1. בפני בקשה למתן פסיקתא על יסוד פסק הדין מיום 13.5.15.
2. בהחלטה מיום 15.2.17 הוריתי למבקשת להגיש בקשה חדשה ולצרף טענות ואסמכתאות, וכך עשתה. המשיב הגיש תגובה מטעמו. הוגשה תשובה לתגובה.
3. פסק הדין מיום 13.5.15 קבע הוצאות משפט ושכ"ט בהתאם למסמכים שהוגשו וסומנו כמוצג נ/6 (ראה סעיפים 56-57 לפסק הדין). אעיר, כי על אף שאין בנמצא נ/6 בתיק בית המשפט (מערכת "נט המשפט"), צורפו מסמכים אלו לבקשה כנספח מספר 1.
4. אדון ברכיבי הפסיקתא, אחד לאחד.
5. תחילה לגבי התביעה לביצוע שטר (תא"מ 28674-02-10). בפסק הדין נקבע כי: "התביעה לביצוע שטר מתקבלת. הליכי הוצל"פ יחודשו".

המבקשת ציינה כי בתיק הוצל"פ יתרת חוב בסך 10,750 ₪, נכון לתאריך 24.11.13. המשיב טען כי החוב שולם והתיק נסגר.

אין מקום לתת ביטוי במסגרת פסיקתא לקביעת פסק הדין כי הליכי הוצל"פ יחודשו. פסק הדין מדבר בעד עצמו ויש לחדש ההליכים בתיק. לגבי המחלוקת האם הסכום נפרע או לא, הדבר לא נמצא בסמכותי.

1. שכ"ט מומחה המבקשת – בפסק הדין נקבע סך של 8,500 ₪.

המשיב טען כי הוצגה קבלה ע"ס 5,310 ₪ בלבד וכי חשבונית שהוציא המומחה אינה ראיה על תשלום. המבקשת צירפה לתשובתה (נספח 4) אסמכתא על ביצוע העברה בנקאית למומחה, מר דב סומפולינסקי.

משכך, טענת המשיב נדחית. סעיפים 3 א' ו- ב' לפסיקתא – מאושרים.

1. שכ"ט מומחה בית המשפט – אין מחלוקת לגבי רכיב זה. לפיכך סעיף 3 ג' לפסיקתא אושר.
2. אגרות בית המשפט - אף על רכיב זה לא חלק המשיב. לפיכך סעיפים 3 ד' - ז' לפסיקתא מאושרים.
3. דמי השתתפות עצמית על פי פוליסת ביטוח בסך 40,000 ₪ -

המשיב דייק מלשון פסק הדין כי המבקשת "אמורה" לשלם דמי השתתפות עצמית אך לא הוצגה ראיה כי סכום זה שולם בפועל.

המבקשת צירפה קבלה (נספח 5 לתשובתה) על תשלום לחברת ביטוח "הפניקס" בגין השתתפות עצמית. משכך, סעיף 3 ח' לפסיקתא מאושר.

1. שכ"ט עו"ד בסך 40,000 ₪ - המשיב לא חלק על סכום זה ומשכך סעיף 3 ט' לפסיקתא מאושר.
2. סיכומו של דבר, יש להגיש פסיקתא מתוקנת על סמך החלטה זו.
3. באשר להוצאות הבקשה, בחלוף זמן רב ממועד מתן פסק הדין, ובשל העובדה כי קבלות ואסמכתאות משלימות הוצגו מטעם המבקשת רק בתשובה לתגובת המשיב, לא ראיתי מקום לעשות צו להוצאות.

ניתנה היום, י' אדר תשע"ז, 08 מרץ 2017, בהעדר הצדדים.