מונחות בפניי שתי תביעות, האחת תובענה לביצוע שטר ע"ס 7,000 ₪, והשנייה תובענה ע"ס 380,000 ₪, במסגרתה הוגשה הודעת צד ג'. הדיון בשתי התביעות אוחד.

מבוא, תיאור הטענות בתמצית והשאלות הטעונות הכרעה

1. בתביעה השטרית עותרת התובעת, עמיר שיווק והשקעות בחקלאות בע"מ (להלן: "עמיר"), לביצוע שטר חוב ע"ס 7,000 ₪, (להלן: "השטר"), אשר לשיטתה נחתם ע"י הנתבע, מר ניסים לסרי (להלן: "לסרי"). לטענת עמיר, השטר נחתם במסגרת יחסים עסקיים בין הצדדים, ובשל חוב שנותר ללסרי, חקלאי במקצועו, כלפיה עבור רכישת פרחי חמניות בשנת 2007.
2. לסרי הכחיש את חתימתו על השטר, וכן העלה טענת כישלון תמורה וקיזוז, במסגרת ההתנגדות. מספר חודשים לאחר הגשת הבקשה לביצוע שטר, הגיש לסרי תביעה מטעמו נגד עמיר, בטענה כי נמכר לו סוג זרעים שונה משהובטח, במקום זן טהור 100% של פרחי חמניות מסוג "מלכה 565", זן בטוהר של 70% בלבד.

לדבריו, במידה והזן היה זן טהור, הרי שהיו צריכים לפרוח חמניות חומות בלבד, אך בשל פגיעה בטוהר זן פרחו ערבוביה של חמניות חומות וצהובות. לדבריו, בשל תקלה זו השמיד כ-80% מהיבול, השיב חלק מהזרעים שנמכרו ונגרמו לו נזקים במאות אלפי ₪, כולל אובדן רווחים.

1. עמיר מכחישה את כל טענותיו של לסרי, אם כי למען הזהירות שגרה הודעת צד ג' נגד יצרנית הזרעים, ממנה רכשה אותם, אגרידרה בע"מ (להלן: "אגרידרה"). אגרידרה מצטרפת לכל טענות עמיר, ובכל מקרה טוענת כי לא נפל כל פגם בייצור הזרעים.
2. בשתי התובענות, שכאמור אוחדו, העידו סדרה ארוכה של עדים וכן הוגשו חוות דעת מומחים, הן בתחום האגרונומיה, השמאות והחשבונאות. בית המשפט מינה מומחה מטעמו, מר אסף שיפמן, שמאי ואגרונום.
3. השאלות העיקריות הצריכות הכרעה הינן כדלהלן:
4. האם הוכיחה עמיר כי לסרי חתום על השטר?
5. האם הוכיח לסרי את האירוע נשוא תביעתו?
6. בהנחה שהתשובה לשאלה האחרונה בחיוב, האם הוכח קשר סיבתי לנזק הנטען, והאם הוכח היקף הנזק?

השאלה הראשונה - האם הוכחה החתימה על השטר?

1. לתמיכה בטענת עמיר כי לסרי חתם על השטר, הגישה תצהיר מטעם ניר בלום, ובו נרשם כי הנתבע חתם על השטר פעמיים, ואף הגביל את סכומו בכתב ידו, והכל בנוכחות מר בלום, שאף אימת את חתימת לסרי בפניו (ראו סעיפים 4,5 לתצהיר). מר בלום לא נשאל ולו שאלה אחת בעניין מהותי זה, ובהתאם לכלל הנוהג בהקשר זה, עומדים דבריו בחזקתם.
2. לסרי הכחיש בתצהירו את חתימתו, אך נשאל בעניין זה בחקירתו (ראו עמ' 37 לפרוטוקול, ש' 7-8), וממילא עמיר כפרה בגרסתו בעצם הצגת השאלה. מעבר לכך, לסרי לא הציג חוות דעת מומחה על מנת לסתור את גרסתו של מר בלום, ויש לראות בכך הימנעות מהבאת ראיה.
3. זאת ועוד, נפסק כי עדות עובדתית ישירה בהקשר לחתימה על מסמך, יכולה לגבור על חוות דעת מומחה אשר אינו מעיד על עובדות שבידיעתו אלא על סברות (ע"א 2590/93 עאסי נ' עאסי (9.5.95)).
4. לפיכך, נקבע כי עלה בידי עמיר להוכיח לפי מאזן ההסתברויות את חתימת לסרי על השטר.

האם הוכיח לסרי את האירוע נשוא תביעתו?

1. תחילה לשאלת חובת הראיה. בסיכומיו טען לסרי, כי יש להחיל בנסיבות העניין את הוראת סעיף 41 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש), הקובעת כי בתובענה ש"הוכח בה כי לתובע לא היתה ידיעה או לא היתה לו יכולת לדעת מה היו למעשה הנסיבות שגרמו למקרה, אשר הביא לידי הנזק, וכי הנזק נגרם על ידי נכס שלנתבע היתה שליטה מלאה עליו, ונראה לבית המשפט שאירוע המקרה שגרם לנזק מתיישב יותר עם המסקנה שהנתבע לא נקט זהירות סבירה מאשר עם המסקנה שהוא נקט זהירות סבירה – על הנתבע הראיה שלא היתה לגבי המקרה שהביא לידי הנזק התרשלות שיחוב עליה".
2. לטעמי, אין תחולה לסעיף האמור מהטעם הפשוט ולפיו לסרי יכול היה לדעת מהן הסיבות לנזק הנטען ועובדה כי הוא עצמו טוען כי מייד עם קרות הבעיה בגידול, פנה לעמיר ולאגרידרה ואף קיים עימן פגישה בעניין.
3. זאת ועוד. כעולה מהראיות שהוצגו, כמפורט להלן, נראה לבית המשפט שאירוע המקרה מתיישב יותר עם המסקנה שעמיר נקטה זהירות סבירה, ולכן לא חל היפוך הנטל, אך בכל מקרה עלה בידי עמיר להוכיח כי לא התרשלה באופן כלשהו.

עדות מומחה בית המשפט

1. מומחה בית המשפט שמאי – אגרונום שיפמן, קבע בחוות דעתו כך:
2. לסרי רכש במהלך מאי 2007 זרעים מעת עמיר, פעם אחת בתעודת משלוח מיום 2.5.07, 400,000 זרעים, ופעם שנייה בתעודת משלוח מיום 31.5.07, 500,000 זרעים. השמאי מציין, כי לפי תעודת משלוח שצורפה לתצהיר מטעם אגרידרה, מיום 7.2.07, נרכשו עוד 100,000 זרעים.
3. בסוף חודש יולי 2007, הוחזרו 250,000 זרעים, ולסרי זוכה ב- 10,000 ₪ (40 ₪ ל-1,000 זרעים).
4. קיימת אי התאמה ניכרת בין הנתונים בתצהיר לסרי לנתונים בחוות דעת השמאי מטעמו, אורי מיכאליס. השמאי מציין שנזרעו 8 מחזורי זריעה שבועיים, ובסה"כ 650,000 זרעים, ואילו בסעיף 43.4 לתצהיר התובע מצוין כי נזרעו 9 מחזורי זריעה שבועיים.
5. בהתאם לנספח י' לתצהיר התובע, שהוגש בתמיכה להתנגדות, שווקו פרחי החמניות החל מיום 8.7.07 ועד יום 12.11.07. מומחה בית המשפט מציין כי ממועד הזריעה עד לקטיף חולפים 55 עד 60 ימים, כך שעולה שהזריעה החלה מיום 8.5.07 והסתיימה ביום 12.9.07. המומחה מציין, כי בהתאם לחשבוניות המס נספח ב' לתצהיר לסרי, זרעי החמניות נתקבלו אצלו בשני מועדים, 1.6.07 והשני 14.6.07. נתון זה סותר את גרסת לסרי, כי התקלה התגלתה בחודש יולי, שכן לא ייתכן שהחל לזרוע בחודש מאי, כאשר רק ב-1.6.07 התקבלו אצלו זרעים מאת עמיר.
6. המומחה מציין כי אם גילה לסרי לשיטתו את הבעיה בשיווק החמניות בשל הליקוי בטוהר הזן ביום 8.7.07, ואף החזיר לעמיר בסוף חודש זה 250,000 זרעים, אין הסבר מדוע המשיך לזרוע ביולי ובאוגוסט עד ליום 12.9.07 את הזן שכבר ידוע לו שאינו טהור.
7. המומחה קובע כי מעיון בסיכומי המכירות של לסרי, נספח י' לתצהיר התומך בהתנגדות, עולה כי ממוצע המכירות היה גבוה יותר לאחר התקופה שבה נודע לו שהחמניות אינן טהורות זן, ודבר זה מנוגד לטענתו כאילו נאלץ להוריד ממחירן.
8. המומחה קובע כי חקלאי סביר היה מזמין מדריך גידול על מנת לקבל דו"ח בכתב אודות מצב החלקה, מזמין שמאי לתיעוד הנזקים ודורש לערוך בדיקת טוהר זן לזרעים שנותרו ברשותו, דבר שלא נעשה על ידי לסרי.
9. המומחה קובע כי לסרי היה יכול למיין בזמן הקטיף את הזן החום ולהשאיר בשטח את הזן הצהוב.
10. המומחה קובע כי אכן קיימים כתמים חומים על גבעול הזן החום אך נמצאו גם גבעולים ירוקים ללא כתמים, מאותו זן חום, על זן מלכה 565 טהור זן 100%, אם כי נציגי אגרידרה ציינו שמדובר בענין חריג.
11. מסקנתו הסופית של המומחה הינה שלסרי לא בנה תשתית להוכחת טענותיו וכי המומחה לא השתכנע כי הזרעים שרכש מעמיר אינם טהורי זן 100%.
12. למרבה הפלא, למרות הקביעות הנחרצות כנגדו, לסרי לא ביקש לחקור את מומחה בית המשפט. אין צורך להכביר במילים על הימנעות מחקירה, בוודאי כאשר מדובר בעד כה מהותי ומרכזי במשפט. זאת, מעבר לפסיקה הקובעת כי ככלל ייאמץ בית המשפט את מסקנות המומחה מטעמו זולת אם יש טעמים כבדי משקל שלא לעשות כן (ראו ע"א 2099/08 עיריית אשקלון נ' תשלו"ז השקעות והחזקות בע"מ (28.10.10), סעיף 12 לפסק הדין).
13. כבר בשלב זה, היה ניתן לסיים את פסק הדין, ולא להידרש למסכת הארוכה של העדויות והראיות שהונחו בפניי, אך אבחן בתמצית ראיות אלה בבחינת למעלה מהדרוש.

עיתוי העלאת הטענות בדבר הליקויים באספקת הזרעים וכבישת הטענות

1. כזכור, טענתו של לסרי הינה כי בחודש יולי 2007 גילה כי לא מדובר בזן טהור של חמניות ונאלץ להשמיד את חלקו הארי של היבול. מצופה מחקלאי אשר נתקל בתקלה כה חמורה המחייבת אותו להשמיד 80% מהיבול, לאחר שרכש מיליון זרעים בקירוב, להזדעק ולהתריע בפני עמיר ואגרידרה בדבר תקלה חמורה זו.

דא עקא, לסרי שתק והחריש במשך כשנתיים ימים, ורק בחודש אוקטובר 2009, לאחר שקיבל מכתב התראה טרם נקיטת הליכים משפטיים בגין חובו לעמיר, פנה בכתב וציין כי נגרם לו נזק בשל טוהר הזן (ראו המכתב נספח ת/4 לתצהיר עמיר הנוגע לטענת זיוף השטר).

1. לא זו אף זו, מצופה היה מלסרי, כפי שציין מומחה בית המשפט, כי כאשר נתקל בבעיה חמורה, לשיטתו, ידרוש מעמיר ואגרידרה לבצע בדיקה של איכות הזרעים, וכן יזמין מדריך חקלאי ואגרונום/שמאי על מנת לאמוד את סיבת התקלה והיקף הנזק.

אזכיר, לשיטתו של לסרי נגרם לו נזק במאות אלפי שקלים באותה עת, וקשה להלום מצב שבו אדם אשר ניזוק בצורה כה קשה, יחריש במשך למעלה משנתיים, ורק לאחר שיקבל מכתב התראה בגין חוב באלפי שקלים בודדים מאת הספק, עמיר, ייזכר בנזק העצום שנגרם לו לפני מספר שנים.

1. מעבר לכך, העובדה שלסרי החריש במשך תקופה ממושכת, גרמה לכך שהמומחים הרלבנטיים אינם יכולים לבחון את טיב הזרעים, את הגידול "המעורבב" של חמניות חומות וצהובות, כך לשיטת לסרי, וכוונתי הן למומחים מטעם לסרי עצמו, הן למומחים מטעם עמיר ואגרידרה, והן מומחה בית המשפט שלא קיבל לידיו דוגמת הזרעים, צילום של השטח וכיוצ"ב. המדובר בדוגמא מובהקת להיזק ראיתי חמור ולשיהוי בלתי מוסבר, אשר יש בכוחם כדי לגרום לדחיית טענותיו של לסרי (ראו בהקשר זה, ע"א 2299/99 שפייר נ' דיור לעולה בע"מ, פ"ד נד(4) 213, 224 (2001)).
2. תמיהה זו מתחזקת כאשר הוכח שבמקרה אחר, בו התרחש אצל לסרי כשל בניילון לחממות, עמד על זכויותיו וקרא ליצרן/משווק באופן מיידי (ראו עמ' 34 לפרוטוקול שורות 27-29).
3. יתרה מכך, לסרי לא הציג את ספר המשק שעליו לנהל על פי הדין וגם בכך גרם לעמיר ואגרידרה היזק ראייתי.
4. לא נעלמה מעיניי טענתו של לסרי כי התנהל מו"מ בין הצדדים על תשלום פיצוי, אך גם טענה זו איננה יכולה לסייע לו, שכן לסרי הודה שהמו"מ הסתיים בחלוף כשמונה חודשים (ראו עמ' 39 לפרוטוקול ש' 20), כך שממילא אין הסבר לשיהוי הממושך שלאחר תקופה זו.
5. זאת ועוד, בחקירתו הנגדית העלה לסרי גרסה לפיה סוכם בפגישה שנערכה בסמוך לאירוע, כי יקבל זיכוי על 50% מהתשלום ששילם עבור הזרעים וכי יקבל פיצוי על ידי מתן חומר מתיל ברומיד בסכום בשווי של כ-60,000-70,000 ₪ כאשר הסיכום היה בעל פה (עמ' 36 לפרוטוקול שורות 1-3).

בהמשך החקירה העמיד את סכום הפיצוי שסוכם על 70,000 ₪, למרות שדקה לפני כן ציין סכום שבין 60,000-70,000 ₪ וכן הוסיף, בניגוד לאמירתו הקודמת, כי הסכום לא סוכם אלא זה מה שעמיר הסכימו, והוא אמר שהוא ישקול ויבדוק, ודרש לאחר התייעצות סכום של 100,000 ₪ (עמ' 36 לפרוטוקול, שורות 5-9). עוד הוסיף כי "סוכם שזה ייגמר באמצע" (שם, שורה 9).

סיפורו של לסרי בדבר הסיכום הנטען כפי שתואר לעיל, נעדר מתצהירו ומהווה גרסה כבושה שאיננה יכולה להתקבל. ניתן היה להבחין במהלך עדותו של לסרי כי הוא "בונה" את סיפורו זה בדבר הסיכום הנטען, שכן הסכומים השתנו במעט, תחילה היה סיכום מוסכם על ידי שני הצדדים ואחר כך תיקן ואמר שלא הסכים ודרש סכום גבוה יותר, ולאחר מכן סיפר כי סוכם שהפיצוי "ייגמר באמצע".

מעבר לכך, אף אם מושג סיכום מעין זה, הרי שלסרי היה צריך לעמוד על קיומו ולדרוש את הסכום עליו סוכם ולא להחריש במשך למעלה משנתיים. לפיכך הנני דוחה את גרסתו של לסרי בהקשר זה כבלתי מהימנה.

הימנעות לסרי מהעדת בנו ואשתו

1. אין חולק כי מי שחתום על תעודת המשלוח של ההזמנות נשוא התביעה, הינו אלירן, בנו של לסרי. בחקירתו הנגדית ענה לסרי, לשאלה אם בנו אלירן ראה את הנזק, כי:

"כמה שזכור לי לאלירן הסברתי את הדבר הזה בבית אריזה, והוא ראה. אני לא זוכר אם אבי (בנו הנוסף – י. ש.) ראה או לא" (ראו עמ' 39 לפרוטוקול ש' 1-2).

1. אין ספק כי היה על לסרי להביא את בנו אלירן, שראה לשיטתו את הנזק, על מנת לחזק את עדותו, שהינה בבחינת עדות יחידה, שחל עליה הכלל הקבוע בסעיף 55 לפקודת הראיות (נוסח חדש), לפיו היה בכך כדי להוות סיוע לגרסת לסרי, שאיננה נתמכת בתמונות וכיוצ"ב. הימנעותו של לסרי מהעדת בנו אלירן, פועלת לחובתו ומביאה למסקנה, כי לו היה מעיד היה מאשר את גרסת הצד שכנגד (ראו ע"א 548/78 אלמונית נ' פלוני, פ"ד לה (1) 736, 760 (1980)).
2. לסרי טען בתצהירו כי התלונן בפני הנוגעים בדבר בזמן אמת, וכי התקיימה פגישה אצלו בעניין בה נכחו מר ניר בלום מטעם עמיר ומר שוקה ישראלי מטעם אגרידרה (סעיף 22 לתצהירו), ואלה אמרו לו כי הטעות נובעת מחוסר תשומת לב במחסן עמיר. לדבריו, מר בלום הודיע לו כי עמיר תסכים לקבל את יתרת הזרעים שנותרה בידיו, 250,000 זרעים, וכן תזכה אותו במחצית מעלות הזרעים שזרע (סעיף 25), אך הוא דרש מהם פיצוי נוסף, ואלו אמרו שישקלו זאת (סעיף 26).
3. נציגי עמיר ואגרידרה מכחישים עובדה זו, וכאמור טוענים שכלל לא הודע להם אודות הבעיה בזמן אמת (ראו בסעיף 20 לתצהירו של מר בלום וכן סעיף 31 לתצהירו של מר ישראלי). בעדותם מעידים אלה כי סיבת החזרת הזרעים הייתה ככל הנראה הזמנת כמות גדולה מדי (ראו עדות מר בלום בעמ' 76 לפרוטוקול, ש' 1-2 ועדות מר ישראלי בעמ' 101 לפרוטוקול, ש' 6-8).
4. במהלך חקירתו הנגדית, העלה לסרי עניין נוסף, כאשר לשיטתו גם אשתו שונטל הגישה שתייה במהלך הפגישה האמורה, שכאמור מוכחשת. היה מצופה אפוא מלסרי להעיד את אשתו, שכן הדבר היה יכול לחזק את גרסתו כי התלונן עוד בשנת 2007 על האירוע, ואף קוימה פגישה במשק שלו. דא עקא, מר לסרי גם נמנע מהעדת אשתו והדבר פועל לחובתו.

מכירת זרעים מאותו סוג לאחרים ללא שהתקבלה תלונה

1. בתצהירו של מר יהושע (שוקה) ישראלי, מנהל שיווק שוק ישראל של אגרידרה משנת 2006, צוין כי עשרות מגדלים ברחבי הארץ רכשו בשנת 2007 לבדה 520 ק"ג זרעי "מלכה 565" מאותה מכסה שממנה רכש לסרי את הזרעים נשוא התובענה, שמספרה 1106101047 (ראו ציון המכסה בתעודות המשלוח נספח 2 לתצהירו וכן עותק ריכוז מכירות הזרעים ממכסה זו בשנת 2007 שצורף כנספח 4 לתצהיר, וכן סעיף 20 לתצהיר).
2. מר ישראלי (שכונה על ידי הצדדים במהלך הדיון "שוקה") מציין בתצהירו כי מדובר בלמעלה מ-11,000,000 זרעים ששווקו מאותה מכסה בארץ ובעולם, וכל זאת ללא תלונה, למעט תלונתו של לסרי (סעיף 21 לתצהירו).

בחקירתו הנגדית ציין מר ישראלי כי החזרת הזרעים של לסרי הייתה היחידה שנתקל בה, למעט ניסיון החזרה נוספת של אותו לסרי כשנה – שנתיים לפני כן, אשר מר ישראלי לא הסכים לה (ראו עמ' 100 לפרוטוקול שורות 27-30 ועמ' 101 שורות 4-8).

1. דבריו אלה של מר ישראלי לא נסתרו בחקירתו, ומהווים נדבך נוסף לחוסר מהימנותה של גרסת לסרי באשר לעצם התרחשות האירוע הנטען על ידו.
2. זאת ועוד. מקובלים עלי דבריו של מר ישראלי לפיהם אגרידרה מבצעת בדיקות טוהר זן באופן סדיר ומקצועי, מקפידה שלא להכניס שקים פתוחים לחדר הקירור, קיימת הפרדה בין הזנים כולל סימון בתויות ברורות והכנסת השקיות לקופסאות קרון הכוללות אף הן תוית מוצר (סעיפים 5-13 לתצהיר). מר ישראלי חזר על תמצית הדברים בעדותו והיא מקובלת עלי במלואה (ראו למשל עמ' 99 לפרוטוקול, ש' 12-17, עמ' 103 ש' 13-15).

היעדר ההוכחה בדבר השמדת 80% מהזרעים

1. לסרי טוען בחקירתו כי קטף כ-109,000 חמניות חומות והשמיד כ-80% מהיבול, שכן לא ניתן היה לשווקו (עמ' 34 לפרוטוקול שורות 10-12). כאשר נשאל אם הודיע למישהו לפני ביצוע ההשמדה של כמות כה גדולה, טען כי הזמין את נציגי עמיר ואגרידרה והם אמרו לו לעשות כן (עמ' 34 לפרוטוקול שורות 30 ועמ' 35 שורות 1-2).
2. כזכור, נציגי עמיר ואגרידה מכחישים מכל וכל כי ביקרו במשקו של לסרי באותה עת, ואין כל תיעוד של ביקור זה או של השמדת הגידולים.
3. אין לי אלא לשוב על קביעתי כי מצופה מחקלאי שנגרם נזק כה רחב היקף לשטח גידול שלו, בשל תקלה בזרעים, כי יזמין לשטח את היצרן והמשווק ואף מדריך חקלאי ושמאי על מנת לראות את הבעיה, ולמצער, יתעד בתמונות את מצב השטח, ולא יגרוס כי ביצע השמדה ללא כל תיעוד, וללא תמיכה של ראיה חיצונית כלשהי לגרסתו זו.
4. כמו כן, עולה מדבריו של מנהל החשבונות של לסרי מר מלר כי כאשר לסרי משמיד יבול הוא מזמין מדריך חקלאי ומנהל החשבונות מדווח על כך לשלטונות המס, ואין חולק כי הדבר לא דווח למר מלר וגם בכך יש משום תמיכה במסקנתי האמורה (ראו עדות מר מלר בעמ' 55 לפרוטוקול, ש' 2 – 5).
5. בנסיבות אלה, אינני נותן אמון בטענת לסרי כי השמיד חלק מהיבול.

היעדר התאמה בין גרסת התובע בנוגע למועד זריעת הזרעים ומועד גילוי הבעיה בגידול

1. תמיהה רבתי עולה מבחינת תאריכי אספקת הזרעים אל מול גרסת התובע בכל הקשור לזריעתם, פריחת הפרחים והתלונות מלקוחות הקצה.
2. יש להזכיר את המועדים בהם סופקו הזרעים, בשתי פעימות, בהתאם לתעודות המשלוח:

לפי חשבוניות המס נספח ב' לתצהיר התובע, זרעי החמניות התקבלו אצלו ביום 1/6/07 וביום 14/6/07 (ראו גם עדותו של המומחה מטעם לסרי, מר מיכאליס, בעמ' 49 לפרוטוקול שורה 22).

מומחה בית המשפט מציין בחוות דעתו כי העובדה שתחילת שיווק הפרחים החל ביום 8.7.07, כעולה מנספח י' לתצהיר לסרי שתמך בהתנגדות, מובילה למסקנה כי מחזור הזריעה הראשון היה ביום 8.5.07 בהינתן העובדה עליה אין חולק כי משך הגידול הינו 55-60 יום (ראו סעיף 3.6 לחוות דעתו). תאריך זה אינו מתיישב עם מועד אספקת הזרעים, 1.6.07 ו- 14.6.07.

מעבר לכך, לסרי מציין בתצהירו כי מחזור הגדילה והפריחה של החמנייה הינו 55-60 מיום הזריעה (נתון שאושר גם על ידי מומחה בית המשפט בסעיף 3.6 לחוות דעתו), וכן מציין כי כחודשיים ושבוע מיום הזריעה התחיל לקבל תלונות מלקוחותיו בשל צבע החמניות (סעיפים 14-16 לתצהירו).

ברור שהזריעה של הזרעים נשוא התובענה לא התחילה לפני אספקת הזרעים, ואם החלה מיד בתחילת חודש יוני, ברור כי מחזור הגדילה והפריחה הושלם כחודשיים לאחר מכן, קרי במהלך חודש אוגוסט, כפי שהעיד המומחה מטעם לסרי עצמו, שאמר כי הפרח הראשון היה צריך להיקטף באוגוסט (ראו עמ' 49 לפרוטוקול שורות 24-25).

ראו בהקשר זה גם עדותו של מומחה הנתבעת מר סמפולינסקי בעמ' 114 לפרוטוקול שורות 24-25 וכן דברי מומחה בית המשפט בסעיף 3.6.2 לחוות דעתו. נתון זה סותר את טענת התובע שהתלונות התקבלו בשבוע הראשון של חודש יולי.

בהקשר זה ראוי לציין כי כעולה מתצהירו של מר בלום, התובע הזמין וקיבל מאגרידרה זן חמנייה "מלכה 565" 70% טוהר זן בלבד (ראו סעיף 10 לתצהירו ותעודות המשלוח נספח 1), ובהחלט ייתכן כי התובע עשה שימוש בזרעים אלה שאינם טהורי זן, שנותרו בידיו או חלקם, משנה קודמת, וטוען כעת כי הגידול איננו אחיד בשל שימוש בזרעים מרכישה קודמת, שלגביה לא העלה טענה כלשהי.

היכולת לזהות את הבעיה בגידול טרם זריעת כל מחזורי הזרעים

1. בחוות דעתו קבע מומחה בית המשפט, בהתייחס לטענת הנתבעת ואגרידרה כי ניתן להבחין חזותית על גבי גבעול הפרח בכתמים חומים המאפיינים חמניות חומות וכי אפשר להבחין בגוון הפרח עצמו בזמן הקטיף שכן הוא מציץ מתוך התפרחת, כי לא ניתן לראות צבע הפרח בקטיף שכן הפרח סגור לגמרי (סעיף 6.3 לחוות הדעת).

בהתייחס לטענה בדבר הכתמים בגבעול, מציין מומחה בית המשפט כי:

"באשר לכתמים החומים נראה כי אכן צמחים עם גבעולים ופטוטרות עלים מנוקדים בכתמים חומים יניבו פרח חום (תקין), אך מצאנו בזמן ביקורינו גם חמניות "מלכה 565" טהורות זן 100% עם גבעולים ירוקים למרות שמדובר ב"מלכה "565 שאמורים להיות עם גבעולים עם כתמים חומים. הערה: מצאנו גם חמניות צהובות בצמחים עם גבעולים עם כתמים חומים שאמורים לתת פרח חום, מופע זה נטען על ידי נציג אגרידרה הוא חריג ומותר שיהיו בזמן טהור 100% עד 5% חריגים" (סעיף 6.3 לחוות הדעת).

ניתן לראות כי דעתו של מומחה בית המשפט נוטה לקבל את חוות דעת מומחה הנתבעת סמפולינסקי, שתמך בטענת הנתבעת בהקשר זה. עוד ראוי לציין כי מר שלום למפרט, חקלאי, שהעיד מטעם אגרידרה, ציין בסעיף 8 לתצהירו כי מניסיונו כמגדל חמניות מסוג זה לאורך כל גבעול של חמנייה חומה יש נקודות המופיעות על הגבעול כשבועיים לאחר הנביטה, ובמידה והגבעול הוא ירוק בהיר, אזי החמנייה היא חמנייה צהובה. בחקירתו הנגדית לא נשאל העד ולו שאלה בהקשר זה, וחזקה כי דבריו לא נסתרו.

חיזוק נוסף ניתן למצוא דווקא בעדותו של מר אפרים קופרמן שהעיד מטעם לסרי, שאמר שכאשר הפרח נמוך לא ניתן לראות ההבדל, אך - "יכול להיות שבשלב מאוחר יותר כן, אבל אני לא זוכר. לפי דעתי היא מעל שבועיים, אבל אני לא יכול להגיד בוודאות" (עמ' 59 לפרוטוקול, שורות 17-18).

כלומר, מר קופרמן, חקלאי, המגדל פרחים, גיסו של לסרי, לא חלק על העובדה שניתן לזהות על גבעול הפרח מסוג חמנייה חומה, כתמים, דבר שהוכחש על ידי לסרי, אך רק לא ידע לומר מתי בדיוק ניתן לזהותם.

רכישה נוספת של אותו סוג חמניות מאותה מכסה שביצע לסרי אשר לגביה לא התלונן

1. בסעיף 18 לתצהירו של מר ישראלי הוא מציין שביום 7.2.07, לפני רכישת הזרעים נשוא התביעה, רכש לסרי מאגרידרה באמצעות עמיר, 100,000 זרעי חמנייה "מלכה 565" מאותה מכסה (סעיף 18 לתצהיר ונספח 3).
2. דא עקא, למרות זאת, לסרי לא התלונן בעניין זרעים אלו, על אף שמדובר באותה מכסה ולכאורה הייתה אמורה לצוץ אותה בעיה. יש בכך כדי לחזק את מסקנתי כי לסרי לא הוכיח כלל את האירוע הנטען.
3. ועוד. לפני רכישת הזרעים נשוא התובענה, רכש לסרי פעם נוספת מעמיר, במהלך שנת 2006, זן חמנייה "מלכה 565" בטוהר זן 70% בלבד, כעולה מסעיף 10 בתצהירו של מר ניר בלום ונספח 1 לה. למרות זאת, לא נשמעה מלסרי כל טענה כלפי עמיר או אגרידרה בהקשר זה, ואף בכך יש כדי לחזק את מסקנתי האמורה.

טענות נוספות שהעלה לסרי

1. בסיכומיו טען לסרי כי יש ליתן משמעות לעצם העובדה שעמיר ואגרידרה הסכימו לקבל חלק מהזרעים ואף הוצא זיכוי. אכן, מר ישראלי העיד כי מדובר באירוע חריג, אך אינני סבור שיש בהסכמה זו כדי ללמד על כך שהייתה בעיה במוצר, אלא על יחסים עסקיים שגרתיים בין צדדים. מר ישראלי אף מתייחס לכך בתצהירו (סעיף 36) ומציין כי הסכים למתן זיכוי אם הזרעים יוחזרו באריזות סגורות ומולחמות, דבר שלא יגרום נזק לאגרידרה.
2. טענה נוספת בסיכומי לסרי הייתה נכונות נציגי עמיר לדון עם לסרי בפיצוי בעניין המתיל ברומיד כאשר לשיטתו עצם המשא ומתן מלמד על ידיעתם על הנזק שנגרם ללסרי. בסעיף 22 לתצהירו של מר בלום הוא מציין שבחודש 11/07 הגיע למשקו של לסרי יחד עם גב' שגית לוי מהנהלת חשבונות עמיר במטרה לגבות את חובו של לסרי.

מר בלום מציין כי לסרי לא דיווח דבר על נזק ולא דרש פיצוי, אלא ביקש הנחה עבור הזרעים שרכש בשנת 2007 (טוהר זן 100%), אך הוא לא הסכים לכך. מר בלום מציין גם כי לסרי ביקש "להזדכות" על 250,000 זרעים שנשארו לו, ולאחר שבירר זאת מול מר ישראלי מאגרידרה, וקיבל את אישורו, הסכים לזכות את לסרי בגין זרעים אלו (סעיף 23).

באשר לזיכוי בגין מחיר הזרעים, קרי ההנחה המתבקשת, לא התקבל אישור מעמיר ולכן נרשם על ידי גב' לוי על גבי החשבונית כי מדובר בסכום שנוי במחלוקת (ראו נספחים 2-3 לתצהירה של גב' לוי).

מר אלכס סלוצינר, מנהל סניף חדרה בעמיר, הזכיר את סוגיית המתיל ברומיד בתצהירו. לדבריו, לסרי סיפר לו על הביקור של גב' לוי אצלו, כאשר הגיע יחד עם מר בלום במהלך שנת 2007 למשק לסרי, כאשר לסרי מציין בפניו שנותר סכום שנוי במחלוקת בגין ההנחה שהתבקשה בסך 10,395 ₪ (סעיפים 5-6 לתצהיר).

מר סלוצינר מציין כי למרות שבקשת לסרי לזיכוי לא הייתה מוצדקת בעיניו, ולמרות שלא התקבל אישור מאגרידרה לעניין זה, הציע ללסרי לפנים משורת הדין שבתמורה לתשלום יתרת החוב ינסה לספק לו מתיל ברומיד במחיר מופחת, אולם הדבר לא יצא לפועל כיוון שלסרי רצה את החומר ללא תמורה, ולכך לא הסכים (סעיף 7).

מר סלוצינר חזר על דברים אלה בחקירתו הנגדית, והם מקובלים עלי (עמ' 64 לפרוטוקול, שורות 17-30).

מכל האמור לעיל מסקנתי הינה כי אין כל משמעות לכך שהוצאה ללסרי, לפנים משורת הדין, הנחה בהשגת חומר מסוים, כמחווה של רצון טוב ללקוח ולא כהודאה בתקלה כלשהי.

1. טען לסרי בסיכומיו כי מר סלוצינר הודה כי בזמן אמת נודע לו אודות הבעיה בזרעים, דבר הסותר את עדויות יתר העדים מטעם עמיר ואגרידרה. כל יתר העדים מטעם עמיר ואגרידרה היו איתנים בדעתם כי לא נמסר להם בזמן אמת אודות התקלה בזרעים, אלא רק שנתיים לאחר מכן, במענה לאיום בהליכים משפטיים שהופנה כלפי לסרי בשל אי תשלום חובו.

מר סלוצינר סיפר על ביקור שערך במשקו של לסרי באופן אקראי וציין כי לסרי אמר לו ששילם את חובו אך לא את כולו, וכאשר שאל אותו למה, השיבו לסרי כי:

"יש איזה שהוא סכום במחלוקת בנוגע לעניין של זרעים ואגרידרה יודעים את זה... היות ואני איש פשרות ועובד הרבה שנים בענף, הצעתי לו איזו שהיא פשרה..." (עמ' 64 לפרוטוקול, שורות 17-19).

כאשר נשאל העד האם שאל את לסרי מדוע הוא חושב שמגיע לו פיצוי, השיב, "הוא הזכיר שיש לו בעיה של זרעי חמניות" (שם, שורה 22). ובהמשך כאשר נשאל מה פירוש בעיה בזרעי חמניות, השיב "לא התעמקתי בזה ברגע שהוא אמר ששוקה מודע לזה ולא רציתי להיכנס לעניין" (שם, שורה 25).

עינינו הרואות, מר סלוצינר אשר העיד בשנת 2015 על אירוע אקראי משנת 2007, לא אמר שלסרי מסר לו כי יש בעיה בצבע החמניות או בכל הקשור לגידולן, אלא רק יש בעיה עם זרעי חמניות. הקשר הדברים ועדותו של מר סלוצינר, לפיה דובר על סכום במחלוקת בעניין הזרעים, מלמד כי דווקא דובר בעניין כספי ולא בעניין מקצועי הנוגע לאיכותם של הזרעים, ולפיכך לא ניתן להסיק כלל מדבריו של מר סלוצינר כי מר לסרי התלונן בפניו אודות טיבם של הזרעים, להבדיל מהתחשבנות כספית בנוגע אליהם.

1. טענה נוספת שהעלה לסרי בסיכומיו, הייתה כי ייתכן והשיבוש בזרעים נבע מפירוק מארזי הקרטון במחסני עמיר. לדבריו, מר בלום העיד בעמ' 75 לפרוטוקול שורות 1-2 כי בדרך כלל עובדי עמיר לא פותחים את הקופסאות.

ב"כ לסרי הפנה לנספח 1 לתצהירו של מר בלום, תעודת משלוח מחודש 05/2006 ממנה עולה לכאורה כי באותו משלוח התקבלו שלושה ארגזי קרטון ובהם סוגים שונים של זרעי חמניה, כאשר מר בלום אישר כי נרשם בכתב ידו על גבי תעודת המשלוח שמר לסרי קיבל 250,000 זרעים מסוג חמניה 559.

לדברי ב"כ לסרי, על מנת להגיע לכמות זו היה על המחסנאי בעמיר לפרק את אחד הקרטונים וליצור מהם מארז חדש ובתוכו 250,000 זרעים, קרי 50 שקיות של 5,000 זרעים, ללמדנו כי בוצע פירוק של מארזי הקרטון ומכאן ייתכן ונבע הערבוב בין סוגי הזרעים.

בהקשר זה מקובלת עלי עדותו של מר בלום לפיו לא מבוצע פירוק של הקופסאות, כי מעולם לא קרה ערבוב זרעים שהתקבל מאגרידרה וכי ייתכן שלא קיבלו "מכה אחת" את כל הזרעים (עמ' 75 לפרוטוקול, שורות 4-15).

זאת ועוד, נספח 1 לתצהירו של מר בלום מתייחס למשלוח משנת 2006 ולא למשלוח נשוא התביעה, מה גם שהוכח בפני כי קיים סימון ברור על גבי אריזות הזרעים, הן על גבי השקיות והן בקרטון החיצוני, שניתן לראות בעין בלתי מזוינת.

ראו לעניין זה סעיף 12 לתצהירו של מר ישראלי, שלא נסתר וכן סעיף 7 לתצהירו של מר שלום למפרט. וכך העיד בהקשר זה מר ישראלי:

"רשום השם של הזן, רשומה המכסה, רשומה הנביטה, רשום איזה חומר חיטוי ותאריך בדיקת הנביטה. המאפיין החיצוני שבזמני אני דאגתי שכל התוויות של ה-70% טוהר זן היו בצבע צהוב, וה-100% זן היו בצבע לבן" (עמ' 103 לפרוטוקול, שורות 13-15).

עדות זו נתמכת דווקא בעדותו של מר אפרים קופרמן מטעם לסרי, שאישר כי:

"זה בא בשקית ארוזה עם קוד הזן. מבחינתי מה שרשום על השקית זה מה שאמור להיות" (עמ' 58 לפרוטוקול, שורות 28-29).

סיכומה של נקודה זו, לא עלה בידי לסרי להוכיח כי חל ערבוב בשל פירוק האריזות, והוכח כי השקיות והקרטונים שבהם ארוזים הזרעים מסומנים בצורה ברורה, כאמור לעיל.

1. בסיכומיו העלה ב"כ לסרי טענה המתבססת על מספרי המק"ט והמכסות, והעלה ספקולציה ממנה הוא מבקש ללמוד שדו"ח המכירות של זרעי החמנייה מאותו הסוג שהציגה אגרידרה מתייחס לסוג אחר של זרעי חמנייה (עמ' 121-122 לפרוטוקול).

המדובר בספקולציה גרידא, כאשר העדים מטעם הנתבעת ואגרידרה כלל לא נשאלו לגביה, ודי בכך כדי לדחות אותה.

מעבר לכך, מר אהוד הס, מנכ"ל אגרידרה, העיד כי לא יכול להיות אותו מק"ט למכסה אחרת (עמ' 89 לפרוטוקול, שורות 17-18), ולכן לא ניתן ללמוד כי המק"ט מציין מכסה מסוימת דווקא, ולמעשה מספרי המק"ט אליהם הפנה ב"כ לסרי את בית המשפט, מתייחסים ככל הנראה למכסות שונות, מהמכסה נשוא התביעה, שכן אלו מצוינות בתעודות משלוח משנים 2012-2013, וממילא נראה כי בשנים אלו מדובר במכסות אחרות.

1. בשולי פרק זה אציין כי לא נעלם מעיני תצהירו של החקלאי מיכאל ברנט מטעם לסרי. זה הצהיר בין היתר כי רכש מלסרי חמניות חומות וכאשר נפתחו התברר כי הן בתערובות צבעים (סעיף 5). עד זה לא ציין מתי נרכשו החמניות זולת אמירה כללית בסעיף 3 כי הדבר היה "בשנים הרלבנטיות לתביעה" ללא מועד ספציפי. בחקירתו נשאל על המועד וענה כי "2006-2007, אולי שנה קודם או אחרי, לא זוכר תאריך מדוייק" (עמ' 45 לפרוטוקול, ש' 5). ממילא, לא ניתן לדעת מהו התאריך הנטען של רכישת החמניות מלסרי.

מר ברנט גם לא צירף כל מסמך לטענתו זו שיאשר מתי נרכשו החמניות על מנת שניתן יהא לבחון מתי אכן נרכשו והאם המדובר בתאריך הסמוך לאירוע הנטען בחודש 7/07 או בסמוך. זאת ועוד, מר ברנט העיד כי "מה שקרה בחמניות האלה חלק מעלי הכותרת נופלים" (עמ' 45 לפרוטוקול, ש' 29 – 30), תלונה אחרת ממה שתואר בתצהיר לענין צבע פרחי החמניות. לפיכך, לא ראיתי ליתן משקל לעדותו.

1. כמו כן, לא חמק מעיני האמור בתצהירו של החקלאי אמנון פרום מטעם לסרי. זה העיד כי רכש זרעים מאגרידרה מסוג דומה לזה שרכש לסרי וכי לקוחות מסרו לו שהצבע של הפרחים היה לא אחיד (סעיף 25).

גם עד זה לא טרח, ללא כל הסבר, לצרף לתצהירו מסמך המעיד על רכישת זרעים מאגרידרה על מנת שבית המשפט יוכל להיווכח בסוג הזרעים ובמועד רכישתם.

מעבר לכך, בתצהירו של מר ישראלי הוא מתייחס לדברי מר פרום ומציין כי בהנהלת החשבונות של אגרידרה לא אותרה כל רכישה של מר פרום לזרעי חמניות מלכה 565 בשנת 2007, גם לא באמצעות עמיר (סעיף 39). עוד הוסיף כי מר פרום לא התלונן בפני אגרידרה על תקלה כלשהי כנטען על ידו (סעיף 41), ואכן מר פרום לא טען כי פנה בתלונה או בדרישה לנזק. בנסיבות אלה, לא ראיתי ליתן כל משקל לעדות זו של מר פרום.

סיכום הממצאים העובדתיים

1. להלן יפורטו ממצאי העובדה העיקריים, לא כרשימה ממצה, העולים מהאמור לעיל:
2. גרסתו של לסרי כי זרע את הזרעים בחודש מאי וקיבל תלונה מלקוחות בתחילת חודש יולי, איננה מתיישבת עם מועד אספקת הזרעים במהלך חודש יוני ונדחית כבלתי מהימנה.
3. גרסתו של לסרי כי קיבל תלונה בתחילת חודש יולי, איננה מתיישבת בשום אופן עם גרסת כל המעורבים בדבר, בהם מומחה בית המשפט ולסרי עצמו, כי הגידול והפריחה נמשכים כ-55-60 ימים, כך שהזריעה צריכה להתבצע בתחילת חודש מאי, דבר שאיננו הגיוני, נוכח מועדי האספקה שהינם במהלך חודש יוני.
4. גרסתו של לסרי לפיה המשיך לזרוע תשעה מחזורי זריעה חודשיים במשך למעלה מחודשיים, בלי שיבחין בבעיה, נסתרת מממצא העובדה לפיו ניתן להבחין בכתמים חומים על הגבעול בחמניות חומות, הנעדרים מהחמניות הצהובות, כשבועיים לערך לאחר זריעת הזרעים ולפיכך נדחית כבלתי מהימנה.
5. לסרי לא פנה בזמן אמת לעמיר ו/או לאגרידרה בתלונה על האירוע נשוא התביעה, אלא כבש את טענותיו ופנה בתלונה רק לאחר שנדרש בכתב לשלם את חובו תוך איום בהליכים משפטיים.
6. לא הוכחה כל תקלה באספקת הזרעים ו/או בטיבם, לרבות בדרך אריזתם ושיווקם, נהפוך הוא, הוכח כי לא חלה כל תקלה באריזת הזרעים וייצורם.
7. לסרי כשל בסתירת חוות דעתו של מומחה בית המשפט, ובמיוחד כאשר נמנע מלחקור את המומחה.
8. לסרי נמנע ללא כל הסבר מהעדת עדים רלוונטיים וחשובים מטעמו, בנו אלירן ואשתו שונטל.
9. לא הובטח ללסרי כל פיצוי בשום שלב שהוא, זולת הנחה מסוימת באספקת חומר מסוג מתיל ברומיד, כנגד תשלום מלוא יתרת החוב של לסרי כלפי עמיר.
10. לסרי נמנע, ללא כל הסבר, מתיעוד הנזק הנטען ו/או תיעוד השמדת היבול, קריאה למדריך חקלאי, שמאי, ונציגי עמיר ואגרידרה בזמן אמת ובכלל.
11. מסקנתי מהמקובץ לעיל, כי עדותו של לסרי בדבר עצם קרות הארוע נשוא התביעה נמצאה כבלתי מהימנה.
12. ממילא, לא עלה בידי לסרי להוכיח כלל את אירוע הנזק, נשוא תביעתו. עוד נקבע כממצא עובדתי כי עמיר ואגרידרה הוכיחו כי פעלו ללא דופי בייצור ו/או אספקת הזרעים.
13. נוכח קביעותי לעיל, לא מצאתי לנכון לדון בשאלת הקשר הסיבתי ובהיקף הנזק.

אחרית דבר

1. התביעה לביצוע השטר – מתקבלת. הליכי ההוצל"פ יחודשו.
2. תביעת לסרי נגד עמיר – נדחית. ממילא, נדחית גם ההודעה לצד שלישי כלפי אגרידרה.
3. אשר להוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד.
4. בסיכומי עמיר פורטו ההוצאות ושכ"ט בהם נשאה ו/או תשא עמיר (עמ' 140 לפרוטוקול), והם מקובלים עלי ונתמכים במסמכים שהוגשו נ/6. המדובר בשכ"ט מומחה מטעם עמיר בסך 8,500 ₪ בצירוף מע"מ, שכ"ט מומחה בית משפט בסך 2,000 ₪ בצירוף מע"מ, ואגרות בית משפט, מחצית ראשונה ושנייה. בנוסף, אמורה עמיר לשלם דמי השתתפות עצמית על פי פוליסת ביטוח, ללא קשר לתוצאות בסך 40,000 ₪.

בהקשר זה ראוי לציין כי התקיימו 10 ישיבות משפט, ו-3 ישיבות הוכחות, וכן ישיבת סיכומים. ממילא, שכ"ט המבוקש סביר, בהינתן היקף החומר והדיונים ובהינתן סכום התובענה שהגיש לסרי.

לפיכך, ישלם לסרי לעמיר את ההוצאות האמורות, בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מיום התשלום לפי תאריכי הקבלות שהוגשו לתיק ועד התשלום בפועל. כמו כן ישלם לסרי שכ"ט בשיעור 40,000 ₪, אף זאת בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מיום מתן פסק הדין ועד התשלום בפועל.

אשר להוצאות אגרידרה, בסיכומי ב"כ אגרידרה צוינו מספר הישיבות וכן נשמעו 16 עדים, צוין כי ההוצאות בפועל הסתכמו ב- 23,839 ₪, כי ההשתתפות העצמית בהתאם לפוליסה הינה 60,000 ₪ ללא קשר לתוצאות (המסמכים הוגשו לתיק לאחר ההוכחות ברשות בית המשפט). בנסיבות הענין והעובדה כי למעשה לא היה דיון לגוף הענין בהודעת צד ג', ראיתי להעמיד את שכה"ט על סך 15,000 ₪ ובנוסף לחייב במחצית ההוצאות בפועל כאמור לעיל. עמיר תשלם הסכומים האמורים לאגרידרה, כאשר להוצאות (מחצית) יתווספו ריבית והצמדה כחוק מיום הקבלות שהוגשו ועד התשלום בפועל.

ניתן היום, כ"ד אייר תשע"ה, 13 מאי 2015, בהעדר הצדדים.