לפני בקשת התובעת לפסול את חוות דעתה של פרופ' אורי אלקיים, אשר מונתה כמומחית לראומטולוגיה מטעם ביהמ"ש, ולמנות תחתיה מומחה רפואי חדש.

א. העובדות בתמצית-

1. תובענה זו הינה תובענה על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה- 1975, אשר הוגשה לבית המשפט כבר ביום 13.7.10.
2. ביום 7.2.12 מונתה פרופ' אורי אלקיים כמומחית מטעם בית המשפט בתחום הראומטולוגיה, על מנת לבחון את הקשר שבין תאונת הדרכים למחלת הפיברומיאלגיה (להלן: המחלה) שפרצה אצל התובעת, וכן את נכותה של התובעת.
3. בחוות דעתה מיום 9.4.12 קבעה פרופ' אלקיים כי נכותה של התובעת עומדת על 5%, אך כי אין קשר בין מחלתה לבין התאונה בה הייתה מעורבת. את מסקנתה ביססה פרופ' אלקיים על מחקרים המראים כי רק אם תסמיני המחלה מופיעים בשנה שלאחר התאונה ניתן לקשור את פרוץ המחלה לתאונה עצמה, ואילו בתיקה הרפואי של התובעת אין תיעוד לתלונות התואמות את המחלה בשנה שלאחר התאונה.
4. עקב כך שלחה התובעת לפרופ' אלקיים שאלות הבהרה ביום 30.6.12, עליהן השיבה המומחית ביום 7.7.12.
5. נוכח תשובותיה של פרופ' אלקיים, שלחה אליה התובעת ביום 29.10.13 שאלות הבהרה נוספות בצירוף תיעוד רפואי נוסף, אשר ייתכן ויש בו כדי להצביע על הופעת תסמיני המחלה אצל התובעת בשנה שלאחר התאונה.
6. בתשובתה של פרופ' אלקיים מיום 1.2.14 כתבה: "אינני סבורה כי החומר הרפואי החדש משנה את קביעתי בדבר מועד התפתחות הפיברומיאלגיה", הא ותו לא.
7. משהגיעו לידי התובעת מסמכים נוספים מתיקה הרפואי, אשר לטענתה יש בהם כדי לבסס את טענתה כי התלוננה כל תסמיני המחלה בסמוך לתאונה, פנתה אל פרופ' אלקיים בשלישית ביום 17.2.15, בשאלות הבהרה נוספות, אלין צורפו המסמכים החדשים.
8. אלא שחרף התיעוד והשאלות שנשלחו אליה, חרף מספר תזכורות מצד ב"כ התובעות, וחרף החלטות בית המשפט, עד ליום מתן החלטה זו לא השיבה המומחית לשאלות הנוספות שנשלחו אליה.
9. על כן מבקשת התובעת לפסול את חוות הדעת של פרופ' אלקיים, ולמנות מומחה חדש במקומה.

ב. טענות הצדדים-

1. לטענת התובעת, מן האמור בתשובותיה לשאלות ההבהרה הראשונות והשניות שנשלחו אליה, עולה כי המומחית סותרת את האמור בחוות דעתה, וכי היא "נעולה" באמור בחוות דעתה ואינה מוכנה לשנות את קביעותיה.
2. אין ולא יכול להיות ספק שפירוט תלונותיה של התובעת בשנה הראשונה שלאחר התאונה מצביע על קשר סיבתי בין פרוץ המחלה לבין התאונה.
3. ממילא לא ניתן יהיה, אף לאחר חקירה נגדית, לסמוך על חוות דעתה של המומחית, ועל כן ממילא יתבקש מינוי של מומחה רפואי אחר/נוסף מטעם בית המשפט.
4. לצורך המשך ניהול התיק בצורה עניינית ושנו הכרח למנות מומחה רפואי אחר בתחום הראומטולוגיה.
5. ניהול התובענה, אשר הוגשה כבר לפני כ-5 שנים, מתעכב אך בשל חוות דעתה של פרופ' אלקיים אשר ממילא הינה בלתי אמינה, בלתי הגיונית ואינה מתיישבת עם האמור בספרות המקצועית אשר צוינה בחוות הדעת.
6. על כן, יש לפסול את חוות דעתה של פרופ' אלקיים ולמנות מומחה רפואי אחר/ נוסף אשר יחווה דעתו בנוגע למצבה של התובעת ולקשר בין מצבה לבין התאונה.
7. למרות שלנתבעת ניתנה זכות תגובה לבקשה, לא הוגש דבר מטעמה.

ג. דיון והכרעה-

1. סעיף 17(א) לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), תשמ"ז- 1986 (להלן: התקנות), אשר כותרתו היא "החלפת מומחה" קובע כך:

17. (א) נבצר מהמומחה לפעול בהתאם למינויו או שלא עשה, תוך זמן סביר, אחת מהפעולות המוטלות עליו לפי תקנות אלה, רשאי בית-המשפט, לפי בקשת בעל דין ולאחר ששמע את טענות הצדדים למנות מומחה אחר תחתיו, החליט לעשות כן, יחליט גם בדבר שכרו של המומחה שהוחלף כאמור.

1. בבקשתה לא מבקשת התובעת את החלפת המומחית, אלא את פסילת חוות דעתה ומינוי מומחה רפואי אחר במקומה. עם זאת, בפסיקה נקבע לא אחת כי פסילה של מומחה רפואי, במיוחד לאחר שנתן כבר את חוות דעתו, תיעשה בנסיבות חריגות בלבד, זאת בין היתר כאשר בממצאי חוות הדעת יש כדי להשפיע על שיקוליו של בעל הדין המבקש את פסילתו. (לעניין זה ראה ת.א (ת"א) 47780-05-14 ברק נ' שירביט חברה לביטוח בע"מ, [פורסם במאגרים] (1.4.2015), להלן: "עניין ברק")).
2. לעומת זאת, מינוי מומחה נוסף יכול שיעשה גם במקרים שבהם מתעוררים בלב השופט ספקות באשר ליכולתו להכריע בתיק על בסיס חוות הדעת של המומחה הרפואי שמונה על ידו. כך נקבע, בין היתר ברע"א 337/02 מזרחי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נו(4) 673 (13.3.2002) (להלן: "עניין מזרחי"), שם ציין בית המשפט העליון בהחלטתו כי: "כשתתקבל חוות-דעתו של המומחה הנוסף, תעמודנה שתי חוות-הדעת – הישנה והחדשה – זו בצד זו, ועל השופט יהא להכריע בעת כתיבת פסק-הדין בדבר המשקל שהוא נותן לכל אחת מהן".
3. עם השנים התפתחה פרקטיקה של מינוי מומחה בנוסף למומחה שהתמנה על ידי ביהמ"ש. מקום בו נתברר לבית המשפט כי אין בחוות דעתו של המומחה הראשון בסיס ראוי להערכת מצבו הרפואי של הנפגע. עם זאת נקבע כי "מינוי המומחה הנוסף לא ייעשה כדבר שבשגרה, אלא מקום בו ביהמ"ש חש כי נבצר ממנו להגיע לחקר האמת לגבי מצבו של הנפגע, בהסתמך אך ורק על סמך חוות דעתו של המומחה הראשון. מינוי מומחה נוסף יכול וייעשה בכל שלב...". (ראה ע"א 1534/12 זידאן נ' הראל חברה לביטוח בע"מ, [פורסם במאגרים] (14.2.2013)).
4. לעניין זה יפים גם דבריו של בית המשפט העליון בעניין מזרחי הנ"ל: "על-כן בכל אותם מקרים שבהם חש השופט, לאחר שעיין בחוות-הדעת של המומחה הרפואי ובתשובותיו לשאלות ההבהרה ובמהלך החקירה הנגדית, כי נותרו בו ספקות, וכי הוא נזקק לחוות-דעת נוספת כדי שיוכל להגיע להחלטה מושכלת בשאלות הרפואיות המונחות לפתחו, רשאי הוא למנות מומחה רפואי נוסף. ודוק, מינוי שכזה לא ייעשה כדבר שבשיגרה, אלא רק באותם המקרים שבהם תחושתו של השופט היושב לדין היא כי לא יהא בידו, או לא יהיה זה ראוי, להכריע במחלוקת שבהליך שבפניו בהסתמך על חוות-הדעת של המומחה הרפואי אשר מונה על-ידיו.נ..

בתביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה‎-1975, מינוי מומחים רפואיים נתון בידי בית-המשפט, לפיכך בכל מקרה שעלול להיגרם עוול על-ידי אי-מינוי מומחה רפואי, אפילו מומחה רפואי נוסף, נתונה בידי בית-המשפט הסמכות למנוע עוול כזה".

1. בענייננו, חוות הדעת מטעם המומחית והמענה שנתנה לשאלות ההבהרה אינן סוף פסוק בסוגיה שבגינה מונתה המומחית, ואין במשלוח שאלות הבהרה כדי למצות את אפשרותה של התובעת לתקוף את האמור בחוות דעתה של פרופ' אלקיים, ולייתר את הצורך במינוי מומחה רפואי נוסף.
2. באפשרותה של התובעת לחקור את המומחית בחקירה נגדית על האמור בחוות דעתה ולטעון כנגד מסקנות חוות הדעת בבית המשפט, ובכך לאפשר את ההכרעה בתובענה על בסיס חוות הדעת, הראיות והעדויות.
3. אם יוכח לאחר חקירתה של המומחית כי יש צורך בפסילת חוות דעתה או, למצער, במינוי מומחה נוסף, כך ייעשה.
4. נוכח העובדה כי לרשות התובעת עומדים כלים נוספים לתקיפת חוות דעתה של המומחית, איני סבור כי מוצדק לסטות מן ההלכה לפיה יש לנהוג במשורה במינוי מומחה רפואי נוסף. ועל כן, לאור כל האמור לעיל, בשלב זה איני מוצא לנכון להיעתר לבקשת התובעת למינוי מומחה אחר/נוסף.
5. התיק נקבע לקד"מ ליום 10.6.15 בשעה 08:30.

ניתנה היום, ג' סיוון תשע"ה, 21 מאי 2015, בהעדר הצדדים.