כללי

1. זוהי בקשה שהוגשה על ידי המאשימה לתקן את כתב האישום באופן שימחקו 6 עדי התביעה ויתווספו 2 עדי תביעה.

בכתב האישום נטען בתמצית כי הנאשמים החזיקו מעבדה לשם ייצור משקאות אלכוהוליים מזויפים, הנחזים להיות מוצרים לגביהם קיימים סימני מסחר רשומים של חברות שונות, ומכרו אותם לעסקים ברחבי הארץ.

כתב האישום כולל שני אישומים, ומייחס לנאשמים עבירות של סימון, מכירה והפצה לשם מסחר, והחזקת טובין מפרים בלא רשות בעל הסימן לפי פקודת סימני המסחר [נוסח חדש], התשל"ב – 1972, ולנאשם 1 גם עבירות נוספות.

כתב האישום כולל 38 עדי תביעה, לרבות, שוטרים, בעלי עסקים, ונציגי בעלי הזכויות של סימני המסחר.

עת הוגשה הבקשה, כבר החל שלב שמיעת ההוכחות, ונשמעו חלק מעדי התביעה.

בקשת המאשימה

2. המאשימה מבקשת למחוק מרשימת עדי התביעה המפורטת בכתב האישום 6 עדי תביעה, כדלקמן:

עת/ 5 – Ann Christine– מנהלת מעבדת אבסולוט.

עת/8 – Gerry molyeaux – עובד בחב' בראון פורמן, יצרנית פינלנדיה וג'ק דניאלס.

עת/35 - Kahima Juha – מחב' פינלנדיה.

עת/36 - Matinlassi Kimmo – מחב' פינלנדיה.

עת/37 - Iain MacLeod – מנהל פרויקט נגד זיופים, מועסק ע"י חב' דיאגו, ערך חוו"ד לגבי מוצרי ג'וני ווקר.

עת/38 - David Mackie – ערך חוו"ד לגבי מוצרי ג'וני ווקר.

כל עדי התביעה אותם מבקשת המאשימה למחוק מכתב האישום, הם עדים מחו"ל, ועדותם מתייחסת לטענה בדבר זיוף המשקאות האלכוהוליים, נשוא האישום השני, בו הואשם נאשם 1 בלבד.

לטענת המאשימה, כל העדים הללו לא יוכלו להגיע להעיד בארץ, והמאשימה לא יכולה לכפות זאת עליהם. בנוסף, לגבי עת/5, נטען כי פרשה מעבודתה בחברת אבסולוט ואינה בריאה, ולגבי עת/8, נטען שאינו עובד יותר בחברת בראון פורמן.

במקום עדים אלו, המאשימה מבקשת להוסיף 2 עדות תביעה, שעדותן רלוונטית לטענת הזיוף נשוא האישום השני, כדלקמן:

גב' אירנה וולגרין - ממעבדת בקטוכם, אשר קיבלה את הבקבוקים וערכה חוות דעת.

גב' גודית שרביט – אשר קיבלה את הבקבוקים והעבירה אותם לבדיקה.

המאשימה טוענת בבקשתה כי נודע לה שחברת הכרם נתקלה בקשיים בעבודתה עם המעבדות בחו"ל, ועברה לעבוד עם מעבדה בארץ בשם בקטוכם, שקיבלה אישור וייפוי כוח מחברת האלכוהול בחו"ל לבצע את הבדיקות בארץ.

המאשימה טוענת כי בהליך אזרחי שהוגש על ידי בעלי הזכויות נגד הנאשמים בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, עוד בשנת 2012 אישר בית המשפט את הגשת חוות דעתה של גב' אירנה וולגרין, והיא תעיד שם במקום המומחים מחו"ל.

המאשימה טוענת כי חוות הדעת של גב' אירנה וולגרין מבוססת על הממצאים המצויים בתיק החקירה כבר מעת הגשת כתב האישום, וחוות הדעת נמצאת בידי הנאשמים מאז שנת 2012, ולכן, אין בתיקון כתב האישום על ידי הוספת העדות כדי להפתיעם.

לפיכך, המאשימה מבקשת כי במקום עדות עדי התביעה מחו"ל, תשמע עדותה של מומחית מטעם מעבדת בקטוכם, גב' אירנה וולגדין, שבדקה את בקבוקי המשקה שנתפסו ברשות נאשם 1, ועדות גב' גודית שרביט שמסרה את הבקבוקים לבדיקה.

תגובת הנאשמים

3. הנאשמים מתנגדים לתיקון כתב האישום.

הנאשם 1 טוען כי במסגרת המשפט האזרחי, לא החלה שמיעת ההוכחות, מאחר שנקבע כי ההוכחות ישמעו רק לאחר סיום ההליכים הפליליים בתיק זה.

הנאשם 1 טוען כי במשפט האזרחי נמסר בשנת 2012 כי עת/5 לא תוכל לבוא להעיד כי יצאה לפנסיה, ואילו המאשימה טוענת בבקשתה כי היא לא תוכל לבוא להעיד כי אינה בקו הבריאות.

הנאשם 1 טוען כי הסיבה של פרישה ממקום העבודה אינה סיבה שלא להגיע למתן עדות, ועל המאשימה לדאוג להתייצבותה.

הנאשם 1 טוען עוד כי המשפט מתנהל מזה מספר שנים, ולא ברור מדוע רק עתה נודע למאשימה שהעדים לא יוכלו להגיע לארץ למתן עדות.

הנאשם 1 מתנגד להגשת חווה"ד של גב' וולגרין, המבוססת על עדות מפי השמועה, וכן טוען כי לא קיבל שום עדות של גב' שרביט.

הנאשם 1 טוען כי אין לקבל בשלב זה של המשפט בקשה לתיקון כתב האישום, שכן הדבר יגרום לו לעיוות דין, ויהווה פגיעה בכללי הצדק הטבעי בשל פגיעה בזכות הטיעון.

הנאשם 2 מוסיף וטוען כי אין פרטים מלאים על העדים שמתבקשת מחיקתם, למעט העובדה כי לא יוכלו להגיע לישראל, אין מדובר בתיקון ראשון בכתב האישום, והוספת העדויות בשלב זה של הדיון המשפטי תפגע בהגנת הנאשם 2.

דיון והכרעה

הבסיס הנורמטיבי

4. בהתאם לסעיף 92 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב- 1982, לבית המשפט הסמכות להורות על תיקון כתב האישום:

"(א) בית המשפט רשאי, בכל עת שלאחר תחילת המשפט, לבקשת בעל דין, לתקן כתב אישום, להוסיף עליו ולגרוע ממנו, ובלבד שניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן; התיקון ייעשה בכתב האישום או יירשם בפרוטוקול."

כאמור בסעיף זה, תיקון כתב האישום נתון לשיקול דעתו של בית המשפט, ותנאי מספיק הוא "שניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן".

לאורך השנים נקבע בפסיקה כי בית המשפט יתיר לתקן כתב אישום, בתנאי שלא יהיה בכך כדי לקפח את הנאשם בהגנתו או לגרום לו עיוות דין.

עוד ב-ע"פ 1/48 פרדריק ויליאם סילבסטר נ' היועץ המשפטי, פ"ד א' 5, שהיה הדיון הפלילי הראשון שנדון על ידי בית המשפט העליון במדינת ישראל, נקבע:

"אחד מחכמי המשפט כינה פעם יפה את חוק העונשין ואת הפרוצדורה הפלילית כ"מגנה כרטה של הפושע". יש בכינוי זה משום תבונה רבה. רוצים להבליט בו את הרעיון שהפרוצדורה הפלילית על דיניה מכילה לטובת הנאשם תריס בפני עיוות-דין. רוצים לתת לנאשם את מלוא ההגנה ההוגנת. אבל אסור לסלף את הרעיון הבריא הזה על-ידי הפרזה בפורמליות. פרוצדורה פלילית טובה צריכה בוודאי לתת לנאשם את מלוא ההגנה כדי למנוע עיוות-דין. אבל הדיון הפלילי אינו צריך לקבל צורת משחק אשקוקי שבו מהלך אחד בלתי נכון קובע את גורל המשחק. תפקיד הדיון הפלילי – להוציא כאור משפט. מוטב אמנם שעשרה רשעים יצאו זכאים משצדיק אחד יצא חייב. אבל במה דברים אמורים ? – כשהשאלה היא הוכחת האשמה ולא כשהכתוב מדבר על ליקויים טכניים בכתב האשמה וכדומה. על שאלות ממין זה לא יחול הכלל של הנאה מספק.

חשוב גם שהעם יראה ששופטיו נכנסים לטרקלין שבו דנים על החטא ועונשו, ואין נשארים עומדים בפרוזדור ודנים בו על כתב-האשמה בלבד אם הוא שלם, או אם הוא פגום, או אם הוא בטל. חלילה לי מלעודד את הקטגורים המתרשלים בניסוח כתבי-האשמה. חובה עליהם לבדוק בשבע עיניים אם כתב-האשמה אמנם מגיד פשע. אבל לבתי-המשפט לא הרשות בלבד, כי אם חובה עליהם לתקן מה שפגמו הקטיגורים, ובלבד שלא יפגעו על-ידי כך בעיקרי השלטת הצדק".

ב-ע"פ 951/80 יצחק קניר נ' מדינת ישראל, פ"ד לה (3) 505 (1981), נקבע כי המגמה היא לאפשר גמישות כדי למנוע עיוות דין לנאשם או לאינטרס הציבורי, העלול להיפגע מזיכוי הנאשם עקב משגה של התביעה. נקבע כי ניתן אף להרשות לצד להביא ראיות נוספות, לאחר שלב הסיכומים, וזאת לשם חשיפת האמת ולעשיית צדק, ובהתאם לנסיבותיו של התיק.

ב-ת"פ (מח-ים) 366/99 מדינת ישראל נ' אהוד סבירסקי (2000), פורטו שיקולי בית המשפט עת הוא מכריע בבקשה לתיקון כתב אישום:

"השיקולים שעל בית המשפט לשקול בבואו להחליט בבקשה לתיקון כתב האישום הם זכויותיו של הנאשם להליך הוגן. חובתו של בית המשפט להעמיד בראש מעייניו את השיקול שלא יגרם עיוות דין לנאשם ו"עיוות דין" בהקשר זה משמעותו - פגיעה ביכולתו של הנאשם להתגונן כראוי. אין לקבל מצב דברים לפיו תיסגר האפשרות בפני התביעה להשלים דברים שהתגלו כטעונים השלמה. ההליך הפלילי נועד לגילוי האמת ולעשיית הצדק ונקל לשער כי יהיו מקרים בהם דווקא הנאשם יהיה זה שיבקש השלמת חקירה או תיקון עניינים שנודעו לו לאחר שהוגש נגדו כתב אישום. מתן אפשרות להשלים ראיה בשלבים מאוחרים פועלת לשני הכיוונים והשיקולים של עשיית צדק יפעלו באופן זהה גם אם הנאשם יבקש להשלים את ראיותיו. הפיקוח של בית המשפט על מעשי התביעה בעניין זה נקבע בבירור בהוראת החוק המחייבת את התביעה, בשלב שלאחר תחילת המשפט (הקראת כתב האישום), לבקש את רשותו של בית המשפט, המופקד על השמירה כי ההליכים בפניו יהיו הוגנים והעיקר שלא יקופח הנאשם בהגנתו".

עוד נפסק כי אם מדובר בעדות חדשה, שהגיעה לידי המאשימה באורח מקרי לאחר הגשת כתב האישום, יש לאפשר את תיקון כתב האישום על דרך של הוספת עדות (ת"פ (מח-ים) 377/04 מדינת ישראל נ' ירון וול (2005).

אף כי זכותה של ההגנה לקבל לידיה את כל חומר החקירה בתחילת הדיון, ועוד בטרם החל שלב ההוכחות, אין לומר שבכל מקרה בו במהלך הדיון בתיק מתווספות עובדות וראיות חדשות, יש בכך כדי לפגוע בזכות הנאשם להזדמנות סבירה להתגונן (פ"ח 953/00 (מחוזי-ב"ש) מדינת ישראל נ' דדוש ניסים ואח' (2001).

בכפוף להבטחת הגינות ההליך הפלילי כלפי הנאשם, בית המשפט יאפשר צירופם של עדים, אף בשלבים מאוחרים של המשפט –

"בפנינו חזר בא-כח המערער... על סברתו שהשופט המלומד שגה כשהתיר את השמעתו של העד צוק. החלטתו זו של כבוד השופט, כך טען, לוקה בחוסר איזון באשר היא גרמה למערער עוות דין משום שהגנתו נפגמה. בשלב בו ניתנה ההחלטה, כך טען, כבר לא יכול היה המערער לשנות את הגנתו... אין בטענה זו כל ממש. הבאתו של העד צוק נעשתה עוד בשלב השמעת עדי התביעה ובטרם החלה הסנגוריה בפרשת ההגנה. ההודעות שביקשה התביעה להגיש באמצעות העד היו בידיעת הסנגוריה ובמסגרת החומר שהועמד לרשותה, כך שלא היה כאן כל מומנט של הפתעה. לא ניתן כלל לדבר על הגנה שנפגמה או על כך שהמערער לא יכול היה יותר לשנות את הגנתו. בשלב זה עוד לא היה מה לשנות, כי פרשת ההגנה טרם החלה".

בהתאם, הותרה הוספת עדי תביעה, לאחר שהחלה התביעה בהעדת עדיה, וטרם שנסתיימה פרשת התביעה משנקבע כי אין בכך משום פגיעה בהגנת הנאשם, שכן עדים אלו זהים מבחינת עדותם לעדים שהופיעו ברשימת העדים המקורית, ועל כן, אין על הנאשם לשנות במאום את קו הגנתו - ת"פ (מחוזי-ת"א) 40207/04 מדינת ישראל נ' כהן אלון (2005).

כך גם ב-פח (מחוזי-ת"א) 1101/06 מדינת ישראל נ' יחזקאל באשה (2007), הותרה הבאת בגדי הנאשם למומחית לצורך עריכת בדיקות נוספות של כתמי דם לגילוי ד.נ.א.

מן הכלל אל הפרט

5. התיקון המבוקש אינו משנה את העובדות שיוחסו לנאשמים לכתב האישום, אלא רק משנה את רשימת עדי התביעה, שעדותם נועדה להוכיח את עובדות כתב האישום.

המאשימה מבקשת לוותר על העדתם של 6 עדים מחו"ל, שעדותם נועדה להוכיח את טענת זיוף האלכוהול, שכן לא יוכלו להגיע לארץ, ובמקומם, ובאותו עניין, להעיד שתי עדות מישראל.

פרשת התביעה נמצאת בעיצומה, ועד כה, העידו בעיקר שוטרים שהיו מעורבים בחקירה ובעלי עסקים, ועד אחד העיד בנוגע להפרת הזכויות.

6. יצוין כי לגבי כל עדי התביעה שעתה מתבקשת מחיקתם מכתב האישום העלתה ההגנה טענות והתנגדה לעדותם.

עת/5 ו-עת/8 נכללו בכתב האישום המקורי, וההגנה העלתה הסתייגויות לעדותם, טענה כי הפרוצדורה של חוות הדעת לא בוצעה בהתאם לדין ומדובר בעדות מפי השמועה (ראה פרוטוקול מיום 23.10.11 עמ' 17).

עדי התביעה 35-38, הוספו לכתב האישום בהחלטה מיום 1.12.11, וזאת בהתאם לבקשת המאשימה, ותוך דחיית התנגדות ההגנה להוספתם.

מן האמור לעיל עולה כי ההגנה מתנגדת למחיקת עדים, שמלכתחילה התנגדה לעדותם ולהוספתם לכתב האישום.

7. מלבד טענה כללית של ההגנה לפיה תיקון כתב האישום יקפח את הגנת הנאשמים, לא מצאתי בתגובות שהוגשו כל נימוק המבסס טענה זו לגופם של דברים.

אף שכבר החלה שמיעת ההוכחות, אנו מצויים עוד בשלב פרשת התביעה. אם סבורים הנאשמים כי מחיקת או הוספת עדים בשלב זה מחייבת אותם להשלים ולהוסיף דבר מה בתשובתם לכתב האישום, יותר להם לעשות כן.

עדותן של העדות, שתיקון כתב האישום נדרש לשם הוספתן, מתייחסת לנושא הוכחת האשמה בדבר זיוף המשקאות. הנאשמים יוכלו לחקור עדות אלו כחלק מהגנתם, ואף לטעון בפני בית המשפט את כל טענותיהם לגבי קבילותן של העדויות.

כמו כן, אם בעקבות הוספת שתי העדות לכתב האישום, סבורה ההגנה כי היא מעוניינת להגיש חוות דעת מטעמה, יכולה היא כבר עתה לעשות כן.

כך הגנת הנאשמים לא תקופח, תובטחנה הזכויות המהותיות והפרוצדוראליות של הנאשמים, ובפני בית המשפט תוצג מלוא התמונה העובדתית, באופן שיסייע בידי בית המשפט להגיע, במידת האפשר לחקר האמת.

8. בשולי הדברים אוסיף כי לא מצאתי סתירה עובדתית בין הטענה שהושמעה בשנת 2012 לפיה עת/5 לא תוכל לבוא להעיד כי יצאה לפנסיה, ובין הטענה שהושמעה בבקשה זו שלפיה אינה בקו הבריאות.

ברור כי הצהרת המאשימה לפיה העדים אינם מוכנים להגיע לארץ לתת עדות מבוססת על דברים שנמסרו לה ואינה בידיעתה האישית.

מהמכתב שהוצג על ידי המאשימה, עולה כי היא פעלה להתייצבות העדים מחו"ל, וקיבלה התחייבות כי יתייצבו. אין זה בידי המאשימה לכפות על עדים אלו להגיע לישראל להעיד.

לסיום

9. לאור האמור לעיל אני מקבלת את הבקשה, ומורה על תיקון כתב האישום על דרך של מחיקת עדי תביעה 5, 8, 35-38 והוספת שתי עדות תביעה 39 ו – 40 כמפורט בבקשה.

על מנת לאפשר להגנה להיערך, המאשימה תזמין את העדות לדיון האחרון הקבוע לשמיעת פרשת התביעה בתיק זה.

10. המזכירות תשלח עותק ההחלטה לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, י"ג תשרי תשע"ד, 17 ספטמבר 2013, בהעדר הצדדים.