בקשת הנתבעת לפסול את חוות דעתו של מומחה רפואי שמינה בית-המשפט מאחר והתובע הציג לו מסמכי מל"ל שהצגתם אסורה על פי דין. לאחר שמיעת עמדות הצדדים ועמדת המומחה מצאתי לקבל את הבקשה ולפסול את חוות הדעת.

רקע

1. התובע הגיש תביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (חוק הפלת"ד) בטענה שנפגע בתאונת דרכים שארעה ב-30/8/09.
2. בית-המשפט מינה את ד"ר גבריאל אגר כמומחה מטעמו. ד"ר אגר בדק את התובע, בחן מסמכים רפואיים שהוצגו לו ומצא כי נותרה לתובע נכות צמיתה בשיעור 23%.
3. עיון בחוות הדעת העלה כי בפני ד"ר אגר עמדו, בין השאר, פרוטוקולים של ועדות רפואיות של המוסד לביטוח הלאומי שעסקו במצבו הבריאותי של התובע ובכלל זה בפגיעותיו עקב התאונה. במהלך הדיון שהתקיים ב-20/6/12 הסתבר כי המסמכים לא הועברו למומחה על ידי באי-כוח הצדדים אלא הוצגו למומחה על ידי התובע עצמאית במהלך הבדיקה.
4. הנתבעת ביקשה לפסול את חוות הדעת ולמנות מומחה רפואי חדש. התובע התנגד לפסילה בטענה שהמומחה קבע סעיפי נכות שונים מסעיפי הנכות שנקבעה במל"ל. הבקשה הועברה גם להתייחסות המומחה שציין כי נוכח חלוף הזמן אינו יכול לומר בוודאות אם הושפע ממסמכי המל"ל שהועברו לו, אולם הוא סבור כי לא הושפע משום שאחוזי הנכות וסעיפי הנכות שונים.

לאחד שמיעת עמדות הצדדים והמומחה מצאתי, כאמור, לקבל את הבקשה.

דיון

1. מינוי מומחה רפואי בתביעות לפי חוק הפלת"ד נעשה על פי החוק והתקנות שמכוחו, ואלו, כידוע, מתירות העברת מסמכים רפואיים בדבר טיפול שניתן לתובע ואוסרות העברת חוות דעת (תקנה 8 לתקנות נפגעי תאונות דרכים (מומחים), תשמ"ז-1986).
2. הצגת מסמכים אסורים ובעיקר חוות דעת שכבר גיבשו דעה בנוגע לשיעור הנכות עשויה לפגוע בשיקול דעתו האובייקטיבי של המומחה ולהטות דעתו, גם אם לא במודע, ומטעם זה "נפסלו חוות דעת של מומחים רפואיים, והמומחים הומרו באחרים, לאחר שהוצגו בפניהם מסמכים האסורים בהמצאה למומחה, ובכלל זה ... דו"חות הוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי" (א. ריבלין, תאונות הדרכים, תחולת החוק, סדרי דין וחישוב פיצויים (מהדורה רביעית, תשע"ב-2012(, 682). עם זאת הובהר כי הצגה של מסמכים אסורים אינה מביאה לפסילה אוטומטית של המומחה ואם מתגלה הדבר בדיעבד יש לבחון האם אכן קיים חשש שדעתו של המומחה הושפעה (רע"א 3358/91 סהר חברה ישראלית לביטוח בע"מ נ' ציון [1991]; רע"א 11147/03 איילון חברה לביטוח בע"מ נ' אלעזרה [2004]; ריבלין, 683 ו-691). מובן שאם מצא בית-המשפט כי מדובר בפגם מהותי הוא רשאי לפסול את חוות הדעת, ולעניין זה יש לזכור כי הפסילה משמעה חוות דעת חדשה ואינה מקנה יתרון דיוני למי מן הצדדים (ראו בהרחבה, לאחרונה, רע"א 1138/12 אי.די.אי חברה לביטוח בע"מ נ' פלוני [2012]).
3. על רקע הלכות בחנתי את נסיבות המקרה ושוכנעתי כי קיים חשש שהצגת מסמכי המל"ל למומחה, על ידי התובע, השפיעה במידה זו או אחרת על חוות הדעת והקנתה לתובע יתרון לא הוגן על פני הנתבעת. בכלל זה נתתי דעתי לשיעור אחוז הנכות הכולל שנגרם מן התאונה הדומה מאוד בחוות דעת המומחה ובחוות דעתה של הוועדה הרפואית, ואף שההתייחסות היא לסעיפים ליקוי שונים, בפועל מדובר על ממצאים דומים ועל שיעור נכות כולל דומה. ממצאים אלו מעוררים, כאמור, חשש שחוות הדעת הושפעה ממסמכי המל"ל, וספק זה אינו מאפשר לטעמי המשך הדיון על בסיס חוות הדעת. שיקולים נוספים בהם התחשבתי הם דברי המומחה שהודה בהגינותו כי אינו יכול לשלול כי הושפע ממסמכי המל"ל (אף שהוא סבור שלא הושפע מהם), והעובדה שהנתבעת לא ידעה שהתובע הציג את המסמכים האסורים שכן אלו הוצגו בבדיקה, מבלי שאיש הודיעה על כך. מדובר אפוא בפגיעה בשוויון ובזכויות הנתבעת שפעלה על פי דין. גם התנהלות התובע שעשה דין לעצמו והפר את החוק נלקחה בחשבון.
4. נוכח כל האמור לעיל מצאתי כי הצגת מסמכי המל"ל למומחה מעוררת ספק בנוגע לאובייקטיביות ממצאי חוות דעתו, ומעוררות חשש שמא מסקנותיו הסופיות הושפעו במידה זו או אחרת מן המסמכים שהוצגו לו. ספק זה יקשה על קיום הדיון על בסיס חוות הדעת, ועל כן שוכנעתי כי יש מקום לפסול את חוות הדעת ואת מינויו של ד"ר אגר ולמנות מומחה רפואי אחר תחתיו. החלטה זו תציב את הצדדים במצב שוויוני ולא תפגע בתובע משום שמומחה חדש יכול שיקבע אחוזי נכות גבוהים מאלו שקבע ד"ר אגר. עם זאת התובע הוא שיישא בשכרו של המומחה הנוסף.
5. הבקשה מתקבלת. התובע ישלם לנתבעת הוצאות הבקשה בסך 1,500 ₪.
6. החלטת מינוי תשלח בנפרד.

ניתנה היום, י' אלול תשע"ב, 28 אוגוסט 2012, בהעדר הצדדים.