עניינו של ההליך שלפניי במערך הסכמים בין החברה המייצרת מכשירים רפואיים בישראל, לבין חברות בסין, שרכשו ממנה מוצרים לשם הפצתם בסין. התובעת 1,Shanghai Shen-Luck Medical Technology & Science Co. Ltd (להלן: התובעת או שן-לאק), הינה חברה שהתאגדה לפי הדין הסיני, העוסקת בשיווק והפצה של מוצרים רפואיים בסין. התובעת 2, Shanghai To Win Imp. & Ex. Co. Ltd., הינה חברה שהתאגדה לפי הדין הסיני, אשר אוחזת ברישיון ממשלת סין ליבוא מוצרים לסין (להלן: טו-ווין, שן לאק וטו-ווין יקראו להלן: התובעות).

הנתבעת, Beam-Med Ltd. (להלן: הנתבעת, התובעת שכנגד או BeamMed), הינה חברה פרטית המאוגדת בישראל, אשר עוסקת בפיתוח, ייצור ושיווק של מכשור רפואי, בעיקר בתחום צפיפות העצם והינה בעלת המותג Sunlight. הנתבעת רכשה מותג זה בשנת 2006, מחברה ישראלית אחרת בשם סאנלייט מדיקל בע"מ (להלן: חברת סאנלייט). הנתבעת המשיכה למכור את מוצרי חברת סאנלייט שרכשה תחת המותג סאנלייט שהיה מוכר בסין.

אחד ממוצרי הדגל של החברה הוא מכשיר האומניסנס, מכשיר אולטרהסאונד, שיש לו גשש (הנקרא probe), שבודק את צפיפות העצם. מכשיר אחר, בשם Terax, הוא משטח שעומדים עליו ומעריך משקל ונתונים נוספים.

בתחילה שווקו המוצרים בסין בידי חברת סאנלייט שפתחה לצורך כך משרד מייצג בסין, כאשר מי שעמד בראש פעילות חברת סאנלייט בסין קודם לרכישתה בידי BeamMed היה מר אמיר נוי (להלן: נוי). כאשר רכשה BeamMed את חברת סאנלייט, היא המשיכה לשוווק את המוצרים באמצעות אותו משרד מייצג.

מר Xu Cheng Xi, או בשמו המערבי Charles Xu, להלן: צ'רלס), מנהל התובעת 1 והנתבע שכנגד1, שימש במשך שנים כמנהל המשרד המייצג של סאנלייט בסין (בכפיפות לנוי), עד שנרכשה בידי הנתבעת- BeamMed, והמשיך לנהל את המשרד המייצג גם תחת BeamMed. קודם לצ'רלס ניהלה את המשרד המייצג של סאנליטט בסין גב' Yu Qi (להלן: יו צ'י). עם רכישת סאנלייט עבדו במשרד המייצג שני עובדים נוספים, Shi Yan, או בשמה המערבי Rachel Shi, להלן: רייצ'ל) ו-Xu Shanxiang, ובשמו המערבי Steph Xu (להלן: סטף). כאשר צ'רלס החל לנהל את המשרד המייצג עזבה יו-צ'י את המשרד.

בשנת 2008 חתמה BeamMed על הסכם הפצה עם שן לאק. רייצ'ל וסטף עברו לעבוד בשן לאק. באפריל 2009 עזבו רייצ'ל וסטף את שן-לאק, והקימו עם יו צ'י (יו צ'י (50%) רייצ'ל (25%) וסטף 25%), חברת הפצה מתחרה בשם: Bymed Electronic Technology (Shanghai) Co., Ltd (להלן: חברת ביימד).

הסכם ההפצה עם שן לאק הוארך מספר פעמים עד ליום 31.8.10. אולם, בנובמבר 2009 עלו יחסי הצדדים על שרטון והנתבעת הודיעה לצ'רלס על הפסקת ההתקשרות בין הצדדים לאלתר.

התובעות, שן לאק וטו-ווין, טוענות בתביעה כי BeamMed הפרה עמם את ההסכמים באופן מכוון כדי להתקשר עם חברת ביימד, מבלי לתת להם את ההתראה הנדרשת על פי החוזה. עוד נטען כי הנתבעת הפרה את הסכם ההפצה הבלעדי ומכרה ליו צ'י מוצרים קודם לביטול הסכם ההפצה עם שן-לאק וכן סירבה להשיב מקדמה ששילמה טו-ווין על חשבון רכישת מוצרים מהנתבעת.

אין מחלוקת בין הצדדים כי בנובמבר 2009 הודיעה BeamMed לשן לאק, שבשל הפרות של שן לאק את ההסכם עמה, היא מבטלת את הסכם ההפצה עם שן לאק. עוד אין מחלוקת כי עם ביטול הסכם ההפצה בידי BeamMed, התקשרה BeamMed בהסכם הפצה עם חברת ביימד, לאחר שמאפריל 2009 הייתה בקשר עם יו צ'י רייצ'ל וסטף בעניין זה.

BeamMed הנתבעת, טוענת כי המדובר בתביעת סרק, שבאה להקדים תרופה למכה – תביעה של הנתבעת כנגד התובעת וכנגד בעל השליטה בה, צ'רלס, בגין מעשי הונאה, גניבה ותרמית שביצעו כלפי הנתבעת. על פי הטענה, מעשי הונאה אלה עמדו בבסיס הודעת הנתבעת על הפסקת ההתקשרות שבין הצדדים מיד לאחר שנודעו לה פרטים בדבר המעשים האמורים. על כן, לטענתה, ביטול ההסכם נעשה כדין, אם בשל הפרתו היסודית של ההסכם שאינה בת תיקון וממילא אינה מחייבת מתן הודעה מראש ואם בשל הפגמים בכריתתו. לאור זאת, טענה הנתבעת, כי התובעת אינה זכאית לכל פיצוי שהוא בגין ביטול ההסכם. כמו כן, נטען, כי הנתבעת אינה חייבת בהשבת סכום כלשהו לתובעות. אמנם, הנתבעת מודה, שקיבלה מטו-ווין סכומים כנגד רכישת סחורה שלא סופקה, אך טוענת כי היא רשאית לקזז סכומים אלו כנגד ההפרות של שן לאק.

בתובענה שכנגד טוענת BeamMed לנזקים שנגרמו לה מהפרת החוזים עמה בידי חברת שן לאק ובעליה (או מנהלה), צ'רלס.

אציין כבר בפתח הדברים כי רב הנסתר על הנגלה בתביעות אלו גם לאחר ניהול ההוכחות, הן לגבי אופי העבודה במשרד המייצג בתקופת חברת סאנלייט, הן לגבי נסיבות הרכישה של פעילות חברת סאנלייט בידי BeamMed, הן לגבי נסיבות העזיבה תחילה של יו צ'י ואחר כך של סטף ורייצ'ל את מערך ההפצה של מוצרי סאנלייט, ויותר מכל את נסיבות הפסקת ההתקשרות עם שן לאק וההתקשרות עם חברת ביימד. אדגיש, ואפרט בהמשך, כי מרבית העדים, משני הצדדים לא היו מהימנים בעיני, וכאמור, הסתירו בעדויותיהם יותר מאשר גילו (ייתכן כי מטעמים שאינם קשורים לתביעה שלפניי אלא לאופן ההנהלות בסין לאור הרגולציה הקיימת שם). על כן אבסס ממצאים רק ככל שאלו נתמכים במסמכים מזמן אמת.

כיוון שחלק גדול מהעדים היו בקשר עוד בתקופה בה חברת סאנלייט הפיצה את מוצריה שלה, וכיון שמערכת היחסים ביניהם משליכה על התובענות שלפניי, אסקור להלן את השתלשלות העניינים עוד קודם לכריתת ההסכמים נשוא התובענות, וכן את דמויות המפתח בפרשה (שחלקם הובאו לעדות וחלקם לא).

1. השתלשלות הארועים וההסכמים שלעניין

על השתלשלות העניינים שלהלן אין מחלוקת, אלא אם צוין במפורש אחרת.

BeamMed עוסקת, כאמור, בפיתוח ייצור ושיווק של מכשור רפואי, בעיקר בתחום צפיפות העצם. פעילותה של BeamMed בתחום זה החלה, לאחר שBeamMed רכשה, בשנת 2006 את הפעילות הידע והמוצרים של סאנלייט. סאן לייט שיווקה את מוצריה בשעתו בסין, ולצורך כך היה לה משרד מייצג בסין.

בתקופה בה חברת סאנלייט מכרה את מוצריה בסין, מי שעמד בראש המערך העסקי של חברת סאנלייט בסין היה נוי, שהיה, בשעתו, ראש המשרד המייצג של סאנלייט בסין, ובהמשך כיהן כמנכ"ל סאנלייט עד למכירת פעילותה ל- BeamMed. מר נוי התגורר בסין עד שנת 2003. בשנים 2003-2001 ניהלה את המשרד המייצג של סאנלייט בסין, בכפיפות למר נוי גב' יו צ'י. בשנת 2003 גייס מר נוי לשורות סאנלייט את צ'רלס. צ'רלס עמד בראש המשרד המייצג החל משנת 2003 (כשהחליף את יו צ'י) וניהל את המערך העסקי של סאנלייט בסין. צ'רלס אף שימש בתפקיד, על פי דין, של הנציג הראשי (Chief Legal Representative) של סאנלייט בסין. מר נוי חזר לישראל בשנת 2003 ושימש כמנכ"ל סאן לייט עד למכירתה ל- BeamMed בשנת 2006.

ביום 30.9.2003 הוקמה שאן-לאק. בעלי המניות בה עם הקמתה, היו אשתו של צ'רלס (גב' Xinjie Meng), שהחזיקה ב-90% מהון המניות והוותה את האחראית בחברה (Legal Representative or Person in Charge) ואביה (מר Meng Huayu), שהחזיק בעשרת האחוזים הנותרים (העתק מסמך מרשם החברות הסיני צורף כנספח 10 לתצהירו של מר גלעד זמיר מ-BeamMed, להלן: תצהיר זמיר). אין מחלוקת כי בתקופה זו הועסק צ'רלס כעובד ואחראי המשרד המייצג של חברת סאנלייט בסין.

ביום 15.4.04 נחתם הסכם בין חברת סאנלייט (המשרד המייצג) לבין צ'רלס הסכם עבודה (ההסכם צורף כנספח 1 לתצהיר זמיר, להלן: הסכם העבודה). זאת, על אף שצ'רלס החל לעבוד עבור המשרד המייצג של חברת סאנלייט כבר בשנת 2003.

ביום 1.1.2006 נחתמה תעודת זכויות הפצה (Distribution Rights Certificate), מכוחה שן לאק היא המפיצה או הסוכנת הראשית (China General Agency), של מוצרי סאנלייט מיום 1.1.06 עד ליום 31.12.15 (המסמך צורף כנספח 11 לתצהיר זמיר ונושא חותנות רשמיות של המשרד המייצג של סאנלייט בסין). המסמך נחתם כשצ'רלס היה ראש המשרד המיצג של סאנלייט בסין.

באותו מועד, 1.1.2006, נחתם הסכם בין המשרד המייצג של סאנלייט בסין (Representative office of Sunlight Medical Ltd., Israel in Shanghai), לבין שן לאק, הנושא את הכותרת הסכם שירות (service agreement) מכוחו מתמנה שן לאק לתפקיד של: "General agent of all of the product lines of Sunlight Medical Ltd., Israel", וזאת לתקופה של שנתיים (עד ליום 31.12.08). על פי ההסכם המוצרים ירכשו מחברת סאן לייט והשירות יינתן על ידי חברת שן לאק (ההסכם צורף כנספח 12 לתצהיר זמיר ונושא חותנות רשמיות של המשרד המייצג של סאנלייט בסין).

באפריל 2006 הקים צ'רלס חברה נוספת בבעלותו, חברת Shanghai Zhenshuo Electronical Technology Co, Ltd. (להלן: שן-שו), בה צ'רלס הוא בעל השליטה, כמי שמחזיק 55% מהון המניות. הנציג הרשמי של החברה הינו Zhong Shen, בעל המניות השני (מסמכי ההקמה צורפו כנספח 31 לתצהיר זמיר), גם חברה זו שימשה כסוכנת של המשרד המייצג למכירת מוצרי סאנלייט בסין.

ביולי 2006, נרכשה פעילות חברת סאנלייט בידי BeamMed (הסכם רכישת הפעילות צורף כנספח 3 לתצהירו הראשון של צ'רלס), ומאז היא עוסקת בפיתוח ייצור ושיווק של מכשור רפואי (בעיקר בתחום בדיקות צפיפות עצם), תחת המותג סאנלייט. מר טל מרום מונה למנכ"ל BeamMed (להלן: מרום). מר גלעד זמיר, שהעיד מטעם BeamMed, הוא סמנכ"ל השיווק בBeamMed (להלן: גלעד זמיר או זמיר). עם רכישת פעילות סאנלייט ע"י BeamMed, מונה צ'רלס לשמש גם כנציג הראשי של BeamMed בסין עד לשנת 2008 כשנחתם הסכם ההפצה בין BeamMed לשן לאק.

ביולי 2007 כותב מרום, מנכ"ל BeamMed לצ'רלס ומודיע לו כי התמנה להיות מנכ"ל – CEO של BeamMed. ביום 31.7.2007, מברך צ'רלס את מרום, ומפנה אותו למספר עניינים בהם יש לטפל.

ביום 18.2.08 נחתם הסכם הפצה בין BeamMed לשן לאק, למשך שנה (עד ליום 17.2.09). מצד BeamMed חתום על ההסכם גלעד זמיר (נספח 4 לתצהיר זמיר, נספח ג' לסיכומי התובעות), להפצתם בסין של מוצרי חברת BeamMed Ltd. (להלן: הסכם ההפצה).

באותו יום (18.2.08), נחתם הסכם נוסף, בין BeamMed לחברת טו-ווין (אותה חברת ייבוא-ייצוא שפעלה מטעמה של שן לאק), הסכם מכר במסגרתו רוכשת טו-ווין מוצרים מ- BeamMed.

ביום 19.4.09 שולחת יו צ'י מייל ל-BeamMed, המיידע את BeamMed מראש על עזיבתם העתידית של רייצ'ל וסטף את שן לאק (בין אפריל 2009 לאוקטובר 2009 מתקיימת חליפת מיילים בין זמיר, יו צ'י, סטף ורייצ'ל, אותם אפרט בהמשך).

ביום 20.4.09 עזבו סטף ורייצ'ל את עבודתם בשן לאק וחברו ליו צ'י בהקמת חברת ביימד.

ביום 27.4.09 מחודש הסכם ההפצה בין BeamMed לבין שן לאק עד ליום 17.2.10. בהודעת החידוש נאמר שהחידוש מבוצע בהמשך לפגישה מ-12.12.08, ולאחר שההסכם הוארך למשך שנה (היינו עד ליום 17.2.2009). כלומר יש גישור על פער התאריכים בין סיום הסכם ההפצה הראשון להארכה. על מכתב החידוש חתום גלעד זמיר. הסכם הארכה כולל כמויות שעל שן לאק לרכוש מ- BeamMed (להלן: ההארכה הראשונה של הסכם ההפצה, נספח 5 לתצהיר זמיר).

ביום 29.4.09 פותחת BeamMed תיבת דוא"ל לצ'רלס בכתובת [email protected], לאחר שסטף ככל הנראה העביר את תיבת הדוא"ל בה השתמש צ'רלס, לשמו שלו.

ביום 20.5.09 נחתם הסכם מכר בין BeamMed לטו-ווין (התובעת 2), במסגרתו רוכשת טו-ווין ציוד מ-BeamMed בסכום של 45,000$. ביום 19.6.09 נחתם הסכם נוסף בין השתיים, הפעם עומד סכום הרכישה על כ-300,000$ (ההסכמים צורפו לסיכומי התובעות).

ביום 13.7.09 מחודש שוב הסכם ההפצה בין BeamMed לבין שן לאק עד ליום 30.6.2010. על מכתב החידוש חתום גם הפעם גלעד זמיר. במכתב החידוש נאמר כי הארכה מעבר למועד זה תידון בתחילת אפריל 2010 (להלן: ההארכה השניה של הסכם ההפצה, נספח 6 לתצהיר זמיר).

ביום 11.8.09, נחתם הסכם שלישי בין BeamMed לטו-ווין (התובעת 2), במסגרתו רוכשת טו-ווין ציוד מ-BeamMed בסכום של כ-119,000$ (ההסכם צורף לסיכומי התובעות).

אין מחלוקת כי BeamMed לא סיפקה סחורות בגין הזמנות שנשלחו אליה בסכום של כ-265,000 דולר.

ביום 12.8.09 נוסדה חברת ביימד ונרשמה ברשם החברות בסין (דו"ח רשם החברות צורף כנספח ה' לסיכומי התובעות).

ביום 14.8.09 קיבלה BeamMed חוו"ד מחברת סינופארם בנוגע לרישום המוצרים בסין (מוצרי רפואה חייבים ברישום/רישוי).

ביום 31.8.09 פקע תוקף הרישוי הסיני ה-SFDA, למוצר האומניסנס, שהיה אחד המוצרים המרכזיים שמכרה BeamMed בסין. האישור מחדש ניתן רק בדצמבר 2010.

ביום 3.9.09 מחודש שוב הסכם ההפצה בין BeamMed לבין שן לאק עד ליום 31.8.10, גם הפעם כנגד רכישה מראש של כמויות מינימום עד לסוף מועד ההארכה האחרון. על מכתב החידוש חתום גם הפעם גלעד זמיר. (להלן: ההארכה השלישית של הסכם ההפצה, צורף כנספח ד' לסיכומי התובעות).

בתחילת חודש נובמבר 2009 הגיעו מרום וזמיר לסין.

ביום 11.11.09 קיימו מרום וזמיר ישיבה עם צ'רלס בה נכח גם מר Xia Xianping (להלן: שייה), שהיה עובד שן לאק בשעתו. ישיבה זו היא הישיבה בה נדונה העברת הרשיונות לגבי מוצרי סאנלייט, מצ'רלס ל-BeamMed, ולטענת BeamMed בפגישה זו החליטו כי אין עוד לתת אמון בצ'רלס ובעקבותיה ביטלו את הסכם ההפצה איתו (תשעה חודשים טרם פקיעת מועד ההארכה).

באותו יום עצמו, 11.11.09, לאחר הפגישה עם צ'רלס, נפגשו מרום וזמיר עם אנשי ביימד רייצ'ל, סטף ויו צ'י, ובאותו יום נחתם הסכם ההפצה בין BeamMed לביימד (נ/5). כאחד מנספחי ההסכם מופיע סיכום פגישה בין אותם צדדים הנושא תאריך של יומים קודם לכן, לפני הפגישה עם צ'רלס, אולם משתתפי הישיבה מסין העידו כי מדובר בטעות דפוס ועל כן לא צויינה הפגישה המוקדמת תחת העובדות המוסכמות.

ביום 23.11.09 שלחה BeamMed לשן לאק את מכתב ביטול הסכם ההפצה איתה (Immediate termination notice of distribution agreement, נספח 39 לתצהיר זמיר). במכתב נאמר כי BeamMed קיבלה הוכחות, המעידות מעבר לכל ספק סביר כי שן לאק הפרה את הסכם ההפצה הפרות יסודיות שאינן ניתנות לתיקון, וייתכן שאף מגיעות לידי עבירות פליליות שגרמו לנזקים חמורים לחברה. ההפרות אינן מפורטות. על המכתב חתום גלעד זמיר כנציג BeamMed והוא כתוב על נייר הפירמה של החברה.

באותו מועד שלחה BeamMed לצ'רלס את הודעת הביטול של מעמדו הרשמי כנציגה של BeamMed בסין כמו גם של חברת סאנלייט (termination of your position as Chief Representative), נספח 40 לתצהיר זמיר). המכתב כתוב על נייר של חברת HIL וחתום עליו אדם בשם Zach Lichtblau.

ביום 26.11.09 נחסמה הגישה של צ'רלס לתיבת הדוא"ל שלו בBeamMed (סעיף 6 לת/7 ו-ת/8).

ביום 2.12.09 שלח משרד עו"ד צבי טמיר, ב"כ התובעות, מכתב ל- BeamMed. המכתב נכתב בשמם של צ'רלס ושן לאק (נספח יב' לכתב התביעה המתוקן). עו"ד טמיר מציין כי לקוחותיו הם צ'רלס ושן לאק. חברת טו-ווין אינה נזכרת במכתב זה.

ביום 31.12.09 שולח צ'רלס לזמיר מייל (נספח 4 לתצהירו השני של צ'רלס, בעמ' 55), ובו מציין צ'רלס כי BeamMed גרמה לו נזקים רבים בכך שלא שלחה סחורה בגין כספים שקיבלה.

ביום 2.1.2010 שלח צ'רלס מייל נוסף לזמיר (נספח 4 לתצהירו השני של צ'רלס, בעמ' 49), בו הוא מציין כי BeamMed חייבת לו סכום של 265,000 דולר, בגין מוצרים שלא סופקו. צ'רלס מבקש מ-BeamMed לשלוח את המוצרים או להחזיר את הכסף. צ'רלס מזכיר במייל, כי בנוסף הוא זכאי לפיצוי על נזקים שנגרמו לו.

ביולי 2010 הוגשה התביעה שלפניי.

2. ההליכים בתביעה שלפניי

כתב התביעה המקורי הוגש ע"י התובעות ביום 17.7.2010. תובענה להפרת הסכם הפצה שנחתם בין שן לאק ל-BeamMed, וכן השבת כספי רכישת מוצרים שהועברו ל-BeamMed מכוח הסכמי רכישת ציוד בין טו-ווין ל-BeamMed. עם זאת, בפתח כתב התביעה הובהר כי שן לאק היא התובעת ואילו טו-ווין צורפה כנתבעת פורמלית.

ביום 1.11.2010 הוגש כתב ההגנה ולצידו תביעה שכנגד ע"י BeamMed.

בכתב ההגנה ובתביעה שכנגד טענה BeamMed כי צ'רלס ושן לאק הונו אותה רימו אותה וגנבו ממנה, וכי הדברים התבררו ל-BeamMed רק בשלהי 2009, ערב ביטול חוזה ההפצה עם שן לאק. בסעיפים 14-9 לכתב ההגנה ביקשה BeamMed למחוק את טו-ווין כתובעת פורמלית שכן, לטענתה לא התבקש כל סעד בשמה.

ביום 20.2.11, בעוד מנהלים הצדדים הליכים מקדמיים, הגישה BeamMed בקשה לחיוב התובעת, שן לאק, והתובעת הפורמלית טו-ווין, בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיה. לבקשה צורף תצהיר של מר גלעד זמיר, מיום 3.2.11 (להלן: תצהיר זמיר בבקשה להפקדת ערובה). בסעיף 9.1 לתצהירו עמד זמיר על כך שהכספים שהשבתם נתבעת, ששולמו בגין סחורה שלא סופקה, שולמו ע"י טו-ווין, ולכן שאן-לאק, התובעת, אינה רשאית לתבוע כספים אלו. לאחר שהוגשה תגובה ותשובה, וכיון שהתצהירים סתרו זה את זה בשאלת היכולות הכלכליות של התובעות, נקבע דיון לחקירת מצהירים בבקשה.

ביום 6.8.12, טרם חקירת המצהירים, הגישו התובעות בקשה לתיקון כתב התביעה בשני עניינים. הראשון, הוספת טו-ווין כתובעת נפרדת, בעיקר לאור טענות BeamMed כי היא זו שהעבירה את הכספים בגין הסחורה ועל כן שן לאק אינה רשאית לתבוע את אותם כספים. השני, תביעה לגרם הפרת חוזה. לטענת התובעות, בהליכי גילוי המסמכים התברר להם כי בנושא הפרת בלעדיות ההפצה של שן לאק על ידי BeamMed, נשלחו המוצרים המפרים ע"י חברת ויורה בע"מ (להלן: ויורה), לחברת יבוא יצוא סינית בשם Shanghai Sunshine Advanced Technology Corporation (להלן: סאנשיין שנחאי). לטענת התובעות, BeamMed טענה בכתב ההגנה כי לא שיווקה סחורה מפרה בסין. לטענתן, המוצרים המדוברים נמכרו באמצעות חברת בת שלה בשם סאל-מד בע"מ (להלן: סאל-מד), לחברה ישראלית אחרת ששמה אל גלובל טרייד (להלן: אל גולבל), מתוך ידיעה שהמוצרים אמורים להישלח להונג קונג (סעיף 47 לכתב ההגנה). מאוחר יותר, במענה לשאלון, תיקנה BeamMed ואמרה שהמוצרים הללו היו מיועדים להישלח לויטנאם ולא להונג קונג.

התובעות טענו כי בעקבות גילוי המסמכים התבררו הקשרים בין החברות, וכמו כן התברר שמר דני ארז שהינו בעל מניות הן באל גלובל, הן בויורה סייע בהעברת המוצרים המפרים. לאור זאת ביקשו הנתבעות להוסיף כנתבעות את סאל-מד, מר דני ארז, חברת אל גלובל וחברת ויורה, בעילה של גרם הפרת חוזה.

BeamMed התנגדה לתיקון. אשר להוספת טו-ווין כתובעת הטענה הייתה שמדובר בשינוי עובדתי שאין לו מקום שנתיים לאחר הגשת התביעה המקורית, ורק בעקבות תגובת BeamMed. אשר להוספת נתבעים נטען כי חלק מהמידע היה ידוע (כך אחד המסמכים שצורף לתביעה נושא את שמה של חברת ויורה). ביום 27.12.12 התקיימה חקירת מצהירים לעניין הבקשה להפקדת ערובה וכן דיון בבקשה לתיקון כתב תביעה.

בהחלטתי בסיום החקירות, דחיתי את הבקשה לתקן את כתב התביעה ע"י הוספת טו-ווין כתובעת, שכן ממילא הופיעה כתובעת פורמלית, וכן דחיתי את הבקשה להוספת נתבעים בעילה של גרם הפרת חוזה, בעיקר משום שהתובעות יכולות היו עם הגשת התביעה או בסמוך לאחר מכן לעמוד על האופן בו הועברו המוצרים המפרים כטענתן, לסין. עם זאת התרתי לתובעות להוסיף סעד כספי כנגד הנתבעת בעילה של הפרת הסכם הבלעדיות, וכן סעד של השבת כספים לטו-ווין. עוד הוריתי לתובעות להפקיד ערובה להבטחת הוצאות הנתבעת בסכום של 150,000 ₪. ב-9..5.13 הופקדה הערובה והוגש כתב תביעה מתוקן ובהמשך כתבי טענות מתוקנים (האחרון בהם הוגש ביום 18.7.13).

בנובמבר 2013 החלו הצדדים בהליכים מקדמיים (שאלונים וגילוי מסמכים) בעקבות כתבי הטענות המתוקנים, ניתנו החלטות והוריתי על הגשת תצהירים. התצהירים האחרונים הוגשו ביום 1.9.2015, לאחר אין ספור בקשות דחיה (כאשר באחת הפעמים הוגשה בקשה לארכה ע"י הנתבעת רק לאחר שבית המשפט התרה בה כי אם לא תגיש תצהירים תתקבל התובענה).

מטעם התובעות הוגשו שני תצהירים של צ'רלס, הראשון בתמיכה לבקשה לתיקון כתב התביעה (להלן: תצהירו הראשון של צ'רלס), והשני במסגרת תצהירים מטעם ההגנה בתביעה שכנגדו (להלן: תצהירו השני של צ'רלס), תצהיר של Ly Yi, בנוגע לחקירתה של רייצ'ל במשטרה בסין, תצהיר של Cai Xiaotao (להלן: מר קאי, מנכ"ל טו-ווין החל משנת 2003); תצהיר של Xie Jianping להלן: שייה, שהיה עובד משרד הנציגות בתקופת סאנלייט ותצהיר Tony Yu (Yu Botao) שהועסקת במשרד המייצג בין 2006 ל-2008 בצד הטכני. כן הוגשה חוו"ד של רו"ח וכלכלן נעם פרדס בנוגע לאופן ההתאגדות והפעילות של חברות זרות בסין, נהלי רישום מוצרים רפואיים ותרופות בסין וחישוב גובה ההפסד לכל אחת מהתובעות מההפרה הנטענת של הנתבעת. בתמיכה להגנת התובעות בתביעה שכנגד הוגש גם תצהיר של אמיר נוי, שהיה נציג סאנלייט בסין, ולאחר מכן מנהלה הכללי עד למכירתה לנתבעת. אקדים את המאוחר ואציין ש- Ly Yi ו-Tony Yu לא הגיעו לעדות ותצהיריהם הוצאו מתיק בית המשפט.

הנתבעת הגישה תצהירים של מר גלעד זמיר, סמנכ"ל השיווק בחברה, וכן תצהירים של סטף ורייצ'ל שהיו עובדי שן לאק, ועכשיו הם בעלי מניות ומנהלי ביימד שהיא חברת ההפצה של הנתבעת בסין.יש לציין שיו צ'י, שהייתה הרוח החיה מאחורי הקמת ביימד והעברת ההפצה של BeamMed אליה, לא הובאה לעדות. גם טל מרום, שהיה מנכ"ל החברה ואחראי למגעים לחתימת הסכם ההפצה עם שן לאק, ושותף לכל המגעים נשוא ההליך, לא הובא לעדות.

על אף שהיו שני סבבים של הליכים מקדמיים, בקדם המשפט חזר וטען ב"כ התובעות כי הנתבעת מסתירה מסמכים ביניהם התכתבויות שונות עם גורמים בסין, וניתנו הנחיות בעניין זה, לבסוף נחשף חלק מהתכתבות משמעותית בין זמיר, יו צ'י, סטף ורייצ'ל במהלך החודשים קודם לביטול הסכם ההפצה עם שן לאק, רק במועד ההוכחות השביעי, מתוך שמונה ימי הוכחות שהתקיימו בחודש ספטמבר 2016. במועד זה, לאחר שלבד מגלעד זמיר, שהיה באמצע עדותו, סיימו כל העדים את עדויותיהם, התברר שהתכתבויות בין זמיר, יו צ'י סטף ורייצ'ל, שנטען שהוכנו לקראת המשפט אינם מסמכים שהוכנו כהכנה למשפט, שכן היו מוקדמים לכך, ועל כן אינם חסויים. הדברים התבררו מעדותו של זמיר שנשאל במהלך עדותו בהוכחות אם בנובמבר 2009 חשב שיגיעו להליכים משפטיים והשיב בשלילה (עדותו בעמ',598 לפר' מיום 26.9.16, ש' 12-7). זאת, בניגוד גמור להצהרתו בתשובה לשאלון (שאלה ותשובה 5 ב-ת/1 ובת/2, שם הצהיר זמיר כי כל החומרים והמיילים עם יו צ'י, סטף ורייצ'ל הינם "חסוי. המידע נמסר בעל פה ובאמצעות המייל, המסמכים חסויים כחומר הכנה למשפט." היינו, העובדה כי המסמכים לא היו לפני בית המשפט וכלל העדים, נבעה מתשובתו של זמיר בתשובה לשאלון, שהתבררה כלא נכונה רק לקראת אמצע חקירתו. לאור זאת, הוריתי על הגשת המסמכים, והם הועברו לידי ב"כ התובעות ערב דיון ההוכחות האחרון. יש לכך חשיבות רבה כי הרבה מהסתירות בעדויות עולות לאור אותם מיילים מזמן אמת, שכלל העדים, לרבות זמיר במחצית הראשונה של עדותו, סברו שהם אינם לפני הצד שכנגד ובית המשפט (להלן: המיילים שהוצגו באיחור).

טרם אעבור לדון בתובענות לגופן, אציין כי בעימוד הפרוטוקול נפלו שתי תקלות. האחת, בעימוד של הפרוטוקול בבקשה להפקדת ערובה ותיקון כתב תביעה (פרוטוקול מיום 2.12.12. הפרוטוקול כולל 77 עמודים (77-1). עמודים אלו מופיעים שוב במועד ההוכחות הראשון ביום 7.9.16. על כן ההפנייה לעמודים אלו תהיה לאותם עמודים כפי שהופיעו במועד ההוכחות, וכאשר מדובר בבקשה להפקדת ערובה יצויין הדבר מפורשות. תקלה שנייה נפלה בעימוד בשלושת מועדי ההוכחות האחרונים, כך שחלק מהעמודים חוזרים על עצמם. עד לדיון ביום 21.9.16 מספרי העמודים רציפים. הפרוטוקול מיום 22.9.16 כולל עמודים 676-566; הפרוטוקול מיום 26.9.16 כולל עמודים 666-569 והפרוטוקול מיום 27.9.16 כולל עמודים 738-667. מכאן, עמודים 676-569 מופיעים יותר מפעם אחת. על כן ככל שתהיה הפניה לעמודים אלו בפסק הדין ההפניה תהיה הן למספרי עמודים, הן לתאריך הפרוטוקול. ככל שמדובר על מספרי עמודים שאינם כלולים בטווח זה, ההפניה תהיה למספרי עמודים בלבד (לאור האמור לא היה מקום לטרוניית ב"כ הנתבעת בפתח סיכומיו, על ב"כ התובעות שהפנה למועדי הדיונים, ככל הנראה בשל תקלה זו).

דיון והכרעה

דרך הילוכי תהיה כזו. בתחילה אעמוד על הערכת העדויות ומהימנות העדים. לאחר מכן אדון בתביעות השונות. ראשית בתביעתה של טו-ווין, להשבת כספים ששילמה כנגד סחורה שלא סופקה לה; לאחר מכן תביעתה של שן לאק בגין הנזקים שנגרמו לה בשל ההפרות הנטענות מצד הנתבעת, ובשל העובדה שהסכם ההפצה הופסק ללא הודעה מוקדמת כנדרש בהסכם עצמו. לבסוף, אדון בתביעה שכנגד שהגישה BeamMed כנגד צ'רלס ושן לאק על הפרות נטענות של ההסכמים עמה, הן הסכם העבודה שחתם צ'רלס מול חברת סאנלייט הן הפרת חובות אמון שהוא חב ל- BeamMed, הן כספים שקיבלה שן לאק, לטענת התובעת שכנגד, כנגד שדרוגים שביצעה ללא ידיעת BeamMed.

3. על הראיות

בטרם אנתח את מערך ההסכמים וטענות הצדדים אבהיר כי מרבית העדים משני הצדדים לא היו מהימנים בעיני, כפי שאפרט להלן. בנוסף, אשר לנתבעת, זו נמנעה מהבאת שני עדי מפתח בפרשה, גב' יו צ'י ומר טל מרום, ויש בכך להחליש את הבסיס הראייתי של התביעה שכנגד. אנתח תחילה את העדויות ולאחר מכן אעמוד על ההשלכות של העדים שהנתבעת נמנעה מלהביא.

3.1. עדות עדי התובעות (והנתבעים שכנגד)

3.1.א. עדותו של צ'רלס

יש להדגיש כי צ'רלס שהה באולם במסגרת חקירת כל עדי התביעה, על אף שהובהר לו כי הדבר עלול לפגוע במשקל עדותו. צ'רלס גם הבין את דברי העדים שלא מפי המתורגמנית, ואף התייחס לכך בעדותו שלו. כמובן, שהדבר מפחית ממשקל עדותו, שגם כך לא הייתה מהימנה.

צ'רלס העיד במשך שעות ארוכות, ומרבית תשובותיו היו מתחמקות והוא נמנע מלהשיב לשאלות. כדי לוודא שאין מדובר במגבלות תרבות, שפה או תקשורת, ניתנו לצ'רלס כל ההזדמנויות, להעיד בסינית באמצעות מתורגמן, להעיד באנגלית, להעיד באנגלית בנוכחות מתורגמן, אבל לבסוף לא היה מנוס מלהגיע למסקנה כי אינו משיב לשאלות (ראו דבריי לעד בעמ' 268 לפר', ש' 10-5; עמ' 269 לפר' ש' 13-3; עמ' 280 לפר', ש' 12-9 עמ' 418 לפר', ש' 15-14; ועמ' 421 לפר' ש' 20-19 וש' 23). על כן לא ביססתי כל ממצא על דבריו.

3.1.ב. עדותו של מר שייה

מר שייה עובד כיום עם צ'רלס בשן לאק ועל כן יש לבחון בזהירות יתרה את עדותו. בנוסף, הנסיבות של עזיבתו את המשרד המייצג עם העברת הנציגות לשן לאק (בשנת 2008), וחזרתו לעבוד בשן לאק (בשנת 2009), נותרו לוטים בערפל. העד טען שמדובר בנסיבות אישיות פרטיות (עמ' 84 לפר' ש' 9-7 לגבי עזיבתו, ועמ' 90 לפר' ש' 1 לגבי חזרתו). אולם, העובדה שחזרתו נבעה, לדבריו שלו, מפניית סטף ורייצ'ל אליו במטרה שיחבור אליהם, והעובדה שחרף חבירה אליהם חזר לשן לאק והמשיך לעבוד לצד צ'ארלס, מחייבת פירוט של הנסיבות, ממנו נמנע העד, ולכן קשה לבסס ממצאים על עדותו.

בנוסף, עדותו לגבי הפגישה בסין בנובמבר 2009, פגישה בה טענה BeamMed כי גילתה את מעלליו של צ'רלס, והיא שהביאה, בסופו של יום, לביטול הסכם ההפצה עמו, לא הייתה קוהרנטית וסתרה את עדותו של צ'רלס עצמו לגבי אותה פגישה. מר שייה טען בעדותו כי הוא זוכר שבפגישה היו ויכוחים על עניין הרישיונות, אבל ציין בתצהירו כי לא היה רמז לכך שבכוונת נציגי BeamMed, זמיר ומרום, לבטל את ההסכם. זאת, בעוד שצ'רלס בתצהירו ציין שמרום איים עליו במפורש בפגישה שאם לא ישיב את הרישונות הוא יבטל את ההסכם באופן מיידי, כפי שהעיד גם זמיר. כשהוצגו לו הדברים שינה מר שייה את גרסתו ואמר שאינו זוכר (עמ' 103 לפר' ש' 10-עמ' 104 לפר' ש' 14), ובהמשך שוב שינה ואמר שאולי הוא לא הבין את מה שנאמר, כי אינו מבין טוב אנגלית (עמ' 105 לפר' ש' 22-20). נראה היה כי העד בוחן בדיוק מה אמר צ'רלס, הבוס שלו אז והיום, ומנסה להתאים את עדותו לזו של צ'רלס. על כן לא ביססתי כל ממצא גם על עדותו שלו.

3.1.ג. עדות מר אמיר נוי

מהחומר שצורף לכתבי הטענות עולה שיו צ'י, אותה החליף מר נוי בצ'רלס, ייחסה לו שיתוף פעולה עם צ'רלס במרמה כלפי סאנלייט וחלוקה ברווחים. מר נוי, על אף שהיה מנהל בכיר ולבסוף מנכ"ל סאנלייט בשעתו, דחה את הטענות בשאט נפש, אך לצורך כך היה עליו לצדד בעדותו של צ'ארלס. מר נוי גם הכפיש בעדותו את יו צ'י, כמי שהוחלפה על ידו לאחר שהיא עצמה נקטה במעשים לא חוקיים עת ניהלה את משרד הנציגות. לכן, לא ביססתי ממצאים על עדותו בנוגע להתנהלותו של צ'רלס מזה ויו צ'י מזה. עם זאת, התייחסתי לעדותו לגבי מה שהיה מקובל בסין באותה תקופה, ככל שהדבר עלה בקנה אחד עם עדויות נוספות.

3.1.ד. עדות מר קאי

העד היחיד (לבד מהמומחה, על כך להלן), שנתתי אמון בדבריו בשלמותם היה מר קאי, הבעלים והמנהל של טו-ווין שהעיד מטעמה. אמנם מר קאי מצוי בקשרים עסקיים עם צ'רלס גם כיום, אולם חברתו עוסקת בייבוא וייצוא עבור חברות רבות, ולא נראה היה כי הוא מנסה לסייע לצ'רלס. מר קאי העיד על עבודתו אותה הוא מבצע שנים לפני הפרשה הנוכחית וממשיך לבצעה שנים לאחריה (עמ' 20 לפר' ש' 22-21- עמ' 21 לפר' ש' 10). העד חזר והסביר את מבנה הייבוא לסין ואת הצורך בחברות ייצוא וייבוא, תיאור שעלה גם מעדויות אחרות, לרבות של זמיר מטעם הנתבעת עצמה. העד חזר והבהיר כי אין להתבסס על דבריו שלו ויש לבחון את ההסכמים לגופם.

3.1.ה. מר פרדס

רו"ח וכלכלן נעם פרדס נתן חוות דעת מטעם התובעות ונחקר עליה. חוות הדעת מתייחסת הן לאופן הייבוא בסין וניהול משרד מייצג, הן לנזקים שנגרמו לתובעות. בחקירתו (ביום 15.9.16 החל בעמ' 345) נחקר בעיקר על המקובל בסין (בה שהה מספר שנים), ובאופן חלקי לגבי אחד הנזקים שנתבעו (הפסק רווחים לשן לאק מהמוצרים שלא סופקו). בעניינים אחרים לא נחקר. עדותו הייתה קוהרנטית, הוא הסביר את חוות דעתו, ומצאתי לנכון להתבסס עליה. מכל מקום, לגבי המצב בסין, עדותו תאמה הן את עדות מר קאי, הן את עדות מר נוי, הן את עד הנתבעת מר זמיר. אשר לרווח שנמנע, כפי שיפורט להלן, לא פסקתי לשן לאק רווח זה מטעמים אחרים. על כן לגבי שאר הממצאים, אבסס את הנזקים שנגרמו על חוות דעתו.

3.2. עדות עדי הנתבעת (והתובעת שכנגד) - BeamMed

שלושת עדי הנתבעת והתובעת שכנגד, זמיר, רייצ'ל וסטף, לא היו מהימנים בעיני. ראשית, נפלו סתירות רבות בין עדויותיהם בנוגע לאותם ארועים, ולהלן אביא דוגמא לכך. שנית, לשלושתם אינטרס ישיר בתוצאות ההליך, זמיר כאחד המנהלים הבכירים של BeamMed ומי שעמד מאוחרי מהלכי החברה בתקופה הרלבנטית (לצד טל מרום שלא הובא לעדות) וסטף ורייצ'ל כמפיצים הנוכחיים של BeamMed ומי שבשל מעשיהם עברה ההפצה לביימד שבבעלותם (בראשותה של יו צ'י שגם היא לא הובאה לעדות).

שנית, יש הסכם שיפוי בין BeamMed לביימד באשר לתוצאות ההליך.

בנוסף, המיילים שהוצגו באיחור, מיילים מזמן אמת, הצביעו על סתירות רבות בין עדויותיהם למהלכים מזמן אמת, כאשר לרייצ'ל וסטף לא הייתה הזדמנות להתייחס למיילים שהוצגו באיחור, כיון שהוצגו לאחר שסיימו את עדותם, והסבריו של זמיר לגביהם לא הניחו את דעתי.

ובעיקר, לגבי שלושה עניינים מרכזיים סותרים עדי BeamMed אלו את אלו (מעבר לסתירות למול המיילים מזמן אמת שהוגשו באיחור). כך, כפי שאפרט בהמשך לגבי השאלה מתי נודע ל- BeamMed על ההפרות הנטענות מצד צ'ארלס, כך בנוגע למכירת סחורה לסין תוך הפרה של הסכם ההפצה עם צ'ארלס, וכך בנוגע לפגישות בנובמבר 2009 עם צ'רלס מזה ועם אנשי ביימד מזה.

אפרט בקצרה לגבי הבעייתיות בכל אחת מהעדויות מעבר לדברים הכללים לעיל.

3.2.א. עדות זמיר

זמיר חזר והעלה טענות לגבי מעשים שנעשו על ידי צ'רלס בתקופה בה חברת סאנלייט מכרה את מוצריה בסין, והאחראים על הפעילות היו מר נוי וצ'רלס. אולם, כפי שיפורט להלן, ככלל, לא ביסס את טענותיו בכל ראייה מזמן אמת. בנוסף, BeamMed בעלתה טענות רבות באשר לתקופה בה ניהלה סאנלייט את המשרד המייצג, כאשר לא הביאה לעדות איש מטעם סאנלייט, ואף לא מי מטעמה שהיה אחראי למגעים לרכישת החברה (ככל הנראה מדובר בבעלים משה אבישי שחתום על הסכם רכישת סאנלייט בידי BeamMed, הסכם הרישה צורף כנספח 3 לתצהירו הראשון של צ'רלס).. זמיר נכנס לתפקיד אחרי מרום, ואחרי רכישת סאנלייט בידי BeamMed. זמיר הן בתצהירו הן בעדותו מבהיר כי חלק ניכר מהדברים אינם ידועים לו מידיעה אישית, והוא מסתמך על עדויות רייצ'ל וסטף. זמיר העיד, בסעיף 101 לתצהירו, כי עובדות שלא היו ידועות ל-BeamMed: "נתמכות בראש ובראשונה בעדויותיהם של סטף ורייצ'ל בתצהיריהם".

כך, בסעיפים 9-8 לתצהירו, מצהיר זמיר:

"חלק אחר מהאמור בתצהירי זה הינן עובדות ומסמכים שכלל לא היו ידועים לי או מוכרים לי, או למי מעובדי הנתבעת הזמן אמת... עובדות ומסמכים אלו הובאו לידיעתנו, בדיעבד על ידי עובדים לשעבר של הנתבעים שכנגד....אציג במסגרת תצהירי זה גם את העובדות והמסמכים הללו, שהגיעו אלינו בדיעבד ומרביתם לא היו מוכרים לי בזמן אמת".

ובעדותו, בפרוטוקול מיום 26.9.16 , עמ' 568 לפר' ש' 22-עמ' 569 לפר' ש' 9):

"בוא תספר לי בבקשה קצת על חברת BeamMed, מתי אתה הצטרפת לחברה?

...

ת. מאי 2007

ש. כל מה שקרה לפני מאי 2007 זה למעשה דברים שאו שאתה למדת ממסמכים שהוצגו לך, או שמישהו אמר, ששמעת מפי אחרים?...

ת. כן."

ובהמשך (עמ' 570 לפר' מיום 26.9.16 ש' 13-1):

"ש. ומה עוד היה בחברה?

ת. החברה עסקה....כמפיץ של ציוד רפואי והתחום השני היה "סאנלייט" שזו הייתה בעצם פעילות חדשה שנרכשה זמן קצר לפני שהצטרפתי.

ש. לפני שהצטרפת, זאת אומרת כל נושא הרכישה של "סאנלייט זה משהו שלא היית שותף לו?

ת. לא.

ש. היית שותף לו אבל לא היית שותף למו"מ?

ת. לא."

ובהמשך (עמ' 638 לפר' מיום 26.9.16 ש' 7 – עמ' 639 לפר' ש' 11):

"ש. האם היה לך איזשהו, במסגרת התפקיד שלך האם היית מודע להתנהלות הכספית בין BeamMed לבין שן לאק?

ת. לא ממש, לא באופן ישיר לפחות, מי שעוסק בזה זה סמנכ"ל הכספים

.....

ש. האם הוצגה בפניך כרטסת הנהלת חשבונות של חברת שן לאק?

ת. לא

ש...האם הוצגו בפניך העברות כספים שנעשו בין החברות בגין שירותים או רכישת מוצרים, בין שנלק לבין BeamMed?

ת. לא"

ועוד ובעיקר (עמ' 647 לפר' מיום 26.9.16, ש' 14 – עמ' 648 לפר' ש' 3):

"ת. טל [מרום] הצטרף ב-2007 בסדר? סאנלייט נרכשה בידי BeamMed ב-2006, אני לא יודע מה היה לפני זה. אז מאוגוסט 2007 אחורה אין לי מושג.

ש. אין לך מושג מי התעניין, מה?

ת. ממש לא. לא עבדתי בחברה. אני לא יודע את זה. לא.

ש. אתה ניסית לברר עם מישהו.

ת. לא, לא היה עם מי לברר, מי שניהל את הפעילות הזו לפני שאני הגעתי, לפני שאני נכנסתי אליה היה אמיר לאופולד והוא לא היה בחברה בשביל לשאול אותו... הדברים, הדבר היחידי ש-, אגב ואני נשבע לך שזה מה שהיה, הדבר היחיד שאמיר לאופולד ידע להגיד על צ'ארלס היה תיזהרו ממנו, זו הייתה אמירה כללית כזאת, תדעו לכם שצ'ארלס הוא אדם שצריך להיזהר ממנו.

ש: ... חתמתם איתו על עוד 3 הסכמי הפצה.

ת: בסדר, לא היה לזה שום זה, אבל זה הדבר היחיד..."

כל ההדגשות בציטוטים מהפרוטוקולים הוספו – מ' א' ג'.

בעדותו בבקשה להפקדת ערובה העיד זמיר (פרוטוקול מיום 27.12.12, עמ' 4 לפר' ש' 26-13):

"ש. אתה הגעת לחברה הובאת על ידי טל מרום, המנכ"ל?

...

ת. לא, אני הובאתי לחברה ע"י בעלי החברה באותה עת, שעשה איתי מילואים והוא הביא אותי לחברה.

ש. מי זה היה?

ת. משה אבישי.

ש. ואתה ומר מרום יש לכם היסטוריה משותפת?

....

ת. עבדנו בחברה קודמת שנקראת Men & Medical והייתה לנו תקופת עבודה משותפת."

גם משה אבישי לא הובא לעדות. היינו, זמיר הגיע באיחור, הכיר הן את הבעלים של החברה, הן את המנכ"ל היכרות אישית מוקדמת, ולמרות זאת העיד שלא ידע דבר, ולו מפי השמועה על רכישת הפעילות של חברת סאנלייט. הדברים אינם מתיישבים.

בהמשך אתייחס לסתירות רבות בעדותו של זמיר בנושאים הספציפיים. אולם, כדי לסבר את האוזן אביא דוגמא אחת. בתצהיר (בסעיף 66), מתאר זמיר את רייצ'ל וסטף ותפקידם בשנת 2008 עת עברה ההפצה ממשרד הנציגות לשן לאק:

"שני עובדים מרכזיים מבין העובדים הללו, אשר חדלו מלשמש עובדיה של ביממד [BeamMed] באותה עת יחד עם כל יתר העובדים, היו אלו: גב' רייצ'ל שי, ששימשה כמנהלת השיווק במשרד המייצג ומר סטף שו, שהיה אחראי על הצדדים הטכניים במשרד המייצג. עובדים אלו, שהיו אנשי המפתח שם, המשיכו לטפל בתחומי האחריות הקודמים שלהם גם במסגרת שן לאק"

ובניגוד גמור לכך, כאשר הוא נחקר על עזיבת אותם עובדים עצמם את שן לאק כדי להקים חברת הפצה מתחרה שתעבוד עם BeamMed (בשנת 2009) הוא מתאר את השניים כך (עמ' 721 לפר' מיום 27.9.16, ש' 23-21):

"זה עובדים [הכוונה לרייצ'ל וסטף] שמבחינתי אין לי מושג מה המערכת יחסים ביניהם [לבין צ'רלס], הם עבורי לא היוו כלום. לא הכרתי אותם, לא ידעתי מה המשקל שלהם בחברה.".

לאור הסתירות הרבות בעדותו, בעיקר לבין המסמכים שהוצגו באיחור, לא ביססתי ממצאים על עדותו, והיא תובא בעיקר להמחשת הסתירות בה.

3.2.ב. עדויות ריצ'ל וסטף

מדובר בעובדים לשעבר של שן לאק, שבזמנו הצטרפו לשן לאק, מהמשרד המייצג, כאשר זו קיבלה את זכויות ההפצה של BeamMed בסין. לטענתם, צ'רלס הבטיח להם לקבל 10% בהון המניות כעבור שנה כנגד כספים שהשקיעו, וביקש מהם להפחית במשכורות כדי לחסוך הוצאות. רייצ'ל מעידה כי היא קיבלה את ההצעה, השקיעה את הכספים הנדרשים, ועבדה קשה מאד במהלך אותה שנה, אך אז צ'רלס התכחש להבטחתו, שניתנה לדבריה בעל פה, ולכן היא וסטף החליטו לעזוב את שן לאק (עדותה בעמ' 503 לפר' ש' 13-6).

טענה זו עולה שוב, במסגרת המיילים שהוצגו באיחור, כותבת יו צ'י מכתב לזמיר ביום 5.5.09 (עמ' 2-1 לת/4), ובו היא מציינת כי דיברה עם רייצ'ל וסטף והם הבהירו לה שצ'רלס חייב להם כספים, כ-66,000$, תוך שהיא מפרטת את הסכומים וממה הם מורכבים (בעיקר השקעה במניות שן לאק ואי תשלום סכומים בנוגע לעבודתם). גם מדברים אלו, ככל שהם נכונים, עולה חשש כי השניים מנסים להתנקם בצ'רלס.

השניים לא הציגו כל אסמכתא לעניין זה כגון העברת הסכומים לחשבון צ'רלס. אם הדברים אכן נכונים, הרי שיש להם מניע ישיר לפגוע בצ'רלס. אם הדברים אינם נכונים, כנטען ע"י צ'רלס, והם משתמשים בזה כתירוץ לעזיבת שן לאק ובתמיכה לטענה לפיה צ'רלס הונה גם את BeamMed, ודאי יש להם אינטרס להשחיר את שמו.

הן רייצ'ל, הן סטף העידו על אישיותו הבעייתית של צ'רלס ועל כך שרצו להרוס לו את העסק. רייצ'ל הבהירה (עמ' 558 לפר' ש' 15-עמ' 559 לפר' ש' 2):

"Q. You told me you met with Tony and the meeting with Xi Ya was also in purpose to destroy…

A. Charles team

Q. Charles, to destroy Charles

A. Team. Team. I cannot destroy him. Just destroy his team.

Q. Destroy Shen Luck?

A. Yes., make them not happy.

Q. Destroy his team

A. Team. Not him personally."

רייצ'ל טענה כי צ'רלס הוא זה שהביא לכניסתה לכלא (עדותה בעמ' 520 לפר' ש' 23). זמיר גם הוא חזר על הדברים, העיד שצ'רלס גרם למעצרה של רייצ'ל, ואף העיד כי שמע על כך מצ'רלס עצמו. בעדותו של זמיר בשתי הזדמנויות שונות הוא מתאר את הדברים. תחילה בפרוטוקול מיום 27.12.12 (בבקשה להפקדת ערובה בעמ 19 לפר' ש' 20-16), זמיר מספר על כך, כשהוא מתייחס לרייצ'ל וסטף, שלדבריו סרבו להעביר חומרים לגבי הפרות של צ'רלס טרם הפגישה בסין כי חששו מצרלס:

"זה אותם עובדים [רייצ'ל וסטף] שישבו בכלא חודש, בחורה ששוקלת 52 קילו, ישבה חודש בכלא הסיני אחרי שהוא [צ'רלס] שילם לשוטר.

ש. מי אמר לך שהוא שילם לשוטר?

ת. בטלפון הוא אמר לי ואני מוכן להישבע על כך בכל ספר שתרצה."

ובהמשך בפרוטוקול (בעמ' 14, ש' 19-7):

"שני העובדים שעזבו, רייצ'ל וסטף, יצרו קשר אבל שהיה בשלבים כי הם מאוד מאוד חששו לגורלם. הם מבחינתם ראו בנו מישהו ש, את מי שעובדים עם מר שו ושומרים לו אמונים ולכן חששו מאוד לשתף אותנו במידע. והמידע זלג לאט לאט ככל שגם הם היו בלחץ מאחר והיו כל מיני פעולות רדיקליות מצדו כלפיהם כמו למשל להכניס את רייצ'ל לכלא ע"י תשלום לשוטר...".

אם אכן רייצ'ל מאמינה, בצדק או שלא בצדק, כי צ'רלס גרם לכך שתכנס ותשב בכלא חודש ימים, קשה לבסס ממצאים על עדותה נגדו.

אשר לסטף, התברר במהלך העדויות של BeamMed עצמה כי סטף עצמו ערך שדרוגים לא חוקיים, ולטענת זמיר, אף השיב ל- BeamMedכספים כאשר זו החלה לעבוד עם ביימד בבעלותם כחברת הפצה. צ'רלס טען כי סטף הוא זה שעשה את השדרוגים הלא חוקיים והונה גם אותו, והדרך היחידה של סטף להדוף טענות אלו היא להשחיר את צ'רלס. סטף העיד כי חשד בצ'ארלס בשל אישיותו הבעייתית (based on his poor personality), (עמ' 558 לפר' ש' 15-עמ' 559 לפר' ש' 2).

התובעת טענה בסיכומיה כי לאור הדברים האמורים לא ניתן לתת אמון בעדויותיהם (סעיפים 219 ואילך לסיכומי התובעת). בתשובה טענה BeamMed כי הדברים היו יפים לשעתו, אך כיום, כאשר החברות אינן מתחרות עוד, דבריהם של העדים הם דברי אמת, וכיום אין להם שום עניין לפגוע בשן לאק.

קשה לקבל טענה זו. ראשית, מדובר בשותפים עסקיים, כאשר ריצ'ל וסטף חיים מהכנסות החברה שהקימו, ביימד, ופגיעה בBeamMed באמצעות עדותם במשפט יכולה אך להזיק להם. שנית, תביעתה הנגדית של BeamMed מבוססת כל כולה על הפרות נטענות של צ'רלס עליהם למדו מיו צ'י, סטף ורייצ'ל. אם דבריהם לא יוכרו כנכונים, עולה ש- BeamMed הפרה את הסכם ההפצה ללא הצדקה, והדבר יפגע בה, בנוסף, העדים בעדותם בבית המשפט התייחסו לצ'רלס כאדם לא מהימן עם אישיות בעייתית וזאת בלשון המעטה, כאשר עבדו עמו שנים קודם לכן.

זאת ועוד, מהמיילים שהוגשו באיחור עולה כי יו צ'י, סטף ורייצ'ל ניהלו מו"מ עם BeamMed, במטרה לקבל את הסכם ההפצה, ובמסגרת זו העלו טענות קשות ביותר כנגד צ'רלס, טענות שלא יכולים היו להרשות לעצמם לחזור בהם מהן בהליך שלפניי.

מכל הטעמים הללו, וכן לאור הסתירות בין עדי BeamMed למסמכים מזמן אמת ובעיקר למיילים שהוצגו באיחור, לא בססתי ממצאים על עדויותיהם.

3.3. עדים שלא הובאו לעדות

שני הצדדים העלו טיעונים לגבי עדים שלא הובאו לעדות. ככל שמדובר בעדי התובעות, מדובר היה בעדים שהעידו על נקודות מסוימות, ולא היו מרכזיים לפרשה כולה. שונים הם פני הדברים באשר ל- BeamMedמטעמה לא הובאו לעדות שני עדי מפתח בפרשה (בנוסף לעדים אחרים לגבי נקודות מסוימות לגביהם אפרט בנוגע לאותם נושאים). האחת יו צ'י, שכפי שעולה מהעדויות, כמו גם מהמיילים מזמן אמת, ובעיקר המיילים שהוצגו באיחור היתה הרוח החייה מאחורי הקמת ביימד ושכנוע הנתבעת להחליף את שן לאק בביימד כמפיצה של מוצריה בסין. השני, מרום, שהיה מעורה בחתימת הסכם ההפצה עם שן לאק והנסיבות בהן נעשה והיה שותף יחד עם זמיר לכל המהלכים נשוא התובענה. ואפרט.

3.3.א. גב' יו צ'י

יו צ'י הייתה ראש משרד ההפצה שעבדה עם סאן לייט, והודחה למעשה ע"י מר נוי כדי להחליפה בצ'רלס. היא זו שעל פי כלל העדויות ניהלה את המו"מ עם BeamMed כדי לקבל את הסכם ההפצה, כפי שעולה מעדויות עדי BeamMed ולאחר מכן הפכה לבעלת 50% ממניות ביימד (כאשר לרייצ'ל וסטף יש 25% כל אחד).

העדות המרכזית לכך הוא סיכום הפגישה בסין, בה נחתם הסכם ההפצה (ת/5). בנספח H להסכם מופיע סיכום פגישה שקדמה לחתימת הסכם ההפצה. שם נאמר תחת הכותרת מטרת הפגישה בין היתר כי: "discussion regarding the business plan provided by ByMed/Yu Qi presentation". היינו זמיר ומרום, עובדי הנתבעת מזהים את השותפה העסקית ביו צ'י.

בנוסף, רייצ'ל בעדותה סיפרה כי מי שדחף אותה ליצור קשר עם BeamMed הייתה יו צ'י (עמ'497 לפר' ש' 2-1): "Yu Chi [s]he press us to talk to B-Med", [B-Med היא BeamMed, הנתבעת], וכי מי שהתכתבה בדואר אלקטרוני עם BeamMed גם כן הייתה יו צ'י. רייצ'ל הוסיפה, בעמ' 522, ש' 10-1, כי יו צ'י הייתה הדומיננטית במגעים עם BeamMed. דברים אלו מסבירים, ככל הנראה, את העובדה שקיבלה מחצית מהמניות בחברה ההפצה החדשה בעוד שרייצ'ל וסטף קיבלו 25% כל אחד.

סטף, בתורו, גם הוא העיד כי יו צ'י הייתה הכוח המניע מאחורי המהלך של קבלת הסכם ההפצה עם BeamMed תחת שן לאק. בעדותו הבהיר סטף כי יו צ'י הייתה האדם העיקרי במגעים עם BeamMed: "the main person is Yu Xi not me", והוסיף כי מילא אחר הוראותיה: "I just do all the things according to Yu Xi instructions." (עמ' 580 לפר' ש' 21-17). בעמ' 45 לפר' נשאל סטף מדוע הוא לא שלח ראיות "מפלילות" כטענתו כנגד צ'רלס והשיב שהעביר את כל הנתונים ליו צ'י (עמ' 616 לפר' מיום 22.9.16, ש' 3-1):

"I gave them to Yu Xi but I haven't send it… because I…Yu Xi have a plan how to convince Beam Med, I'm not responsible for these issues."

יו צ'י הייתה גם זו שערכה את העסקה בה נרכשו המוצרים שהפרו את הסכם ההפצה עם שן לאק, ביודעה כי מדובר במכירה המפרה את הסכם ההפצה הבלעדית עם צ'רלס שהיה בתוקף אותה שעה (על כך בהרחבה בדיון על הפרת הסכם ההפצה מצד BeamMed).

היינו, בנוגע למרבית הטענות הן בתביעת התובעות להפרת הסכם ההפצה ע"י ייצוא לסין, הן בתביעה שכנגד בנוגע להפרות הנטענות של צ'רלס את הסכם ההפצה מצדו שלו, יו צ'י הייתה הרוח החיה. מבין המיילים שהוצגו באיחור, המיילים מזמן אמת, מרבית ההתכתבות היא בינה לבין זמיר. אי הבאתה לעדות פוגעת באופן ממשי במשקל טענות הנתבעת והתובעת שכנגד בעניינים אלו.

3.3.ב. טל מרום

BeamMed רכשה את פעילות סאנלייט מכונס נכסים ביום 13.8.06 (ההסכם צורף כנספח 3 לתצהירו הראשון של צ'רלס). על ההסכם חתום מר משה אבישי, הבעלים של BeamMed באותה עת. מהתכתבות בין מרום לצ'רלס, עולה כי מרום כבר הודיע לצ'רלס כי נכנס לתפקידו כמנכ"ל BeamMed ביולי 2007, ובסמוך נסע לסין להיפגש עם צ'רלס שהיה בשעתו הנציג הראשי של סאן לייט.

בתצהיר צ'רלס הוצגה התכתבות בין מרום לצ'רלס בנוגע לאפשרות לשנות את אופן ההפצה ממשרד נציגות לספק מקומי (נספח 5 לתצהירו השני של צ'רלס בעמ' 48). היינו, מרום יכול היה להעיד מה ידע כשנפגש עם צ'רלס לגבי מעמדו, לגבי מערך העבודה בסין, קביעת המחירים וכיו"ב. BeamMed מעלה טענות רבות בהקשר זה כנגד שן לאק, אך מי שניהל את המגעים הראשונים עם צ'רלס לא הובא לעדות. יש להדגיש כי במייל מיום 30.10.07 (נס]פח 5 לתצהירו השני של צ'רלס) כותב מרום לצ'רלס כי גלעד זמיר נכנס לתפקיד כסמנכ"ל מכירות, והוא יעדכן אותו במצב הדברים ביניהם. היינו מי שניהל את כל המגעים מיולי עד אוקטובר 2007, בין BeamMed לצ'רלס היה מרום. מרום גם ניהל התכתבות עם צרלס בנושאים שונים והיה גם בפגישה שהיוותה עילה לסיום ההתקשרות. העובדה שלא הובא לעדות, מביאה לכך שאין לקבל את טענות הנתבעת בעניינים אלו כפי שיפורט בהרחבה בהמשך.

וכעת אדון בתביעות ההדדיות לגופן.

4. תביעת טו-ווין

טו-ווין טוענת כי BeamMed הפרה את הסכמי המכר איתה, משלא סיפקה לה חלק מהסחורה ולא השיבה לה את הכסף. BeamMed מודה בכך, אך טוענת כי טו-ווין ושן לאק חד הם, וכי קיזזה את הכספים שקיבלה מטו-ווין, וכנגדם לא סיפקה סחורה, כנגד נזקים שנגרמו לה, כך לטענתה, ע"י שן לאק.

ראשית, כפי שאבהיר בהמשך, BeamMed לא הוכיחה כי שן לאק הפרה את ההסכמים עמה, או כי גרמה לה נזקים, ולכן ממילא לא הייתה לה עילת קיזוז. אולם, בנוסף, BeamMed לא הוכיחה כי טו-ווין ושו לאק חד הם. ההפך הוא הנכון.

כל שעשתה BeamMed הוא להצביע על עסקת גב אל גב בין שו לאק לטו-ווין, או על התחשבנות ביניהן, אולם בכך אין די.

ראשית, המסמכים שהוצגו בהקשר זה (נ/2-נ/4) מעידים על עסקה back to back בין טו-ווין לשן לאק, מה שאנו מאיין את התחייבויות BeamMed על פי החוזה עם טו-ווין, ואינו מאפשר לה לקזז מחיובים של שן לאק כלפיה (גם לו היו קיימים חיובים כאלו).

שנית, באשר לטענת BeamMed (סעיף 35.1 לכתב ההגנה המתוקן) כי אין חובה בסין לעבוד עם חברת ייבוא-ייצוא דוגמת טו-ווין, ולמעשה צ'רלס ערך כך את העסקאות בכדי "לגזור קופון" כלשונה, הרי טענה זו סותרת את עדות זמיר. זמיר בעדותו, אישר כי קיימות חברות כדוגמת טו-ווין בסין, וכי חברה סינית אינה רשאית להזמין ציוד ישירות מחו"ל אלא באמצעות חברות ייצוא-יבוא שכאלה. תחילה בתצהיר, בסעיף 21, ציין זמיר:

"התובעת טו-ווין הינה, על פי הנטען, חברת "ייבוא-ייצוא סינית". כפי שיורחב בהמשך, על פי המקובל בסין, רק חברת "ייבוא-ייצוא" שכזו מורשית להחזיק במטבע חוץ ולעסוק ביבואם של מוצרים לסין...".

ובהמשך, בסעיפים 40-35, מתאר זמיר במפורט, את תפקידיה של חברת ייבוא ייצוא שכזו. בהמשך עדותו חוזר ומאשר זמיר כי חברה סינית רשאית להזמין ציוד רק באמצעות חברת ייבוא-ייצוא דוגמת טו-ווין (בפרוטוקול רשום טורין, אך הכוונה לטו-ווין – עמ' 700 לפר' מיום 27.9.16, ש' 22-21). זמיר אינו חולק כי יבואן סיני חייב להשתמש בשירותים של חברת ייבוא-ייצוא שכזו. טענתו היא למבנה העסקה בין חברת ייבוא ייצוא, לייבואן או למפיץ. לטענתו, היבואן משלם לחברה הייבוא ייצוא עמלות של אחוזים בודדים, והעסקאות אינן נערכות כפי שנערכו בין טו-ווין לבין שן לאק.

ובכן, כיון שזמיר מאשר כי היה הכרח לעשות שימוש בחברת ייבוא ייצוא, הוא אינו יכול באותה נשימה לומר כי צ'רלס עשה שימוש בחברה כזו כדי "לגזור קופון" או כדי להסתיר את פעילותו, וזאת בהתבסס על המבנה הכלכלי של העסקה.

בנוסף, אני מקבלת את עדות מר קאי לעניין זה, כי קיימים מבנים הסכמיים שונים בין היבואנים לחברות היבוא-ייצוא. עדותו שלו נתמכה גם בעדות רו"ח פרדס (עמ' 371 לפר' ש' 15 – עמ' 372 לפר' ש' 22). מר קאי הבהיר כי הוא מקבל את הכסף במטבע סיני, ממיר אותו למטבע זר ורוכש את הסחורה מחו"ל. העד הדגיש כי פרטי העסקה תמיד מתגבשים בין הצדדים וכתובים בהסכם (עמ' 25 לפר' ש' 16-עמ' 26 לפר' ש' 15). מר קאי הבהיר עוד כי היבואן המקומי, במקרה זה שן לאק, משלם לו כסף ולמעשה חברת ייבוא ייצוא מוכרת לספק המקומי את המכשירים. לדבריו חלק מהכסף משולם מראש, וחלק לאחר השלמת העסקה (עדותו בעמ' 30 לפר' ש' 19-עמ' 32 לפר' ש' 3). מר קאי העיד כי על החשבוניות מופיע הן השם של טו-ווין, הן השם של שן לאק, בשל דרישות המכס בסין, והדבר אכן מופיע בחשבוניות שצירף כנספח D לתצהירו (עמ' 37 לפר' ש' 20-עמ' 38 לפר' ש' 22). מר קאי הוסיף כי כיון שהוא שילם את הכסף והמכשירים לא הגיעו, הוא לא קיבל משן לאק את היתרה כי העסקה לא הושלמה, ועל כן אם יוחזר כסף הכסף אמור להגיע לחברת טו-ווין, אך אם BeamMed תשיב את הכספים או הסחורה לשן-לאק, זו תעביר אליו את היתרה (עמ' 56 לפר' ש'14-12).

ב"כ הנתבעת הציג לעד את פניית שן לאק לBeamMed בתביעת השבה, ואת דברי צ'רלס כי הכספים ששולמו שייכים לצ'רלס, ומשיב כי אין זה משנה. בסופו של יום טו-ווין היא זו שחתמה על ההסכמים, שן לאק העבירה חלק מהכסף מראש לטו-ווין. זו ערכה את העסקה עם BeamMed. לאחר מכן הגיעה רק חלק מהסחורה, כך ששן לאק לא העבירה את היתרה עבור סחורה שלא נשלחה. על כן, הכסף שייך לו כמי שעשה את העסקה, אך אם שן לאק תקבל את הכסף, היא תעביר אותו לטו-ווין בניכוי העמלה (עמ' 59 לפר' ש' 18-עמ' 60 לפר' ש' 12). למעשה, הנתבעת עצמה היא זו שטענה תחילה כי שן לאק אינה רשאית לתבוע את הכספים שהעבירה טו-ווין, כיון שהם שייכים לטו-ווין.

בנוסף, גם לו הייתי מקבלת את טענת זמיר כי מבנה העסקה בין שן לאק לטו-ווין הוא חריג, הרי שיכולה הייתה BeamMed לסרב למבנה זה של העסקה. מדובר בחברה המייצאת בסכומים גדולים לסין, כפי שאישר זמיר בעדותו בבקשה להפקדת ערובה (עמ' 13 לפר' ש' 17-3):

"ש. במסגרת שלושת ההארכות האלה ובאמצע 2009 "Shaen-Luck" דרך "TO win", חברת הייבוא-יצוא שהיא השתמשה בה, הגישה לכם הזמנות בסך חצי מיליון דולר לערך, זה נכון?

ת. כן.

ש. כן. הארכת החוזה האחרונה מטעמכם הייתה בספטמבר 2009, אתה זוכר את זה?

ת. כן.

ש. התשלום האחרון בסך 200,000 דולר מתוך ה-500,000 דולר של הצבר הזמנות המרכזי והגדול הזה ב-2009, הגיע אליכם ב-4.11.09.

ת. נכון.

ש. ב-23.11.09 אתם ביטלתם את הסכם ההפצה של "Shaen-Luck".

ת. נכון."

מדובר בסכומים גדולים וחזקה על BeamMed שהייתה מודעת לחוזים עליהם חתמה, ואם לא ערכה את הבדיקות הנדרשות, אין לה להלין אלא על עצמה. אגב התנהלות זו לפיה כל הפרטים מסוכמים עם היבואן-הספק הסיני המקומי, וההסכם נחתם עם חברת הייבוא-ייצוא, הוא המודל עליו עמד זמיר עצמו בתצהירו (סעיפים 38-35).

מאותה סיבה אין לקבל את טענת זמיר בעדותו לפיה BeamMed חתמה על ההסכמים אם טו-ווין כ"חותמת גומי" של צ'רלס (עמ' 701-699 לפר' מיום 27.9.16, הציטוט אינו מלא):

"ש. עם מי חתמתם את ההסכם

.....

"ת. מי שהזמין זה צ'רלס....טו-ווין [בפרוטוקול רשום טורין] ודומותיה היו בסה"כ קיר של ברזל שהמטרה שלו להסתיר למי זה באמת מגיע בסוף ובזמנים מוקדמים כבר נכנס לפינה. אז טו-ווין אמנם זאת שחתמה על ההסכם, אבל טו-ווין, התפקיד שלה היה אך ורק לעשות את הפרוצדורה של היבוא ולקבל 3-2 אחוז עמלה, זה טו-ווין.....

.....

ש. שאלתי עם חתמת על הסכם עם טו-ווין?

ת. חתמתי על הסכם, נכון. אבל ההסכם הזה נחתם עם אדם שמעולם לא פגשתי, לא דיברתי, לא כתבתי לו, לא ידעתי מיהו, כמו בכל העסקאות הקודמות מעולם טו-ווין לא הייתה מבחינתי, אלא מה שצ'רלס מעביר לי לחתימה. אני הייתי בהקשר הזה חותמת הגומי של צ'רלס לא יותר מזה.

ש. על הסכם עם טו-ווין חתמתם, נכון?

ת. כן.

ש. אין להסכם הזה שום משמעות בעיניך, שאתה חותם על הסכם בשם החברה שלך, שגוף, חברה אומרת לך אני משלמת לך כסף, אתה מספק לי את הסחורה, זה חסר משמעות בעיניך?

ת. הסברתי לפני רגע שבמקרה הזה המשמעות האמיתית של ההסכם עם טו-ווין היא בסה"כ מראית עין, זה הכל. טו-ווין היא המייבאת, והדרך שלה לייבא היא באמצעות ההסכם הזה.

ש. הטענה שלך היא שההסכם עם חברת טו-ווין הוא הסכם למראית עין?

ת. לא. הטענה שלי שבמקרה הזה המזמין הוא צ'רלס, מי שצעביר בפועל את הכסף זה צ'רלס ומי שעושה פרוצדורלית את העסקה זה טו-ווין, טו-ווין הם לא הלקוח שלי.

ש. מי שילם לך עבור הסחורה, מי העביר לך כסף?

ת. טו-ווין."

מכל מקום זמיר הודה כי חתם בשם BeamMed על הסכם עם חברת טו-ווין, והסכמים יש לכבד. טו-ווין היא זו שהעבירה כסף ל- BeamMed, בתמורה לסחורה שהייתה אמורה לקבל. כנגד תשלום זה היה על BeamMed לספק לה סחורה. כיון שזמיר אישר שאין מדובר בהסכם למראית עין, הרי שחובתו לספק את הסחורה לטו-ווין. כך לא עשתה BeamMed.

לבסוף ובעיקר, מדובר בשתי חברות שונות. למעשה, מי שהעלה טענה זו הייתה BeamMed עצמה, כאשר בבקשה להפקדת ערובה מיום 20.2.11 טען זמיר בתצהירו (בסעיף 2) כי:

"...כמו כן טוענת הנתבעת כי אינה חייבת בהשבת סכום כלשהו לתובעת [שן לאק], שכן התובעת לא שילמה לנתבעת כל כספים שהם בגין המוצרים שהוזמנו, כנטען בכתב התביעה... מי ששילם את המקדמות הייתה התובעת הפורמלית [טו-ווין] ולא התובעת [שן לאק]".

היינו, BeamMed עצמה מבחינה בין שן לאק לטו-ווין, ומדגישה כי שן לאק אינה זכאית להשבה משום שטו-ווין היא זו שהעבירה את הכסף עבור המוצרים. בעקבות זאת התבקש תיקון כתב התביעה. כעת BeamMed אינה רשאית לטעון עוד כי מדובר באותו גוף.

BeamMed ניסתה להביא מהתכתבות בין זמיר לצ'רלס במסגרתם שניהם מתייחסים הן לכספים, הן לסחורה כזו השייכת לצ'רלס או לשן לאק. צ'רלס בחקירתו הופנה לנספח 4 לתצהירו השני, מכתב ששלח צ'רלס לגלעד זמיר, ובו מתייחס צ'רלס לכספים אלו וכותב כי מדובר בכספים של שן לאק או יותר במדויק בכספים שלו (my money). צ'רלס מבהיר כי כיון ששן לאק היא המפיץ, שאליה היו אמורים המוצרים להגיע, לכן השתמש בצורת ביטוי זו (עמ' 191 לפר' ש' 5-1). בהמשך הופנה צ'רלס למכתב נוסף, עמ' 49 לתצהירו השני של צ'רלס, שם צ'רלס חוזר על כך ש-BeamMed חייבת לו את סכום הכסף הזה, וחוזר על ההסבר (עמ' 193 לפר' ש' 20-18). בהמשך מופנה צ'רלס למייל שכתבה מזכירת שן לאק בעניין זה, ומבהיר כי לא משנה מה מישהו כותב במייל, אלא מה כתוב בחוזה (עמ' 215 לפר' ש' 17-11). גם אם בשל מבנה העסקה, מתייחסים מתייחסים עובדי שן לאק ועובדי BeamMed, לכספים כאל כספים של שו לאק, מה שקובע הוא מה כתוב בחוזה ואין בדברים אלו משום עיגון משפטי לשאלה למי חייבת BeamMed השבה.

למעשה BeamMed, באמצעות עדותו של זמיר מנסה לטעון למעין הרמת מסך בין שן-לאק לטו-ווין. אולם BeamMed כרתה הסכמים עם שתי חברות שונות. לו רצתה BeamMed להוכיח כי ניתן לבצע הרמת מסך במקרה זה ולראות את שתי החברות כאחת, היה עליה להביא מומחה לדין הזר.

יפים דברים שקבע לעניין זה כב' השופט אורי שהם ב ע"א 3773/16 עו"ד איתן ארז בתפקידו כנאמן לנכסי החייבת רחל סופר נ' רחל סופר, פסקה 61 לפסק דינו (פורסם בנבו, 2018):

"ככל שמדובר בחברה זרה, אשר לא התאגדה לפי דיני ישראל, חוק החברות אינו חל בעניינה, ובית משפט בישראל אינו מוסמך, ואינו רשאי להרים את מסך ההתאגדות מעל פניה, מכוח הוראות סעיף 6 לחוק החברות. אשר לחברה זרה, יש להראות כי על-פי דיני המקום בו התאגדה החברה, ניתן להרים מסך במדינה אחרת, ויש להדגיש כי הוראות הדין הזר הן בגדר עובדות שאותן יש להוכיח בראיות, בבית משפט ישראלי. היינו, הדין הזר – ככל שתובע מבקש להשתית עליו את תביעתו – מהווה חלק מן העובדות הרלוונטיות שאותן יש להעלות בכתב-התביעה, המצריכות ראיות להוכחתן.... כמו כן, כלל ידוע הוא כי הוכחת דין זר תיעשה, על פי רוב, באמצעות חוות-דעת מומחה ....".

על כן דינה של טענת הקיזוז שהעלתה BeamMed להידחות, לא מדובר באותה אישיות משפטית, וכאשר סעיף 53 לחוק החוזים קובע כי ניתן לערוך קיזוז בין חיובים כספיים שצדדים חבים זה לזה מתוך עסקה אחת. כאן אין מדובר לא באותם צדדים ולא באותה עסקה.

כיון שכך, BeamMed הייתה לספק את מלוא הסחורה לטו-ווין על פי ההסכמים ביניהן. כיון שלא עשתה כן, וכיון שדרשה במכתב ביטול הסכם ההפצה כי צ'רלס יחדל מיידית משיווק מוצריה, הרי כל שנותר הוא להורות על השבת הכספים ששולמו וכנגדם לא התקבלה סחורה.

ישנם 3 הסכמים במסגרתם רוכשת טו-ווין ציוד רפואי מ-BeamMed, לצורך מכירתו בסין. BeamMed במסגרת החוזים מתחייבת למכור את הציוד וטו-ווין מתחייבת לשם בעדו. מדפי ההעברות הבנקאיות ותשלום מכוח Letter of Credit (נספח 3 לתצהיר מר קאי, שצורפו בשנית כנספח ב' לסיכומי התובעות), עולה כי טו-ווין עמדה בהתחייבויותיה על פי שלושת חוזי המכר, ושילמה במועד את מלוא התמורה בחוזים אלו, מחשבון הבנק שלה.

BeamMed מודה כי לא סיפקה את כל הסחורה, ואף לא השיבה את יתרת הכספים לטו-ווין. שווי הסחורה שלא סופקה עומדת על 262,186.19$. זמיר בחקירתו אישר את הדברים (עמ' 710 לפר' מיום 27.9.16, ש' 17-11):

"ש. 262 אלף דולר מהסחורה לא סיפקתם לו. את הסחירה הזו נתתם לביימד במקום?

ת. נכון

ש. וביימד שילמה לכם על הסחורה הזו?

ת. נכון.

ש. אז קיבלתם למעשה תשלום כפול על אותה סחורה, פעם אחת מצ'רלס ופעם אחת מביי מד

ת. נכון. כן."

לאור כל האמור לעיל, התביעה כנגד טו-ווין מתקבלת. על פי סעיף ח' לחוו"ד פרדס (עמ' 31 לחוות הדעת), עומד סכום זה כשהוא משוערך ליום הגשת התביעה על 264,013$. BeamMed תשיב לטו-ווין סכום של 264,013$ בערכם ליום הגשת התביעה. ממועד זה יישא הסכום האמור הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד מתן פסק הדין ועד התשלום המלא בפועל.

5. תביעת שן לאק

BeamMed חתמה על הסכם הפצה עם שן לאק ביום 18.2.08 לפיו שן לאק מונתה למפיצה הבלעדית של מוצרי BeamMed בסין. ההסכם הוארך, כמפורט לעיל, עד ליום 31.8.10. ההסכם בוטל בסופו של יום (על הנסיבות לכך חלוקים הצדדים), בנובמבר 2009, היינו ההסכם היה בתוקף במשך שנה ותשעה חודשים ונותרו עוד כתשעה חודשים עד לסיומו. ההסכם עם ביימד, המפיצה החדש נחתם ביום 11.11.2009 ונכנס לתוקפו ביום 23.122009 (נ/5).

שן לאק טוענת כי ביטול הסכם ההפצה נעשה שלא כדין וכי לא הייתה לנתבעת כל סיבה לסיים את הסכם ההפצה טרם המועד. לטענתה, BeamMed רקחה עם עובדי שן לאק לשעבר, ועובדי ומנהלי ביימד כיום (יו צ'י, רייצ'ל וסטף), להעביר אליהם את הסכם ההפצה לאחר ביטולו עם שן לאק, וכי כל הטענות מצד הנתבעת באשר להפרות הנטענות מצד שן לאק באו לעולם אך ורק למטרה זו. לעניין זה טוענת שן לאק כי על BeamMed לפצותה בסכום הרווחים שנמנעו ממנה לפחות לתקופה של שלושה חודשים, תקופת ההודעה המוקדמת על פי הסכם ההפצה.

עוד טוענת שאן לק להפרה של הסכם ההפצה (הבלעדית) עת היה בתוקף על ידי מכירת מוצרים מפרים בידי BeamMed לסין (ליו צ'י). עוד טוענת שן לאק כי על BeamMed לפצותה בגין הרווחים שנמנעו ממנה כיון שלא קיבלה את הסחורה כנגדה שילמה (במסגרת עסקת טו-ווין).

5.1. הפרת הסכם ההפצה – מכירת מוצרים לסין שלא באמצעות שן לאק

שן לאק טוענת כי הסכם הבלעדיות הופר בשתי הזדמנויות. הראשונה, כאשר נעשתה עסקה למכירת מוצרים של BeamMed וחלקי חילוף למוצרים אלו, שהגיעו לסין ולא דרך שן לאק (9 מכשירים), והשנייה מאוחר יותר ליחידת ציוד נוספת אחת. BeamMed לא הכחישה כי סחורה שלה הגיעה לסין שלא דרך שן לאק, שכן התובעות הגישו מסמכים המעידים על כך. לגבי העסקה הראשונה, טענה BeamMed כי לא היא שמכרה אתת הסחורה, אלא חברת הבת שלה סאל מד, שמוכרת ציוד בשוק הישראלי, כשסאל מד מכרה את הציוד לחברה ישראלית אחרת, אל גלובל, אלא שככל הנראה אל גלובל שרכשה מסאל מד מכרה זאת לסין. לטענת BeamMed היא לא ידעה על כך. אשר לעסקה השנייה במסגרתה הגיעה יחידה נוספת לסין, טענה BeamMed כי בהמשך התברר כי אכן היחידות הוזמנו לסין, אך ללא ידיעת BeamMed ומי שהזמין ומכר את הסחורה היה דני ארז, הבעלים והמנהל של אל גלובל וויורה (התברר שהסחורה נמכרה מאל גלובל לויורה ומשם לחברת ייבוא ייצוא סינית בשם סנשיין שנחאי, העובדת עם ביימד). לטענת זמיר, דני ארז ביקש כי BeamMed תמכור לו יחידה נוספת שנדרשה לצורך גיבוי, ועל כן מכרו לו יחידה נוספת. BeamMed הודתה כי את היחידה העשירית היא מכרה תוך מודעות לכך שהיא מפרה את הסכם ההפצה, אך לטענתה, באותו שלב כבר לא הייתה לה ברירה. אראה להלן את הסתירות בעדות זמיר בכלל ובפרט בין השלב שלפני הצגת המיילים שהוצגו באיחור, ולאחריו.

5.1.א. העסקה הראשונה שנטען שהפרה את הסכם ההפצה

התובעות טענו בכתב התביעה כי BeamMed הפרה את הסכם הבלעדיות בכך שמכרה 10 יחידות לחברת סאןשיין שנחאי (סעיף 3.7 לכתב התביעה), שלא באמצעות שן לאק.

בכתב ההגנה הכחישה BeamMed סעיף זה והוסיפה (סעיף 47):

"...הנתבעת תטען כי לא הפרה את סעיף הבלעדיות ומעולם בתקופת ההתקשרות עם התובעת 1 לא מכרה מוצרים ללקוחות בסין שלא באמצעות התובעת. במקרה המתואר בסעיף, חברת בת של הנתבעת אשר משווקת את מוצרי החברה בישראל מכרה מוצרים לחברה ישראלית אחרת, מתוך ידיעה כי מוצרים אלה אמורים להישלח להונג קונג. בסופו של דבר, וללא ידיעתה של הנתבעת, עשו מוצרים אלה דרכם לסין. נספח ה' לכתב התביעה (אשר על פניו נראה חלקי) אינו מסמך של הנתבעת, והיא אינה מוזכרת בו, אלא מבטא עסקה בין חברה ישראלית בשם Viora Limited, (שאין לנתבעת קשר אליה) לבין חברה סינית בשם Shanghai Sunshine Advanced Technology Co. Ltd."

הנתבעת טענה כי העסקה נעשתה באמצעות חברת הבת שלה בשם סאל מד.

מהראיות בכלל, מהסתירות בעדויות, ובעיקר מהמיילים שהוצגו באיחור, עולה כי זמיר ידע בזמן אמת, כי יו צ'י מזמינה מוצרים לסין, ככל הנראה כדי להוכיח את יכולותיה וכישוריה לשמש כמפיצה של מוצרי סאנלייט תחת צ'רלס, ועושה שימוש בשרשרת העברות כדי לגרום לכך שצ'רלס לא יוכל להתחקות אחר מקור הדברים. היינו, מדובר בהפרה מודעת ומתוכננת של הסכם ההפצה. ואפרט.

ראשית, בשאלונים נשאלה BeamMed האם וכיצד מכרה מוצרים שהגיעו לסין (ס' 11לת/1), והשיבה, בתצהיר מר זמיר (ס' 11 לת/2) כי חברת בת של BeamMed בשם סאל-מד בע"מ, מכרה את המוצרים לחברה ישראלית אחרת בשם El-Global Trade Ltd.. זמיר טען כי הוא היה אחראי על מכירת המוצרים. זמיר הוסיף וטען כי כאשר עיין במסמכים לצורך הגשת תצהיר התשובות לשאלון התברר לו כי: "המוצרים היו אמורים ככל הנראה להישלח לויטנאם ולא להונג קונג כפי שצוין בכתב ההגנה" (בכתב ההגנה המתוקן כבר נזכר, בסעיף 40 כי הסחורה הייתה אמורה להישלח לויטנאם). כן ציין כי מסמכי העסקה צורפו לתצהיר גילוי המסמכים. אולם, מדובר במסמכים טכניים, כולם של סאל מד, שלא נזכרים בהם לא הונג קונג וגם לא ויטנאם (המסמכים שגולו צורפו כנספח 110 לתצהיר צ'רלס וצורפו בשנית כנספח י' לסיכומי התובעת).

בנושא זה התגלתה סתירה בין תשובתו של זמיר בתשובות לשאלון שם הצהיר כי: "הח"מ הוא זה שהיה אחראי על מכירת המוצרים" לבין עדותו בה הבהיר כי לא היה הוא זה שטיפל במכירה (עמ' 649 לפר' מיום 26.9.16, ש' 22-15):

"בדקתי פנימית אצלנו בחברה והאמירה הייתה שזה היה להונג קונג, יש לנו מערכת שלמה של הזמנות והתשובה שנמסרה לי הייתה הונג קונג ולכן זאת התשובה שעניתי.

ש. איפה בדקת בחברה? עם מי בדקת בחברה?

ת. עם מי שהייתה מנהלת אדמיניסטרציית המכירות שזה הצומת שבעצם מתייחסת להזמנות עצמן. אני לא מטפל בהזמנה שנכנסת לחברה

ש. ושאלת אותה והיא ענתה לך תשובה פשוט?

ת. כן"

שנית, הוכח, הן במענה לשאלונים, הן מתוך חקירת זמיר כי אמנם מדובר בחברת בת, אך זו חברת בת בבעלות 100%, הפועלת באמצעות אותם עובדים מאותם משרדים. אמנם מדובר באישיות משפטית נפרדת, אך BeamMed אינה יכולה לטעון כי לא ידעה על העסקה, כיון שהאנשים המנהלים את עסקי סאל-מד הם אותם אנשים. זמיר כשהתבקש לתאר את BeamMed וחברות הבת שלה ציין (עמ' 571 לפר' מיום 26.9.16, ש' 15-1):

"ת: Beammed מחזיקה כחברת בת גם את ["סאנמד"] [-כך במקור צ"ל סאל-מד, לכן שונה בהמשך לסאל-מד – מ' א' ג'] שזו בעצם הזרוע הביצועית בישראל, מעבר לזה יש לנו היום חברת בת בארה"ב, יש את... בהונג קונג וזהו.

ש: עכשיו מבחינת סאל-מד נשאלת על כך והשבת... אני מבין שהניהול של סאל-מד זה היה ניהול משותף למעשה, זו חברה שהיא מאה אחוז מוחזקת על ידי Beammed, נכון?

ת: נכון.

ש: המנכ"ל של Beammed למעשה הוא מנכ"ל של סאל-מד.

ת: כן.

ש: מערך המכירות כולל מנהל מכירות של סאל-מד וגם של Beammed,

ת: נכון.

ש: אין להם מערך נפרד.

ת: לא.

ש: זאת אומרת שאתה היית גם אחראי על המכירות של סאל-מד

ת: כן."

עוד העיד זמיר עמ' 654 לפר' מיום 26.9.16, ש' 10-עמ' 655 לפר' ש' 5):

"ש. העסקאות נעשו באמצעות, מחברת Beammed [BeamMed]

ת. מסאל-מד.

ש. מסאל-מד ל...

ת. לא, Beammed לא מוכרת לסאל-מד, מחברת סאל-מד.

ש. סאל-מד זה Beammed לצורך העניין, נכון?

ת. או. קי.

ש. סאל-מד מוכרת זה כאילו Beammed מוכרת, אז למעשה לא סאל-מד מכרה, Beammed מכרה.

ת. לא. סאל-מד מכרה כי סאל-מד זה החברה שמוכרת את המכירות בישראל.

ש. כן, אבל סאל-מד אין לה ציוד משלה, היא צריכה לרכוש את זה מחברה נפרדת הרי, נכון?

ת. מסכים.

ש. למרות שהיא שייכת ל- Beammed?

ת. נכון

ש. אז סאל-מד רכשה מ-Beamme.

ת. נכון.

ש. לא משנה שזה אותם אנשים?

ת. כן".

זאת ועוד, זמיר העיד כי בפועל לא ערך בדיקה רצינית לאן מיועד המשלוח. לאחר שהעיד כי שאל את מנהלת החשבונות לאן מיועד המשלוח הוסיף והעיד (עמ' 649 לפר' מיום 26.9.16, ש' 17-1):

"ש. ועל פי זה רשמת? [על פי דברי מנהלת החשבונות]

ת: היא בדקה, אני מניח ש-,

ש: עכשיו... את התשובה...

ת: בדקתי את זה עם דני ארז, כשנדרשנו לנושא באופן רציני יותר אז בדקתי את זה עם דני ארז וזה מה שהוא מסר לי.

ש: מה הסיבה שערכת בדיקה נוספת, הרי ידעת הונג קונג, נתנה לך תשובה מנהלת המכירות שלך או מי שאחראי על ההזמנות אמר לך הונג קונג, למה צריך לבדוק את זה עוד פעם?

ת: בדקתי את כל הנושא בגלל הטענות שהועלו בכתב התביעה של צ'ארלס והלכתי ובדקתי את זה שוב עם דני ארז כדי לדעת מה היה באמת ה-, להכיר את הפרטים שלפני זה לא היו מאוד דרמטיים עבורי.

ש: דני ארז לצורך העניין זה בעלים של חברת ויורה וגלובל, נכון?

ת: נכון.

ש: של שתי החברות.

ת: כן."

בנוסף, מי שהיה הבעלים והרוח החיה מאחורי החברות אל גלובל וויורה, באמצעותן הגיעה לבסוף הסחורה לסין בהפרה של הסכם ההפצה היה מר דני ארז. אולם, מר דני ארז, שיכול היה לאשר או להכחיש טענות אלו, כמו גם את השאלה לאן הייתה מיועדת הסחורה מלכתחילה, לא הובא לעדות.

זאת ועוד, מדובר במכשירים מסוג ES לגביהם טוענת BeamMed כי צ'רלס גרם לפיתוחם כמוצר זול עבור השוק הסיני בלבד, כך שלא ברור כיצד טוענת BeamMed כי הם לא נועדו מראש לסין.

זמיר העיד על השתלשלות העניינים בנוגע לרכישת הסחורה המפרה, גם עדות זו נסתרה במיילים שהוצגו באיחור.

זו גרסתו של זמיר באשר לסחורה המפרה בחקירתו בבקשה להפקדת ערובה (מיום 27.12.12, בעמ' 8 לפר' ש' 13 – עמ' 11 לפר' ש' 20 (בהשמטות לא רלבנטיות):

"ש. מר זמיר, באמצע 2009 ל"Shaen-Luck" הייתה בלעדיות בסין, נכון?

ת. כן.

ש. ובסביבות מאי-יוני נמכרו מוצרים שלכם בסין? שלא דרך "Shaen-Luck"?

ת. כן.

ש. אתה יכול לפרט לנו על זה?

ת. מערכות שאנחנו מכרנו לחברה בישראל שנקראת "אל-גלובל", והיו מיועדות למכרז ענקי בווייטנאם, כך נאמר לנו לפחות.

ש. מי אמר לך את זה?

ת. מי שקנה מאתנו ב,

ש. מי זה הקונה? "אל-גלובל"?

ת. "גלובל"....ו"גלובל" שזה "ויורה" בעצם, חברה בשם "ויורה" ש,

ש. "גלובל" ו"ויורה" זה שתי חברות נפרדות, אז,

ת. נכון,

ש. מה הקשר ביניהן?

ת. עד כמה שאני יודע הן באותה בעלות. .... התברר, מר שו [צ'רלס] הרים לי טלפון באיזשהו יום ואמר שמכשירים, או ששלח אי-מייל, שהתברר לו מהמכס שמכשירים שלנו נמצאים שמה שלא נמכרו באמצעותו. אחרי בדיקה ערכנו התברר שהמכשירים האלה לפי המספר הסריאלי שלהם נמכרו לחברה בישראל, לאותה חברה, והם מצאו את דרכם לסין. זהו.

ש. זו השרשרת הזאת שאנחנו טענו בבקשה לתיקון כתב התביעה, אתה ראית אותה?

ת. ראיתי.

ש. ראית? שזה עבר מכם, מ"Beammed" ל"סלמד", מ"סלמד" ל"אל-גלובל טרייד", מ"אל-גלובל טרייד" ל"ויורה", ומ"ויורה" לחברה שנקראת "סאנשיין"?

ת: ראיתי את השרשרת.....

ש: אתה יודע שבחברת "סאנשיין" עבדו באותה עת שני עובדים של חברת "Shaen-Luck" שחודש-חודשיים לפני זה עזבו את "Shaen-Luck",

ת. לא.

ש. תוך גניבת חותמות, גניבת מכשירים?

ת. לא הבנתי רק מה זה, עוד פעם איך, מה זה חברת "סאנשיין"?

ש. חברת "סאנשיין" זו החברה ש"ויורה" מכרה לה את המכשירים בסין, אתם הרי טוענים שהמכשירים האלה היו מיועדים לאיזשהו מכרז בווייטנאם, בהתחלה טענתם הונג-קונג, אחר כך שיניתם את זה לווייטנאם. המכשירים האלה הגיעו לסין בסוף.

ת. נכון.

ש. והם הגיעו לחברת שנקראת "סאנשיין". בקיצור. ובחברה הזאת עבדו עובדים של חברת "Shaen-Luck" לשעבר, שחודשיים לפני זה ברחו מהחברה תוך גניבה של חותמות וניירות ומסמכים ומכשירים,

.....

ת. פשוט התיאור הוא נכון רק הפוך.

ש. אז בוא תתאר לי את התיאור שלך.

....

ת. ככל הזכור לי חברת "אל-גלובל" שזה "ויורה" מכרה את המכשירים לחברה אחרת, שנמצאת באיי הבתולה או משהו כזה, וחברת איי-הבתולה מכרה את זה לחברה נוספת, ובסופו של דבר זה הגיע כנראה, אין לי מושג לגבי זה אבל כנראה זה הגיע לחברת "סאנשיין", ואני ממש לא מסכים עם התיאור של מה שתיארת לגבי שני העובדים, כי הוא לא תואם את המציאות, שני העובדים האלה היו עובדים שנשכרו על ידי מר שו, ובאיזשהו שלב, הם היו עובדים שלנו, באיזשהו שלב הם עזבו את החברה כי זכויותיהם קופחו, כך נאמר לנו וכך גם על פי הראיות שהוצגו בפנינו, ומה שאני יודע זה שגניבה הייתה אבל הפוכה. מה שנגנב זה מהם.

...

ש. האם שני העובדים הללו הם שניים מתוך שלושת הבעלים של המפיצה הנוכחית שלכם היום?

ת. כן.

ש. ואנחנו מדברים על רייצ'ל וסטף.

ת. כן."

בניגוד לדברים אלו, עולה מהמיילים שהוצגו באיחור, שהעסקה נערכה מראש ע"י יו צ'י, ככל הנראה כדי להעיד על רצינות, ומערך החברות ביניהן עברה הסחורה נועד להטעות את צ'רלס ושן לאק, בידיעתו הגמורה של זמיר. במייל מבין המיילים שהוצגו באיחור שואל זמיר את יו צ'י (מכתבו מיום 9.8.09 עמ' 24 לת/5) אם תוכל לרכוש את המוצרים דרך הונג קונג. אמנם זמיר מדבר כאן על העסקה השנייה (הערכה הנוספת), אולם הוא מתייחס לעסקה כולה. במענה כותבת יו צ'י לזמיר מכתבה מיום 9.8.09 לגלעד זמיר, עמ' 25 לת/5). יו צ'י כותבת כי לגבי ההזמנה שעשו מדני ארז ("regarding our order through Danny"), היא אינה יכולה להזמין את המוצרים מהונג קונג ומבהירה כי כבר התחייבו לבית החולים. כלומר השניים מדברים אמנם על המכשיר האחרון, אולם ברור מהמיילים כי כך נערכה העסקה כולה. היינו, מדובר במכשירים שנרכשו ע"י יו צ'י מלכתחילה עבור השוק הסיני בידיעה גמורה של זמיר, והשרשור דרך חברות שונות נעשה במטרה להטעות את צ'רלס ולא ליצור "רעשים" בזמן השלמת הרישוי. וכך כותבת יו צ'י:

"Regarding our order through Danny, our sub-dealer has already signed agreement with hospital, so we have no way to change it, otherwise we will be penalized and its also not good to our name in the market (if we are still your distributer in the future how can we sell if we fail this time?) if you can't provide, we will find another cannel to do so. By the way, don't be afraid of Charles threatening, we consulted with our lawyer in China (very experienced business lawyer, if you need advice, I will let her send you formal legal opinion with our payment): If we import Sunlight device and sell in China when there is a formal exclusive distributer, what's the legal implications? She told me Shen Luck could win the case only when he can get all the trade documents as evidence on the whole trade chain, it means he must get the invoice, PO and shipping documents between BeamMed and EL Trade, EL Trade and AFP China (my offshore company), AFP China and China Distributer Sunshine (there are another 2 layers between BeamMed and our China distributer Sunshine, EL Trade and AFP China), do you think possible for him to get all these documents if we don't give to him? If he can win the case, why doesn't he sue our China distributer Sunshine instead of threatening you? He knows who is our china distributer and how many units we imported. But he could not sue as he has no completed evidence.

If you feel not valuable to take such a big risk for this one unit order, we also can consider to order 1 more unit (2 in total), I will ask Danny to revise the PO if you agree, lease don't treat a wolf with a way to human being, he fooled all of us, why should be so nice to him? Danny's lawyer is protecting both of us.

Charles will never get trade documents between EL Trade and AFP China, this was designed by us to protect you. If you still don't agree, we will buy from other distributer, in this case Charles will also blame you to provide, no difference to you. Why don't do it? Please contact Danny directly if you have any good idea."

ממכתב זה ברור לחלוטין כי מלכתחילה הסחורה, כל עשר היחידות, הן בעסקה הראשונה, הן בשנייה הוזמנו ע"י יו-צ'י, והשימוש שנעשה בחברות של דני ארז, וחברה סינית נוספת, נעשו כדי להרחיק זאת מ-BeanMed, כך שצ'רלס לא יגלה זאת, וגם אם יגלה לא יוכל לתבוע. היינו, מדובר בהפרה מכוונת ומתוכננת מראש של הסכם ההפצה.

5.2.ב. העסקה המפרה השנייה

אין מחלוקת כי את העסקה השנייה אישר זמיר בעצמו, ביודעו כי מדובר בהפרת הסכם ההפצה. בעדותו הוא מאשר את הדברים, ומסביר זאת בכך, שאותו דני ארז ביקש זאת ממנו כסוג של טובה אישית ( עמ' 651 לפר' מיום 26.9.16, ש' 2-1): "אנחנו מודים שמכרנו מכשיר נוסף בידיעה שהוא הולך לסין", ובהמשך (עמ' 651 לפר' מיום 26.9.16 ש' 7-4):

"ש. בידיעה שהוא הולך לסין?

ת. כן.

ש. זה כשהיה לכם הסכם הפצה שאסור לכם לעשות את זה.

ת. נכון. נכון."

זמיר גם מתאר את הסיטואציה בה היה לטענתו, ומבהיר מדוע לא הודיע על כך לצ'רלס (עמ' 651 לפר' מיום 26.9.16 ש' 8-עמ' 652 לפר' ש' 4):

"האם אתם עדכנתם את צ'ארלס מבעוד מועד שאתם הולכים למכור מכשיר בניגוד להסכם ההפצה שיש לכם איתו בסין?

ת: לא, אבל מאחר וצ'ארלס ידע בזמן אמת על כל מכשיר שנכנס לסין קודם אז ההנחה הייתה שגם על המכשיר הזה הוא יידע...

[מדברים יחד- לא ניתן לתמלול]

ת: כן, בהחלט. זה היה ברור שהוא יידע על זה.

ש: תאמר לי, צ'ארלס היה מתריע בפניכם ואומר- חברים, מישהו פה עוקף את הזכויות שלי, תעשו משהו, תעזרו לי. לא חשבת שנכון יותר להגיד לו- תשמע, בגלל שנמכרו 9 אנחנו חושבים שצריך עוד אחד מסיבה כזאת או אחרת, לא ראית כמנהל מכירות, כאדם שאמון על היחסים עם המפיץ, לא ראית לנכון את הצורך להודיע לו על זה שאתה הולך למכור עוד מכשיר שלו ולעקוף את הזיכיון שלו?

ת: זאת הייתה בהחלט דילמה, מה שהיה מוטל על כף המאזניים ובעצם הכריע את הכף היה שה-9 מכשירים האלה שנמכרו אנחנו, הם נמכרו שלא בידיעתנו ואנחנו הסרנו מהם כל אחריות כולל בכתב בצורה רשמית והלקוח הוא לקוח משמעותי בסין באיזשהו בית חולים מפורסם שאני לא זוכר מי הוא אבל מאחר ונוצר כזה מצב וביקשנו מאיתנו מכשיר נוסף בתור מכשיר גיבוי היינו צריכים להתלבט בין לתת את המכשיר הגיבוי הזה ולהגן איכשהו על המוניטין שלנו או לא לתת ולתקוע לקוח שהוא לקוח משמעותי בסין ולחרב שם טוב שיש לנו אז העדפנו לקחת את הזה למרות ש-, כן, זה לא היה הדבר הכי נכון אולי אבל באותה העת זה הרגיש נכון."

ולבסוף מודה כי מדובר בהפרת ההסכם (עמ' 653 לפר' מיום 26.9.16, ש' 13-11):

"ש. אבל אתה הפרת את ההסכם אם אינני טועה

ת. נכון, אני לא כופר בזה...".

ועוד (בעמ' 657 לפר' מיום 26.9.16 ש' 23-10):

"ש. האם הייתה סיטואציה לפני שמכרת את המכשיר העשירי ידעת שדני ארז הוא למעשה גרם לך להפר הסכם?

ת. כן.

ש. וכבר ידעת שהמכשירים נמכרו באמצעות מספר חברות, ידעת כבר שזה נעשה באמצעות ארבע חברות שונות עד שזה הגיע לסין?

ת. לא. ידעתי מדני ארז שהתנצל מעומק הלב, פגשתי אותו והוא בחור מאד סימפטי ומרשים, יוצא סיירת מטככ"ל, בעלים של חברה שהיא די מכובדת שעוסקת בייצור של ציוד רפואי ומוכרת אותו בכל העולם, יש לו שם טוב, אמר לי תשמע, אני מצטער, הייתה פשלה, המכשירים האלה למרות שהובטח לי, לדני, שהם יגיעו לוויטנאם בסופו של דבר, כנראה שעבדו עלי אבל המכשירים מצאו את דרכם לסין, התנצל. כשהוא אמר לי שנדרש מכשיר נוסף, לא ביקשתי ראיה נוספת לזה שבאמת המכשיר נדרש בתור גיבוי.

ש. עכשיו בסיטואציה הזאת אתה כבר יודע שאתה מפר הסכם ביודעין?

ת. כן."

כאמור, תיאור זה סותר לחלוטין את המיילים שהוצגו באיחור מהם עולה כי זמיר ידע על כל העניין מיו צ'י מראש.

ומוסיף זמיר (בעמ' 656 לפר' מיום 26.9.16, ש' 16-10):

"ת. אני מדבר על המכשיר הבודד

ש. העשירי בלבד

ת. נכון, המכשיר, התקשר דני ארז וביקש מכשיר עשירי, הסביר שהם מבקשים מכשיר עשירי אחרי שכבר עברנו את המסכת הקודמת שבה התברר שהיה מדובר בעסקה שהיא לא כפי שדובר עליה מלכתחילה והיא מצאה את דרכה לסין, אמר תשמע- מבקשים מכשיר נוסף, בוא תעשה טובה, תן את זה כי זה לשירות, וזהו, אז מה אני צריך להגיד לו....".

והתשובה המתבקשת – להגיד לו לא, כיוןן שזה מפר הסכם. עדות זו עומדת בניגוד למייל ששלח זמיר לצרלס בן הבהיר לו כי קרתה תקלה וויורה (החברה שמכרה לבסוף את הציוד בסין) תנסה להחזיר את הציוד. במייל מיום 25.6.09 כותב זמיר לצ'רלס (נספח 83 לתצהיר צ'רלס):

"Dear Charles,

I have called "Viora" yesterday night, right after receiving your massage. Indeed, they sold the system, however they claim that they were repeatedly told that these systems are part of a "turnkey project" in Vietnam (where we have a non-exclusive distributer). They apologized 2,000 times and committed to do their best in order to try to "call back" these units, however, they can't guarantee success, as you can realize.

On our side, I would also try to contact Yu Qi and ask her to cancel the deal, but my last contact with her, where I refused to provide her with distribution rights, did not raise friendly relationship".

הרי אם היה בכוונתה לנסות לגרום להחזרת תשעת המכשירים שכבר נמכרו, מה ראוי יותר מאשר להגיד לאותו דני, כי מדובר בהפרת הסכם, ואם אינם יכולים לתת שירות, שיחזירו גם את המכשירים הקודמים.

כאמור, מהמיילים שהוצגו באיחור עולה כי מלכתחילה יועדו המוצרים לסין, וזמיר מנסה להרגיע את צ'רלס כדי שעניין רישוי המוצרים שהיה בידיו באותה עת, לא ייפגע. כזכור לא יו צ'י ולא דני ארז העידו לפניי, ועצם העובדה שזמיר מתאר את ארז כבחור נחמד יוצא סיירת מטכ"ל, אינה מהווה נימוק להפרת הסכם. גם אם אכן היו כך פני הדברים, אין מקום לתת תוקף להעדפה של מישהו "מהחבר'ה" על פני קיום הסכם.

מאוחר יותר, ביום 2.9.09 כותב שוב זמיר לצרלס שכנראה ידע או חשד שיש משלוח נוסף העומד להפר את הסכם הבלעדיות כך:

"Dear Charles,

Niva has updated me that you suspect that one device is about to reach China, out of business with you.

In order to prevent it from happening in advance, please provide us with any possible information regarding this deal, alloeing us to try and reveal the real buyer and then cancel the deal (if it is not too late). Gilad"

זאת בשעה, שזמיר מאשר על דוכן העדים כי את המכשיר העשירי מכר ביודעין כי הוא מפר את הסכם ההפצה. היינו, זמיר מטעה את צ'רלס ביודעין.

גם כאן המיילים שהוצגו באיחור מלמדים כי בכוונה הייתה למכור ישירות לסין. זמיר כותב ליו צ'י ביום 9.8.09 (עמ' 24 לת/5) ומתייחס להזמנה (כשבועיים לפני המכתב לצ'רלס):

"As for the order, would it be possible for you to order from Hong-Kong? The 2 units are not the issue. We are not trying to make money on your back, we simply don't want to have "noises" in such a crucial stage

Anyhow, I swear to you that I'm looking forward meeting with you and working with you I don't enjoy working like that!..."

המצב הרגיש נוגע לרישום המוצרים (על כך להלן). היינו זמיר מתייחס להזמנה של יו צ'י, של המכשיר הנוסף, ומבקש ממנה לא לרכוש ממנו אלא מהונג קונג. ברור מהמייל כי צורה זו של עבודה מאחורי גבה של שן לאק לא נראית לזמיר, והוא מעונין להעביר את הסכם ההפצה ליו צ'י בצורה מסודרת. אולם, בשלב זה הוא מבקש ממנה לרכוש סחורה מהונג קונג. נראה כי די בכל כדי לסתור את טענת BeamMed כי כלל לא ידעה על ההפרה, וכי לגבי ההפרה השנייה לא נותרה לה ברירה.

לאור כל האמור לעיל, אני קובעת כי BeanMed הפרה את הסכם ההפצה עם שן לאק במכוון וביודעין, כאשר מכרה 10 יחידות לשוק הסיני שלא באמצעותה.

אשר לנזק, על פי חוות דעת פרדס הנזק בגין מניעת רווח ממכירת היחידות הללו, עומד 62,808 דולר (סעיפים 7ז ו-7ח לחוו"ד פרדס, עמ' 30-29 לחוות דעתו). ובשערוך ליום הגשת התביעה - על 63,532$. כיון שלא הוגשה כל ראיה לסתור לעניין סכום הנזק, אני מקבלת את תביעת שן לאק בראש נזק זה ומורה לנתבעת לשלם לשן לאק סכום של 63,532$, נכון ליום הגשת התביעה. ממועד הגשת התביעה יישא סכום זה הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

5.2. מניעת רווח כתוצאה מאי אספקת הסחורה לטו-ווין

שן לאק טענה כי נמנעו ממנה הרווחים בשל אי אספקת הסחורה לטו ווין. אולם, שאן לק לא הוכיחה נזק זה, כיון שההסכם עמה בוטל ימים ספורים לאחר שטו-ווין שילמה עבור הסחורה. בנסיבות אלו, הנזקים שנגרמו לשן לאק, ככל שנגרמו, נגרמו מביטול החוזה ע"י שן לאק. לדיון בשאלה זו אפנה עתה.

5.2.1. נסיבות ביטול ההסכם בין BeamMed לשן לאק – האם הביטול היה כדין

שן לאק טוענת כי BeamMed הפרה עמה את חוזה ההפצה שלא כדין, כשהפסיקה את החוזה לפני תום המועד. לטענת שן לאק, הסיבה להפסקת החוזה היא ההתקשרות עם ביימד, שהציעה, ככל הנראה, ל- BeamMed תנאים עסקיים טובים יותר. לטענת שן לאק, יו צ'י, רייצ'ל וסטף, הם שהעלו טענות כלפי צ'רלס, עוד לפני חתימת הסכם ההפצה הקודם, באפריל 2009, כך שאם BeamMed סבורה הייתה כי מדובר בהפרה יסודית, היה עליה לבטל את ההסכם מייד, ואם חשבה שמדובר בהפרה שאינה יסודית, היה עליה לברר את הדברים עם צ'רלס, ולאפשר לו לתקן את ההפרה ככל שהייתה. לכל הפחות, כך טוענת שן לאק, היה על BeamMed להודיע לה שלושה חודשים מראש כי בכוונתה לסיים את הסכם ההפצה, כפי שמאפשר לה הסכם ההפצה לעשות. לטענת שן לאק, תחת לבטל את החוזה, האריכה BeamMed את הסכם ההפצה לשן לאק פעמיים, לאחר שידעה על הטענות כנגד צ'רלס והתנתה את ההארכה ברכישת סחורה נוספת, ככל הנראה במטרה לסיים את עניין הרישום שעמד על הפרק, ורק כאשר זמיר ומרום, בביקורם בסין, קיבלו לידם את תעודות הרישום, ביטלה BeamMed את הסכם ההפצה וחתמה על הסכם הפצה חילופי עם ביימד.

אקדים את המאוחר ואציין כי המיילים שהוגשו באיחור, מזמן אמת, מבססים טענה זו של שן לאק.

5.2.1.א. רישום (רישוי) המוצרים בסין

שן לאק טענה כי הסיבה האמיתית להפרת ההסכם הם התנאים המסחריים המשופרים שהציעה ביימד לנתבעת כדי לזכות בהסכם ההפצה. עוד טוענים צ'רלס ושן לאק, כי BeamMed לא הייתה מבטלת את הסכם ההפצה לולא האשמות השווא שטפלו יו צ'י, סטף ורייצ'ל על צ'רלס. לטענת צ'רלס תחת לבחון את הטענות עמו, בחרה הנתבעת באמצעות זמיר ומרום, לבטל את הסכם ההפצה. עוד טענה שן לאק, כי הסיבה בשלה הוארך החוזה מפעם לפעם, על אף שהחשדות היו ידועים לנתבעת, ועל אף שהנתבעת ניהלה מו"מ מתקדם עם יו צ'י וביימד, הייתה שהנתבעת חששה כי אם צ'רלס, באמצעות החברות בשליטתו, ישלים את עניין הרישום, הם יאלצו להמשיך לעבוד עמו ארבע שנים נוספות. על כן ביטלו את ההסכם ברגע שהיה להם ברור כי אם יקבלו את תעודות הרישום המקוריות יוכלו להמשיך בתהליך בלעדיו.

לצורך כך, אביא בקצרה את העדויות מזמן אמת, במיילים שהוצגו באיחור, לעניין הרישום (המהווה את הרישוי בסין במינהל התרופות הסיני ה-SFDA, להלן אשתמש במונחים רישוי ורישום לחלופין). הרישום או בפועל הרישוי (SFDA registration) ניתן למוצר באמצעות מי שמטפל בעניין מטעם היצרן.

במייל מיום 20.4.09 בשעה 10:54 לאורנה אסטרין וגלעד זמיר (מטעם BeamMed) מסטף, שעדיין עובד עם צ'רלס בשן לאק באותו שלב, בנוגע לתעודות הרישום ( המייל הראשון במוצג ת/3, עמ' 1). במייל כותב סטף שהליך חידוש הרישום של המוצרים Omnisense ו-Tetrax נמצא בעיצומו, כאשר מרכז המחקר של ה-SFDA בודק יחידות לדוגמא שהועברו אליו לצורך כך. על פי המייל סטף מעריך כי הליך זה יימשך כחודשיים, וכי ניתן יהיה להמשיך במכירות אם הרישום יתקבל.

באותו יום ב-20.4.09 בשעה 14:19 כותבת אורנה אסטרין מ-BeamMed מייל לצ'רלס, עם העתקים לסטף ולגלעד זמיר (עמ' 2 לת/3), ובו היא מציינת כי בדקה את תוקף התעודות של מוצרי סאנלייט, כאשר ככלל, התעודות תקפות בכל פעם לארבע שנים. התעודות של Omnisense ו-Tetrax שהוצאו ב-2005 עומדות לפקוע בשנת 2009, ואילו התעודה של מוצר בשם BonAge שהוצאה ב-2004 כבר פקעה. אורנה מבקשת מצ'רלס לדווח לה על התקדמות הליך הרישום ושואלת מתי הוא צופה כי יתקבלו התעודות. במייל היא מציינת כי:

"The renewal of the certificates has been classified by us as critical and should be promoted respectively"

היינו, BeamMed רואה דחיפות וחשיבות בהסדרת ענייני הרישום, שכן ללא רישום לא ניתן להמשיך ולמכור את המוצרים בסין.

לאחר מו"מ עסקי שהתסיים לכאורה במכתב של זמיר ליו צ'י המודה לה על הצעותיה, אך מודיע כי BeamMed מחויבת לצארלס, כותבת יו צ'י מכתב לזמיר ביום 5.5.09 (עמ' 2-1 לת/4) לעניין הרישום. בפתח המכתב היא מציינת ששוחחה עם סטף ונמסרו לה הדברים הבאים:

ראשית, כיון שהיצרן הפך מסאנלייט ל-BeamMed בעקבות רכישת סאנלייט בידי BeamMed, יש להגיש בקשה לרישום מחדש ולא בקשה לחידוש הרישון, על אף שמדובר באותם מוצרים. יו צ'י מבהירה כי כל המסמכים הנוטריונים שסטף קיבל מישראל הם לצורך הרישום מחדש. יו צ'י ממשיכה ומבהירה כי לוח הזמנים היה אמור להיות כזה שעד השני למאי יסתיימו הבדיקות הטכניות והאישור הסופי של ה-SFDA יתקבל עד סוף ספטמבר. סטף, על פי דבריה באותו מייל, הגיש את המסמכים עם עזיבתו את שן לאק, ומאז עזיבתו אף אחד לא עוקב אחר התהליך. לדבריה, סטף קיבל הודעה לפיה המועד לאישור הסופי לא יהיה 60 יום מיום סיום הבדיקות הטכניות, אלא 120 יום, כך שהאישור הסופי יידחה לדצמבר 2009. אולם, כך מוסרת יו צ'י, הודיעו לסטף כי מוצרים שיגיעו לסין לפני ספטמבר 2009, ניתן יהיה למכור מכוח הרישום הקודם, כפשרה בשל השינוי בנהלים.

שנית, ציינה יו צ'י, כי הם שמעו (ככל הנראה היא וסטף), שצארלס לוחץ על BeamMed להמשיך ולעשות שימוש בשם של סאנלייט כדי לחדש את הרישום, תחת הגשת בקשה חדשה. לדבריה, צ'רלס מנמק זאת בלוחות הזמנים החדשים, אך לדעתה, כפי שBeamMed יודעת, כל רצונו הוא להמשיך ולקבל מסמכי רישום מישראל.

יו צ'י מציעה שלש דרכים לפתרון בעיית הרגולציה בסין. הראשונה, כי סאן לייט תכין סט חדש של מסמכי רישום ותמשיך בהליכי החידוש כאשר בעל הרישום תהיה סאנלייט ולא BeamMed, כאשר צ'רלס מוכן לשלם על הכנת המסמכים בישראל. השנייה, כי צ'רלס ישלם לסטף ורייצ'ל את הסכומים שהוא חייב להם, וסטף ישלח ד"וח איך להמשיך בבקשה החדשה, BeamMed תעביר את הדוח למהנדס החדש של צ'רלס והוא ימשיך בתהליך, וסטף יסייע לו במידת הצורך. השלישית, החלופית, ככל שהפתרונות הקודמים לא מקובלים על צ'רלס וBeamMed, סטף מוכן להמשיך לטפל בבקשה החדשה בעצמו, תחת השם של החברה שלהם, ביימד, כאחראי רגולציה. כל שיהיה על צ'רלס לעשות הוא להעביר את המכשיר של טטרקס לבחינה ולשלם כ-10,000$ ואז הרישיון החדש של ה-SFDA יהיה שייך ל-BeamMed. לדבריה הדבר לא ישפיע על המכירות. יו צ'י מתייחסת למכתב שצ'רלס שלח לפיה הרישוי ידחה למאי 2010 וטוענת כי אינו מדייק וכי המהנדס החדש ששכר לצורך הרגולציה הוא עם רקע רפואי ולא טכני.

יו צ'י מוסיפה כי סטף וצ'ארלס אינם מסוגלים לתקשר ביניהם ומבקשת את שיתוף הפעולה של זמיר לצורך כך.

באותו יום כותב צ'רלס לגלעד זמיר ואורנה אסטרין (מייל מיום 5.5.09 עמ' 5-4 לת/4). במייל מבהיר צ'רלס מה ההבדל בין בקשה חדשה לבקשה לחידוש. לדבריו כאשר מדובר בבקשה חדשה, ניתן למכור את המוצרים רק לאחר האישור הסופי, במאי 2010. לעומת זאת, כאשר מדובר בחידוש, ניתן לקבל מספר זמני ולהמשיך למכור. הבעיה היא, כך מבהיר צ'רלס שבגלל שחברת סאנלייט נמכרה ל-BeamMed, כך שגם כתובת המפעל השנתה, בקשתם לחידוש סורבה למרות שלא היה כל שינוי במוצרים עצמם. הפתרון לדבריו, לו הוא מוכן, הוא לשלם לסאנלייט כדי לקבל מהם אישור להשתמש בשמם.

זמיר מעביר את המכתב של צ'רלס, כמו שהוא, באותו יום לסטף (מייל מיום 5.5.09 ת/4 עמ' 3).

עוד באותו יום, 5.5.09 כותב זמיר ליו צ'י (עמ' 5 לת/4) כי הוא מעוניין לשוחח איתה על ההצעות בנוגע לרישוי ושואל מתי תהיה זמינה לשיחה.

במקביל כותב סטף לזמיר באותו יום 5.5.09 (עמ' 7 לת/4) ומציין כי אכן הארכת רישום עדיפה על רישום מחדש אך מותנית בשלושה תנאים:

1. לא ניתן לשנות את סוג ושם המוצר
2. כתובת היצרן ותעודת ה-ISO לא ניתנים לשינוי
3. יש לספק את מסמכי הרכש של סאנלייט בידי BeamMed.

כיון שלדבריו השתנתה כתובת היצרן ותעודת ה-ISO מסאנלייט ל- BeamMed, לא ניתן להגיש בקשה לחידוש לגבי טטרקס ואומניסנס, ולכן לא ניתן למכור אחרי תאריך פקיעת התוקף של ה-SFDA, ואולם הדבר לא יפגע במערכות שייובאו קודם למועד זה. אשר לפתרונות מפנה סטף את זמיר למכתבה של יו צ'י. יש להדגיש כי בניגוד לעדות זמיר לגבי טיפולו הלקוי של צ'רלס ברישום (שזו אחת הטענות להפרת ההסכם שטוענת BeamMed בתביעה שכנגד), סטף וצ'רלס מדברים על בעייות זהות, הנובעות מרכישת סאנלייט, ומשינוי מדיניות הרגולטור, ואף מציעים פתרונות דומים.

יו צ'י משיבה למכתבו ב-6.5.09 (עמ' 9 לת/4) וכותבת שהוא יכול להתקשר כל אותו יום.

באותו יום 6.5.09 כותב סטף לגלעד זמיר (עמ' 17 לת/4). סטף כותב כי הוא מבין כי זמיר מודאג מעניין הרישום, ומהבהיר לו כי למרות שדובר על חידוש הרישום במשך כשנתיים, הרי שסטף החל בפועל להכין מסמכים רק ביולי 2008, לפי הנחיית צ'רלס. סטף כותב כי הוא ביקש מצרלס להתחיל קודם אך צרלס לא נענה לבקשותיו. לדבריו, צ'רלס בשעתו חיכה להתחיל ברישום גם של המוצרים Omni-pro ו-mini omni, והיה מעונין לרשום את כל המוצרים יחד כיון שהדבר חוסך כסף. סטף הוסיף כי כל המסמכים הועברו אליו רק בנובמבר 2008. סטף מבהיר כי בתחילה סברו שעדיף לחדש את הרישיון שכן אז ניתן להמשיך ולמכור, אבל אז חיכו לשינוי מדיניות בעניין זה עליו הוחלט רק בינואר 2009.

סטף מפנה את גלעד זמיר להתכתבות בינו, לבין צ'רלס לבין אורנה מ-BeamMed בכל הנוגע לרישום. לדבריו לפני נובמבר 2008 הוא לא יכול היה להתחיל בהליך הרישום.

סטף ממשיך וכותב שבינואר התברר כי הם לא יכולים להמשיך בתהליך של הארכת הרישום בגלל שינוי שם היצרן. סטף ממשיך ומבהיר כי היחידות לבדיקה הגיעו רק בפברואר, ולהערכתו ניתן להכין הכל עד סוף מאי ולהגיש בתחילת יוני, שאז חשבו שיספיקו לקבל את הרישום עד ספטמבר או אוקטובר (60 ימי עסקים), אלא שאז הודיעו להם שהתהליך יקח 120 ימי עסקים.

סטף מסכם כי עניין הרישום הוא מורכב וכי עשה כל שביכולתו לקדם זאת, אך הדברים תלויים ב-SFDA בצרלס ובשיתוף הפעולה של BeamMed.

סטף מצרף למכתבו את ההתכתבות עם צ'רלס ואורנה מ-2008 התומכת בדבריו (החל ביולי 2008 עמ' 28-17 לת/4). יש להדגיש כי מהמיילים עולה נימת התנצלות, כיון שסטף רצה להראות כי טיפל בשעתו בעניין הרישום כנדרש.

ביום 7.5.09 שולח גלעד זמיר מייל לסטף, יו צ'י ואורנה אסטרין (עמ' 29 לת/4). זמיר מודה לסטף על המאמצים שהוא עושה על מנת לסייע. זמיר מעלה שאלה מדוע בכלל התחילו עם תהליך הארכת הרישום אם היה ברור מלכתחילה כי הוא נועד לכישלון? זמיר מציין שחשוב לו להבין את תהליך קבלת ההחלטות בעניין, כדי למנוע הישנות מקרים מסוג זה.

ביום 8.5.09 משיב סטף לזמיר (עמ' 43 בת/4) ומבהיר כי בתחילה היו שתי אופציות הארכת רישום ורישום מחדש, כאשר, לדברי סטף, מבחינת הכנת המסמכים אין הרבה הבדל בין השניים, אך ההליך של הארכת הרישום לא היה רלבנטי למכשיר אומניסנס החדש. סטף חוזר על כך שצרלס ביקש ממנו לטפל בעניין רק ביולי 2008. סטף מפנה את זמיר למכתבה של אורנה מיום 21.7.08 בו היא מציינת שמכשיר האומניסנס החדש יהיה מוכן בקרוב לשיווק ולכן הם מעדיפים לעשות למוצר החדש רישום ראשוני, ולהשאיר את הרישום של האומניסנס שהיה קיים באותה עת, ללא שינוי. לדבריו, בעקבות זאת, צ'רלס החליט להמתין למכשיר החדש, ולעשות רישום מחודש לשני המכשירים. אולם, כיון שלא קיבלו את כל המסמכים הנדרשים לגבי המכשיר החדש עד סוף 2008, צ'רלס לא יכול היה להמתין יותר, ובשל שינוי המדיניות ב-SFDA הוא ניסה להעביר הארכה של הרישום כי הדבר זול ומהיר יותר.

ב-10.5.09 משיב זמיר לסטף (עמ' 57 לנספח 4) ומבהיר כי בביקורו בסין בסוף 2008 הוא הדגיש לפני צארלס, כי המכשיר החדש יקח זמן ועדיף לעשות רישום חדש. מכל מקום, מסיים זמיר כי יהיה בקשר עם סטף.

היינו, על אף ההאשמות עולה כי נעשה ניסיון להיות יעילים ולרכז את עניין הרישום, והדברים היו תלויים גם בנתבעת וגם בשינוי המדיניות של ה-SFDA. כן עולה כי לצ'רלס ניתנו מסרים סותרים באשר למועד הכניסה לשוק של המכשיר החדש, ע"י עובדי התבעת, אורנה מזה וזמיר מזה.

ב-1.6.09 כותבת יו צ'י לזמיר (ת/4א) ושואלת האם BeamMed תהיה מוכנה להכין סט מסמכים נוסף לצורך הרישום כי התעוררו בעיות. כן היא מציינת שתהיה שוב בקשר עם זמיר בעוד שלושה חודשים.

זמיר עונה באותו יום (מכתבו עמ' 2 לת/4א), ומבהיר כי צ'רלס כבר קיבל סט מסמכים חדש לצורך הרישום והוא מעריך כי המשבר הזה מאחוריהם.

בחלוף כחודשיים, באוגוסט 2009 הכל מתעורר מחדש. ביום 4.8.09 כותב זמיר ליו צ'י, מהמייל הפרטי שלו, ולא מ-BeamMed (עמ' 28 לת/5), מודה לה על עזרתה, מבהיר כי יעשו הכל לסיים את העניין הרגולטורי כמו שצריך, ושואל איך ניתן לוודא שתעודות הרישום מה-SFDA ישלחו ישירות ל-BeamMed ולא לצ'רלס, וכמו כן מבקש לברר מהי הדרך הטובה ביותר לאכוף על צרלס לשנות את הבקשה לשמה של BeamMed.

יו צ'י משיבה באותו יום, 4.8.09 (עמ' 28 לת/5) ומבהירה כי BeamMed יכולה להיות המבקשת, כמי שמחזיקה את המשרד הרשמי, ואז ניתן להחליף את צ'רלס כראש המשרד הרשמי בעתיד אם יתעוררו בעיות. למעשה יו צ'י ממליצה ל-BeamMed לחזור למשרד מייצג בסין, שאז כל הליך הרישום יכול להיעשות ישירות על ידה, ואין צורך במעורבות של מפיץ כמו שן לאק. יו צ'י מציינת שערכה בירור עם ה-SFDA והתשובה שקיבלה היא שאם התעודות המקוריות הולכות לאיבוד, או שלא ניתן להציגם, מי שיכול לבקש העתק זה רק מי שהגיש את הבקשה (במקרה הזה החברה של צ'רלס), שאחרת על היצרן לערוך רישום מחדש מה שלוקח בין שנה לשנה וחצי. לעומת זאת, אם התעודות המקוריות נמצאות בידי BeamMed והיא רוצה לשנות את שם החברה המבקשת או האחראית, הדבר לוקח בערך חודשיים, אך מדגישה כי הדבר מותנה בכך שהתעודות המקוריות יהיו בידי BeamMed. יו צ'י מסכמת ואומרת שאם התעודות המקוריות הן בידי שן לאק, והיא רשומה כמבקשת למעשה צ'רלס שולט בBeamMed-.

יו צ'י מבהירה כי על זמיר להשיג את התעודות המקוריות משן לאק, כאשר זו תקבל אותן, או לחילופין לשנות את שם המבקשת והיא מדגישה "NOW!".

ב-5.8.09 כותבת יו צ'י לזמיר מכתב מפורט לעניין הרישוי מזה והיחסים עם צרלס מזה (עמ' 27-26 לת/5). מבלי להכנס לפרטי המכתב הארוך, יו צ'י מבהירה את הסכנות שיש ל-BeamMed אם תשאיר את צ'רלס בתמונה, מדגישה כי גרם נזקים בעבר (כמו מתן אחריות לשלש שנים תחת שנה אחת, כאשר העלות היא בפועל על BeamMed), ומדגישה כי על BeamMed לדאוג לקבל את תעודות הרישום המקוריות. יו צ'י מציינת כי הם עדיין במגעים עם מומחה סיני לעניין הרישום, בכדי לבחון מהי הדרך הטובה ביותר בה יש לנקוט.

למחרת, ב-6.8.09 כותב זמיר ליו צ'י (עמ' 1 לת/5) ומצרף את כל תעודות הרישום של המוצרים (הרישום הישן מ-2005), ככל הנראה מדובר בתעודות ומכתב שהעביר לו צ'רלס, שכן יו צ'י משיבה ביום 6.8.09 (עמ' 10 לת/5) מציינת שהתעודות תקינות, אך מוסיפה כי ההסבר שנתן צ'רלס אינו נכון. יו צ'י מצרפת שני מכתבים שלטענתה סטף מצא, בתיק הרישום של Bone Age, אחד הוא למנות את המשרד המייצג של BeamMed בשנחאי כמבקשת הרישום, והשני הוא למנות חברת offshore בשם Zhen Shou, לצורך בקרת איכות, זו החברה שבבעלות צ'רלס (55%). את שני המכתבים יש לאשר אישור נוטריוני בשגרירות סין בישראל, יו צ'י מבהירה לזמיר שעליו לבדוק מי החברות המבקשות לגבי כל אחד מהמוצרים. יו צ'י מצרפת חיפושים שעשתה בעניין באתר ה-SFDA.

במייל נוסף מאותו יום כותב זמיר ליו צ'י (מייל מיום 6.8.09 עמ' 19 לת/5), ומבקש מיו צ'י לסכם עבורו את הבעיות הרשמיות שיש ברישום (להבדיל, כך לדבריו, מבעיות הנובעות מכוונות עתידיות של צ'רלס). לדבריו, הוא רוצה להתעמת עם צ'רלס בעניין, אך רוצה שהעניין יהיה ברור. לחלופין, מבקש זמיר, כרעיון אולי טוב יותר, לקבל חוות דעת כתובה ממומחה בסין שיבחן את המסמכים ויסיק מסקנות. זמיר מבהיר כי BeamMed תשלם עבור חוות דעת כזו ומוסיף כי צ'רלס לא יוכל "לעבוד" עליו, ע"י טענות שאינם מבינים.

למעשה באוגוסט מתחיל להתברר לזמיר, שכדי להחליף מפיץ, יהיה עליו לקבל את התעודות המקוריות מצ'רלס.

ב-9.8.09 כותב זמיר ליו צ'י מכתב משמעותי ביותר הן מבחינת ההליך, הן מבחינת הרישוי, הן מבחינת היחסים עם יו צ'י סטף ורייצ'ל (עמ' 24 לת/5). זמיר מציין כי חזרו באותה שעה משגרירות סין, ולא קיבלו שם תשובות ברורות, אך הבטיחו להתקשר למחרת ל-SFDA ולחזור עם תשובות לגבי היתרונות והחסרונות בהגשת הבקשה בשם המשרד המייצג או בשם שן לאק, ובהנחה שיש הבדל משמעותי, האם ניתן עוד לעשות שינוי כאשר התהליך כבר החל. כלומר זמיר מנסה לערוך בירורים הן בעצמו, הן לקבל חוות דעת כתובה ממומחה בסין, כדי לוודא כיצד ניתן להחליף מפיץ מבלי לפגוע בהליך הרישוי.

ב-10.8.09 כותב סטף לזמיר (עמ' 31 לת/5) את דרכי ההתקשרות עם המומחית לרגולציה, חברת סינופארם, ומציע לו להפנות את השאלות ששאל במכתבו אליהם. סטף מציין כי מדובר בחברה הכי גדולה בתחום הרפואי בסין עם רקע ממשלתי, ולכן ממליץ לזמיר לפנות אליה אם לא יזכה בשיתןף פעולה מצ'רלס.

זמיר משיב באותו יום (המייל מיום 10.8.09 עמ' 32 לת/5, נשלח מהמייל של זמיר ב-BeamMed), מודה לסטף על עזרתו, מביע תקווה כי העניין יסתיים בקרוב ומבטחי לעדכן את סטף במצב הדברים.

יש להדגיש כי הסכם ההפצה עם שן לאק הוארך פעמיים בתקופת ההתכתבות של זמיר עם יו צ'י, סטף ורייצ'ל, ולאחר שהעלו טענות כבדות משקל כנגד צ'רלס. בפעם הראשונה הוארך ההסכם ב-26.7.09 עד לחודש יוני 2010, ואז ביום 3.9.09 הוארך ההסכם עד אוגוסט 2010. כלומר על אף כל הטענות הידועות ל- BeamMed, על "מעלליו" הנטענים של צ'רלס, מפי אלו המעוניינים לקבל את הסכם ההפצה במקומו, מוארך הסכם ההפצה עם שן לאק פעמיים, רק כדי להרוויח זמן, ולקבל מצ'רלס את מסמכי הרישום.

זמיר נשאל במפורש איך מתיישבים הדברים, הבעייתיות ברישום והטענות כנגד צ'רלס מזה, עם הארכת הסכם ההפצה מזה, ובניגוד גמור לעולה מההתכתבות ולבעייתיות שברישום הוא משיב (עמ' 595 לפר' מיום 26.9.1, ש' 15-10):

"אנחנו התייחסנו לבעיה הזאת [של הרישום והרישוי] באותו שלב בתור בעייה טכנית שניתן לפתור אותה יחסית בקלות, על ידי זה שאני אקבל חזרה את הרישיונות. הסיבה ש-, דרך אגב הארכות ההסכם זה הארכות שצ'רלס ביקש מאיתנו, אנחנו לא הלכנו ושידלנו אותו להאריך את ההסכם אז באותה תקופה אנחנו תמכנו בצ'רלס באופן מלא ויש לזה אלף ואחת אינדיקציות וזה היה חלק ממהלך העסקים הרגיל, העובדה שלא היו לנו את התעודות, נכון זו בעיה, אבל לא בעיה רצינית באותו הזמן".

דברים אלו סותרים את ההתכתבויות הנ"ל מזמן אמת במיילים שהוצגו באיחור. בנוסף, בהמשך אמר שככל הנראה הפנייה של צ'רלס הייתה במייל, אך לא יכול היה להציג מייל כזה (פר' מיום 26.9.16, עמ' 598, ש' 3-1). יש לציין שדבריו אלו נאמרו טרם הוצגו המיילים שהוגשו באיחור.

מההתכתבות לעיל עולה כי BeamMed הייתה מעוניינת להחליף מפיץ, ככל הנראה לאור התנאים המסחריים המשופרים (זמיר אישר כי כתנאי להעברת הסכם ההפצה לביימד, התחייבה ביימד להעביר ל- BeamMed סכום של 250,000 דולר (עדותו בעמ' 608 לפר' מיום 26.9.18 ש' 11-9, וכן התנאים שנציע יו צ'י בהתכתבות עם זמיר, שזמיר מאשר שהיו אטרקטיביים בעדותו בענ' 616 לפר' מיום 26.9.16, ש' 17). עם זאת, BeamMed חששה כי הליך הרישוי ייפגע, מה שהיה עלול לפגוע במכירות אם לא יסתיים במועד. לצורך כך פנתה למומחה, חברת סינופארם, וכפי שעולה מההתכתבויות, ככל הנראה התשובה שהתקבלה שעליה לקבל את התעודות המקוריות. לצורך כך נערכה הפגישה בסין עם צ'רלס, ומייד לאחר מכן בוטל הסכם ההפצה עם שן לאק ונחתם הסכם הפצה עם ביימד.

על כן, בכל הזמן הזה, ועל אף ההאשמות החמורות שהעלו יו-צ'י, סטף ורייצ'ל כלפי צ'רלס, התנהלה BeamMed כלפי שן לאק כאילו לא קרה דבר, הכל בכדי להשלים את הליך הרישוי. על כן לא ניתן לקבל את טענתה כי בשל הפרה יסודית בנובמבר 2009 היא ביטלה את החוזה עם צ'רלס. כל מה שהיה ידוע ל- BeamMed בנובמבר 2009, בפגישה עם צ'רלס, בשל כך לכאורה ביטלה את ההסכם עם שן לאק, היה ידוע ל- BeamMed כבר באפריל אותה שנה. עוד עולה כי כוונת זמיר מראש הייתה לבטל את החוזה ולהעבירו לביימד, מייד עם קבלת תעודות הרישום מצ'רלס.

5.2.1.ב. מתי נודע ל- BeamMed על ההפרות הנטענות של צ'רלס ושן לאק

בעניין זה של המועד בו הגיעו הטענות על הפרות לכאורה של צ'רלס ושן לאק לידי BeamMed, ובנוגע לשאלה האם אנשי BeamMed דחו את מועד ביטול הסכם ההפצה כדי לסיים את עניין הרישום, והאם אכן סיכמו אנשי BeamMed עם חברת ביימד ואנשיה על העברת הסכם ההפצה קודם לביטולו, נפלו סתירות רבות ומהותיות בגרסת BeamMed. בנוסף, המיילים מזמן אמת ובעיקר המיילים שהוצגו באיחור, תומכים בטענת שן לאק לפיה ההסכם עמה הופר בכוונה, ולא כתוצאה מהפרות שן לאק. אעמוד על הסתירות בעדויות העדים והראיות מטעם BeamMed בכל הנושאים האמורים.

כאמור, הראיות מזמן אמת, ובעיקר המיילים שהוצגו באיחור מראים כי היו התכתבויות מרובות בין אפריל לאוקטובר בכל הנושאים הללו בין זמיר יו צ'י, סטף ורייצ'ל. אולם, גם לסתירות בין עדי BeamMed יש חשיבות לעניין המהימנות ואפנה לדברים בקצרה.

ראשית, זמיר שינה גרסה גם בעניין בשאלה מתי ובאיזה אופן נודע ל- BeamMed על הפרות, מרמה או גניבות לכאורה מצד צ'רלס ושן לאק.

תחילה, בחקירתו בבקשה להפקדת ערובה כשנשאל זמיר איך זה ש- BeamMed ביטלה את הסכם ההפצה מייד כשקיבלה תשלום אחרון עבור סחורה, השיב כי מדובר בסמיכות זמנים מקרית, וכי רייצ'ל וסטף, העלו את החשדות הללו לראשונה באוגוסט 2009 (עדותו בחקירה בבקשה להפקדת ערובה מיום 27.12.12, בעמ' 16 לפר' ש' 16-10). אז טען כי בסוף אוגוסט קיבלו חוות דעת הנוגעת לרגולצית הרישיונות בסין. בהמשך העיד (פרוטוקול מיום 27.12.12 בקשה להפקדת ערובה, עמ' 17 לפר' ש' 19 – עמ' 18 לפר' ש' 17):

"ש. .....אוגוסט התחילו להתברר החשדות אבל זה לא הפריע לכם בתחילת ספטמבר להאריך את הסכם ההפצה בפעם השלישית, נכון?

ת. לא, באוגוסט לא התחילו להתברר החשדות, באוגוסט, לנו נאמר שיש בעיה בהגשת המסמכים, באופן מאוד מאוד כללי, וכשביקשנו להבין מה טיב הבעיה, ואגב, הבעיה נאמרה על ידי אנשים שעזבו את החברה כשמר שו [צ'רלס] בעצמו הגדיר אותם באותה עת בתור אנשים שגנבו ממנו ושמעלו באמונו וכנראה באמוננו וכן הלאה, אז לא הייתה לנו סיבה עניינית לסמוך על מה שהם אומרים במאה אחוז, והעדפנו לברר קודם כל את המונחים כי לא הכרנו אותם, כי זה זר לנו, כי מי שעסק ברישום של הרגולציה לאורך השנים היה מר שו, ואנחנו לא ידענו בזה כלום, אז למרות ההשכלה המשפטית שלי לא הצלחתי להתברר על זה לבד וביקשתי פענוח מה משמעות המונח applicant ואיך זה קשור לרישום. קיבלנו בסוף אוגוסט חוות דעת לגבי המונח applicant. עדיין לא הייתה לנו שום יכולת לדעת מהם המסמכים שהוגשו ל-SFDA עצמו כי הם לא היו בידינו, הם היו בידם. אז לא, לא התחילו להתברר החשדות אלא רק לעלות.

ש. עלו.

ת. לעלות? כן. זה החשד שהיה,

ש. ומתי הם התבררו באופן סופי? בנובמבר.

ת. נכון.

ש. בנובמבר. והחשדות הללו הגיעו מהעובדים לשעבר שהיום הם הבעלים של המפיצה הנוכחית.

ת. נכון."

בהמשך הבהיר זמיר כי BeamMed קיבלה מסטף ורייצ'ל הוכחות לחשדות רק בפגישה בסין, וכי עובר לכך חששו להעביר חומרים (עדותו בחקירה בבקשה להפקדת ערובה, מיום 27.12.12, בעמ' 19 לפר' ש' 13-6):

"ש. ... ושני העובדים האלה, שסיפרו לכם את הדברים האלה וקיבלתם חוות דעת, הם הציגו לכם איזשהן ראיות? משהו?

ת. בפגישה?

ש. לא יודע, בכלל, כששוחחתם איתם,

ת. כן, ודאי, בפגישה בנובמבר הוצגו בפנינו ראיות.

ש. בפגישה בסין.

ת. בסין, כן. לפני כן לא הוצג כלום, הם לא הסכימו לתת כי הם חרדו, היו בחרדה שמא זה יתגלגל לידיו.".

בניגוד לכך, בכתב ההגנה המתוקן, שהוגש לאחר חקירת זמיר בבקשה להפקדת ערובה, נכתב, בסעיף 42 כי "בשלהי חודש נובמבר 2009, התגלו לה [ל-[BeamMed, העובדות אודות מערכת ההונאה והתרמית של התובעת 1 ושל צ'רלס..."

בתצהיר תשובות לשאלון השתנה הנוסח וזמיר הצהיר כי החשדות לגבי ההפרות הנטענות הגיעו לידיו עובר לפגישה בנובמבר (שאלה 5 בתצהיר תשובות לשראלון-ת/1 ות/2). כשנשאל על כך התנגד ב"כ הנתבעת ואמר שבעברית "עובר ל... משמעו לפני", כך שגם אפריל הוא לפני נובמבר. מדובר בתשובה מתחכמת. כשאומרים עובר לנובמבר הכוונה מעט לפני. כשרוצים להתייחס לאפריל יש מקום לומר בסמוך לחודש אפריל. המיילים, ובעיקר המיילים שהוצגו באיחור, מלמדים על התכתבות עניפה בין יו-צ'י, רייצ'ל, סטף, זמיר ואחרים החל באפריל 2009, הכוללים את כל הטענות כלפי צ'רלס.

סתירה נוספת בדבריהם נוגעת לשאלה מדוע לא הועברו ראיות מסטף ורייצ'ל ל- BeamMedעובר לפגישה בסין בנובמבר 2009 - טרם הוגשו המיילים שהוצגו באיחור, גרסת BeamMed הייתה כי הראיות שהוכיחו את החשדות נגד שן לאק וצ'רלס הוצגו לה רק בנובמבר בביקור של זמיר ומרום בסין. זמיר עצמו שינה גרסה בעניין זה. בתחילה העיד כי הסיבה לכך היא שסטף ורייצ'ל פחדו מצ'רלס ולכן לא רצו להעביר את החומרים ובחרו לעשות זאת בפגישה (עדותו בחקירה בבקשה להפקדת ערובה מיום 27.12.12 בעמ' 19, ש' 13-12): "בסין, כן. לפני כן לא הוצג כלום, הם לא הסכימו לתת כי חרדו, היו בחרדה שמא זה יתגלגל לידיו". והוסיף באותו פרוטוקול מיום 27.12.12, בעמ' 14, ש' 16-9):

"שני העובדים שעזבו, רייצ'ל וסטף, יצרו קשר אבל שהיה בשלבים כי הם מאד חששו לגורלם. הם מבחינתם ראו בנו מישהו ש...את מי שעובדים עם מר שו [צ'רלס] ושומרים לו אמונים ולכן חששו מאד לשתף אותנו במידע. והמידע זלג לאט לאט ככל שגם הם היו בלחץ ומאחר והיו כל מיני פעולות רדיקליות מצדו כמו למשל להכניס את רייצ'ל לכלא ע"י תשלום לשוטר".

כפי שנראה מהמיילים שהוצגו באיחור עולה תמונה שונה לחלוטין לפיה מרבית החשדות הועלו במכתב הראשון של יו צ'י כבר באפריל 2009.

אחר כך במסגרת ההוכחות העיד זמיר כי יו צ'י רייצ'ל וסטף לא רצו למסור חומרים כי רצו להיות מוגנים משפטית (עדותו בעמ' 675 לפר' מיום 27.9.16, ש' 18-17). זאת, בעוד רייצ'ל וסטף העידו כי הם היו מעוניינים להעביר את החומרים ל-BeamMed, אך זו סירבה לקבלם.

רייצ'ל נשאלה האם העבירו חומרים לגבי מעשיו הנטענים של צ'רלס ל-BeamMed, והשיבה (עמ' 520 לפר' ש' 3-1):

"We try to show something to B-med but they deny. They don't want to talk with us. They deny…they deny us, they say they want to keep relationship with Charles".

סטף בסעיף 38 לתצהירו ציין כי כאשר הוא ורייצ'ל עזבו את שן לאק הם העבירו ל-BeamMed מסמכים לגבי מעשי המרמה של צ'רלס כלפי BeamMed. בעדותו, סטף העיד תחילה כי כאשר עזבו את שן לאק בסביבות אפריל, שלח מכתב לגלעד זמיר להזהיר אותו מפני מעשיו של צ'רלס (עמ' 573 לפר' מיום 22.9.16, ש' 20-18). אחר כך העיד, כי ניסו להעביר חומרים ל-BeamMed, אך זו לא הייתה מעוניינת לקבלם (עמ' 574 לפר' מיום 22.9.16 ש'9-7):

"…after we left Shen-Luck we tried to communicate with BeamMed sometimes and we told them that Charles did so many wrong things, please believe us, but at that time BeamMed think no interesting"

בהמשך עדותו נשאל מדוע לא העביר מסמכים שהיו בידיו על שדרוגים לא חוקיים והשיב (עמ' 578 לפר' מיום 22.9.16, ש' 14:"They showed no interesting" וחזר על כך שוב בעמ' 579 לפר' מיום 22.9.16 ש' 1.

בהמשך, סטף נשאל מדוע לא העביר את הראיות שאסף ל-BeamMed והעיד כי העביר אותם ליו צ'י ויתכן כי היא העבירה זאת ל- BeamMed(עדותו בעמ' 584 לפר' מיום 22.9.16, ש' 20-16).

ולבסוף, כשעומת עם התשובות לשאלון של זמיר, שם העיד זמיר כי קיבל מסמכים בפגישה בסין בנובמבר, מעיד סטף, בניגוד גמור לעדותו עד אותו שלב כי עד נובמבר הם רק דיברו ביניהם, ומסמכים העבירו רק בנובמבר (עמ' 575 לפר' מיום 22.9.16, ש' 19-17). עם זאת אישר כי הוחלפו ביניהם מיילים בעניין, בניגוד גמור לעדותו של זמיר (עדות סטף בעמ' 575 לפר' מיום 22.9.16 ש' 21-עמ' 576 לפר' ש' 9).

גם זמיר שינה שוב את גרסתו לאחר שהגיעו המיילים שהוצגו באיחור, והתברר שהיו התכתבויות כבר מאפריל, כך שגרסותיו הן לגבי אוגוסט, הן לגבי נובמבר נסתרו, והעיד בדומה לעדותו המקורית של צ'רלס (בעמ' 676 לפר' מיום 27.9.16, ש' 13-12) כי: "אכן סירבנו לכל דבר מהם, לא רצינו שום דבר מהם, חוץ מאשר העניין של הרישיונות".

מהמיילים שהוצגו באיחור, כאשר הם נקראים ברצף, עולה התמונה הבאה, המנוגדת לעדויות עדי הנתבעת. באפריל פנתה יו צ'י למשה אבישי, הבעלים של הנתבעת, כתבה לו על מעלליו הנטענים של צ'רלס, והציע את עזרתה. היא ציינה כי ככל שאין בין זמיר לצ'רלס יחסים מיוחדים כפי שהיו לצ'רלס עם מר נוי, הוא יכול כמובן להעביא לזמיר את המכתב. מאפריל מתחילה חליפת מיילים בין זמיר, יו צ'י, סטף ורייצ'ל, בהם מספרים השלושה לזמיר (לעיתים עם העתקים למרום) על מעשי מרמה שעשה לכאורה צ'רלס באמצעות שן-לאק הן כנגד המשרד המייצג, הן כנגד הנתבעת, כאשר קיבל ה שן לאק את הסכם ההפצה.

במקביל, משכנעים השלושה, ובעיקר יו-צ'י, את זמיר, לבטל את הסכם ההפצה עם שן לאק ולהעבירו לחברת ביימד שהקימו. לצורך כך הם שולחים מצגות ומתחייבים לרכוש סחורה. סחורה גם נרכשת, כפי שראינו (הסחורה המפרה).

ההתכתבות הזו נערכת במהלך החודשים אפריל עד אוקטובר 2009. הסיבה המרכזית, כפי שעולה מן המיילים, בשלה זמיר ומרום לא מתעמתים עם צ'רלס היא שיש לחדש את הרישום (המהווה רישיון) למוצרים שמוכרת BeamMed בסין. מההתכתבויות עולה כי צ'רלס באמצעות החברות בבעלותו החל בתהליך הרישום שיכול לקחת זמן רב, וכי קשה להחליף מבקש מבלי להאריך את התקופה. עוד עולה כי לא ניתן למכור מוצרים שיוצרו לאחר שפקע תוקף הרישום הקודם וטרם ניתן הרישום החדש. BeamMed אף מבקשת בעניין זה חוות דעת. על כן, למרות כי המידע שנמסר ל- BeamMed על התנהלותו של צ'רלס, היא מאריכה את הסכם ההפצה לשן לאק פעמיים, ומתנצלת בפני צ'רלס על הסחורה המפרה.

בפגישה בסין בנובמבר אליה מגיעים זמיר ומרום, דורשים השניים את תעודות הרישום המקוריות מצ'רלס, שאכן מוסר להן אותם. מאותו רגע, כך על פי חוות הדעת, הם יכולים להחילף את צ'רלס ושן לאק בהליך הרישום, ולכן רק בסמוך לאחר הפגישה, עם חזרתם ארצה הם מודיעים לשן לאק על ביטול הסכם ההפצה. במקביל הם סוגרים עסקה עם ביימד, שם הציעה להם יו צ'י תנאים מסחריים טובים יותר, וכן מגיעים עמה להסכם שיפוי במקרה של הגשת תביעות.

להלן ההתכבות במיילים שהוצגו באיחור כסדרה (למען שלמות התמונה מופיעים כאן גם המיילים לעניין הסחורה המפירה, ללא תוכנם המלא):

במייל מיום 19.4.09 (עמ' 3 לת/3) כותבת יו צ'י למשה אבישי, הבעלים והמנכ"ל של החברה באותה עת (על פי עדות גלעד זמיר מיום 27.9.16, עמ' 720 ש' 21), מייל ארוך, בשמה ובשם סטף ורייצ'ל. במייל זה היא מציגה את עצמה כמי שניהלה את משרד סאנלייט בסין במשך שנתיים-שלוש, לפני אמיר נוי וצ'רלס. לדבריה, כאשר ניהלה את המשרד היא דיווחה לעודד רון מסאנלייט, וכן הגיעה פעמיים או שלוש לביקור בסאנלייט בארץ. יו צ'י ממשיכה ומספרת כי לאחר שעזבה את משרדי סאנלייט סין, עבדה כיועצת אזורית לשתי חברות ישראליות נוספות: Mennen ו- Radiancy. ולאחר מכן הקימה חברת ייעוץ עצמאית.

בהמשך המכתב היא כותבת שהכירה היטב את סטף, שכאשר ניהלה את משרד סאנלייט בסין כבר עבד שם כמנהל טכני במשך 8 שנים. לדבריה, סטף ורייצ'ל פנו אליה מספר ימים קודם לכן והבהירו לה שבכוונתם לעזוב את שן לאק ממספר סיבות אותן היא מונה במכתבה כדלקמן: ראשית, צ'רלס הבטיח הן לריצ'ל הן לסטף 10% מהון המניות של שן לאק, לכל אחד, עם קבלת הסוכנות של BeamMed ע"י שן-לאק. במכתב של יו צ'י נאמר כי על אף שגם רייצ'ל וגם סטף השקיעו את ההון היחסי הנדרש, המניות לא נרשמו על שמם, ובסוף השנה צ'רלס זייף דו"ח רווח והפסד כך שמשכורתם, בצירוף הרווחים, היתה נמוכה מזו שקיבלו כעובדי סאנלייט. לדבריה, הם ערכו חקירה במסגרתה גילו שצ'רלס משך כספים מהחברה לשימושו האישי, כגון לתשלום ראשון עבור בית שרכש, חופשה משפחתית והלוואות לחברים אישיים.

שנית, כך ממשיכה יו צ'י ומתארת, הם גילו שצ'רלס ערך עסקאות רבות "מתחת לשולחן" כאשר, כעובד של המשרד המייצג של סאנלייט, מכר מוצרים באמצעות שן-לאק, בה בעלי המניות הן אשתו ואביה. לטענתה כדי לנתק את הקשר בין שן לאק לBeamMed- הוא עשה שימוש בחברת יבוא יצוא סינית בשם טו-ווין. לדבריה, צ'רלס הרשה לעצמו לעשות זאת, כיון שהתחלק ברווחים עם אמיר נוי.

שלישית, ממשיכה יו צ'י ומתארת את צ'רלס כ: "very tricky guy", שהעביר לסאנלייט ואחר כך לBeamMed, רשימות מפיצים ולקוחות מזויפים. יש להדגיש כי בהסכם המכירה של סאנלייט ל- BeamMed (נספח 3 לתצהירו השני של צ'רלס), מסרה סאנלייט ל- BeamMedרשימת לקוחות, כך שזמיר היה צריך להבין כי מדובר בהאשמה לא מבוססת, או לחלופין, כי לא נערכו בדיקות מתאימות בעת רכישת הפעילות.

עוד מוסיפה יו צ'י כי שן לאק נמצאת בחקירות שלטונות המס בסין כיון שמכרה מוצרים ללא מסמכים, ולטענתה יתכן שהחברה תאלץ לשלם סכומים גדולים ועל צ'רלס יהיה לקחת אחריות אישית.

יו צ'י מוסיפה ומספרת כי צ'רלס הורה לגנוב 4 פרובים – חלקי מכונה, ה"גשש" (שנים מסוג CS ושניים מסוג CR), מיחידות 7000 שנרכשו מBeamMed ע"י חברת Enzymo TEC LTD ומכר אוצם כחלפים ברווח גדול.

יו צ'י מציינת שסטף ורייצ'ל עומדים לעזוב את שן לק בתוך שבוע ללא הודעה מוקדמת, ומציינת כי שן לאק לא תוכל לאושש את המכירות, הצד הטכני והרישום בלעדיהם, כיון שהם העובדים המרכזיים בחברה. יו צ'י מדגישה כי תעודות הרישום של מוצרי סאנלייט וטטרקס יפקעו ביולי ובספטמבר 2009, וללא סטף, צ'רלס לא יוכל להמשיך בתהליך האישור.

ולבסוף מבקשת יו צ'י כי BeamMed תעביר אליה את רישיון ההפצה ומדגישה: "we are also ready to open L/C or pay cash for the next order".

יו צ'י ממשיכה ומבקשת לשמור על סודיות בעניין, ומזמינה את השניים לביקור בשנחאי. יו צ'י מבהירה כי היא לא שולחת את המייל לגלעד זמיר ישירות, כיון שהיא חוששת שגם בין זמיר לצרלס יש יחסים "מיוחדים" כפי שהיו עם אמיר נוי בתקופת סאנלייט, אך מוסיפה שאם משה סומך על זמיר הוא יכול כמובן להעביר לו את המייל. יו צ'י מבקשת כי לאחר קבלת המייל ישוחחו איתה טלפונית כדי לא לגרום לצ'רלס לחשוד ולא לפגוע במכירות BeamMed בסין.

כך, במייל מיום 20.4.09, בעוד נערכת התכתבות בין BeamMed לבין סטף וצ'רלס בנוגע להליכי חידוש הרישום, מעביר משה אבישי, בעליה של BeamMed (שלא הובא לעדות), לזמיר, מייל מיו צ'י שכותרתו: "Strtegic change of Sunlight China". במייל מציינת יו צ'י את המייל האישי שלה, ומבקשת כי תכתובות עתידיות יועברו לתיבת הדואר האלקטרונית הפרטית שלה. במכתב היא מציינת שרייצ'ל וסטף עזבו את שן-לאק והשאירו מכתבי התפטרות, שצ'רלס, להערכתה יראה למחרת בבוקר, כי צ'רלס אינו יודע כי מתקיימים מגעים בין יו צ'י לBeamMed- ועל כן הם מבקשים להתנהל בזהירות, ולשוחח טלפונית לפני שזמיר או משה אבישי יהיו בקשר עם צ'רלס.

ביום 23.4.19 כותב סטף לזמיר (עמ' 6 לת/3) ומספר לו כי הוא ורייצ'ל החליטו לעזוב את שן לאק. באשר לסיבות מפנה סטף את זמיר למכתבה של יו צ'י. סטף מתאר את מקצוענותה של יו צ'י ומספר על היותה מנהלת עסקים בכירה בתחום. גם סטף מתאר את צ'רלס, באותו כינוי בו השתמשה יו צ'י"very tricky person" ., ומזהיר את זמיר מפניו. בנוסף סטף מתאר מקרה בו נפגע פרוב בשל שימוש לא נכון של הלקוח, וצ'רלס לחץ על סטף להציג זאת כך, שחלקי החילוף יתקבלו בחינם.

סטף מציין כי הליך הרישום של ה-SFDA מתנהל כסדרו וכי הוא עוקב אחר התהליך. גם סטף מבקש מזמיר שאם הוא רוצה לשוחח שיתקשר עמו טלפונית ישירות.

ביום 25.4.09, כותבת יו צ'י לזמיר (עמ' 7 לת/3) בעקבות שיחה טלפונית שקיימו ומציינת שהכינה דו"ח ומצגת המצורפים לעיונו. עוד מציינת יו צ'י, שריצ'ל וסטף ישלחו לזמיר את התכנית העסקית שלהם, כל אחד בתחומו, ומוסיפה כי יוכל להתרשם מיכולותיהם. בדו"ח שמצורף (עמ' 9-8 לת/3), נראה גידול משמעותי במכירות אומניסנס מ-15 יחידות והכנסות של 225,000 דולר בשנת 2000 ל-100 יחידות עם הכנסות של 700,000 דולר בשנת 2009. יו צ'י מציינת כי צ'רלס אכן עשה זאת בכישרונו, אך מדגישה כי לגידול תרמו גם הגידול בתל"ג בסין, כמו גם עבודתם של רייצ'ל וסטף. יו צ'י מוסיפה כי גם ההנחות שנתנה BeamMed הביאו לגידול במכירות.

לאחר מכן מתייחסת יו צ'י לחברה סינית אחרת שככל הנראה העתיקה את המוצר ומייעצת ל-BeamMed להיוועץ עם סטף בצד הטכני ולהגיש בקשה לצו מניעה על בסיס הפרת פטנט, היא מוסיפה כי גם צ'רלס מתעתד להעתיק את המוצר.

לקראת סיום הדו"ח מציינת יו צ'י את התנאים העסקיים להם היא מתחייבת, כאשר הראשון הוא לא להעתיק את המוצרים של BeamMed. יו צ'י מתחייבת לרכוש 25 יחידות כל רבעון, החל מהרבעון השני של 2009, ובסה"כ 75 יחידות בשנת 2009 במחיר אותו משלמת שן לאק. יו צ'י מציינת כי אם יקבלו את ההפצה הם לא יזדקקו להנחה של 10%-5% בשנת 2009, וחוזרת ומדגישה כי הם מוכנים לשלם בדולרים במזומן עבור הרבעון השני של 2009.

יו צ'י מבהירה כי כדי לחסוך זמן הקימו היא יחד עם צ'רלס ורייצ'ל חברת offshore והכסף כבר נמצא במזומן בחשבון בנק. היא מציינת כי ניתן יהיה לשלוח את המוצרים ישירות מישראל לחברת ייבוא סינית שהם כבר מינו מטעמם, וחברה זו תוכל להעביר את המוצרים שתקבל ישירות למפיצים מקומיים או לבתי חולים.

יו צ'י מוסיפה כי כל הספקים כבר יודעים על עזיבת רייצ'ל וסטף, מתארת את המצב בשוק כבלתי יציב ועם הרבה "רעשים" ומפצירה באנשי BeamMed לקבל החלטה לטובתם שלהם, וכדי ששמה של חברתם לא ייפגע.

ב-26.4.09 שולח סטף לזמיר את ההצעה בנוגע לצדדים הטכניים (עמ' 13-11לת/3). בהצעה המצורפת מתאר סטף את הדרישות הטכניות, כמויות תיקונים ממוצעות וכיו"ב ומעלה הצעות לשיפור המערך הטכני ומתן השירות. סטף מציע להוריד את מחירי הפרובים וכן מציע לסייע בבחינת הפטנט של חברה מתחרה.

ביום 27.4.09 כותבת יו צ'י לגלעד זמיר ומשה אבישי ומצרפת רשימת מחירים והזמנה לרבעון השני להם היא מתחייבת (עמ' 17-14 לת/3), ומציינת כי ניתן לערוך מו"מ גם בנוגע להצעה זו. ההצעה מותנית, לדבריה, בקבלה רשמית של רישיון ההפצה בסין, בלעדיו לא ניתן למכור למפיצים מקומיים. יו צ'י מציינת כי ההתחיבויות לרבעון השני יעמדו בעינן גם אם לא יקבלו את ההפצה הרשמית, אך אז לא יוכלו להתחייב לרבעון השלישי והרביעי.

יו צ'י מציינת כי הבינה מסטף ש-BeamMed התחייבה לשלוח שלש מערכות הדגמה לסין לצרכי הרישום, ומציעה את שירותיה לעניין הרישום בעתיד. בכל מקרה היא כללה את שלוש המערכות הללו בהצעתה. יו צ'י מדגישה כי היא יכולה להעביר את הכסף בתוך 3 ימי עסקים.

ביום 28.4.09 שולחת יו צ'י למשה אבישי וגלעד זמיר מייל נוסף (עמ' 18 לת/3) ובו הזמנה לחלקי חילוף, שתיערך יחד עם הזמנת המערכות ככל ש-BeamMed תחליט למכור להם.

ביום 29.4.09 שולחת יו צ'י מכתב לזמיר עם העתק למשה אבישי ומציינת כי התקשרה אליו אך לא נענתה. יו צ'י כותבת כי נפגשה עם רייצ'ל וסטף, ויש להם שתי אופציות כדי להבטיח את המכירות שיענו על החששות שהעלה זמיר. האחת, כי ישלמו במזומן על ההזמנה לרבעון השני וכן 20% מהכמות לה התחייבו ברבעון השלישי והרביעי, כך שגם אם לא יבצעו הזמנות ברבע השלישי והרביעי, BeamMed כבר תקבל את כל הרווח השנתי. לחילופין, כך הציעה יו צ'י, ישלמו במזומן עבור הרבעון השני ויתנו "revolved L/C" לרבעים השלישי והרביעי, וכך גם BeamMed לא תיקח סיכון באשר לתקופה זו.

יו צ'י מציינת שאין בכוונתם להקים רשת שיווק והפצה חדשה, כי זה מהווה סיכון, אלא יעשו שימוש ברשת ההפצה והשיווק המקורית שהיא תוצאה של מאמציהן של סאנלייט ו-BeamMed בעשר השנים האחרונות. יו צ'י מדגישה כי אין מדובר בנכסים פרטיים של צ'ארלס, וכי BeamMed תוכל לזכות ברווח יותר גדול מפעילותה בסין כתוצאה מהשקעתה בעבר.

ביום 28.4.09 שולח גלעד זמיר מכתב ליו צ'י עם העתק לטל מרום (עמ' 22 לת/3, אמנם התאריך הוא יום לפני, אך יתכן כי מדובר בהפרשי השעות שכן מדובר במענה למכתב בעניין חלקי החילוף). במכתב מודיע לה זמיר כי לאחר התלבטויות וחשיבה הגיעה BeamMed למסקנה שהיא מחויבת מבחינה משפטית להסכם ההפצה הקיים עם שן לאק, שחודש בתחילת 2009. גלעד זמיר מדגיש כי הפילוסופיה העסקית של החברה היא של נאמנות וקיום חוזים, גם כשהזמנים קשים. זמיר מציין שההצעה של יו צ'י הוגנת טובה, והם לא עשו בה שימוש כדי ללחוץ על צארלס, וכי הם מחויבים להסכם עם צארלס על אף היתרונות שבהצעתה של יו צ'י. גלעד זמיר מדגיש כי BeamMed אינה יכולה להיות מעורבת בסכסוך בין צ'ארלס לעובדיו לשעבר, ומאחל לה כמו גם לסטף ורייצ'ל הצלחה בהמשך דרכם. במכתב זה נאחזה BeamMed כדי לנסות להוכיח כי לא היה בכוונתה לבטל את הסכם ההפצה עם שן לאק באותו שלב. אולם, כפי שנראה מהמשך ההתכתבות, לא היה כיסוי לדברים שנכתבו במכתב זה, והמגעים בין הצדדים נמשכו, וביתר שאת.

ביום 5.5.09, שבוע לאחר שלכאורה המכתב הקודם סיים את המגעים בין הצדדים, כותבת יו צ'י מכתב ארוך ומפורט לזמיר בנוגע לרישום ולרגולציה בסין (עמ' 2-1 לת/4). במכתב, שמשדר המשך עסקים כרגיל, עומדת יו צ'י על החשיבות שברציפות הרישום, מציינת כי צרלס לא שילם לסטף בגין עבודתו, וכי סטף מוכן לסייע אם יקבל את הכסף. לחלופין, הציעה לפתוח בהליך חדש. ברור מהמכתב שהמגעים בין הצדדים ממשיכים.

לאחר התכתבות ענפה בחודשים יוני-אוגוסט לעניין הרישוי (שעיקרם הובא לעיל), כותבת יו צ'י לזמיר ביום 5.8.09, שהיא מניחה שקרה משהו בינו לבין צ'רלס, אך לדבריה זה אינו מצב חריג. היא מבהירה לזמיר במייל, כי בנוגע לתעודת הרישום של מכשיר ה-Bone Age יש לזמיר שלש אפשרויות פעולה מול צ'רלס. הראשונה, לדבר איתו בפתיחות ובכנות ולבקש ממנו להתחייב להעביר את תעודות הרישוי ל-BeamMed עם קבלתן מה-SFDA. לחלופין, יכולה BeamMed, לדברי יו צ'י, אם היא רוצה פעולה מהירה ויעילה לא מול צ'רלס, היא יכולה לשנות את שם הנציג הרשמי של BeamMed בסין מצ'רלס לשמו של זמיר למשל, או נציג אחר של BeamMed. לדבריה הדבר לוקח כשלושה שבועות, ולאחר מכן אפשר לבקש את התעודות. כאשר התעודות המקוריות יהיו בידי BeamMed, אז, לדברי יו צ'י לא תהיה בעיה לשנות את שם החברה האחראית בסין. במצב דברים זה יווצר עימות מול צ'רלס וצריך לחשוב על כך כי הוא המפיץ הבלעדי של BeamMed ל-2009.

בהמשך, כותב זמיר ליו צ'י ביום 9.8.09 (עמ' 24 לת/5) ומתייחס להזמנת הסחורה המפרה:

"As for the order, would it be possible for you to order from Hong-Kong? The 2 units are not the issue. We are not trying to make money on your back, we simply don't want to have "noises" in such a crucial stage"

הכוונה היא כי עניין הרישוי נמצא במצב רגיש, ועל כן על אף שבכוונת זמיר לעבוד עם יו צ'י, הוא מבקש לא ליצור רעשים עם צ'רלס שיביאו לבעיות בהשלמת תהליך הרישום. הדברים עולים מהמשך אותו מכתב:

"Anyhow, I swear to you that I am looking forward meeting with you and working with you. I don't enjoy working like that!" (הדגשה במקור)

כלומר באוגוסט 2009, לאחר שניהלו מו"מ, זמיר מבהיר ליו צ'י כי מייד שיסתיים עניין הרישום, BeamMed תתעביר ליו צ'י את הסכם ההפצה באופן פורמלי, לאר שיו צ'י, באמצעות חברות בשליטתה, רכשה10 יחידות מ- BeamMed, תוך ש- BeamMed מפרה את הסכם ההפצה עם שן לאק.

יו צ'י משיבה מייד עם עוד תיאורים של מעשי צרלס ואמיר נוי מסאנלייט (מכתבה מיום 9.8.09 לגלעד זמיר עמ' 25 לת/5). יו צ'י מתארת את השדרוגים הלא חוקיים שעשה צ'רלס, וכותבת כי צ'רלס ואמיר נוי שכנעו את סאנלייט ליצור גרסה מוזלת לשוק הסיני (גרסת ES), כאשר במקביל אמיר נוי נתן לצ'רלס את התוכנה הנדרשת לשדרוג, והשדרוגים נעשו באמצעות טכנאי נוסף, בשם Mr. Yu שהוא קרוב משפחה של צ'רלס. לדבריה סטף שעסק בשדרוגים הלא חוקיים אף הוא לא גילה זאת כי פחד מצ'רלס. עוד טענה כי רשימת משתמשי הקצה שצ'רלס העביר ל- BeamMed מזויפת, וכי לרייצ'ל וסטף יש את הרשימות האוטנטיות שהם יעבירו בהמשך, מהם ניתן ללמוד כמה מכשירים מוזלים נמכרו. להערכת יו צ'י, צ'רלס חסך באופן הזה סכומים הנעים בין 300 ל-400 אלף דולר ליחידה, ואת הרווח כנראה חלק עם אמיר נוי, על אף שבכך יו צ'י אינה בטוחה.

יו צ'י מדגישה כי אין בידיהם הוכחות לאמור, אולם אם BeamMed מעוניינת לתבוע את שן לאק או את צ'רלס, ניתן להשיג ראיות בקלות. כך, לדבריה, יו צ'י סטף ורייצ'ל יכולים לשלוח ל- BeamMed את רשימת הלקוחות האמיתית כמו גם את תצורת המכשיר, כך שניתן יהיה לבחון כיצד יצא מהארץ ומה הסטטוס שלו כעת, כך שניתן לבחון אם בוצעו שדרוגים לא חוקיים. יו צ'י מדגישה כי אם BeamMed מעוניינת לתבוע את שן לאק, עליה להקפיא את נכסיה הכספיים של שן-לאק, המזומנים שלה, בלי להודיע לצ'רלס, ואז ניתן לפתוח בהליך משפטי, אחרת גם אם יזכו בהליך לא יהיה ממה לגבות.

את הקטע הבא אביא במלואו מפאת חשיבותו, בו מבהירה יו צ'י כי BeamMed לא צריכה לפחד מצרלס וכי היא תרוויח יותר לאחר שזה יסולק והחברה החדשה של יו צ'י סטף ורייצ'ל תבוא תחתיו. מכתב זה גם סותר חזיתית את עדות זמיר, סטף ורייצ'ל:

"We hope the above information will not make you too angry and wish you can make more money from Chinese market afterwards, actually you don't need to be afraid of Charles, if we take over him, we can also guarantee at least 100-120 units sold annually if the prices and strategy keep similar, you can also make more money from software upgrade. Actually I'm much more strong and solid then Charles from financial side (directly speaking, personally I'm much richer then him), don't worry about our financial status. You will see when you come".

יו צ'י ממשיכה וכותבת לגבי ההזמנה שעשו מדני ארז, שאינה יכולה להזמין מהונג קונג ומבהירה מדוע, כפי שפורט בהרחבה לעיל. היינו, יו צ'י רואה עצמה כבר באוגוסט 2009 כמפיצה של BeamMed, על אף שבשלב זה טרם הודיעה BeamMed לצרלס על סיום ההסכם עמו, ואף לא על כך שהיא חושדת שהפר את ההסכם הפרה יסודית.

באותו יום, 8.9.09 שולחת יו צ'י מכתב נוסף לזמיר (עמ' 26 לת/5), בו היא מציינת כי צ'רלס רימה פעם אחת ויעשה זאת שוב, ובלשונה:

"One more thing I have to remind you: Charles knew all this background and secret when he prepared the [registration] application documents, if he doesn't know, it's not his fault, if he knows and intend to do it, what do you think about him? My next question is: if its verified he fooled you and you still like to cooperate with him (or try to change him), we will re-value our intention to cooperate with you, to select a good long term partner is very important and strategic for us, why Steph and Rachel left him without minding a big money (almost 60,000 USD), you understand what I am talking about, he fooled you once, he will keep fooling you forever, this is nature of a person, you can't change so easily".

יש לציין כי מכתב זה, בניגוד לאחרים נשלח לכתובת דוא"ל פרטית של זמיר ולא לכתובת הדוא"ל שלו ב-BeamMed. נראה כי ברור לשניים כי מדובר בפעולות בניגוד להסכם ההפצה, והם מנסים להסתיר זאת.

לאחר התכתבויות ענפות בנוגע לרישום, ולעסקה המפרה, שולחת יו צ'י לגלעד זמיר מייל ביום 6 לאוקטובר 2009 עם הכותרת: "Our Sales and Service Proposal in 2010" (עמ' 2-1 לת/6). למכתב זה מצורף נספח ובו התחייבויות ומחירים להם מתחייבת יו צ'י לשנת 2010, מסמך הסותר חזיתית את עדותו של גלעד זמיר, טרם הוצגו המיילים באיחור, כי המו"מ בין הצדדים נערך רק בפגישה בנובמבר לאחר פגישה עם צ'רלס בה סרב האחרון למסור את תעודות הרישום (אם כי בסופה התרצה ומסר אותן). ההתכתבות מעלה כי נוהל מו"מ מפורט והכל היה מתוכנן מראש.

במכתב זה מוסיפה יו צ'י עצות והמלצות בנוגע למשרד נציגות, תוך שהיא מבהירה כי יש לה חברה אחרת שעוסקת בכך; המלצות נוספות בנוגע לרישום ותעודות הרישום. החלק החשוב יותר במכתב הוא זה בו מעדכנת יו צ'י את גלעד זמיר כי סטף מכין את ה-big file, 70-60 מסמכים המעידים על תוכנה שנגנבה עד 2008 (שדרוגים), כאשר הוא מכין תעודת אחריות ואישור התקנה לכל אחד מהמקרים, ומציינת שהוא ימצא דרך להעביר את החומר בהקדם. עוד מציינת יו צ'י שהם ממשיכים לאסוף ראיות. ומוסיפה:

"I believe you will have some other surprise soon, surprise means you will be entitle with some surprised money due which you never knew before, anyway, it's not bad news as long as you decide to claim this money from Charles."

יו צ'י מוסיפה כי למחרת היום הם עומדים להפגש עם עו"ד טוב, ולאחר מכן תעביר לו רשימת הוכחות שהוא יידרש להם מצידו.

באותו יום עצמו, 6.10.09 שולחת יו צ'י מכתב נוסף עם אותה כותרת – הצעה לשנת 2010, הפעם הן לגלעד זמיר, הן לטל מרום (המייל עמ' 2 לת/6). למכתב זה מצורפת ההצעה, ובו יו צ'י מעדכנת את גלעד זמיר וטל מרום כי היא, סטף ורייצ'ל פתחו חברה חדשה בשם Bymed China (אותה ביימד), עם כל הרישיונות והדרישות של המנהל הרפואי לעניין ייבוא מוצרים רפואיים לסין. יו צ'י מציינת כי החברה לא הוקמה במטרה להפיץ את מוצרי סאנלייט של BeamMed, שכן, כאשר הוקמה החברה לא ידעו אם יקבלו את זכויות ההפצה. עם זאת הבחירה בשם ביימד כאשר שם הנתבעת הוא BeamMed אולי מעידה אחרת. מכל מקום, יו צ'י מבהירה כי מאותו רגע החברה החדשה:

"We will fully support your work and idea in china from now on"

היינו, מעמידה את חברתם, ביימד הסינית לשירות BeamMed. יו צ'י מוסיפה הצעה מסוימת באשר למכשיר מסוים, מציינת כי עבדה בעבר עם חברות ישראליות, וכי היא "מאד מערבית", והדבר יהווה בסיס טוב לקשרים ביניהם, ומסיימת כך:

"Wish good chance and successful future to both of us".

למייל מצורפת המצגת עצמה ובה ההצעה של ביימד הסינית ל-2010 מצורפת (עמ' 15-4 לת/6) כולל יעדי מכירות, התחייבויות רכישה, מחירים, סוגי מכשירים, הקמת מרכז ואתר שירות תוך תגבור מערך הטכנאים וכיו"ב.

המכתב נכתב בששה לאוקטובר 2009, בטרם הפגישה עם צרלס וכאשר זמיר מעיד כי [סעיף 15 לת/7 ות/8, תצהיר תשובות לשאלון):

"המו"מ כולו התנהל במהלך הפגישה האמורה [בחודש נובמבר 2011 עם יו צ'י סטף ורייצ'ל] שהסתיימה בחתימת הסכם הפצה באותו מעמד."

וזאת מעבר לסתירות המהותיות בעניין זה בין גרסאות זמיר, יו צ'י וסטף. נראה כי מיותר להוסיף על הדברים.

זמיר משיב באותו יום (המייל מיום 6.10.09 עמ' 2 לת/6) אומר שלא התאפק וקרא קריאה ראשונה את הצעתה של יו צ'י בטלפון, והיא נראית מאד מרשימה. זמיר מבקש ממנה להבהיר מה המחירים בהם ימכרו המכשירים ללקוחות הסופיים, וכן מציין כי הם מוכנים להשאיר את מכשיר ה-ES אך לא במחירים כל כך נמוכים. זמיר מציין שלא קיבל את תיק הראיות הגדול שהכין סטף, ובלשונו:

"Hi Yu Qi

Eventually, I couldn't wait and read it at my phone… Its very impressive in a first reading.

I would very much appreciate another important information: The open regulatory issues with Charles in relevance with your quick take over. By this I mean: Chief Rep, regulatory documents/issues etc. So when Tal and I meet with Charles, we could demand all of these items in return of waiving some of the actions we are entitled to hold against him."

היינו, כבר באוקטובר, מתכננים זמיר ויו צ'י את השתלטותה המהירה של יו צ'י על עסקי ההפצה של BeamMed. הפגישה עם צ'רלס נועדה לקחת ממנו את הרישיונות והחותמות כדי שניתן יהיה להעביר זאת לביימד, זאת בתמורה, לכאורה לויתור על תביעות שיש להם ממנו.

מכל האמור לעיל עולה כי כבר באפריל ידעה BeamMed על ההפרות הנטענות של צ'רלס ושן לאק כלפיה, ולא עשתה עם זה דבר. בנוסף, BeamMed ניהלה מו"מ עם אנשי ביימד ולמעשה הבטיחה להם כי הסכם ההפצה יועבר לידיהם. באוגוסט 2009 כותה זמיר ליו צ'י את הדברים הבאים (כחלק ממייל שעסק בסחורה המפרה והובא כבר לעיל (עמ' 24 לת/5)):

"Anyhow, I swear to you that I'm looking forward meeting with you and working with you I don't enjoy working like that!"

גלעד זמיר נשאל מה התכוון שהוא מחכה לעבוד עם יו צי והשיב "מדובר פה בלא יותר מאשר איזושהיא סוכריה שהתכוונתי לתת לה בצורת חלקות לשון, לא יותר מזה" (פרוטוקול מיום 27.9.16, עמ' 718, ש' 18-17). והוסיף (שם בש' 23-21):

"וגם לא הסתרתי את העובדה בתור מי שאחראי על המכירות, על אף שלא בחרנו לעבוד איתם באותה עת, האופציה של לעבוד איתם לא הייתה פסולה בעינינו וזה אופציה שבהחלט רציתי לשמר אותה כמשהו אפשרי. מה גם שמנכ"ל החברה הנחה אותי לעשות כזה דבר, כדי שלא נגיע למצב שבו אנו נתקעים בלי מפיץ בכלל".

ההסבר לא נשמע משכנע לאור לשון המייל וסך כל התכתובות, מה גם שלא הייתה כל סיבה ש"ייתקעו" ללא מפיץ, שעה שבאותו זמן האריכה BeamMed פעמיים את הסכם ההפצה עם שן לאק. מה עוד, שמנכ"ל החברה, שלפי עדות זמיר היה מעורה בעניינים, ואף אישר את המהלך, לא הובא לעדות.

לסיכום, ניתן לקבוע כי BeamMed ידעה על ההפרות הנטענות על ידה כהפרות יסודיות המחייבות סיום מיידי של ההסכם, כבר באפריל 2009, בניגוד לעדויות העדים מטעמה. במקביל היה ניהלה מו"מ עם יו צ'י, רייצ'ל וסטף באשר להעברת הסכם ההפצה, ולמרות זאת האריכה לשן לאק את הסכם ההפצה פעמיים ולא הציגה לצ'רלס את הטענות שהועלו נגדו. הכל, כדי לסיים את עניין הרישוי. גם ממצאים אלו תומכים בטענת שן לאק כי לא הפרות מצדה הם שהביאו את BeamMed לסיים את הסכם ההפצה לפני המועד באורח חד צדדי וללא הודעה מוקדמת, המחויבת על פי ההסכם, אלא הצעה מסחרית טובה יותר.

כעת אעבור לבחון את גרסות עדי BeamMed באשר להתרחשויות בסין בנובמבר 2009, גם שם שינו עדיה של BeamMed גרסאות, וסתרו אלו את עדויות אלו, וגם הם תומכים בטענה כי לא הפרות יסודיות מצד שן לאק הביאו את BeamMed לסיים את הסכם ההפצה עמה.

5.2.1.ג. הפגישות בסין בנובמבר 2009

כזכור, גרסת זמיר הייתה כי בפועל בפגישה עם צ'רלס בסין התגלתה גודל ההפרה. כך, בחקירתו של זמיר בבקשה להפקדת ערובה (פרוטוקול מיום 27.12.12, עמ' 14, ש' 25-עמ' 15 ש' 15):

"... כשהגענו לסין אז התבררו לנו עובדות מאוד מאוד, אנחנו פשוט נדהמנו לגלות אותן שעל פיהן נגנבו מאיתנו לכאורה, ממש בגניבה שיטתית ובמסלול שטני ממש, מיליוני דולרים....ואז הגענו לקיים איתו שיחה על כמה נקודות.. הגענו למשרד של מר שו [צ'רלס]\ אחרי שכבר נחשפנו לאותן הראיות ושאלנו אותו בתור שאלה ראשונה, מדוע ובאיזו רשות ובאיזו זכות הוא שינה את מסמכי ההגשה של הרגולציה בסין....".

סתירה ראשונה בעדות היא לעדות אחרת של זמיר שהובאה לעיל, ולסיכום הפגישה בין זמיר ומרום לבין יו צ'י סטף ורייצ'ל. בעדות זמיר העיד כי כשהגיעו לסין נפגשו תחילה עם צ'רלס, ורק קבעו פגישה טנטטיבית עם אנשי ביימד. אם כך הם פני הדברים כיצד גילו את הדברים בסין עובר לפגישה עם צ'רלס? בעמ' 19 לפרוטוקול מיום 27.12.12 בבקשה להפקדת ערובה מעיד זמיר (ש' 10 כי את הראיות מרייצ'ל וסטף הוא קיבל בפגישה בסין: "בפגישה בנובמבר הוצגו בפנינו ראיות". ההסבר לכך טמון בהסכם ההפצה (ת/5) שנחתם באותו יום בין BeamMed לבין ביימד. להסכם צורף נספח (Annex H), שהוא סיכום הפגישה בין מרום, זמיר, יו צ'י סטף ורייצ'ל. תאריך הפגישה הוא 9 לנובמבר 2009. היינו, זמיר ומרום נפגשו תחילה עם יו צ'י, סטף ורייצ'ל וסיכמו ביניהם את כל הפרטים העסקיים, בהמשך להתכתבויות ומצגות מאפריל ואילך. לאחר מכן נפגשו עם צ'רלס, ככל הנראה בכדי לוודא שהם מקבלים ממנו את תעודות הרישום המקוריות, מה שמאפשר להם להמשיך בתהליך ללא צ'רלס ושן לאק. כשהתעודות היו בידיהם, נפגשו שוב ב-11.11.09, לאחר הפגישה עם צ'רלס, עם יו צ'י סטף ורייצ'ל, ואז חתמו עמם על הסכם הפצה, על פי התנאים הסופיים שנקבעו בפגישה יומיים קודם לכן, הסכם שלפי האמור בו ייכנס לתוקף לאחר שישלחו לצ'רלס הודעה על ביטול הסכם ההפצה עמו.

בנוסף, כפי שראינו, סתירה נוספת לדברי זמיר ניתן למצוא במיילים שהוגשו באיחור - על הטענות לגניבה שיטתית כדבריו למדו מיו צ'י כבר באפריל אותה שנה, ולגבי הרישום התלבטו לגבי דרכי הפעולה ולצורך כך קיבלו חוות דעת באוגוסט. היינו בפגישה בסין עם צ'רלס לא קרה דבר ממנו הבינו על הפרות שלא ידעו עליהם חודשים רבים קודם לכן.

בהמשך עדותו בבקשה להפקדת ערובה (פרוטוקול מיום 27.12.12 עמ' 15 ש' 21) מדבר זמיר על הפרה אחרת מאלו להן טען בהמשך, והיא כי צ'רלס התרשל בהליך הרישום:

"הוא [צ'רלס] שלף מסמך שהגיע מה-SFDA שזה ה-FDA הסיני, שבו היה סט של שאלות שהיה צריך לתת להן, המועד, ה-due date של התשובות היה משהו כמו שלושה ימים מהיום שבו היינו, ופשוט הוצג לנו מצב של רשלנות פושעת ממש בניהול תהליך הרגולציה, בהינתן הדברים האלה והראיות שהוצגו לפנינו, חזרנו למשרד והתייעצנו עם עוה"ד, עשינו חושבים והגענו למסקנה שלהמשיך איתו את המגע ולו יום נוסף, יגרום לנו נזק שאי אפשר לעמוד בו".

עדותו זו נסתרת חזיתית ע"י המיילים שהוגשו באיחור לעניין הרישום, ופורטו בהרחבה לעיל. כך, במייל מיום 6.5.09 (עמ' 17 לת/4), כותב סטף לזמיר ומבהיר כי הטיפול ברישום נעשה לפי דרישות ה-SFDA. סטף גם מבהיר כי הוא זה שטיפל ברישום ולא צ'רלס. בנוסף, עולה, כפי שפורט לעיל, כי לצ'רלס ניתנו מסרים סותרים באשר למועד הכניסה לשוק של המכשיר החדש ע"י עובדי BeamMed, וזה הדבר המרכזי שגרם לעיכוב.

אגב, למרות הרשלנות החמורה לה טען זמיר, הוא מעיד כאן כי צ'רלס עסק ברגולציה כל השנים וללא תקלות. כאמור, גם מהמיילים שהוגשו באיחור עולה כי לא מדובר ברשלנות בנוגע לרישום, אלא בשאלה מורכבת לאור השינוי בבעלות בחברה המייצרת את המוצרים, ובמדיניות הרגולטיבית בסין.

זמיר ממשיך, בעדותו בבקשה להפקדת ערובה (פר' מיום 27.12.12, עמ' 17 ש' 22-עמ' 18 ש' 10, ומבהיר, בניגוד חזיתי למיילים מזמן אמת שהוצגו באיחור כי באוגוסט (ולא באפריל) העלו עובדי שן לאק לשעבר, רייצ'ל וסטף, רק טענות בנוגע לרישום:

"באוגוסט לא התחילו להתברר החשדות, באוגוסט לנו נאמר שיש בעייה בהגשת המסמכים, באופן מאד מאד כללי, וכשביקשנו לדעת מה טיב הבעיה, ואגב הבעיה נאמרה ע"י אנשים שעזבו את החברה כשמר שו [צ'רלס] בעצמו הגדיר אותם באותה עת כאנשים שגנבו ממנו ושמעלו באמונו וכנראה באמוננו וכן הלאה, אז לא הייתה לנו סיבה עניינית לסמוך על מה שהם אומרים במאה אחוז, והעדפנו לברר קודם את המונחים כי לא הכרנו אותם, כי זה זר לנו, כי מי שעסק ברישום הרגולציה לאורך השנים היה מר שו [צ'רלס], ואנחנו לא ידענו בזה כלום... קיבלנו בסוף אוגוסט חוות דעת....אז לא, לא התחילו להתברר החשדות אלא רק לעלות".

המיילים שהוצגו באיחור, מיילים מזמן אמת, מעידים על ההפך הגמור.

אך בכך לא תמו הסתירות לגבי הפגישות ביום 11.11.09. אביא בקצרה את העדויות, הסותרות חזיתית את המיילים מזמן אמת שהוצגו באיחור. כזכור, במועד זה נפגשו מרום וזמיר עם צ'רלס בסין והודיעו לו על ביטול הסכם ההפצה, ובאותו יום עצמו נפגשו עם יו צ'י רייצ'ל וסטף, וחתמו עמם על חוזה הפצה באותו מעמד. בשאלון נשאלה BeamMed מתי החל המו"מ עם המפיצים החדשים ומתי הסתיים (סעיפים 15 ו-15 לת/7), ותשובתו של זמיר (באותם סעיפים לת/8):

"המו"מ כולו התנהל במהלך הפגישה האמורה [בחודש נובמבר 2011 עם יו צ'י סטף ורייצ'ל] שהסתיימה בחתימת הסכם הפצה באותו מעמד."

רייצ'ל בעדותה (עמ' 526 לפר' ש' 17-עמ' 527 ש' 15- עמ' 529 ש' 5), מתארת שזמיר ומרום הגיעו לפגישה איתה עם יו צ'י ועם סטף אחרי הפגישה עם צ'רלס, סיפרו שהם כועסים על צ'רלס כי סירב לתת להם את מסמכי הרישוי למוצר, ואז, רייצ'ל יו צ'י וסטף ניסו לשכנע אותם להעביר אליהם את ההפצה, ואז זמיר ומרום אמרו שיחשבו על כך ויתיעצו עם הדירקטוריון. רייצ'ל העידה (עמ' 529 לפר' ש' 20), כי רק מספר ימים לאחר שחזרו מרום וזמיר לישראל הם שלחו את הסכם ההפצה כשנשאלה מתי בדיוק זה קרה, השיבה כך (בהתייחסה לזמיר ולמרום (עמ' 530 לפר' ש' 23-21):

"I just remember they send the termnation letter between Charles and B-med. They send some termination address, then they inform us now you can be our distributer".

לאחר הפסקה, בעמ' 83 לפרוטוקול חזרה בה ואמרה שבפגישה מרום וזמיר חתמו איתם על משהו אבל אמרו שזה לא מחייב, עד שיבטלו את ההסכם עם צ'רלס.

סטף טען כי מרום וזמיר הבינו כי יש בעיה עם חידוש הרישיון (הרישום), ולכן הגיעו לסין. בתחילה טען סטף (עמ' 90 לפר') כי רק לאחר שזמיר ומרום חזרו לישראל הם הודיעו לביי מד כי הם מעונינים לחתום עמה הסכם הפצה. בהמשך אותו עמוד חזר בו וטען כי ההסכם הוכן ונחתם במהלך הפגישה בסין, ולבסוף, בהמשך, אמר כי מרום וזמיר הגיעו עם הסכם מובנה מוכן (tamplate) וכי בפגישה לא נוהל כל מו"מ.

זמיר טען כי הפגישה עם רייצ'ל יו צ'י וסטף נקבעה כפגישה טנטטיבית (עמ' 608 לפרוטוקול מיום 26.9.16, ש' 22-21): "הפגישה עם רייצ'ל סטף ויו צ'י הייתה פגישה טנטטיבית שבהחלט אמרנו להם מראש שייתכן וננסה לפגוש אותם.". אולם, בעדות במסגרת הבקשה להפקדת ערובה ציין, בניגוד לכך, כי את הראיות קיבל בסין מרייצ'ל וסטף, שאז מחויב היה כי נפגש איתם לפני הפגישה עם צ'רלס.

גם נספח H לת/5 הסכם ההפצה, בו מתוארת הפגישה מעלה כי יש התייחסות בפגישה למצגות ששלחה יו צ'י במהלך השנה, כך שעדותו של זמיר אינה עולה בקנה אחד עם מסמכים מזמן אמת שהוכנו בידי הנתבעת והעדים מטעמה.

בפועל מהמיילים עולה, כי שיחות התקיימו מאפריל 2009, וכי העדויות הללו אינן מהימנות וסותרות מיילים מזמן אמת. ישנה אמרה לפיה מי שדובר אמת לא צריך לזכור פרטים רבים. למישל דה מונטיין מיוחסת האמרה: "כשאתה אומר אמת, אינך צריך לזכור את כל הפרטים" ולמרק טווין, אמרה דומה: "אם אתה אומר את האמת אתה לא צריך לזכור שום דבר.” במקרה זה הסתירות בפרטים הם רבות ומשמעותיות.

כלומר, ככל שהנתבעת רצתה להתמודד עם החשדות כנגד צ'רלס היא יכלה לעשות כן החל מאפריל. הסיבה שלא עשתה כן היה עניין הרישום שהיה מורכב. הנתבעת חששה שאם תפר את ההסכם עם צ'רלס לא תוכל להשלים את הרישום ומכירותיה בסין ייפגעו. ברגע שבפגישה בנובמבר קיבלו מצ'רלס את תעודות הרישום המקוריות, מה שאפשר להם להמשיך בעצמם בהליך, הפרו את ההסכם עם צ'רלס כדי לחתום עם ביימד ולקבל תנאים מסחריים משופרים. על כן לא ניתן לומר שמדובר בהפרה יסודית שקרתה סמוך לפגישה בנובמבר וחייבה ביטול הסכם ההפצה.

מה שהיה על BeamMedלעשות הוא לפנות לצ'רלס ולברר את החשדות שעלו כנגדו, או, אם איבדה בו אמון, להודיע לו על כך מיידית באפריל. מכל מקום לא היה עליה בנסיבות אלו להאריך פעמיים את הסכם ההפצה. לחלופין, רשאית הייתה BeamMed לתת לשן לאק הודעה של שלושה חודשים מראש, כפי שהיא זכאית לעשות על פי הסכם ההפצה, ולבטל את ההסכם. אולם, כיון שהליך הרישום היה תלוי ועומד, כאשר שן לאק היא המבקשת, ערכה BeamMed בחוסר תום לב מו"מ מפורט מקביל עם יו צ'י סטף ורייצ'ל, תוך שהיא מאפשרת לצ'רלס, באמצעות שן לאק, להמשיך בהליך הרישום. זאת, תוך שהיא מתכננת "השתלטות מהירה", כדברי זמיר של ביימד, על עסקי BeamMed בסין, מייד עם קבלת תעודות הרישום מצ'רלס.

על כן, אם בחרה BeamMed משיקולים של חשיבות הרישום, לא ליתן לשן לאק את ההודעה המוקדמת הנדרשת, עליה לפצות את שן לאק על כך. שן לאק טוענת לאובדן רווחים כתוצאה מהצורך לתת הנחות מפליגות למוצרים שנותרו בידה. אולם, כיון שההסכם בין הצדדים אפשר לשני הצדדים להודיע שלושה חודשים מראש על סיום ההתקשרות מכל סיבה שהיא, אין מקום לדון בנזקים אחרים כגון אלו. היינו, לו BeamMed הייתה מודיע לשן לאק באפריל 2009, כי חוזה ההפצה עמה יסתיים ביולי, לא יכולה הייתה שן לאק להעלות כל טענה בעניין זה.

5.2.2. הנזק שנגרם לשן לאק כתוצאה מאי מתן הודעה מוקדמת על סיום הסכם ההפצה

על פי סעיף 8.2 להסכם ההפצה יכול היה כל צד לסיים את ההסכם על פי שיקול דעתו הבלעדי, במתן הודעה בכתב מראש של 90 ימים. התובעת, בכתב התביעה העמידה את הנזק על סכום של 495,000 דולר. אולם, לפי חוות דעת פרדס מטעמה, הנזק בגין הפסד הפצה לשלושה חודשים עומד עלל 138,270 דולר, ובשערוך ליום הגשת התביעה, עומד הסכום על 139,233 דולר. המומחה מטעם שן לאק חישב את הנזק כאבדן רווחיה של שן לאק מהפצה ומכירה של מוצרי BeamMed למשך שלושה חודשים. על פי חוות דעת המומחה מטעם שן לאק, פרדס (עמ' 28 לחוות הדעת), מוצרי BeamMed הוו כ-90% מהכנסות שן לאק באותה תקופה, וההפסד שנגרם עמד על 138,270 דולר, כשהם משוערכים ליום הגשת התביעה ל- 139,233 דולר. חוות דעת נגדית לא הוגשה וחוות דעתו לא נסתרה, ועל כן תשלם BeamMed לשן לאק סכום של 139,233 דולר בגין סיום ההסכם ללא הודעה מוקדמת.

לסיכום, לאור כל האמור לעיל, היה על BeamMed להימנע מהארכת חוזה ההפצה (שהוארך פעמיים במהלך התקופה), או לחלופין, לתת התראה של שלושה חודשים לצ'רלס כפי שמחייב החוזה ביניהם. משנמנעה מלעשות כן הרי עליה לשלם פיצויי בגין העדר הודעה מוקדמת בסכום של 138,270 דולר נכון ליום הגשת התביעה. ממועד זה ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד התשלום המלא בפועל.

6. התביעה שכנגד של BeamMed

בתביעה שכנגד מעלה BeamMed שתי טענות מרכזיות. הראשונה כי עצם העובדה שצ'רלס באמצעות חברות בבעלותו או בבעלות מי מטעמו שימש כמפיץ מוצרי סאנלייט בסין, מהווה הפרת חוזה העבודה שלו עמה (שחל על אף שנחתם בשעתו עם חברת סאנלייט), או לכל הפחות כי בכך הוא מפר חובות אמונים כלפיה. BeamMed טוענת בהקשר זה כי על צ'רלס היה לפעול במסגרת המשרד המייצג ולא באמצעות חברות מטעמו וכי לא ידעה על הפעילות של צ'רלס במסגרת אותן חברות. עוד טוענת BeamMed כי צ'רלס קבע את המחירים בהם ימכרו לחברות בשליטתו המוצרים, ולאחר מכן מכר אותם ברווח עצום ללקוחות הסופיים.

הטענה השנייה היא כי צ'רלס גרם לסאנלייט לייצר מכשיר מוזל לשוק הסיני, וערך לו שדרוגים לו חוקיים, כשאת כספי השדרוגים הוא מכניס לכיסו ולא מדווח עליהם ל-BeamMed. צ'רלס אישר כי לעיתים ערך שדרוגים, באמצעות מפתחות תוכנה שנתנה סאנלייט לסטף, אולם לטענתו העביר את הכספים לאחר מכן לסאנלייט. עוד טען כי אם בוצעו שדרוגים נוספים לא חוקיים הרי שסטף, שהיה מי שביצע את השדרוגים בפןעל, עשה זאת וגרף את הרווחים לכיסו שלו.

על אף עדותו המתחמקת של צ'רלס, וכיון שעדי מפתח מטעם BeamMed לא הובאו לעדות, עלי לקבוע כי BeamMed לא הוכיחה את התביעה שכנגד.

6.1. האם הקמת חברת שן לאק, חברת שן שו או חתימת הסכמים בינן לבין סאנלייט מהווה הפרה של הסכמיו של צ'רלס או חובותיו כלפי BeamMed

6.1.א. הסכם העבודה בין חברת סאנלייט לצ'רלס

לאחר שצ'רלס מונה לעמוד בראש משרד ההפצה של סאןלייט בסין, נחתן בינו לבין סאן לייט הסכם עבודה. בהסכם העבודה נקבעו מחויבויותיו של צ'רלס כלפי סאן לייט. בסעיף 4 להסכם העבודה נקבע (בתרגום חופשי שלי) כי על צ'רלס להקדיש את כל זמן העבודה שלו לעסקי החברה, לבצע את תפקידו בשקידה ראויה ולשביעות רצון החברה ולשמור ולשמר את רכוש החברה. כן נקבעו בהסכם העבודה איסורים ובהם האיסור לקיים כל פעילות עסקית אחרת (any other business activities), לשמור בסודיות כל סוד מסחרי עסקי או מידע של החברה ולמנוע את גילויים.

צ'רלס לא הכחיש כי החובות מהסכם העבודה המשיכו לחול עליו גם לאחר רכישת סאנלייט בידי BeamMed (עמ' 142 לפר' ש' 17-14)

"Q. You have the duty not to engage in any other activity as you say, as you saw in the employment contract….. After BeamMed bought Sunlight, are you still under this obligation?

A. Still. Still… take our duties

Q. Even if they didn't formally sign an agreement, BeamMed, did you owe BeamMed the same duties that you owe…

A. The same duties.

Q. The same duties?

A. Yes".

והוסיף, כי על אף ש-BeamMed מעולם לא חתמה עמו חוזה, כמו גם עם העובדים האחרים, ולטעמו זו התנהלות שאינה מקצועית, למרות זאת הוא ראה את עצמו כעובד של BeamMed ולקח על עצמו את אותן התחייבויות שהיו לו קודם מול סאנלייט (עדותו בעמ' 144 לפר' ש' 18-14).

עם זאת, יש להדגיש כי בהסכם רכישת פעילות סאנלייט בידי BeamMed (נספח 3 לתצהירו הראשון של צ'רלס), צוין בסעיף 10 כי: "בכוונת בימ-מד [BeamMed] לחתום על הסכמי עבודה עם כ-15 עובדים ועובדים לשעבר של החברה [סאנלייט]". בהסכם לא הומחו החוזים מסאנלייט ל- BeamMed, וזו לא טרחה לחתום עמם על חוזים חדשים. על כן ללא עדותו זו של צ'רלס, BeamMed לא הייתה רשאית להעלות טענה בעניין זה. הסכם רכישת פעילות סאנלייט אף מוסיף וקובע כי סאנלייט תהיה אחראית לכל דבר בקשר עם העובדים: "שעילתה קודמת להעסקתם על ידי בימ-מד" (סעיף 10.1). היינו סאנלייט אחראית לכל מעשי העובדים קודם לרכישה.

מכל מקום, צ'רלס, שראה עצמו מחויב בחוזה גם כלפי BeamMed, המשיך וטען כי בהקמת החברות לא היה משום הפרת החוזה, כפי שאפרט להלן.

6.1.ב. האם הקמת שן לאק והפצה באמצעותה הפרה חובות של צ'רלס כלפי סאנלייט או כלפי BeamMed

צ'רלס העיד כי שן לאק הייתה מפיצה של מוצרי סאן לייט, כי סאנלייט ידעה מכך ולא ראה בהסכמים אלו כל בעייה. אולם, בעדותו התחמק מלומר מדוע נרשמה החברה על שם אשתו ואביה. בתחילה העיד כי עשה כן לבקשת חבר שלו, שהוא היה המשקיע בחברה, ובחקירה הנגדית טען ששמו Mr. Xing Shaulin (עמ' 156 לפר' ש' 12). לדברי צ'רלס, אותו חבר לא היה מעונין להופיע כבעלים של החברה משום שהוא זר, והפרוצדורה לרישום זרים מורכבת. אחר כך הוסיף כי אותו חבר ביקש ממנו לעשות כן משום שיש לו עסקים נוספים ולכן לא רצה ששמו יופיע (עמ'159-157לפרוטוקול). אותו חבר לא הובא לעדות, כמי שיכול לתמוך בטענות אלו. צ'רלס הוסיף כי לשן לאק עם הקמתה היו עובדים, אך גם שמותיהם לא נזכרו והם לא הובאו לעדות (עדותו בעמ' 163 לפר' ש' 7-1). צ'רלס נשאל האם ביקש מאותו חבר ליתן תצהיר והשיב כי שאלה זו יש להפנות לעורך דינו (עמ' 177 לפר' ש' 10-6). כיון ששותפותו של אותו חבר לא נתמכת בכל מסמך שהוצג, אין לקבל את עדותו זו של צ'רלס.

צ'רלס הסביר את הצורך בהקמת שן לאק בסעיפים 11-10 לתצהירו השני. לדבריו, בשל העובדה שמוצרי סאנלייט הופצו ברחבי סין, פעמים למפיצים קטנים שלא היה ביכולתם לעבוד עם יצרנים זרים, או חברות ייצוא-ייבוא, ומנגד, כשסגרו עסקה רצו לקבל את הסחורה באופן מיידי, היה מקום להקים חברה שתרכוש מלאי. לטענתו מכירות סאנלייט בשעתו לא היו בהיקף גדול ולכן לא היה מי שהתעניין בהקמת חברה כזו חוץ ממנו. עם זאת, בהמשך הדברים, בסעיף 17 לתצהירו השני, מאשר צרלס שלא דיווח לסאנלייט, ואף לא למר נוי על הקמת שן לאק, שכן לטענתו סאנלייט התעניינה במכירות, ולא חשוב היה לה למי היא מוכרת. צ'רלס חזר על הדברים גם בעדותו בבית המשפט (I need to do good business for the company, that's all", שם, בעמ' 151-149 לפרוטוקול, הציטוט מעמ' 151 לפר' ש' 4). עוד הוסיף צ'רלס בעדותו, כי מה שעניין את סאנלייט בשעתו היה (עמ' 159 לפר' ש' 18-15):

"…in that time….my main task is to finish the sale, to do good business, to keep the benefit for the company, that's enough, they don't care anything"

אין מחלוקת כי שן לאק הוקמה ביום 30.9.03 (שנים לפני ש- BeamMed רכשה את פעילות סאנלייט בסין), בבעלות אשתו של צ'רלס (90%) ואביו (10%), ועל אף תשובותיו המתחמקות ברור היה כי צ'רלס היה הרוח החיה בה (מסמך מרשם החברות הסיני צורף כנספח 10 לתצהיר זמיר). כמו כן אין מחלוקת באשר להקמת חברת שן שו, בה החזיק צ'רלס עצמו 55% מהון המניות. החברות הוקמו בשעה שחברת סאנלייט מכרה את מוצריה שלה בסין, כאשר צ'רלס היה ראש המשרד המייצג. שן לאק הוקמה בשנת 2003, ואילו שן שו הוקמה באפריל 2006, כאשר פעילות סאנלייט נמכרה ל- BeamMedביולי אותה שנה. היינו, החברות הוקמו כאשר סאנלייט החזיקה במשרד המייצג.

מי שהיה אחראי על הליכי גילוי נאות של מכירת סאנלייט ל- BeamMed הן מטעם סאנלייט, הן מטעם BeamMed, לא הובאו לעדות. זמיר, היחיד מטעם BeamMed שהובא לעדות הגיע לחברה יותר משנה לאחר הרכישה, ומהצד של סאנלייט BeamMed לא פנתה לאיש. נוי שהובא מטעם התובעות העיד כי לא היה מעורב בהליכים אלו וכי מטעם סאנלייט מי שניהל את העניין בעיקרו היה מנהל הכספים יובל, בעוד שהוא רק יצר את הקשרים הראשוניים (עדותו בעמ' 483 ש' 18-עמ' 484 ש' 5). תמיכה לכך ניתן למצוא בהסכם רכישת פעילות סאנלייט (נספח 3 לתצהירו הראשון של צ'רלס, שם חתומים מצד סאנלייטיובל טוביאס ועמוס בר שלו. עוד העיד נוי כי הליכי הגילוי לעניין מכירת פעילות חברת סאנלייט ל- BeamMed, היו מוגבלים בהיקפם. נוי העיד (בעמ' 484 לפרוטוקול, ש'23-21):

"ש. אתה סיפרת לאנשי בימד שיש מפיץ ראשי בסין?

ת. לא

ש. אתה בוודאי לא סיפרת לאנשי בימד על חברה בשם שן לאק או חברה בשם שאן שו נכון?

ת. לא. כמעט שום דבר לא סיפרתי. הם שאלו כמה מכירות יש בסין, ראו את המספרים ובזה זה הסתיים"

כלומר BeamMed, כאשר רכשה את פעילות חברת סאנלייט בסין התעניינה, לדברי נוי, בסכומי המכירות. סכומי המכירות הניחו את דעתם (וכפי שכתבה יו צ'י, (במכתבה מיום 25.4.09, עמ' 7 לת/3), צ'רלס אכן הרחיב את הפעילות והגדיל את המכירות.

ב"כ BeamMed בסיכומיו מפנה לחקירתו של צ'רלס בה אישר כי שן לאק היתה לקוח גדול של המשרד המייצג בין השנים 2006 ל-2008 (סעיף 93 לסיכומים). אולם, כזכור, BeamMed רכשה את סאנלייט בשנת 2006. על כן, ככל שמדובר בהפרה של הסכם העבודה, הרי מדובר בהפרה מול סאנלייט. מי שניהל את המגעים עם צ'רלס, מייד עם רכישת סאן לייט בידי BeamMed, היה מר מרום, מנכ"ל BeamMed שלא הובא לעדות.

בנוסף, מר מרום, עם כניסתו לתפקיד מנכ"ל, התכתב עם צ'רלס בעניין זה, מה שמעיד כי ייתכן שידע על הפעילות. מרום כותב לצ'רלס עם מינויו למנכ"ל BeamMed, כי ברצונו להגיע לסין ולהפגש עמו. צ'רלס משיב ומעלה שלושה עניינים שיש ללבן. לאחר הפגישה בסין כותב מרום לצרלס מייל מיום 31.10.07 ולפיו (נספח 5 לתצהיר צרלס עמ' 48):

"Charles,

Thank you for the update.

I would like to re discuss with you the issue you have raised during my visit regarding the option of changing the cooperation model between BeamMed and the China Office from a branch model to a distributer status."

כלומר החל מהפגישה הראשונה מרום וצ'רלס מדברים על אופן ההפצה, מודל ההפצה וכיו"ב, כך שברור שמרום בדק את הנושא וקיבל על כך פרטים הן מצ'רלס ויתכן שגם מנציגי סאנלייט.

ב"כ BeamMed בסיכומיו טוען כי הסכם ההפצה בין BeamMed לשן לאק נחתם ב-2008, כאשר, לדבריו, ברור מהתכתבות בין מרום לצ'רלס, כי מרום היה סבור ששן לאק הוקמה לצורך כך באותו מועד. ראשית, גם כאן, אם BeamMed לא טרחה לבקש את מסמכי רשם החברות, מהן עולה מועד הקמתה, אין לה להלין אלא על עצמה.

בנוסף, ב"כ BeamMed מסיק מה ידע או חשב מרום, מכוח המיילים ששלח, אולם, כאמור, מרום לא הובא לעדות ולא ניתן כל טעם לכך. במצב דברים זה, כאשר מנכ"ל החברה בעבר ובהווה, שניהל את המגעים מראשיתם לא מובא לעדות, אנשי סאן לייט לא מובאים לעדות, והטענות מתבססות על תקופה בה העד המרכזי מטעם BeamMed לא היה בחברה, וכלשונו "אין לו מושג" מה היה. יש לדחות את טענות BeamMed לעניין זה.

לאור האמור, אין להרחיב בשאלה, שלא ניתנו עליה תשובות ברורות, מה היה מקובל בסין, ומה היה מערך ההסכמים בין צ'רלס החברות בבעלותו או שליטתו לבין חברת סאנלייט. בהסכם רכישת סאנלייט נקבע כי BeamMed רוכשת את פעילות סאנלייט, כאמור, במצבה AS-IS, כאשר סאנלייט לא לוקחת כל אחריות. אם BeamMed לא קיבלה את כל מהפרטים הנדרשים מחברת סאנלייט באשר לפעילותו של צ'רלס או החברות בשליטתו, הרי את טענותיה עליה להביא לפני חברת סאנלייט (אלא שהסכם הרכישה אינו מאפשר לה לעשות כן). למעשה חברת BeamMed "ירשה" את מערך ההפצה של צ'רלס, לרבות החברות בשליטתו מחברת סאנלייט. על כן אין לקבל את תביעת BeamMed באשר להפרת אמונים מצד צ'רלס.

6.1.ג. הקמת חברת שן שו – Cheng Xu

טענה דומה מועלית ע"י BeamMed בנוגע להקמת חברת שן שו, ע"י צ'רלס באפריל 2006, שם צ'רלס מחזיק ב-51% מהמניות (מסמך מרשם החברות בסין צורף כנספח 31 לתצהיר זמיר). צ'רלס העיד כי מדובר היה בהשקעה בחברה וכי הוא לא היה מעורב בהקמתה (עדותו בעמ' 163 לפר' ש' 15,עמ' 164 ש' ש' 19). צ'רלס נשאל האם עשה זאת כאשר עדיין היה נציג של סאנלייט והשיב כי הדבר היה בתקופה בה BeamMed רכשה את סאנלייט וכי לא היה בטוח מה יקרה, ולכן ביקש להשקיע באותה חברה (עדותו בעמ' 164 לפר' ש' 22-עמ' 165 לפר' ש' 2).

גם לעניין זה העיד צ'רלס כי לא גילה על כך לאיש (עמ' 165 לפר') ש' 7), אם כי הבהיר כי הוא רואה בכך השקעה עסקית ואינו סבור כי עליו לקבל אישור כדי להשקיע השקעה כזו (עמ' 165 לפר' ש' 10), צ'רלס טען שכל עובד ראשי להשקיע בעסקים ואף השווה זאת לרכישת מניות בבורסה (עמ' 165 לפר' ש' 13-12). לטענתו אמנם היו לו מניות אך לא היה מעורב בהפעלת החברה (עמ' 166 לפר' ש' 4). צ'רלס אישר כי החברה מכרה מוצרי סאןלייט בסין והרוויחו מכך (עדותו בעמ' 168 לפר' ש' 18-16).

נוי העיד כי לא ידע על הקמת החברה ע"י צ'רלס וכי הדברים, לטעמו, אינם תקינים ואולי אף בתחום השחור (עמ' 475-473 לפרוטוקול).

הדברים שנאמרו לעיל יפים גם לעניין זה. לא ניתן להתבסס על עדותו של נוי, שבתקופתו נעשו הדברים, והוא מנסה להרחיק עצמו מהם בנוסף, כאמור, מעדותו של נוי עולה כי BeamMed לא ערכה כל בדיקה במהלך הרכישה באשר למפיצים, והסתפקה בבדיקת נתוני המכירות.

מהסכם הרכישה של פעילות סאנלייט ע"י BeamMed (נספח 3 לתצהירו הראשון של צ'רלס, נאמר במפורש (בסעיף 2.1) כי:

"כל הפעילות הנמכרת – מועברת, נמכרת, מומחית ומוסבת לבימ-מד [BeamMed] במצב AS-IS, ולמעט האמור בסעיף 5.1 להלן [אחריות למכשירים שנמכרו], לבימ-מד [BeamMed] לא תהיה כל טענה ו/או תביעה כנגד החברה [סאנלייט] בקשר לתקינותה של הפעילות הנמכרת. החברה [סאנלייט] מתכחשת לכל אחריות, מפורשת או משתמעת כולל אך לא מוגבל לאחריות לסחירות, התאמה לשימוש מסוים, ביצוע מדויקות, אמינות. התכחשות לאחריות זו מהווה חלק מהותי של הסכם זה".

היינו, אם BeamMed לא ערכה מטעמה בדיקות מתאימות, לא ניתן לקבל כל טענה שלה באשר לדברים שהתרחשו בתקופת חסרת סאנלייט. אם לא עשתה BeamMed בדיקת נאותות מתאימה, אין לה להלין אלא על עצמה.

6.1.ד. הסכמי ההפצה בין סאנלייט לשאן לאק

כאמור לעיל, ביום 1.1.2006 נחתמה תעודת זכויות הפצה (Distribution Rights Certificate), מכוחה שן לאק היא המפיצה או הסוכנת הראשית (China General Agency), של מוצרי סאנלייט מיום 1.1.06 עד ליום 31.12.15 (המסמך צורף כנספח 11 לתצהיר זמיר ונושא חותנות רשמיות של המשרד המייצג של סאנלייט בסין). המסמך נחתם כשצ'רלס היה ראש המשרד המיצג של סאנלייט בסין.

באותו מועד, 1.1.2006, נחתם הסכם בין המשרד המייצג של סאנלייט בסין (Representative office of Sunlight Medical Ltd., Israel in Shanghai), לבין שן לאק, הנושא את הכותרת הסכם שירות (service agreement) מכוחו מתמנה שן לאק לתפקיד של: "General agent of all of the product lines of Sunlight Medical Ltd., Israel", וזאת לתקופה של שנתיים (עד ליום 31.12.08). על פי ההסכם המוצרים ירכשו מחברת סאן לייט והשירות יינתן על ידי חברת שן לאק (ההסכם צורף כנספח 12 לתצהיר זמיר ונושא חותנות רשמיות של המשרד המייצג של סאנלייט בסין).

BeamMed טענה כי צ'רלס ערך הסכמים אלו כאשר היה ראש המשרד המייצג ובכך רימה את סאנלייט, ועשה שימוש בחותמות המשרד המייצג שלא כדין (סעיפים 100-99 לתצהיר זמיר). זמיר טען בתצהירו כי BeamMed לא ידעה על הסכמים אלו. כפי שצויין לגבי הנושאים האחרים, מדובר היה בדברים שקרו טרם רכישת פעילות חברת סאנלייט, ע"י BeamMed. כפי שכבר אמרתי, ככל ש- BeamMed לא ערכה בדיקת נאותות כנדרש, אין היא יכולה לתבוע את צ'רלס בגין דברים שעשה כלפי חברת סאנלייט, שכן בהסכם הרכישה (נספח 3 לתצהירו הראשון של צ'רלס), צוין במפורש כי סאנלייט נרכשת במצבה AS-IS, וכי BeamMed לא תוכל להעלות נגדה כל טענה. בוודאי שטענות אלו, שסאנלייט פטרה עצמה מהם בהסכם עם BeamMed, BeamMed אינה רשאית להעלות כנגד צ'רלס.

לאור כל האמור לעיל, וגם אם על פני הדברים ניתן אולי לטעון, מבלי שאני מביעה כל עמדה בעניין זה שלא התברר לפניי, כי ייתכן שצ'רלס לא פעל כדין כלפי סאנלייט, הרי ש- BeamMed לא הוכיחה כי צ'רלס הפר את חוזה העבודה עמה.

6.1.ה. האם הפר צ'רלב חובות אמונים כלפי BeamMed

BeamMed טענה כי גם אם אין במעשיו של צ'רלס משום הפרת חוזה עבודה עמה, יש בכך משום הפרת חובת אמונים כלפיה. אשר לחובות אמון, כפי שציינתי לגבי הרמת מסך, יש להוכיח מה הדין בסין לגבי חובות אמון והאם הופרו במקרה זה. BeamMed לא הוכיחה גם עניין זה, וטענה בעלמא כי מדובר באותם דינים.

6.1.ו.הנזק

גם לו הייתי מקבלת את טענות BeamMed, לעניין הפרת חובותיו של צ'רלס כלפיה, הנזק לו היא טוענת הוא אבדן רווח בגין מוצרים שמכרה BeamMed לשן לאק במחיר נמוך. בכתב ההגנה טענה BeamMed כי צ'רלס "היה זה שקבע את המחיר ה'מומלץ' והנכון למכירה" וכי מדובר היה "במחיר נמוך בו נמכרו המוצרים ע"י הנתבעת... בהשוואה למחירים בהם נמכרו בסופו של דבר המוצרים ללקוחות הסופיים" (סעיפים 13.2 ו-25.1.2 לכתב ההגנה). על מנת לסבר את האוזן אבהיר כי לא ניתן לקבל טענה זו, ועל כן גם נזק לא הוכח.

BeamMed לא הציגה כל ראיה מכוחה ניתן להסיק כי צ'רלס קבע את המחיר או ששן לאק רכשה מוצרים במחירים נמוכים יותר. הראיות מצביעות כי סאנלייט תחילה ואחר כך BeamMed הן אלו שקבעו את מחירי המוצרים. BeamMed אף פרסמה חוברת ובה מחירי המוצרים למפיצים (נספחים 59-59 לתצהיר זמיר).

BeamMed שהייתה ערה לכך טענה כי קביעת המחירים ע"י צ'רלס לא נעשתה באופן ישיר אלא "בדרך של הצגת מצג לנתבעת לגבי אפשרויות המכירה של המוצרים בסין...באמון שיצר סביבו... היה זה שקבע את המחיר המומלץ ו'הנכון' למכירה" (סעיף 13.2 לכתב ההגנה). ובכן, אין לקבל טענה זו.

ראשית, BeamMed לא הוכיחה כי כאשר העבירה את סוכנות ההפצה לביימד העלתה את המחירים. זמיר נשאל על כך בעדותו והשיב, לאחר שהוצגו לו המחירים בהם נמכרו המכשירים לשן לאק ולביימד כי מדובר באותם מחירים (עדותו בעמ' 618 לפר' מיום 26.9.16, ש' 20-עמ' 619 לפר' ש' 15). בסיום הדברים מאשר זמיר כי אין הבדל במחירים. הטענה היחידה הייתה שבמחירון לשן לאק היה מודל ES שהוא הדגם המוזל, שלא נמכר עוד לביימד בכלל. כיון שלטענתו מדובר במכשיר שנמכר הכי הרבה בתקופת שן לאק, הרי שיש הבדל עצום ברווחיות. ובכן, מדובר בהחלטה עסקית שנעשתה בשלב מאוחר, לאחר ביטול ההסכם עם שן לאק ובמהלך המו"מ עם ביימד שקדם לכך. לא ניתן לקבל זאת כראיה לכך של- BeamMed נגרם נזק בשל המחירים שאישרה לצ'רלס לגבות.

שנית, מאחד המיילים שהתגלו באיחור עולה כי כאשר ניהלה BeamMed מו"מ עם יו צ'י על הסכם ההפצה, מבהיר לה זמיר כי התכוון להורות לצ'רלס להעלות את מחירי ה-ES, והוסיף כי הם מוכנים להמשיך ולייצר אותו כאלטרנטיבה זולה. במייל מיום 6 לאוקטובר 2009 כותב זמיר ליו צ'י בנוגע לשיתוף פעולה עתידי, בין היתר:

"Please take into consideration that we do not want to sell anymore in the ridiculous prices we sell today. We don't want the ES to remain in its current price. We don't mind keeping the ES as a "cheap alternative" but not that cheap. We thought of dictating this to Charles"

היינו, BeamMed מדברת עם מפיץ פוטנציאלי חדש, מאשרת כי היא מוכנה להמשיך למכור את מכשירי ה-ES כאלטרנטיבה זולה, אך מבהירה כי בכוונתה להעלות את המחיר, וכי התכוונה להכתיב זאת גם לצ'רלס. כאמור, BeamMed מחליטה מה לייצר ובאליו מחירים למכור, בניגוד גמור לעדות זמיר.

למעשה BeamMed, שממחירוניה שלה ידעה שהיא מוכרת למפיצים, והם מוכרים לצרכן הסופי ומרוויחים מכך, תובעת משן לאק את כלל רווחיה. ובכן, גם חברת ביימד מרוויחה. על כן גם לו הייתה BeamMed מוכיחה את עילת התביעה בהקשר זה, מה שלא עשתה, הרי שלא הוכיחה נזק.

כדי להוכיח נזק היה עליה להראות בכמה נמכרו המוצרים ללקוח הסופי, מה שיעור הרווח של שן לאק, מה שיעור הרווח של ביימד כיום, וכיו"ב. זאת לא עשתה ועל כן יש לדחות את תביעתה בראש זנק זה גם מסיבה זו.

על כן על אף העדויות המתחמקות של צ'רלס, והקמת החברות ופעילות במסגרתן, שייתכן שהייתה מהווה הפרת חובת אמון על פי הדין הישראלי, הרי שלא הוכח כי מדובר בהפרת אמונים לפי הדין בסין, וממילא לא הוכח שנגרם נזק, ועל כן אני דוחה את התביעה שכנגד בעילה זו.

6.2. פיתוח מכשיר מוזל לשוק הסיני

אחת הטענות של BeamMed במסגרת התביעה שכנגד, אם כראש נזק נפרד ואם כחלק מהפרת האמונים היא, שצ'רלס גרם ל- BeamMed לייצר מכשיר מוזל לשוק הסיני, מכשיר ה-ES, מה שגרם לה להפסדים.

זמיר הפנה לעניין זה למצגת שנשלחה בידי צ'רלס למרום, ולא אליו, ביום 31.7.07 (נספח 56 לתצהיר זמיר, עדותו בעמ' 629 לפר' מיום 26.9.16, ש' 11-5). אולם, ייצור דגמי ES החל עוד טרם רכשה BeamMed את פעילות חברת סאנלייט, כפי שעולה מאותה המצגת עצמה. זמיר מבהיר זאת בעדותו (עמ' 629 לפר' מיום 26.9.1, ש' 16-1):

"אני אסביר, אם אנחנו מייצרים מכשיר ו-, אם אנחנו מקימים חברה בת בסין, לא חברה בת, נציגות, והשוק הסיני מבחינתנו ומבחינת סאנלייט היה חתיכת עוגן מסחרי של החברה מאלף ואחת סיבות שתוארו גם בתצהיר שלי ואנחנו שמים את כל יהבנו על השוק הזה, אנחנו לא עושים את זה בשביל להישאר בסוף עם בוטנים, אנחנו עושים את זה כי אנחנו רוצים להרוויח בענק. מגיע צ'ארלס, יוצר בדיה לפיה, וגם זה מופיע במצגת שהוא שלח בזמנו לטל, לטל מרום, הופיע ES בתור בעצם הדבר היחיד שאפשר למכור בסין, כולל את.. שהוא המליץ שיכלל בתוך ה-ES, עד כדי כך, הוא אמר לכל המתחרים יש... רק אתם מבקשים על זה אקסטרה, בואו תכללו את זה בתוך ה-ES, עד כדי כך. ובסופו של דבר אתה בונה חברה שהתפקיד שלה הוא בעצם ליהנות מהחיבור ש- Beammed יכלה ליהנות ממנו, פעם אחת. פעם שנייה, עושה שדרוגים, מקבל מכשיר בפורמט ES, שזה הפורמט הנחות ביותר שקיים ומשדרג אותו או אצלו במשרד ומוכר את זה ללקוח הקונפיגורציה הסופית או בדיעבד אחרי שלקוח קנה קונפיגורציה נחותה ומבקש לשדרג אותה אז הוא הולך ומשרג לו את זה בשדה, מכל הדברים האלה אני לא נהנה, אני ברמה האישית אגב גם כי אני מרוויח עמלות וכשסך הכול מכירות שלנו קטן אז העמלות שלי גם ברמה האישית נפגעות, כן."

גם לעניין זה ככל שBeamMed לא ערכה את בדיקות הנאותות המתאימות טרם רכישת סאנלייט הרי שהדבר רובץ לפתחה. יש להדגיש כי נוי, שהובא להעיד מטעם התובעות כמי שהיה נציג סאנלייט בשעתו, והעיד מה היו הסיבות שהביאו ליצירת המכשיר המוזל (סעיפים 16-13 לתצהירו):

"מכשיר האומניסנס דגם ES הושק עבור השוק הסיני בשנת 2003 על מנת לספק גרסה זולה (economy) של המכשיר שתוכל להתחרות עם יצרנים מתחרים מדרום קוריאה, יפן וחברות סיניות מקומיות...האסטרטגיה וההחלטה לייצר ולספק מכשיר אומניסנס בגרסה אקונומית (ES) תוכננו ואושרו על ידי ועל ידי המנהלים בסאנלייט כדי לקדם מכירות שאכן גברו".

כפי שעולה מעדות זו שלא נסתרה, המכשיר פותח ושווק 3 שנים קודם למכירת סאנלייט ל- BeamMed. כאשר עיינו אנשי סאנלייט במכירות, הופיעה עובדה זו. כזכור, מרום שהיה אז בסוד העניינים כלל לא הובא לעדות.

שנית ובעיקר, אם, כפי שהעיד זמיר, כבר עם כניסתו לתפקיד הזהירו את זמיר אישית מפני צ'רלס (עדותו של זמיר כי זה היה הדבר היחיד שאמרו לו על צ'רלס עם כניסתו לתפקיד זה "תיזהרו ממנו", עמ' 648 לפר' מיום 26.9.16, ש' 3-1), היה עליו כנציג BeamMed, לעשות בדיקות עצמאיות לעניין זה. מכל מקום, BeamMed היא זו שהחליטה להמשיך בייצור ושיווק דגם ה-ES לאחר שרכשה את פעילות סאנלייט. כך העיד זמיר לעניין זה (עמ' 629 לפר' מיום 26.9.16, ש' 18-630 לפר' ש' 22):

"ש. אני מניח שחברת Beammed יש לה גם דירקטוריון והיא קובעת לעצמה איזה מוצרים כן לייצר ואוכל להיוועץ באנשי מקצוע, נכון? זאת לא חברה, הרי חברה בינלאומית מוכרת להרבה מדינות.

ת: נכון.

ש: המפיץ לא קובע לכם מה למכור ומה לא, יכול להמליץ לכם לעשות כך או אחרת, נכון?

ת: כן.

ש: אתם בסופו של דבר מחליטים בעצמכם.

ת: נכון.

ש: לייצר או לא לייצר, לייצא או לא לייצא, נכון?

ת: כן.

ש: עכשיו, אתה אומר, כל הזמן אתה מדבר על ההתקשרות ואני אומר לך שכנראה שיש כאן איזה טעות כי מה שעניין אתכם, ואישרת את זה לפני כן, זה מה המחיר שאתם מוכרים למפיץ, אתם רוצים למכור במחיר מסוים וכמה שיותר,

ת: זה כשאני עובד עם מפיץ.

ש: עם מפיץ, כן, נכון?

ת: כן.

ש: אז כאן מעניין אותך למכור, עכשיו, תאמר לי, הייתה לך איזה בעיה של נגישות למאגרי המידע של סאנלייט בשנת 2002 לפני שצ'ארלס היה מפיץ, כמה מחירים אז הוא מכר את המוצרים שלכם?

ת: אני לא מצליח להבין את ה-,

ש: שאלה, האם הייתה לכם בעיית נגישות?

ת: א' כן, הייתה בעיה לנגישות, לא היה לי חומר של 2002 של סאנלייט,

ש: ... למה לא?

ת: כי לא היה, כי אנחנו לא קיבלנו את זה, כשסאנלייט עברה לידי Beammed חלק מהשרתים נהרסו, אגב גם בתכניות הפיתוח שלנו זה בא לידי ביטוי, היינו צריכים מאוד-מאוד להתאמץ בשביל להתגבר על הפערים האלה."

אגב, לעניין זה של אבדן מידע במכירה לא הובאה כל אסמכתא, והעד נוי שהיה מנכ"ל סאנלייט בשעתו, והנציג בסין, לא נשאל על כך דבר. מכל מקום, זמיר בעדותו שלו מאשר למעשה כי BeamMed היא חברה רצינית, ויכולה הייתה לעשות את הבדיקות שלה, גם אם צ'רלס טען כי מכשיר מוזל יהיה היחידי שיוכלו למכור. כל כן, גם אם מדובר בראש נזק נפרד, יש לדחות את התביעה שכנגד גם לעניין זה.

6.3. השדרוגים הלא חוקיים

טענה נוספת של BeamMed בתביעה שכנגד הינה כי הנתבעים שכנגד צ'רלס או שן לאק ביצעו שידרוגים למערכות ללא ידיעת BeamMed ואת התמורה לקחו לכיסם. טענה זו מבוססת על עדות יחידה השל סטף (שלא נמצאה מהימנה), שאישר כי הוא ביצע שדרוגים לא חוקיים, וטבלת שדרוגים ובה מסמכים שונים, שהוכנה ע"י סטף והתובעת שכנגד, ואין לה כל תימוכין אחרים. אקדים את המאוחר ואציין, כי לאור פירוט הדברים שיובא להלן, מצאתי שלא עלה בידי התובעת שכנגד להוכיח טענה זו.

6.3.1. רקע – אופן ביצוע השדרוגים

המכשיר המרכזי ששווק בסין בתחילה ע"י סאנלייט ואח"כ בידי BeamMed הוא מכשיר Omnisense, להלן: אומניסנס. למכשיר זה מספר דגמים השונים זה מזה ביכולות שלהם. היו שלושה דגמים עיקריים. דגם S המיועד למבוגרים, דגם P המיועד לילדים ודגם SP המיועד הן למבוגרים, הן לילדים. לטענת BeamMed, ההבדלים בין המכשירים נובעים מהתוכנה המותקנת על גבי המכשיר, כאשר ניתן לשדרג כל מכשיר למכשיר מתקדם יותר (סעיף 48 לתצהיר סטף וסעיף 48 לתצהיר זמיר). במחירונים של BeamMed לשנים 2007 ו-2008 (נספחים 59-58 לתצהיר זמיר), מופיעים הסכומים שיש לשלם עבור שדרוגים. מחירון שדרוגים.

השידרוגים מבוצעים באמצעות מחולל מפתחות (key generator). זמיר, בסעיף 137 לתצהירו מצהיר כי בשנת 2004 עוד לפני רכישת פעילות סאנלייט ע"י BeamMed, הגיע מחולל מפתחות לידי המשרד המייצג בסין. יש להזכיר ולהדגיש כי זמיר העיד כי "אין לו מושג" על מה שקרה לפני אוגוסט 2007, ואף על פי כן הצהיר על הדברים.

נוי בתצהירו אישר את הדברים והבהיר כי מחולל המפתחות נמסר בשעתו לסטף על ידי מנהל השירות של סאנלייט ישראל (סעיפים 11-10 לתצהירו), וחזר על הדברים בחקירתו (עמ' 401-400 לפרוטוקול), ואישר כי לא סיפר על כך לאנשי BeamMed (עמ' 484 לפר' ש' 16-14).

צ'רלס מצדו העיד כי מחולל המפתחות ניתן לסטף, כפי שהעיד נוי, וכי סטף ערך את השדרוגים וגרף את הכספים לכיסו שלו. במכתב ששלח צ'רלס לזמיר ומרום ב-26 לנובמבר 2009 (נספח 41 לתצהיר זמיר), לאחר ביטול הסכם ההפצה עמו, מסביר צ'רלס בהרחבה כי בתחילה נעשו שידרוגים ע"י סטף ואכן הכסף הועבר לחשבון שן לאק, כי למשרד המייצג אסור לקבל הכנסות, אך הבהיר כי העניין הופיע בהתחשבנות המשרד המייצג. עוד כתב צ'רלס באותו מייל, כי לאחר שסטף עזב הוא גילה שדרוגים שעשה סטף ללא ידיעתו. צ'רלס לא הראה כל אסמכתא לעניין ההתחשבנות עם המשרד המייצג.

למעשה, אין מחלוקת כי כל השדרוגים בוצעו בפועל על ידי סטף באמצעות מחולל המפתחות שהועבר אליו ככל הנראה, ברשות, עוד בתקופת חברת סאנלייט. כלומר היה בידיו הכלי לעשות זאת. גם לעניין זה, כיון שלא הובררו הבדיקות שנעשו בעת רכישת סאנלייט ע"י BeamMed, לא ברור האם BeamMed ידעה על כך, ואם לא ידעה מדוע. מכל מקום, כיון שהסכימה לרכוש את סאנלייט במצבה AS-IS, גם בעניין זה אינה רשאית להעלות כיום טענות כנגד צ'רלס. לענייין זה יש משמעות רבה לכך שאנשי BeamMed שהיו בתקופת הרכישה לא הובאו לעדות, על אף שחלקם נמצאים בחברה גם כיום, ומי שהובא לעדות העיד כי "אין לו מושג", כלשונו, מה היה באותה תקופה.

6.3.2. העדויות שהציגה BeamMed לעניין השדרוגים

השאלה אם בוצעו שדרוגים כנגד תמורה שהגיעה לידי צ'רלס ושן לאק, ולא הועברה על ידם לתובעת שכנגד. את טענתה לנזק שנגרם מהעדר תשלום, מבססת BeamMed על עדותם של סטף ורייצ'ל, כמו גם על סוג של דווח שהכין סטף. מעבר לחוסר המהימנות של סטף ורייצ'ל, עליו עמדתי לעיל, יש להוסיף מספר דברים בהקשר של השדרוגים.

אשר לסטף, הוא העיד כי שביצע את השדרוגים בלי לדווח על כך, אם כי לטענתו, בהוראותו של צ'רלס. זמיר עצמו אישר כי סטף ביצע שידרוגים גם לאחר ש-BeamMed רכשה את פעילות סאנלייט ורק במסגרת חתימת הסכם ההפצה עם ביימד גילה סטף את הדבר ל-BeamMed ופיצה אותה בדיעבד (עדות זמיר בעמ' 624 לפר' ש' 12-5)

"ש. סטף אמר לנו שהוא סיכם איתך שהוא ישלם לך, במעמד החתימה, על שידרוגים לא חוקיים שהוא עשה בניגוד לידיעתכם, נכון?

ת. כן.

ש. ואיפה מופיע בהסכם שהוא ישלם לכם עבור שדרוגים לא חוקיים?

ת. אני לא חושב שזב מופיע בהסכם אבל זה מה שסוכם בינינו והם שילמו על כך גם בהמשך.

ש: ואתה גם ידעת, הוא הודה גם שהוא מכר 10 מכשירים תוך הפרה של ההסכם שלכם עם צ'ארלס,

ת: כן.

ש: מאחורי הגב שלכם למעשה.

ת: בתאריך הזה ידענו מזה.

ש: ידעתם מזה. אז אתה הולך וחותם הסכם עם בן אדם שמוכר לך מכשירים מאחורי הגב, שעושה לכם שדרוגים לא חוקיים ואתה יודע שהוא יכול לעשות את זה בלי... שלך ואתה הולך לחתום איתו הסכם, אחרי שאתה לא מאמין במפיץ הקודם שלך, זה מה ש-, למעשה החלפת מפיץ אחד שאתה לא מאמין בו במפיץ אחר שמודה שהוא גנב ממך ועשה דברים מאחורי גבך, זו התשובה שלך, נכון?

ת: לא. זאת לא התשובה שלי, זה, הבחירה שלנו הייתה לא הבחירה האולטימטיבית, אם הייתי בסיטואציה שבה אני יכול לבחור עכשיו חברת הפצה כנראה שהייתי הולך ועושה סקר רציני ואולי מוצא חברה יותר חזקה ויותר משמעותית מביי-מד באותה העת ונכון שהדבר הזה צרם, העובדה שסטף עשה את השדרוגים בהחלט לא הייתה [נעימה] מצד שני היא בהחלט התפרשה על ידנו כחלק מהמהלך ההישרדותי הזה שבו הם היו נתונים ומאחר ומצאנו מנגנון גם, שני מנגנונים שימנעו כזה דבר בעתיד, אחד מנגנון שלנו תכנתי ושתיים שהפקדנו מאותו רגע גם את הרישיונות וגם, עד עצם היום הזה, וגם את החותמות אצל עוה"ד צחי... בשנחאי אז למעשה סיכלנו את היכולת אי פעם לעשות כזה דבר בהמשך.".

ובעמ' 659 לפרוטוקול מיום 26.9.16, ש' 23-20), הוסיף זמיר והעיד כי אינו זוכר אלו סכומים שולמו אך שולם: "בדיוק מה שהוא היה צריך לתת" (שם).

סטף טוען כי קודם שעזב את שן לאק ערך שידרוגים ולא לקח את הכסף לכיסו, ורק לאחר שעזב את שן לאק, המשיך לבצע שידרוגים ולקח את הכסף לכיסו. ובכן עדותו זו מתאימה יותר לכך שביצע את השדרוגים כל העת ולקרח את הכסף לכיסו.

אין לקבל הסבר זה. כפי שציינתי, עדותו של סטף מוטה, מטה לחמו תלוי ב-BeamMed, והוא היה זה שביצע את הפעולות הבלתי חוקיות הנטענות. בנוסף, לכך, זמיר נשאל מדוע בחרו מפיץ, שעל פי הודאתו הונה אותם בעבר, וזה טען ראשית, כי סטף, השיב את הכספים, ושנית כי לא הייתה להם ברירה. היינו, BeamMed מנסה להוכיח כי נגרמו לה נזקים משדרוגים לא חוקיים, באמצעות מי שהם מודעים לכך שביצע שדרוגים לא חוקיים וגרף את הכסף לכיסו שלו. BeamMed לא הציגה כל ראיה כי הכספים אכן הושבו לה על ידי סטף, והעניין אינו מופיע במסגרת ההסכם שנחתם עם ביימד שבבעלותו.

עוד אדגיש כי רייצ'ל שבתצהירה (סעיפים 59-57), הבהירה שצ'רלס גנב מהחברה בין היתר באמצעות שדרוגים שאת תמורתם לקח לכיסו, שינתה גירסה בעדותה מספר פעמים לגבי מקור הידיעה שלה. בתחילה העידה כי בדקה עם מפיצי משנה ונודע לה על כך (עמ' 540 לפר' ש' 8-6), אח"כ העידה כי זה הגיוני לאור המכשירים שנקנו לעומת המכשירים שקיבלו (עדותה בעמ' 540 ש' 17-16), בהמשך העידה כי סטף סיפר לה על כך (עדותה בעמ' 541 לפר' ש' 3) ולבסוף אשרה כי מדובר רק בהנחה או השערה (assumption) שלה (עמ' 541 לפר' ש' 9). זאת, מעבר לחוסר המהימנות הכללית של עדותה כמפורט לעיל.

זאת ועוד. ממכתבה של יו צ'י לזמיר מיום 25.4.09 (ת/3 עמ' 10-8) מבהירה יו צ'י לזמיר כי כל הפעילות השוטפת של המשרד נוהלה ע"י סטף (במישור הטכני) וריצ'ל (בנושא השיווק והמכירות). מכאן עולה שבהחלט יתכן כי סטף הוא זה שביצע את השדרוגים הלא חוקיים, וגרף את הכסף לכיסו שלו.

6.3.3 טבלת השדרוגים

לבד מעדותו של סטף, שלא נמצאה מהימנה, ניסתה BeamMed להביא כעדות לביצוע שדרוגים ע"י שן לאק תוך הפרת ההסכם עמה, טבלה, שהכין סטף עצמו, ובה מופיע, לטענתה, המספר הסידורי של כל יחידה והתצורה בו נשלח לסין; תעודת האחריות בה נרשם הדגם, ולעיתים גם צילום מסך ממנו ניתן ללמוד, לטענתה על תצורת המכשיר היום (נספח 32 לתצהיר זמיר, נספח 13 לתצהיר סטף, וכן עדות זמיר בעמ' 578-575 לפר' מיום 26.9.16). לטענת BeamMed מסמכים אלו מעידים על כך שמכשיר יצא את הארץ בתצורה אחת ושודרג לאחרת מבלי ש- BeamMed קיבלה על כך תשלום. כפי שאפרט להלן, לא ניתן לבסס כל ממצא על הטבלה הנ"ל.

6.3.3.א. אופן הכנת הטבלה

תהיה ראשונה עולה באשר לאופן עריכת הטבלה ובידי מי. זמיר בתצהירו ציין (בסעיף 242) כי סטף הוא זה שהכין את הטבלה. אולם, הטבלה כוללת טקסט בשפה העברית, בה סטף אינו שולט. בשורה 31 צוין כי מדובר ב"מערכת שיצאה להודו חזרה ויצאה שוב", בש' 51 נכתב: "אין איזכור למערכת זו בתיקים שלנו" וכותרת העמודה הרביעית היא בעברית: "סוג תוכנה לפי דיווח בדיקה סופית". סטף בתצהירו (סעיף 64) דייק אולי יותר משהעיד כי הכין את הטבלה בסיוע BeamMed: "I prepared a table, with BeamMed assistance", אך לא ציין מי ב- BeamMed עזר לו ובאיזה אופן. כלומר אין מדובר בראייה עצמאית אלא במסמך שהוכן על ידי BeamMed עצמה, כאשר כבר צפתה לסכסוך עם צ'רלס.

שנית, BeamMed הציגה שלושה סוגי מסמכים, מהם לטענתה ניתן ללמוד על שדרוגים לא חוקיים שבוצעו. אשר לתצורה בה יצאו המכשירים מ-BeamMed, המסמכים צורפו לטבלה שצורפה לתצהיר זמיר, אולם זמיר לא ערך אותם, לא אישר אותם ולא חתם עליהם, ומי שעשה כן לא הובא לעדות (חלק מהמסמכים קודמים למאי 2007 אז החל זמיר לעבוד ב-BeamMed). חלק מהתעודות מתייחסות למכשירים מסוג BonAge, שהם מכשירים שונים מאומניסנס, ולגביהם אין מדובר בשידרוג.

בנוסף, חלק מהמסמכים נושאים את הלוגו של חברה אחרת בשם Zicon (למשל מכשיר 26115315, עמ' 435 לתצהיר זמיר, וארבע דוגמאות נוספות לפחות). מסמכים אלו אינם מסמכים של סאנלייט או של BeamMed, ואיש מטעם חברת זיקון לא הובא לעדות (אשר לתמיהות העולות ממסמכים אלו עצמם ראו סעיף 122 לסיכומי התשובה של התובעות).

זאת ועוד, חלקם של המסמכים אינם חתומים, ובחלקם דווח על תקלות (כך לשם הדוגמא מכשיר 26105348 (עמ' 381 לתצהיר זמיר); מכשיר 26105336 (עמ' 389 לתצהיר זמיר) וישנן דוגמאות נוספות). לגבי מכשירים אלו כלל לא ברור אם נשלחו באותה תצורה לאחר שתוקנו וטופלו. כך למשל מכשיר 27035304 (עמ' 420 לתצהיר זמיר), כתוב בטופס הבדיקה כי יש בעייה ו"מוטי לוקח לחיפה". לא ברור מה קרה עם המכשיר לאחר מכן. מכשירים אחרים המופיעים בטבלה אינם כוללים כלל את תצורת המוצר (היינו, סוג הדגם, לדוגמא מכשיר 28045304 (עמ' 574 לתצהיר זמיר, ולפחות חמישה מקרים נוספים).

בנוסף, BeamMed לא הציגה את תעודות המשלוח והמכירה, כך שלא ברור באיזו תצורה הגיעו המוצרים לידי שן לאק, ולגבי חלק מהמכשירים לא הוצגו שלושת המסמכים אלא רק אחד או שניים מהם (כך, ביחס למכשיר 26115301 (נספח 61 לתצהיר זמיר, עמ' 561), לא הוצג טופס הבדיקה, אלא רק מה שנטען להיות תעודות אחריות וטופס התקנה שסיפק סטף, ומאידך, לגבי מכשיר 26115315 ( נספח 1 לצהיר זמיר, עמ' 435) הוצג רק טופס בדיקה של חברת זייקון, אך לא תעודת התקנה או אחריות.

6.3.3.ב. טעויות בטבלה

כדי להבהיר מדוע אין די במסמכים האמורים, אקח לדוגמא את מערכת מספר 26065313. לטענת BeamMed מערכת זו יצאה מהארץ בגירסה הפשוטה ביותר ES והתוקנה אצל הלקוח בתצורה הגבוהה ביותר SP. בעמ' 445 לתצהיר זמיר מופיע מסמך הבדיקה של מערכת זו (בארץ לפני ייצוא) ואכן מצויין שמדובר בדגם ES. המסמך הוא מיום 7.9.06. תעודת האחריות של המערכת (עמ' 449-448 לתצהיר זמיר), מעידה כי תעודת האחריות היא על דגם מסוג SP . תעודת האחריות היא מיום 23.11.06. אולם, צרלס הציג מסמכים לתשלום עבור שדרוג המערכת מדגם S לדגם P ביום 4.11.06. תמורת 1,300$. היינו, לפחות עבור חלק מהשדרוג בוצע תשלום בנוסף, בתצהירי התובעת היו מסמכים המעידים על שדרוגים שנעשו, הכלולים בדוח שהוגש לחברת סאנלייט בשעתו. לא היה כל קושי לבחון עם מקבל השדרוג האם השדרוג בוצע ולמי הועבר הכסף, אך BeamMed לא טרחה לעשות זאת.

כלומר BeamMed קיבלה תשלום עבור שדרוג מ-S ל-P, כך שבוודאי לא ניתן לטעון כי מלוא השדרוג לא שולם.

בנוסף, ביחס למכשיר 28075301 (נספח 61 לתצהיר זמיר, עמ' 905), נכתב בתעודת האחריות כי מדובר בדגם SP. אלא באישור ההתקנה שנחזה להיות מאותו תאריך, מצוין כי מדובר במכשיר מסוג S.

ב"כ התובעות בסיכומי התשובה העלה טענות נוספות באשר לאוטנטיות המסמכים, החל בסעיף 141, אולם כיון שהמסמכים היו בתצהיר זמיר, ניתן היה לבקש חוות דעת לעניין זה, ומשלא נעשה הדבר, אין מקום להעלאת טענות אלו בסיכומים.

לאחר שעלו טיעונים אלו בסיכומי התשובה של התובעות, הוגשו סיכומי התשובה של BeamMed, הנתבעת שכנגד, והיא ביטלה זאת כלאחר יד בציינה כי: "התובעות הצליחו למצוא רק לגבי מספר מועט ביותר של מערכות, מתוך אלו שפורט בטבלת השדרוגים, טעויות שנפלו בעת עריכת טבלת השדרוגים המצדיקות את גריעתן של אותן מערכות בלבד" (סעיף 100 לסיכומי התשובה של BeamMed).

אין לקבל זאת, שכן הדברים מעידים על הכלל, ומדובר בריבוי טעויות מסוגים שונים. בנוסף, כפי שאפרט, נפלו תקלות נוספות באותו דו"ח או טבלה.

6.3.3.ג. תעודות האחריות

אחד המסמכים שצורפו לטבלה הן תעודות האחריות, שמעידות, כך לטענת BeamMed, על התצורה בה הגיע המכשיר לידי הלקוח הסופי. ובכן, גם על תעודות אחריות אלו לא ניתן לבסס דבר. זאת בראש ובראשונה מאחר שמעדותו של סטף עצמו עולה, כי מה שנחזה להיות תעודות אחריות ומסמכי התקנה הוכנו, הודפסו, מולאו ונשמרו בידי סטף עצמו, והוא זה שהעבירם ל- BeamMed(עדותו בעמ' 584 לפר' מיום 22.9.16, ש' 9-8; עמ' 585 לפר' מיום 22.9.16 ש' 19-17, ועמ' 586 לפר' מיום 22.9.16 ש' 21-5) סטף הבהיר כי הכין ומילא את התעודות בעצמו, מסר אותם ללקוח, ושמר עותק סרוק במחשב שלו (עמ' 587 לפר' ש' 18-1). לדבריו כשהתבקש להביא את המסמכים, מסר את מה שהיה לו במחשב שלו, ולא ביקש זאת מהלקוחות (עדותו בעמ' 593 לפר' מיום 22.9.16 ש' 22-16 וכם עמ' 594 לפר' ש' 19-14). BeamMed לא הביאה ולו מקרה אחד בו נמצאה תעודת האחריות בידי הלקוח, או עדות של לקוח סופי בעניין זה.

יש הדגיש שמרבית תעודות האחריות שצורפו כלל אינן חתומות, וודאי לא ע"י הלקוח.. על גבי אישורי ההתקנה מודפס שם מקבל השירות, אך אין חותמת כדי לוודא כי אכן השדרוג בוצע, לעיתים יש חתימה לא ברורה. סטף בחקירתו אישר כי ניתן להחתים את הלקוח, אך הדבר לא נעשה (עדותו בעמ' 589 לפר' מיום 22.9.16, ש' 18- עמ' 590 לפר' ש' 17).

זמיר נשאל על כף והשיב כי BeamMed לא ניסתה אפילו לבדוק את המסמכים מול הלקוחות הסופיים (עמ' 574 לפר' מיום 26.9.16, ש' 17-עמ' 575 ש' 11):

"ש. האם עשיתם פנייה לצד שלישי אחר בסין כלשהו שלא קשור לתביעה הזאת?

ת. במטרה לקבל מסמכים?

ש. במטרה לקבל מסמכים אוטנטיים, כן.

ת. לא, לא זוכר כזה דבר.

ש. האם בדקתם לגבי האוטנטיות של המסמכים מול צדדים שלישיים, האם עשיתם פניות כאלה לצדדים שלישיים לשאול האם המסמכים האלה מסמכים אוטנטיים, מה שסטף הביא לכם?

ת. אם אתה יכול להסביר לי על איזה צדדים שלישיים אתה מדבר...

ש. למשל אחת הטענות פה שנעשו שדרוגים שלא שולם עליהם כסף...עכשיו העבירו לכם לכאורה רשימה של שדרוגים...אפשר לצלצל לבית חולים או למרפאה ולהגיד עשו לכם שדרוג? משהו מהסגנון הזה, זו הכוונה

ת. לא

ש. עשו לכם שדרוג? עשו לכם קבלה על תשלום? תראו לנו העברה, למי ביצעתם העברה, שום פנייה כזאת לא עשיתם?

ת. לא"

כשנשאל מדוע קיבלו מסמכים מסטף ורייצ'ל ולא ניסו לאמת אותם בשום צורה, תשובתו הייתה מתחמקת ומתפתלת ואמר שהיו להם מספיק מסמכים, אך כדי לגבות זאת ביקשו צילומי מסך שיעשו אצל הלקוח (עדותו בעמ' 575 לפר' מיום 26.9.16, ש' 17-עמ' 576 ש' 11). מה יותר פשוט היה במקום לשלוח את סטף ללקוחות לעשות צילומי מסך, להרים טלפון ללקוחות ולבדוק ישירות איתם את מצב הדברים?! מכל מקום גם צילומי מסך שנעשו לכאורה אצל הלקוחות מעוררים תמיהות, כפי שאפרט להלן.

תהיה נוספת עלתה בהקשר זה, שלא נמצא לה מענה, משהתברר כי לפני התביעה מעולם לא קיבלה BeamMed העתק של תעודות האחריות (עדותו של זמיר עמ' 577 לפר' מיום 26.9.16, ש' 13-4)):

ש. לפני שהתחיל כל הסיפור לא הייתם מקבלים את תעודות האחריות בחזרה [הכוונה להעתק ממה שנמסר ללקוח].

ת. לא.

ש. זה לא משהו שקרה בשוטף?

ת. לא.

ש. כלומר אתם מוכרים מכשיר וזהו?

ת. היינו אמורים לקבל אבל לא קיבלנו אף פעם תעודת התקנה

ש. ולא עשיתם עם זה כלום?

ת. לא"

זמיר הוסיף כי טעה שלא עמד על קבלת התעודות, אך לא ממש הסביר מדוע לא עשה כן (עדותו בעמ' 578 לפר' מיום 26.9.16, ש' 22-14):

"א' צ'רלס מידר מאוד-מאוד את המידע, הוא לא שיתף, אגב בהסכם ההפצה גם כתוב שהוא צריך לחשוף בפנינו את כל רשימת ההתקנות שלו ואת כל הזה ואנחנו נדרשים לזה גם רגולטורית, אם קורה איזשהו recall אז אנחנו אמורים להיות מסוגלים להודיע ללקוחות, לא קיבלנו את הדברים האלה מעולם והבקשות לקבל אותם, ומעבר לזה גם מפיצים לא כל-כך אוהבים לשתף את המידע הזה כי זה סוג של IP שלהם, זה הלקוחות שיש להם. בהקשר של הימים שבו צ'רלס עבד בכובע של שכיר שלנו כמובן שהוא היה צריך לחשוף את המידע כי זה המידע שלנו הוא פרסם, אבל לא קיבלנו ולא ביקשנו וטעינו שלא עמדנו על כך."

גם כאן, מרגע שלא קיבלו תעודות אחריות מזמן אמת, ילינו על עצמם שאינם יכולים לבסס ממצאים על תעודות שהנפיק סטף בשלב בו ניסו לקבל את הסכם ההפצה, וכאשר התברר כי סטף עצמו ערך שדרוגים לא חוקיים וגרף את הכסף לכיסו.

6.3..ד. העדר אימות של הלקוחות

הבעייתיות הגדולה ביותר נוגעת לצילומי מסך וטפסי בדיקות שלכאורה בוצעו אצל הלקוחות הסופיים, שלא ברור על ידי מי נערכו, היכן צולמו ומתי. סטף נשאל על כך בחקירתו וטען תחילה כי בבתי החולים בהם צולמו התמונות חתמו על צידן האחורי של התמונות וכי הגיש את הדברים, לאחר מכן שהתברר כי אין חתימות כאלו על גבי התמונות שהוגשו טען כי לא הגיש זאת, אך התמונות ברשותו, ולבסוף טען כי התמונות המקוריות נשארו בסין וכי הוא יגיש אותם לתיק בית המשפט, דבר שכמובן לא נעשה.

בהמשך טען סטף, לגבי צילומי המסך, כי ביקש שיחתמו עליהם, אך לא ביקש חותמת, כי זו נמצאת בחדר המנהל ומסובך לבקש זאת (עדותו בעמ' 595 לפר' מיום 22.9.16, ש' 6-1, וכן בעמ' 599 לפר' מיום 22.9.16, ש' 5-1). עדות זו, לפיה הוא צילם את התמונות לכאורה בקליניקות, החתים עובדים אך לא ביקש חותמת אינה סבירה ןמעלה קושי של ממש לקבל את האוטנטיות של המסמכים הללו.

בעדות שינה סטף את גרסתו בכל פעם על פי מה שנמצא בתיק בית המשפט, והעובדה היא שלא צורף דבר לתיק בית המשפט בסופו של יום, כך שכל מה שיש הם צילומי מסך ללא כל שיוך, למעט דבריו הבלתי מהימנים לחלוטין של סטף כפי שפורטו לעיל.

זמיר העיד לעניין זה והסתבך בתשובותיו (עמ' 580 לפר' מיום 26.9.16 ש' 7 ואילך). תחילה העיד זמיר כי מדובר בלקוחות של צ'רלס ואין לו את הפרטים שלהם. לאחר מכן נשאל כיצד הוא טוען שלא ידע את הפרטים שלהם, אם, לפי הטבלה, סטף הלך לכל אותם מקומות וצילם את המכשירים, ואז הוא מעיד בליל של דברים ואינו עונה לשאלה:

"הנתונים האלה הגיעו בשלב מאוחר יותר. אני לא זוכר באיזה תאריך אבל לא הכל נמסר לנו ב-11 בנובמבר, היו דברים שנמסרו והתבקשו גם בהמשך, אתה יודע, אנחנו קיבלנו חומר, מאוד-מאוד, המנה העיקרית שלו הייתה ב-11 בנובמבר......"

גם אם תשובה זו, לגבי עיתוי קבלת הנתונים, מנסה להסביר מדוע הפסיקו את חוזה ההפצה, הדבר אינו מסביר כלל ועיקר מדוע לא הובא איש מהאנשים הללו לעדות בבית המשפט.

יש לזכור כי מדובר באנשי רפואה בכירים בחלק מהמקרים, והתשובה לפיה לא ידעו מיהם ולא ידעו כיצד לפנות אליהם מעוררת תמיהות. בנוסף, כפי שיפורט להלן, כאשר הגישה BeamMed תלונה במשטרה בסין, לגבי התנהלותו של צ'רלס, בין השאר בנוגע לשדרוגים, היא מסרה שמות ואנשי קשר של לקוחות שונים. רשימת לקוחות קיימת גם בהסכם רכישת פעילות סאנלייט. BeamMed לא טרחה להביא ולו דוגמא אחת, מלקוח סופי אחד, ולפיכך לא ניתן לקבל את טענותיה לעניין זה.

6.4. הסכמי שירות

BeamMed טוענת כי שן לאק התחייבה להסכמי שירות בתשלום, גבתה את התשלום, נתנה את השירות באמצעות עובדי הנציגות, וגבתה את הכסף לכיסה.

הראיה היחידה שמציגה BeamMed לעניין זה היא מסמכים הנחזים להיות מסמכי שירות, שבדומה לשדרוגים, לא ידוע מי ערך אותם, וגם לעניין זה לא הובא ולו לקוח אחד שמאשר כי חתם על הסכם כאמור. סטף הבהיר בתצהירו כי מדובר במסמכים ש"הצליח למצוא" אך לא מעבר לכך (סעיפים 38-40 לתצהירו). סטף מצרף תשעה מסמכים המהווים הסכמי שירות כטענתו, אולם, ארבעה מתוכם כלל אינם חתומים על ידי הלקוחות לכאורה, שניים נושאים תאריכים של אוגוסט וספטמבר 2008, כאשר המשרד המייצג הפסיק לפעול, ושן לאק קיבלה את הנציגות, ובנוסף, קריאות השירות שבוצעו לכאורה מכוח הסכמים אלו הוכנו ע"י סטף עצמו.

צ'רלס בעדותו נשאל על מסמכים הנחזים להיות חוזים בין BeamMed למקבלי שירות בסין בתקופת הנציגות לפיהם השירות ינתן עי BeamMed ושן לאק תקבל את הכספים. ב"כ BeamMed הפנה את צ'רלס לנספחים 23-22 לתצהירו של זמיר (עמ' 281 לפר' ש' 5). נספח 22 הוא הסכם בין BeamMed ל-Maternal Child Care Center בסין. בהסכם נכתב שBeamMed תמשיך לתת שירות בחלוף שנה כנגד תשלום, לרבות חלקי חילוף, והתשלום יגיע לשן לאק. צ'רלס נשאל איך הדבר יתכן, והבהיר כי זה לא הגיוני, כי כאשר שן לאק קיבלה את הנציגות היא נתנה את השירות ולכן, ככל הנראה, המסמך מזויף (עמ' 283 ש' 16-עמ' 284 ש' 3). צ'רלס נתן תשובה דומה לגבי נספח 23 שהוא הסכם דומה בין BeamMed ל-Haidian Maternal and Child Care (עמ' 284 לפר' ש' 18-14).

אמנם עדות צ'רלס לעניין זה לא הייתה קוהרנטית והוא אף טען שלמשרד המייצג אסור היה לקבל כספים, אך הוא העביר את הכספים שקיבל במזומן (עדותו בעמ' 247-245 לפר'), אולם, אין די בכך כדי להוכיח את תביעת BeamMed. מה פשוט יותר היה מאשר לבדוק עם אחד הספקים אם אכן קיבל שירות ולמי שילם. כיון שלפחות בחלק מהמקרים מדובר בבתי חולים, נראה שניתן לעשות זאת, אולם BeamMed, כאמור, אפילו לא ניסתה.

ובכן, אם BeamMed גילתה חוזים כאלה, שלדבריה אינם סבירים, שהיא לכאורה חתומה עליהם, מדוע לא פנתה לאותם קליניקות בסין כדי לבקש את המקור או לברר את העניין, ומדוע לא שאלה האם אי פעם קיבלו שירות. הימנעותה מלעשות כן או להציג את תוצאות הבירור מוחזקות כנגדה.

6.5. קבלת מוצרים ללא תשלום וגניבת מכשירי הדגמה

פרקים ט"ו ו-ט"ז לתצהיר זמיר עוסקים בגניבת מכשירים נטענת, בשתי הזדמנויות.

6.5.1 גניבת "פרובים" (גששים) שנשלחו לסין לצרכי מחקר

בפרק ט"ו לתצהירו (סעיפים 205-207) נטען כי BeamMed שלחה 2 מערכות אומניסנס וששה פרובים (3 גששים לכל יחידה)), לצרכי מחקר לחברת אנזימוטק ללא תמורה, במטרה שאנזימוטק תעשה בהם ניסויים קליניים, וזאת על מנת לבחון שיתוף פעולה בין החברות בעתיד. לטענת BeamMed בפועל הועברו לאנזימוטק מערכות האומניסנס ורק 2 גששים מתוך הששה שנשלחו. BeamMed טוענת כי צ'רלס גנב את המכשירים וככל הנראה מכר אותם. לתצהיר זמיר צורף ההסכם עם חברת אנזימוטק (נספחים 51 ו-52 לתצהירו). כן הגישה BeamMed תלונה למשטרה בעניין זה (נספח 53 לתצהיר זמיר). זמיר טוען בתצהירו, ללא כל תימוכין, כי צ'רלס הביא לסגירת התיק.

בהסכם עם חברת אנזימוטק בסעיף 2eii, נאמר כי BeamMed כבר סיפקה (בלשון עבר – has already supllied) שתי יחידות, ולכל יחידה שלושה פרובים, וסיפקה זאת בסין. עובדה זו אכן נתמכת במסמכים שצרפה BeamMed עצמה. שכן ההסכם (נספח 51 לתצהיר זמיר) הוא מיום 7.2.08, ואילו תעודות המשלוח הן מראשית חודש ספטמבר 2008. כלומר, בהסכם נאמר כי אנזימוטק קיבלה את שאמורה הייתה לקבל, אחרת וודאי לא הייתה חותמת על ההסכם. היינו, עובדת הגניבה הנטענת נסתרת ממסמכי BeamMed עצמה.

זאת ועוד, בתלונה במשטרה (שעל פניה אינה נושאת תאריך), מצטיירת תמונה שונה, שלא אומתה בכל דרך בהליך שלפניי, ומעוררת אף היא תמיהות כשלעצמה.

ראשית, בתלונה נטען שהחברה שמכרה את המכשירים היא חברת Shanghai Shenzhe Medical Science and Technology Company Limited, שעל פי התלונה היא בבעלות אשתו של צ'רלס ואביה. לעומת זאת בתביעה ועל פי תצהיר זמיר, הגניבה מיוחסת לשן לאק ששמה המלא שונה: Shanghai Shen-Luck Medical Technology and Science limited, זו החברה בבעלות אשתו של צ'רלס ואביה כפי שהוכח עפי מרשם החברות בסין. שמה של החברה הנזכרת בתלונה לא נזכר בכתבי הטענות כקשורה לצ'רלס. החברה השניה בה צ'רלס החזיק 55% מהמניות נקראת Shanghai Zjenshou Electronical Technology Company Limited, והיא אינה בבעלות אשתו של צ'רלס ואביה, אלא בבעלות צ'רלס עצמו ומר Zhong Shen. כלומר, התלונה במשטרה אינה מבססת טענה ךגניבה בזמן אמת ע"י שן לאק.

בנוסף, בתלונה נאמר כי המכשירים היו אמורים להגיע לצרכי מחקר לפרופסור (Professor Chen Yuming), מבית ספר לבריאות הציבור, באחת מהאוניברסיטאות בסין: Public Health College of Zhongshan University. בתלונה מצויין את מספר הטלפון של אותו פרופסור. אולם, לא צורף דבר מטעם אותו פרופסור, או מטעם המחלקה באוניברסיטה, לפיו הגיעו לידיהם רק שניים מתוך ששת הגששים. בנוסף, באותה תלונה למשטרה ציינה BeamMed כי אותם פרובים היו אמורים להגיע לידי הפרופסור. בתלונה לא נזכר כלל ועיקר שמה של חברת אנזימוטק, ועל כן לא ברור מה הקשר בין התלונה לבין נספחים 51 ו-52, המדברים על הסכם עם אנזימוטק. מתצהיר גלעד זמיר עולה, לכאורה, כי מדובר באותם מוצרים, אולם, זאת אך על דרך ההפניה לתלונה, אין בכך בכדי להוכיח את הטענה.

זאת ועוד. בתלונה מצויין במפורש כי אותם פרובים שנשלחו לצרכי מחקר, ונגנבו לכאורה בידי צ'רלס נמכרו באמצעות חברה בשליטת צ'רלס, למוסדות רפואיים המצויינים בשמותיהם, כולל אנשי קשר. כך נטען כי אחד הפרובים נמכר, דרך חברה נוספת, לבית חולים לנשים ולילדים, כאשר מצוין כי ניתן לפנות לראש מחלקת פגים, תוך ציון שמו ומספר הטלפון שלו. מכשיר אחר נמכר לבית חולים גינקולוגי, גם שם מצוין שם בית החולים, ושמו של מנהל המחלקה אליו ניתן לפנות, בצירוף מספר הטלפון שלו. זמיר נשאל לעניין זה והשיב כי לא עשו פנייה כזו (עדותו בעמ' 574 לפר' מיום 26.9.16, ש' 18-16). בהמשך העיד, בניגוד לאמור בתלונה כי אין בידיו את הפרטים. בעמ' 579 לפר' מיום 26.9.16-עמ' 580 ש' 5, מעיד זמיר כשנשאל מדוע לא פנה ללקוחות:

"אני אגיד לך את האמת, אני לא רואה איך אפשר להגיע ללקוח סופי בסין ולנהל איתו שיחה מהסוג שאתה מדבר עליה...אני צריך את הפרטים ואת פרטי הקשר שלו...לא ידעתי מי הם הלקוחות, בטח לא מה פרטי הקשר שלהם"

הדברים נאמרו הן ביחס לשדרוגים הנטענים, הן ביחס לגניבות. בתלונה במשטרה מצויים פרטי אנשי הקשר כולל טלפונים. בתובענה שלפניי לא נעשתה כל פנייה לאותם אנשים ששמותיהם ואופן יצירת הקשר עמם ידועים ל- BeamMed, כדי שיאשרו כי הותקנו אצלם אותם פרובים שלכאורה נגנבו. למעשה פרט לעדות זמיר אין על כך דבר, והימנעות BeamMed מפנייה לאותם גורמים עומדת כנגדה..

6.5.2. גניבת שני מכשירים שנשלחו לצורך הדגמה

זמיר, בסעיף 208 לתצהירו טוען כי שתי יחידות מכשירים נוספות, כולל שלושה פרובים "ששלחה ביממד לסין, לצורך הדגמה, ללא תמורה, מעולם לא הושבו לביממד ולפיכך נגנבו ע"י שן לאק וצ'רלס". בתצהיר מפורטים המספרים הקטלוגיים של המוצרים. זמיר מציין בתצהיר כי בתלונה למשטרה מפורטים שמות הרוכשים. בתלונה למשטרה נאמר כי צ'רלס הכריח (forced) את הפרופ' שערך ניסויים במכשיר לרכוש אותו. בתלונה מצויין שמו של אותו פרופ', בית החולים בו הוא עובד, ומספר הטלפון ליצירת קשר עמו. יחידה אחרת, כך נאמר בתלונה, נמכרה, ללא הסכמת BeamMed לבית חולים אחר. גם כאן מצוין שמו של איש הקשר בבית החולים, ואף שם ומספר הטלפון של איש קשר מחברת ההפצה שמכרה את המכשיר לבית החולים.

זאת ועוד, למרות הטענות שהתלונה נסגרה בשל מעורבות צ'רלס, הרי ש- BeamMed לא הביאה איש מאותם אנשי קשר במוסדות שרכשו לכאורה את המכשירים, לעדות, ואף לא ביקשה אישור לכך שהמכשירים מותקנים במקומות שציינה. BeamMed טוענת בתלונה רשמית למשטרה כי אחד מהחוקרים "אולץ" לרכוש את המכשיר. מדוע לא יצרה עמו קשר כדי לברר האם כך הם פני הדברים.

בנוסף, צ'רלס טען כי הגיע להסכמות עם BeamMed באשר למכשירים אלו, במסגרת התחשבנות שנערכה עם חתימת הסכם ההפצה בין BeamMed לשן לאק. גרסתו זו נתמכת בהתכתבות שלו עם זמיר מזמן אמת.

אין מחלוקת כי מדובר במכשירים שנשלחו ע"י BeamMed למשרד המייצג. צ'רלס התייחס לכך בעדותו וטען כי במסגרת ההתחשבנות שנעשתה כאשר שו לאק קיבלה את הסכם ההפצה, BeamMed עצמה הציעה שהמכשירים ישארו בידי שן לאק (סעיפים 27-215 לתצהירו הראשון של צ'רלס, וס' 129-128 לתצהירו השני של צ'רלס).

אולם, תכתובות מייל מזמן אמת, תומכות בעדותו של צ'רלס. בסעיפים 208-207 לסיכומי התשובה של התובעות עולה כי צ'רלס וזמיר התכתבו לעניין התחשבנות של ציוד שנשאר במשרד המייצג (אין צורך להביא במפורט את כל המיילים, אך מדובר בהם במפורש על מכשירי הדמו). חלק הוחזר, וחלק נשאר במשרד המייצג על דעת זמיר. כך שגם בעניין זה לא הוכיחה BeamMed את טענותיה ואני דוחה את התביעה שכנגד גם בנקודה זו.

עניינים אחרים נזנחו בסיכומים.

7. סוף דבר

תביעת טו-ווין מתקבלת במלואה, BeamMed תשיב לטו-ווין סכום של 264,013$ בערכם ליום הגשת התביעה. ממועד זה יישא הסכום האמור הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד התשלום המלא בפועל.

תביעת שן לאק מתקבלת בחלקה. BeamMed תשלם לשן לאק סכום של 63,532$ בגין מניעת רווח ממכירת היחידות שיובאו לסין שלא באמצעותה, תוך הפרת הסכם ההפצה. עוד תשלם BeamMed לשן לאק סכום של 139,233$, בגין הפסקת ההסכם ללא הודעה מוקדמת. שני הסכומים נכונים ליום הגשת התביעה. ממועד זה ועד התשלום המלא בפועל יישאו סכומים אלו הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

התביעה שכנגד של חברת BeamMed נדחית במלואה.

אשר להוצאות, BeamMed טענה בבקשה להפקדת ערובה כי יש להפקיד ערובה בסכום של 250,000 ₪, לאור סכום התביעה והעובדה שיש להביא עדים מסין, לתרגם מסמכים וכיו"ב. על אף שהיה לכאורה מקום לפסוק סכום זה אותו העריכה BeamMed כסכום הוצאות ושכ"ט ראוי, הרי שלאור ההכבדה של צ'רלס במסמכים ותצהירים של עדים שלא הובאו לבסוף לעדות, החלטתי להעמיד את סכום ההוצאות ושכר הטרחה שתשלם BeamMed לשתי התובעות, על סכום של 150,000 ₪ (סכום עליו הוריתי בהפקדת ערובה). סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

הערבות שהופקדה תושב לתובעות.

ניתן היום, כ"ז אב תשע"ט, 28 אוגוסט 2019, בהעדר הצדדים.