המבקשים עותרים לביטול פסק הדין שניתן כנגדם בדיון ביום 21.1.13 מחמת העדר התייצבות לדיון הוכחות ואי הגשת תצהירים במועד.

עסקינן בשתי תביעות נגדיות וכל צד טוען כי זכאי הוא לפיצוי מוסכם בגין הפרת הסכם מיום 23.2.07 בו מכר המשיב למבקשים נכס מסחרי. מבחינת סיכויי הגנת המבקשים וסיכויי תביעתם, על סמך כתבי הטענות, לא ניתן להכריע בשלב זה, ללא שמיעת העדים, סיכוייו של איזה צד טובים יותר. בתביעה בה נתבעו המבקשים ניתנה להם רשות להתגונן, דבר המצביע על סיכויי הגנתם.

אין מחלוקת כי המבקשים לא התייצבו והשלימו ראיותיהם בגין מחדל דיוני של ב"כ המבקשים, לטענתו לא רשם את מועד הדיון ביומנו, סבר כי הדיון במאי 2013 ולכן גם לא הגיש את התצהירים במועד. לטענת המשיב אין לאפשר למבקשים לכפר על מחדל זה נוכח מחדליהם המתמשכים בתיק.

אכן מחדלי המבקשים קשים, הן אי הגשת תצהירים במועד והן באי התייצבות לדיון הוכחות. אולם לא התרשמתי כי מקור המחדל בזלזול בהליך השיפוטי ודווקא המבקשים אשר יזמו את ההליכים מצויים במצב כי נדחתה עתירתם ונפסק לחובתם סכום משמעותי. האיזון המתבקש הינו ביטול פסק הדין וחיוב המבקשים בהוצאות.

לפיכך, אני מורה על ביטול פסק הדין מיום 21.1.13.

המבקשים יגישו תצהירי עדות ראשית ובקשה לזימון עדים שלא הצליחו לגבות תצהיר מטעמם, בצירוף פירוט תמצית העדות הצפויה, עד ליום 1.5.13.

המשיב רשאי להשלים תצהיריו עד ליום 1.6.13.

קדם משפט יתקיים ביום 23.6.13 בשעה 09:00.

בגין המחדל הדיוני, ישאו המבקשים בהוצאות המשיב בסך 5,000 ₪. בנסיבות העניין ניתן היה אף לחייבם בהוצאות לטובת אוצר המדינה בגין ביטול זמן שיפוטי, אולם מצאתי כי די בהוצאות שנפסקו.

ניתנה היום, כ"ב ניסן תשע"ג, 02 אפריל 2013, בהעדר הצדדים.