לאחר שורה של בקשות, הודעות והחלטות שניתנו לאחר פסק הדין מיום 9.10.11 תמונת המצב הינה כי בכל הקשור למשיב 1 – תיק ההוצל"פ נסגר ולכן אין כל טעם בביטול פסק הדין בכל הקשור למשיב זה.

כך או כך, עם סגירת תיק ההוצל"פ שנפתח על ידי המשיב 1 כנגד החייב בתיק ההוצל"פ, עו"ד מועין דבאח, ברי כי הלה אינו יכול לנקוט עוד בהליכים לגבי הרכב נשוא התובענה, יהיה בעליו אשר יהיה.

אשר למשיב 2 – מתברר כי משיב זה יחד עם החייב בתיק ההוצל"פ, עו"ד מועין דבאח, הגיעו ביניהם להסדר לשם סילוק החוב. הסדר זה קוים בחלקו והמחלוקת שנותרה כרגע מתייחסת לקיום חלק מההסדר המתייחס לשניים מתוך סדרת התשלומים.

ההכרעה במחלוקת הנוגעת לקיום ההסדר אינה מסורה למותב בתיק זה אלא לשופט אחר בתיק אחר.

משכך, ובהעדר הסכמה או הכרעה בדבר סילוק החוב בתיק ההוצל"פ, ניתן לומר כי כל הטיעון עליו נסמך ב"כ המבקש לביטול פסק הדין שניתן ביום 9.10.11 - טיעון המושתת על הטענה כי החוב למשיב 2 סולק במסגרת הסדר אליו הגיעו הצדדים – מתברר כטיעון שמצוי במחלוקת עקב עמדת המשיב 2 לגבי קיום חלקי בלבד של ההסדר.

אשר על כן, איני רואה מקום לשנות מהתוצאה אליה הגעתי בפסק הדין מיום 9.10.11.

ויודגש, במסגרת פסק הדין הוריתי על מחיקת התובענה ולא על דחייתה. מתוקף כך ברור ששאלת הבעלות על הרכב לא הוכרעה לכאן או לכאן, ואין בדבר כדי למנוע מהמבקש להגיש במידת הצורך תובענה חדשה בנושא.

במאמר מוסגר אעיר, כי יש להניח – ואיני קובעת מסמרות בעניין – כי המשיב 2 לא ינקוט בינתיים בהליכים לתפיסת הרכב ומכירתו כל עוד לא הוכרעה סופית המחלוקת בדבר סילוק החוב במסגרת ההסדר, כאמור לעיל.

אשר על כן אני קובעת כי פסק הדין מיום 9.10.11 נותר בעינו.

המזכירות תמציא העתקים מההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ב' אב תשע"ד, 29 יולי 2014, בהעדר הצדדים.