כללי

1. המחלוקת בין בעלי הדין - עורך דין ושני חוקרים פרטיים - סובבת סביב חלוקת כספים שהתקבלו בהליכי גבייה לאחר שהנושה קיבל את מבוקשו. כל צד טוען כי רעהו זכאי לסכום נמוך ממה שהוא טוען.

עובדות רקע

2. חברת טחנת הקמח בע"מ (להלן: חברת טחנת קמח או החברה) ניהלה עסקים עם עזאם יונס ז"ל (להלן: עזאם או החייב) תושב העיר טול כרם אשר בתחום הרשות הפלסטינית. בשנת 2000 מסר עזאם לחברה תשעה שיקים בסכום כולל של 656,508 ₪ (קרן) משוכים על חשבונו באחד הבנקים המסחריים. לאחר הצגתם חוללו השיקים באי-פירעון על ידי הבנק הנמשך והוחזרו לידי החברה. כל ניסיונותיה של החברה לגבות את החוב עלו על שרטון, ובהתקרב תום תקופת ההתיישנות נראה היה שהחוב אבוד.

3. בין היתר, נעזרה החברה בשירותיו של מר חיים בארי (להלן: בארי) חוקר פרטי במקצועו, אשר ביצע (ומבצע) בעבורה עבודות הכוללות איתור רכוש של חייבים. בעבודתו נעזר בארי בחברו שמואל היינברג (להלן: היינברג) חוקר פרטי אף הוא.

4. בתחילת שנת 2006 נודע להיינברג כי עזאם בעלים של מקרקעין המצויים בתוואי גדר ההפרדה המתוכננת וכי לאחר הפקעתם עתיד לקבל פיצוי מאת משרד הביטחון. היינברג מסר את הדברים לבארי, אשר פנה למנהלי החברה מצויד במידע זה, הבהיר כי קיים סיכוי לגבות את החוב או חלק ממנו ויעץ להם לפנות לעורך דין כדי לנקוט פעולות לקידום הגבייה.

5. מנהלי החברה, אשר כאמור סברו כי החוב אבוד, נענו לעצתו ובלבד שלא יהא על החברה לשאת בהוצאות גבייה כלשהן. הם גם הודיעו כי יבואו על סיפוקם אם תקבל החברה מחצית מקרן החוב (סך של 328,254 ₪) כשכל סכום נוסף ישמש שכר טרחה לעורך דין ולחוקרים ולכיסוי הוצאות (כגון עלות השגת המידע או אגרות משפט). אם לא יגבה דבר, לא תגדיל החברה את הפסדיה מחד, ומאידך עורך הדין והחוקרים לא יקבלו תמורה בעבור עבודתם.

6. היינברג, שהיה מיודד עם עו"ד שי כהן (להלן: עו"ד כהן) פנה אליו, הציג לו את המידע שברשותו והציע לו לטפל בפן המשפטי של גביית החוב. לאחר בחינת הנתונים הסכים עו"ד כהן לקבל את ייצוג החברה.

7. ביום 12.1.06 התקיימה פגישה במשרדו של עו"ד כהן, ומלבדו נטלו חלק בה היינברג ובארי. לאחר משא ומתן הגיעו השלושה לידי הסכמה הן בנושא הייצוג המשפטי והן בנושא חלוקת הכספים שיתקבלו. באותו מעמד הכין עו"ד כהן מסמך שהוכתר "גליון לקוח והסכם שכר-טרחה" עליו חתמו בארי ועו"ד כהן. המסמך ייקרא להלן: החוזה.

8. בחוזה הוגדר "מהות עניין הטיפול: ייעוץ וטיפול בעניין גביית חובות כספיים בגין 9 שיקים חוזרים נגד מר עזאם יונס..." ולעניין אופן חלוקת הכספים סוכם כדלקמן:

"א. שכר הטרחה המוסכם בגין הטיפול הנ"ל: שכר טרחה והוצאות משפט שייפסקו בלשכת ההוצאה לפועל וע"י בתי המשפט בצירוף מע"מ כדין וכן בתוספת 8%, כולל מע"מ מכל סכום שייגבה מקרן החוב המצטברת בגין 9 השיקים הנמסרים לטיפול עורך הדין, וכן בתוספת 42.5% מכל סכום שייגבה לאחר גביית מלוא גובה קרן החוב. הסכומים הנ"ל ישולמו לאחר החזר ההוצאות הישירות בתיק לכל מי שיממן את עלות האגרות כנגד קבלה ובאישור עורך הדין, כפי חלקו.

ב. אופן תשלום שכר הטרחה וההוצאות: שכר הטרחה ייגבה מתוך הכספים שייגבו מהחייב, לרבות באמצעות הליכי הוצאה לפועל והליכים משפטיים ויופקדו בחשבון פקדונות של עוה"ד, לאחר החזר ההוצאות הישירות כנ"ל.

ג. יתרת הכספים שייגבו מהחייב – יחולקו באופן הבא:

(1) 50% מכל סכום שייגבה ע"ח קרן החוב - לטחנת קמח "העמק" בע"מ;

(2) 28.5% מכל סכום שיגבה ע"ח קרן החוב - למר חיים בארי ת.ז. 041330754 וכן 15% מכל סכום שייגבה לאחר ומעבר לגביית מלוא גובה קרן החוב;

(3) 13.5% מכל סכום שייגבה ע"ח קרן החוב - למר שמואל היינברג ת.ז. 068877984 וכן 42.5% מכל סכום שייגבה לאחר ומעבר לגביית מלוא גובה קרן החוב."

9. אף כי בפגישה נכח גם היינברג, באותו יום (12.1.06) חתמו על החוזה עו"ד כהן ובארי בלבד. ביום 26.4.10, למעלה מארבע שנים מאוחר יותר ובעיצומה של המחלוקת בין בעלי הדין, חתם היינברג על החוזה לפי דרישת עו"ד כהן.

10. בסמוך לאחר 12.1.06 פתח עו"ד כהן תיק הוצאה לפועל מספר 02-07274-06-4 של לשכת ההוצאה לפועל בחיפה במסגרתו בוצעו עיקולים על נכסי החייב.

11. בטרם הסתיימו הליכי הגבייה נפטר החייב. לאחר פטירתו התקיימה פגישה במשרדי החברה בעפולה בה השתתפו מנהליה, אלמנתו של החייב שהגיעה מלווה בעורך דין, וכן עו"ד כהן, בארי והיינברג. בפגישה זו הציעה האלמנה לסיים את הפרשה על ידי תשלום סך של כ-500,000 ₪ או 600,000 ₪. באותה עת עמדה יתרת החוב בתיק ההוצאה לפועל על סך 1,700,000 ₪ בקירוב.

12. ההסדר התאים לציפיותיהם של מנהלי החברה, ולכן היו נכונים לקבלו. בארי והיינברג היו נכונים אף הם לסיים את הפרשה בסכום המוצע. עם זאת, הן מנהלי החברה והן היינברג ובארי קיבלו את עמדת עו"ד כהן, שסבר כי אם יינקטו הליכים משפטיים נוספים ניתן יהא לגבות סכום גבוה יותר, וההצעה נדחתה.

13. בעקבות זאת הגיש עו"ד כהן בקשה במסגרת הליך שהתנהל בקשר לירושה של החייב בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים. נוסף לכך ביקש להצטרף כצד לעתירה שהגיש עזאם לבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק נגד משרד הביטחון בקשר להפקעת מקרקעין בבעלותו (לאחר פטירת עזאם המשיכו בעתירה יורשיו).

14. אין חולק כי פעולות אלה סייעו להשגת הסדר מוצלח עם יורשי החייב. בהמלצת שופטי בג"ץ הגיעו החברה - שיוצגה על ידי עו"ד כהן - ויורשי עזאם לידי הסדר, ולפיו ביום 13.4.10 שילמו האחרונים סך של 1,300,000 ₪ לסילוק מלוא תביעתה של החברה בתיק ההוצאה לפועל. במועד זה עמד החוב על סך כ-1,800,000 ₪ כולל אגרה ושכר טרחה פסוק (שכר א' ושכר ב').

15. עם קבלתם הפקיד עו"ד כהן את הכספים בחשבון נאמנות ובהמשך השקיע אותם בפיקדון שקלי נושא רווחים. בסמוך לאחר קבלת הכספים העביר עו"ד כהן סך של 328,254 ₪ לידי החברה (כפי שסוכם עמה), לבארי נתן מקדמה בסך 103,785 ₪ ולעצמו העביר מקדמה בסך 270,142 ₪. כאשר ביקש לחלק את יתרת הכספים בהתאם לפרשנותו את החוזה נתגלעה מחלוקת בין עו"ד כהן לבין בארי והיינברג.

16. ביום 11.1.11, לאחר שהחל הדיון בהליכים המשפטיים דנן, העביר עו"ד כהן לידי באת כוח בארי והיינברג שיק על סך 362,903 ₪ לסילוק החוב שאינו שנוי במחלוקת. יתרת הכספים נותרו בחשבון הנאמנות וכאמור מוחזקים בפיקדון שקלי.

ההליכים בבית המשפט

17. עו"ד כהן הגיש תובענה למתן סעד הצהרתי בה ביקש להצהיר כי החוזה בר-תוקף ומחייב את הצדדים לו וכי מתוך הסך של 1,300,000 ₪ שנתקבלו זכאית החברה ל- 328,254 ₪, עו"ד כהן ל- 505,057.47 ₪, בארי ל- 231,008.65 ₪ והיינברג ל- 235,679.88 ₪.

בסכום שהעניק עו"ד כהן לעצמו כלל, מלבד החזר הוצאות (חלק מאגרת ההוצאה לפועל ששילם) שאינן שנויות במחלוקת, שכר טרחה א' וב' בתיק ההוצאה לפועל בסך 262,001 ₪ (מורכב מסך של 142,361 ₪ שכר טרחה א' וב' פסוק ומסך של 119,640 ₪ הפרשי הצמדה וריבית לפי חוק ההוצאה לפועל תשכ"ז-1967 [להלן: חוק ההוצאה לפועל]); שכר ראוי בסך 58,000 ₪ בעבור הטיפול בבית המשפט לענייני משפחה ובבית המשפט הגבוה לצדק וכן 8% מהקרן (52,520.64 ₪) ו-42.5% מהסכום העולה על קרן החוב (124,394.30 ₪).

18. בארי והיינברג מצדם הגישו תובענה נגדית בה ביקשו לחייב את עו"ד כהן לשלם להם סך של 308,229 ₪, סכום המורכב משכר טרחה בסך 119,640 ₪ ובסך 149,044 ₪ שגבה עו"ד כהן ביתר (סך הכול 268,684 ₪) ועוד 39,545 ₪ שכר הטרחה בתיק ההוצאה לפועל שגבה עו"ד כהן ביתר (שכן חישב שכר טרחה בסך 142,361 ₪ על בסיס 1,800,000 ₪ במקום שכר טרחה בסך 102,816 ₪ על בסיס 1,300,000 ₪ שנתקבלו בפועל).

בכתב התביעה ציינו בארי והיינברג כי עו"ד כהן אינו זכאי לשכר ראוי בסך 58,000 ₪ כולל מס ערך מוסף בגין הטיפול בהליכים בבית המשפט לענייני משפחה ובבית המשפט הגבוה לצדק.

המחלוקת

19. חרף המלל הרב בכתבי הטענות ואורכם הבלתי סביר הרי שהלכה למעשה המחלוקת מצומצמת למדיי, ובמרכזה עומדת סוגיית תוקפו של החוזה. לטענת עו"ד כהן החוזה חוקי ונועד להסדיר את שכר טרחתו בגין ההליכים המשפטיים שעתיד היה לנקוט לגביית החוב וכן את חלוקת הכספים שיוותרו לאחר תשלום חלקה לחברה. לעומת זאת סבורים היינברג ובארי כי בחוזה בלתי חוקי עסקינן, שכן נוסף לשכר טרחת עו"ד כהן מסדיר החוזה יחסי שותפות אסורה בין עורך-דין למי שאינו עורך-דין, ולכן על בית המשפט להכריז על בטלותו. כפועל יוצא על בית המשפט לקבוע כי עו"ד כהן זכאי לתשלום שכר טרחה בלבד ולפי המוסכם בלבד. בארי והיינברג גם הוסיפו כי החוזה כולל פלפולים משפטיים שלא היו נהירים להם וכי חתמו עליו בשל האמון שרכשו בעו"ד כהן, אף כי לא הבינו אל-נכון משמעות תוכנו.

לאחר הכרעת השאלה אם החוזה בחלקו פסול יהא מקום לקבוע מהי הדרך הנכונה לחשב את שכר הטרחה - אם על בסיס מלוא החוב בתיק ההוצאה לפועל או על בסיס הסכום שנתקבל בלבד, וכיצד יש לשערך אותו.

20. כמו-כן, יש להכריע בשאלה אם זכאי עו"ד כהן לשכר ראוי בגין ההליכים המשפטיים שנקט בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים ובבית המשפט הגבוה לצדק.

תוקפו של החוזה

21. כאמור, ביום 12.1.06 חתמו על החוזה עו"ד כהן ובארי בלבד. היינברג הוסיף את חתימתו זמן רב לאחר מכן, לאחר שנתקבלו הכספים והחלה חלוקתם. בארי והיינברג העלו טענה, ולפיה כאשר חתמו על החוזה לא הסביר עו"ד כהן אל-נכון מה משמעות הכתוב בו ובין היתר לא הסביר כי הוא מסדיר לא רק את השותפות ביניהם אלא גם את שכר טרחתו בגין פעילותו כעורך דין.

22. טענתם של היינברג ובארי כי לא הבינו את תוכנו של החוזה אינה יכולה להתקבל. ככלל, לא תשמע טענה מצד מי שחותם על מסמך, ולפיה חתם עליו מבלי להבין את תוכנו או כי חתימתו אינה משקפת את הסכמת הצדדים לו. טענה זו, המוכרת בשם Non est factum ובעברית 'לא נעשה דבר' או 'אפסות', יכולה להישמע בהתקיים שני תנאים מצטברים בלבד. האחד, החותם הוטעה לחשוב כי הוא חותם על מסמך שמשמעותו המשפטית שונה מזו של המסמך עליו חתם הלכה למעשה; השני, העדר רשלנות מצדו של החותם. על הטוען טענה זו, עליו הראיה.

23. היינברג ובארי לא עמדו בנטל המוטל עליהם ולא הניחו תשתית עובדתית לביסוס טענתם. לא זו אף זו, בחוזה מצוין מפורשות כי תכליתו להסדיר שני עניינים - את שכר הטרחה של עו"ד כהן בגין הטיפול המשפטי ואת חלוקת הכספים שייגבו והעולים על מחצית קרן החוב. אם היינברג ובארי לא טרחו לקרוא את המסמך לפני שחתמו עליו אין להם להלין אלא על עצמם בלבד.

ראה בסוגיה בין היתר ע"א 413/79 אדלר נ' מנצור פ"ד לד (4) 29 [1980]; ע"א 1548/96 בנק איוגד לישראל בע"מ נ' לופו פ"ד נד (2), 559 [2000]; ע"א 8163/05 הדר חברה לביטוח בע"מ נ' פלונית ואח' (לא פורסם) [2007]; ע"א 6296/05 כהן נ' עזבון המנוחה בקשי ז"ל (לא פורסם) [2007]; ע"א 6916/04 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' היועץ המשפטי לממשלה (לא פורסם) [18.2.10].

24. למותר לציין כי אופן חלוקת הכספים מתיישבת עם גרסת עו"ד כהן, ולפיה ההסכמות שבאו לידי ביטוי בחוזה התקבלו לאחר משא ומתן ארוך ומייגע בינו לבין בארי והיינברג. משא ומתן ארוך אינו מתיישב עם הטענה כי צד לחוזה לא הבין על מה הוא חותם.

25. טענת בארי והיינברג כי לא הבינו את תכנו של החוזה נדחית אפוא בזאת.

26. גם הטענה כי בחוזה בלתי חוקי עסקינן דינה להידחות. בתלונה שהגישו ללשכת עורכי הדין וכך גם לפניי טענו בארי והיינברג כי עו"ד כהן פעל בניגוד אינטרסים כאמור בסעיף 14(א) לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית) תשמ"ו-1986 ("לא ייצג עורך דין לקוח, לא יקבל על עצמו לייצגו ולא ימשיך בייצוגו, אם קיים חשש שלא יוכל למלא את חובתו המקצועית כלפיו, בשל ענין אישי שלו, או בשל התחייבות או חובת נאמנות שיש לו כלפי אחר או בשל עומס עבודה או בשל סיבה דומה אחרת").

לטענתם ניגוד האינטרסים התבטא בכך שפעל בתפקיד עורך דין מצד אחד, ומצד שני, היה שותף לכספים שייגבו. לפיכך אינו זכאי גם לשכר טרחה (שכר א' ושכר ב' בתיק ההוצאה לפועל) וגם לאחוז מהכספים שהתקבלו ועליו להשיב את הסך של 149,044 ₪ שגבה כשותף כביכול.

27. טענתם של בארי והיינברג כי עו"ד כהן פעל בניגוד אינטרסים וכי החוזה בלתי חוקי אינה יכולה לדור בכפיפה אחת עם טענתם האחרת, ולפיה היה ברור לכול שלנוכח קשיי הגבייה והסיכון הכלכלי שנטלו אם לא יצליחו בגבייה, הקימו השלושה שותפות שבה כל אחד השקיע מכישוריו כדי לקדם את הגבייה - עו"ד כהן את כישוריו בתחום המשפט ובארי והיינברג את כישוריהם בתור חוקרים פרטים וכי בתמורה סוכם שכל שותף יקבל פלח לפי מידת השקעתו בגבייה.

28. מקובל עליי כי החוזה טומן בחובו שני חוזים נפרדים: האחד, חוזה שכר טרחה בין עו"ד כהן לבין החברה באמצעות בארי; השני, חוזה בין עו"ד כהן לבין היינברג ובארי בדבר חלוקת הכספים לאחר העברת מחצית הקרן לחברה. עובדה זו אינה הופכת את החוזה לבלתי חוקי ואין לקבוע על פיה כי עו"ד כהן פעל תוך ניגוד אינטרסים.

העובדה שביום 12.1.06 חתמו על החוזה עו"ד כהן ובארי בלבד מתיישבת עם כותרת המסמך (הסכם שכר טרחה) ברם אינה משנה את המסקנה האמורה. באותו יום חתמו עו"ד כהן ובארי על החוזה ופעלו השניים בשני כובעים. פעם אחת חתם בארי בנעליה של החברה מכוח כתב ההרשאה שקיבל ממנה ובפעם בכובעו הוא. עו"ד כהן מצדו חתם פעם בכובע עורך דין המייצג את החברה ופעם בכובע שותף לכספים שיתקבלו והעולים על מחצית הקרן.

היינברג, שלא היה לקוחו של עו"ד כהן שממילא לא היה זכאי לשכר טרחה ממנו, לא התבקש לחתום על החוזה. דרישתו המאוחרת של עו"ד כהן שהיינברג יוסיף את חתימתו (לאחר שנתגלעו חילוקי דעות ביניהם) מסבירה את קיומו של חוזה שותפות שהיינברג היה צד לו ואת חששו של עו"ד כהן פן יתכחש הלה להסכמות שהושגו.

29. חרף העובדה שהחוזה כולל את הסיכום בין עו"ד כהן לבין החברה וגם את ההסכמה בין השותפים, ישנה הפרדה ברורה בין החלק שעניינו שכר טרחה והחלק שעניינו חלוקת הכספים. בעבור עבודתו בתור עורך-דין סוכם כי עו"ד כהן יהא זכאי לשכר טרחה שייפסק לטובת החברה בלשכת ההוצאה לפועל או בבית המשפט. בתור שותף סוכם כי יהא זכאי לתשלום בשיעור 8% מקרן החוב כולל מס ערך מוסף. בארי מצדו אמור היה לקבל 28.5% מקרן החוב והיינברג 13.5% ממנה. נוסף על כך סיכמו כי מכל סכום העולה על קרן החוב יקבלו עו"ד כהן והיינברג 42.5% ובארי 15% ממנה.

30. אופן החלוקה תואמת מן הסתם לתרומתו של כל אחד מהשותפים לקידום המיזם ומידת הסיכון שכל אחד מהם נטל כדי לקדמו. ראוי לזכור שמבחינתה של החברה נחשב החוב לאבוד ולכן הסתפקה במחצית הקרן בלבד מצד אחד, ומצד שני, ההסדר הכספי עם החברה היה תמריץ לשותפים לקדם את הגבייה. כבר נאמר לעיל כי עו"ד כהן, בארי והיינברג נטלו סיכון שכל עבודתם תרד לטמיון אם בסופו של דבר מאמציהם לא יישאו פרי.

31. היעדר ניגוד אינטרסים נלמד אף מהעובדה שבשום שלב לא נתגלעה מחלוקת עם הלקוח - חברת טחנת הקמח – שהרי מנהלה הודיע מראש כי הוא מסתפק במחצית הקרן וכי סכומים נוספים, אם יתקבלו, יְחַלקו בארי ויתר השותפים לפי ראות עיניהם.

העובדה שלעו"ד כהן, לבארי ולהיינברג היה עניין לגבות סכום גבוה ככל שניתן וכך 'להגדיל את העוגה' לתועלתם אינה משנה את המסקנה שכן הכול נעשה בידיעת החברה ובהסכמתה המפורשת.

32. אמנם נכון, סעיף 58 לחוק לשכת עורכי הדין תשכ"א-1961 קובע כי:

"עורך דין לא יעסוק במקצועו בשותפות עם אדם שאינו עורך דין או עם אדם שאינו עורך דין זר כהגדרתו בסעיף 98א, ולא ישתף אדם כזה בהכנסותיו – אם ברוטו ואם נטו – בתמורה לשירותים, סיוע או תועלת אחרת לעסקו. אולם רשאי עורך דין לשתף בהכנסותיו את בן הזוג, הצאצאים וההורים של שותפו, בהווה או בעבר, שנפטר בעודו חבר הלשכה או בעודו רשום במרשם כהגדרתו בסעיף 98א ושל עורך דין או של עורך דין זר שממנו רכש את עסקו."

איס

(תי 5)

תש967

חוק (מ
תשל"ח

33. ואולם, עו"ד כהן לא עסק במקצוע עריכת דין בשותפות עם בארי והיינברג וגם לא שיתף אותם בהכנסותיו. ראוי להדגיש כי עו"ד כהן ביצע עבודה משפטית רחבת היקף ובגינה היה זכאי לשכר טרחה. לכן נוסח החוזה מתיישב עם הוראות הדין ויש בו הפרדה בין חלקו כאשר פעל בתור עורך דין לבין חלקו בשותפות. החוזה מבהיר זאת ואינו משתף את מי שאינו עורך דין מייצג בשכר טרחה בגין פעולות משפטיות שנקט.

34. אני קובעת אפוא כי עסקינן בחוזה תקף, אשר אינו נכנס בגדר הוראת סעיף 30 לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג-1973 וממילא אינו חוזה פסול.

זכותו של עו"ד כהן לשכר טרחה ולחלקו ביתרת הכספים

35. לנוכח קביעתי דלעיל, ולפיה החוזה אינו פסול יש לקבוע כי עו"ד כהן זכאי לשכר טרחה בעבור עבודתו וגם לחלקו בשותפות. בנוגע לשכר הטרחה קיימת מחלוקת בנוגע לבסיס החישוב – הסכום הנקוב בתיק ההוצאה לפועל או הסכום שהתקבל. כן יש מחלוקת בשאלת זכותו של עו"ד כהן לשערוך השכר הפסוק.

הבסיס לחישוב

36. בנושא שכר הטרחה קובע החוזה כי עו"ד כהן זכאי לשכר טרחה שיפסקו לטובת החברה בית המשפט או לשכת ההוצאה לפועל, כשבמקרה האחרון יהא זכאי לשכר א' ולשכר ב'. שכר טרחת עורך דין מוסדר בסעיף 10 בחוק ההוצאה לפועל הקובע כדלקמן (בחלקו הרלוונטי):

(א) זוכה המיוצג על-ידי עורך דין בתיק הוצאה לפועל זכאי לשכר עורך דין כאמור בתעריף המינימלי שנקבע לפי סעיף 81 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961, זולת אם קבע רשם ההוצאה לפועל שכר אחר, על פי בקשה שהוגשה לו;...

(ב)...

(ג) שכר עורך הדין כאמור בסעיף זה דינו, לענין הוצאה לפועל, כדין הוצאות לפי סעיף 9, ויווספו לו הפרשי הצמדה וריבית החל מהמועדים שיקבע שר המשפטים בתקנות, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, עד יום התשלום.

(ד)..."

37. תקנה 127 לתקנות ההוצאה לפועל, תש"ם-1979 (להלן: תקנות הוצאה לפועל) קובעת לאמור:

"לשכר טרחת עורך דין שישלם חייב, כאמור בסעיף 10 לחוק, יווספו הפרשי הצמדה וריבית מן המועדים המפורטים להלן, לפי העניין, עד יום התשלום:

(1) בעד הגשת בקשה לביצוע פסק דין, שטר או תביעה על סכום קצוב – מיום שהוגשה בקשת הביצוע ללשכה;

תק

(2) בעד ניהול תיק ההוצאה לפועל - מתום המועד הנקוב באזהרה לתשלום החוב;

(3)..."

38. אין חולק כי שכר הטרחה א' או ב' שנפסק בהליכי ביצוע שטר נקבע על בסיס סכום השטרות שהוגשו לביצוע.

במקרה דנן במועד שבו הסתיים ההליך הסתכם החוב בתיק ההוצאה לפועל בסך כ-1,800,000 ₪ (כולל שכר טרחה א' ו-ב') ובפועל בעקבות ההסדר שהושג בין החברה באמצעות עו"ד כהן לבין אלמנתו של החייב שולם סך כולל של 1,300,000 ₪.

39. מעדות עו"ד כהן עולה כי שכר הטרחה שנטל חושב על בסיס סכום החוב בתיק ההוצאה לפועל (כ-1,800,000 ₪). בארי והיינברג סבורים כי יש לחשב את שכר הטרחה על בסיס סך של 1,300,000 ₪ בלבד, והצדק עמם.

40. בהתאם לתקנה 6 לתקנות ההוצאה לפועל (שכר טרחת עורכי דין וכונסי נכסים) תשס"ב-2002 (להלן: תקנות שכר טרחה) אם "נערך הסדר בין הזוכה לבין החייב, או בין שניהם לבין עורך הדין או כונס הנכסים, ייקבע שכר הטרחה על פי השיעורים הקבועים בתקנות אלה מהסכום שעל החייב לשלם על פי ההסדר".

41. ברי אפוא כי יש לחשב את שכר הטרחה על יסוד סכום הפשרה בסך 1,300,000 ₪. הוראת תקנה 6 לתקנות שכר טרחה שכר הטרחה מתיישבת עם הכלל, ולפיו שכר הטרחה הוא פועל יוצא של הסכום הפסוק. כאשר מסתיים הליך בפשרה, הטומנת בחובה ויתור על חלק מהחוב, יש להסיק כי בהיעדר סיכום אחר כולל הוויתור הן חלק מהחוב עצמו והן חלק משכר הטרחה.

בענייננו ויתור על חלק מהחוב כלל גם ויתור על חלק משכר הטרחה באופן יחסי לסך כול חובו של החייב.

42. מסקנה זו מקבלת משנה תוקף לנוכח העובדה שהחברה הסכימה לקבל מחצית מקרן החוב בלבד. לכן כאשר ויתר עו"ד כהן (אמנם בשם החברה) על חלק מהחוב לא על זכותה של החברה ויתר, אלא על חלקו שלו ושל שותפיו בארי והיינברג.

43. לפיכך יש לערוך את חישוב שכר הטרחה הפסוק (שכר א' ושכר ב') על בסיס הסכום שהתקבל, קרי 1,300,000 ₪.

44. הסך של 1,300,000 ₪ נתקבל ביום 13.4.10. חישוב שכר הטרחה ייערך אפוא נכון ליום זה.

תוספת הפרשי הצמדה וריבית

45. הזוכה זכאי להוסיף לקרן החוב הפרשי הצמדה וריבית החל ממועד פירעון כל אחד מהשיקים שהוגש לביצוע וכלה במועד התשלום. החלטתי לחשב את שכר הטרחה (א' ו-ב') על בסיס סכום הפשרה, אף כי יתכן שבדרך זו תהא סטיית מה מהתוצאה חישבה את שכר הטרחה לשכת ההוצאה לפועל. בחרתי לעשות-כן כי מן הראוי לסיים את הפרשה והסטייה, ככל שקיימת, אינה משמעותית.

על בסיס זה אני קובעת כי עו"ד כהן זכאי לשכר טרחה בסך 149,200 ₪ בצירוף מס ערך מוסף. הסכום האמור נכון ליום 13.4.10 ויתווספו לו הפירות שהצטברו מאז הפקדת הכספים בחשבון נאמנות.

46. יובהר, כי חישובו של עו"ד כהן כולל שיערוך כפול, ואין לקבלו.

זכותו של עו"ד כהן לשכר ראוי

47. אין חולק כי בחוזה צוין מפורשות כי השכר המוסכם אינו כולל הגשת ערעור או נקיטת הליכים נוספים. לפיכך אם כדי לגבות את החוב היה צורך בנקיטת הליכים נוספים זכאי היה לכאורה עו"ד כהן לשכר נוסף. ואולם אין הדבר כך. בין עו"ד כהן לבין חברת טחנות קמח באמצעות בארי נכרת חוזה שכר טרחה אשר שיקף את השכר לצורך גביית החוב בעבור החברה.

ההליכים המשפטים הנוספים שנקט עו"ד כהן (הליך בבית משפט לענייני משפחה ובבית משפט הגבוה לצדק) ננקטו בשביל לקדם את עניינו שלו ושל שותפיו, ולא של המרשה (החברה). אין חולק כי הוא נקט פעולות אלה לאחר שמנהלי החברה הודיעו על הסכמתם להצעה של אלמנת החייב וכל כולן נועדו כדי לזכות בסכום העולה על מחצית קרן החוב. בגין פעולות אלה אינו זכאי לתשלום שכר טרחה מאת החברה.

עו"ד כהן לא חתם על חוזה שכר טרחה עם שותפיו, אלא על חוזה שותפות ששיקף את חלקו של כל אחד מהם.

48. אין לקבל אפוא את תביעתו של עו"ד כהן בדבר זכותו לשכר ראוי בסך 50,000 ₪ בצירוף מע"מ, ודינה להידחות.

התביעה הנגדית

49. לאחר שהוכרעו הסוגיות שבמחלוקת אין צורך לדון בכל אחת מהטענות שהועלו בתביעה הנגדית. ייאמר רק, כי לו עמדה להכרעה התביעה הנגדית בלבד, דינה היה להידחות בחלקה, הכול כמפורט לעיל.

50. כאמור, אין לקבל את טענת בארי והיינברג, ולפיה זכאי עו"ד כהן לשכר טרחת עורך דין בלבד. למותר לציין כי לו נתקבלה טענתם זו היה נוצר מצב בלתי מאוזן, ולפיו חלקם בכספים היה עולה משמעותית על חלקו של עו"ד כהן. עם זאת, יש לקבל את טענותיהם בנוגע לתביעה לשכר ראוי, בנוגע לכפל שערוך של שכר הטרחה הפסוק ובנוגע לבסיס לחישוב שכר הטרחה.

51. ראוי לציין כי בתביעה הנגדית ציינו היינברג ובארי כי עו"ד כהן לא אישר תשלום החזר הוצאות ברם לא זו בלבד שלא ביקשו סעד אלא שלא נקבו סכום מפורש וממילא לא הביאו ראיות להוכחת זכאותם (כגון תשלומים ששילמו או מועד תשלומם).

סוף דבר

52. על יסוד האמור לעיל אני קובעת כי עו"ד כהן זכאי לשכר טרחה (שכר א' וב' בלשכת ההוצאה לפועל) בסך 149,200 ₪ בצירוף מס ערך מוסף.

כן זכאים עו"ד כהן, בארי והיינברג לחלקם ביתרת הכספים לאחר תשלום לחברה (עו"ד כהן - 8% מקרן החוב ו- 42.5% מהסכום העולה על הקרן. בארי - 28.5% מקרן החוב ו- 15% מהסכום העולה עליה. היינברג - 13.5% מקרן החוב ו- 42.5% מהסכום העולה על הקרן).

עו"ד כהן אינו זכאי לתשלום בגין שכר ראוי.

מאחר שחלק מהכספים חולק בין השותפים, תחולק היתרה עד להשלמת חלקו של כל אחד לפי הנקוב לעיל.

היות ששתי התובענות נתקבלו בחלקן, איני עושה צו להוצאות.

ניתן היום, י"ט טבת תשע"ד, 22 דצמבר 2013, בהעדר הצדדים.