בפניי בקשה להגשת ראיות נוספות שהוגשה ע"י התובע בשלב הגשת סיכומיו.

טענות המבקש

לטענתו, לא הוגשו הראיות עקב מחדלם של עורכי הדין הקודמים שייצגו אותו בתיק חרף העובדה שהחומר נמסר להם במועד הכנת התצהירים.

בסמוך להגשת תיק המוצגים מטעם המבקש נמסרו לבית המשפט התמליל והקלטת של שתי שיחות שנוהלו בין המבקש למשיב ביום 21.7.09 וביום 31.5.10 וכן תמליל ובו שיחת טלפון בין אימו של המבקש ובין המשיב ביום 8.6.10 . אולם, הוא הוטעה על ידי עורכי דינו והמסמכים הנ"ל לא הוגשו כחלק מתיק המוצגים. לטענתו, ישנן חשיבות רבה להקלטות שכן הן מחזקות את טענותיו בשאלה המרכזית ששנויה במחלוקת בין הצדדים. כן ציין בבקשתו כי בעקבות השתלשלות העניינים פוטר עורך הדין ואף הוגשה תלונה ללשכת עורכי הדין.

בשל רשלנות זו הוא מצוי במצב שבו אין בפני בית המשפט ראיות שמחזקות את טענותיו.

לטענתו, על בית המשפט להיעתר לבקשתו על מנת שיובאו כל העובדות הרלוונטיות ויעשה צדק והן משום שטרם ניתן פסק דין ולא ייגרם כל נזק לצד השני שיכול לחקור או לטעון כל טענה שירצה כנגד הראיות.

המבקש צירף לבקשתו תצהיר.

טענות המשיב

המשיב הגיב לבקשה בסיכומיו.

לטענתו, תביעת המבקש הוגשה במסגרת הליך של המרצת פתיחה , כך שעל פי תקנה 255 לתקנות סד"א היה עליו להגיש תצהיר ולצרף אליו את כל המסמכים הרלוונטיים להוכחת טענותיו.

הבקשה מוגשת לאחר שמיעת הראיות והבאת העדים והצהרה כי סיים להשמיע את עדיו ולאחר שהתיק נקבע לסיכומים והוגשו סיכומי הצדדים.

לטענת המשיב, התמליל לא תומלל על ידי תמלילן מקצועי אלא נערך על ידי המבקש בעצמו על פי שמיעתו והבנתו הסובייקטיבית ואין הוא ראיה קבילה בהתאם לתקנות ולסדרי הדין קל וחומר מקום שהמשיב אינו יכול לחקור את המבקש על האמור בתמליל ובדיסק.

כן נטען כי משמיעת הקלטת עולה כי הנה מגמתית , ערוכה בחלקים על ידי המבקש כך שהועלמו חלקים נרחבים מהקלטת .

כן נטען כי המבקש מבקש לצרף הקלטה שלו ושל אבי התובע , סקוט מן, עם דייר , צד ג' שלא הובאו לעדות , כך שלא ניתן לצרף הקלטה כזו.

לבסוף, טען כי היעתרות לבקשה תהווה פגיעה קשה ובלתי סבירה ו/או מידתית בזכויותיו החוקיות והלגיטימיות של הנתבע ועל כן יש לדחות את בקשת המבקש ולא לאפשר הצגת הראיות הנוספות.

דיון

האם להתיר הבאת ראיות באיחור, בשלב זה של תום שמיעת העדים ולאחר הגשת הסיכומים.

עו"ד משה קשת בספרו הזכויות הדיוניות וסדר הדין האזרחי, כרך ב' עמ' 1160 מסכם את הדין בסוגיה זו כדלקמן:

"יש להבחין בין "ראיות מפריכות" לבין "ראיות נוספות". הבאת ראיות נוספות, לאחר שנסתיים תור הבאת הראיות, תונחה על פי העקרונות החלים על הבאת ראיות נוספות בערעור. בית משפט יתחשב בשלב, שבו מבקשים להביא את הראיות הנוספות, ויירתע מלהתיר הבאתן אם לא הובאו במועדן מפני רשלנות או חוסר מיומנות (ע"א 579/90 רוזין נ' בן נון, פ"ד מו(3) 738). ככלל, ניהול תקין של הליך דיוני מחייב לשמור על הכללים הקובעים את סדר הבאת הראיות, לרבות העקרון, שלפיו אין להגיש ראיות חדשות לאחר סיום שלב ההוכחות. כך, עם סיום שלב זה יוכל בית המשפט לפסוק בתובענה ולהביא את ההתדיינות לסיומה. עם זאת, כאשר בית המשפט רואה, כי הגשת ראיה נוספת דרושה לשם בירור האמת, ויש בה לסייע לו לעמוד על זכויותיהם המהותיות של בעלי הדין, הוא עשוי להיעתר לבקשה להגשת ראיה נוספת אף כאשר אי-הגשתה במועד נובעת ממחדלו של בעל -דין, ובנסיבות מסוימות, אף כאשר הגשתה מתבקשת בשלב הערעור " (ראה רע"א 1297/01 מיכאלוביץ נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, תק-על 2001 (2) 153)" ( הדגשה בקו שלי י.א) .

כמו כן ראה דברי כב' השופט א' ריבלין ברע"א 2137/02 אליהו ממן נ' פז חברת נפט בע"מ תק-על

2002(2), 1142:

"הכלל לעניין הגשתן של ראיות לבין המשפט הוא, כי בעל דין צריך להגישן ב'חבילה אחת'. רק מקום בו מצביע בעל-דין על טעמים סבירים והוגנים המצדיקים סטייה מן

הכלל הנ"ל, יענה בית המשפט לבקשתו להגיש ראיות נוספות (ראו: ע"א 579/90 מרדכי וגילה רוזין נ' ציפורה בן-נון) בשאלת הגשתן של ראיות נוספות, יתחשב בית המשפט, בין היתר, באופי הראיה הנוספת, האם היא 'פשוטה'; מהו השלב אליו הגיע המשפט; ככל שהמשפט מצוי בשלב מתקדם יותר כן יטה בית המשפט שלא לקבל את הראיה; יש לבחון גם האם הצד המבקש את הבאת הראיה הנוספת ידע או היה עליו לדעת על קיומה של ראיה זו בשלב מוקדם יותר ".

סבורני כי במקרה דנן יש להתיר את הגשת הראיות הנוספות, על אף שנסתיים שלב ההוכחות והוגשו סיכומי הצדדים מחמת העובדה שמדובר בראיות חשובות ורלוונטיות הדרושות לשם בירור האמת, אשר יש בהן כדי לקדם את השאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים ולקבוע את זכויותיהם המהותיות.

 הראיה שהצגתה מבוקש במקרה דנן, תמלילי שיחות והקלטות בין התובע לנתבע נוגעת לשאלה האם שולמה התמורה הנטענת על ידי התובע לנתבע (כפי שצוין בס' 4א (1) להסכם – שהתובע קיבל סך השווה ל-480,000 ₪ במועד חתימת ההסכם) והמוכחשת על ידי הנתבע חרף החתימה על החוזה.

ברי כי לתמלילים ולהקלטות של שיחות בין התובע לנתבע יש רלוונטית ללב המחלוקת במיוחד נוכח חסר ראייתי שלטענת המבקש נבע מרשלנות עורכי דינו.

אין ספק כי במקרה זה מתקיימות הנסיבות שפורטו בפרשת רע"א 1297/01 מיכאלוביץ לפיהן העיקרון כי הצדדים יגישו ראיותיהם "כחבילה אחת " מפנה את מקומו "כאשר בית המשפט רואה, כי הגשת ראיה נוספת דרושה לשם בירור האמת, ויש בה לסייע לו לעמוד על זכויותיהם המהותיות של בעלי הדין, הוא עשוי להיעתר לבקשה להגשת ראיה נוספת אף כאשר אי-הגשתה במועד נובעת ממחדלו של בעל –דין או עורך דינו."

תמיכה לגישה זו מצאנו בספרו של ד"ר יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית בעמ' 509 בו נאמר :

" אין להתעלם משניים אלה :ראשית , ראינו כי השופט רשאי לקרוא עד בכל שלב משלבי הדיון :לפיכך , מדוע יהא בעל דין מנוע מלפנות אל השופט ולבקש אותו שיקרא עד מיוזמתו ? שנית , עוד נראה כי אפילו בערעור רשאי בית המשפט להתיר לבעל דין להביא ראיה נוספת, בהתמלא תנאים מסוימים : קל וחומר בבית המשפט הראשון ..." .

סוף דבר

לאור האמור לעיל, הבקשה מתקבלת.

אני מתיר לתובע להביא ראיותיו הנספות ולצורך זה אני מורה כדלקמן:

א. ב"כ הנתבע יודיע עד ליום 18.2.13 האם ברצונו לחקור את הצדדים השותפים לשיחות בתמליל (מצד התובע ) על התמלילים/ תקליטורים אם לאו.

ב. ככל שיוותר הנתבע על חקירתם, יסומנו הראיות החדשות כמוצגים ואורה על השלמת סיכומי הצדדים.

ג. ככל שיבקש ב"כ הנתבע לחקור, תיקבע ישיבה לצורך זה ואורה לתובע לדאוג להתייצבות העדים הרלוונטיים.

נוכח מחדלו של התובע בהגשת הראיות במועדן, לא תיפסקנה לו הוצאות על אף קבלת בקשתו.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים בהקדם האפשרי.

ניתנה היום, כ"ח שבט תשע"ג, 08 פברואר 2013, בהעדר הצדדים.