26 דצמבר 2013

לפני:

כב' השופט שמואל טננבוים, סגן נשיא

החלטה

זוהי בקשה למינוי מומחה אחר או לחילופין לחקירת המומחה.

1. התובע הגיש תביעה להכרה באירוע שאירע לו בעבודתו ביום 20.12.09, וגרם לפגיעה בברכו כפגיעה בעבודה לפי סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה – 1995 (להלן – החוק) או לחלופין לפי עילת המיקרוטראומה.

2. בדיון שהתקיים ביום 10.7.10 בפני כב' הנשיא שפיצר הסכימה ב"כ הנתבע כי ימונה מומחה רפואי שיחווה דעתו באשר לקשר הסיבתי בין האירוע שאירע לתובע בעבודה ובין מצבו הרפואי. משכך, הכיר הנתבע באירוע שאירע לתובע בעבודתו ביום 20.12.09 כ"פגיעה בעבודה", כמשמעותה בסעיף 79 לחוק.

יחד עם זאת טען הנתבע כי לא הונחה תשתית עובדתית לפגיעה בעילת המיקרוטראומה.

3. בהחלטתו מיום 14.9.11 קבע בית הדין כי לא הונחה תשתית עובדתית שיש בה לבסס עילת מיקרוטראומה.

4. נוכח האמור, מונה ד"ר ברוסקין כמומחה- יועץ רפואי, אשר התבקש לענות על השאלה האם קיים קשר סיבתי רפואי בין האירוע מיום 20.12.09 לפגיעה בברך שמאל של התובע.

וזאת על יסוד העובדות הבאות:

א. התובע יליד שנת 1962 ועובד משנת 1996 בחברת א. תובל סוכנויות בע"מ, העוסקת ביבוא ומתן שירות למכונות בתחום הנגרות.

ב. ביום 20.12.09 במהלך עבודתו כטכנאי בחברה, תוך כדי קימה מהתכופפות –

נעילת ברך שמאל.

5. ביום 5.10.11 ניתנה חוות דעתו של ד"ר ברוסקין, אשר השיב לשאלה שנשאל, כדלקמן:

א. בתיק הרפואי צוין שהתובע נפגע בברך שמאל על רקע תאונת עבודה בתאריך 24.1.00 בשנת 2002 אובחנו לתובע כאבים בברך שמאל וכתוצאה מכך עבר ניתוח ארתרוסקופי בברך שמאל בתאריך 24.6.02 . גס בשנת 2005 צוין כי ארעה לתובע נעילה חוזרת של ברך שמאל. בתאריך 4.1.10 עבר התובע טיפול ארתרוסקופי חוזר בברך שמאל. הקרע במניסקוס הינו קרע ישן והיה קיים טרם האירוע מיום 20.12.09. כמו כן, היו עוד 2 מקרים של נעילת הברך בשנים 2002 ו- 2005 והתובע אף נאלץ לעבור ניתוח ארתתסקופי בברד שמאל בשנת 2002. לכן לא ניתן למצוא קשר סיבתי בין הקרע במניסקוס לאירוע מיום 20.12.09. כמו כן, גם אין מדובר בהחמרה, כיון שלא התווסף נזק נוסף ממצבו הקודם. הסיבה לניתוח הארתרוסקופיה השני היא נעילות חוזרות של הברך".

6. על יסוד חוות דעת זו ניתן פסק דינו של בית הדין הדוחה את תביעתו של התובע להכיר בפגיעה שבברכו כפגיעה בעבודה.

7. ביום 24.4.13 ניתן פסק דינו של בית הדין הארצי בערעור שהגיש התובע על החלטת בית הדין האזורי שלא להכיר בעילת המיקרוטראומה. במסגרת החלטה זו ניתן תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים לפיה יש בעובדות כפי שנפרשו לפני בית הדין האזורי כדי לבסס תשתית עובדתית לפגיעה במסגרת תורת המיקרוטראומה. על כן הוסכם על הצדדים כי יש להעביר אל המומחה מטעם בית הדין את התשתית העובדתית המוסכמת כאמור, על מנת שיחווה דעתו אם יש להכיר בפגיעה ממנה סובל המערער בברכו השמאלית במסגרת תורת המיקרוטראומה. כמו כן הסכימו הצדדים כי יועברו אל המומחה שאלות הבהרה בנוגע לחוות דעתו מיום 5.10.11.

8. בהמשך לפסק דינו של בית הדין הארצי התבקש ד"ר ברוסקין ליתן חוות דעת רפואית באשר לעילת המיקרוטראומה וזאת על בסיס העובדות כדלקמן:

א. התובע עובד בחברה מנובמבר 1996.

ב. המכונות עליהן עובד התובע מוצבות על הרצפה באולמות עבודה, וגודלן נע בין 2*2 מטר עד ל-7*7 מטר, ומשקלן מגיע לטונות רבות. מערכת החשמל והמערכות המכאניות של המכונות נמצאת בחלקן התחתון.

ג. העבודה של התובע מחייבת אותו לעבוד במצב נמוך – כריעה על הברכיים או ללא הנחת הברכיים על הרצפה, ישיבה, כריעה בעמידה או שכיבה מתחת למכונות.

ד. כדי לבדוק את התקלה, התובע עובד במקביל גם על המכשיר וגם על המחשב המחובר אליו, ואז הוא קם למחשב לבדוק וחוזר למכשיר – פעולה שהוא עשוי לבצע "מעט פעמים" או "עשרות פעמים" עד פתרון התקלה.

ה. תיקון התקלה עצמה, במצב של ישיבה על הברכיים עשוי לארוך בין שתי דקות עד לשעתיים.

ו. התובע נוהג גם להרכיב את המכונות אצל הלקוח. העבודה קשה ופיזית, וחלק לא מבוטל ממנה נעשה על הברכיים, כשהתובע מתקדם בהליכה על הברכיים. חלק מהעבודה מבוצע בעמידה, חלק בכריעה וחלק בישיבה או בשכיבה.

ז. כשהתובע מצוי במצב של כריעה, לעיתים מדובר במצב סטטי ולעיתים לא.

ח. התובע יכול היה לעבוד על ברכיו החל ממספר דקות ביום עבודה אחד, ועד למספר שעות ביום עבודה אחר.

9. כמו כן התבקש המומחה להשיב על השאלות הבאות להבהרת חוות דעתו מיום 5.10.11:

"א. על מה הנך מתבסס בקביעתך כי המערער נותח בשנת 2002 בברך שמאל. לתשומת ליבך, לטענת התובע הוא נותח לראשונה בברכו ב-4.1.10 לאחר התאונה מושא הדיון.

ב. ככל שהתובע לא נותח בשנת 2002 כפי שהיית סבור, האם יש בכך כדי לשנות מחוות דעתך לעניין הקשר הסיבתי בין מצבו הרפואי, לבין האירוע התאונתי מיום 20.12.09.

ג. על מה הנך מתבסס בקביעתך כי התובע נפגע בתאונת עבודה בברכו השמאלית בשנת 2000. לתשומת ליבך, לטענת התובע, תאונת העבודה שעבר בשנת 2000 הינה תאונה בה נפגע בראשו ובאוזנו. ככל שתגיע למסקנה כי התובע לא נפגע בתאונה בברכו בשנת 2000 האם יש בכך כדי לשנות מחוות דעתך לעניין הקשר הסיבתי בין מצבו הרפואי לבין האירוע התאונתי מיום 20.12.09".

10. ביום 29.9.13 השיב ד"ר ברוסקין לשאלות שנשאל:

"שאלות הבהרה

עיינתי שוב בצורה מאוד מעמיקה בתיקו הרפואי של התובע ועליי לציין כי התיק מבולבל, אינו קונסיסטנטי ומלא סתירות בכל הקשור לפתולוגיה בברכיים.

א. בצילום רנטגן של שתי הברכיים מהתאריך 1.8.95 צוין כי התובע סובל מהיצרות של הרווח התוך מפרקי בשתי הברכיים. ברישום רפואי מהתאריך 24.6.02 (דף 65) צוין כי התובע עבר ניתוח ארתרוסקופי והוצאת מניסקוס ללא ציון צד. ברישום רפואי מהתאריך 24.6.02 בדף מס' 7 צוין כי התובע עבר ניתוח ארתרוסקופיה בברך ימין. ברישום רפואי מהתאריך 1.7.02 בחתימתו של ד"ר יוסלביץ' צוין כי לתובע כאבים בברך ימין והוא לא ציין כלל כי בוצע ניתוח ארתרוסקופי בברך ימין מספר שבועות קודם לכן (!!!) ברישום רפואי של ד"ר יוסלביץ מתאריך 19.12.02 צוין כי התובע סובל מכאבים ומקושי ביישור בברך שמאל במהלך עבודתו. ברישום רפואי מהתאריך 21.5.08 צוין כי התובע נחבל בברכו השמאלית ובוצעה תפירה של הברך. בדף 66 צוין כי עבר ארתרוסקופיה בברך שמאל בשנת 2010 . ברישום רפואי בחתימתו של ד"ר זוהיר טיבי מהתאריך 4.1.10 צוין כי לאחר תאונת עבודה בתאריך 20.12.09 חש התובע לאחר התכופפות כאב חד בברד ימין אולם באבחנה רשום כי מדובר בקרע במניסקוס של ברך שמאל. הרישום המבולבל על ברך ימין ולא על ברך שמאל נמשך עוד ברישומים הבאים. לאור כל הנתונים הללו והבלבול המתמשך, האם התובע כלל אינו זוכר שנותח באחת מהברכיים בשנת 2002 ? או שמא כן עבר ניתוח?

ב. הנקודה החשובה שעולה מכל הדיון הזה, היא שהתובע סובל מבעיות בברכיים עוד משנת 1995 - ימין ושמאל. קיימים אינספור רישומים אודות פגיעות בשתי הברכיים לעיתים לימין לעיתים משמאל. כמו כן (ראה סעיף הבא) קיימים רישומים אודות 2 תאונות עבודה משנים 2000 ו 2005- בהן נפגע התובע בברך שמאל. לאור כל זאת אין בכך לשנות את חוות דעתי - הקרע במניסקוס בברך שמאל הינו קרע ישן והיה קיים טרם האירוע מיום 20.12.09.

ג. ברישום רפואי מהתאריך 4.5.05 בחתימתו של ד"ר יוסלביץ דף מס' 4 מצוין בראש המסמך שתאריך התאונה הינו 24.1.00 . לאור אותה תאונה התובע ביקר בתאריך 19.12.02 אצל הרופא על רקע כאבים ביישור ונעילה של ברך שמאל וכמו כן ציינו שיום לפני הבדיקה בתאריך 4.5.05 עבר התובע נעילה חוזרת במהלך עבודתו. היכולה להיות עדות ברורה יותר מכך שהתובע נפגע בברכו עוד בשנים 2000 ו 2005? - דבר זה מעיד כי אין קשר סיבתי בין האירוע מיום 20.12.09 לבין הפתולוגיה הכל כך ברורה שהייתה קיימת כבר קודם לכן".

לעניין המיקרוטראומה

"א. התובע סובל מפגימות רפואיות לא רק בברך שמאל אלא בשתי הברכיים. לאחר עיון נוסף ומעמיק בתיק הרפואי ניתן לקבוע כי התובע סובל מכאבים בשתי הברכיים שנובעים על רקע של שינויים ניווניים בשתי הברכיים, קרע במניסקוסים המדיאליים בשתי הברכיים ומצב לאחר 2 (שני) טיפולים ארתרוסקופיים בשנים 2002 ו- 2010.

ב. בתיקו הרפואי ניתן למצוא לפחות 3 אירועים טראומטיים (בשנים 2000, 2005 ו-2010) במהלך עבודתו של התובע כפי שתואר בעובדות המקרה. אירועים אלה נבעו בעיקר על רקע התרוממות מכיפוף וכתוצאה מכך נעילה של הברך. אולם עוד בשנת 1995 אובחנו לתובע סימנים ראשוניים של תהליך ניווני בשתי הברכיים. לאחר מכן בבדיקות במהלך השנים אובחנו לתובע סימנים של שחיקת סחוס בפיקה ושינויים ניווניים בשתי הברכיים. חשוב ביותר לציין, כי מדובר בתהליך סימטרי שפוגע בשתי הברכיים - תהליך סימטרי הינו סימן המעיד על תהליך תחלואתי. לאור זאת, לתנאי עבודתו של התובע השפעה של לא יותר מ 20% על הופעת הכאבים בברכיים. רוב ההשפעה נובעת על רקע תהליך ניווני ממושך.

ג. לתובע אין סימנים של פגיעה מיקרוטראומטית. במיוחד לאור העובדה שתנאי עבודתו השפיעו בצורה מועטה על המצב בברכיים. לא נמצאו בתיק הרפואי עדויות על חשיפה לוויברציות. לא נמצאו עדויות על עבודה מונוטונית במצב סטטי לא פיזיולוגי. עבודתו של התובע הייתה מגוונת העומס על הברכיים היה רק חלק מעבודתו. רוב מצבו של התובע נובע על רקע תחלואתי ממושך".

11. עם קבלת חוות הדעת האמורה, התקבלה בקשת התובע שבפנינו להחלפת המומחה או לחילופין לחקירתו.

בקשתו טוען התובע כי התיק חזר בשנית למומחה עקב שני נתונים שנויים במחלוקת:

א. רישום רפואי בודד ומוטעה במסמך מיום 24.6.02 ולפיו התובע עבר ניתוח ארתרוסקופיה בברך ימין.

ב. תאונת עבודה משנת 2000 בה לא נפגע התובע בברכו.

לטענת התובע, בחוות דעתו הראשונה התבסס המומחה על עובדות שגויות אלו, דבר שהטה את דעתו והוביל למסקנה כי התובע לא סבל ממיקרוטראומה. למומחה הועברו שאלות הבהרה תוך ציפייה כי המומחה יבין שקיים חוסר דיוק ברישום הרפואי ויבצע בדיקה מעמיקה בה תבחן טענת התובע. חרף זאת המומחה נותר מקובע בקביעותיו.

בחוות דעתו האחרונה שב ומבסס המומחה את דעתו כי התובע עבר את הניתוח שוב על סמך אותו מסמך בודד מיום 24.6.02. המומחה ניסה להתאים את כל שאר העובדות לנתון מוטעה זה.

בנוסף, המומחה שב וקבע כי התובע נפגע בברכו בתאונה משנת 2000 חרף העובדה כי נתון זה אינו נכון. המומחה לא בדק את תיק הביטוח הלאומי של התובע על מנת לבדוק מהן הפגיעות שהוכרו לתובע. ואף קישר בין ביקור של התובע 3 שנים לאחר התאונה, בו התלונן על כאבים בברך, לתאונה משנת 2000, דבר אשר אינו הגיוני.

12. התובע מוסיף כי שעה שהוצגו בפני המומחה כבר פעמיים שאלות הבהרה ובשני המקרים כשל מלתת תשובה עניינית, הפניית שאלות הבהרה נוספות לא תועיל. משכך מבקש התובע להורות על החלפת המומחה או לחילופין להתיר חקירתו.

13. הנתבע מתנגד לבקשה משלטענתו המומחה התבסס על התיק הרפואי של התובע ואף נימק באריכות את אי הסדירות שברישומים הרפואיים. המומחה השיב לשאלות באופן מפורט וחיווה דעתו כי התובע סובל מבעיות בברכיים עוד משנת 1995.

דיון והכרעה

14. נושא מינויים של מומחים יועצים רפואיים על ידי בית הדין מוסדר בהנחיות נשיאת בית הדין הארצי לעבודה מיום 13.4.10.

סעיף 17 להנחיות קובע כי:

"בית הדין רשאי למנות מומחה נוסף ככל שמצא כי בחוות דעת המומחה לא ניתן מענה לכל השאלות שהוצגו, והן חיוניות להכרעה בהליך; או שנראה לבית הדין שהמומחה דוגל באסכולה המחמירה עם הנפגע בהשוואה לאסכולה אחרת, מקלה יותר; או שנדרש תחום מומחיות נוסף לבחינת אותה פגימה; או מטעמים מיוחדים אחרים שיפורטו בהחלטתו".

ההלכה היא כי מינוי מומחה נוסף לא יעשה כדבר שבשגרה אלא רק כאשר תחושת השופט היושב לדין הינה כי אין בידו להכריע במחלוקת שבהליך שבפניו בהסתמך על חוות דעתו של המומחה הרפואי שמונה.

15. סעיף 18 להנחיות מתייחס למינוי מומחה אחר, ומבהיר כי :

"מינוי מומחה אחר משמעו פסילת חוות דעת המומחה שמונה. לא על נקלה יינקט צעד כאמור, אלא נדרש טעם ממשי לפסילה; בעיקרו של דבר, הטעמים למינוי מומחה אחר דומים לטעמים בגינם מחליט בית הדין על החזרת עניינו של מבוטח לוועדה רפואית לעררים שתשב בהרכב חדש. בין הטעמים למינוי מומחה אחר: ככל שבית הדין מוצא כי המומחה חרג בחוות דעתו מהעובדות שנקבעו על ידי בית הדין למרות ששימת הלב הופנתה בשנית לנסיבות העובדתיות; ככל שהמומחה מתנגד לאסכולה הרפואית עליה מבוססת פסיקת בית הדין לעבודה בתחום הפגימה הרלוונטי; ככל שנפל פגם אישי במומחה; או מטעם אחר שירשם".

16. במקרה דנן לא מצאתי עילה כלשהי מבין העילות המנויות לעיל, המצדיקה מינוי מומחה נוסף או אחר. המומחה השיב בהרחבה ובפירוט על שאלות ההבהרה שנשאל . בפתח חוות דעתו השנייה הדגיש המומחה כי תיקו הרפואי של התובע מבולבל ואינו קונסיסטנטי. המומחה סוקר בפירוט את כל החומר הרפואי שעמד בפניו והמתייחס לפגימות שבברכיו של התובע. המומחה מציין כי הנקודה החשובה העולה מהתיעוד הרפואי היא שהתובע סובל מבעיות בברכיים עוד משנת 1995- ימין ושמאל ועל כן לכאורה אין חשיבות לשאלה האם עבר התובע ניתוח בברך אם לאו, ובכל מקרה הוא בדעה כי הקרע במיניסקוס הוא קרע ישן והיה קיים טרם האירוע מיום 20.12.09. העובדה כי מסקנתו של המומחה אינה לרוחו של התובע אין פירושה כי יש למנות מומחה נוסף.

17. יתרה מכך, לא ברור הכיצד יועיל מומחה נוסף או אחר לתובע, שכן אותו מומחה יידרש לתת חוות דעת על יסוד התיק הרפואי של התובע- אותו תיק "מבולבל" שעמד בפני המומחה דנן.

יש לציין כי טענת התובע ולפיה, בחוות דעתו הראשונה של המומחה התבסס המומחה על עובדות שגויות ולכן שלל מיקרוטראומה – אינה נכונה, שכן בשלב זה התבקש המומחה לחוות דעתו אך באשר לקשר הסיבתי בין הפגימה בברך לבין האירוע התאונתי וזאת משקבע בית הדין האזורי שלא הונחה תשתית למיקרוטראומה.

התובע אף טועה בטענתו לפיה הועברו למומחה פעמיים שאלות הבהרה, שכן עסקינן בסבב ראשון של שאלות.

18. באשר לתאונה משנת 2000- תלונת התובע כי המומחה לא עיין בתיק הביטוח הלאומי, אינה במקום. המומחה לא עיין בתיק הביטוח הלאומי, שכן תיק זה לא הועבר אליו. ב"כ התובע אף לא ביקש במסגרת שאלות ההבהרה כי העתק התיק לרבות החומר הרפואי שבו יועברו למומחה.

בתגובתו לבקשה מציינת ב"כ הנתבע כי אינה מתנגדת להעברת החומר הרפואי שבתיק הפגיעה משנת 2000 לרבות טופס התביעה למומחה.

אשר על כן, מקום שב"כ התובע יבקש להעביר למומחה שאלות הבהרה נוספות בצירוף העתק של תיק הביטוח הלאומי וטופס התביעה, יתכבד ויגיש בקשה מסודרת אשר תטופל בהתאם למקובל. דרך המלך הינה להתיר העברת שאלות הבהרה למומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין, כל עוד לא מדובר בשאלות וכחניות, וזאת תוך התחשבות בכלל הנוהג בבית הדין לעבודה, כי אין להתיר חקירה נגדית של המומחה בבית הדין, למעט במקרים חריגים. (דב"ע נה/0-116 המוסד נ' איטה שטיין פד"ע לז' 577). המקרה דנן איננו בכלל המקרים החריגים.

19. יוער עוד כי המומחה אזכר בחוות דעתו ביקור מיום 19.12.02 אצל הרופא על רקע תלונות בברך שמאל וכן תיעוד מיום 4.5.05 נעילת ברך בעבודה. כך שאף ללא קשר לשאלה אם נפגע התובע בברכו בתאונת עבודה משנת 2000, יש עדויות לפגימות בברכיים מהשנים שלאחר מכן.

20. נוכח האמור – הבקשה נדחית.

ב"כ התובע רשאי להגיש בקשתו לשאלות הבהרה עד ליום 22.1.14.

עיון ביום 23.1.14.

ניתנה היום, כ"ג טבת תשע"ד, (26 דצמבר 2013), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.