1. לאחר קריאת סיכומי הצדדים, ולמרות שהתובע לא הגיש בקשה לתקן את כתב תביעתו, ועל אף שמדובר בשלב מתקדם של ההליך בו הצדדים כבר הגישו סיכומיהם, מצאתי לנכון לעשות שימוש בסמכותי לפי תקנה 524 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"), בדבר תיקון פגם או טעות בהליך, וכן על פי תקנה 24 לתקנות, בדבר הוספת בעל דין, ולהורות לתובע להגיש כתב תביעה מתוקן (וזאת על פני החלטה בדבר מחיקת כתב התביעה אשר יוביל ממילא להגשת כתב תביעה מתוקן).

2. תכליתה של תקנה 524 לתקנות נידונה בע"א 2975/09 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' חיים דראל (16.6.10), שם הורה בית המשפט העליון על צירופו של הכנ"ר כמשיב, וזאת על אף השלב הדיוני המתקדם בו היה מצוי ההליך:

"תקנה 524 לתקנות שכותרתה "סמכות כללית לתקן פגם בהליך" מותירה בידי בית המשפט שיקול-דעת רחב לתקן "...כל פגם או טעות בכל הליך". ההסדר האמור מושתת על הנחה לפיה בעלי-דין עשויים לשגות בניהול ההליכים, וכי טעויות אלה אינן אמורות בהכרח להביא לכישלון ההליכים שננקטו כאשר ניתן להורות על תיקון הטעות (ראו: ע"א 6423/98 מכבסת זהר ארטל בע"מ נ' משרד הבריאות, פס' 6 ([פורסם בנבו], 15.5.2000)). יוער כי תקנה 524 הנ"ל קובעת כי חובה להורות על תיקון כאמור "כדי לברר  מה הן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין". הסדר זה מבוסס על התפיסה לפיה כללי הפרוצדורה אינם תכלית לעצמם אלא נועדו לשרת את מטרתו של ההליך השיפוטי - לברר את הפלוגתאות בין הצדדים ולהכריע בהן (ראו והשוו: רע"א 2919/01 אושרוביץ נ' ליפה, פ"ד נה(5) 592 (2001)).

בנסיבות העניין, ובהתאם לסמכותי לפי תקנה 524 לתקנות, אני רואה להורות על תיקון הפגם שנפל בהליך על דרך צירופו של הכנ"ר כמשיב לערעור. זאת, על-מנת שכל בעלי-הדין בהליך דלמטה יהיו צדדים לערעור כנדרש לפי תקנה 424 לתקנות, ועל-מנת שניתן יהיה לפרוש את מלוא התמונה בפני ערכאת הערעור ולברר את השאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים...

אמת, צירופו של הכנ"ר כעת – כשבוע לפני המועד הקבוע לדיון, כאשר יתר הצדדים כבר הגישו את סיכומיהם בכתב וכאשר הכנ"ר לא הגיש את סיכומיו – אינו נטול קשיים, ואין ספק כי מוטב היה אילו המערער היה פונה לבית-משפט זה לתיקון טעותו מוקדם הרבה יותר. עם זאת, תקנה 524 קובעת כי בית-המשפט רשאי להורות על תיקון פגם בהליך "בכל עת", לאמור – גם בשלב דיוני מתקדם. דומה בעיניי כי הפיתרון הראוי והמידתי בנסיבות העניין הוא לצרף את הכנ"ר כמשיב לערעור, תוך חיוב המערער בהוצאות מתאימות בגין הטורח וההכבדה שנגרמו כתוצאה משגגתו ומהשיהוי הניכר בהגשת הבקשה שלפניי."

3. בענייננו, הגשת כתב תביעה מתוקן נדרש על מנת לברר מה הן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין, וכן על מנת להכריע בשאלות אלו ביעילות ובשלמות.

4. במסגרת כתב התביעה המתוקן, יצרף התובע את אביה של הנתבעת 1, מר קלמן פולק (להלן: "מר פולק"), כנתבע מס' 3, בהיותו בעל דין דרוש בתביעה דנן. כמו כן, יתקן התובע את הסעד המבוקש בכתב התביעה בדבר פירוק השיתוף בדירה נשוא התובענה (להלן: "הדירה"), כפי שעשה בסיכומיו, תוך התחשבות בזכותו של מר פולק להחזיק ולהתגורר בדירה כל ימי חייו, זכות הנובעת מסעיף 4 להסכם המכר בין הנתבעים ומר פולק.

5. הנתבעים יגישו כתב הגנה מתוקן בתוך 30 יום לאחר הגשת כתב התביעה המתוקן.

6. בשולי הדברים מוצע לצדדים לנסות פעם נוספת להגיע להסדר ביניהם, באופן אשר ימנע את הצורך בפירוק השיתוף בדירה.

6. לעניין הוצאות העניין יידון עם מתן פסק הדין.

ניתנה היום, ד' שבט תשע"ד, 05 ינואר 2014, בהעדר הצדדים.