1. עיינתי בבקשה ובתגובה ולא ראיתי לבטל ההחלטה המוחקת התביעה. יש לשוב ולהזכיר כי ראשית, הגישה לערכאות אינה נחסמת, מדובר במחיקה ולא בדחיה המקימה מעשה בי"ד. שנית, "תג המחיר" הדיוני של תשלום אגרה הנו תג מחיר קביל לאיחור נמשך בן שנה וחצי עד שנתיים בקיום צו להליכי ביניים, שאינו בגדר המלצה, על ידי מי שאמור לקדם תביעתו שלו: ראה הלו"ז שפורט בהחלטה.

2. הטעמים שנזכרו בבקשת הביטול אינם יכולים בכל הכבוד להצדיק איחור נמשך כזה שמשמעו התעלמות מן ההחלטה. גם הרצון להגיש תביעה נוספת כנגד הבנק בשל פרשה שעניינה אי העברת תיק ניירות ערך במועד לבנק אחר, או קידום מהלכים להגשת תביעה כזו, אינה ממן הענין ואינה עונה כזית על אי קיום נמשך של צו להליכי ביניים בתביעה הנוכחית. מה גם שאין שום טעם ענייני לאיחוד תביעה שכזו שאף טרם הוגשה ועניינה שונה, רק בשל זהות בעלי הדין. יכולות להיות פרשות שונות שעשויות להקים עילת תביעה לאותו תובע כנגד אותו נתבע. הזהות הפרסונאלית בתיקים שונים אינה טעם לאיחוד.

3. ביהמ"ש גילה סובלנות גם בשים לב לכך שהתובע לא יוצג במקור, לא נעתר לבקשה קודמת למחיקה לפי תק' 122 לתקנות סדר הדין האזרחי, ובפועל ניתנה לתובע שנה וחצי נוספות להשלים ההליכים ולציית לצו בטרם נמחקה תביעתו. כפי שצוין, לטעמי על ביהמ"ש לגלות סבלנות בטרם ימהר ויסלק תובענה לפי תק' 122. אלא שביהמ"ש כן גילה סבלנות ואף יתירה, והצד השני של המטבע הנו שגם לאדם לא מיוצג יש חובות דיוניות, וגם לצד שכנגד יש זכויות דיוניות שאינן אמורות להתנדף רק משום שהתובע אינו מיוצג. השאלה כאן אינה מי מבין הצדדים הניצים צודק במחלוקת לגופה: לשם כך קיים ההליך שנועד לברר שאלה זו. השאלה היא מדוע לא מקדם התובע ההליך שנועד לתן מענה לאותה שאלה ואינו מקיים צו. ובכל הכבוד לא ניתן בתשובה קצה קצהו של הצדק סביר למחדל הנמשך. התובע היה מודע למועדים, ולא טען בבקשתו שלא הומצאה לו הבקשה החוזרת למחיקה או ההחלטה שחייבה אותו בתגובה .

ביטול החלטת מחיקה, שניתנה כדין לאחר שהתביעה לא סולקה בחיפזון אלא בחלוף זמן רב מאד בו לא קיים התובע את הצו , ולאחר שאף ניתנה לו התרעה שארכה בצידה בפרוטוקול הישיבה, משדרת מסר רע לכלל ציבור המתדיינים: יטול לו כל אדם כחפצו המועד לקיים החלטות, שכן המועדים הנקובים בהחלטות הנם אך המלצה. ולמעשה מרוקנת מתוכן את תק' 122 לתקנות סדר הדין האזרחי.

אשוב ואפנה לדברים שנאמרו ברע"א 9265/06 קלאב הוטל נ' עו"ד יעל דגן (כאשר שם נמחק כתב הגנה על המשמעות הנודעת, שהנה מרחיקת לכת הרבה יותר מאשר מחיקת תביעה, בה כאמור לא נחסמת הגישה לערכאות).

4. בקשת הביטול נדחית, בלא צו להוצאות.

ניתנה היום, ו' שבט תשע"ג, 17 ינואר 2013, בהעדר הצדדים.