1. בפניי בקשה להורות על עיכוב ביצוע פסק הדין שניתן על ידי ביום 3.1.13, בגדרו נדחתה תביעת המבקשת והיא חויבה לשלם הוצאות בסך 4,000 ₪, לטובת המשיבה.
2. המדובר בתביעה שהחלה דרכה בלשכת ההוצל"פ בחדרה, לביצוע 6 שיקים. המשיבה הגישה התנגדות לביצוע השיקים מהטעם שהם הוגשו במרמה ובחוסר תום לב היות והשיקים ניתנו לצורך קבלת הלוואה, וכל ההלוואה הוחזרה והכספים בגין השיקים שולמו.
3. בסופו של יום, תביעת המבקשת נדחתה כאמור וקיבלתי את התנגדות המשיבה.
4. כעת מונחת בפני בקשה לעכב את ביצוע תשלום ההוצאות שהושתו על המבקשת מהטעם שבכוונתה להגיש ערעור על פסק הדין לביהמ"ש המחוזי וכן מהטעם, כפי הנטען בבקשה, שסיכויי הערעור הינם גבוהים.
5. המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענת המשיבה, בהיעדר נימוקי ערעור ובהיעדר הצגת סיכוי הערעור אין מקום להיעתר לה.
6. עוד טוענת המשיבה להלכות הידועות בדבר עיכוב ביצוע פסק דין כספי שהגשת ערעור אינה מאפשרת.
7. תגובת המשיבה הועברה לתשובת המבקשת אולם זו לא ניתנה עד למועד כתיבת שורות אלה.

דיון והכרעה

1. לאחר שעיינתי בבקשה, ובתגובה לה, שוכנעתי לדחותה.
2. תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-,1984 קובעת כי אין בהגשת הערעור כדי לעכב את ביצוע פסק הדין עליו מערערים.
3. כידוע הכלל הוא כי ביהמ"ש לא ייעתר בנקל לבקשה לעיכוב ביצוע פסק דין וכי צד שזכה זכאי ליהנות מפסק הדין בסמוך למועד נתינתו והוא אינו נדרש להמתין להכרעה בערעור.
4. הדבר נכון ביתר שאת כאשר המדובר בפסק דין כספי אשר רק במקרים חריגים יעוכב ביצועו.
5. תקנה 467 לתקסד"א מסמיכה את בית המשפט לעכב ביצועו של פסק דין, כחריג לכלל. ובית המשפט יורה על כך רק במקרים בהם יוכיח המערער קיומם של שני תנאים מצטברים – כי סיכויי הערעור טובים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו- אם יזכה הערער בערעורו האם יהא קשה להשיב המצב לקדמותו.
6. בפסיקה נקבע שכאשר מבוקש עיכובו של פסק דין המטיל חיוב כספי, הנטל הרובץ על המבקש לשכנע שסיכויי ערעורו טובים הוא נטל מוגבר וכן כי קיים חשש שמימוש פסק הדין יגרום לו נזק בלתי הפיך ומאזן הנוחות נוטה לטובתו. כך גם נפסק שהשיקול העיקרי אותו יש לבחון בנוגע למאזן הנוחות בין הצדדים הוא מה הקושי בהשבת המצב לקדמותו אם ביצוע פסק הדין לא יעוכב והערעור יתקבל, האם הצד לזכותו ניתן פסק דין לא יוכל להשיב הכספים.

ראו ע"א 9351/07 הועדה המקומית לתכנון ובניה מצפה אפק נ' מיכאל נגל ( פורסם בלודטה חוק ומשפט).

1. כדי להצדיק עיכוב ביצוע פסק דין, יש להציג תשתית עובדתית ברורה וחשש קונקרטי במקרה הספציפי לקיומו של קושי להשיב הכספים שישולמו.

ראה: ע"א 6952/12 ביו נ' עו"ד קלמנסון ( פורסם בלודטה חוק ומשפט).

1. לא רק שלא הציגה המבקשת תשתית כאמור אלא שהבקשה שבפניי הינה בקשה לקונית. המבקשת לא ראתה לנכון לנמק את בקשתה או להצביע על סיבה בגינה יש להיעתר לבקשתה ולהורות על עיכוב כאמור. בבקשה לא נטען כי למבקשת בעיה כלכלית או כל בעיה אחרת המונעת את ביצוע פסק הדין.
2. למעט הטענה בעלמא כי סיכוי הערעור הינם גבוהים, לא טרחה המבקשת להרחיב ולבאר מהם סיכוי הערעור.
3. מהבקשה גם לא ברור מתי בכוונתה של המבקשת להגיש ערעור ואם אכן הוגש ערעור.
4. במקרה שלפנינו גם לא שוכנעתי כי עלול להיגרם למבקשת נזק בלתי הפיך אם לא יעוכב פסק הדין המבקשת גם לא טענה לכך.
5. הנחת המוצא בנוגע לפסקי דין שמטילים חיובים כספיים הינה כי התשלום הכספי לזוכה אינו יוצר מצב בלתי הפיך וכספים ששולמו ניתנים להשבה בסופו של יום אם יתקבל הערעור.

ראו: ע"א 7221/01 י.ג. רובינשטיין יצור וסחר בע"מ נ' שובל (נ.י.ב) שווק מוצרים והפצתם בע"מ, פ"ד נו(4) 178 (2002).

ע"א 4757/05 בנק הפועלים בע"מ – אגף משכן נ' זיתוני (2.6.2005)

ע"א 5811/09 גאון נ' מעגלות הפקות בע"מ (30.8.2009)].

סוף דבר,

1. לאור האמור לעיל, הבקשה נדחית.
2. המבקשת תישא בהוצאות המשיבה בבקשה זו בשיעור של 1,000 ₪ שישולמו תוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום החלטתי זו ועד למועד התשלום בפועל.
3. המזכירות תעביר החלטתי זו לצדדים.

ניתנה היום, א' אדר תשע"ג, 11 פברואר 2013, בהעדר הצדדים.