1. בפני בקשת הנתבע/המבקש לסילוק התביעה נגדו על הסף, מחמת הפקעת המקרקעין ורישומם על שם המועצה המקומית כפר כנא בשלמות, דבר המשמיט את העילה שבבסיס התביעה; וכן, נוכח פסק הדין שניתן ביום 10.7.2016 הדוחה תביעת המבקש, אשר הוגשה על-פי פקודת האריסים (הגנה), 1933 (להלן: "פקודת האריסים") (להלן: "הבקשה").

2. עסקינן בתביעה לפינוי המבקש מחלקה 11 בגוש 17393 בכפר כנא (להלן: "המקרקעין"). המשיבה הייתה בזמנים הרלבנטיים להגשת התביעה רשומה כבעלים של המקרקעין עד להפקעתם ביום 5.7.2016, ע"י המועצה המקומית כפר כנא.

3. על-פי כתב התביעה, ביום 1.4.1971 נחתם חוזה שכירות בין המשיבה לבין ה"ה ג'רוג' דמיאנוס ותומס דמיאנוס ז"ל. למיטב ידיעת המשיבה, ג'רוג' דמיאנוס ז"ל היה דודו של המבקש ואילו תומס דמיאנוס ז"ל היה אביו. המבקש מחזיק כיום במקרקעין. לטענת המשיבה, מאז שנת 1974 לא שולמו לה דמי שכירות עבור המקרקעין.

4. לטענת המבקש, ביום 5.7.2016 הופקעו המקרקעין ונרשמו על שם המועצה המקומית כפר כנא בשלמות, חלף המשיבה. משכך, כתב התביעה אינו מגלה עוד עילה לפינויו, מאחר ולא נותרו למשיבה זכויות קנייניות במקרקעין. ועוד, דין התביעה להידחות מהטעם שניתן פסק דין בתביעה שהוגשה על ידו לפי פקודת האריסים.

5. מנגד, לטענת המשיבה, המבקש מסתמך על פעולה בלתי חוקית של המועצה מקומית כפר כנא, אשר הפקיעה את המגרש שלא כדין. ובכוונת המשיבה לפנות בתביעה לבית המשפט המוסמך בכדי לבטל את ההפקעה.

מה גם, הואיל והמשיבה זכאית על-פי דין לפיצויים בשל ההפקעה הנטענת, קיימת חשיבות לשאלה האם המקרקעין המופקעים פנויים מכל אדם הזכאי להחזיק בהם או מופקעים כמקרקעין תפוסים. כך שגובה הפיצויי יושפע מהכרעה בשאלה זו.

עוד נטען, כי המבקש לא מנמק כיצד מתן פסק הדין בתביעתו על-פי פקודת האריסים אמור להביא לדחיית התביעה כאן. נהפוך הוא, משנדחתה תביעתו בדבר טענת ההגנה לפי פקודת האריסים לא נותרה לו כל הגנה להחזיק במקרקעין.

הכרעה

6. לאחר עיון בכתבי הטענות, ובחינת מכלול טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות. הטענות המועלות ע"י המבקש בבקשתו, רובן ככולן, אין בהן כדי להצביע על טעם המצדיק סילוק התביעה על הסף.

7. הלכה פסוקה מקדמת דנא, השימוש בסמכות לסלק תביעה על הסף, ייעשה בזהירות רבה, במשורה ורק במקרים קיצוניים. על אותה הלכה חזר בית המשפט העליון ב- רע"א 9070/11 אולג אייזיקוביץ' נ' זנון קלוגר (16.1.2012), כלשונו:

"סילוקה של תביעה על הסף מהווה אמצעי קיצוני הננקט רק משהוברר כי ההליך שהוגש אין לו תוחלת וכבר נפסק לא אחת כי השימוש בסמכות הסילוק על הסף שמור למקרים חריגים, בהם ברור כי גם אם יעלה בידי התובע להוכיח את כל טענותיו לא יזכה בסעד המבוקש על-ידו (ראו: ע"א 693/83 שמש נ' רשם המקרקעין תל-אביב-יפו, פ"ד מ(2) 668, 672-671 (1986); ע"א 5634/05 צוקית הכרמל פרוייקטים בע"מ נ' מיכה צח חברה לקבלנות כללית בע"מ, פיסקה י"ב ([פורסם בנבו], 4.6.2007); רע"א 8524/10 טיב טעם הכרמל תעשיות (2002) בע"מ נ' פרימיוס קלאס בע"מ, פיסקה 6 ([פורסם בנבו], 31.1.2011)). לא מצאתי כי המקרה דנן נמנה עם מקרים חריגים אלה ולכן אני סבורה כי קביעתו של בית משפט קמא שלא לסלק את תביעת המשיב על הסף אינה מצדיקה התערבות".

8. בשלב המקדמי, אין בית המשפט שומע ראיות ואינו מברר עובדות, אלא חי בשלב זה מכתבי הטענות בלבד. על כן, בית המשפט יורה על סילוק התביעה בשלב המקדמי רק אם יתברר לו כי גם אם תוכחנה כל הטענות העובדתיות בכתב התביעה, עדיין לא יוכל התובע לזכות בסעד המבוקש.

משמע, כל עוד קיימת אפשרות, ולו גם קלושה, שעל-פי העובדות שבכתב התביעה יזכה התובע בסעד המבוקש, לא תסולק התביעה על הסף.

9. בענייננו, הצדדים הגיעו ביום 16.6.2011 להסכמה, אשר קבלה תוקף של החלטה, לפיה:

"נוכח טענת ההגנה החלופית שהנתבע הינו במעמד של אריס, מוסכם

עלינו שהנתבע יפתח בהליך של תביעה בפני ועדת האריסות שליד בית

המשפט בנצרת. עד לבירור תביעתו, תופסק התובענה כאן, ויהא ניתן

לחדשה תוך 60 ימים מיום מתן פסק דין חלוט בפני ועדת האריסות.

הנתבע ינקוט בהליך כאמור לא יאוחר מיום 15/09/11, שאם לא כן, תהא

התובעת רשאית להודיע על חידוש התובענה כאן לא יאוחר מיום

31/10/11. על יסוד ההסכמות הנ"ל, מבקשים להורות על הפסקת

התובענה כאן" (ההדגשות שלי ס"י).

10. ביום 5.7.2016 הופקעו המקרקעין, ונרשמו על שם המועצה המקומית כפר כנא.

בתאריך 10.7.2016 ניתן פסק דין בהסכמה, לפיו תידחה תביעתו של המבקש בפני וועדת האריסים, תוך שמירה על זכויותיו להגשת תביעה אזרחית נגד המשיבה בגין ההשקעות שהשקיע הוא, אביו וסבו במקרקעין.

11. משכך, הגישה המשיבה ביום 5.10.2016 בקשה לחידוש הדיון בתביעה לפינוי המבקש מהמקרקעין.

12. אין צריך להידרש לטענת המשיבה בדבר אי-חוקיות הפקעה לצורך הכרעה בבקשה שלפניי. ההנחה היא שההפקעה בוצעה כדין, כל עוד לא שונתה או בוטלה כדין.

13. עם זאת, הנני תמים דעים עם טענת המשיבה לפיה ההכרעה בתביעה זו נדרשת משיש לה, לכאורה, השלכה על גובה הפיצויים המגיעים לה, כטענתה, בגין הפקעת המקרקעין. השיקול שבבסיס הצורך להמשיך בתביעה, הוא שיקול כלכלי – ענייני. ראשית, המשיבה הגישה את תביעתה בעת היותה הבעלים של המקרקעין, והפסקת תביעתה הייתה לשם בירור טענת ההגנה לפי פקודת האריסים שהועלתה על יד המבקש, ואשר נדחתה בסופו של יום. משכך, אין לזקוף זאת לחובתה, כאשר ההפקעה עצמה בוצעה לאחר כ-6 שנים מיום הגשת התביעה.

שנית, אומנם, טענת ההגנה שהעלה המבקש לפי פקודת האריסים, נדחתה. אולם, לשאלת זכותו של המבקש להחזיק במקרקעין השלכה ישירה על גובה הפיצויים. כך למשל, בסעיף 2 לכתב הגנתו המבקש טען מפורשות לזכויות במקרקעין במעמד של "דייר מוגן", אשר חלות עליו הוראות חוק הגנת הדייר, (נוסח משולב), תשל"ב- 1972.

14. משכך, ככל שייקבע, כי אין למבקש זכויות כלשהן במקרקעין, הדבר ישפיע על גובה הפיצויי והמבקש לא יהא זכאי, לכאורה, להתחלק עם המשיבה בפיצויים בגין ההפקעה. כידוע, הכלל הוא כי מקום שהבעלים מסרו את הזכות להחזיק בקרקע לאחר - דייר מוגן, יתחלקו הפיצויים בין הבעלים לבין האחר כך שכל אחד יקבל כדי חלקו. בעל המקרקעין יקבל פיצוי בגובה שוויו של האינטרס שלו בקרקע , וזאת ללא קשר למידת השימוש הנעשה בחלקה. ב- ע"א 977/91 הועדה המקומית לתכנון ובניה נ' נוסייבה, פ"ד מו(5) 758, 764 (8.10.1992), נאמר כי:

" מקום שהבעלים מסר את הזכות להחזיק בקרקע לאחר, יתחלקו הפיצויים בין הבעלים לבין השוכר, כך שכל אחד יקבל כפי שוויה של זכותו... בעל המקרקעין יקבל פיצויים בגין קרקע תפוסה, ואילו הדייר המוגן יקבל פיצויים בגובה שווי של האינטרס שלו בקרקע ... מי שחלקו נגרע עקב הימצאותם של בעלי זכויות נוספים בשטח הוא בעל הקרקע אשר מקבל פיצוי מופחת " (ההדגשות שלי ס"י).

15. במצב דברים זה, אין לסלק את התביעה על הסף. עדיין יש למשיבה עניין בבירור התביעה עד תום. קביעת מעמדו של המבקש במקרקעין עלולה להשפיע על קביעת גובה הפיצויים להם זכאית המשיבה. הרי, כנגד ההפקעה עומדת זכותו של הנפגע בעל הקרקע ו/או הנהנה, לקבל פיצוי הולם בגין הנזק שנגרם לו, כך שיוטב נזקו. כפי שנאמר על ידי כב' השופט ברק בע"א 337/79 פייצר נ' הועדה המקומית לתכנון ולבניה רמת גן, פ"ד לה (3) עמ' 656 (9.3.1980):

"זכות הקנין היא מזכויות היסוד של האדם בישראל ועל כן אין לפגוע בה ללא הוראה מפורשת בדין. משנפגע הקנין בדרך של הוראה מפורשת, המעניקה את כוח ההפקעה, קמה ועולה זכות יסוד נוספת, והיא הזכות לפיצוי הוגן. נמצא, כי משהופקעה קרקע כדין, אין לשלול פיצוי הוגן אלא בהוראת חוק מפורשת".

16. בטרם סיום, אוסיף כי אין בידי לקבל טענת המבקש לפיה יש לדחות התביעה בעקבות פסק הדין שניתן בתביעתו על-פי פקודת האריסים. טענתו נטענה באופן כללי ובעלמא ואין בה כדי להצדיק סילוק התביעה על הסף.

סוף דבר

16. לאור המקובץ לעיל, הבקשה נדחית.

המבקש יישא בהוצאות משפט למשיבה בגין הליך זה בסך של 2,500 ₪, אשר ישולמו תוך 30 ימים.

המזכירות תמציא לצדדים.

ניתנה היום, י"ג כסלו תשע"ח, 01 דצמבר 2017, בהעדר הצדדים.