החלטה

בפני בקשת המאשימה לתיקון כתב האישום על ידי הוספת עדי תביעה.

רקע וההליכים בתיק

כנגד כל אחד מהנאשמים בשלושת התיקים שבכותרת הוגש כתב אישום בשנים 2009 ו-2010 בגין עבירה של נהיגה בשכרות. בשלושת התיקים, הנאשמים כפרו במיוחס להם, נוהלו הוכחות, הנאשמים הורשעו ונגזר דינם.

בהמשך, הוגשו ערעורים על פסקי הדין לבית המשפט המחוזי מחוז מרכז, אשר הורה על איחוד התיקים (עפ"ת 32992-02-12) ודחה אותם.

בהמשך, הוגשו בקשות רשות ערעור לבית המשפט העליון (רע"פ 2867/14, רע"פ 2870/14 ו-רע"פ 2871/14) ובית המשפט העליון נתן החלטתו:

"עניינם של המבקשים בבקשות שבכותרת (להלן: המבקשים) מוחזר, בהסכמה, לדיון מאוחד בפני בית משפט השלום לתעבורה במחוז מרכז – שימונה על-פי שיקול דעתו של סגן נשיא בית משפט השלום מחוז מרכז (תעבורה), אשר יידרש גם לסדרי הדיון ולהרכב – וזאת לצורך השלמת התשתית העובדתית על ידי הצדדים בסוגיית "תעודת הבלון", שעמדה במוקד הבקשות למתן רשות ערעור שלפנינו (היינו: בשאלה האם לצורך עמידה בנטל ההוכחה המוטל על המשיבה לצורך הרשעה בעבירה של נהיגה בשכרות על יסוד בדיקת "ינשוף", עליה להציג את תעודת בלון-הכיול, שבאמצעותו כויל המכשיר האמור, ואף בשאלת הזיקה בין חברת STG לחברת Spantech, בהקשר האמור), וכן בכל סוגיה נוספת שיטענו לה הצדדים ואשר בית המשפט המברר יראה לדון בה על פי שיקול דעתו."

בדיון, אשר התקיים בבית משפט זה, בהתאם לפסק דינו של בית המשפט העליון, עתרה המאשימה לתיקון כתבי האישום על דרך של הוספת עדים. ביום 3.11.16 הגישה המאשימה את הבקשה בכתב, ציינה את שמות העדים וטענה כי עדים אלו הכרחיים וחיוניים לבירור הסוגיה שבפני בית המשפט.

בתגובתו מיום 20.11.16 טען הסניגור, כי הינו מתנגד לבקשה, אשר מותירה למאשימה את האפשרות "לחשב מסלול מחדש" וכי כלל אינו חייב לנמק את התנגדותו. כן ביקש הסניגור "לדחות את הבקשה ולזכות את הנאשמים. מה שבית המשפט העליון היה צריך לעשות בפה מלא."

דיון והכרעה

לעניין הוספת עדים ושינוי רשימת עדי התביעה, כותב המלומד קדמי:

"א. רשימת עד התביעה מהווה חלק בלתי נפרד מכתב האישום... על פיה יודע הנאשם עם אלו עדים רשאי הוא לבוא בקשר על מנת לבחון את הזמנתם להעיד מטעמו (שעם "עדי התביעה" אין הוא רשאי לקיים מגע כלשהו); ולפיה הרי הוא מתכנן את הגנתו, לרבות חקירתם של עדים אלה.

ב. הוספת עדים לרשימת עדי התביעה לאחר הגשת כתב אישום, דינה כדין "תיקון" של כתב האישום, ויש לנהוג לעניין זה על פי ההוראות המסדירות תיקון של כתב אישום."

ראה: י. קדמי "על סדר הדין בפלילים" (2009), בעמ' 925.

סעיף 92 לחוק סדר הדין הפלילי קובע:

"תיקון כתב אישום בידי בית המשפט [82]

92. (א) בית המשפט רשאי, בכל עת שלאחר תחילת המשפט, לבקשת בעל דין, לתקן כתב אישום, להוסיף עליו ולגרוע ממנו, ובלבד שניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן; התיקון ייעשה בכתב האישום או יירשם בפרוטוקול."

כאשר התיקון מתבקש לאחר פתיחת המשפט, כמו במקרה שבפנינו, מסורה הסמכות לביהמ"ש שיתיר את התיקון בתנאי שלא יהיה בו כדי לפגוע בהגנתו של הנאשם (ראה: שם, בעמ' 948, סעיף 3(א) והפסיקה המוזכרת בהערה 138).

בנסיבות אלו הוחזר ההליך, לבית משפט זה, על ידי בית המשפט העליון בהסכמת הצדדים "לצורך השלמת התשתית העובדתית על ידי הצדדים בסוגיית "תעודת הבלון"". מכיוון שבהסתמך על רשימת עדי התביעה "המקורית" לא ניתן להשלים את התשתית העובדתית, הרי שברי שלצורך כך, יש להוסיף עדי תביעה וזהו הפירוש היחיד האפשרי להסכמת הצדדים, לה נתן בית המשפט העליון תוקף של פסק דין.

משכך, הבקשה מתקבלת והתביעה רשאית לתקן את כתב האישום על דרך של הוספת עדים.

העדים ישמעו בימים 9.1.17, 10.1.17, 11.1.17, 12.1.17 החל מהשעה 10:00.

ניתנה היום, כ"ז חשוון תשע"ז, 28 נובמבר 2016, בהעדר הצדדים.