לפניי תביעה כספית ותביעה שכנגד, שעניינן עבודות שיפוצים שביצע התובע בדירת הנתבעים.

1. לשם הנוחות, התובע-הנתבע שכנגד יקרא להלן - "התובע", והנתבעים-התובעים שכנגד יקראו להלן - "הנתבעים".

עוד יאמר, כי הליך זה החל כתביעה בסדר דין מהיר; למקרא כתבי הטענות, תצהירי הצדדים, היקף עדויותיהם לרבות העובדה כי נדרשה הגשת חוות דעת, אף מונה מומחה מטעם בית המשפט, נדרשו שתי ישיבות לשמיעת עדי הצדדים, הוריתי תוך מהלך הדיון שהתקיים ביום 26.2.14 על העברתה לפסים של סדר דין רגיל (עמ' 23 לפרוטוקול).

2. התובע הינו קבלן שיפוצים, וביום 1.4.10 התקשר עם הנתבעים בהסכם לביצוע עבודות שיפוץ בדירתם, ברח' ויצ"ו 13 בחיפה (נספח א' לתצהיר התובע).

בהסכם נקבע, כי העבודות יחלו ביום 6.4.10 ויסתיימו ביום 31.5.10 וכי התמורה בגינן תעמוד על הסך של 83,000 ש"ח.

כן נכללו בו פרטים נוספים שעניינם פירוט העבודה (בס' 1 נכתב "בכפוף לתוכנית של האדריכלית מירב סלע" ובשאר הסעיפים צוינו עבודות שונות), אופן אספקת הציוד ותנאי התשלום (פורטו 10 שלבים לתשלום).

3. טענות הצדדים

3.1 התובע טוען, כי ביצע עבודות נוספות, עליהן סוכם ואשר תמורתן עמדה על הסך של 34,950 ש"ח, ועל כן סך כל תמורת העבודות עמדה על הסך של 117,950 ש"ח (87,000 + 34,950).

הנתבעים מאשרים שאמנם בוצעו עבודות נוספות, אלא שלא כמתואר ע"י התובע ובוודאי שלא בסכומים להם הוא טוען.

3.2 אין מחלוקת, כי בפועל שילמו הנתבעים לתובע את הסך של 87,000 ש"ח בלבד, אך בשים לב לכך שהתובע מאשר כי לא השלים את השלב האחרון לעבודה, המוערך על ידו בסך של 8,300 ש"ח, הרי שלטענתו, נותרו הנתבעים חבים לו את הסך של 22,650 ש"ח (117,950-87,000-8,300; סע' 52 לתצהיר התובע).

התובע טוען, כי הנתבעים הפרו את ההסכם בכך שלא שילמו לו את מלוא התמורה, התחמקו מהעברת התשלומים עליהם סוכם, ואלו ששולמו, לא שולמו במועד, לא עמדו במועדי אספקה ועיכבו את ביצוע העבודות.

הנתבעים מצידם טוענים, כי מי שהפר את ההסכם היה דווקא התובע, הן בכך שביצע את העבודות ברשלנות, הן בכך שלא עבד בקצב הראוי והן בכך שנטש את האתר מבלי לסיים את העבודה, אף זאת באיחור ניכר מהמועד שנועד לסיום העבודה כולה.

בהקשר זה, אף טוענים הנתבעים שהתובע הצליח, בדרכי עורמה לסברתם, להוציא מהם כספים שלא הגיעו לו.

הנתבעים מפרטים באמצעות טבלה את מכלול התשלומים ששולמו לתובע בגין העבודות כולן ואשר הגיעו לסך כולל של 87,000 ש"ח.

התובע מצידו מכחיש את טבלת התשלומים שהובאה ע"י הנתבעים וטוען, כי הנתבעים אולי משכו כספים מחשבונותיהם, אולם אלו לא הגיעו לידיו באופן המפורט בטבלה, אלא במועדים ובסכומים כמצוין בחשבוניות שהנפיק לנתבעים.

3.3 הנתבעים מגוללים את הרקע להתקשרותם עם התובע בהסכם הנ"ל;

3.3.1 לטענתם, הגב' מירב סלע אדריכלית ומעצבת פנים (להלן – "מירב") עמה התקשרו כדי שתעצב ותתכנן עבורם את שיפוץ דירתם, היא אשר הכירה להם את התובע ואף לחצה עליהם בכדי שיתקשרו עמו כקבלן לביצוע העבודות אותן תכננה, בטענה שיש לה עמו "שפה משותפת".

3.3.2 לטענת הנתבעים מירב הכינה עבורם תוכניות חלקיות לביצוע העבודות בדירה, לרבות מסמכי עבודה נוספים כגון כתבי כמויות, לוותה אותם בבחירת מוצרים וחומרים שונים אשר דרושים לצורך השיפוץ והעיצוב, סייעה להם בבחירת בעלי המקצוע וכן פיקחה על ביצוע העבודות בפועל או פיקוח עליון.

3.3.3 עוד לדבריהם, הם התקשרו בהסכם עם התובע לאחר "אסיפת קבלנים" שנערכה בדירתם ואשר במהלכה הסבירה מירב לקבלנים מהי העבודה שיש לבצע בדירה, השיבה להם על שאלות ומסרה להם עותק מכתב הכמויות שהכינה.

3.3.4 בתגובתו לטענות הנתבעים, טוען התובע, כי הקשר בין הנתבעים לאדריכלית אינו מעניינו וככל שיש להם טענות כלפיה, עליהם להפנותן אליה. לפי התובע, בינו לבין האדריכלית הייתה היכרות מקצועית מוקדמת במהלכה הביעה זו האחרונה את שביעות רצונה מטיב עבודתו.

הוא מבהיר, כי הנתבעים התקשרו עמו בהסכם מבחירה חופשית ולאחר שמצאו את הצעתו הולמת את צרכיהם ותקציבם, ובתוך כך דוחה מכל וכל את הטענות ללחץ שכביכול הפעיל עליהם.

3.4 לעניין עריכת ההסכם, טוענים הנתבעים, כי הוא נערך אמנם בדירתם, אך התובע הוא שהכתיב לנתבעת את תוכנו; לדבריהם ההסכם כלל נספח שבו פורטו סכומי התשלום לפי כל שלב, אלא שהתובע סירב להותיר עותק מנספח זה בידיהם.

התובע טוען, כי סעיפי ההסכם הועלו על הכתב ע"י הנתבעת, הואיל והוא אינו יודע לכתוב בשפה העברית, וזאת לאחר מו"מ שנוהל בין הצדדים.

התובע טוען, כי הוסכם שהתמורה תשולם בהתאם לשלבי התשלום, היינו: בעשרה שלבים כאשר בכל שלב מבוצע תשלום זהה, וכי התשלום יעשה לאחר מתן אישור האדריכלית לביצועו של אותו שלב בפועל, ומכחיש את הטענה לפיה לא השאיר בידי הנתבעים העתק מנספח "תנאי התשלום", באשר לדבריו לא היה כל נספח כזה.

3.5 לעניין הפסקת העבודה, טוען התובע כי מסר לנתבעים ביום 23.6.10, מכתב התראה שלפיו עליהם לשלם לו את חובם עד ליום 24.6.10 (למחרת היום) אחרת יראה את ההסכם כמבוטל ויפסיק את העבודה בדירה (סע' 45-46 לתצהיר התובע, ונספח יג' לו).

לטענתו, בתגובה למכתב זה יצרו עמו הנתבעים קשר טלפוני ואיימו על חייו ושבעקבות זאת הגיש התובע תלונה במשטרה (סע' 47 לתצהיר, נספח יד'), וכי בנסיבות אלה הוא נאלץ להפסיק את ביצוע העבודה, בטרם סיומה הסופי.

הנתבעים טוענים, כי מדובר בתלונת סרק. לדבריהם, משניסו ליצור קשר טלפוני עם התובע על מנת שיחזור ויסיים את העבודה באתר, התובע ענה לטלפון, אמר כי מאיימים עליו ומיד ניתק את השיחה.

3.6 הנתבעים מפרטים את הנזקים הכספיים שנגרמו להם כתוצאה מהתנהלות התובע, בעטים לטענתם עומדת להם זכות לקיזוז, אף הוגשה על ידם תביעה שכנגד, וכדלקמן:

3.6.1 כספים ששולמו ע"י התובעים לבעלי מקצוע אחרים בגין עבודות שהתובע לא ביצע או כאלה שכן ביצע ושהיה צורך לתקנם, בסכום של 30,040 ש"ח;

3.6.2 ליקויים בעבודות התובע ועלות תיקונם (לפי חוות דעת מומחה מטעם הנתבעים – מר מיכאל וולדמן מחברת טרמינל שירותי הנדסה), בסכום של 43,350 ש"ח ובתוספת סכום של 2,075 ש"ח לפי דו"ח נוסף של המומחה מטעמם מיום 13.12.10 בעניין הריצוף בחדר רחצה הורים;

3.6.3 שכ"ט מומחה בסכום של 2,088 ש"ח;

3.6.4 נזקים נוספים (למזגן, לאינטרקום ולמתקן הכדורסל), בסכום של 2,270 ש"ח;

3.6.5 פיצוי מוסכם בגין איחור בהשלמת העבודות בסכום של 36,000 ש"ח;

3.6.6 פיצוי בגין עגמת נפש בסכום של 20,000 ש"ח;

3.6.7 אובדן ימי עבודה של הנתבעת, בסכום של 3,400 ש"ח, אובדן ימי עבודה של הנתבע, סך של 21,500 ש"ח.

לפי התובע, ככל שעלה הדבר בידו, הרי שמילא את חלקיו בהסכם במועדים עליהם הוסכם, וזאת בשל היותו תלוי בנתבעים ובקיום חלקיהם הם במועדם.

התובע טוען, כי מעבר לכך שעדכן את הנתבעים בכל עבודה שביצע, הרי שהם ביקרו בדירה מידי יום; בדקו את הנעשה בה ועקבו אחר כל פעולה שבוצעה ואף נפגשו עמו ועם האדריכלית פעמים רבות; כלומר, שהיו מעורבים בכל שלב בעבודות שנעשו והביעו דעתם.

לפי התובע, שיבחו הנתבעים את העבודה שביצע, וזאת לא פעם אחת, והם היו מרוצים ממראה הדירה בשלבי סיומה.

התובע טוען, כי ביום 18.6.10 ביקרו הוא, האדריכלית והנתבעת בדירה ובמהלך הביקור תיארה הנתבעת את הבית כ"מדהים", האדריכלית שיבחה את איכות הביצוע של העבודות והנתבעת הסכימה עמה.

אולם, משפנה התובע אל הנתבעת בדרישה לקבלת הכספים המגיעים לו בגין סיום השלב התשיעי והשלמת צביעת הדירה כחלק מהשלב העשירי, סירבה הנתבעת לשלם בטענה כי היא חוששת שמא התובע יעזוב את הדירה מבלי להשלים את העבודה, אם כי לא הכחישה את קיומו של החוב.

התובע טוען, כי עזב את הדירה באופן סופי ביום 24.6.10, הוציא את הציוד והכלים אשר בבעלותו, אולם הותיר בדירה את כל חומרי הבניין הדרושים להשלמת העבודות.

4. ההליך

4.1 מטעם התובע הוגשו תצהירי עדות ראשית של התובע בעצמו, מירב סלע (האדריכלית) וציון אסולין (קבלן לעבודות מיזוג). מטעם הנתבעים, הוגשו תצהירי עדות ראשית של הנתבעת (ליסוס גאולה), עמנואל בן ארוש ואיאד דיאב.

4.2 התקיימו שתי ישיבות הוכחות (ביום 26.2.14 וביום 27.2.14) במהלכן נחקרו עדי הצדדים על תצהיריהם וכן נחקר מומחה בית המשפט על חוות דעתו.

4.3 בהמשך להחלטתי מיום 27.2.14, הגיש המומחה את מכתבו מיום 6.3.14 בעניין המדידה הנוספת של משטחי הבטון והגרנוליט בחצר הדירה.

4.4 ביום 13.4.14 (ולאחר 2 בקשות להארכת מועד) הגיש התובע את סיכומיו; ביום 20.10.14 (ולאחר 5 בקשות להארכת מועד) הגישו הנתבעים את סיכומיהם; אעיר, כי סיכומי הנתבעים נשלחו לסריקה חיצונית, ועותק מהם הובא לעיוני רק ביום 23.10.14.

5. ההתקשרות עם התובע

5.1 המחלוקת בעניין נסיבות ההתקשרות מתעוררת נוכח טענת הנתבעים לפיה הופעל עליהם לחץ, בין מצד התובע ובין מצד גב' סלע או שניהם יחדיו, להתקשר עם התובע דווקא בהסכם השיפוץ.

טענה זו אין לה בסיס ודינה להידחות.

5.2 העובדה, כשלעצמה, שמירב היא אשר המליצה לנתבעים על התובע, וזאת לאור היכרות מקצועית מוקדמת בינה לבין התובע, אין בה כדי להעיד על אמצעי לחץ כלשהו. להיפך, יש בה כדי להעיד שמירב פעלה כמצופה ממנה, שהרי הנתבעים עצמם טענו, כי במסגרת התקשרותם עם מירב סוכם, כי זו תסייע להם בבחירת בעלי מקצוע (סעיף 5 סיפא בכתב ההגנה).

מקובלת עליי טענת התובע כי הקשר בין הנתבעים לבין מירב או טענותיהם כלפיה אינם מעניינו.

5.3 אף, אין חולק, כי לנתבעים עמדו אפשרויות בחירה נוספות מלבד בתובע, שהרי התקיימה בדירה אסיפת קבלנים בה השתתפו קבלנים נוספים, ורק לאחריה ובשים לב להצעתו, החליטו לבחור בו.

5.4 מכל מקום, לא זו בלבד שהנתבעים לא עמדו בנטל ההוכחה להוכיח טענתם הנ"ל, אלא ששוכנתי, כי התקשרותם עם התובע נעשתה מתוך בחירה חופשית ולאחר שמצאו את הצעתו של התובע מתאימה להם.

6. הסכם השיפוץ והעבודות הנוספות

6.1 אין חולק בדבר התקשרות הצדדים בהסכם השיפוץ ועל כי ההסכם הגיע לסיומו בטרם הושלמו העבודות בדירת הנתבעים.

מחומר הראיות גם עולה ביצוען של עבודות נוספות מעבר לאלו שבהסכם, וגם על כך אין חולק. אומר, כי די בכך שהנתבעים שילמו סכום נוסף מעבר לזה שעליו סוכם בהסכם השיפוץ (בו דובר על תשלום הסך של 83,000 ש"ח, כאשר בפועל שולם 87,000 ש"ח), כדי להעיד שבוצעו גם עבודות נוספות בעטין הוסכם על תשלום נוסף.

6.2 הסכם השיפוץ נערך בכתב בעוד ההסכמה לעניין העבודות הנוספות הייתה בעל פה. בעניין זה של העבודות הנוספות, העידה הנתבעת -

"כשסיכמתי עם ואדים הוא אמר לי שאתן לו 83000 ש"ח ושאלתי אותו אם הוא עושה את כל מה שהאדריכלית אומרת וסיכמנו שאם יהיו דברים נוספים על מה שאני רוצה אשלם לו בנוסף"

(עמ' 48 ש' 16-18),

משמע היה סיכום לגבי תשלום נוסף בגין עבודה נוספת, ככל שיידרש.

6.3 במסגרת תנאי ההסכם צוין, בין היתר, כי העבודה הינה בכפוף לתוכנית של האדריכלית (מירב).

הגם שהדבר לא נרשם מפורשות בהסכם, מחומר הראיות שבתיק עולה כי כתב הכמויות שימש אף הוא בסיס להסכם (ראו: ס' 9 לתצהיר התובע; עמ' 28 ש' 7-8, ש' 13; ס' 11 לתצהיר הנתבעת).

מובן גם שבמהלך ביצוע העבודות יכול ויהיו שינויים, בין לפי בקשה ובין לפי צורך. על כן, מקובלים עליי דברי התובע, כי –

"העבודה היא דינאמית, עובדים עם אדריכלית ולקוח ועושים שנויים והתאמות לפי השטח. לא עובדים יבש לפי התכנית וכתב כמויות"

(שם, ש' 14-15).

7. חוות דעת מומחה בית המשפט

7.1 בשים לב למהות המחלוקות שבין הצדדים, מינה המותב הקודם אשר דן בתיק זה ביום 27.2.11, מומחה מטעם בית המשפט, מר אורי פרץ פרי (להלן - "המומחה"), אשר הגיש את חוות דעתו ביום 25.10.11, אף השיב לשאלות הבהרה שנשלחו אליו ע"י הצדדים (מכתבי המומחה מיום 28.12.11 ומיום 29.5.12).

7.2 בהתאם לאמור בחוות הדעת, מצא המומחה לקבוע לזכות התובע את הסך של 20,705 ש"ח, ולזכות הנתבעים מצא לקבוע סך של 12,720 ש"ח.

מספר רכיבים הושארו ע"י המומחה להחלטת בית המשפט (ויפורטו בהמשך).

בהתייחסו להסכם שבין הצדדים, כתב המומחה כדלקמן:

"התובע אמור לקבל עבור עבודתו סך של 83,000.00 ₪

לזכות התובע 103,705.00 ₪

פחות לחובת התובע 12,720.00 ₪

סה"כ לזכות התובע 90,985.00 ₪

לא כולל מע"מ

(תשעים אלף תשע מאות שמונים וחמישה ₪)

מהסכום המגיע לתובע נדרש להפחית את הסכום ששולם לתובע על ידי הנתבעים"

(עמ' 44 לחוות הדעת).

7.3 אין חולק כאמור, כי הסכום ששולם ע"י הנתבעים לתובע הינו סך של 87,000 ש"ח (כולל מע"מ).

משכך, ולפי המומחה, עומדת לתובע יתרת זכות בסך 20,362 ש"ח, כולל מע"מ (90,985 ש"ח, אשר נקבעו ע"י המומחה כסכום המגיע לתובע ובתוספת מע"מ – 107,362 ש"ח, בהפחתת הסכום ששולם, 87,000 ש"ח); סכום זה אינו כולל, כמובן, את אותם רכיבים בחוות דעת המומחה, שהושארו להחלטת בית משפט.

7.4 ככלל, בית המשפט לא יסטה מחוות דעתו של מומחה שמונה מטעמו, אלא בנסיבות חריגות (ראו: ע"א 3056/99, שטרן נ' המרכז הרפואי על שם חיים שיבא, פ"ד נו(2) 936, 949).

7.5 משכך, וגם בעניינו, נקודת המוצא היא חוות דעת מומחה בית המשפט, אלא אם נאמר אחרת. בהקשר זה, אני דוחה את טענת הנתבעים לפיה יש להעדיף את חוות דעת המומחה מטעמם על פני זו של מומחה בית המשפט.

העובדה שהנתבעים ביקשו לשמור על חוות דעת המומחה מטעמם כראיה בתיק או שחוות דעת מומחה בית משפט ניתנה במועד מאוחר יותר למועד עריכת חוות הדעת מטעמם (עובדה טבעית, כשלעצמה), אין בה כדי להוות עילה או הצדקה להעדפה המבוקשת.

7.6 מומחה בית משפט כמוהו כידו הארוכה של בית המשפט, על כל המשתמע מכך, בפרט העובדה כי אינו "מטעם" מי מהצדדים; חוות דעתו המקצועית ניתנה לאחר שהוצג בפניו מלוא החומר הרלוונטי, לרבות חוות דעת מומחה הנתבעים, נשלחו אליו שאלות הבהרה והוא אף נחקר לפניי.

7.7 המומחה סיפק את הממצאים הדרושים לצורך הכרעה בשאלות המקצועיות לשמן מונה בתיק זה ולגבי רכיבים בהם סבר שאין באפשרותו להחליט, והיו כאלה לא מעט, הותיר את ההכרעה להחלטת בית משפט.

7.8 גם טענת הנתבעים לפיה התובע לא הגיש חוות דעת מומחה מטעמו, אין כדי להעלות או להוריד בנסיבות תיק זה בהן התובע, שהינו קבלן השיפוצים עמו התקשרו הנתבעים בהסכם השיפוץ, העיד בעצמו על אודות העבודות שביצע או לא ביצע ובתוך שכך אף נתן את התייחסותו המפורטת לנטען ע"י הנתבעים ובחוות דעת המומחה מטעמם.

7.9 לאור האמור לעיל, אתייחס להלן לאותם רכיבים רבים בחוות הדעת אשר הושארו להחלטת בית משפט או כאלה אשר למי מהצדדים הייתה הסתייגות לגביהם. לגבי יתר הרכיבים מצאתי לאמץ את האמור בחוות הדעת כלשונה.

8. פירוק האינטרסול ונפילת המזגן (עמ' 5 סע' 1 לחוות הדעת)

8.1 רכיב זה הושאר ע"י המומחה להחלטת בית משפט.

באם נדרש לפרק את המאייד ולמסרו לנתבעים, העריך המומחה את עלות פירוק המאייד בסך של כ – 350 ש"ח; באם נדרש להשלים את חלק הפיקוד החסר, ללא מילוי גז, העריך המומחה את עלות חלק הפיקוד החסר בסך של כ – 180 ש"ח.

8.2 התובע טוען, כי יש לזכותו בגין הסך של 350 ש"ח, ושאין לחייבו בסך של 180 ש"ח (השלמת חלק הפיקוד החסר). הנתבעים לעומת זאת, טוענים, כי המזגן נפל כתוצאה מפירוק האינטרסול ע"י התובע או מי מטעמו באופן שנגרם לו נזק וכי יש לחייב את התובע בגין עלות תיקון המזגן בסך של 2,750 ש"ח. יצוין, כי לאורך ההליך טענו הנתבעים כי יש לחייב את התובע בסך של 3,500 ש"ח, ואולם בסיכומיהם הפחיתו את הסכום לסך של 2,750 ש"ח, אשר שולם על ידם ל"איש המזגנים", הוא מר ציון אסולין (להלן – "ציון").

8.3 תחילה, לשאלת נפילת המזגן: בעניין זה, אישר למעשה התובע כי המזגן אכן נפל במהלך פירוק האינטרסול (ס' 24 לכתב ההגנה לתביעה שכנגד). מכאן: ככל שנגרם למזגן נזק, ברי שיש לייחס את עלות התיקון לתובע.

אני דוחה את טענת התובע לפיה נפילת המזגן אירעה כתוצאה מהוראות שגויות שניתנו לו ע"י הנתבעים; התובע הוא איש המקצוע, הוא בעל הידע כיצד יש לבצע את הפעולות אשר יביאו לתוצאה אותם מבקשים הנתבעים, כלקוחות הדיוטות.

8.4 אשר לנזק שנגרם למזגן כתוצאה מהנפילה, מחומר הראיות שהוצג בפניי לעניין זה, עולה שאמנם נגרם נזק, אלא שמדובר היה בנזק מזערי בלבד שממילא תוקן ע"י ציון, וזאת לבקשת התובע.

אני מאמינה לציון, כי היה נזק קטן בצינור וכי לא גבה מהתובע תשלום על כך (וראו: עמ' 8 ש' 8-9).

8.5 לנתבעים טענה נוספת לפיה במהלך עבודות הפירוק, התובע או מי מטעמו הרסו גם את יחידת הפיקוד של המזגן ואף השליכו אותה לאשפה יחד עם הריסות הקיר בו הייתה מותקנת.

טענה זו לא זכתה למענה ענייני כלשהו מצד התובע, מלבד טענה סתמית לפיה אין לחייבו בעלות חלק זה (וגם זאת רק בסיכומים ובתגובה לעלות כפי שהוערכה ע"י מומחה בית המשפט).

8.6 משכך, מצאתי שיש לחייב את התובע בעלות חלק זה, אשר הוערכה ע"י מומחה בית המשפט, בסך של 180 ש"ח.

אשר לטענת הנתבעים לפיה יחידת הפיקוד אינה ניתנת להשגה, כך שאין טעם בהערכת המומחה של 180 ש"ח לרכישתה, הרי שעסקינן בטענה בעלמא אשר לא הוכחה.

לעניין דרישת התובע לחיוב הנתבעים בגין העלות עבור פירוק המאייד, נוכח העובדה כי המזגן נפל לתובע בזמן פירוקו ונגרם לו נזק עקב כך, ברור שאין כל מקום לשלם לתובע בגין עבודה זו.

9. פירוק אדנית בטון במרפסת הסלון (עמ' 6 סע' 2 לחוות הדעת)

9.1 בהתאם לכתב הכמויות (פרק 1 סע' 10) היה על התובע לבצע עבודה זו. התובע אף טוען כי ביצעה. הנתבעים טוענים כי מי מטעמם ביצע את העבודה.

9.2 משקבע מומחה בית המשפט, כי בביקורו ראה שעבודה זו בוצעה, אך לא יכול היה לומר מי ביצעה, הושאר הדבר להכרעתי.

הואיל והנתבעים לא הביאו כל ראיה לכך שהעבודה לא בוצעה ע"י התובע, אף לא צירפו כל ראיה לכך שעבודה זו בוצעה ע"י מי מטעמם, אני קובעת כי העבודה בוצעה ע"י התובע, כטענתו.

הפניית הנתבעים לחשבונית של ציון איטום ובינוי ע"ס 1,400 ש"ח, שעניינה תיקוני בטון וצביעת חזית המרפסת, אין בה די, אף יש בה כדי להראות ביצוע עבודות אחרות בהקשר זה.

10. יציקת רצפת בטון בגינה (עמ' 7 סע' 3)

10.1 לטענת הנתבעים, לא ביצע התובע את היציקה האמורה.

10.2 התובע טוען, כי לא ביצע יצירת בטון בשטח של 20 מ"ר, כפי שנדרש בכתב הכמויות (פרק 2 סע' 4), אלא בשטח של 30 מ"ר.

10.3 בחוות דעתו, תומך מומחה בית המשפט בטענות התובע, אף קובע, לאחר מדידה, כי בוצעה יציקה בשטח של כ-35 מ"ר. מכאן, שדין טענות הנתבעים בהקשר זה דחייה.

10.4 מומחה בית המשפט מעריך עבודה זו ב-4,400 ש"ח, אך רכיב זה כלל לא נתבע ע"י התובע, ואין מקום לחיוב הנתבעים בגינו.

11. ספי דלתות בחדר שינה ילדים ובסלון (עמ' 8 סע' 4 לחוות הדעת)

11.1 רכיב זה הושאר להחלטת בית משפט, הואיל והתובע סבר כי לא היה עליו לבצע עבודה זו אשר הוטלה לטענתו על מתקין רצפת הפרקט בדירה, בעוד שהנתבעים טענו כי עבודה זו הינה חלק מעבודות הריצוף בדירה.

11.2 כתב הכמויות אינו כולל התייחסות ספציפית לרצפת פרקט, אלא לריצוף בלבד. משכך, אמנם לא היה על התובע לדאוג לספי הדלתות.

12. חיפוי הקירות באמבטיה בוצע ללא רובה (עמ' 8 סע' 5 לחוות הדעת)

12.1 התובע טוען, כי ביצע עבודה זו, ובבדיקתו, ראה המומחה "כי במישקי אריחי החיפוי קיים רובה כנדרש".

הצדדים חלוקים בשאלה מי ביצע את הרובה, האם התובע עצמו או שמא מי מטעם הנתבעים, ועל כן השאיר המומחה את רכיב זה להחלטת בית משפט, תוך שהעריך את עלות התיקון (מקום בו יקבע שיש ליקוי), בסך של כ – 270 ש"ח.

12.2 בשים לב שהנתבעים לא הוכיחו את טענתם לפיה אנשי מקצוע אחרים ביצעו את הרובה, מצאתי לקבוע שהתובע ביצע את הדרוש.

הנתבעת לא הביאה לעדות את אותו דוד שלטענתה ביצע את הרובה (עמ' 46 ש' 11-27) ולגבי הזמנת העבודה מיום 29.6.10 אליה הפנתה, אישרה הנתבעת שביצעו רק חלק ממנה ("נראה לך שהיה לנו כסף לכל זה, עשינו רק חלק..." עמ' 46 ש' 18) , מבלי שידעה לפרט מה בוצע ומה לא בוצע ("לא צריך על כל חשבונית תצהיר...יש לי 5 קלסרים של הבית הזה" עמ' 46 ש' 26-27).

אדרבה: אם לנתבעת מסמכים רבים, כטענתה, לא ברור מדוע לא הוגשו לעיון בית המשפט; אי צירופם של מסמכים רלוונטיים תפעל לחובת הנתבעים, בפרט נוכח הצהרה זו של הנתבעת.

13. חיפוי הקיר בין השיש במטבח והארונות העליונים בפסיפס או אריחים (עמ' 9 סע' 6 לחוות הדעת)

13.1 אין מחלוקת, כי התובע לא ביצע את הדרוש. הנתבעים טוענים שאין להסתפק בעלות שנקבעה ע"י המומחה בעניין זה בסך של 770 ש"ח, ושיש לפסוק להם את הסך שקבע המומחה מטעמם – 1,200 ש"ח.

13.2 לא מצאתי כל סיבה או הצדקה לסטות מקביעת המומחה בעניין זה. למעשה, הנתבעים מבקשים להעדיף את האמור בחוות דעת המומחה מטעמם ולעניין זה כבר ניתנה התייחסותי כמפורט לעיל.

14. ספי חלונות שיש בחדר האחרון (עמ' 10 סע' 7 לחוות הדעת)

14.1 התובע טוען, כי לא היה עליו לבצע עבודה זו, אך דין טענתו זו דחייה נוכח הופעת הרכיב באופן מפורש בכתב הכמויות (פרק 3 סע' 7).

14.2 בבדיקתו, אישר המומחה כי ראה -

"אדן חלון מלוח אבן מנוסרת ומלוטשת באורך של כ- 35 ס"מ, בעובי של כ- 3 ס"מ"

(עמ' 10 לחוות הדעת)

והעריך את עלות ההרכבה בסכום של 70 ש"ח.

14.3 הנתבעים טוענים, גם כאן, כי אין להסתפק בסכום זה ויש לחייב את התובע בפיצוי בסך של 600 ש"ח, בהתאם לאמור בחוות דעת המומחה מטעמם, כאשר סכום זה כולל הן את עלות העבודה והן את עלות החומר. אין בידי לקבל טענת הנתבעים, באשר אדן החלון עצמו, לוח השיש, אינו חלק מהחומרים שהיה על התובע לספק בהתאם לכתב הכמויות. אשר לעניין עלות העבודה, אין לי אלא להפנות לאמור לעיל לעניין העדפת הערכת המומחה מטעם בית המשפט על הערכת מומחה הנתבעים.

15. ריצוף רחבת הכניסה החיצונית כולל פאנלים ובמרפסת הצמודה למטבח (עמ' 11 סע' 9 לחוות הדעת)

15.1 התובע מאשר, כי לא ביצע עבודה זו הואיל ולטענתו הנתבעים עיכבו לו תשלומים.

אין בידי לקבל טענה זו; הנזק הנגרם מאי ביצוען של עבודות עולה על הנזק הנגרם מעיכוב בביצוע תשלומים, בדגש על כך כי מדובר בעיכוב בלבד, ולא באי תשלום בכלל. שומה היה על התובע לבצע את העבודה לה התחייב, ולתבוע את המגיע לו בהמשך, ככל שלא היה משולם.

15.2 מומחה בית המשפט העריך עלות עבודה זו, אשר צריכה הייתה להיות מבוצעת ע"י התובע ולא בוצעה כאמור, עפ"י הודאתו הוא, בסכום של 3,000 ש"ח (עמ' 11 סע' 9 לחוות הדעת).

משכך, על התובע לשאת בעלות זו, בה נשאו הנתבעים, ולעניין טענת הנתבעים כי יש להשית עליו את העלות הנקובה בחוות דעת המומחה מטעמם, אפנה לעיל להתייחסותי בעניין זה.

16. בחדר שינה הורים לא הותקנו פאנלים (עמ' 12 סע' 10 לחוות הדעת)

16.1 המומחה העריך את עלות חיפוי הקירות בשיפולים, בסך של 70 ש"ח.

16.2 בתשובות לשאלות הבהרה שנשאל בהקשר זה, אף הסביר המומחה כיצד חישב את הסכום -

"אורך הקירות ללא שיפולים הינו כ- 3.5 מ"א לפי 20 ₪ למ"א שהוא 70 ₪"

(סעיף 24 למכתב המומחה מיום 29.5.12).

16.3 לא מצאתי לסטות מכך. טענת הנתבעים לפיה יש להעדיף את הסכום בו נקב המומחה מטעמם (350 ש"ח), נדחית על ידי מהטעמים שאוזכרו לעיל.

17. אין נקודת מים חמים וקרים במטבח כולל מדיח (עמ' 12 סע' 11 לחוות הדעת)

17.1 בבדיקתו, ראה המומחה ברזי מים חמים וקרים וברז למדיח כלים מתחת לכיור המטבח וקבע כי אין ליקוי.

17.2 הנתבעים חולקים על קביעה זו של המומחה, וטוענים כי לא התובע הוא שהתקין או ביצע את הדרוש, אלא היה זה איש מקצוע מטעמם בתחום האינסטלציה. בהקשר זה, אף מפנים לחשבונית מיום 22.7.10.

17.3 טענות אלה של התובעים, לרבות החשבונית האמורה הובאו בפני המומחה, וזה לא מצא לשנות מקביעתו.

בתשובותיו לשאלות הבהרה, כתב המומחה –

"מעיון בחשבונית מס 1558 מיום 22.07.2010 מאת אריה פלג – אינסטלציה, רשום "הרקות ברז + סיפון" כנראה מדובר על הרכבת ברז וסיפון, לא רשום היכן, לא רשום האם כולל את שווי הברז והסיפון, או האם רק עבור עבודות הרכבת הברז והסיפון"

(סעיף 28 למכתב המומחה מיום 29.5.12; ההדגשה במקור – ר.ב.).

17.4 המומחה לא מצא אפוא להשתכנע מטענות הנתבעים, ועמדתו מקובלת עליי.

אוסיף ואומר, כי לנתבעים עמדה האפשרות להעיד את אותו אריה פלג להוכחת טענותיהם ומשלא עשו זאת, כפי שנהגו לגבי אנשי מקצוע אחרים שלטענתם ביצעו עבודות בדירה במקום התובע, יפעל הדבר לחובתם.

משלא עלה בידי הנתבעים להוכיח טענותיהם בדנן, קביעת המומחה לפיה אין ליקוי בעינה עומדת.

18. חסרה נקודת מים חמים בשרותי אורחים (עמ' 12 סע' 12 לחוות הדעת)

18.1 בחוות דעתו (עמ' 13) ובחקירתו (עמ' 56 ש' 31-32, עמ' 57 ש' 1-2), טען מומחה בית המשפט, כי לא מקובל להתקין נקודת מים חמים בשירותי האורחים, ודבריו מקובלים עליי.

18.2 עוד נקבע על ידו, כי משסופקו הכלים הסניטאריים ע"י הנתבעים, ובכיור הרחץ מחובר צינור אחד, לא יכול היה התובע לבצע כל התקנה אחרת.

19. לא הורכבו אסלות כולל מיכלי הדחה ברזים וסיפונים (עמ' 13-14 סע' 13 לחוות הדעת)

19.1 לטענת הנתבעים, התובע לא הרכיב את הכלים הסניטאריים במלואם, ואף התובע מודה בכך, אך לטענתו הדבר נבע מכך שהכלים לא סופקו בזמן או כי הנתבעים ביקשו ממנו שלא להתקינם עד לסיום כל העבודות.

19.2 אין חולק, כי העבודות הופסקו ע"י התובע, אף אין חולק כי הנתבעים התכוונו כי הכלים הסניטאריים שרכשו יותקנו בדירתם. בסופו של דבר, אמנם הותקנו הכלים הסניטאריים בפועל ע"י מי מטעמם של הנתבעים.

19.3 מומחה בית המשפט השאיר את ההכרעה בדבר לשיקול דעת בית המשפט (עמ' 13-14 סע' 13 לחוות הדעת), תוך שהוא מפרט עלויות ההרכבה השונות המגיעות לכדי 775 ש"ח.

19.4 כפי שציינתי לעיל, התובע התחייב לבצע עבודה זו, והיא לא בוצעה על ידו בפועל. על כן, על התובע להשיב לנתבעים את העלות הנובעת מכך.

20. בלוח החשמל לא בוצע סימון (עמ' 15 סע' 15 לחוות הדעת)

בבדיקתו, ראה המומחה, כי בלוח אין סימון לאביזרים וחסרים מסתמים, וקבע יש לבצע שיוך האביזרים בלוח החשמל ולהשלים מסתמים, בעלות של 150 ש"ח.

קביעה זו מקובלת עליי ולא מצאתי לסטות ממנה.

21. לפי מהנדס חשמל יעקב קינן, עבודות החשמל בוצעו שלא לפי התקנים (עמ' 15 סע' 16-17)

המומחה קבע שאין ליקוי, ולא מצאתי לסטות מכך (התייחסות מפורטת לנושא עבודות החשמל ראו בהמשך).

לגבי הרכבת גופי תאורה, המומחה העריך עלות זו בסך של 50 ש"ח/יח', אך לא מצאתי כי התובע זכאי לתשלום כלשהו בהקשר זה ולו מהטעם שהתובע אינו עותר לתשלום בגין רכיב זה במסגרת תביעתו.

22. לא בוצע גליפים בפתחי החלונות והדלתות החדשים (עמ' 16 סע' 18) וסיום גליפים לקוי ונדרש תיקוני טיח (עמ' 31 סע' 37 לחוות הדעת)

22.1 בחוות דעתו כותב המומחה, כי בבדיקתו ראה -

"8 פתחים, 6 חלונות ועוד שתי דלתות, ראיתי את חשפי הפתחים, ראיתי כי הטיח בחשפי הפתחים בוצע כנדרש"

(עמ' 16).

המומחה השאיר להחלטת בית משפט את השאלה האם טיח בחשפי הפתחים בוצע כנדרש ע"י התובע או שמא על ידי הנתבעים או מי מטעמם, בעלות ביצוע שהוערכה על ידו בסך של 1,200 ש"ח.

בסע' 37 לחוות הדעת מפנה המומחה לסע' 18 לה.

22.2 הנתבעים לא הוכיחו את טענתם, כי העבודה בוצעה ע"י מי מטעמם; בעדותה טענה הנתבעת, כי מי שעשה את הגליפים היו -

"ענתר וגבי שהיה שם גם כן",

(עמ' 47 ש' 25-26)

ואולם לא טרחה להביא מי מהם לעדות. הסברה –

"זה שני אנשים שבאים עושים עבודה לוקחים כסף אומרים שיחזרו ולא חוזרים. רצו להמשיך לי את העבודה ולא באו. יש לי פירוט בכתב ידו שלא צורף לתצהירי"

(עמ' 47 ש' 28-29)

אינו מקובל עליי; אם לנתבעת יש ראיה לטענותיה, שומה היה עליה לצרפה. משלא עשתה כן, פועל הדבר לחובתה.

22.3 בחקירתו הנגדית, אישר מר עמנואל בן ארוש כי לא ראה מי ביצע את הגליפים (עמ' 34 ש' 9-15). מכאן שעדותו לא תוכל לתמוך בטענת הנתבעים, כי לא התובע ביצע את העבודה.

22.4 יתרה על כן, בעדותה, אישרה האדריכלית, כי התובע הוא שביצע את הגליפים, ועדותה זו אמינה עליי (עמ' 18 ש' 17).

23. סגירת תעלות אינסטלציה ותעלות ניקוז מי גשם (עמ' 17-18 סע' 19 לחוות הדעת)

23.1 הצדדים חלוקים בשאלה האם העבודות בגין סגירת תעלות איסטלציה ותעלות ניקוז מי גשם הן חלק מההסכם אם לאו. על כן הושארה ההכרעה בגין רכיב זה לשיקול דעתי.

23.2 מומחה בית המשפט קובע, כי במידה וקו הביוב מהווה חלק בלתי נפרד מההסכם, כי אז אין ליקוי.

23.3 לאחר שעיינתי בהסכם (פרק 5 סע' 9 ופרק 8 סע' 2) אני קובעת כי העבודה צריכה הייתה להיות מבוצעת ע"י התובע, הואיל והיא חלק בלתי נפרד מההסכם.

על כן, ונוכח האמור לעיל, אני קובעת כי אין ליקוי בגין רכיב זה, והנתבעים אינם זכאים לכל תשלום בעטיו.

24. הצביעה האמנותית ע"י טיח אקרילי (עמ' 19 סע' 22 לחוות הדעת)

24.1 הצדדים חלוקים בשאלה האם ביצוע טיח אקרילי הוא חלק מההסכם.

24.2 בכתב הכמויות (בפרק 9; ס' 4) נרשם –

"צביעה אומנותית – טיח אקרילי או כל צביעה אחרת שתתוכנן ע"י האדריכלית (תמחור לפי מ"ר)".

24.3 מקובלת עליי עמדת התובע, כי בפועל לא נדרש לבצע עבודה זו וככל שהיה נדרש, כי אז מדובר היה בעבודה הכרוכה בתשלום נוסף, בשים לב שאמורה הייתה להיות מתומחרת לפי מ"ר ולאחר קבלת תכנית מהאדריכלית.

24.4 דברים אלה נתמכים, בין היתר, גם בעדותה של האדריכלית, עת העידה, כי לא הכינה תכנית לצביעה אמנותית היות והנתבעים חזרו בהם מרצונם לבצע צביעה שכזו (ס' 14 ט"ז לתצהיר האדריכלית; עמ' 18, ש' 22).

24.5 אודה גם, כי לא ברור לי כיצד סבורים הנתבעים שהיה על התובע לבצע עבודה זו ללא תוכנית, שהיוותה תנאי לביצועה עפ"י ההסכם, או ללא תמחור;

בחקירתה, סתרה הנתבעת את עצמה עת מצד אחד העידה שהמחיר הוא "פאושלי" ומצד שני, אישרה, כי סיכמה עם התובע שעל דברים נוספים, תשלם לו בנוסף (עמ' 48, ש' 12-18).

24.6 קביעתי היא, אפוא, שאין ליקוי ברכיב זה.

25. לא בוצע איטום ברצפת המרפסת (עמ' 21 סע' 24 לחוות הדעת)

25.1 התובע טוען, כי ביצע איטום כנדרש. לטענת הנתבעים, כי הדבר לא נעשה, אין כל גיבוי. המומחה מטעמם מציין בחוות דעתו, כי "לדבריהם" הדבר לא נעשה.

25.2 בכל הכבוד, אין בכך כל ראיה לדבר. לו סברו הנתבעים כי קיים ליקוי, היה עליהם להוכיחו. משלא עשו כן, דין טענה זו להידחות.

26. בחדר רחצה הורים ובשרותי אורחים הצינור של הוונטה פונה למטבח במקום לפנות החוצה (עמ' 22 סע' 25 לחוות הדעת)

26.1 הצדדים חלוקים בשאלה האם היה על התובע לבצע התקנת וונטה, ואם כן – כיצד. יובהר, כי התובע אינו דורש תשלום בגין רכיב זה (וראו: סע' 61.12 לסיכומיו).

26.2 בחוות דעתו, קבע המומחה כי אם נדרש התובע לבצע וונטה בשרותי אורחים ולא ביצעה כנדרש, כי אז יפצה את הנתבעים בעלות השלמת הוונטה והצנרת בסך של 600 ש"ח, באם התובע לא נדרש לעשות זאת וביצע עבודה חלקית, שאז יפצו אותו הנתבעים עבור עבודתו החלקית, בסך של 250 ש"ח.

26.3 אין חולק, שהתובע לא נדרש לבצע וונטה בחדר רחצה הורים הואיל ובחדר זה יש חלון.

לגבי וונטה בשרותי אורחים, לא הוכח ליקוי כלשהו; במסגרת תשובותיו לשאלות ההבהרה, אישר המומחה כי -

"בוצע כנדרש מוצא הוונטה בקיר החיצוני"

(ס' 76-77 למכתב המומחה מיום 28.12.11).

26.4 על כן, אין על התובע לפצות את הנתבעים בגין עבודה זו, אף אין על הנתבעים לשלם לתובע דבר בגינה.

27. לא בוצעה צביעת החזית במרפסת (עמ' 23 סע' 26 לחוות הדעת)

27.1 בבדיקתו, ראה המומחה ששני המעקים אינם צבועים, והעריך את עלות צביעתם בצבע "סופרקריל", בסך של 320 ש"ח. לא מצאתי לסטות מכך.

27.2 טענת הנתבעים לפיה יש לפסוק לטובתם את הסכום של 1,400 ש"ח, שצוין בחוות דעת המומחה מטעמם, נדחית על ידי מהטעמים שהובאו לעיל.

28. בחלון חדר רחצה הורים חסרים אריחי חיפוי ואריח אחד שבור (עמ' 24-25 סע' 27 לחוות הדעת)

28.1 בחוות דעתו מציין המומחה, כי החלון מורכב בחלקו החיצוני של החשף, ועל כן קיים ליקוי, ועל התובע היה להשלים אריחים בחשף הפנימי של החלון, וזאת בעלות של 150 ש"ח.

גם בתשובותיו לשאלות ההבהרה, אישר המומחה שמיקום החלון הינו בחלק החיצוני (ס' 68 למכתבו מיום 29.5.12).

28.2 משכך, יש לפסוק לחובת התובע ולזכות הנתבעים את הסך של 150 ש"ח, עלות השלמת האריחים בחשף החלון כפי שהוערכה ע"י המומחה.

28.3 אשר לטענת הנתבעים, כי יש לפסוק לזכותם סך של 144 ש"ח בגין אריח שבור, הרי שמתשובות המומחה מיום 29.5.12 עולה כי לא הועברה אליו כל תמונה כפי שנטען (תשובה מס' 69).

לא מצאתי כי בחוות דעתו מציין המומחה כי ראה אריח שבור.

אין ספק בידי כי לו היה רואה את הדבר או אם הנתבעים היו מצביעים על כך בזמן ביקורו בדירה, היה הדבר בא לידי ביטוי בחוות הדעת. בהעדר התייחסות כאמור, לא ניתן לדעת מתי נשבר האריח הנטען, ובוודאי שלא ניתן לחייב את התובע בגין כך.

זאת ועוד: הנתבעת צירפה לתצהירה תמונה של האריח הנטען, נספח יג', אך עיון בתמונה אינו יכול להוביל לכל מסקנה כי מדובר אפילו ברכיב המותקן בדירת הנתבעים, בוודאי שלא ניתן לדעת היכן הותקן בדירה, או מתי צולמה התמונה.

29. בסלון לא בוצע חיפוי בקיר הטלוויזיה ע" אבן (עמ' 25 סע' 28 לחוות הדעת)

בחוות הדעת כותב המומחה, בין היתר –

"בכתב הכמויות לא ראיתי סעיף המדבר על חיפוי אבן על מחיצה פנימית, לא הוצגה בפניי הצעת מחיר לביצוע חיפוי אבן על מחיצה פנימית. אין ליקוי".

עיינתי בטענות הצדדים בהקשר זה, ולא מצאתי כל טעם לסטות מקביעת המומחה.

30. המעבר בחדר רחצה הורים, שהינו מעבר בין אזור המוגדר כ"רטוב" לבין אזור המוגדר "יבש", לא בוצע בצורה מדורגת (עמ' 25-26 סע' 29 לחוות הדעת)

30.1 המומחה מציין, כי –

"בבדיקתי ראיתי את מעבר הריצוף בחדר רחצה הורים בין האזור הרטוב לאזור היבש, ראיתי כי הפרש הגבהים בין האזור הרטוב לאזור היבש הינו פחות מהנדרש, ראיתי כי במעבר הריצוף הורכבה דלת אלומיניום נגררת עם מסילה תחתונה, ראיתי כי המסילה התחתונה של הדלת מהווה מעבר "מדורג" אשר מונע ממים הנמצאים באזור הרטוב לחדור אל האזור היבש".

על כן קבע המומחה שאין ליקוי.

30.2 הנתבעים חולקים על קביעת המומחה, בטענה כי דלת האלומיניום הותקנה על ידם כפתרון לבעיית הרטיבות שנוצרה מהעדר הפרשי גבהים. על כן, הם סוברים כי על התובע לפצותם בסך של 900 ש"ח, שנקבע בחוות דעת המומחה מטעמם.

30.3 איני מקבלת את טענת הנתבעים: לו הותקנה על ידם דלת "יקרה יותר", כטענתם, שומה היה עליהם להביא על כך ראיות - קבלה עבור הדלת המיוחדת, הצעת מחיר לדלת "פשוטה" כדי שניתן יהיה לראות אם קיים הבדל ומהו. דבר לא צורף בהקשר זה לתצהיר הנתבעת, מלבד תמונה (וראו: סע' 53 לתצהירה).

31. בחדר שינה של גל הטיח גלי (עמ' 27 סע' 31)

31.1 בעניין זה, כותב המומחה –

"נדרש להחליק את קירות החדר ולצבוע בצבע כדוגמת הקיים. ראו סעיף 20 לעיל"

(ההדגשה במקור).

31.2 בסעיף 20 אליו מפנה המומחה נרשם -

"לא בוצע טיח עד להחלקה מלאה בקירות ובתקרות"

לגביו כתב המומחה –

"נדרש להחליק את הקירות והתקרות בדבק שפכטל עד לקבלת קירות ותקרות חלקים, לאחר יישור והחלקת קירות והתקרות נדרש לצבוע את הדירה בצבע כדוגמת הקיים".

המומחה העריך את עלות החלקת ויישור הקירות והתקרות כולל צביעתם בסך של 2,500 ש"ח.

31.3 מכאן, שבסע' 20 המובא לעיל, כלל המומחה עלות תיקון הליקוי שבסע' 27 לחוות הדעת. קביעתו זו מקובלת עליי, ולא מצאתי כל הנמקה מדוע יש לחייב את התובע בתשלום נוסף ונפרד בסך של 500 ש"ח, עפ"י דרישת הנתבעים.

32. פתח תא הביקורת בחדר רחצה הורים לא תואם למידת המכסה. לא ניתן להתקין מכסה (עמ' 27-28 סע' 32 לחוות הדעת)

בעניין זה כתב המומחה כי אמנם מכסה קופסת הביקורת בולט מעל למפלס הריצוף, וקבע כי עלות תיקון הליקוי היא 50 ש"ח.

התובע טוען, כי המכסה הותקן על ידו כנדרש אך פורק ע"י אחרים; לא מצאתי כל תמיכה בטענה זו, ואני קובעת על כן כי על התובע לפצות את הנתבעים בסכום שנקבע ע"י המומחה.

33. בחדר שינה של טל לא נבנה קיר (עמ' 28-29 סע' 33 לחוות הדעת)

33.1 בעניין זה, כותב המומחה -

"טענת התובע, הקיר בוטל, במקומו בוצעה עבודה אחרת, בחדר שינה הורים נישה לארון עד דלת חדר רחצה...בבדיקתי ראיתי כי מחיצה בין מעבר לחדר טל לא בנויה, ראיתי בחדר שינה הורים מחיצה ליד ארון".

33.2 המומחה השאיר להחלטת בית משפט את השאלה: האם סוכם ע"י הצדדים כי במקום המחיצה שלא נבנתה, יבנה התובע נישה ליד ארון בגדים בחדר שינה (שאז אין ליקוי) או שהדבר לא סוכם, והעלות המוערכת בגין עבודה נוספת זו הוערכה בסך של 620 ש"ח.

33.3 אין חולק, אפוא, שבחדר שינה של טל לא נבנה קיר, ומתשובות המומחה לשאלות ההבהרה אף עולה כי בנייתו של קיר זה מופיעה בתוכנית האדריכלית (סע' 92 למכתב המומחה מיום 28.12.11, סע' 80 למכתב המומחה מיום 29.5.12).

מכאן, שלפי התוכנית היה על התובע לבצעו.

33.4 הנטל להוכיח כי סוכם בין הצדדים שבמקום קיר זה יבנה התובע נישה בחדר הורים, מוטל על התובע, ובנטל זה לא עמד; לא הובאה ע"י התובע כל ראיה לדבר.

יתרה על כן, בכתב ההגנה בתביעה שכנגד, לא ציין התובע סיכום שכזה, אלא הסתפק בטענה הכללית לפיה -

"לא הייתה העבודה כלולה בתוכנית ו/או בהסכם ו/או בעבודות הנוספות"

(ס' 32.33 לכתב ההגנה בתביעה שכנגד).

33.5 מכאן שהנתבעים זכאים לפיצוי בגין אי בניית הקיר/מחיצה בחדר של טל, ואין מקום לקיזוז שבוצע ע"י המומחה בחוות דעתו (בין עלות קיר זה לבין עלות הנישה) בסכום של 620 ש"ח בלבד.

33.6 בחוות דעת מומחה הנתבעים, מוערך ליקוי זה בסך של 3,000 ש"ח, ואולם בחשבונית שצורפה ע"י הנתבעים בהקשר זה ואשר אליה הם הפנו (חשבונית מיום 1.3.12 של ציון איטום ובינוי) צוין סכום של 2,552 ש"ח (כולל מע"מ) עבור "בנית קיר גבס בחדר של טל + שפכטל וצבע".

33.7 בנסיבות אלה, מצאתי לקבוע שהנתבעים זכאים אך לפיצוי המופיע בחשבונית – סכום ההוצאה שהוציאו בפועל.

מכיוון שהנתבעים זכאים לפיצוי בגין עלות בניית הקיר, ולא בגין עלות רכיב השפכטל והצבע, המופיע גם הוא בחשבונית, מצאתי לקבוע, על דרך האומדנא, כי זכאים לפיצוי בסך של 2,000 ש"ח בלבד.

34. לא בוצע חיפוי קיר חוץ בנוי ע"י אבן (עמ' 29 סע' 34 לחוות הדעת)

34.1 רכיב זה הושאר ע"י המומחה להחלטת בית משפט, בשאלה האם חיפוי הקיר היווה חלק בלתי נפרד מהתחייבות התובע, אם לאו.

34.2 התובע טוען, כי חיפוי הקיר לא הופיע בתכנית, אך הוא הסכים לכלול עבודה זו בהסכם לאחר שהנתבעים שכנעו אותו כי מדובר בחיפוי שטח קטן בלבד; בפועל, הדבר לא בוצע, משום שתוך מהלך העבודות הסתבר לו כי הנתבעים מבקשים לבצע חיפוי בשטח של כ-50 מ"ר, ואולם סירבו לשלם בעבור חיפוי השטח כולו.

הנתבעים דוחים את טענת התובע וטוענים, כי עניין חיפוי הקיר מעוגן בהסכם וכי היה ברור ומוסכם על איזה קירות מדובר.

34.3 במחלוקת זו שבין הצדדים, ולאחר שעיינתי בהסכם, עדיפה עליי עמדת הנתבעים: סעיף 7 להסכם מורה "חיפוי קיר גינה באבן".

אמנם, אין בהסכם ובכתב הכמויות התייחסות לעניין המידות, ברם נרשם בצורה ברורה, כי מדובר בקיר גינה.

לא נרשם "חלק מקיר גינה" או כל הסתייגות אחרת, ממנה ניתן ללמוד על כך שלא מדובר בקיר כולו. הדעת נותנת, כי כאשר רשמו הצדדים את שרשמו, כוונתם הייתה לקיר הגינה כולו.

לעומת זאת, טענת התובע לפיה הכוונה הייתה אך ורק לחיפוי הקיר הסובב את דלת הכניסה לבית אשר אורכו 3-4 מ"ר לכל היותר (עמ' 9 למעלה בכתב ההגנה לתביעה שכנגד), אינה מתיישבת עם האמור בהסכם, ואף לא הוכחה (הנטל על התובע).

יש להניח, כי אם זו אכן הייתה כוונת הצדדים, כפי טענת התובע, כי אז כך הדבר גם היה מקבל ביטוי ברור ומפורש בהסכם.

34.4 לעניין מידות השטח המיועד לחיפוי, מקובלת עליי טענת הנתבעים לפיה הדבר לא נרשם בהסכם ובכתב הכמויות מאחר והצדדים לא ידעו להגדירו באופן מדויק באותה עת.

עובדה זו, אין בה כדי לגרוע מכך שהצדדים ידעו על איזה קירות מדובר, ושעל התובע היה לבצע את החיפוי כנדרש, יהיו המידות אשר יהיו.

34.5 בחוות דעתו, העריך המומחה את עלות חיפוי הקיר בלוחות אבן בסך של 4,000 ש"ח, אך בתשובותיו לשאלות ההבהרה, הבהיר, כי מדובר בטעות סופר, וכי הכוונה היא לסך של 14,000 ש"ח ("עקב טעות סופר הושמטה ספרה ושווי עבודת חיפוי האבן צ"ל כ- 14,000 ש"ח"; סעיף 84 למכתבו מיום 29.5.12).

34.6 בחוות דעת המומחה מטעם הנתבעים, כמו גם בתביעתם שכנגד, העריכו הנתבעים עלות עבודה זו בסך של 4,000 ש"ח; על כן, לא יהיו זכאים לסכום העולה על הסכום אותו דרשו.

34.7 אשר לנטען בסע' 64.33 לסיכומי הנתבעים, בדבר תוספת בסכום של 5,250 ש"ח, אני דוחה דרישה זו הן מאחר והסעיף בכתב הכמויות אליו מפנים הנתבעים בהקשר זה (ס' 11 פרק 1) עניינו פירוק קיר (ולא חיפוי), והן מאחר וטענה זו הועלתה לראשונה רק בסיכומים.

35. לא בוצעה הנמכה לתקרה במטבח (עמ' 30 סע' 35 לחוות הדעת)

35.1 בעניין זה, כתב המומחה -

"טענת תובע, לא בוצע כי לא היה אפשרי לבצע ולא היה בתוכנית...

כתב הכמויות פרק 7 – עבודות גבס

"עבודות הגבס ע"פ תוכנית אדריכלית, שתוגש בהמשך.

כרגע לא ידוע על עבודות גבס."

לא הומצאו לידי תוכנית הנמכת תקרה במטבח, לא הומצאה לידי הצעת מחיר לביצוע הנמכת תקרה במטבח.

באם נדרש התובע לבצע הנמכת תקרה במטבח, אוכל להתייחס רק לאחר קבלת תכנית מפורטת המראה את הנמכת התקרה ו/או הצעת מחיר לביצוע הנמכת תקרה במטבח.

עד לקבלת הנתונים המבוקשים.

אין ליקוי".

35.2 דברים אלה של המומחה, המדברים בעד עצמם, מקובלים עליי.

בסע' 3 להסכם, אליו מפנים הנתבעים, ואשר עניינו בין היתר בניית מסגרת חשמל לתאורה במטבח, אין כדי לשנות מכך.

36. לא הותקן מעקה ברזל או אחר במרפסת ולא בוצע צבע (עמ' 30-31 סע' 36 לחוות הדעת)

36.1 לטענת הנתבעים, היה על התובע להתקין מעקה במרפסת. בחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט הושאר רכיב זה להכרעתי.

36.2 בפרק 1 סע' 9 לכתב הכמויות נרשם במפורש כי על התובע לפרק את המעקה. לא מצאתי בכתב הכמויות כל חיוב נוסף של התובע בעניין זה, אף הנתבעים לא הצביעו על חיוב כאמור.

36.3 על כן, דרישתם של הנתבעים בעניין זה נדחית.

37. לא נמסרו לדיירים תוכניות ומסמכים המתעדים את מערכת האינסטלציה (עמ' 32 סע' 38)

37.1 הנתבעים טוענים, כי התובע לא מסר להם תכניות לגבי מערכת האינסטלציה, ועל כן אם וכאשר יידרשו לבצע תיקונים בה, ייאלצו לבצע מיפוי תרמי.

37.2 בכל הכבוד הראוי, התובע הינו קבלן שיפוצים. לנתבעים הייתה אדריכלית אשר ערכה עבורם את כל התכניות או צריכה הייתה לעשות כן, ואין מקום לדרוש מהקבלן המבצע כי ימסור תכניות, אשר לא הוא אמון על עריכתן, ככל שיש צורך בביצוען.

38. בחדר הורים חלק מחלון חיצוני נסגר בגבס ולא בלבנים (עמ' 32-33 סע' 39 לחוות הדעת)

38.1 מומחה בית המשפט כתב בחוות דעתו, כי חלק מהקיר מעל החלון נסגר בלוחות גבס, תוך שהוא מציין, כי לא הומצא לידיו הסכם בין הצדדים, על פיו נדרש התובע לבצע סגירה בבנייה מחומרים אחרים.

38.2 בתשובותיו לשאלות ההבהרה (סע' 118 למכתב המומחה מיום 28.12.11) אישר המומחה, כי נהוג לסגור ארגז תריס בלוחות גבס.

38.3 נוכח דברים אלה, ומשלא הוכח ע"י הנתבעים כי סוכם עם התובע במפורש אחרת, אני קובעת כי אין ליקוי.

39. לא בוצע פינוי פסולת בניה מחצר הדירה (עמ' 33-34 סע' 40 לחוות הדעת)

39.1 התובע טען כי הותיר בחצר 2 שקים גדולים של פסולת בניה, והנתבעים טענו ל-15 שקים.

39.2 בעניין זה, אני מקבלת את גרסת התובע, הואיל והנתבעים יכלו בנקל להביא ראיה לטענתם, בצילום פשוט של השקים שהושארו, עפ"י הטענה. הנתבעים הם המחזיקים בדירה, והם המשיכו להחזיק בה אף לאחר שהתובע הפסיק את עבודתו, ועל כן יכלו לתעד את מצב העבודות נכון לאותה העת. משלא עשו כן, פועל הדבר לחובתם, ואיני מקבלת גרסתם בעניין זה.

אף טענתם כי הפסולת פונתה ע"י שני קבלנים, כאשר לאחד שילמו 300 ש"ח ולאחר 400 ש"ח, לא גובתה בראיות כלשהן ובכל הנוגע לתמונה אליה מפנים (בעמ' 45 רישא לסיכומים), לא ברור על איזה תמונה מדובר.

39.3 על כן, בגין רכיב זה יש לפסוק לטובת הנתבעים סך של 100 ש"ח בלבד (העלות כפי שהוערכה ע"י המומחה).

40. עבודות חשמל ובדיקת מערכת החשמל ע"י בודק נוסף מטעם הנתבעים (עמ' 34-36 לחוות הדעת)

40.1 התובע טוען, כי עבודות החשמל הינן בבחינת עבודות נוספות שבוצעו על ידו בהתאם להסכמת הצדדים ועל כן הוא זכאי לתשלום בגינן.

הנתבעים טוענים שעבודות אלו לא נכללו בהסכם, כי ביצוען נמסר לתובע רק לאחר הפעלת לחץ ואיומים מצידו, וכי העבודות עצמן בוצעו ברשלנות ובחוסר מקצועיות. עוד טוענים הנתבעים, כי עקב הביצוע הלקוי של עבודות החשמל ואי השלמתן, הם נאלצו לפנות לבעלי מקצוע ומשכך נגרמו להם הוצאות שעל התובע להשיב להם.

40.2 בחוות דעתו, ולאחר שמפרט חלק מטענות הצדדים בהקשר זה, כותב מומחה בית המשפט -

"בכתב הכמויות פרק מספר 6 – עבודות חשמל "...עבודות החשמל יחושבו ע"פ נקודות שבוצעו בפועל, ספירה בגמר העבודה...יש לתמחר כל נקודה בנפרד, סיכום הנקודות ייעשה בסיום העבודה...". בבדיקתי ראיתי כי מערכת החשמל פועלת, ספרתי את כל נקודות החשמל בדירה על פי סוגי הנקודות. אני מעריך את עלות עבודות החשמל על פי ספירתי , בסך של כ- 10,000 ₪" (ההדגשה במקור).

את השאלה האם נדרש היה לבדוק פעם נוספת את מערכת החשמל בדירה ע"י בודק מטעם הנתבעים בנוסף לבדיקה של הבודק מטעם התובע, מותיר המומחה להחלטת בית משפט.

40.3 כפי שציין המומחה בחוות דעתו, נושא זה של עבודות החשמל בא לידי ביטוי בכתב בפרק 6 לכתב הכמויות, כשבין היתר נכתב שם, כי התמחור יעשה בסיום העבודות.

בנוסף, בס' 4 להסכם נכתב -

"עבודות חשמל לפי 150 נקודה

300 ש"ח קו מהלוח

החלפת חוטים לפי 60 ש"ח"

40.4 מכאן, שעבודות אלו נכללו בהסכם ובכתב הכמויות ומשנקבע כי התמחור ייערך בסיום העבודות ("יש לתמחר כל נקודה בנפרד. סיכום הנקודות ייעשה בסיום העבודה"), יש לקבוע כי עסקינן בעבודות נוספות בגינן זכאי התובע לתשלום נוסף.

40.5 טענת הנתבעים לפיה העבודות נמסרו לתובע בעקבות לחץ או איומים מצידו לא הוכחה, גם אינה מתקבלת על הדעת, וזאת נוכח התרשמותי מהצדדים עצמם.

כן לא הוכחה טענת הנתבעים, שהעבודות נעשו ברשלנות וחוסר מקצועיות.

40.6 לגבי הדו"ח של קינן (בודק החשמל מטעם הנתבעים), הרי שהתובע הגיש מסמך של בודק מטעמו אשר (יוסף אברהם מהנדס חשמל) מיום 23.6.10 אשר בדק את מתקן החשמל שבדירה ואישר את תקינותו (נספח ה' לתצהיר התובע).

40.7 מומחה בית המשפט בהתייחסו לדו"ח של קינן, קבע שאין ליקוי (עמ' 16 בחוות הדעת), וחזר ואישר את הדברים ביתר פירוט בחקירתו הנגדית -

"מופיע פה בדיקת חשמל של קינן מיום 9.7.10, אין פרוט מה נעשה באופן לא מקצועי ולא עפ"י חוק החשמל, מותר להרכיב כבלי פנדל בניגוד למה שרשום בדוח שאסור, לוח החשמל היו חסרים מסתמים והיה צריך להוסיפם בעלות של 150 ₪. אין נתונים מדוע צריך להתקין הארקה"

(עמ' 57 ש' 28-31).

40.8 עורך הדו"ח עצמו (קינן) לא הובא לעדות מטעם הנתבעים.

40.9 עדותו של איאד גם היא לא תוכל לסייע לנתבעים, באשר היא מתייחסת לאירוע שכביכול אירע כשנה וחצי לאחר ביצוע העבודות, כך שלא ניתן לייחס את הכבל החשוף הנטען לעבודות התובע דווקא.

40.10 כך גם פני הדברים באשר לתיקוני החשמל להם טוענים הנתבעים; לא הובאו כל ראיות לביצוען. החשבונית של אריה בסך של 1,000 ש"ח הוצאה ביום 22.12.11, כשנה וחצי אחרי העבודות שביצע התובע.

עדותה של הנתבעת ביחס למועד התיקונים נשוא חשבונית זו, כמו גם עדותה בכלל בנושא תיקוני החשמל ומועדם, אינה משכנעת (בלשון המעטה) וממילא שלא הוכחה כנדרש (עמ' 40-41).

40.11 הוא הדין באשר לתיקוני חשמל שבוצעו כביכול ע"י אחד בשם חמודי. לא צורפו ראיות כלשהן בתמיכה לכך (למשל חשבונית ו/או קבלה) והלה, כמו גם אחרים, לא הובא לעדות ע"י הנתבעים.

40.12 אשר לעלות שכרו של קינן, בנסיבות כמתואר לעיל ובשים לב לעדותה של הנתבעת לפיה הצורך בבדיקה כאמור מקורו באירוע טראומתי אותו חוותה בעבר (סע' 19.1.1 לתצהיר הנתבעת), לא ראיתי הצדקה להשית עלות זו על התובע.

41. ריצוף חדר ילדים (עמ' 36 לחוות הדעת)

41.1 בחוות דעתו, מציין המומחה -

"בבדיקתי ראיתי את חדר הילדים, ראיתי כי חדר הילדים מרוצף באריחי ריצוף חדשים...על פי הפרש שטחי הריצוף בין המפורט בכתב הכמויות לבין הביצוע בשטח, שטח ריצוף חדר הילדים (חדר טל) אינו כלול. נדרש לשלם תוספת עבור ריצוף חדר טל באריחי ריצוף בהדבקה. אני מעריך את עלות ריצוף חדר הילדים, בסך של כ-1,155.00 ₪".

41.2 דברים אלה של המומחה מקובלים עליי ולא מצאתי לסטות מהם, למעט בעניין גובה הסכום לו זכאי התובע. בגין רכיב זה עותר התובע, בתביעתו, לסך של 1,000 ש"ח בלבד, ומשכך אין מקום לפסוק לו את הסכום בו נקב המומחה, שהינו סכום גבוה יותר.

42. הוספת מרזבים לביוב (עמ' 37 לחוות הדעת)

42.1 בעניין זה, כותב המומחה -

"בבדיקתי ראיתי כי צינור מי גשם (צ.מ.ג.) אחד מחובר לשוחת הביוב. בכתב הכמויות אין סעיף המדבר על צ.מ.ג. אני מעריך את עלות חיבור הצ.מ.ג. לשוחת הביוב, בסך של כ-200.00 ₪".

וראו גם: עדות הנתבעים בעמ' 42 ש' 8-14.

42.2 משכך, ומשהוכח בפניי, כי עסקינן בעבודה נוספת, יש לפסוק לטובת התובע סך של 200 ₪ בגין רכיב זה. בנסיבות, טענת התובע לפיה סוכם על סך של 1,000 ש"ח נדחית על ידי, הן מחמת שלא הוכחה והן מחמת היותה חורגת משמעותית (פי 5) מהעלות שהוערכה ע"י מומחה בית המשפט.

43. הורדת קורת בטון והגדלת סלון (עמ' 37-38 לחוות הדעת)

43.1 בעניין זה כותב המומחה -

"בבדיקתי, הראו לי הצדדים את מקום הריסת הקורה העליונה, בניית ויציקת עמוד בפינת חדר המגורים בצידו הצפון מערבי. בכתב הכמויות אין איזכור להריסת קורת בטון ויציקת עמוד בטון. אני מעריך את עלות שבירת ופירוק קורת הבטון ויציקת עמוד בטון פינתי, בסך של כ- 3,000 ₪".

43.2 לא מצאתי לסטות מקביעת המומחה. הוכח בפניי, שעסקינן בעבודה נוספת; בעדותה מאשרת הנתבעת שתוך כדי ביצוע העבודות החליטו להגדיל את הסלון ושהדבר היה כרוך בהורדת קיר יציאה למרפסת (ראו עמ' 43 ש' 26-32 ועמ' 44 ש' 1-8).

יחד עם זאת, התובע לא הוכיח גובה הסכום לו עתר בתביעתו (סך של 3,500 ש"ח) ומשכך מצאתי לפסוק לטובתו את הסך של 3,000 ש"ח בלבד, כפי קביעת המומחה.

44. קיר נישה למקרר וקיר לטלוויזיה (עמ' 39 לחוות הדעת)

44.1 בעניין זה כותב המומחה -

"בבדיקתי ראיתי את בניית המחיצות במטבח, ראיתי כי בתוכנית נדרשה בניית מחיצות בין חדר רחצה הורים ושרותי אורחים לבין המטבח, ובניית מחיצה עם נישה בין חדר המגורים לפרוזדור, לא ראיתי בתוכנית בניית נישה למקרר וקיר לטלוויזיה. אני מעריך את עלות תוספת הבניה של מחיצה עבור מקרר וטלויזיה לרבות טיח וצבע, בסך של כ- 1,900.00 ₪".

44.2 קביעת המומחה מקובלת עליי; מדברי המומחה, כמו גם מתמונה שצורפה בהקשר זה (נספח ד6 לתצהיר הנתבעת), עולה, כי המחיצה משמשת הן עבור המקרר והן עבור הטלוויזיה. המדובר באותו קיר ממש.

ההפרדה שמבצע התובע בתביעתו, בין רכיב הנישה למקרר (בגינו עותר לסך של 1,250 ש"ח) לבין הקיר לטלוויזיה (בגינו עותר לסך של 3,000 ש"ח), אין לה כל מקום.

45. נזקים למזגן, לאינטרקום ולמתקן הכדורסל (עמ' 40-41 לחוות הדעת)

45.1 בכל הנוגע למזגן, ראו סע' 8 לעיל וקביעותיי שם.

45.2 אשר לאינטרקום, כותב המומחה -

"בבדיקתי הראו לי הנתבעים כי מתקן האינטרקום בדירה חסר".

המומחה הותיר להחלטת בית משפט את השאלה באם התובע פירק את המתקן ולא מסר לנתבעים (שאז העריך את עלותו בסך של 200 ש"ח), או שמא מסר את המתקן לנתבעים.

אין חולק, כי מתקן האינטרקום חסר וכי התובע הוא שפירק אותו. מכאן, שהנטל להוכיח מה עשה במתקן זה, מוטל על התובע.

סברתו של התובע, כי לנתבעים אין עניין במתקן האינטרקום אינה מקובלת עליי; היה על התובע לקבל אישורם המפורש של הנתבעים לכך.

45.3 בנוגע למתקן הכדורסל, כותב המומחה -

"בבדיקתי ראיתי מתקן לכדורסל, ראיתי צינור מחובר לגוש בטון, ראיתי צינור ובו מותקן לוח וטבעת של כדורסל, ראיתי כי שני חלקי מתקן הכדורסל מהווים יחד מתקן שלם, ראיתי כי הצינור של המתקן נחתך".

המומחה הותיר להחלטת בית משפט את השאלה האם התובע נתבקש לפרק את המתקן ולמסור אותו בשלמותו לנתבעים (שאז העריך את עלות חיבור הצינור של המתקן וצביעתו בסך של 150 ש"ח), או שהתובע התבקש לפרק ולחתוך את צינור המתקן (שאז אין ליקוי).

45.4 נוכח דברי המומחה לגבי מצב המתקן בעת ביקורו (מפורק לשני חלקים כשהצינור חתוך) ולאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים, לרבות בתמונה מס' 37 שצורפה לחוות דעת המומחה, אני קובעת כי על התובע לפצות את הנתבעים בסכום שנקבע ע"י המומחה.

לא שוכנעתי בטענת התובע לפיה היה עליו לחתוך את הצינור של המתקן מחוסר ברירה או כי נתבקש לכך ע"י הנתבעים; ייתכן ולשם פירוק מתקן הכדורסל, היה על התובע לחתוך את הצינור. אך שומה היה על התובע לעדכן את הנתבעים בדבר ולקבל אישורם לכך.

משלא עשה כן, ולמצער – לא הובאה על ידו ראיה לדבר, מקובלת עליי טענת הנתבעים כי לא ביקשו שלא לעשות עוד כל שימוש במתקן, מצב אליו הגיע המתקן בגין עבודת התובע.

46. טענת הנתבעים להפסד כספי בגין התקשרות עם בעלי מקצוע אחרים

הנתבעים טוענים, כי התקשרו עם בעלי מקצוע אחרים לצורך השלמת עבודות שהתובע לא ביצע או לצורך תיקון עבודות שביצע באופן לקוי ושהיה צורך לבצען, וכי נגרמו להם נזקים בסכום של 30,400 ש"ח המפורטים על ידם (סע' ב(21), בעמ' 11 לכתב התביעה שכנגד).

בגין כל אחד מהרכיבים המפורטים בטבלה ניתנה התייחסות לעיל בחוות דעת המומחה ובפסק הדין. לא מצאתי לחייב את התובע מעבר לסכומים שכבר נקבעו על ידי לעיל.

47. הפסקת ההתקשרות בין הצדדים

47.1 לצדדים טענות רבות האחד כלפי משנהו בסוגיה זו שעיקרם פורטו לעיל.

ניתן לומר שהטענות עוסקות בשאלת עזיבתו של התובע את האתר בטרם סיום העבודות כולן, קרי האם יש לראות בפעולה זו משום נטישת האתר ע"י התובע (כנטען ע"י הנתבעים) או שמא פעולה שנכפתה עליו נוכח התנהלות הנתבעים (כנטען ע"י התובע).

47.2 עיינתי בטענות הצדדים ובחומר הראיות שהוגש, ולאחר ששקלתי בדבר, נחה דעתי כי לשני הצדדים חלק שווה בכך שההתקשרות ביניהם הגיעה לסיומה בטרם הסתיימו העבודות.

47.3 כך, לגבי טענת התובע לעניין עיכוב בתשלומים;

התרשמתי, כי מצד אחד היו אמנם עיכובים מצד הנתבעים: הנתבעת אישרה בעדותה שהתשלום הראשון בוצע בשלב ההריסות (הוא השלב השני בהסכם) למרות שהיה עליו להיות מבוצע בתחילת העבודה (הוא השלב הראשון בהסכם; עמ' 36 ש' 17-20). כן העידה הנתבעת, כי לגבי תשלום הסך של 34,000 ש"ח -

"אולי התעכבו 3 ימים בגלל המשכנתא..."

(עמ' 36 ש' 30-31)

עובדה המחזקת את טענת התובע לפיה תשלומים עוכבו.

ואולם, מצד שני יש לומר, כי מנגנון התשלומים מלכתחילה לא היה ברור: בהסכם לא מופיע אילו סכומים על הנתבעים לשלם בכל שלב מעשרת השלבים, לא נוהל יומן עבודה מסודר ממנו ניתן ללמוד על המועד בו הסתיים כל שלב, ומכל מקום לא הוצג יומן שכזה.

זאת ועוד: מכתבו של התובע מיום 23.6.10 (נספח יג' לתצהיר התובע), המתרה בנתבעים לשלם בתוך 24 שעות, שאם לא כן – תופסקנה העבודות לאלתר, כמו גם הפסקת העבודות לאלתר בפועל, הינו לטעמי תגובה קיצונית ולא מותאמת למצב שאינו קיצוני. לא הייתה כל דחיפות מצידו של התובע להפסיק את העבודות בטרם סיום, ולא הייתה כל סיבה אובייקטיבית לדבר. בסופו של יום, התובע הגיש תביעה בסך של כ-20,000 ש"ח, מתוך עבודה, אשר לדבריו הוא, נאמדה בסך של כ-100,000 ש"ח. שומה היה על התובע לסיים את העבודות, או לתת לנתבעים זמן מספיק לשלם לו את המגיע מהם, בוודאי שלא לעזוב את המקום כפי שעשה.

47.4 אין זה מתפקידו של בית המשפט לפענח את המועד המדויק בו הסתיים כל שלב בהסכם ומהו הסכום אותו היה על הנתבעים לשלם באותה נקודת זמן.

הראיות שהוגשו בהקשר זה, ובכלל זה עדותה של האדריכלית לפיה "הגעתי לשטח לבדוק שזה באמת נעשה" (עמ' 13 ש' 9-29), אינן אלא ראיות כלליות שאינן מספקות (בלשון המעטה).

47.5 התרשמתי שכך היו פני הדברים גם בנושאים אחרים כמו למשל קצב העבודה ומועדי אספקת הציוד. נושאים אלה כרוכים מטבע הדברים בשלבי ההסכם, אופן התקדמות ביצוע העבודות ותשלומים שיש לבצע. משנתגלעה מחלוקת בין הצדדים בעניין התשלומים (מועדם והיקפם), יש להניח כי נתנה אותותיה גם לגבי שאר רכיבי ההסכם.

48. הפיצוי בגין איחור במסירת העבודות

48.1 מועד סיום העבודות נקבע בהסכם ליום 31.5.10. כן נקבע, כי במידה "והקבלן מאחר משלם כל יום 200 ₪".

48.2 אין חולק, כי התובע הפסיק את עבודתו בדירה לקראת סוף חודש יוני 2010, מבלי שסיים את העבודות כולן. על פניו, מדובר, אפוא, באיחור של כחודש בגינו זכאים הנתבעים לפיצוי.

48.3 אך בנסיבות שפורטו לעיל, ונוכח קביעתי כי האחריות להפסקת ההתקשרות מוטלת על שני הצדדים במידה שווה לא מצאתי לקבוע פיצוי לנתבעים ברכיב זה.

48.4 יתרה על כן: תוך מהלך העבודות נעשו שינויים והתובע נדרש לבצע עבודות נוספות (כמו למשל עניין הגדלת הסלון; ריצוף חדר הילדים), כך שיש להניח שביצוען הביא גם הוא להתמשכות העבודה ולצורך בזמן נוסף.

49. שכ"ט מומחה התובעים, עגמת נפש ואבדן ימי עבודה

49.1 שכ"ט מומחה התובעים הינו חלק מהוצאות המשפט, ולכך אתייחס בהמשך.

49.2 בנסיבות העניין, ומששני הצדדים "תרמו" לתוצאה המצערת, איני מוצאת לפסוק לנתבעים דווקא פיצוי בגין עגמת נפש.

49.3 לגבי אבדן ימי העבודה – כאשר אדם משפץ את ביתו, הוא נדרש להשקיע בכך זמן.

אלה הן חלק מהעלויות הכרוכות בביצוע שיפוץ דוגמת זה שבוצע ע"י הנתבעים.

במקרה דנן, גם לא הוכח ע"י הנתבעים כל אבדן הכנסה; לא צורפו תלושי שכר, והנתבע 1 כלל לא הגיש תצהיר או העיד לפניי.

50. התוצאה

50.1 הסכומים העומדים לזכות התובע הם כדלקמן:

10,000 ש"ח (עמ' 34-36 לחוות הדעת, סע' 40 לפסה"ד);

1,000 ש"ח (עמ' 36 לחוות הדעת, סע' 41 לפסה"ד);

200 ש"ח (עמ' 37 לחוות הדעת, סע' 42 לפסה"ד);

3,000 ש"ח (עמ' 37-38 לחוות הדעת, סע' 43 לפסה"ד);

1,900 ש"ח (עמ' 39 לחוות הדעת, סע' 44 לפסה"ד).

סיכום הסכומים העומדים לזכות התובע - 16,100 ש"ח בתוספת מע"מ.

50.2 הסכומים העומדים לזכות הנתבעים הם כדלקמן:

180 ש"ח (עמ' 5 סע' 1 לחוות הדעת, סע' 8 לפסה"ד);

770 ש"ח (עמ' 9 סע' 6 לחוות הדעת, סע' 13 לפסה"ד);

70 ש"ח (עמ' 10 סע' 7 לחוות הדעת, סע' 14 לפסה"ד);

960 ש"ח (עמ' 10 סע' 8 לחוות הדעת);

3,000 ש"ח (עמ' 11 סע' 9 לחוות הדעת, סע' 15 לפסה"ד);

70 ש"ח (עמ' 12 סע' 10 לחוות הדעת, סע' 16 לפסה"ד);

775 ש"ח (עמ' 13-14 סע' 13 לחוות הדעת, סע' 19 לפסה"ד);

250 ש"ח (עמ' 15 סע' 14 לחוות הדעת);

150 ש"ח (עמ' 15 סע' 15 לחוות הדעת, סע' 20 לפסה"ד);

2,500 ש"ח (עמ' 18 סע' 20 לחוות הדעת);

3,000 ש"ח (עמ' 19 סע' 21 לחוות הדעת);

1,000 ש"ח (עמ' 20 סע' 23 לחוות הדעת);

320 ש"ח (עמ' 23 סע' 26 לחוות הדעת, סע' 27 לפסה"ד);

150 ש"ח (עמ' 24-25 סע' 27 לחוות הדעת, סע' 28 לפסה"ד);

200 ש"ח (עמ' 26 סע' 30 לחוות הדעת);

50 ש"ח (עמ' 27-28 סע' 32 לחוות הדעת, סע' 32 לפסה"ד);

2,000 ש"ח (עמ' 28-29 סע' 33 לחוות הדעת, סע' 33 לפסה"ד);

4,000 ש"ח (עמ' 29 סע' 34 לחוות הדעת, סע' 34 לפסה"ד);

100 ש"ח (עמ' 33-34 סע' 40 לחוות הדעת, סע' 39 לפסה"ד);

200 ש"ח (עמ' 40 לחוות הדעת, סע' 45.2 לפסה"ד);

150 ש"ח (עמ' 41 לחוות הדעת, סע' 45.3 ו-45.4 לפסה"ד).

סיכום הסכומים העומדים לזכות הנתבעים - 19,895 ש"ח בתוספת מע"מ.

50.3 בהתאם להסכם, ולסיכום הסכומים המפורטים בסע' 50.1 לעיל, היה על הנתבעים לשלם לתובע סך כולל של 99,100 ש"ח (83,000 ש"ח + 16,100 ש"ח) בתוספת מע"מ, היינו: 116,938 ש"ח.

מסכום זה יש להפחית את הסכום ששולם לתובע (87,000 ש"ח) ואת הסכום העומד לזכות הנתבעים (23,476 ש"ח, שהם 19,895 ש"ח, כמפורט בסע' 50.2 לעיל ובתוספת מע"מ), ועל כן על הנתבעים לשלם לתובע את הסך של 6,462 ש"ח (כולל מע"מ).

50.4 על כן, אני מחייבת את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובע את הסך של 6,462 ש"ח. סכום זה ישולם עד ליום 31.12.14 שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית חוקית מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

50.5 אשר להוצאות משפט: כפי שניתן היה לראות לעיל, התובע ובית המשפט נדרשו לדון בטענותיהם הרבות של הנתבעים, ברובן המכריע בדבר סכומים זעומים ביותר.

בנסיבות אלה, אני מחייבת את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובע הוצאות משפט (אגרה ושכ"ט עדים) בסכום של 1,500 ש"ח, ושכ"ט עו"ד בסך של 10,000 ש"ח.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.

ניתן היום, ה' כסלו תשע"ה, 27 נובמבר 2014, בהעדר הצדדים.