1. הליך זה נפתח לבקשת נושה, בנק הפועלים.
2. צו כינוס לנכסי החייבת ניתן ביום 12.12.10.
3. באותו היום, ולבקשת אותו נושה, ניתן צו כינוס גם לנכסי בעלה של החייבת.
4. החייבים לא הוכרזו כפושטי רגל מאחר וביקשו להגיע להסדר נושים טרם ההכרזה.
5. כנגד החייבת הוגשו 7 תביעות חוב, כאשר חלקן היו חופפות לחייבת ולבעלה.
6. ביום 31.7.12 הסתיימה בדיקת תביעות החוב על ידי המנהל המיוחד. סך תביעות החוב שאושרו עומד על 241,513 ₪, מתוכם 2,880 ₪ בדין קדימה.
7. ביום 23.12.12 הגישו החייבים הצעה להסדר לפיה ישלמו לנושים 100% מהחובות שאושרו בדין קדימה ו- 25% מהחובות שאושרו בדין רגיל ובנוסף יישאו בשכר טרחת בעלי התפקידים וההוצאות.
8. ביום 23.1.14 התקיימה אסיפת נושים.
9. לאסיפה התייצבו שני נושים של החייבת, בנק הפועלים ובנק פאג"י. בנק הפועלים הסכים להצעה ההסדר שהציעה החייבת ואילו בנק פאג"י התנגד.
10. על פי סעיף 34(א) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם–1980 כדי שהצעה להסדר תתקבל באסיפת נושים עליה לעמוד בדרישה כפולה מבחינת הרוב הנדרש:
11. רוב רגיל של הנושים הנוכחים והמצביעים.
12. שלשה רבעים מבחינת ערך הנשייה של הנושים הנוכחים והמצביעים.
13. הצעת החייבת לא קיבלה את הרוב הדרוש הן מבחינת מניין והן מבחינת ערך הנשייה ולכן לא אושרה על ידי בית המשפט (החלטה מיום 10.6.14).
14. הצעת החייב קיבלה באסיפת הנושים את הרוב הדרוש ולכן אושרה על ידי בית המשפט (החלטה מיום 10.6.14).
15. ביום 30.10.14 הודיעה ב"כ החייבת כי עיריית ירושלים, נושה נוספת של החייבת, נתנה את הסכמתה להסדר. ביום 5.11.14 היא הודיעה כי גם חברת סונול ירושלים נתנה את הסכמתה.
16. מדו"ח המנהל המיוחד שהוגש ביום 9.11.14 עולה כי יחד עם הסכמת עיריית ירושלים וחברת סונול ירושלים יש להצעת החייבת רוב מניין אולם לא את הרוב הנדרש מבחינת ערך הנשייה, שכן ערך הנשייה של הנושים התומכים בהסדר מכלל הנושים שהצביעו מגיע לסכום של 137,168 ₪ בעוד שערך הנשייה הנדרש על פי הפקודה (75% מהחובות של הנושים אשר הצביעו) הינו 146,075 ₪.
17. מסקנת המנהל המיוחד בדו"ח שהגיש הייתה כי מבחינה פורמלית לא ניתן לאשר את ההסדר ועל החייבת להגיש הצעה משופרת ולתמוך אותה ברוב הדרוש.
18. ביום 22.12.14 הגישה החייבת לבית המשפט בקשה לאישור הצעת ההסדר לפי סעיף 34(א1) לפקודה.
19. בבקשה נטען כי אמנם ישנו הפרש זעום בין ערך הנשייה הנדרש לפי סעיף 34(א) לפקודה לבין ערך הנשייה של התומכים בהסדר, אולם לשם כך בדיוק נועד החריג בסעיף 34(א1) לפקודה לפיו יכול בית המשפט לאשר הצעת הסדר שלגביה אין רוב נשייה של 75% ובתנאי שיש רוב נשייה של 50% ורוב מצביעים של 50%, ובתנאים אלה החייבת עומדת.

הנימוקים אשר לטענת ב"כ החייבת תומכים באישור ההצעה הם:

1. למעט שני נושים, כל הנושים הסכימו להצעת ההסדר. נושה אחד לא הביע עמדה והנושה היחיד המתנגד הוא בנק פאג"י.
2. ערך הנשייה של הנושים שהסכימו להצעה עולה באופן משמעותי על הרוב הנדרש לפי סעיף 34(א1) לפקודה וסכום של 8,907 ₪ מפריד בין ערך הנשייה הנדרש לאישור ההצעה לפי סעיף 34(א) לבין ערך הנשייה של הנושים המסכימים.
3. הצעת ההסדר מיטיבה עם כלל הנושים ומזכה אותם בחלק מהחוב, הרבה מעבר למה שמקובל בהצעות להסדר נושים.
4. מדובר בהליך שהחל בשנת 2010. החייבת ובעלה הורים לשבעה ילדים כשהקטנה בת 5. הם נקלעו לקשיים כלכליים עקב נסיבות שלא היו בשליטתם ואף שפעלו בתום לב מוחלט וניסו בכל דרך לעמוד בהתחייבויותיהם, קרס עסקם ולא עלה בידם לפרוע את חובותיהם.
5. לחייבת אין יכולת לשפר את ההצעה, וגם הצעה זו הייתה כרוכה במאמצים רבים לגיוס וארגון הכספים מבני משפחה.
6. בדיון אשר התקיים ביום 25.3.15 חזרה ב"כ החייבת על נימוקיה והדגישה כי הנימוקים המיוחדים התומכים באישור ההסדר הם הזמן הרב בו נמצאת החייבת בהליך, העובדה שאין ביכולתה לשפר את הצעתה וההפרש הזעום בין ערך הנשייה הנחוץ לבין ערך הנשייה הקיים.
7. ב"כ הנושה בנק פאג"י התנגד בדיון לאישור ההסדר. לטענתו ההסדר אינו עומד בתנאי הפקודה בכל הנוגע לאופן קבלת הסכמות הנושים לאחר האסיפה, החייבת צעירה והייתה בעלת דירת מגורים אותה העניקה שלא כדין, ובנסיבות שנוצרו, כאשר ההסדר לא קיבל את הרוב הדרוש, יש להכריז כי החייבת פושטת רגל ולפעול על מנת לבטל את ההענקה.
8. בדיון השאירה ב"כ המנהל המיוחד את ההחלטה לשיקול דעת בית המשפט אולם ציינה כי חלוף הזמן וערך הנשייה המועט החסר על מנת שיתקיימו תנאי סעיף 34(א) לפקודה תומכים בעמדת החייבת. בתשובה לטענות ב"כ בנק פאג"י בנוגע לאופן קבלת ההסכמות של הנושים לאחר האסיפה טענה ב"כ המנהל המיוחד כי דרך זו של קבלת עמדת הנושים מקובלת. לעניין הדירה השיבה ב"כ המנהל המיוחד כי החייבת נתנה הסברים בנוגע למכירת הדירה לפני כניסת החייבים להליך פשיטת הרגל ושכנעה כי אין מדובר בהברחת רכוש. ב"כ המנהל המיוחד הוסיפה כי החייבת ובעלה שיתפו פעולה עם המנהל המיוחד בכל הנוגע להליך, המציאו את המסמכים הדרושים והתנהלו בתום לב.
9. בתשובה לטענות ב"כ הנושה בעניין אופן קבלת ההסכמות טענה ב"כ החייבת כי יש להתחשב בהסכמות הנוספות אשר התקבלו לאחר אסיפת הנושים שכן במצב שנוצר, ברור שאם תכונס אסיפת נושים, תקבל ההצעה את הרוב הדרוש, אלא שהדבר יהיה כרוך בהוצאות נוספות. בנוגע לדירה הבהירה ב"כ החייבת כי החייבת ובעלה מכרו את הדירה על מנת לשפר דיור, כי לא הייתה הברחת רכוש וכי אחיו של בעלה הם שיחזירו את ההלוואה שנלקחה לצורך רכישתה.
10. עמדת הכנ"ר היא כי בנסיבות המקרה יש להחיל את הוראת סעיף 34(א1) ולאשר את ההצעה. ב"כ הכנ"ר הדגיש כי לחייבת שבעה ילדים, היא נמצאת בהליך כארבע שנים ולא תצמח תועלת לנושים מהמשך ההליך, וכל אלה תומכים באישור ההצעה לפי סעיף 34(א1) לפקודה.

מתן הסכמות בכתב לאחר אסיפת הנושים

1. על פי סעיף 34(א) לפקודה:

"הכונס הרשמי ישלח לכל נושה העתק של הצעת החייב ותסקיר עליה ולאחר מכן יקיים אסיפת נושים ואם באסיפה זו החליטו ברוב מנין ושלושה רבעי ערך של התובעים הנוכחים והמצביעים, בעצמם או על ידי שלוח, לקבל את ההצעה, יראו אותה כאילו קיבלוה כל הנושים כשורה, ומשאישר אותה בית המשפט – תחייב את כולם".

1. בע"א 3225/99 שיכון עובדים בע"מ נ' טש"ת חברה קבלנית לבניין בע"מ, פ"ד נג(5) 97 (1999) התייחס בית המשפט העליון לנוהל הנוגע לקבלת עמדות של נושים לאחר אסיפת הנושים.

באותו מקרה קיבל המנהל המיוחד הסכמות שהתקבלו לאחר האסיפה והתעלם מהתנגדויות שהתקבלו באותו שלב.

בית המשפט העליון פסק:

"בקשר להצבעות הנושים נטענה טענה נוספת, והיא - שבניגוד לקולות המתנגדים, שמהם התעלם המנהל המיוחד בשל היעדרותם מן ההצבעה, הוא התחשב בהסכמה שניתנה בכתב, לאחר קיום האספה, על-ידי נושים מובטחים. המנהל המיוחד אינו מתכחש לנוהל זה של מניין הקולות לאישור ההסדר. לשיטתו, אין מקום להכליל במניין הקולות את מכתבי ההתנגדות שנשלחו לאחר ההצבעה מטעם נושים אשר לא טרחו להופיע לאספה ולשמוע את הסברי צוות הניהול המיוחד. מאידך, אין, לדעתו, צידוק לחייב נושים המסכימים להסדר להוציא הוצאות הכרוכות בהשתתפות באספות.

תמיכת-מה לעמדה זו אפשר למצוא בספרות המשפטית; ראה פלמן [22], המציין בעמ' 997:"בדרך כלל לא יכשיל בית-המשפט תכנית מחמת פגמים פעוטים, כגון שהסכמתו של סוג מסוים נתקבלה רק לאחר מכן...". כן השווה בעניין זה את ע"א 303/66 כונס הנכסים הרשמי (כמפרק החברה סגטקס) נ' סגיב (להלן - פרשת סגיב [8]), בעמ' 369. במקרה זה שיגרו שני בנקים, שלא באו לאספה ולא הצביעו בעד ההסדר, הודעות מאוחרות, שלפיהן הם מצטרפים להסדר. והנה, רק עם צירוף הבנקים האלה נוצר הרוב הדרוש לאישור ההסדר. בית-משפט זה לא הביע הסתייגות כלשהי מדרך הצבעה זו. עם זאת, בעיניי, נוהל זה אינו רצוי. מן הראוי לתת מעמד שווה למתנגדים להסדר ולתומכים בו וכן מן הראוי לרכז את כל הליך ההצבעה בעת קיום האספה ולא לפצלו לשלב פורמאלי (בעת האספה) ולשלב בלתי פורמאלי (לאחר האספה), לטובת המסכימים להסדר. אולם, בנסיבות המקרה הנדון, איני רואה מקום לפסול בשל כך את הסדר הנושים..."

1. בית המשפט לא פסל את הנוהל של קבלת הודעות מאוחרות, אלא ביקר את הנוהג שלא לתת מעמד שווה למתנגדים ולתומכים בשלב שלאחר האסיפה.
2. אינני רואה מניעה לקבל עמדות של נושים גם לאחר האסיפה, כל עוד ניתן משקל זהה גם לעמדות הנושים המתנגדים.
3. בענייננו, התקבלו שתי עמדות תומכות ולא הוגשו עמדות של מתנגדים, ולאחר קבלת עמדות הנושים התומכים, יש להצעה את הרוב הנדרש מבחינת מנין הנושים.

נסיבות מיוחדות לפי סעיף 34(א1) לפקודה

1. על פי סעיף 34(א1) לפקודה:

"על אף הוראת סעיף קטן (א), רשאי בית המשפט, במקרים מיוחדים ומנימוקים שיירשמו, לאשר הצעת חייב לפי סעיף זה, אם באסיפת הנושים החליטו רוב מנין התובעים הנוכחים והמצביעים, בעצמם או על ידי שלוח, שבידם יותר ממחצית ערך החובות המיוצג בהצבעה, לאשר את ההצעה".

1. נימוקים מיוחדים אשר הוכרו בפסיקה הם מעורבות משפחת החייב, ויתור ההורים על סכום נשייתם, היעדר נכסים לחייב, העובדה שההצעה משרתת את כלל הנושים ודחייתה לא תביא לשיפור מצבם, שיעור הדיבידנד, איזון ראוי בין האינטרסים של כלל הנושים ומתן אפשרות לחייב לפתוח דף חדש (ראו את פש"ר (מחוזי י-ם) 8435-05-10 פואה נ' משרד המשפטים/האפוטרופוס/הכונס הרשמי (פורסם במאגרים, 28.10.2012).

נימוקים נוספים שהוכרו הם כאשר רוב ניכר של הנושים נתנו הסכמתם להצעה, ערך הנשייה נופל אך במקצת מהרוב הדרוש, נסיבות אישיות של החייב, ונסיבות בהן לא עלה בידי הנושים המתנגדים להצביע על חלופה ריאלית טובה יותר (פש"ר (מחוזי חי') 32995-09-10 חאג' נ' כונס הנכסים הרשמי (פורסם במאגרים, 3.3.2014)).

לאישור הצעה לפי סעיף 85(א1) לפקודה ראו גם את פש"ר (מחוזי חי') 14196-07-12 אבו יונס נ' כונס הנכסים הרשמי מחוז חיפה (פורסם במאגרים, 15.6.2014).

1. הנסיבות האישיות של החייבת, כמו גם העובדה שרוב ניכר של הנושים נתנו הסכמה להצעה, שההצעה זכתה לרוב נשייה בשיעור של 70.4%, שאין לחייבת נכסים למימוש, שבעלה של החייבת קיבל הפטר ושההצעה משרתת את האינטרס של הנושים ודחייתה לא תביא לשיפור מצבם, כל אלה מהווים נימוקים מיוחדים אשר יש בהם כדי לתמוך באישור ההצעה. הטענה בעניין מכירת הדירה נבדקה ונמצא כי אין מדובר בהענקה פסולה.
2. אני מאשרת, אפוא, את הצעת ההסדר שהציעה החייבת.

ניתנה היום, י"ד אייר תשע"ה, 03 מאי 2015, בהעדר הצדדים.