1. בפני בקשה למתן הבהרה לפסק הדין שניתן בעניין שבין התובעת לבין הנתבע 1 ביום

17/3/12.

2. בהתאם לפסק הדין חויב הנתבע 1 לשלם לתובעת את מלוא סכום ההלוואה בתוספת ריבית חודשית בשיעור של 2% מיום 4/3/1996, ולא יותר מהסכום שחושב בעת הגשת התביעה, ועד ליום התשלום בפועל.

3. פסק הדין הוגש לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל בראשון לציון.

בהחלטתה מיום 22/4/15 פנתה כב' הרשמת אודליה ביטון אוחיון בבקשת הבהרה באשר לאופן חישוב הריבית על סכום ההלוואה- האם חישוב של ריבית חודשית בשיעור של 2% שתתווסף לקרן החוב מידי חודש מעת מתן ההלוואה לרבות הריבית שהצטברה עד לאותו מועד (קרי "ריבית דריבית") או חישוב ריבית שתתווסף לקרן ההלוואה אחת לשנה לפי הקבוע בסעיף 7 לחוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ"א-1961.

4. לאחר עיון בהחלטת כב' הרשמת ביטון אוחיון ובפסק הדין, אני מבהירה בזאת כדלקמן:

בסעיף 16 לפסק הדין נקבע כי "אין מחלוקת כי ההלוואה נושאת ריבית חודשית בשיעור 2%". בכך ניתן תוקף להסכמת הצדדים בדבר שיעור הריבית ואופן חישובה, כפי העולה מסיכומי ב"כ הצדדים, לפיה אופן חישוב הריבית בתיק זה זהה לאופן חישוב הריבית בתיק אזרחי 546-06 (שלום- ראשל"צ) בעניין שבין שאול כהן נ' יצחק חודאי ואח' (בעניין זה אפנה לסיכומי ב"כ התובעת עמ' 38 לפרוטוקול מיום 12/3/12 שורות 29-33, ולסיכומי ב"כ הנתבע בעמ' 40 לאותו פרוטוקול, שורה 31).

אין בפסק הדין בתיק זה הוראה מיוחדת לגבי חיוב ריבית דריבית.

הקביעה בפסק הדין כי החיוב להשיב את מלוא סכום ההלוואה הוא "לא יותר מהסכום שחושב בהגשת התביעה ועד לתשלום בפועל", הינה קביעה לגבי תקרת סכום החיוב.

אמנם התברר כי ההנחיות, לעניין דרך חישוב הריבית, בפסק הדין בתיק זה כמו בפסק הדין בתיק 546-06 הנ"ל לא היו ברורות דיין, אך דומה כי ניתן לכך מענה בפסק הדין שניתן בע"א 34918-07-10 בעניין ללזרי ואח' נ' כהן ואח' בבית המשפט המחוזי מרכז- לוד.

5. החלטתי זו תועבר ללשכת ההוצאה לפועל בראשון לציון ולעיונה של כב' הרשמת ביטון אוחיון.

העתק ההחלטה אף יישלח לצדדים.

ניתנה היום, כ"ב אייר תשע"ה, 11 מאי 2015, בהעדר הצדדים.