1. בפניי תביעה כספית אותה הגישה התובעת/נתבעת שכנגד (חברת אלקה בע"מ) בתאריך 2.8.2010 בסכום של 40,618 ₪ ומנגד תובענה כספית אותה הגישו הנתבעים /תובעים שכנגד בתאריך 29.6.2011 בסכום של 198,216 ₪.

רקע עובדתי :

1. חברת "אלקה בע"מ" הינה חברה פרטית המתמחה בתחום התקנת תשתית חשמל במבנים ואילו משפחת טל הינה בעלת הזכויות בדירת מגורים אשר נמצאת ברחוב רנואר 46/48 בעיר קריית-אתא.
2. בתאריך 28.11.2004 העבירה חברת "אלקה בע"מ" לבניה"ז טל הצעת מחיר מודפסת להתקנת 300 נקודות חשמל בקומה הראשונה של דירתם תמורת של 48,600 ₪ (ללא מע"מ ועלויות נוספות). במסגרת הצעת המחיר התחייבה חברת "אלקה בע"מ" לבצע התקנה של 75 נקודות חשמל נוספות שאינן נכללות במסגרת תכניות העבודה המוצעות, אשר מותאמות להתקנת 300 נקודות חשמל, ובנוסף לכך לבצע התקנה של תשתית חשמל לצורך בניית מיזוג אוויר מרכזי ולהשלים את כלל התיאומים הבירוקרטיים הנדרשים. בתאריך 10.1.2005 נרשמו על גבי מסמך הצעת המחיר הערות בכתב יד אשר תוכנן ותוקפן המשפטי שנוי במחלוקת בין הצדדים.
3. בתאריך 10.2.2005 נחתם בין הצדדים הסכם לביצוע עבודות חשמל בכל שטח הדירה תמורת סכום של 42,500 ₪ (כולל מע"מ). במסגרת הסכם זה נקבע כי הצעת המחיר מיום 28.11.2004 תהווה בסיס לביצוע העבודות ובכלל זאת ביצוע עבודות לצורך הסדרת חשמל זמני, עבודות חפירה לצורך התקנת כבלים מוליכים, התקנת אביזרי חשמל וביצוע עבודות החשמל הרלוונטיות בתריסי הגלילה.
4. עוד נקבע במסגרת ההסכם כי מחיר העבודה המוסכם (42,500 ₪ כולל מע"מ) הינו מחיר פאושלי ללא תוספת של עלות חומרי העבודה, חומרי עזר, כלי העבודה, מדד מחירים לצרכן ומדד תשומות הבנייה. כמו כן, הוסכם כי משפחת טל תשלם את שכרה המוסכם של חברת אלקה בע"מ בארבעה תשלומים כדלקמן : 40% מהסכום עד לסיום ביצוע עבודת השלד, 35% מהתשלומים עד לסיום עבודות החציבה, הסתימות והחיווט, 20% מסך היקף העבודות בשלב התקנת האביזרים ולוחות החשמל, 5% מסך היקף העבודה בשלה המסירה וקבלת "טופס 4" מחברת החשמל. כמו כן, נקבע כי חברת "אלקה" תעניק שירותי אחריות למשך תקופה של שנתיים ימים ממועד קבלת "טופס 4" וכי במקרי מחלוקת ימונה האדריכל המתכנן כבורר מוסכם בין הצדדים. בתאריך 3.6.2007 ניתן אישור מטעם עיריית קרית-אתא למתן שירותי חשמל לדירה (טופס 4).
5. בעקבות שורה של מחלוקות אשר נתגלעו בין הצדדים הגישו הצדדים לאדריכל המתכנן, מר שמואל קונפורטי, תובענות הדדיות ברם בשל סירובו של מר קונפורטי לנהל הליך בוררות במחלוקות אשר נתגלעו בין הצדדים הגישה חברת "אלקה" לבית המשפט את כתב התביעה נשוא מחלוקת זו בתאריך 2.8.2010.
6. לאחר שלא הוגש כתב הגשה מטעמה של משפחת טל ניתן על ידי ביהמ"ש (כב' הרשמת בדימוס שלומית פומרנץ) פסק דין במעמד צד אחד המחייב את משפחת טל לשלם לחברת "אלקה" סך של 40,618 ₪ בצירוף הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד. בתאריך 26.4.2011 בוטל פסה"ד תוך חיובם של בניה"ז טל בהוצאות משפט לטובת החברה.
7. בתאריך 5.1.2012 מינה המותב הקודם אשר דן בתיק (כב' השופטת עדי חן-ברק) את המהנדס יעקב קינן כבורר בתיק. לאחר שניתן על ידי מר קינן פסק בוררות הגישה חברת "אלקה" בתאריך 29.11.12 בקשה לביטולו. במהלך הדיון בבקשה הסכימו הצדדים להצעתה של כב' השופטת חן-ברק לראות בפסק הבוררות כחוות דעת של מומחה אשר מונה על ידי ביהמ"ש.
8. לאחר שהתיק נקבע לשמיעת ראיות הגישה חברת "אלקה" בע"מ בקשה לפסילת חוות דעתו של מר קינן – בקשה אותה דחתה כב' השופטת חן-ברק בהחלטתה מיום 21.8.2013. חברת "אלקה" לא השלימה עם החלטת בית המשפט ובעקבות כך הגישה לבית המשפט המחוזי בקשת רשות ערעור במסגרתה עתרה לביטול ההחלטה ולפסילת חוות דעתו של מר קינן. בתאריך 10.11.2013 ניתנה על ידי ביהמ"ש המחוזי (כב' השופט דר' מנחם רניאל) החלטה המקבלת את בקשת רשות הערעור ובתאריך 19.12.2013 ניתן פס"ד המקבל את הערעור במלואו, דהיינו, פסילת חוות דעתו של מר קינן תוך חיוב משפחת טל בהוצאות משפט.
9. לאחר קבלת פסק דינו של ביהמ"ש המחוזי הורתה כב' השופטת חן-ברק בהחלטתה מיום 5.3.2014 על מינוי של המהנדס מנחם המר כמומחה מטעם ביהמ"ש. בתאריך 20.1.2015 הגיש מר המר את חוות דעתו לביהמ"ש ולאחר מכן נשלחו אליו שאלות הבהרה מטעם הצדדים כאשר בשלב מאוחר יותר זומן המומחה להיחקר בביהמ"ש על תוכן חוות דעתו.
10. בתאריך 16.12.2014 הועבר התיק לטיפולו של מותב זה. על יסוד המלצת ביהמ"ש במהלך ישיבת ההוכחות מיום 7.5.2017 הגיעו הצדדים להסכמה דיונית ולפיה לא תשמענה עדויותיהם של חלק מהמצהירים, למעט עדותו של מר יוסי זהבי אשר הועסק כמנהל הפרויקט מטעמה של חברת "אלקה" (ראה : סעיפים מספר 14 בסיכומי הצדדים).

תמצית טענות הצדדים בכתבי התביעה :

1. לטענת החברה, במהלך ביצוע העבודות ביקשה ממנה משפחת טל להתקין בדירה עוד 228 נקודות חשמל (538 נקודות חשמל בסה"כ) בהתאם לתכניות עבודה חדשות אותן ערך האדריכל שמעון מלכין ואשר לא נכללו במסגרת תכנית העבודה המקורית אותה הכין מר קונפורטי.
2. אליבא דעמדת התובעת/נתבעת שכנגד סך עלות העבודות אותן ביצעה בדירת משפחת טל מסתכמת בסכום של 109,930 ₪ בהתאם לפירוט הבא :

א. עלות העבודות המוסכמות במסגרת ההסכם מיום 10.2.2005 - 42,500 ₪.

ב. עלות 228 נקודות חדשות (170 ₪ לנקודה) – 48,960 ₪.

ג. כבלים לרמקולים – 1750 ₪.

ד. העתקת ארון חשמל זמני - 2000 ₪.

ה. דימרים – 3360 ₪.

ו. גוף תאורה + שני גופים לשער – 540 ₪.

ז. 10 שקעי מחשב – 500 ₪.

ח. התקנת גופי תאורה – 10,320 ₪.

1. התובעת/נתבעת שכנגד מוסיפה ומציינת בתביעתה כי בשל עליית המדד יש להוסיף לסכום האמור גם את עלות התייקרות העבודות בסכום של 5857 ₪, דהיינו, 115,787 ₪ בסה"כ. בנוסף לכך, מציינת הנתבעת כי בתאריך 30.1.2007 חתם הנתבע 2, מר אבנר טל, על גבי מסמך המאשר את הסכמתו לכך שעלות גוף תאורה תעמוד על סך של 80 ₪ לגוף תאורה.
2. לטענת חברת "אלקה", בניה"ז טל שילמו לה 85,441 ₪ בלבד ולכן נותר לחובתם חוב כספי בסך של 40,618 ₪ אותו הינם ממאנים לשלם לחברה למרות שבתאריך 5.6.2007 מר טל שלח אליה הודעת מייל בה הביע את שביעות רצונו מאיכותה הגבוהה של העבודה אותה ביצעה החברה בביתו.
3. מנגד, בניה"ז טל מציינים בכתב התביעה שכנגד כי ההסכם אשר נכרת עם חברת "אלקה" נערך בתחילת ביצוע עבודות הבנייה ולכן במהלך אותו שלב היה קושי של ממש בהערכת שווין של העבודות טרם עריכת תכנית העבודה הסופית על ידי האדריכל. עוד ובנוסף, מציינים בניה"ז כי מפקח העבודה מטעם החברה אישר לה לבצע עבודות רבות מבלי ליידעם ומבלי לקבל את הסכמתם לצורך ביצוע אותן עבודות.
4. לטענת משפחת טל, בשל חוסר תשומת לב מספקת נתחוור להם בדיעבד כי הם שילמו לחברה במצטבר סך של 116,800 ₪ ובנוסף לכך גם 4000 ₪ בגין חומרי עבודה (בניגוד למוסכם) כך שבמקום לגבות בעבור העבודות 52,260 ₪ הם העבירו לחברה תשלומי יתר בהיקף מצטבר של 68,540 ₪ (או לכל הפחות 33,181 ₪).
5. לגרסתם של בניה"ז טל, ביצוע התשלומים בפועל מתועד על ידי מסמכים כתובים וכן גם באמצעות שיקים והעברות בנקאיות בעוד שמנגד החברה לא מילאה את חובתה האלמנטרית על פי דין להנפיק בעבורם חשבוניות מס בגין מרביתם המכריע של התשלומים אשר הועברו אליה. בנוסף לכך, מציינים בניה"ז טל כי בדירתם הותקנו 354 נקודות חשמל בלבד ולראיה דו"ח ביקורת תקינות מערכות החשמל של הבית אשר נערך לבקשתם בתאריך 15.5.2009 על ידי חשמלאי מוסמך ששמו מאיר איטח.
6. כמו כן, מציינים בניה"ז בתביעתם הנגדית כי העבודות בוצעו באופן רשלני ביותר ושלא על פי תקני העבודה הנדרשים ומשכך הינם עותרים לחייב את החברה לפצותם בסכום של 56,000 ₪ ובנוסף לכך גם בגין ראשי נזק נוספים שבכללם הוצאות דיור חלופי למשך תקופה של שלושה חודשים בסך של 15,000 ₪ (5000 ₪ לחודש) וכן גם בגין נזק לא ממוני (עגמת נפש) בסכום של 50,000 ₪ והחזר עלויות חווה"ד.

תביעת חברת אלקה בע"מ :

1. אין מחלוקת על כך שעל פי לשון ההסכם נדרשים בניה"ז טל לשלם לחברה סך של 42,500 ₪ אולם הצדדים חלוקים ביניהם בסוגיית התשלום בגין ביצוע עבודות חשמל נוספות אותן ביצעה החברה ובעיקר ביחס למספר נקודות החשמל המדויק אותן התקינה החברה בדירה.

מהו מספר נקודות החשמל אותן התקינה החברה ?

1. המומחה מטעם ביהמ"ש, מר המר, ציין במהלך חקירתו בביהמ"ש כי ספר פיזית את כל נקודות החשמל בשלוש קומות הבית וכך מצא כי הותקנו בדירה 395 נקודות חשמל ומשכך אליבא דעדמתו יש מקום לשפות את החברה בגין רכיב תביעה זה בסכום כולל של 63,990 ₪ (162 ₪ לנקודה) [ראה : סעיף 22.1 לתשובות לשאלות ההבהרה של משפחת טל ; עמוד 5 שורות 12 – 16 ; עמוד 9 שורות 24 – 28 לפרוטוקול ; סעיף 2.1 לחווה"ד].
2. במענה לטענות המומחה מטעם ביהמ"ש מציין מנהל החברה ובעל השליטה בה, מר אלי שויקה, כי במהלך ביצוע העבודות נדרשה החברה על ידי מפקח העבודה, מר זהבי, וכן גם על ידי האדריכל אשר ליווה את פרויקט הבנייה להתקין 542 נקודות חשמל, דהיינו 292 נקודות חשמל מעבר למוסכם (250 נקודות), לאחר שהעבירו אל החברה ארבע תכניות עבודה שונות ומשכך גם לא היה כל צורך בהחתמתו של מר טל על גבי מסמך כתוב אשר מצביע על הסכמתו המפורשת להגדלת מספר נקודות החשמל בבניין (ראה: עמוד 33 שורה 19 - עמוד 34 שורה 6 לפרוטוקול).
3. לטענת מר שויקה, האדריכל, מר שמעון מלכין, אישר בתצהירו מיום 25.8.2013 (הוגש ביום 8.9.2013) כי לבקשת משפחת טל הוא נדרש לבצע מספר שינויים בתכנית העבודה המקורית אותה ערך האדריכל קונפורטי מיום 14.11.2004 וכי העבודות אותן ביצעה החברה נעשו בהתאם לתכניות המתוקנות אותן ערך בתאריכים 1.9.2005, 21.11.2005, 20.6.2006 ומאי 2007.
4. באשר למסקנת המומחה ולפיה הנתבעת התקינה כ – 400 נקודות חשמל ולא 540 נקודות מדגישה החברה בטיעוניה כי המומחה ערך את חוות דעתו לאחר סיום עבודות הבנייה וכך נעלמו מעיניו עבודות נוספות אשר בוצעו בשלבי עבודה מאוחרים יותר בהתאם לתכניות העבודה האדריכליות ו/או בהתאם לדרישותיה הספציפיות של משפחת טל (ראה : עמוד 33 שורות 9 – 18).
5. מנגד, המומחה מטעם ביהמ"ש מבהיר בחוות דעתו כי החברה אמנם העבירה לעיונו את תכניות העבודה (לרבות אותן נקודות חשמל אשר בוטלו) דא עקא שלעמדתו אין באפשרותו לוודא כי השינויים נערכו לאחר ביצוע הנקודות והאם נעשה שימוש בנקודות התאורה שבוטלו לצורך התקנת נקודות תאורה נוספות בתוך תקרות הדירה.
6. המומחה מוסיף ומציין כי אין די בהצגת תכניות עבודה הכוללות את פירוט מספר הנקודות אשר התקנתן הושלמה באופן מלא מאחר ועובדה זו ניתנת לאישוש אך ורק לאחר בחינת לוח הזמנים של בניית המבנה ובכלל זאת פירוט מועדי גמר שלד המבנה, מועד סיום שלב עבודות הכנת הטיח וביצוען בפועל.
7. מנגד, משפחת טל מציינת כי ההסכם אשר נכרת בין הצדדים הינו הסכם פאושלי אשר מחייב את החברה לבצע בדירה מספר בלתי מוגבל של עבודות התקנה וכי החברה נטלה על עצמה סיכון זה בשלב כריתת ההסכם עם הלקוח.
8. לאחר בחינת טענות הצדדים בכל הנוגע למספרן המדויק של נקודות החשמל הנני מוצא לנכון לקבל את עמדתו של המומחה מטעם ביהמ"ש ולפיה הותקנו בדירה 395 נקודות חשמל, דהיינו מספר קרוב למספר נקודות החשמל אשר מפורט בדו"ח החשמלאי איטח מיום 15.5.2009 (354 נקודות) וכן גם בחוות דעתו של המומחה מטעם משפחת טל, מר חיים קראוסהר ממשרד ד. בייער ושות'.
9. ודוק, גם אם קיימת אפשרות תיאורטית כי חלק מהנקודות אשר הותקנו על ידי חברת "אלקה" אינן גלויות לעין הרי שלא עלה בידה לסתור את קביעת המומחה מטעם ביהמ"ש שעה שלא הועברו למומחה מטעם ביהמ"ש יומני העבודה המתעדים את מספרן המדויק של כלל נקודות החשמל אשר נזכרו במסגרת חוות דעתו של המומחה מטעם החברה, המהנדס אשר סלוצקי, וכן גם במסגרת עדותו של מר שויקה בביהמ"ש (ראה : עמוד 33 שורות 19 – 20 לפרוטוקול).
10. לא זו אף זו, טענתו של מפקח העבודה, מר זהבי, בתצהירו ולפיה נקודות החשמל שהותקנו בדירה נספרו על ידו ועל ידי מנהל העבודה של התובעת (ראה : סעיף 10 לתצהיר) נסתרה לחלוטין במהלך עדותו בביהמ"ש עת ציין כי מעולם לא ספר את הנקודות כאשר מיד לאחר מכן מסר גרסה סותרת ולפיה ספר את נקודות החשמל בצוותא חדא עם מנהל העבודה אולם לכשנשאל מהו מספר הנקודות שנספרו ציין כי העניין נשתכח מזיכרונו (ראה : עמוד 25 שורה 30 - עמוד 26 שורה 2 לפרוטוקול).

מהו מחירה הריאלי של נקודת חשמל ?

1. מאחר וההסכם משנת 2005 אינו קובע מהו מחירה המדויק של כל נקודת חשמל בנפרד נדרש המומחה לסוגיה זו במסגרת חוות דעתו. על פי האמור בחווה"ד טענת החברה ולפיה היא הסכימה להתקין בדירה 250 נקודות הינה גרסה מסתברת יותר מאשר טענת משפחת טל ולפיה מספר הנקודות המוסכם הכולל הינו 357 (354 נקודות על פי חוות דעתו של המומחה קראוסהר) מאחר וגרסת החברה משקפת את שוויה של נקודת חשמל בשוק החופשי במהלך שנת 2005.
2. לטענת המומחה, מתוך המחיר המוסכם שאינו שנוי במחלוקת (42,500 ₪ כולל מע"מ) יש לקזז את הסך של 2000 ₪ בגין ביצוע עבודת התקנת תשתית חשמל זמנית ולכן עלותה של נקודת חשמל בודדת הינה 162 ₪ (נקודות 40,500/250 ₪), שהינו מחיר אשר משקף את שוויה הריאלי של נקודת חשמל מסוג "גוויס" בשנת 2005 בהתאם לעלויות המפורטות במחירון המקובל בתחום החשמל (מחירון "דקל").
3. במהלך עדותו בביהמ"ש הבהיר המומחה כי תחשיב היוצא מתוך נקודת הנחה שהחברה התחייבה להתקין 250 נקודות חשמל משקף את שוויה הריאלי של נקודת חשמל באותה תקופה (162 ₪) בעוד שקבלת עמדת משפחת טל ולפיה הותקנו בדירה כ 354 – 357 נקודת חשמל מביאה למסקנה כי שוויה של נקודת חשמל בודדת הינו כ -113.5 ₪ לנקודה, דהיינו מחיר נמוך ובלתי סביר ביחס למחירי השוק נכון לאותה תקופה (ראה : גם עדות המומחה בעמוד 7 שורה 15 – עמוד 8 שורה 5 לפרוטוקול).
4. אשר על כן, הנני מקבל את עמדת המומחה מטעם ביהמ"ש ולפיה הותקנו בדירה 395 נקודות חשמל בעלות של 162 ₪ לנקודה [ראה : עמוד 3 סעיף ב תת סעיף 1 לתשובות המומחה לשאלות ההבהרה מטעם משפחת טל - "תיקונים והשלמות בחוות הדעת"] ומשכך הנני מוצא לנכון לקבוע כי היה על משפחת טל לשלם בעבור העבודות המוסכמות, דהיינו התקנת 395 נקודות חשמל, סך של 63,990 ₪.

האם משפחת טל הייתה רשאית לדרוש את הגדלת היקף העבודה ?

1. הצדדים אינם חלוקים על כך כי ההסכם מיום 10.2.2005 הינו הסכם פאושלי (ראה : עמוד 4 לסיכומי החברה ; עמוד 2 סעיף 6 לסיכומי משפחת טל), ברם בעוד שאליבא דעמדת החברה בניה"ז טל היו רשאים לדרוש את הגדלת היקף העבודה תמורת תשלום נוסף הרי שלשיטתה של משפחת טל החברה מחויבת לבצע את עבודות החשמל בלא כל קשר להיקף העבודות אשר בוצעו בפועל וזאת כחלק בלתי נפרד מהסיכון העסקי אותו נטלה על עצמה החברה בשעת כריתת ההסכם.
2. ודוק, החברה סבורה כי ההסכמות אשר מעוגנות בחוזה העיקרי משנת 2005 צריכות להתפרש בהסתמך על לשונה של הצעת המחיר משנת 2004 בעוד שמנגד משפחת טל סבורה כי החוזה משנת 2005 משקף באופן מלא את ההסכמות אליהן הגיעו הצדדים ולפיהן על החברה לבצע את העבודה מבלי לדרוש תוספת תשלום נוספת.
3. לא זו אף זו, הצדדים חלוקים ביניהם על תוכנו של מסמך הצעת המחיר אשר צורף לכתבי טענותיהם כאשר לטענתו של מר טל המסמך אותה צירפה החברה שונה באופן מהותי מן המסמך המצוי בידה שעה שאליבא דעדמתו של נציג החברה, מר שויקה, מסמך הצעת המחיר אותו צירפה משפחת טל לכתב הגנתה זויף טרם הגשתו לתיק ביהמ"ש.
4. לטענת מר שויקה, ממסמך הצעת המחיר המזויף נשמט החישוב 250/300* 48,600 כאשר אחת מהחתימות המתנוססות על גבי מסמך הצעת המחיר (מסמך נ/1) זויפה על ידי מר טל במזיד (ראה : עמוד 29 שורה 26 – עמוד 30 שורה 8 ; עמוד 30 שורה 33 – עמוד 31 שורה 3 ; עמוד 31 שורה 33 – עמוד 32 שורה 3 ; עמוד 33 שורות 2 – 4 לפרוטוקול).
5. חרף טענותיהם ההדדיות של הצדדים בנוגע לנפקותו של הראייתית והמשפטית מסמך הצעת המחיר סבורני כי די בבחינת משמעותו של החוזה העיקרי משנת 2005, אשר אינו שנוי במחלוקת בין הצדדים (ראה : עדות מר שויקה בעמוד 30 שורות 9 – 12 ; שורות 22 – 23 לפרוטוקול ; סעיף 8 לתצהיר מר טל), ובעדויות אשר הובאו בפני ביהמ"ש ביחס לנסיבות כריתתו על מנת להכריע בסוגיית תוספת התשלום לה עותרת החברה הגם שמדובר בהסכם פאושלי (כולל).
6. במסגרת ההסכם העיקרי משנת 2005 נקבע כדקלמן :

"8. הקבלן מצהיר ומאשר בזה :

ביקר במקום ביצוע העבודות לפני הגשת הצעתו, בדק ובחן את מקום העבודה, את התנאים השוררים בו ואת דרכי הגישה, והביא החשבון במסרו הצעתו למזמין את כל התנאים המיוחדים והאחרים המתייחסים למקום העבודה.

המחירים שבחוזה כוללים בין היתר את כל המחירים, העבודה, הציוד ואמצעי העזר הדרושים לביצוע העבודות. כמו כן כוללים המחירים העמסה, הובלה ופירוק של החומרים, ציוד וכלים נדרשים, וסילוק פסולת בניין מכל סוג שהוא למקום מאושר ע"י הרשות המקומית המוסמכת".

המחירים שבחוזה מהווים התמורה המלאה והשלמה לקבלן עבור ביצוע העבודות לפי חוזה זה.

9. הקבלן מתחייב בזה :

... ג. לספק על חשבונו את כל החומרים, הציוד העבודות, המכשירים, כלי העבודה ושירותים אחרים הדרושים לשם ביצוע העבודות בהתאם לדרישות החוזה, בין שהדבר פורט החוזה במפורש ובין שלא, אך ניתן להסיק מהחוזה באופן הגיוני אם בהתאם למקובל במקצוע כי יש לספקם לצורך ביצוע מושלם של העבודות.

... ה. לתקן על חשבונו ללא דיחוי כל פגם שנתגלה בעבודות שבוצעו במשך כל תקופת הבדק ואשר נגרם לדעת החברה ו/או נציגיה מעבודה גרועה ו/או משימוש בחומרים גרועים.

11. החברה תהיה רשאית להגדיל או להקטין הקף העבודות שבחוזה ו/או להורות על שינויים בעבודות.

12. תמורת ביצוע העבודות ע"י הקבלן, כאמור לעיל, מתחייב החברה לשלם לקבלן את שכר החוזה כמוסכם בחוזה בהתאם לתנאים המפורטים להלן בנספח א'".

... נספח א' לחוזה התקשרות עם קבלן ראשי – חשמל, חברת אלקה חשמל ואלקטרוניקה בע"מ להלן הקבלן.

הצעת מחיר של הקבלן מיום 28 נובמבר 04 הינה הבסיס להסכם לרבות ביצוע :

חשמל זמני

ביצוע חפירות – הנחת כבלים ראשיים/ומוליכים שהם מעמוד חברת החשמל לבנין לרבות בזק וכבלים.

אביזרי החשמל יהיו מתוצרת גוויס בצבעים לפי בחירת מזמין העבודה.

לכל חלונות הבית התקן חשמל לתריס גלילה חשמלי.

... 3. מחיר העבודה הינו פאושלי ללא תוספת של (חומרי גלם, שכר עבודה, חומרי עזר, כלי עבודה, מדד מחירים לצרכן, מדד תשומות הבניה).

במידה והעבודה תתארך מעבר ל – 15 חודשים, תשולם התייקרות בהתאם.

4. מחיר העבודה הינו 42,500 ₪ לתשלום כולל מע"מ כפי שיהיה מעת לעת

5. המחיר לא כולל התקנת גופי תאורה שיסופקו ע"י המזמין".

1. בענייננו, חברת "אלקה" סבורה כי החוזה אשר נכרת בין הצדדים בשנת 2005 חייב אותה להתקין בדירת הצדדים 250 נקודות חשמל תמורת סכום של 42,500 ₪ ובנוסף לכך 288 נקודות חשמל נוספות (ראה : עדות מר שויקה בעמוד 34 שורות 5 – 6 לפרוטוקול ; עמוד 34 שורות 19 – 22 לפרוטוקול ; סעיף 7(א) לכתב התביעה) בעוד שאליבא דעמדתה של משפחת טל על פי עצתו של מפקח הבנייה, מר זהבי, החברה הסכימה לכך שייחתם עימה חוזה פאושלי שמכוחו הייתה מחויבת להתקין בדירה מספר בלתי מוגבל של נקודות חשמל תמורת סכום של 42,500 ₪ בלבד (ראה : סעיפים 6 – 13 לתצהירו של מר טל).
2. זאת ועוד, מעדותם של מר שויקה ושל מפקח העבודה, מר זהבי, עלה כי מר זהבי הוא זה אשר הציע לצדדים להתקשר בהסכם פאושלי שמכוחו התחייבה החברה לבצע עבודות חשמל בדירה בסכום כולל של 42,500 ₪ וזאת בהסתמך על תכנית העבודה המקורית אשר נערכה על ידי האדריכל קונפורטי. מעדותו של מר שויקה אף עולה כי ההסכם העיקרי משנת 2005 נערך ונוסח על ידי מר טל וכי לאחר מכן הוא חתם על החוזה מבלי שעיין כלל בתוכנו, ובלשונו "חתמתי בליינד" (ראה : עמוד 30 שורות 13 – 23 לפרוטוקול).
3. הסכם פאושלי הוגדר בפסיקה, כהסכם בו הצדדים מסכמים על מחיר כולל וסופי עבור עבודות שיבוצעו ויושלמו, וזאת ללא מדידת כמויות (ראו: ע"א 4737/90 אליאס נ' קוסטודיה דה טרה סנטה מיום 2.5.1995). בעניין ע"א 616/04 עמותת מורים בונים בלוד נ' דו בר מיום 13.12.2006 התייחס ביהמ"ש העליון לתפיסה של חוזה פאושלי כמערכת הקצאת סיכונים וזאת בהינתן מקרים שבהם מי מהצדדים דורש תוספת תשלום בקבעו כדלקמן : "אם התרשל או טעה הקבלן בהערכת סיכוניו, עדיין אין המשמעות שנפגם החוזה וניתנה זכות שלא בדין. זהו פוטנציאל סיכון אינהרנטי לסוג זה של חוזה, ואין בכך משום התעשרות שלא כדין של מקבל ההטבה... ואולם: ניתוח זה מתבסס על ההנחה שהצדדים היו תמי לב בעת המשא ומתן לקראת ההתקשרות, ושהעמותה לא הסתירה מידע לגבי שטחם האמיתי של הבתים. שונה הדבר אם יוכח כי הייתה הטעייה מכוונת מצד עורכי החוזה, או שלקבלן לא הייתה דרך לבדוק או להעריך את נכונות הנתונים בדבר שטח הדירות, שאז הקבלן זכאי לכאורה להשבה".
4. כידוע, בעת שלשון החוזה ברורה וחד משמעית הרי שחזקה עליה כי הינה משקפת את אומד דעתם של הצדדים להסכם ולכן יש על כן להעניק לה משקל מכריע בפרשנות החוזה. עם זאת, במקרים בהם קיימת עמימות בפרשנות לשון ההסכם המאפשרת להעניק לו יותר מפירוש אחד הרי שיש מקום להפעיל את הכלל של פירוש חוזה לרעת מנסחו. כך גם במקרים שבהם לא ניתן לקבוע כי מתקיים אומד דעת סובייקטיבי משותף של הצדדים הרי שיש לבחון את לשון החוזה על פי אמות מידה אובייקטיביות (ראו :ע"א 8080/16 עמודי שחף בע"מ נ' אנטונינה לברינצ'וק מיום 8.8.18 ; ע"א 7379/06 ג.מ.ח.ל חברה לבניה 1992 בע"מ נ' טהוליאן מיום 10.9.09 ; ע"א 9323/04 מיצר לפיתוח בע"מ נ' שותפות בנין 17 מתחם 5 ואח' מיום 23.7.2006).
5. בענייננו, בחינת ההסכם עליו חתמו הצדדים מלמד על כך שמדובר בהסכם חסר מאחר ואינו קובע מהו מחירה של נקודת חשמל ומהו הרף התחתון ומהו הרף העליון של מספר נקודות החשמל אותו נדרשת החברה להתקין בדירה ואף אינו מגדיר אלו תכניות עבודה אדריכליות מבין התכניות המוצעות נדרשה החברה לבצע ובאילו מועדים (ראה : סעיף 6 להסכם). יתירה מכך, ההסכם אף אינו קובע תאריכי יעד מדויקים בנוגע למועד סיום ביצוע העבודות ובד בבד רווי בפליטות קולמוס מהותיות, ובפרט הגדרתם של בניה"ז טל במסגרת ההסכם בתור "החברה" (ראה : סעיפים 11, 12, 14, 15 להסכם) ולא בתור "המזמין" בהיותם מזמיני העבודה – עובדה אשר מקשה על הבנת תוכנו.
6. במקרים בהם קיימת מחלוקת ביחס לפרשנות החוזה הרי שיש לראות בהתנהגותם של צדדים לאחר כריתתו ככלי פרשני מן המעלה הראשונה ומלמדת על האופן שבו הצדדים הבינו את משמעותו (ראה : ע"א 49/06 שניר תעשיות צמר גפן רפואי בע"מ נ' עיריית כפר סבא מיום 10.6.08) ולכן למרות שהצדדים חתמו על גבי חוזה פאושלי הרי שיש לבחון האם הצדדים הביעו הסכמתם המלאה לתוספת תשלום לסכום הפאושלי הסופי אשר נקבע במסגרת ההסכם (42,500 ₪) ביחס לעבודה הנוספת שבוצעה.
7. חיזוק לטענתה של חברת "אלקה" ולפיה ההסכם הראשון לא צפה את דרישתם המאוחרת של בניה"ז טל לשנות את תכנית העבודה המקורית של מר קונפורטי משנת 2004 על פי תכנית עבודה מאוחרת יותר של האדריכל שמעון מלכין משנת 2005 (ראה : סעיף 11 לתצהירו של מר זהבי ; עדות מר זהבי בעמוד 26 שורה 25 – עמוד 27 שורה 11 לפרוטוקול ; סעיפים 28 - 30 לתצהירו של מר שויקה ; עדות מר שויקה בעמוד 32 שורות 7 – 20 לפרוטוקול) ניתן למצוא בעדותה של הגב' בתיה טל אשר ציינה במהלך חקירתה הנגדית בביהמ"ש כי התכנון המקורי של הדירה בוצע על פי תכניות העבודה של האדריכל קונפורטי וכי לאחר מכן נערכה תכנית שונה על ידי האדריכל מלכין (ראה : עמוד 38 שורה 11 – עמוד 39 שורה 5 לפרוטוקול).
8. יתירה מכך, גם מעדותו של מר טל עלה כי הסכמתו לשלם לחברה שכר גלובאלי בסכום של 42,500 ₪ בעבור כלל עבודות החשמל שיבוצעו על ידי החברה (ראה : עמוד 46 שורה 29 – עמוד 47 שורה 3 ; שורות 9 – 17 לפרוטוקול) מתבססת על ההסכמות אליהן הגיעו הצדדים עד ליום כריתת החוזה בחודש פברואר 2005 שעה שתכניות העבודה אשר צורפו לתצהירו של האדריכל מלכין מהתאריכים 1.9.2005, 21.11.2005, 20.6.2006 ו – 5/2007 נערכו זמן רב לאחר כריתת החוזה (ראה גם : סעיף 6 לחוזה).
9. אמנם מן הראוי היה כי ההסכם היה מנוסח בידי עו"ד בר סמכא בתחום החוזים המסחריים, ברם מאחר ומדובר בחוזה חסר אשר נוסח על ידי מר טל באופן בעייתי ביותר תוך מתן עדיפות חוזית ברורה לעצמו ולרעייתו על פני אלו של החברה ובהינתן הנסיבות החיצוניות לחוזה, דהיינו עריכת תכניות העבודה מאוחרות בידי האדריכל מלכין ודרישות נוספות ומאוחרות מצד בניה"ז, הרי שיש להפעיל את כלל פירוש החוזה לרעת מנסחו בהתאם להוראות סעיף 25(ב1) לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג – 1973 (ראה ע"א 2811/08 האחים ישראל בע"מ נ' מדינת ישראל מיום 23.12.2009)).
10. יודגש, כי לא נעלמה מעיני ביהמ"ש אותה פסיקה המלמדת על כך שחזקה על אדם החותם על מסמך, ובפרט מסמך חוזי, כי הבין קרא והבין את תוכנו (ע"א 9136/02 מיסטר מאני ישראל בע"מ נ. רייז פ"ד נח(3), 934,עמ' 945) ומכח קל וחומר בעל חברה קבלנית בענף החשמל אשר נדרש לחתום על מסמכים חוזיים כעניין שבשגרה.
11. עם זאת, קשה להלום כי במקרה דנן תתקבל פרשנותו של מר טל ולפיה קבלן מבצע בתחום הבניה יידרש לבצע עבודות בתחום הבנייה בלא מגבלה של חומרי עבודה ו/או של כח אדם ו/או של זמן עבודה שכן משמעותה של פרשנות שכזו הינה אילוץ הקבלן לספק ללקוח שירות במחיר אשר נמוך במידה ניכרת מן המחיר המקובל בשוק החופשי.
12. אשר על כן, הנני מקבל את עמדתה של החברה ולפיה החוזה נוסח באופן לא שוויוני לטובת משפחת טל וכי מסיבה זו יש לשפות את החברה על פי ערכן הריאלי של נקודות החשמל אשר הותקנו בפועל בדירה החל ממועד תחילת ביצוע העבודות ועד לסיומן סכום כולל של 63,990 ₪ ( 162 ₪ לנקודת חשמל * 395 נקודות).

עלות העבודות הנוספות :

1. התובעת עותרת בכתב התביעה לתשלום נוסף בגין התקנת תשתית חשמל לגוף תאורה ולשני גופי חשמל לשער בסכום של 540 ₪ ובנוסף לכך גם לפיצוי בסך של 500 ₪ בגין התקנת עשרה שקעי מחשב מסוג "גוויס" (ראה : סעיף 13 לכתב התביעה שכנגד מיום 29.6.2011 ; סעיף 43 לכתב ההגנה שכנגד ; סעיפים 2.6 ו – 2.7 לחוות דעת המומחה). הצדדים אינם חלוקים על כך שיש לפצות את החברה בגין ראשי התביעה הללו ומשכך הנני מוצא לנכון לקבוע כי על משפחת טל לפצות את החברה בסך של 1040 ₪.
2. עוד טוענת התובעת/נתבעת שכנגד כי יש מקום לשפותה בגין התקנת כבלים לרמקולים בסכום של 1750 ₪. על פי האמור בחוות דעתו של המומחה יש לקחת בחשבון שבכל נקודת חשמל מותקן חיווט ולכן אין מקום לשפות את החברה בגין ראש תביעה זה.
3. במענה לטענות המומחה מדגישה החברה בסיכומיה כי טענת המומחה שגויה מאחר ואין קשר בין חוטי הרמקולים אשר נרכשו בנפרד לבין מחיר נקודת החשמל ולכן יש מקום לחייבם בסכום של 1750 ₪. מאחר והתובעים לא מצאו לנכון לשלוח אל המומחה שאלות הבהרה בנוגע לראש תביעה זה ואף בחרו שלא לחקור את המומחה בביהמ"ש הרי שאינני מוצא לנכון להתערב במסקנתו ולפיה אין לפצות את החברה בגין רכיב תביעה זה.
4. החברה עותרת בכתב התביעה לחיוב בני הזוג בסכום של 2000 ₪ בגין העתקתו של ארון החשמל הזמני. על פי האמור בחוות דעתו של המומחה למרות שמחירה של "הזנת החשמל הזמנית" היה 2000 ₪ הרי שלא פורט אלו פעולות ננקטו על ידי החברה לצורך ביצוע העבודה ולא הוצגה לו אסמכתאות רלוונטיות בנוגע לפעולות אשר בוצעו בנדון על ידי הקבלן ומשכך הינו ממליץ על דחיית התובענה בגין רכיב תביעה זה.
5. מאחר והחברה בחרה שלא לעמת את המומחה עם קביעותיו שבנדון באמצעות שאלות הבהרה או לחילופין במהלך שלב חקירתו בביהמ"ש ומאחר שמר זהבי לא אישר בתצהירו או בעדותו בביהמ"ש את ביצוע העבודה, וזאת בניגוד לאמור בתצהירו של מר שויקה (ראה : סעיף 26 לתצהיר), הנני מוצא לנכון לדחות את התובענה בגין רכיב תביעה זה.
6. התובעת עותרת בכתב התביעה לחייב את משפחת טל לפצותה בגין התקנת דימרים (עמעמים) בסכום של 3360 ₪. על פי האמור בחווה"ד מדובר בתוספת שאינה נזכרת במסגרת הצעת המחיר או במסגרת החוזה ולכן המומחה מציין כי הסוגיה תיבחן במידה ויועברו אליו אסמכתאות מתאימות.
7. החברה מציינת בסיכומיה כי בנספח מספר 2 לחווה"ד, שהינו טבלת המחירים שנערכה ע"י החשמלאי מאיר איטח, מצוין כי עלות של עמעמם בודד הינה 590 ₪ ולכן עלותם של חמישה דימרים הינה 2950 ₪ ומשכך בהתחשב בעלות העבודה בתוספת מע"מ העלות הכוללת של התקנת הדימרים הינה 3360 ₪.
8. במסגרת שאלות ההבהרה ציין המומחה כי המחירון אשר הועבר לעיונו משקף את מחיר העמעם אולם מדובר במחיר מופחת לאחר מתן הנחה ומשכך היה על החברה לצרף חשבונית אשר מאששת את טענתה ולפיה הדימרים אכן נרכשו על ידה בפועל.
9. במענה לטענות המומחה מפנה החברה למחירון אותו צירף מר שויקה כנספח י"ד לתצהירו מיום 15.6.2016 ומנגד משפחת טל מציינת שרק חלק מהדימרים סופקו כאשר חלק מהם היה לקוי. למרות שמדובר בסוגיה משפטית בחרה משפחת טל שלא לפרט בתצהירה בסיכומיה מהו מספר הדימרים אשר סופקו לה בפועל ומהו מספר הדימרים הלקויים אלא העלתה טענה זו באופן כוללני ומבלי להציג אסמכתאות לטיעוניה ולפיכך הנני מוצא לנכון לקבל את טענת החברה בסיכומיה כי יש מקום לשפותה בגין התקנת הדימרים בסכום מופחת של 590 ₪ לדימר ובסה"כ 2950 ₪.
10. התובעת עותרת בכתב התביעה לקבלת פיצוי בסך של 10,320 ₪ בגין התקנת 129 גופי תאורה (118 יחידות לפי הרשימה ו – 11 גופים אשר הוחלפו בשל אי התאמה) בעלות של 80 ₪ ליחידה. על פי האמור בחווה"ד לא הומצאו למומחה אסמכתאות בנוגע להתקנת גופי התאורה ולכן נוכח האמור בכתב ההגנה מטעמה של משפחת טל, המציין כי הותקנו בדירה 109 יחידות בלבד, הרי שיש לפצות את החברה בסכום של 8720 ₪ (109 יחידות * 80 ₪).
11. החברה לא השלימה עם קביעת המומחה ולכן העבירה אליו בשלב שאלות ההבהרה תעודת משלוח המלמדת על רכישתם של 129 גופי תאורה מחנות בשם "תאורה וריהוט". במענה לשאלות ההבהרה השיב המומחה כי האסמכתא שצורפה אכן מלמדת על כך שנרכשו 129 גופי תאורה אולם בהינתן העובדה שלא הושגה הסכמה בין הצדדים בנוגע למספר הגופים שהותקנו הרי שאין באפשרותו לקבוע כי החברה זכאית לפיצוי בגין התקנת 20 גופי התאורה הנוספים (1160 ₪).
12. משפחת טל אמנם טוענת סיכומיה כי הותקנו בדירה 108 יחידות בלבד (כאשר בתצהירו של מר טל מצוין שהותקנו 109 גופי תאורה) דא עקא שטענה זו עומדת בסתירה לתשובתו של המומחה מטעם ביהמ"ש במענה לשאלות ההבהרה ולפיה האסמכתא שצורפה בצירוף חוות דעתו של המומחה מטעמה מצביעים על כך שאכן הותקנו בדירה 129 גופי תאורה. יתירה מכך, בחוות דעתו של המומחה מטעם משפחת טל לא צוין כי הותקנו 108 גופי תאורה מה גם שהמומחה מטעם ביהמ"ש לא נחקר בסוגיה זו במהלך חקירתו בביהמ"ש. אשר על כן, הנני מקבל את טענת החברה בסיכומיה בגין רכיב זה ומשכך הנני מוצא לנכון לקבוע כי יש לשפות את החברה בגין ראש תביעה זה בסך של 9880 ₪.
13. החברה עותרת בכתב התביעה לקבלת פיצוי נוסף בסך של 5857 ₪ בהתאם ללשון סעיף 3 לנספח הסכם ההתקשרות החוזית עם משפחת טל משנת 2005 אשר קובע באופן כולל כי התארכות תקופת העבודה מעבר לתקופה של 15 חודשים מזכה את החברה בתוספת התייקרות בהתאם לתחשיב המוצע בתצהירו (ראה : סעיף 20(ב) לתצהיר).
14. במענה לטענה זו ציינה משפחת טל כי מדובר בתחשיב מופרז וכי העבודות התארכו למשך תקופה של למעלה מ – 15 חודשים בשל התנהלותה הרשלנית ולכן גם אין מקום לשפותה. המומחה מטעם ביהמ"ש הבהיר בחוות דעתו כי קיימת מחלוקת עובדתית בסוגיה זו ולכן הציע להשלים את חוות דעתו בהתאם להכרעת ביהמ"ש.
15. למרות שמשפחת טל אינה מתייחסת בסיכומיה לקשר הסיבתי שבין התרשלות החברה בעת ביצוע העבודות לבין העיכוב בביצוען עדיין היה מקום להכריע בסוגיית ההתייקרות ובעקבות כך לקבוע האם יש מקום להנחות את המומחה להשלים את חוות דעתו.
16. התחשיב אותו מציעה החברה לצורך חישוב היקף רכיב ההתייקרות כולל בחובו את שווי מדד שנת 2007 (מועד סיום העבודות) חלקי המדד בזמן חתימת החוזה (2/2005) כאשר הסכומים המפורטים בתחשיב נגזרים מהעלות המוסכמת לצורך ביצוע העבודות בקיזוז הסכום אשר אליבא דטענתה שולם לה על ידי בניה"ז טל במשך 15 החודשים הראשונים.
17. עם זאת, מתצהירו ומעדותו של מר שויקה עולה כי מתוך הסכום המלא אותו קיבלה החברה (88,300 ₪) ניתנו חשבוניות מס בגין סכום של 46,550 ₪ בלבד (10.11.2005 ע"ס 15,000 ₪ ; 15.3.2007 ע"ס 11,550 ₪ ; 12.4.2007 ע"ס 5000 ₪ ; 31.12.2007 ע"ס 15,000 ₪) כאשר בנוסף לכך ניתן אישור בגין הפקדה בנקאית ע"ס 15,000 ₪ ביום 24.5.2007 מבלי שניתנה חשבונית מס בגין תשלום זה.
18. יתירה מכך, מעדותו של מר שויקה עלה כי התובעת לא שילמה את מלוא המיסים הנדרשים בין אם במועד הנדרש ובין אם באופן רטרואקטיבי בגין חלקם הארי של הסכומים המוסכמים (ראה : סעיף 29 לתצהיר מר שויקה ; עמוד 36 שורה – עמוד 37 שורה 17 לפרוטוקול) ולכן איני מוצא לנכון לקבוע כי יש מקום לשפות את החברה בגין רכיב תביעה זה.
19. נוכח קביעתי מעלה ולפיה החברה זכאית לתשלום כולל של 77,860 ₪ שעה שעל פי הודאתה שולמו לה בפועל על ידי בניה"ז טל 88,300 ₪ הרי שתביעת החברה כנגד משפחת טל נדחית.

תביעתה של משפחת טל :

1. כאמור מעלה, משפחת טל הגישה כנגד החברה תובענה כספית בסכום של 198,216 ₪. במסגרת תביעתה עותרת משפחת טל לחיוב החברה בגין ראשי התביעה הבאים : תשלומי יתר בסך של 68,540 ₪, עלות תיקוני חשמל בסך של 20,000 ₪, תיקונים נלווים בסך של 36,000 ₪ ; דיור חלופי בסך של 15,000 ₪ ; עוגמת נפש בסך של 50,000 ₪ ; חוות דעת בסך של 8676 ₪.

תביעת משפחת טל להחזר של תשלומי היתר :

1. לטענת משפחת טל, בין התאריכים 18.5.2005 ועד 20.5.2007 הועבר לחברה סך כולל של 120,800 ₪ מבלי לקבל מהחברה חשבוניות מס וזאת בהתאם לפירוט הבא :

18.5.2005 – העברת סך של 12,750 ₪ במזומן ;

6.9.2005 - העברת 14,000 ₪ במזומן ;

10.1.2005 – העברת 15,000 ₪ ;

18.11.2005 – העברת 8000 ₪ במזומן ;

7.10.2006 – העברת 3500 ₪ בשיק ;

8.10.2006 – העברת 10,000 ₪ במזומן ;

15.3.2007 – העברת 11,550 ₪ בשיק ;

5.4.2007 – העברת 5000 ₪ במזומן ;

15.4.2007 – העברת 5000 ₪ במזומן ;

17.4.2007 – העברת 5000 ₪ בשיק ;

20.5.2007 – העברת 15,000 ₪ באמצעות העברה בנקאית ;

תשלום נוסף אשר הועבר בשנת 2007 בכסף מזומן בסך של 12,000 ₪.

1. במענה לכך מציינת החברה בסיכומיה כי מתוך הסכום של 120,800 ₪ יש לקזז את הסכום אותו הייתה זכאית לקבל בגין ביצוע עבודתה בהתאם לתחשיב אותו ערכה (52,260 ₪) כך שבסופו של יום הועברו לחברה תשלומי יתר בסך של 68,540 ₪.
2. מנגד, החברה מציינת בסיכומיה כי מתוך אותם תשלומי יתר נטענים יש להפחית את הסך של 28,850 ₪ אשר לא הועברו אליה מאחר וטענת משפחת טל ולפיה בתאריך 18.11.2005 הועבר לחברה 8000 ₪ בעוד שבשנת 2007 שולמו לחברה 12,000 ₪ מתבססת על מסמך שזויף או לחילופין על מסמך אשר זויף באמצעות הדבקת חתימתו של מר שויקה על גבי המסמך.
3. בנוסף לכך, מציינת החברה כי טענת משפחת טל ולפיה בתאריך 7.10.2006 הסך של 3500 ₪ הועבר לה באמצעות שיק משוללת כל יסוד מאחר והסכום הופקד בחשבון הבנק של בנו המנוח של מר שויקה (עידו ז"ל) ואילו המחאה נוספת מיום 15.4.2007 לא נפרעה על ידי הבנק בנימוק של "עבר זמנו".
4. במהלך חקירתו הנגדית נשאל מר טל מדוע לא צירף את המסמך המקורי המצורף כנספח ט' לתצהירו, אשר לטענתו מלמד לכאורה על כך שהעביר לחברה בתאריך 18.11.2005 סך של 5000 ₪ (בכסף מזומן), ובמענה לכך השיב כי מדובר במסמך אשר נערך לפני עשרים שנה וכי במידה ויאתר את המסמך המקורי בביתו יעבירו לבית המשפט (ראה : עמוד 43 שורות 20 – 25 לפרוטוקול).
5. ככלל, בהתאם לעקרון "כלל הראיה הטובה" נדרשים בעלי הדין להציג לפני בית^-המשפט את הראיה הטובה ביותר שניתן להביאה להוכחת העובדה שאותה מבקש הוא להוכיח למעט במקרים חריגים שבהם המסמך המקורי אבד או הושמד, או שעה שהמסמך המקורי מצוי בידי אדם שלישי בנסיבות שקשה או אי^-אפשר להוציאו מידיו כך שדי בכך כי בעל^-דין ייתן טעם ראוי לאי^-הצגתו של המסמך המקורי (ראה : ע"א 6205/98 סקוט אונגר נ' דניאל עופר, פ"ד נה(5),71).
6. במקרה דנן מדובר במסמך שנוי במחלוקת ולכן יש לראות בהצהרתו מר טל להמצאת המסמך המקורי, אשר לא קוימה במקרה דנן, כהפרת דרישה להצגת מסמך מקורי אשר מוצגת מכח הוראת סעיף 170 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984. אשר על כן, סבורני כי במקרה דנן משפחת טל לא הציגה טעם ראוי לאי הצגת המסמך המקורי ומשכך הנני מקבל את טענת החברה בנוגע לאי הוכחת העברתו של תשלום זה לידיה (5000 ₪).
7. בנוסף לכך, הנני מקבל את טענת החברה ולפיה לא הוכחה טענתו של מר טל כי במהלך שנת 2007 העביר למר שויקה סך של 12,000 ₪ במזומן כתרומה על הסבל האישי והקשיים הכלכליים אשר היו מנת חלקו של מר שויקה באותה עת עקב מצבו הבריאותי הקשה ביותר של בנו המנוח (ראה : עמוד 44 שורות 17 – 24 לפרוטוקול).
8. כידוע, בהתאם לכלל של "המוציא מחברו עליו הראיה" על תובע החובה להוכיח תביעתו ברם ככל שנתבע מודה כי היה צריך לשלם סכום מסוים לתובע וטוען כי שילם סכום זה הרי שמדובר בטענה מסוג של "הודאה והדחה" ולכן הנטל להוכחת פירעון סכומים עובר אל הנתבע.
9. במקרה דנן לא שוכנעתי כי משפחת טל הוכיחה את העברת הסך של 12,000 ₪ מה גם שקשה להלום מדוע במקרה דנן מר טל דורש החזר בגין תרומה אותה העניק כמתנה למר שויקה (בניגוד להוראת סעיף 6 לחוק המתנה, תשכ"ח – 1968) ומדוע מר שויקה לא הוחתם על גבי מסמך המלמד על קבלת הכסף ועל מועד קבלתו וזאת בשונה מיתר המקרים בהם דאגו בני המשפחה לתעד בכתב את כל ההעברות הכספיות אשר בוצעו באמצעות כסף מזומן, בין היתר במסגרת דפי ריכוז התשלומים המוסכמים ומועדיהם (ראה : נספח י"א לתצהיר מר טל).
10. כמו כן, אינני מוצא לנכון לקבל את טענתה של משפחת טל ולפיה המאה אשר הועברה אל התובעת בתאריך 15.4.2007 חוללה בשל הפקדת השיק טרם מועד פירעונו (ראה : עמוד 43 שורה 26 –עמוד 44 שורה 12 לפרוטוקול) וזאת מאחר שלא הוצגה על ידו אסמכתא מתאימה מהבנק ואף לא נתבקשה העדתם של נציגי הבנק בנוגע לטענה זו וזאת למרות שבמהלך עדותו התחייב להמציא אסמכתא מתאימה לביהמ"ש.
11. אשר לטענתו של מר טל ולפיה הסך של הסך של 3500 ₪ שולם לידי החברה בתאריך 7.10.2006 באמצעות שיק ולמרות זאת לא ניתנה לו חשבונית מס לאחר תשלום הסכום האמור ציין מר שויקה בתצהירו כי השיק הוסב לפקודת בנו המנוח בתמורה לרכישת גופי תאורה.
12. במהלך עדותו בביהמ"ש ציין מר שויקה כי לא קיבל את השיק וכי ככל הנראה הסכום הועבר לידי בנו המנוח לצורך רכישת גופי תאורה (ראה : עמוד 35 שורה 34 - עמוד 36 שורה 7 לפרוטוקול) אולם חרף זאת לא הוצגה כל אסמכתא המאשרת טענה זו ואף לא הוכח תשלום יתר בסך של 4000 ₪ בגין רכישת חומרי גלם ומשכך גם דינה של טענה זו להידחות.
13. מן המקובץ מעלה עולה כי במהלך השנים 2005 ועד 2007 משפחת טל העבירה לחברה 99,800 ₪ (120,800-5000-12,000-4000). נוכח קביעתי מעלה ולפיה היקף התשלומים הכולל לו הייתה זכאית החברה הינו 77,860 ₪ הרי שמדובר בתשלום יתר של 21,940 ₪ ומשכך על החברה לשפות את משפחת טל בגין רכיב תשלומי היתר בסך של 21,940 ₪.

תביעת משפחת טל לפיצוי בגין ליקויי בנייה :

1. משפחת טל עותרת בכתב התביעה לחייב את החברה לפצותה בסכום כולל של 56,000 ₪ כדלקמן : 20,000 ₪ בגין תיקונים בתשתית החשמל של הבית (גופי תאורה, הזזת 30 נקודות חשמל, חציבת והארכת הצנרת וכו') ובנוסף לכך 36,000 ₪ בגין תיקונים נלווים (תיקוני גבס, החלפת אריחי שיש, עבודות איטום, ניקוי הבית וכו').
2. במסגרת חוות דעתו של המומחה מטעם משפחת טל, המהנדס קראוסהר, נטען אמנם כי לא נמצאו על ידי המומחה ליקויים מהותיים בנוגע לטיב עבודות החשמל שבוצעו בדירה אלא כי בוצעה עבודה רשלנית בעת ביצוע עבודות החציבה והתקנת צנרת החשמל וכך גם בעת סימון הגבהים והתקנת גופי התאורה. לעמדתו של המומחה מטעמה של משפחת טל עבודת החשמל בוצעה באופן מקצועי וברמה נאותה בעוד שעבודת החציבה וההתקנה של צנרת החשמל וכן גם של קופסאות החשמל בוצעה באופן רשלני ביותר.
3. על פי הערכת המומחה עלות הפיצוי בסך של 56,000 ₪ (בצירוף מע"מ) כוללת החלפה וחיבור מחדש של 50 גופי תאורה מתוך 129 גופים בעלות משוערת של 250 ₪ לגוף תאורה בסכום כולל של 12,500 ₪. בנוסף לכך, טוען המומחה כי יש להזיז 30 נקודות חשמל בעלות כוללת של 7500 ₪ (250 ₪ ליחידה) ובנוסף לכך תיקוני גבס בעלות של 8000 ₪, תיקוני טיח בעלות של 3000 ₪, צביעה מחודשת של קירות בעלות של 12,000 ₪, החלפת אריחי שיש באמבטיה בעלות של 4000 ₪ וכן תיקונים בעלות של 5000 ₪ וכן גם עבודות ניקיון ופינוי רהיטים בסכום של 4000 ₪.
4. במענה לטענות אלו מדגיש המומחה מטעם ביהמ"ש כי נקודות החשמל מותקנות לפני תחילת ביצוע עבודות הטיח ולכן אין לייחס כל משמעות של ממש לסטיות מינוריות אשר בוצעו בעת התקנת חלק מנקודות החשמל.
5. בנוגע לטענת משפחת טל ולפיה גופי התאורה הותקנו בתקרות הגבס באופן לקוי בשל בליטה של 2 – 3 ס"מ מעבר למישור הגבס התחתון ובשל מיקומן באופן בעייתי מציין המומחה כי בפרק המבוא של תקן הבנייה הרלוונטי (ת.י. 789) מצוין באופן מפורש שלא ניתן להשיג דיוק מוחלט בשלב הבנייה אל מול תכניות הבנייה וזאת בשל העדר התאמה בין מבנה מכשירי המדידה, אופן השימוש במכשירי המדידה ומיומנות המודדים ותנאי השטח בעת ביצוע עבודות המדידה. עוד ובנוסף, מדגיש המומחה כי מכון התקנים הישראלי קובע שני דרוגים – דרוג משני כאשר לא קיימת בעיה בטיחותית, תפקודית או אסטטית ודרוג מהותי כאשר מתגלעות בעיות תפקודיות,בטיחותיות או אסטטיות בדרוג קריטי.
6. בהתאם להנחיות הללו קובע המומחה מטעם ביהמ"ש בחוות דעתו כי במטבח הבית קיימת סטייה של 0.5 ס"מ בין שתי שורות מקבילות (מרחק של 36 ס"מ בשורה אחת ו – 36.5 ס"מ בשורה השנייה) וכך גם ביחס לשבעת גופי התאורה הממוקמים לאורך 4.7 מ' אשר מרוחקים מהקיר במרחק של 14.9 ס"מ ל – 15.5 ס"מ. לדעת המומחה אין מדובר בסטייה מהותית או בפגם אסתטי בולט ולכן אין הוא מוצא לנכון לשפות את משפחת טל בגין רכיב תביעה זה.
7. ביחס לעשרת גופי התאורה הממוקמים בצורת ריבוע בחדר האורחים (מול מכשיר הטלוויזיה) מדגיש המומחה כי מדובר בסטייה לא מהותית של כ – 1 ס"מ. עוד קובע המומחה כי בחדר האורחים ישנם שני גופי תאורה אשר ממוקמים האחד מול השני בסטייה בולטת של 6 ס"מ וכי את הסטייה הזו יש לתקן באמצעות הזזתם.
8. המומחה אף קובע כי במבואת הכניסה (מול דלת הכניסה) קיים מקבץ של 8 גופי תאורה המסודרים בריבוע כך שהסטייה המקסימלית של שני גופים סמוכים צ"ל 1.3 ס"מ ולכן לשיטת המומחה אין מדובר בפגם אסתטי. בנוסף לכך, דחה המומחה את טענת משפחת טל בדבר סטייה מהתקן הנדרש בנוגע לעבודות החשמל אשר בוצעו במבואת הדירה.
9. בנוגע לעבודות אשר בוצעו בחדר השינה של הדירה מבהיר המומחה כי מתוך כלל מקבצי גופי החשמל שהותקנו נתגלע פגם אסתטי רק באחד מהם בשל סטייה של 2 ס"מ בעוד שביתר המקבצים לא נתגלעו פגמים אסתטיים מאחר ומדובר בסטיות של פחות מס"מ.
10. ביחס להתקנת נקודות התאורה באזור המקלחות (על גבי קירות מחופים בקרמיקה) מדגיש המומחה כי מאחר וההתקנה בוצעה במיקום לא מתאים הרי שמדובר בסוגיה משפטית אשר נוגעת לתפקודו של מפקח העבודה וכי לשיטתו אין זה סביר שיתבצע תיקון אשר כרוך בפירוק קירות ואריחים שכל תכליתו הזזת נקודות תאורה.
11. לדעת המומחה, אין מקום לחיוב החברה בהזזת נקודות תאורה על מנת להתאימן למיקום מאחר ודרך המלך לשיפוי בניה"ז טל צריכה להיעשות באמצעות מתן פיצוי כספי לבניה"ז טל ולא באמצעות התקנה מחודשת של 80 נקודות התאורה ו – 30 נקודות הקיר אשר עלותן המשוערת הינה 6000 ₪ (ארבעה ימי עבודה של שני חשמלאים). במענה לשאלות ההבהרה מטעמה של משפחת טל הבהיר המומחה כי מחיר עלות התיקון בו נקב משקף עלות משוערת של ארבעה ימי עבודה (1500 ₪ ליום בתוספת חומרי עבודה) וכי לצורך ביצוע התיקון אין צורך בהחלפת פלטות גבס מאחר והזזה של נקודת תאורה בתקרת הגבס מצריכה לכל היותר תיקון מקומי באמצעות צבע.
12. לטענת משפחת טל בסיכומיה, המומחה מטעם ביהמ"ש לא שלל את טענתה ולפיה במסגרת עבודת התקנת נקודות החשמל שבוצעו בדירה נתגלעו 188 ליקויים שונים ובכלל זאת סטיות בהתקנת הנקודות במרחק של כ – 20 ס"מ מהתקן הנדרש וכן גם בהתקנת הנקודות בגובה המינימאלי המותר בתקנות (25 ס"מ).
13. משפחת טל מוסיפה והמדגישה כי מחקירת המומחה בביהמ"ש עלה כי המומחה מטעם ביהמ"ש לא בדק שטחים רבים בתוך הבית ובכלל זאת בגינת הבית, במחסן וכן גם בקומה השנייה והשלישית ואף לא השווה את המיקומים של נקודות החשמל אל מול תכניות העבודה המקוריות ובכך התנהל באופן שגוי.
14. עוד הוסיפו הנתבעים/תובעים שכנגד בטענותיהם כי במהלך עדותו בביהמ"ש סתר המומחה את הטענה אותה העלה במסגרת חוות דעתו ולפיה חלק גדול מהשקעים הותקנו מתחת לגובה המותר (25 ס"מ) ולא הבהיר די הצורך כיצד הגיע למסקנה כי התיקון מצריך ארבעה ימי עבודה בלבד.
15. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים הנני מבכר לקבל את עמדתו הבלתי תלויה של המומחה המר על פני זו של המומחה קראוסהר לאחר שהתרשם כי לא נתגלעו סטיות של ממש או פגמים אסתטיים משמעותיים בדרך התקנת גופי התאורה. כמו כן, הנני מקבל את עמדתו של מר המר ולפיה קיימות נקודות תאורה באזור המקלחות אשר בוצעו שלא בהתאם לתכנית המקורית ולכן יש לבחון האם מבחינה עובדתית הזזת הנקודות נעשתה בתיאום עם מפקח הבנייה והאדריכל.
16. מתצהירו של האדריכל מלכין עולה במפורש כי השינויים בתכנית העבודה המקורית נעשה על דעתם של בניה"ז טל ולכן גם שונה מיקומן של חלק מנקודות החשמל בהתאם לתכניות העבודה המקוריות. טיעון זה אף נתמך בעדותו של מפקח העבודה, מר זהבי, אשר הבהיר הן בתצהירו והן בעדותו בביהמ"ש נקודות החשמל הותקנו בכפוף לדרישת משפחת טל ובתיאום עם האדריכל מלכין (ראה : סעיף 9 לתצהיר ; עמוד 26 שורה 34 - עמוד 27 שורה 8 לפרוטוקול) וכן גם בעדותו של מנהל העבודה מטעם החברה, מר אשרף כאמל עואד, ולפיה השינויים שנעשו בתכנית המקורית נעשו על דעת משפחת טל ובעצה אחת עם מר זהבי ועם האדריכלים (ראה : סעיף 5 – 7 לתצהיר). משכך, הנני מוצא לנכון לדחות את טענת משפחת טל ולפיה ישנו צורך בהסדרת כלל 50 גופי תאורה ובהזזת 30 נקודות חשמל נוספות, למעט אלו אשר מפורטים בחווה"ד, וכן גם בביצוע עבודות בינוי משלימות אשר נגזרות מביצוע תיקונים אלו.
17. אשר לטענת משפחת טל ולפיה חוות דעתו של המומחה ניתנה בחסר לאחר שבמהלך עדותו של המומחה התברר כי המומחה לא ערך בדיקות מתאימות בקומה השנייה והשלישית וכן גם בגינה ובמחסן הבית יובהר כי משפחת טל לא פנתה אל ביהמ"ש בבקשה לחייב את המומחה להשלים את חוות דעתו בשתי הקומות הנוספות מה גם שבמהלך בשנת 2014 ערך המומחה מטעם ביהמ"ש שני ביקורים בדירה בנוכחותם של מר שויקה, המפקח, ב"כ החברה ומנהל העבודה שלה וכן גם בנוכחות מר טל, בנוכחות ב"כ ובנוכחות והחשמלאי יוסי אברהם. אשר על כן, גם מטעם זה דינה של הטענה ולפיה מדובר בחוות דעת חסרה להידחות.
18. משפחת טל אינה עותרת בתביעתה למתן צו עשה לתיקון הליקויים אשר נתגלעו בדירה אלא בחרה להגיש תובענה כספית ומשכך דרך המלך הינה באמצעות מתן פיצוי כספי לניזוק בגין מכלול הנזקים אשר נגרמו לו (ראה : רע"א 17559-04-16 (מחוזי ת"א) דיירי הבית המשותף ברחוב ניצן 13 אור יהודה באמצעות נציגות הבית המשותף נ' בוני התיכון הנדסה אזרחית ותשתיות בע"מ ואח' מיום 8.11.2016 והאסמכתאות דשם).
19. אשר על כן, הנני מקבל את עמדת המומחה מטעם ביהמ"ש ולפיה במקרה דנן יש לשפות את משפחת טל בגין אותם ליקויים אשר מצריכים תיקון פיזי. עם זאת, מאחר ומדובר בתיקון של מספר מצומצמם של גופי התאורה הנני מוצא לשפותם על דרך האומדן בעלות משוערת של צוות חשמלאים במשך שני ימי עבודה ומשכך הנני מורה לחברה לשפות את משפחת טל בגין ראש תביעה זה בסכום של 3000 ₪.

עגמת נפש ודיור חלופי :

1. משפחת טל עותרת בכתב התביעה שכנגד לחייב את החברה לפצותה בגין ראש תביעה זה בסכום של 50,000 ₪, דא עקא שעיון בסיכומיה מעלה כי טענה זו נזנחה לחלוטין במסגרת הסיכומים ולא הועלתה כלל בצורה מפורשת. בנוסף לכך, עותרת משפחת טל לפיצוי בסך של 15,000 ₪ בנימוק שעבודות השיפוץ יצריכו אותם להתגורר במקום חלופי בעלות של 5000 ₪ לחודש לאורך תקופה של שלושה חודשים אלא מאי שגם בנוגע לראש תביעה זה התייחסה משפחת טל בסיכומיה באופן לקוני ביותר ולכן רק מטעם זה דינן של טענות אלו להידחות (ראה : ע"א 8168/03 יאיר ארנון נ' חשמל זועבי בע"מ מיום 8.11.2009).
2. הבסיס הנורמטיבי לפסיקת פיצויים בגין נזק לא ממוני (עוגמת נפש) מעוגן בסעיף 13 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970 אשר קובע כדלקמן : "גרמה הפרת החוזה נזק שאינו נזק ממון, רשאי בית המשפט לפסוק פיצויים בעד נזק זה בשיעור שייראה לו בנסיבות העניין".
3. פסיקת פיצוי בגין עוגמת נפש נתונה לשקול דעתו של בית המשפט ואין צורך בהבאת ראיות בדבר שיעור הנזק ואף נפסק לא אחת כי פיצוי בגין עגמת נפש היא אכן מלאכה לא קלה אשר מצריכה לקיחה בחשבון של גורמים המשתנים ממקרה למקרה (ראה : ע"א 8588/06 דלג'ו נ' אכ"א לפיתוח בע"מ מיום 11.11.2010).
4. הואיל ורכיב זה נתון לאומדנו של בית המשפט, סבורני כי בנסיבות שנוצרו אין מקום לפסוק לטובת משפחת טל פיצוי בגין רכיב זה לאחר שתביעתם בנדון נדחתה. זאת ועוד, באיזון שבין היקף הליקויים הנטען (56,000 ₪) לבין היקף הליקויים אשר נפסקו בפועל (3000 ₪) ובהתחשב בכך שככל שהדרישה הנוגעת לראש תביעה זה הייתה מתקבלת היו נדרשים לכל היותר ארבעה ימי עבודה בלבד לצורך ביצוע התיקונים (ראה : סעיף 3.6 ט"ו לחוות הדעת) הרי שאינני מוצא לנכון לפצות את החברה בגין שני ראשי התביעה הללו.
5. אשר על כן, הנני מחייב את החברה לפצות את משפחת טל בסכום של 24,940 ₪.

סוף דבר :

1. לאור האמור מעלה תביעת החברה נדחית ואילו תביעת משפחת טל מתקבלת באופן חלקי. אשר על כן, הנני מחייב את החברה לפצות את משפחת טל בסכום של 24,940 ₪ בצירוף הפרשי ריבית והצמדה כדין החל מיום הגשת התביעה ועד לתשלום המלא בפועל.
2. בנוסף לכך, תישא החברה במלוא הסכומים אשר הועברו על ידי משפחת טל לידי המומחה המר וזאת בכפוף להצגת חשבוניות מס כדין. סכום זה יישא הפרשי ריבית והצמדה החל ממועד התשלום למומחים ועד למועד מתן פסה"ד.
3. כמו כן, תישא החברה בהוצאות משפט בסך של 1,200 ₪ וכן גם בשכ"ט עו"ד בסכום של 4,000 ש"ח .

ניתן היום, ט"ו אלול תשע"ח, 26 אוגוסט 2018, בהעדר הצדדים.