לפניי בקשת הנתבעת להבאת ראיות לסתור את קביעת המוסד לביטוח לאומי (להלן: המל"ל) מכוח סעיף 6ב' לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן: חוק הפיצויים).

התובע נפגע בתאונת דרכים שארעה ביום 7.11.09. הוא נפגע בעיקר בשורש כף יד ימין, היא ידו הדומיננטית.

התאונה הוכרה כתאונת עבודה.

ביום 21.11.11 סיכמה ועדה רפואית של המל"ל את ממצאיה וקבעה את נכותו של התובע כדלקמן:

"מההיבט הקליני קיים קשיון נוח של שורש יד ימין (דומיננטית) וקשיון לא נוח של האגודל וחוסר תנועות אקטיביות וקושי בסגירת האגרוף. מבחינה נוירולוגית נכותו 5% לפי סעיף 31(4)א'-1 דומה. לדעת הועדה מדובר בכף יד לא תפקודית על רקע הפגימות שתוארו והמצב תואם קטיעה של שורש היד, ומשמעו – 60% לפי סעיף 40(14) ליד דומיננטית. נכות זו כוללת את הנכות הנוירולוגית והנכות בגין הצלקות".

טענות הנתבעת

הנתבעת טוענת כי הנכות על פי הממצאים שמצאה הועדה ובהתאם לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1965, היא בשיעור של 20% בגין קשיון נוח של שורש יד ימין (לפי סעיף ליקוי 41(10)ב) ובשיעור של 20% בגין קשיון לא נוח של האגודל (לפי סעיף 44(1) בשילוב עם סעיף 43(1)(א)). סה"כ נכות משוקללת בשיעור של 36%.

קביעת הנכות בשיעור 60% לפי סעיף הדן בקטיעה של כף היד נעשתה ללא הסבר מספק ובאופן שאינו מתיישב עם ממצאי הועדה עצמה. העדר הנמקה סבירה מהווה טעם להבאת ראיות לסתור.

עוד נטען כי רופא הועדה שקבע את נכותו של התובע, ד"ר סולן, הינו מומחה אורטופד, אך אינו מומחה בתחום הכירורגיה של כף היד. מדובר בהתמחות ספציפית מוכרת [ר' תקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות) תשל"ג-1973] ובנסיבות המקרה היה על הועדה לכלול מומחה בתחום זה או למצער היה עליה להתייעץ עם מומחה מתחום זה. העובדה כי לא נכלל מומחה לכירורגית כף היד בועדה ולא נתבקש יעוץ מומחה בתחום זה, מהווה פגם מהותי בעבודת הועדה.

טענות התובע

לטענת התובע הנתבעת לא הצביעה על טעם המצדיק הבאת ראיות לסתור. הפגיעה היא בתחום מומחיותו של מומחה אורטופד והעובדה כי ד"ר סולן אינו בעל התמחות ספציפית בכירורגיה של כף היד אינה בגדר פגם מהותי היורד לשורשו של עניין. לראיה מפנה התובע למקרים בהם ממנה בית המשפט, כדבר שבשגרה, מומחים אורטופדים לפגיעות הכוללות פגיעות בכף היד.

אשר לקביעת הנכות נטען כי מדובר בקביעה רפואית שנומקה על ידי הועדה הרפואית בכך "שלדעת הועדה מדובר בכף יד לא תפקודית על רקע הפגימות שתוארו והמצב תואם קטיעה של שורש היד". העובדה כי הנתבעת או יועציה חולקים על הקביעה הרפואית אינה יכולה להוות טעם להבאת ראיות לסתור את קביעת הועדה הרפואית שניתנה כדין וללא שנמצא פגם מהותי בעבודתה.

דיון והחלטה

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים החלטתי להיעתר לבקשת הנתבעת ולהתיר הבאת ראיות לסתור את קביעת הועדה הרפואית.

אכן, לא בכל מקרה של פגיעה בכף היד שבו לא נכח בועדה מומחה בתחום כירורגית כף היד או נתבקש יעוץ של מומחה כזה יהיה בכך כדי להוות פגם מהותי בעבודת הועדה. ואולם, במקרה דנן גם מומחה הועדה עצמו ציין כי "מדובר בפגיעה משולבת לא שכיחה בשורש היד..." (ר' דו"ח ועדה רפואית מיום 8.3.12). זאת ועוד, בדו"ח הועדה מיום 31.10.11 ציין ד"ר סולן כי בדיקת EMG שבוצעה לתובע לא הסבירה את תלונותיו הנוירולוגיות ואת התמונה הקלינית ולפיכך הפנה את התובע ליעוץ מומחה נוירולוג. בחוות דעתו קבע הנוירולוג כי לתובע נכות נוירולוגית בשיעור של 5% ובין היתר קבע כי "אין חסר מוטורי ואין דלדול שרירים". זאת, בשונה ממצאיו של ד"ר סולן בדבר דלדול שרירים.

בנסיבות אלה, נוכח חומרת הפגיעה והיותה משולבת ולא שכיחה כפי שציין ד"ר סולן עצמו, ונוכח מה שנראה כפער בממצאים שלא קיבל תשובה בחוות דעת הניורולוג, נראה שנכון היה להתייעץ גם עם מומחה בתחום הכירורגיה של כף היד.

לכך יש להוסיף את הקביעה הסופית של הועדה בדבר נכותו של התובע אשר אינה מנומקת באופן מניח את הדעת. הועדה נימקה את קביעתה בכך שכף היד לא תפקודית ולכן מצבה זהה לשל קטיעה. ואולם, הדברים אינם מתיישבים עם הממצאים הקליניים שמצאה הועדה (כפי שפורט לעיל) ואשר אינם של חוסר תפקודיות מוחלט. גם בדו"ח הועדה מיום 31.10.11 ציין ד"ר סולן כי מצא "הגבלה תפקודית ניכרת", ולא חוסר תפקודיות. גם ממצאי הנוירולוג שהובאו לעיל אינם מלמדים על חוסר תפקודיות. הועדה לא נימקה את ה"קפיצה" מממצאיה שאינם מצביעים על חוסר תפקודיות מוחלט לקביעתה כי המצב זהה לשל קטיעה של כף היד.

צירופם של פגמים אלה – העדר התייעצות עם מומחה לכירורגית כף היד בהינתן הפגיעה המורכבת והלא שכיחה בכף היד, והעדר הנמקה לקביעת הנכות הסופית כאשר אין חולק כי לא מדובר במצב של קטיעה בפועל – מהווה טעם להבאת ראיות לסתור את קביעת הועדה הרפואית.

על כן, הבקשה מתקבלת. החלטת מינוי מומחה תוצא בנפרד.

המזכירות תשלח העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"א אלול תשע"ג, 27 אוגוסט 2013, בהעדר הצדדים.

יעל אילני, שופטת

סגנית נשיאה