<#2#>

נוכחים:

ב"כ המאשימה (פרקליטות) – עו"ד נעמי מששה

ב"כ המאשימה (תביעות) – עו"ד אבישי רובינשטיין

ב"כ הנאשם – עו"ד היתם חאג' יחיא

הנאשם – הובא על ידי שב"ס

פרוטוקול

עו"ד מששה טוענת לעונש: בתיק 32895-10-12 יש הסדר סגור, אנו עותרים במשותף ל- 17 חודשים מאסר בפועל, כאשר 15 חודשים מתוכם ירוצו במצטבר לעונש שיגזר בתיקים האחרים, חודשיים מאסר בחופף, מאסר על תנאי ופסילה בפועל של רשיון הנהיגה.

הנאשם הודה והורשע בכתב האישום, בתקופה הרלוונטית הנאשם היה עציר בכלא הדרים והחזיק בצוותא עם שותפו סם מסוכן מסוג הירואין במשקל של יותר מ- 11 גרם. בהזדמנות נוספת החזיק סם מסוכן מסוג הירואין במשקל 25 גרם.

שקלנו מחד את חומרת העבירות ואת התכנון שקדם לכך, את הפגיעה בחברה וכמובן את עברו הפלילי של הנאשם, שכולל בין היתר 7 עבירות של סמים, מגישה את הרישום הפלילי – מסומן תע/1. מנגד שקלנו את חלוף הזמן, מדובר בעבירות משנת 2010, את נתוניו האישיים שחברי יפרט וכן את העובדה שעונש זה ירוצה ברובו במצטבר לכל עונש אחר שיוטל בתיקים האחרים.

עו"ד רובינשטיין טוען לעונש: הנאשם יליד 1966, הודה והורשע לראשונה בתיקים אלה כבר ביום 25.4.13 אז הוצג הסדר סגור בפני כב' השופטת ציגלר. מאז התמשכו ההליכים באשמת הנאשם, אשר תימרן את הגורמים השונים והעביר תיקים ממקום למקום, עד שהודה בשנית ביום 12.6.14 בבימ"ש זה בפני כב' השופט קרשן. כפי שפירט חברי בדיון הקודם בהרחבה.

עניינם של 4 כתבי האישום – ת"פ 1480-07 הנאשם למעשה הודה והורשע כבר במאי 2007 בעבירות התפרצות לרכב בצוותא בכוונה לבצע גניבה, גניבה מרכב בצוותא, כאשר הוא גנב פלאפון. עבירה מיום 11.4.07. באותו תיק הוא לא אותר במשך זמן רב ולכן התיק נמחק לשם איתורו.

בת"פ 35947-04-11 לאחר ששוחרר בתנאים על ידי בימ"ש, הוא הפר הוראה חוקית, הוסיף חטא על פשע בכך שפרץ לרכב וגנב אותו, כאשר הוא גונב ממנו רכוש רב ובעל ערך. זו עבירה משנת 2008.

בת"פ 10476-08-10 הנאשם נמצא מחזיק בסם מסוכן מסוג הירואין לצריכה עצמית. עבירה משנת 2009.

בת"פ 21004-10-12 מדובר בקשירת קשר לבצע פשע עם אחר ותיווך בעסקאות סמים מסוכנים מסוג הירואין במשך של 7.6 גרם.

הערכים המוגנים בכל הקשור לעבירות הסמים – מדובר בעבירות שפגיעתן החברתית היא רחבת היקף ומעודדות עבירות רכוש. הנאשם הוא חלק בלתי נפרד משמעותי בהפצת שרשרת הסם. ביהמ"ש העליון גילה את דעתו כי צריך להכריז מלחמת חומרה בעבירות עין אלה. עבירות הרכוש פוגעות בתחושת הבטחון והפרטיות של הציבור והנפגעים והפיתוי לבצען הוא רב לאור הקושי לתפוס את העבריינים.

בתי המשפט מחמירים בענישה בעבירות אלו, ואני אציג פס"ד – עפ"ג 19574-02-13 מחוזי מרכז, מדובר בבחור בעל עבר ישן ולא רלוונטי שהורשע בעבירות של גניבת רכב וחבלה ופריצה, ועבירות נוספות. שם הוא עזב קהילה טיפולית, היתה לו בעיית סמים וביהמ"ש המחוזי קיבל את ערר המדינה והחמיר את עונשו לשנתיים מאסר מבלי למצות את הדין.

ת"פ 22908-01-14 שלום כפ"ס, מדובר בקבלת רכב גנוב, כב' השופט שרון קבע מתחם של 10-24 חודשים וגזר את עונשו תוך שיקולים לקולא ל- 12 חודשים יחד עם הפעלה של מע"ת, כך שירצה 15 חודשים. מפנה לאמירות של מותב זה בסעיף 9 לגזה"ד צוטט לענין שאין הבדל בענין הענישה.

עפ"ג 53068-10-13 מחוזי ירושלים. המדינה ערערה בעבירה של החזקת סם מסוכן מסוג הירואין וקוקאין שלא לצריכה עצמית. נקבע מאסר של 16 חודשים יחד עם הפעלת מע"ת סה"כ 21 חודשים. יש אמירות חשובות לענין הנזק החברתי בעבירות הסמים. מפנה לפסקה 10 בגזה"ד לענין המע"ת והחשיבות שבהפעלתו במצטבר לעונש שנגזר שזו העמדה ההרתעתית הראויה.

רע"פ 126/15 גז"ד של בימ"ש העליון, כב' השפט ג'ובראן קבע מתחם של מכירת סם מסוג קוקאין בין 8 ל- 18 חודשי מאסר בפועל. לענין החזקת סם שלא לצריכה עצמית, מתחם של 6-12 חודשי מאסר. השופט קובע ששיקולי שיקום אינם חזות הכל, באותו מקרה הושת מע"ת על מי שעבר שיקום מוצלח.

ת"פ 11055-10-12 תיק של גניבת רכב, מדובר בנאשם עם נסיבות שונות לחלוטין משלנו, אדם צעיר עם רצון לטיפול ותסקיר חיובי, ביהמ"ש קבע מתחם של 8-24 חודשי מאסר וגזר את עונשו בסך 14 חודשים.

לאור האמור וכפי שדורש תיקון 113 מאחר ומדובר באירועים בזמנים שונים, הרי שיש ליתן מתחם שונה לכל מקרה ומקרה. בת"פ 1480/07 אנו עותרים למתחם של בין 6-18 חודשי מאסר בפועל. בת"פ 35947-04-11 עותרים למתחם בשלל העבירות שבין 15 ל- 30 חודשי מאסר בפועל. בת"פ 10476-08-10 עותרים למתחם של בין מע"ת לבין 8 חודשי מאסר, בתיק 21004-10-12 מתחם שבין 12-24 חודשי מאסר.

לענין נסיבות שאינן קשורות לעבירות – מדובר בנאשם צעיר שהסמים לקחו חלק משמעותי בחייו, על אף שריצה מאסרים רבים לא היה בכך כדי להרתיעו. לנאשם 25 הרשעות קודמות, אין ספור עבירות סמים, עבירות רכוש מגוונות, בריחה ממשמורת חוקית, מרמה. ניתן להתרשם כי בכל פעם אחרי שמשתחרר ממאסר, אם קצר ואם ארוך, הרי שהוא חוזר במהרה לסורו, לבצע עבירות דומות ואף חמורות יותר.

גם במקרה דנן, תיק משנת 2007, מבצע את המיוחס לו 3 חודשים בלבד אחרי ששוחרר ממאסר של מס' שנים מוכיח היעדר מורא מוחלט בכך שהוא מבצע את המיוחס לו בכתבי האישום שעומדים כנגדו שני מע"ת.

ת"פ 2747/02 ו- 2402/02 אותו אני מגיש, הוא נדון ל- 55 חודשים בעבירות רכוש, ול- 14 חודשי מאסר על תנאי אשר חבי הפעלה במקרה זה. יראה ביהמ"ש כי באותו מקרה, אמנם ישן, הופעלו נגדו 5 מאסרים מותנים – מסומן תע/2.

מגיש ת"פ 46495-03-10 שם נגזר דינו ל- 20 חודשי מאסר בפועל על עבירות סמים, תוך הפעלת שני מע"ת שהיו לו בעבירות סמים, והוטל עליו מע"ת בן 12 חודשים לגבי עבירות על פקודת הסמים המסוכנים – מסומן תע/3.

לענין חלוף הזמן מפנה למה שאמר חברי עו"ד רווה בדיון הקודם. אין בחלוף הזמן כדי להקל עניינו של הנאשם, אלא אדרבא להחמיר. אין נסיבות לקולא אותן יכול הנאשם לזקוף לזכותו למעט הודייתו שגם אותה הוא השהה.

נבקש כי בכל המתחמים שעתרתי להם לעיל, אבקש לעתור לענישה ברף העליון למעט התיק של צריכת סמים לשימוש עצמי שם נבקש אמצע הטווח. מבקש להפעיל את המע"ת במצטבר וכן להטיל מע"ת על עבירות בהן הורשע, פסילת רשיון נהיגה בפועל ופסילה על תנאי, נבקש לחלט סכום כסף בסך 5310 ₪ שנתפסו בת"פ 21004-10-12, נבקש צו להשמדת המוצגים (סמים) וכן להחזיר לנאשם את הטלפונים ככל שלא הוחזרו.

בת"פ 1480/07 הנאשם היה עצור בין 11.4.07 עד 29.7.07.

בת"פ 35947-04-11 הנאשם היה עצור בימים 14-19.11.08.

בת"פ 21004-10-12 הנאשם היה עצור מיום 16.10.12 ועד היום.

עו"ד חאג' יחיא טוען לעונש: לענין טיעוני חברתי, בתיק הפרקליטות, הגענו להסדר לאחר שנפגשתי עם המאשימה, העליתי את כל הטענות האישיות הקשורות לביצוע העביר, הגענו לכלל מסקנה כי העונש סביר וראוי בנסיבות הענין ואפרט את נסיבותיו. אנו סבורים כי ההסדר ראוי ואבקש לכבדו.

בקשר לתיק התביעות – תיקים לה נסחבים שנים על גבי שנים ולאו דווקא בגלל אשמתו של הנאשם. התיק משנת 07' – מדובר בעבירה ישנה מאוד, מ- 11.4.07, אותו תיק הנאשם הודה בו בזמנו, התיק הלך לאיבוד ולא אותר ועל כן הותלו ההליכים, בטח שלא באשמת הנאשם. מאז ריצה הנאשם עונשי מאסר בפועל בעניינים אחרים, שיכל, לו רצה, לצרף אם התיק קיים, היה מצרף אך לא יכול היה לצרף. אנו בפתחו של טיעון משונה, 12 שנה לאחר האירוע, שחברי מבקש להפעיל תנאי בגין עבירה משנת 2007 כאשר העבירה עצמה בהתחשב בהתקדמות הנאשם בחייו, היא יחסית זניחה למצער.

עבירה נוספת בוצעה ב- 2009, החזקת סם לצריכה עצמית. התיק נפתח רק ב- 2010 כאשר הנאשם סיים הסדר ועונש בתיק נוסף 46465-03-10 אותו יכול היה לצרף ובלאו הכי זו עבירה שמתחילה בתנאי ומסתיימת ב- 8 חודשים לפי המתחם שחברי הציג, בטח כאשר הנאשם מרצה עונש בגין צירוף של כמה תיקים ומן הראוי היה לצרף גם תיק זה.

העבירה הנוספת שהודה בה הנאשם הינה הפרתך הוראה חוקית וגניבת רכב משנת 2008, גם כאן התיק נפתח רק ב- 2011, גם תיק זה יכול היה הנאשם לצרפו לתיקים האחרים ולמצער גם תיק זה נפתח באיחור רב, בטח שלא באשמת הנאשם, שלוש שנים אחרי העבירה נזכרו חבריי לפתוח את התיק הזה. גם אז ריצה הנאשם מאסר לא מבוטל, של 14 חודשים וכן הפעלות מע"ת של 12 חודשים ואנו יודעים מה המשמעות של תיק שנפתח באיחור רב ומה המשמעות הענישתית וההרתעתית בענין.

לענין קשירת קשר – בתיק זה הוא נמצא במעצר, הוא התחיל את ניהול התיק והודה בכל המיוחס לו חצי שנה לאחר מכן, ניסה ל"נקות" את כל השולחן בדמות של צירוף כל התיקים. התיק הזה מפוצל הן לתביעה והן לפרקליטות, אני התחלתי לייצג אותו רק בענין התיקים של הפרקליטות, התקשרו אלי מהסניגוריה כי קיים הסדר סגור ולאחר שישבתי עם הנאשם, לא נתתי חוות דעתי לענין העונש כי לא הכרתי את התיקים ולכן לא נתתי את דעתי, אך הנאשם שב והשמיע באזני כי דעתו לא נוחה מהצעת התביעה ועל כן התקיימו טיעונים פתוחים.

לענין קשירת קשר לביצוע פשע, זאת העבירה היחידה שהנאשם ביצע לאחר שחרורו מהכלא, הבעיה העיקרית של הנאשם היא התמכרות לסמים. הנאשם נולד לאווירה מאוד קשה, אמא יהודה, אבא מוסלמי שלימים שניהם נטשו אותו ונותר לחיות אצל סבתו שהינה דלת אמצעי, בעיקר חי כל ימיו ברחוב, נקלע להתמכרות לסמים ומכאן גם העבירות כפי שביהמ"ש יכול לראות במרש הפלילי שלו הן עבירות יוצאות פועל התמכרותו לסמים הן במישור הרכושי והן במישור הסמים וכל שמה שרצה זה לספק לעצמו את הסם. אני רואה את החסרון של הענין בהתייחסות האישית לגבי הנאשם הזה. הנאשם הזה לא רצה למשוך זמן כפי שציין חברי. הנאשם הזה נמצא בתנאי מעצר כבר 3 שנים, מאוק' 2012 והיום אנו באוק' 2013. שלוש שנים הוא בתנאי מעצר, הוא לא ביקש להגיש בקשה להשתחרר. הוא בא היום לתת את הדין, לנקות שולחן, הוא מנסה בין כתלי הכלא לא להשתמש ולא לגעת בסמים, זה הרצון שלו, לצאת ממעגל הסמים. אם נסכם את כל עונשי המאסר שריצה, אנו רואים שיש כאן בן אדם שנפל קרבן למערכת ואני לא סבור שעונשים אלה, ועוד שנת מאסר יותר או פחות, זה מה שישנה את הענין ולכן גם לזה צריך לתת את הביטוי כשאנו נותנים את הענישה בסופו של יום.

לאחר שרוב העבירות הן עבירות מאוד ישנות שהיו יכולות להיות מצורפות לתיקים אחרים, גם התנאי, גם ביצוע התנאי מ- 2003 על עבירות שבוצעו 8 שנים קודם לכן.

לכן אני מבקש לנהוג עם הנאשם במידת הרחמים, לנסות לתת לו צ'אנס לצאת, לנקות את עצמו מהסם, לצאת לדרך חדשה, ענישה מאחורי סורג ובריח זה לא הדבר שישנה כאן למצער, אלא מה שישנה כאן זה הסתכלות הגורמים המטפלים השונים בבעיה.

הנאשם: אני רוצה קודם לבקש סליחה על מה שעשיתי, אני לא זוכר אף פעם מה הייתי עושה, אף פעם לא חשבתי להשתחרר ולהיות בחוץ, תמיד הייתי בבית סוהר, לקחת תיקים של אנשים כדי לשרוד, יש חלק מהתיקים שלקחתי של אנשים כדי לשרוד. תמיד רציתי רק לשרוד ולהשתמש בסמים ולהיות בבית סוהר כי אין לי כסף, אין לי מי שידאג לי, אי אפשר לחיות בבית סוהר בלי אף אחד, ההורים שלי גרושים, כל אחד מהם התחתנו, אמא שלי ברעננה ואבא שלי בטייבה, אני גדלתי ברחובות, הלכתי לדרך הפשע, לא הייתי מקובל, אף אחד לא עזר לי ונפלתי בסמים. הייתי מכור חזק לכדורים, גם יש לי עבר פסיכיאטרי כי לא הייתי זוכר כלום, מה הייתי, מה אני רוצה מהחיים, יש לי עבירות שעשיתי שאני לא זוכר בגלל הכדורים והסמים. הייתי כרוני, משתמש כבד. היום אני נקי בכוחות עצמי, בלי שום טיפול, עזבתי את הסבוטקס והיום אני נקי מהכל. אני מבקש שיהיה לי צ'אנס והזדמנות כי אני בן 50, לא נשוי, לא כלום, עכשיו רק אני חושב על עצמי, אף פעם לא חשבתי על עצמי שאהיה בחוץ או אתחתן.

אני מוכן לתת בדיקות שתן, ולהיות במעקב טהור, כבר 3 שנים שאני לא נוגע בכלום, לא סמים ולא כלום ועכשיו המחשבה שלי אחרת, להיות בן אדם כמו כולם. הסמים היו משפיעים עליו יותר מידי וגם המשבר שלי שאף אחד לא עוזר לי, בלי כסף, בלי בגדים, בלי שום מקום, בלי בית. הייתי הולך לסמים לשכוח מהבעיות, לשכוח מהמשפחה, לברוח מהמציאות ומכולם. זה טעות. כל מה שעשיתי זו היתה טעות, אני לא יודע מה הייתי עושה עם המשפחה. גם הכדרים השפיעו עלי ואני לא זוכר מה הייתי עושה. אני מבקש סליחה ואני לא אחזור על זה, הקש שבר את הגב של הגמל, אין כח להמשיך עם הדברים האלה. אני רוצה להיות בן אדם ישר.

<#3#>

גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות שונות בחמשת התיקים שבכותרת כפי שיפורט להלן על פי סדר האירועים. בד בבד יצוין, כי הודאתו של הנאשם באחד התיקים הייתה במסגרת הסדר טיעון.

בת"פ 1480/07 מדובר באירוע שהתרחש בחודש אפריל 2007 כאשר הנאשם פרץ לרכב בצוותא עם אחר וגנב ממנו טלפון סלולרי.

בת"פ 35947-04-11 דובר באירוע שהתרחש בחודש נובמבר 2008 כאשר הנאשם הפר תנאי מעצר בית, גנב רכב ואגב כך גם גנב מהרכב כלי עבודה שונים וערכת עזרה ראשונה.

בת"פ 10476-08-10 מדובר באירוע שהתרחש בחודש ספטמבר 2009 כאשר הנאשם החזיק ברשותו סם מסוכן מסוג הירואין בכמות של כ- 0.08 גרם לצריכה עצמית.

בת"פ 32895-10-12 מדובר באירוע שהתרחש בחודש מאי 2010 כאשר בהיותו של הנאשם עציר החזיק בגופו כמות כוללת של 26 גרם הירואין ובנוסף נאשם אחר שכבר נשפט החזיק עבור הנאשם בגופו של אותו אחר כ- 11 גרם הירואין נוספים.

בת"פ 21004-10-12 מדובר באירוע שהתרחש בחודש אוקטובר 2012, כאשר הנאשם קיבל לידיו, על פי תכנון מוקדם עם קונה, סך של 8 גרם קוקאין לערך ובהתאם לתכנון המוקדם מכר אותו לאותו קונה.

הנה כי כן, העבירות שביצע הנאשם מתחלקות לשתי קטגוריות. קטגוריה אחת הינה עבירות רכוש והקטגוריה השנייה הינה עבירות סמים. מדובר בשתי הקטגוריות בעבירות שהינן נפוצות מאוד, פוגעות בערכים מוגנים ברורים של רכוש הפרט מחד ושלמות הגוף מאידך.

באופן פרטני לכל אחד מהאירועים יצוין תחילה כי לגבי האירוע הרביעי בסדרו, הגיעו הצדדים להסדר טיעון לפיו יוטל על הנאשם עונש מאסר בפועל של 17 חודשים כאשר 15 ממנו יצטברו לעונש המאסר בפועל שייגזר על הנאשם בגין ארבעת האירועים הנוספים והיתרה בחופף לכך. יצוין כי מדובר בהסדר סביר בנסיבות האירוע, לרבות החומרה היתירה של ביצוע הדברים במסגרת בית מעצר ותוך פרופורציה מתאימה לעונש שהוטל על הנאשם הנוסף באירוע זה. לפיכך, אאמץ את ההסדר, לרבות הרכיבים הנלווים של מאסר מותנה ופסילת רישיון נהיגה בפועל.

באשר לאירוע הראשון כרונולוגית, הרי שאמנם הנאשם לא גנב את הרכב אלא רק פרץ לו, אך גנב רכוש בעל ערך כטלפון סלולרי, כאשר פן לחומרה הינו שהדברים נעשו בצוותא עם אחר. סבורני כי בנסיבות האירוע ובשים לב לרמת הענישה הנהוגה, יש מקום לקביעת מתחם של 6 עד 18 חודשי מאסר בפועל לצד מאסר על תנאי ואפשרות לשילוב רכיבים כספיים.

באשר לאירוע השני כרונולוגית, כאן כבר מדובר בגניבת רכב ממש כאשר הדברים מלווים בגניבת רכוש בשווי מצטבר לא מועט, כאשר חומרה יתירה יש לראות בכך שהנאשם מעל באמון ביהמ"ש אשר הורה על שחרורו בתנאים מגבילים של מעצר בית אותם הפר לצורך ביצוע עבירות הרכוש. סבורני כי בנסיבות האירוע ובשים לב לרמת הענישה הנהוגה, יש מקום לקביעת מתחם של 9 עד 24 חודשי מאסר בפועל לצד מאסר על תנאי ואפשרות לשילוב רכיבים כספיים.

באשר לאירוע השלישי כרונולוגית, אמנם מדובר בסם קשה מסוג הירואין, אולם יחסית למנות הקטנות שבשימוש בסם זה, עדיין מדובר בכמות קטנה מאוד. סבורני כי בנסיבות האירוע ובשים לב לרמת הענישה הנהוגה, יש מקום לקביעת מתחם ממאסר על תנאי עד 12 חודשי מאסר בפועל ומאסר על תנאי, לצד אפשרות לשילוב רכיבים כספיים ופסילת רישיון נהיגה.

באשר לאירוע החמישי כרונולוגית, כאן מדובר גם כן בסם קשה, הפעם קוקאין, ואולם בכמות גדולה יחסית למנות הקטנות שבשימוש בסם זה באופן שנראה שמספיקה ללא מעט מנות. נוסף על כך, המדובר לא בהחזקה אלא בתיווך בין מוכר הסם לבין הקונה שלו, כאשר אין צורך להכביר מילים על התרומה של מתווכים בעסקאות סמים להצלחת עסקאות אלה מנקודת מבט של המעורבים בהן. סבורני כי בנסיבות האירוע, בשים לב לרמת הענישה הנהוגה, יש מקום לקביעת מתחם של 12 חודשי מאסר בפועל עד 30 חודשי מאסר בפועל לצד מאסר על תנאי ואפשרות לשילוב רכיבים כספיים ופסילת רישיון נהיגה.

כשיקולים שיש מקום לקבוע לאחר קביעת המתחמים, יש מקום להידרש למספר עניינים לחובתו וזכותו של הנאשם.

ראשית, המדובר במי שלחובתו עבר כבד במיוחד, הן בעבירות סמים והן בעבירות רכוש, הן בעבירות שבוצעו טרם ביצוע העבירות שכאן והן בעבירות שבוצעו לאחר חלק מהעבירות שכאן וטרם ביצוע חלק אחר מהעבירות. התמונה הכוללת ממעשיו של הנאשם בתיקים שבפני בשילוב עם עברו הפלילי הינה של מי שלמרבה הצער סיגל לעצמו דרך עבריינית במשך שנים רבות והוא לא מורתע מהעונשים הרבים שקיבל בגין עבירות אלה לרבות מאסרים בפועל לתקופות של חודשים ואף שנים ולרבות מאסרים מותנים שחלקם הופעלו עם השנים וחלקם עומדים להפעלה כעת כפי שיפורט להלן.

באשר למאסרים המותנים שהפעלתם רלוונטית כיום, הרי שעסקינן תחילה בת"פ 2402+2747/02 עת המדובר במאסר מותנה של 14 חודשים בגין עבירות רכוש ברכב שהוטל על הנאשם בחודש אפריל 2003 אך הינו רלוונטי לאירוע הראשון שפורט לעיל, אשר בוצע כאמור בשנת 2007 או אז המאסר המותנה עדיין היה בתוקף נוכח מאסר בפועל ממושך שריצה הנאשם בתיק שבו הוטל המאסר המותנה. יובהר בהקשר זה שאמנם ניסוח עונש המאסר המותנה לא קובע ב"רחל בתך הקטנה" שהתקופה שלו בת 3 השנים תתחיל מיום סיום המאסר בפועל, אלא שנאמר לשלוש שנים בלבד. עם זאת, סעיף 52(ג) לחוק העונשין קובע שבמקרה שהנדון נושא מאסר, הרי שתקופת התנאי תתחיל ביום שחרורו מן המאסר.

נוסף על כך, קיים עונש מאסר מותנה בגין עבירות על פקודת הסמים המסוכנים מת"פ 46495-03-10 שניתן בחודש פברואר 2011 ועל כן האירוע היחיד שרלוונטי לו הינו האירוע החמישי כפי שתואר לעיל.

לא מצאתי במקרה זה לגבי כל אחד מהמאסרים המותנים בפני עצמו סיבה לחרוג מהכלל בדבר הפעלת מאסר על תנאי ובמצטבר לעונש בגין התיקים שבפני. כאמור, המדובר בנאשם שסיגל לעצמו אורח חיים עברייני ללא כל הרתעה מעונשי מאסר בפועל ומותנה שנגזרו עליו ומשכך אחת דינו להפעלה במצטבר של כל אחד מהתנאים. עם זאת, ככל שהמדובר בשאלת הצבירה או החפיפה של המאסרים המותנים בינם לבין עצמם, סבורני כי ניתן להתחשב במידת מה בנאשם בשים לב לכך שהמאסר המותנה בגין עבירות הרכוש ברכב הוטל עליו לפני למעלה מ- 12 שנים. משכך, סברתי שסה"כ מאסרים מותנים יש להפעיל במצטבר 18 חודשים ולא 26 חודשים כפי שהיה נעשה אילו בינם לבין עצמם מאסרים מותנים אלה היו מופעלים במצטבר.

אין כל מקום לזקוף לזכות הנאשם את שיקול חלוף הזמן מביצוע רוב העבירות. אמנם הדברים צויינו בהסדר לגבי האירוע הרביעי, אך מבלי שהדבר יביא לשינוי מסקנתי לעיל בדבר אימוץ אותו הסדר, הרי שלטעמי מדובר בשיקול שגוי. המדובר במי שפעם אחר פעם עבר עבירות כך שהעיד על עצמו שחלוף הזמן אינו מועיל לו, אלא להיפך, ולבסוף מעשיו נקטעו אך ורק בגין מעצר שבו הוא נתן מזה כשלוש שנים בגין האירוע החמישי.

אין ספק שלזכות הנאשם יש לזקוף את הודאתו במיוחס לו, אדרבא כשמדובר בנטילת אחריות וחסכון זמן לא בתיק אחד אלא בחמישה תיקים. עם זאת, יש לזכור גם שמאז הודה בכל תיק ותיק, הודאות שלא ניתנו כמקשה אחת, עבר זמן רב עד שהגענו סוף סוף למלאכת גזירת הדין וזאת עקב בקשות דחיה שונות של הנאשם ובא כוחו, בעיקר על רקע נסיונות מיצוי מו"מ והצירוף של התיקים זה לזה.

הסניגור הצביע אף על נסיבות החיים הקשות של הנאשם שהובילו אותו לדרכו העבריינית. עם כל הכבוד, סבורני שכאשר מדובר בהסתבכויות בשיעור כה רב עם החוק, הרי כיום כבר לא ניתן להביא בחשבון רקע זה כשיקול לטובת הנאשם. מן הסתם הדבר בא לידי ביטוי בפעמים הראשונות שבהן נתן את הדין על מעשיו ואולם כאשר הוכיח בהתנהלותו שהתחשבויות בתי המשפט לא מועילות, הרי שאין מקום שיזכה בגין האמור בהתחשבות נוספת.

הנאשם בדברו האחרון צייר תמונה של מי ששם את עברו מאחוריו, שהוא נגמל מהשימוש בסמים. על כך יש לומר שלאחר הסתבכויות כה רבות, היה מקום לעבות את דבריו של הנאשם באמצעות בדיקות מתאימות או סיכום תכנית גמילה או כל אסמכתא אחרת וחיצונית לנאשם. מעבר לכך, גם אם הייתי מניח שהנאשם צודק בדבריו, הרי הפעמים הרבות שבהן חזר לסורו לאחר שסיים ריצוי עונש כזה או אחר מלמדות על כך שמדובר באדם לא יציב בהתנהלותו ומשכך, גם אם היה נקבע שהוא גמול, לא ניתן לסבור בוודאות שהדבר יארך לאורך זמן. אולם מעבר לכך, יש לזכור שהנאשם נותן את הדין היום על עבירות שרוב רובן לא קשורות לשימוש בסמים או החזקת סמים לצריכה עצמית. המדובר בעבירות שניתן לבצען ומבוצעות לא אחת, גם על ידי אנשים שאינם סובלים מהתמכרויות לסמים.

בשים לב לכל האמור, סברתי כי בגין ארבעת האירועים שלגביהם הצדדים לא הגיעו להסדר, יש מקום להטיל על הנאשם 36 חודשי מאסר בפועל וכאמור לצבור לכך את 18 החודשים המהווים הפעלה מצטברת משולבת (תוך חפיפה חלקית), של שני המאסרים המותנים. נוסף על כך ובהתאם להסדר בגין האירוע הרביעי, יש לצבור לסך של 54 חודשי מאסר בפועל לעיל, 15 חודשי מאסר בפועל נוספים, משמע סה"כ המאסר בפועל של הנאשם יהיה 69 חודשים. נוסף על כך, מאסר מותנה משמעותי כמו גם פסילת רשיון נהיגה בפועל ועל תנאי. אין מקום בנסיבות הענין לקנס נוכח אי עתירת התביעה לכך, מה גם שמדובר באדם שקשה לי לראות איך ישלם כל קנס שהוא בהיותו נתון במאסר לתקופה שגם לאחר קיזוז ימי מעצר, הינה תקופה ארוכה יחסית.

הנה כי כן, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

א. 69 חודשי מאסר בפועל מהם יש לקזז את תקופות המעצר הבאות: 11.4.07 עד 29.7.07,

14-19.11.08, 16.10.12 ועד היום.

ב. 18 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא שבמשך 3 שנים מהיום לא יעבור עבירה על פקודת הסמים המסוכנים מסוג פשע.

ג. 12 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא שבמשך 3 שנים מהיום לא יעבור עבירה על פקודת הסמים המסוכנים מסוג עוון.

ד. 18 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא שבמשך 3 שנים מיום שחרורו ממאסר, לא יעבור עבירת רכוש מסוג פשע.

ה. 12 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא שבמשך 3 שנים מיום שחרורו ממאסר, לא יעבור עבירת רכוש מסוג עוון.

ו. פסילה בפועל מלהחזיק ו/או מלקבל רישיון נהיגה לתקופה של 12 חודשים החל מיום שחרורו ממאסר. נוכח דברי הנאשם כי אין לו רישיון נהיגה, יש להסתפק בכך חלף אקט של הפקדת הרישיון במזכירות.

ז. פסילה על תנאי מלהחזיק ו/או לקבל רישיון נהיגה לתקופה של 12 חודשים באם בתוך 3 שנים מיום שחרורו מהמאסר יעבור עבירה על פקודת הסמים המסוכנים.

ניתן צו להשמדת הסמים שנתפסו וכן להחזרת הפלאפונים שנתפסו מידי הנאשם, ככל שטרם הוחזרו לו.

בנוסף הריני מורה על חילוט של 5,310 ₪ שנתפסו מהנאשם במסגרת חקירת האירוע החמישי שהוזכר לעיל.

זכות ערעור לבית-המשפט המחוזי בלוד בתוך 45 יום.

<#6#>

ניתן והודע במעמד הצדדים, היום ב' חשוון תשע"ו, 15/10/2015.

הוקלד על ידי מירי שרפי