1. לפני בקשת הנתבע להורות למשיב להשיב לשאלון שהומצא לו וזאת באמצעות הגורם האחראי למענה לשאלות הרלוונטיות תוך שהנתבע נוקב בזהותם של בעלי התפקיד הראויים מבחינתו.

2. ברקע – תביעת המשיב לסילוק יד המופנית כנגד המבקש משזה פלש על פי הנטען למקרקעין המצויים בניהולו של המשיב במושב נהורה והחל עושה שימוש במבנה שם כמסגריה תוך ביצוע תוספות בניה ללא היתר כחוק.

3. לטענת המבקש, המענה אשר ניתן לשאלון, אין בו די. לחלק מהשאלות השיב המצהיר כי אינו יודע את התשובה, הגם שעסקינן במידע המצוי ברשות המשיב. חלק אחר של השאלות נענה באופן חלקי בלבד.

המבקש אף התכבד ופירט מהו החסר לשיטתו תוך שהבהיר נחיצות המענה לשאלות החסרות.

4. המשיב סבור כי אין להידרש לבקשה אשר הוגשה באיחור רב. מכל מקום ולטענתו, עסקינן בשאלון המהווה משום "מסע דייג" והכולל שאלות קנטרניות. המצהיר אשר השיב לשאלון – מר שלמה כהן עשה כן בהתאם לידיעותיו כמפקח באזור הנדון, על פי חומר המצוי בתיקי המינהל ולאחר בדיקה שנעשתה עם מחלקות רלוונטיות במינהל.

5. אקדים ואציין ובכל הנוגע למועד הגשת הבקשה, כי זו אכן הוגשה באיחור שאינו זניח.

בית המשפט נתן כבר את דעתו בדיון להשתהות בהשלמת ההליכים המקדמיים ובכל זאת, לפנים משורת הדין, איפשר הגשת בקשה בעניין זה תוך קביעת לוח זמנים מדוקדק כאמור בפרוטוקול הדיון מיום 8.1.12. לוח זמנים זה נקבע מתוך מגמה להביא לסיום ההליכים המקדמיים כבקר בחודש 3/12, קרי - טרם הגיע המועד שנקבע להגשתם של תצהירי עדות ראשית.

הבקשה דנן הוגשה ביום 28.5.12 ואין ספק כי אכן באיחור הוגשה ותוך שהמבקש עושה דין לעצמו ונמנע מהגשתם של תצהירי עדות ראשית כנדרש.

ראוי לציין כי המבקש בתשובתו מיום 26.6.12 לא טרח כלל להשיב לטענת המשיב בהתייחס לאיחורו זה וליתן מענה, כמתבקש למעשה, אף לבית המשפט, ובסופו של דבר הביא לדחייתו של הדיון שנקבע ליום 27.6.12.

במצב דברים זה, נוטה אני לדחות בקשה זו על הסף, אולם תחת זאת מצאתי מקום ליתן מענה לאיחור זה הן בהוצאות שתפסקנה והן בצמצום הצו הניתן לכדי הנחזה כנחוץ ביותר כמפורט להלן.

6. "כידוע, מטרת השאלון היא לצמצם ככל האפשר את שמיעת המשפט גופו, כשם שמטרתם של הפרטים הנוספים היא לצמצם ולהבהיר את השאלות השנויות במחלוקת". (ראה רע"א 557/00 אפרופים שיכון וייזום 1991 בע"מ נ' מדינת ישראל).

עם זאת, "אין להרשות הצגת שאלה בנסיבות שמתן התשובה לאותה שאלה עלולה 'להכביד' יתר על המידה על הצד הנשאל" (ע"א 41/49 כיאט נ' כיאט, פ"ד ג 113, 122 (1950) (השופט אגרנט כתוארו אז)).

7. על רקע האמור לעיל ולאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים ובכלל זאת להסברו של המבקש באשר לנחיצות ההשלמות המבוקשות, מצאתי מקום להורות כדלקמן:

א. בהתייחס לשאלות 3, 4 הנוגעות לדוחות פיקוח שהופקו, הרי שאלו נדרשות על רקע טענת המבקש לקיומה של ידיעה מצד המשיב אודות שהות המבקש במקום לצד בעלי עסק נוספים במתחם הנדון ובמידה מסויימת לביסוס הטענות לקיומה של הרשאה אם מפורשת ואם מכללא לעשות שימוש במקרקעין ולשיהוי.

הגם שכך, אינני סבורה כי יש מקום לדרישה מכבידה וגורפת להתייחס למספר הדוחות ובוודאי לכאלו שהופקו לאחר הגשת התביעה, או לבקש לעיין בפרטיהן.

די לצורך כך במענה כללי ובהערכה באשר להיקף הדוחות על מנת להמחיש תדירות הגעת נציגי המינהל לאזור הנדון ויכולת אבחנתם במסגריית המבקש.

יצוין כי לא ברור מדוע לא הופנתה שאלה ישירה אודות היווכחות הנציגים במסגרייה בעבר.

ב. שאלה 5 -הנוגעת למושבים אחרים הינה גורפת, אינה רלבנטית ולא הובהר ההכרח בה. משכך, אין להתירה.

ג. שאלה 7 – נענתה. הסברו של המבקש לצורך במענה נוסף אינו רלבנטי, שכן פירוט המבנים הקיימים הינו בבחינת מידע המצוי מטבע הדברים אף בידי המבקש השוהה במקום.

אשר לייעוד הנזכר בסיפא להסבר, הרי שזה אינו רלבנטי כלל, כך משכתב הגנתו אינו מעורר כל טענה אודות אכיפה בררנית או אפליה, כי אם ולכל היותר, טענה לקיומם של עסקים סמוכים במצב דומה (סעיף 22 לכתב ההגנה). במהלך הדיון נזכר אמנם ענין זה, אולם ועדיין אין הוא מהווה חלק מהפלוגתאות בתיק.

ד. שאלות 9- 11: אין מקום להן ושוב מן הטעם הנ"ל באשר להעדר טיעון רלבנטי בכתב ההגנה.

ה. שאלה 12 – ספק אם יש מקום לה. מצאתי מקום להתירה באופן מצומצם, בהתייחס לחלקה 120 בלבד בה מצויים המקרקעין דנן ועל מנת לשפוך אור על הטענה לפיה על המשיב החובה לחתום חוזה חכירה ישיר עם המבקש.

ו. שאלה 13 – אין ספק כי רלבנטית הינה על רקע הבהרת המבקש כי שהותו במקרקעין מקורה בהרשאה מטעם המועצה כשלצד זאת לכאורה שתיקת המשיב במשך שנים חרף היותו בעל הזכויות במקרקעין. יש להשיב על זו.

ז. שאלה 14 – איננה רלבנטית לצורך בחינת קיומן של זכויות למבקש במועד הגשת התביעה.

ח. שאלות 15- 18 : נענו דיו.

ט. שאלה 19 – גורפת הינה ומכבידה הגם שלא ברורה חיוניותה עת הותרו שאלות 4,3. אינני מתירה שאלה זו. כאמור, בכל הנוגע לידיעת המשיב אודות שהות המבקש במקום, היה ראוי להפנות שאלות ישירות וממוקדות יותר.

י. שאלה 20 – בנסיבות המבוארות די במענה לשאלה קונקרטית באם נדרשה נוכחות נציגי המינהל בהקשר בנייתה של תחנת הדלק במקום ומתי.

יא. שאלה 22 – השאלה רלבנטית ונוגעת ישירות לסכסוך דנן. יש להשיב עליה באופן ענייני.

יב. שאלה 25 – אינה שאלה. מקום הדרישה היה בהליך מקדמי מסוג אחר.

יג. שאלה 27 – ראה הערת בית המשפט לשאלה 20. זו נותנת מענה אף לשאלה זו.

יד. שאלה 28 – נענתה אמנם חלקית בלבד, אולם לא מצאתי מקום לכפות מענה מלא נוכח האמור בסעיף ג סיפא לעיל.

טו. שאלה 29 – אף כאן רלבנטי האמור בסעיף ג סיפא. עם זאת, ולאור שאלות נוספות שהופנו בהקשר זה וטענת הנתבע בכתב הגנתו בדבר חובת התובע למצוא פתרון הולם ומידתי למצב הדברים שנוצר, הנני מורה על התייחסות הנתבע באופן כללי לקיומם של מקרי פלישה נוספים כגון דא ולפתרון מעשי אם נמצא למי מאלו תוך מתן הדעת ליישום הפתרון בהתייחס לנתבע.

8. הנתבע יתכבד ליתן תוך 20 ימים מענה משלים לשאלות שאושר מענה באשר להן באופן המפורט לעיל.

ייאמר כי אין מקום לגישה לפיה הנציג הספציפי שנבחר ליתן מענה מצד הנתבע אינו בקיא בפרטים אלו ואחרים. משעה שנמצא כי יש מקום למענה, הרי שאז, אמנם אינני נוטה לכפות מענה באמצעות בעל תפקיד ספציפי כמבוקש, אולם יש מקום לצפות כי הנציג אשר נבחר יבצע את הברורים הנדרשים אם בעיון בתיק המינהל ואם בפניה לנציגים המתאימים לצורך איסוף הנתונים ומסירתם. מענה יינתן בהתאמה.

תצהירי הנתבע יוגשו לא יאוחר מיום 14.10.12

9. בשים לב לתוצאת הבקשה ולאמור ברישא להחלטה לענין התנהלות המבקש, ישא המבקש בכל זאת בהוצאות לטובת המשיב, אולם זאת בשיעור של 1,000 שקלים בלבד.

ניתנה היום, י"ח אלול תשע"ב, 5 ספטמבר, בהעדר הצדדים.