1. לפניי בקשת כונס הנכסים עו"ד אשר אקסלרד לאשר לו תשלום שכר טרחה סופי ולשחררו מתפקידו ככונס נכסים בתיק זה. עו"ד אקסלרד ביקש לאשר לו שכר טרחה סופי בסך 83,142 ₪ (כולל מע"מ). סכום זה מבוסס על שכר הטרחה הכולל שנקבע בהחלטתי מיום 3.1.13 בעניין שכר טרחת הביניים – 123,174 ₪ (בניכוי שכר הביניים בסך 61,587 ₪). בנוסף לכך, מבקש עו"ד אקסלרד תוספת מאמץ בשיעור של 35% משכר הטרחה הכולל, זאת בהתבסס על תקנה 13 לתקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים, מפרקים ושכרם) התשמ"א-1981. בנוסף, ביקש עו"ד אקסלרד, להורות על מי מן הצדדים לשלם את שכר טרחתו.

2. התובעים, בתגובתם, מותירים את עניין תשלום תוספת המאמץ לשיקול דעתו של בית המשפט. באשר לזהות הצד שעליו לשאת בשכר טרחת הכונס, טוענים התובעים, כי הנתבעים בהתנהגותם הן לפני מינוי הכונס והן לאחריו ניסו לסכל ולעכב את מימוש העסקה ואת ביצועו של פסק הדין ולפיכך ראוי להטיל עליהם את תשלום מלוא שכר טרחתו של הכונס.

3. הנתבעים בתגובתם, מתנגדים לתשלום תוספת מאמץ לכונס וטוענים כי דרישת הכונס בעניין זה אינה מתיישבת עם פרשנות המונח "מאמץ מיוחד" כפי שפורש בפסיקה. הנתבעים גם טוענים כי הם היו מוכנים בשעתו לחתום על כל המסמכים הרלוונטיים למימוש העסקה וכי התובעים הם שדחו את הצעתם לעניין זה והתעקשו על מינויו של כונס הנכסים. עוד לטענתם, התובעים לא חלקו ולא עררו על חלוקת תשלומו של שכר הביניים, שווה בשווה בין הצדדים, בהחלטה מיום 3.1.13 ובכך גילו דעתם כי הם מקבלים את העיקרון של חלוקה שווה בין הצדדים.

4. לאחר שעיינתי בבקשת הכונס ובתגובות הצדדים, סבורני כי על פי הפרמטרים שנקבעו בפסיקה, אין מקום, בנסיבות המקרה, לפסוק לכונס תוספת בגין מאמץ מיוחד. שכן, טיפולו של הכונס בנסיבות העניין לא עמד בפני קשיים החורגים במובהק מן הרגיל, שעה שתוספת שכר לכונס בגין מאמץ מיוחד הינה בגדר חריג ולא בגדר הכלל. לא זו אף זו, עצם העובדה שהכונס השקיע עבודה אינטנסיבית בפעולתו, כמו בענייננו, אינה מצדיקה לכשעצמה תוספת מאמץ ונדרש כי הכונס יוכיח כי ביצע, במסגרת הכינוס, פעולות מיוחדות ולא שגרתיות, דבר שלא שוכנעתי כי התקיים בנסיבות דנן. ראו פסה"ד בעניין ריקמור בע"מ (בש"א 016946/03 מחוזי ת"א) וכן פסה"ד בעניין עוה"ד דוד ששון (פש"ר 1458/03; בש"א 20157/03 מחוזי ת"א).

5. באשר לחלוקת תשלום השכר, לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, נחה דעתי כי אין לשנות מהחלטתי בעניין פסיקת שכר הביניים ושכר הכונס יחול על הצדדים שווה בשווה.

6. לאור כל האמור, אני מורה כי יתרת שכר טרחתו של הכונס תעמוד על סך 61,187 ₪ כולל מע"מ, ותשולם על ידי הצדדים לכונס בחלקים שווים, לא יאוחר מיום 1.10.13.

7. בית המשפט משחרר בזה את הכונס מתפקידו ומודה לו על ביצועו.

8. המזכירות תעביר עותק ההחלטה לצדדים ולכונס הנכסים.

ניתנה היום, ה' תשרי תשע"ד, 09 ספטמבר 2013, בהעדר הצדדים.