הנאשמים הורשעו לאחר שמיעת הראיות בעבירה של התפרצות לעסק וגניבה בצוותא.

כעולה מהכרעת הדין, ביום 20.4.10 בשעה 16:00 לערך התפרצו הנאשמים בצוותא לעסק בשם "המקור למוצרי נירוסטה בישראל" המצוי בבעלותו של מר יצחק סעדון, בכך שפתחו את הדלת האחורית של העסק באמצעות לום ונכנסו לתוכו.

הנאשמים גנבו מהעסק בצוותא 33 מוטות אינפוזיה ו- 43 רגליים לתאי שירותים, שערכם הכספי מגיע ל- 5,000 ₪.

עברם הפלילי של הנאשמים

במסגרת הטיעונים לעונש הוגש גליון ההרשעות הקודמות של הנאשמים.

מגליון ההרשעות של הנאשם 1 עולה כדלקמן:

בשנת 2005 הורשע בבית משפט לתעבורה בעבירה של גרם מוות ברשלנות משנת 2000, ונגזרו עליו 6 חודשי מאסר בעבודות שירות.

כן הורשע בשנת 2005 בעבירות של התפרצות לבניו שאינו דירה וגניבה משנת 2005, ונדון למע"ת, קנס והתחייבות.

בשנת 2006 הורשע בעבירה של פריצה לבנין שאינו דירה משנת 2004, ונדון למע"ת, קנס ופיצוי.

מגליון ההרשעות של הנאשם 2 עולה כדלקמן:

בשנת 1997 הורשע בעבירות של איומים והעלבת עובד ציבור וכן בהחזקת סמים וכלים לשימוש בסמים. נדון למע"ת וקנס.

בשנת 1999 הורשע בעבירה של החזקת סמים לשימוש עצמי ונדון למע"ת, קנס ופסילה.

בשנת 2000 הורשע בעבירות של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית, שבל"ר ונטישה באותו מקום ונהיגה ללא רשיון ונגזרו עליו 12 חודשי מאסר בפועל.

בשנת 2002 הורשע בעבירות של שבל"ר ונטישה במקום, איומים, תקיפה סתם והחזקת נכס חשוד כגנוב משנת 1997, ונדון לקנס.

בשנת 2002 הורשע בעבירה של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית משנת 1999 ונדון למע"ת.

בשנת 2003 הורשע בעבירות של החזקת סמים לצריכה עצמית והחזקת אגרופן או סכין ונדון למע"ת וקנס.

בשנת 2004 הורשע בעבירות של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית משנת 2003, ונגזרו עליו 12 חודשי מאסר בפועל.

בשנת 2010 הורשע בעבירה של החזקת אגרופן או סכין משנת 2006, ונדון למע"ת, קנס והתחייבות.

תסקיר שירות המבחן לנאשם 1

ביום 10.7.13 ניתן תסקיר שירות המבחן בעניינו.

מהתסקיר עולה כי הנאשם כבן 41, מתגורר בעכו, נשוי ואב לארבעה ילדים.

תואר קשר משפחתי קרוב. הנאשם עובד במשרה חלקית בחברת "אורות הצפון" מזה שנה וחצי. נמסר כי מעסיקיו רואים בו עובד ממושמע ושבעי רצון מעבודתו.

לנאשם מגבלה בכף יד ימין, לאחר שעבר ניתוח לפני מספר שנים.

לנאשם 10 אחים ואחיות, אביו עבר אירוע מוחי ואף אימו סובלת מבעיות רפואיות, ותואר קשר קרוב בין האחים ובין ההורים לילדיהם.

הנאשם סיים 9 שנות לימוד ולאחר מכן החל לעבוד. בתחילה כעוזר הובלות ולאחר מכן כנהג הסעות, אך נמסר כי לא התמיד בעבודותיו.

משפחתו של הנאשם מוכרת ע"י רשויות הרווחה בשל מצבה הסוציו-אקונומי הקשה.

נמסר כי הנאשם לקח אחריות על ביצוע העבירה וטען כי הרקע לביצועה היה מצב כלכלי קשה ביותר.

הנאשם הביע צער וחרטה, והביע רצונו בהשתלבות בהליך טיפולי.

ההתרשמות מן הנאשם היתה כי לאורך השנים התקשה בהתמדה בעבודה וסבל ממצב כלכלי קשה. עם זאת, דווח כי בתקופה האחרונה אורח חייו מאוזן יותר הן בהיבט התעסוקתי והן בהיבט המשפחתי.

בנסיבות אלה, הומלץ להטיל על הנאשם צו מבחן למשך 18 חודשים, במהלכו ישולב בטיפול, וכן עונש של"צ בהיקף של 260 שעות, לצד מע"ת, קנס והתחייבות.

תסקיר שירות המבחן לנאשם 2

ביום 10.7.13 ניתן תסקיר שירות המבחן בעניינו.

מהתסקיר עולה כי הנאשם כבן 38, תושב הכפר מכר, נשוי ואב לארבעה ילדים.

הנאשם עובד כשנה במגרש למכירת רכבים לשביעות רצון מעסיקיו.

לנאשם 4 אחים ואחיות, אביו נפטר לפני כ- 20 שנה. תואר קשר קרוב עם אימו ואחיו.

הנאשם שהה במסגרות פנימייתיות החל מגיל 12, ועבר ממסגרת למסגרת. בגיל 16, לאחר פטירת אביו חזר למשפחתו, אך לא השתלב במסגרת לימודית או תעסוקתית.

מסר כי החל שימשו בסמים בגיל צעיר ועסק בסחר תקופה ממושכת, תוך שהוא מרצה שתי תקופות מאסר בגין עבירות אלה.

הנאשם מסר כי מאז ששוחרר ממאסר, בשנת 2005, הפסיק את השימוש והעיסוק בסמים.

כן החל להפנות את מרצו לתחום התעסוקתי ועבד בעבודות שונות, עד לעבודתו הנוכחית, כיום, במגרש למכירת רכב.

הנאשם הופנה בשנת 2010 ליחידה לנפגעי סמים בג'דיידה-מכר, בה מסר כי אינו מתעסק עוד בשימוש או סחר בסמים ושומר על אורח חיים תקין בכל המישורים.

לענין העבירה נשוא כתב האישום, נמסר כי הנאשם לוקח אחריות. הנאשם מסר כי נסע לאסוף ברזל באזור פתח תקווה וכי חשב שמדובר במקום נטוש. הביע חרטה וכן הביע נכונות להשתלב בטיפול.

התרשמות קצינת המבחן היתה כי הנאשם שומר בשנים האחרונות על אורח חיים מאוזן וכי מכיר בחומרת מעשיו.

לאור זאת המלצת שירות המבחן היתה להטיל על הנאשם צו מבחן למשך 18 חודשים, במהלכו ישולב בטיפול, וכן עונש של"צ בהיקף של 260 שעות, לצד מע"ת, קנס והתחייבות.

הטיעונים לעונש

ב"כ המאשימה טענה כי מדובר בכתב אישום חמור, ומתחם הענישה הראוי הינו בין שישה חודשי מאסר בפועל לשנה.

נטען כי לשני הנאשמים עבר פלילי מכביד, כמפורט בגיליון ההרשעות שהוגש.

ב"כ המאשימה טענה כי במקרה זה נדרשת ענישה ברף הגבוה, לאור העובדה שהעבירה נעברה בצוותא חדא וכי הנאשמים נתפסו רק במקרה עם הציוד שנגנב, שהינו בעל ערך כספי של אלפי ש"ח.

נטען כי הנאשמים לא נטלו על עצמם אחריות לאורך כל ההליך המשפטי, ולקיחת האחריות האמורה בתסקיר הינה למראית עין בלבד בכדי שיתקבל בעניינם תסקיר חיובי.

נטען כי הנאשמים פגעו בערך המוגן של בטחון הציבור ורכושו, ופרצו לבית העסק לאור יום, כאשר היה קיים חשש למפגש עם הבעלים, ולכך שהאירוע יסתיים באופן חמור יותר.

לאור כל האמור לעיל, עתרה ב"כ המאשימה להשתת מאסר בפועל ממושך על שני הנאשמים, וכן מאסר על תנאי, קנס ופיצוי למתלונן.

ב"כ הנאשם 1 טענה כי תיקון 113 מעמיד את עקרון המידתיות בענישה ועקרון השיקום כעקרונות מועדפים, הגוברים על שיקולי הרתעה והגנה על הצבור.

נטען כי לגבי הנאשם 1 התקבל תסקיר חיובי, הממליץ על שיקום, זאת על אף עברו הפלילי אף בעבירות רכוש.

נטען כי שה"מ התייחס לכל הפרמטרים הרלוונטיים, לרבות נסיבות ביצוע העבירה ועברו הפלילי של הנאשם.

ב"כ הנאשם טענה כי בתסקיר פורט מצבו הסוציו-אקונומי הקשה של הנאשם ומשפחתו, ומצב זה היווה את הרקע לביצוע העבירה.

נטען כי התרשמות שה"מ היתה כי כיום הנאשם מנהל אורח חיים נורמטיבי וכי הביע נכונות להשתלב בטיפול.

נטען כי במצב זה יש להתחשב בנסיבות האישיות של הנאשם, וכן יש לחרוג ממתחם הענישה הראוי בהתחשב בשיקולי שיקום הנאשם, בהתאם להמלצת שה"מ.

נטען כי המאשימה הציגה מתחם ענישה שמבוסס על סעיף העבירה וסוגה, ללא התייחסות לנסיבותיו האשיות של הנאשם ולרקע לביצועה כמפורט בסעיף 40 ט (א) (5) לחוק.

כן נטען כי יש להתחשב אף בחלוף הזמן מעת ביצוע העבירה ועד לגזר הדין, כפי שנקבע בע"פ 2103/07 הורוביץ נ' מד"י.

ב"כ הנאשם טענה כי שיקולי שיקום הנאשם כפי שפורטו בתסקיר מצדיקים סטייה של בית המשפט ממתחם הענישה.

בענין זה הציגה ב"כ הנאשם את גזר הדין שניתן בת.פ. 5197/09 מד"י נ' נסיראת ואח', בו הורשעו הנאשמים בעבירה של התפרצות לעסק, לאחר שמיעת ראיות, ובית המשפט גזר על הנאשמים 2-3 6 חודשי מאסר בעבודות שירות.

ב"כ הנאשם טענה עוד כי יש להתחשב בכך שהרכוש הגנוב נמצא והוחזר לבעלים, וכי לא נגרם לו נזק כתוצאה מהגניבה.

לאור זאת עתרה ב"כ הנאשם 1 לקבל את המלצת שה"מ להטלת צו מבחן ועונש של"צ, ולחילופין להטלת עונש מאסר שירוצה בעבודות שירות.

ב"כ הנאשם 2 טען כי העבירה בוצעה לפני שלוש וחצי שנים, ובמהלכן הנאשם לא היה מעורב בעבירות נוספות.

נטען כי הנאשם, במהלך השנים שחלפו מאז ביצוע העבירה, מנהל אורח חיים נורמטיבי, עובד בשני מקומות עבודה, ומפרנס את משפחתו.

נטען לגבי עברו הפלילי, כי על אף קיומן של הרשעות קודמות, הוא לא ביצע התפרצויות וגניבות.

נטען כי הרשעתו האחרונה בעבירות רכוש – שבל"ר, הינה משנת 2002 בגין עבירה משנת 1997. לאור זאת נטען כי הנאשם למעשה לא היה מעורב בעבירות רכוש במשך שנים רבות, בטרם מעורבותו בעבירה זו.

ב"כ הנאשם טען עוד כי אין לזקוף לחובת הנאשם את עצם ניהולו של התיק, שכן זו זכותו הלגיטימית, ועם הינתן הכרעת הדין הנאשם מכבדה.

נטען כי הנאשם מצטער על המעשה.

ב"כ הנאשם טען לגבי מתחם הענישה, כי אף המאשימה טענה שהמתחם הינו בין 6 חודשים לשנה, מה מצביע על כך שהמאשימה מכירה בקיומה של אפשרות להטלת עונש של 6 חודשי מאסר בעבודות שירות.

ב"כ הנאשם התייחס לת.פ. 2185/08 בו הורשע הנאשם בעבירת התפרצות לאחר שנדון בתיקים אחרים בעבירות התפרצות, וכאשר במהלך אותם הליכים נתפס מבצע עבירה נוספת, ובית המשפט שם גזר עליו 12 חודשי מאסר, בהתאם לרף התחתון שנטען.

נטען כי בהשוואה בין המקרים יש להכיר בכך שהעבירה בה הורשעו הנאשמים הינה קלה בהרבה, ועל כן יש לגזור עונש מתאים בנסיבות הענין.

נטען כי העבירה בוצעה ביום העצמאות, כשהיה ברור לנאשמים כי אין סבירות כלשהי שייתקלו בבעל העסק במקום הנפרץ, שהינו באזור תעשיה, ויש להתחשב בכך בגזר הדין.

ב"כ הנאשם הדגיש כי הרכוש נתפס והוחזר לבעלים, וכן הביע הסכמת הנאשם למתן פיצוי למתלונן.

לאור זאת, עתר ב"כ הנאשם 2 לקבל את המלצת שה"מ, ולחילופין לאמץ את הרף התחתון של המתחם שנטען ע"י המאשימה, ולגזור 6 חודשי מאסר בעבודות שירות.

דיון

מתחם הענישה שהוצג ע"י ב"כ המאשימה לעבירה של התפרצות וגניבה מבית עסק בצוותא, בנסיבות המתוארות ובהיקף הרכוש שנגנב, לא היה שנוי במחלוקת מצד ההגנה והוא מקובל עלי.

במקרה דנן, ובשונה מעבירות התפרצות לדירה, לא היה סיכוי ממשי להימצאות אדם כלשהו בבית העסק בעת ההתפרצות, שבוצעה ביום העצמאות כאשר כל מתחם העסקים/תעשיה במבנה בו ממוקם בהעסק היה ריק מאדם, ועל כן לא התקיים בעבירה דנן ההיבט של סיכון ממשי להיתקלות עם בעל הרכוש ועימות פיזי עמו, שמעלה את רף החומרה שבעבירה. לפיכך, מתחם הענישה הינו נמוך יותר מזה שנקבע לעבירות התפרצות לדירה.

האינטרס הציבורי המוגן הינו הפגיעה בקניינו של האזרח ובניהול התקין של עסקו. אינטרסים מוגנים אלה היו נפגעים משמעותית עקב מעשה הנאשמים, אלמלא נתפסו בכף, עקב סיור משטרתי מקרי במקום, והחזרת הרכוש הגנוב למתלונן.

בקביעת העונש בתוך המתחם, אני מתחשבת בתסקירים, שהינם חיוביים בעיקרם, ומצביעים על תפקוד תעסוקתי רציף ותקין של שני הנאשמים בשנים האחרונות. עם זאת, למרות עיסוקם ה"לגיטימי" ובמקביל אליו, איוו להם הנאשמים "מקורות פרנסה משלימים" בצד הבלתי חוקי של המתרס. הנאשמים הינם בעלי משפחה (ארבעה ילדים לכל אחד) ושניהם ציינו את המצב הכלכלי הקשה כסיבה לביצוע העבירה. בנוסף, אתחשב בכך שנראה כי העבירה היתה פרי של פיתוי רגעי וללא תכנון מוקדם.

מנגד, לשני הנאשמים עבר פלילי בלתי מבוטל, לאחד בעבירות רכוש דומות ולשני בתחום עבירות הסמים.

מאחר שהמוטיבציה לביצוע העבירה היתה כלכלית, איני רואה בנטילת האחריות המאוחרת בפני שירות המבחן, שלא באה לידי ביטוי בהליך המשפטי הממושך שניהלו, ובהצהרות על רצון להיות מטופלים ע"י שירות המבחן, משום "פוטנציאל שיקומי", שכן מדובר באנשים מבוגרים ומגובשים שלא פעלו בהשפעת דחף התמכרותי או בהשפעת מאן דהוא, אלא מתוך שיקול דעת עצמאי ומחושב, המכוון להפקת רווח על חשבון הזולת. לפיכך איני מוצאת מקום לגזירת עונש הסוטה לקולא ממתחם הענישה, משיקולי שיקום.

לאור נסיבות הקולא המתוארות בתסקירים, חלוף הזמן מאז ביצוע העבירה והעדר תיקים פתוחים נוספים, אשקול הטלת עונש של עבודות שירות לתקופה המירבית, וזאת בכפוף לכך שיימצאו כשירים לביצוע עבודות שירות.

מס' טלפון ליצירת קשר לנאשם 1: 050-8444482.פקס' 04-9019347.

מס' טלפון ליצירת קשר לנאשם 2: 052-2453605. פקס' 09-7727920.

נדחה ליום 24.12.13 שעה 9:30.

ניתן היום, ב' חשון תשע"ד, 06 אוקטובר 2013, במעמד הצדדים.