בפני בקשת המבקשת לתקן את כתב האישום באופן של הוספת עדי תביעה. ב"כ המבקשת נימקה בבקשתה את הבקשה בכך שהיא מבקשת להוסיף עדי תביעה "טכניים" לצורך הגשת מסמכים שונים, מסמכים לגביהם לא ניתנה הסכמה להגשה על-ידי ב"כ המשיבים במהלך דיון ההוכחות שהתקיים.

ב"כ המשיבים התנגדו בכתב לבקשה. ב"כ המשיבים טענו כי המבקשת צריכה הייתה לצפות התנגדות להגשה ולהכין כתב אישום בהתאם; כי היעתרות לבקשה תפגע בהגנת הנאשמים שנפרשה זה מכבר בפני בית המשפט; כי הבקשה הוגשה בשלב מאוחר של המשפט וכי היעתרות לבקשה תפגע בצדק ובשוויון בין הצדדים.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות לה, ולאחר שבחנתי את מהות התיקון, הסיבה לתיקון, המועד בו הוגשה הבקשה ויתר הנתונים הרלוונטיים, מצאתי להיעתר לבקשה.

בהתאם לסעיף 92(א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 המבחן העיקרי שיש לבחון הוא מתן "הזדמנות סבירה להתגונן". סבור אני, כי בנסיבות העניין, אף לאחר התיקון המבוקש על-ידי המבקשת, תישאר בידי המשיבים הזדמנות סבירה להתגונן. אינני סבור שייגרמו נזקים למשיבים בעקבות התיקון, ואם ייגרמו כאלה הרי שבהחלט ניתן לרפא אותם באמצעות חקירה נגדית של העדים, בשלב פרשת ההגנה וככל שיחפצו הנאשמים אף אתיר תיקון של תשובותיהם לכתב האישום.

לא זו אף זו. סבור אני כי קבלת הבקשה תסייע בבירור האמת.

בעניין זה אפנה לספרו של המלומד עו"ד ת. אורינוב: "סוגיות שימושיות בסדר דין פלילי", תוספת שנייה, כרך ראשון בעמ' 332:

"אין ליצור מצב בו טעות בתום לב, או אפילו רשלנות של תובע, תמנע תיקון כתב אישום ובדרך זו תגרום לעיוות דין ופגיעה באינטרס החברתי העליון של בירור האמת. אל ליצור מצב בו טעות תגרום להסתרת עובדות בפני בית המשפט וכפועל יוצא מכך, עיוות תוצאת הדיון"

לאור כל האמור לעיל אני מקבל את בקשת המבקשת ומורה על תיקון כתב האישום באופן שעדי התביעה המפורטים בבקשה יוספו לרשימת עדי התביעה. המזכירות תזמן העדים המפורטים בבקשה והמאשימה אף היא תזמן העדים ותדאג להתייצבותם.

המזכירות תודיע לצדדים.

ניתנה היום, ה' אייר תשע"ג, 15 אפריל 2013, בהעדר הצדדים.