ת.ז 304861081 | ת"ד 848-08-10 |
בפני כב' השופט רענן בן-יוסף | |||
המערער | כפיר שלום | ||
נגד | |||
המשיבה | מדינת ישראל |
<#2#>
נוכחים:
ב"כ המערער – עו"ד דוד גולן
ב"כ המשיבה – עו"ד רסקין
אין הופעה למערער – ברשות בית המשפט
פרוטוקול
ב"כ המערער: שירות המבחן, עם כל הכבוד, צריך גם לרשום לבית המשפט מדוע המערער לא מבצע – ויש חלופות. היבט הביצוע תוך כדי מאסר של אדם בתיק אחר, אפשר לתת לו חלופה של צו מבחן לעשותו בצורה אחרת וכך ליישם אותו. אני מפנה את בית המשפט לגזר דינו של בית משפט קמא. לא ייצגתי את המערער בתיק זה, אלא בתיק של המאסר. האם ההסבר שכתוב בחוק הוסבר לנאשם? ממש לא. לא כתוב שאם הוא יבצע עבירה נוספת – כמו בסעיף 3.
אמרתי לבית משפט קמא שהמערער עומד לצו מבחן והוא עתיד להשתחרר בקרוב. מדובר בעונש כפול – עוד 24 חודשי פסילה. אין כאן פרופורציות.
ב"כ המשיבה: מגישה לבית המשפט את גיליון הרשעותיו של המערער. לא בכדי הודעת הערעור של עו"ד גולן מונה ארבע שורות של נימוקים. יש לדחות את הערעור – בית משפט קמא התחשב בנסיבותיו האישיות של המערער ובהליך השיקום שעבר, ועל כן לא מיצה עמו את הדין – הטיל עליו עונש וזאת חרף העבירות החמורות שנגרמו לארבעת נוסעי הרכב, מלבד למערער עצמו.
המערער קיבל צו מבחן ולא מאסר בפועל. המערער לא השכיל לנצל את ההזדמנות שניתנה לו על-ידי בית המשפט וביום 27.02.13, ארבעה חודשים לאחר מתן גזר הדין, נהג בזמן פסילה. בגין התיק הנוסף הוטלו עליו 18 חודשי מאסר בפועל, גם שם בית המשפט הקל עמו, מאחר והפעיל שני מאסרים על תנאי בחופף למאסר, כך שלמעשה לא הופעל מאסר ע"ת במצטבר. מעבר למאסר ע"ת שניתן לו בתיק זה, ניתן לו מאסר ע"ת בגין תיק אחר, שגם שם נהג בפסילה.
למעשה, בית משפט קמא, בסיבוב השני, לא מיצה עמו את הדין. גם שם, במקום להפעיל במצטבר, בית משפט קמא החליט להפעיל בחופף. בית משפט קמא הקל עמו מספר פעמים. למערער רישיון משנת 2007, לחובתו 8 הרשעות קודמות, בין היתר, בעבירות של חציית שטח הפרדה, אי-ציות לתמרור עצור בצומת ועוד, ובאוגוסט 2013 שוב עבר את אותה עבירה.
בנוסף, לחובתו רישום פלילי שאליו אני מפנה – ארבע הרשעות קודמות כאשר האחרונה היא מאוגוסט 2014, נידון ל-16 חודשי מאסר בפועל, מתוכם שלושה חודשים לריצוי בחופף. מדובר באסיר שמרצה 21 חודשי מאסר בפועל. כמובן שזה לא ישֹים ובהתאם לכל הנסיבות שפירטתי לבית המשפט, לא יעלה על הדעת שניעתר לצו מבחן לאור המאסר הממושך אותו מרצה המערער.
חברי מדבר על 24 חודשי פסילה, אך באיזה שהוא מקום צריך לתת את הדין. נתנו למערער כל כך הרבה הזדמנויות ובית משפט קמא יכול היה להטיל על הנאשם מאסר בפועל במקום להמיר את צו המבחן ולא עשה זאת.
מדובר בעונש מידתי וברגע שלכל אורך הדרך הקלו על המערער במאסר – גם בבית משפט קמא וגם לאחר הפקעת צו המבחן, לא החמירו עם המערער.
ב"כ המערער: על איזה מאסר חברתי מדברת? בתיק הראשון ששם לא ייצגתי אותו, המערער היה מעורב בתאונת דרכים, לא בפסילה ולא בשכרות. התביעה ביקשה עליו מאסר בפועל כאשר הוא נחבל חבלות הכי קשות שיש. על מה להגיע למאסר בתיק הזה? על תאונת דרכים שבה הוא נחבל?
בית המשפט יכול לראות שהמערער רצה לעשות את הטיפול ואני מפנה את בית המשפט לעמוד הראשון ש' אחרונה לגזר דינה של כב' השופטת קריספין [מצטט]. גם החלק הזה לא באשמתו של המערער, לא הייתה קבוצה טיפולית אז. לבוא עכשיו ולהגיד שהוא לא רצה?
<#3#>
פסק דין
ביום 13.04.13, בעקבות הרשעתו של המערער בכתב אישום של גרימת תאונת דרכים, על-פי הודאתו ולאחר שבית משפט קמא אִפשר ניסיון טיפולי ארוך למערער, הטיל עליו בית משפט קמא עונש שהחזיק בו פסילה על תנאי, מאסר על תנאי, קנס, פסילה בפועל למשך 28 חודשים וכן שם אותו למשך 18 חודשים במבחן בפיקוח שירות המבחן.
לא יצאו ימים רבים והמערער, תוך שהוא מפר באופן בוטה את המבחן בו הושֹם, ואת ההוראה של בית משפט קמא שלא לנהוג, נהג בזמן פסילה ונתפס. הוגש נגדו כתב אישום חדש שבשלו הוטלו עליו, בין היתר, שמונה חודשי מאסר בפועל וכן 18 חודשי פסילה מלנהוג במצטבר לכל פסילה נוספת.
כתוצאה מענישה זו, של עבירה של נהיגה בזמן פסילה, פנה שירות המבחן לבית משפט קמא בבקשה לסיים את המבחן שהוטל עליו באותו תיק, בשל הנסיבות שתוארו לעיל.
על-פי הדין הנוהג היום, לאחר תיקון פקודת המבחן, מי שמפר צו מבחן רשאי בית משפט לחזור ולהענישו על העבירה שבשלה הוטל צו המבחן עונש חדש, ובית משפט קמא אכן עשה כן – בהחלטה קצרה קבע שבמקום המבחן שהמערער איננו מצוי בו ואיננו מקיים אותו בשל העובדה שהוא בבית הסוהר, הטיל עליו 24 חודשי פסילה נוספים לעונשי הפסילה שהוטלו עליו בהליך המקורי.
כאן המקום לומר שחישוב תקופות הפסילה שהוטלו על המערער בשלושת ההליכים שעניינם אחד, בסופו של יום, 70 חודשי פסילה מלנהוג בפועל.
עונש הפסילה בפועל המקורי שהוטל על המערער בתיק היה בן 28 חודשים, כאמור. עונש הפסילה בשל הפרת צו המבחן, בנסיבות, שהוטל עליו, הוא 24 חודשי פסילה בפועל.
אכן, ראוי היה להטיל על המערער עונש נוסף בשל הפרת צו המבחן. צריך היה לקחת בחשבון שבאשמתו של המערער נבצר ממנו לעבור את המבחן, שתקופות הפסילה שהוטלו בשל כל ההליכים הן מאוד ארוכות ולשם כך עקרון המידתיות נפגע, ומצאתי, בנסיבות, לתקן את החלטתו של בית משפט קמא מיום 28.10.14 לעניין הטלת פסילה בפועל נוספת בשל אי-ביצוע המבחן, באופן כזה שבמקום 24 חודשי פסילה נוספים, ירצה המערער 12 חודשי פסילה נוספים בלבד.
הדיון התקיים בהיעדרו של המערער, שהוא, כאמור, אסיר – על-פי בקשתו ובקשת בא-כוחו.
<#4#>
ניתן והוּדע היום, כ"ד טבת התשע"ה, 15/01/2015, במעמד הנוכחים.
רענן בן-יוסף, שופט |
הוקלד על ידי נופר דוידי
תאריך | כותרת | שופט | צפייה |
---|---|---|---|
22/03/2012 | החלטה מתאריך 22/03/12 שניתנה ע"י שרית קריספין-אברהם | שרית קריספין | לא זמין |
15/04/2013 | גזר דין מתאריך 15/04/13 שניתנה ע"י שרית קריספין-אברהם | שרית קריספין | צפייה |
18/01/2015 | פס"ד בערעור | רענן בן-יוסף | צפייה |
תפקיד | שם | בא כוח |
---|---|---|
מאשימה 1 | מדינת ישראל | שרון שלאין |
נאשם 1 | כפיר שלום (אסיר) | חנניה באואר |