1. לפני בקשת התובע לזמן לעדות רופא שטיפל בו קודם לתאונה, בהליך המתנהל לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה - 1975 (להלן: חוק הפיצויים).
2. התובע, יליד 11.8.1964, היה מעורב בתאונת דרכים שאירעה ביום 6.4.2009.
3. לבדיקת התובע מונה ד"ר גרשון חיימסקי, כמומחה מטעם בית המשפט בתחום האורתופדיה.
4. המומחה ציין בחוות דעתו, וכן בחקירה הנגדית שנערכה לו ביום 19.11.13, כי במסגרת בדיקה שנערכה לתובע על ידי ד"ר שטרית בתאריך 14.9.2008, עלו ממצאים שיש בהם כדי להגיע למסקנה כי לתובע היה קרע במניסקוס בעת הבדיקה. המומחה ציין כי לדעתו טעה ד"ר שטרית, בעת שקבע באבחנתו, במסגרת אותה הבדיקה, כי לתובע אין סימנים לפגיעה מניסקלית אלא קרע ברצועה הקולאטראלית המדיאלית.
5. לנוכח ממצאי הבדיקה של ד"ר שטרית ומיפוי עצמות שנעשה לאחר התאונה, מצא המומחה לנכון לשלוח את התובע לבדיקתMRI שאכן הדגימה קרע במניסקוס.
6. המומחה העריך את הנכות בשיעור של 10%. המומחה שסבר בטעות כי הבדיקה של ד"ר שטרית התקיימה לאחר התאונה, ייחס את הנכות לתאונה תוך שהוא חולק על האבחנה של ד"ר שטרית לפיה אין קרע במיניסקוס. המומחה ציין כי על אף שהמקרים בהם תאונת דרכים גורמת לפגיעה מסוג זה הם חריגים, הוא מצא לנכון לייחס את הנכות לתאונה לאור הממצאים של ד"ר שטרית.
7. לאחר שהנתבעת (במסגרת שאלות הבהרה) הסבה את תשומת ליבו של המומחה לטעות בתאריך הבדיקה של ד"ר שטרית, שינה המומחה את חוות דעתו וציין כי לנוכח ממצאי הבדיקה של ד"ר שטרית מלפני התאונה, הקרע במניסקוס ארע קודם לתאונה ולכן לא נגרמה לתובע נכות בגין התאונה. המומחה חזר על מסקנתו גם לאחר החקירה הנגדית. המומחה הסביר במסגרת התשובות לשאלות ההבהרה ששלח התובע, כמו גם בחקירה הנגדית, מדוע אין הוא מקבל את האבחנה של ד"ר שטרית לאור ממצאי הבדיקה של ד"ר שטרית עצמו. כך למשל הסביר המומחה כי כאב מדיאלי בברך לאחר קימה מישיבה תוך הרמת משא (תיאור מן הרשומה של ד"ר שטרית), מצביע בסבירות גבוהה על קרע של המיניסקוס ולא של הרצועה. כמו כן ציין המומחה כי לא נמצא קרע ברצועה בבדיקת ה - MRI כפי שאיבחן ד"ר שטרית, גם לא קרע ישן (עמ' 14 שו' 1 ו-2) ולכן המסקנה היא כי האבחנה של ד"ר שטרית, כך לדעת המומחה, שגויה.
8. התובע כאמור, מבקש לחקור את ד"ר שטרית. הנתבעת מתנגדת וטוענת כי מטרת החקירה היא לסתור את חוות הדעת של המומחה מטעם בית המשפט שחלק על האבחנה של ד"ר שטרית, ואין לאפשר זאת בהליך המתנהל לפי חוק הפיצויים.
9. התובע משיב להתנגדות וטוען כי אין בכוונתו לסתור את חוות הדעת של המומחה אלא להבהיר באופן בלתי אמצעי את ממצאי בדיקתו של ד"ר שטרית. התובע מציין כי במהלך החקירה ד"ר שטרית יישאל על מהלך בדיקתו של התובע, על כישוריו ועל הדרך בה הוא מקבל החלטות באבחון מטופלים.
10. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל. בהתאם לפסיקה, אין למנוע "עדות של רופא אשר אינה בגדר חוות דעת ושלא באה אלא לתאר את בדיקותיו את הנפגע וטיפולים שנתן לו" (ע"ע 185/88 אבו ג'עפר נ' מוסא אבו ג'עפר, פ"ד מה(3) 117, 122) (הדגשה שלי מ.א). תיאור החקירה הצפויה כפי שפרט התובע בתגובה לבקשה עונה לקריטריונים שנקבעו בפסיקה ולכן אני נעתרת לבקשה. אין צורך לומר כי אין בכך כדי להתיר לתובע לגלוש לשאלות שהן בגדר חוות דעת רפואית.
11. התובע יבצע מסירה אישית של הזימון לד"ר שטרית.

ניתנה היום, ח' תמוז תשע"ד, 06 יולי 2014, בהעדר הצדדים.