תגובת התובע לא התקבלה אך איני רואה מקום להיעתר לבקשה אף בהיעדרה. כפי שנכתב בהחלטת בית הדין מיום 05/08/12, אין מדובר בבקשה לזימון עדים אלא לגילוי מסמכים ובכך די כדי להביא לדחיית הבקשה.

על פי החלטת בית הדין מיום 13/02/12 היה על הצדדים להשלים את הליכי הגילוי והעיון במסמכים עד ליום 15/04/12. הנתבע לא הגיש בקשתו לגילוי מסמכים אלו אלא ביום 05/08/12 ובכך די כדי להביא לדחיית הבקשה.

למעלה מן הצורך סבורני כי גם לגופו של עניין דין הבקשה להידחות, משהמסמכים המבוקשים אינם רלוונטים ונדמה כי מטרת הבקשה אינה אלא להטריד את התובע שלא לצורך.

הנתבע אינו מפרט אילו מסמכים מצויים בתיקי החקירה המשטרתיים וכיצד אותם מסמכים עלומים יכולים לסייע לו ועל כן אין מקום להיעתר ולהורות על גילויים.

אין מקום להורות על המצאת כל מסמך רפואי הנוגע לתובע היות שהדבר יפגע בפרטיותו שלא לצורך ולא ברורה מידת הרלוונטיות של אותם המסמכים. אין ספק כי הנתבע אינו שבע רצון מהתנהלות התובע, אך בית הדין לא יאפשר פגיעה בפרטיות כאשר לא ברור מדוע רלוונטי מצבו הרפואי של התובע ומבלי שהוצגה ראשית ראיה התומכת בטענות הנתבע. העובדה כי הנתבע טח לציין שוב ושוב כי התובע לוקה במחלה זו אחרת אין בה כדי להועיל לו ונדמה כי אין מטרתה אלא להטריד את התובע.

המסמכים המבוקשים מאגף גביה מעסיקים במוסד לביטוח לאומי, אמורים להימצא בידי הנתבע ואין מקום להורות על מתן צו למוסד לביטוח לאומי. אין כל מניעה כי הנתבע יפנה בעצמו למוסד לשם קבלת מסמכים הנוגעים אליו.

כך או כך, בשלב דיוני זה אין מקום למתן צו לגילוי מסמכים המצויים בידי צווים שלישיים והיה על הנתבע להגיש בקשה זו עד למועד דיון קדם המשפט ולמצער בסמוך לו.

המסמכים המבוקשים מהמוסד הלימודי בו למד התובע אינם רלוונטיים כלל ואין מקום להורות על גילויים.

כך הדבר הוא אף באשר לפלט כניסות ויציאות לבניין בו מצוי משרדו של הנתבע. מסמכים אלו אינם ראיה חד-משמעית באשר לשעות עבודתו, בוודאי כאשר על הנתבע קיימת חובה לנהל רישום של שעות עבודה אלו - ראיה טובה הרבה יותר להוכחת טענה זו.

לאור האמור לעיל הבקשה נדחית.

משלא התקבלה תגובת התובע, אין צו להוצאות.

עם זאת, ככל שתוגש בקשה נוספת בנושא זה ובית הדין יסבור כי לא היה מקום להגישה, יחויב הנתבע בהוצאות לאוצר המדינה.

ניתנה היום, י' אלול תשע"ב, 28 אוגוסט 2012, בהעדר הצדדים.