(נאשמים 3 ו-4)

1. כתב האישום מייחס לנאשמים 3 ו-4 (להלן: "הנאשמים") את ביצוען של עבודות בניה ושימוש בלא היתר לפי חוק התכנון והבניה , תשכ"ה- 1965 (להלן: "החוק").

עבודות הבניה נשוא האישום הינן עבודות להקמתו של מבנה מקירות וגג מפח בשטח של כ- 25.85 מ"ר (להלן: "המבנה דהיום"), אשר נבנה בצמוד למבנה קיים, בצד המערבי של קומת הקרקע של הבניין המצוי ברחוב שדרות בנימין 2-4 בנתניה (להלן: "המקרקעין"). בכתב האישום נטען כי הנאשמים הינם המשתמשים בפועל במקרקעין, וכי עבודות הבניה בוצעו בפברואר 2008, תוך הקמתו של המבנה דהיום במקום מבנה ישן (להלן: "המבנה הישן"), כאשר הן למבנה הישן והן למבנה דהיום, אשר נבנה תחתיו, לא הוצא מעולם היתר בניה כדין.

2. הנאשמים מודים בקיומו של המבנה דהיום ובזיקתם למקרקעין כמתואר לעיל, קרי: כי המבנה, מצוי בשימושם (לא שנוי במחלוקת כי המבנה מהווה חלק מעסק של מאפיה המופעל על ידי הנאשמים במקום).

הנאשמים גם מודים בביצוען של עבודות במבנה במועד הנזכר בכתב האישום, אלא שלטענתם אין מדובר בהחלפתו של מבנה ישן במבנה דהיום, כי אם בעבודות החזקה ושיפוץ שבוצעו במבנה הישן, העומד על תילו למעלה מעשרים שנה, וכי המבנה הישן והמבנה החדש חד הם. פלוגתה זאת הינה הפלוגתה העיקרית, אם לא הבלעדית, שבמחלוקת בין הצדדים, אשר ההכרעה בה נדרשת לצורך הכרעת דינם של הנאשמים.

3. מטעם המאשימה העיד המפקח על הבניה, מר בנימין קובייסי (להלן: "המפקח").

המפקח העיד על שלוש ביקורות אותן ביצע במקרקעין.

הביקורת הראשונה התקיימה ביום 12.2.08, ולפי עדות המפקח במועד זה היתה הבניה על סף סיום, אך טרם הסתיימה. ממצאי הביקורת הנל תועדו בתיק הפיקוח ת/1, וכוללים דו"ח ביקורת מאותו מועד, תרשומת של תקציר שיחה שקיים המפקח במהלך הביקורת עם מי שהציג עצמו כמנהל המקום, ותמונות של המבנה וסביבתו אשר צולמו על ידי המפקח.

הביקורת השניה התקיימה ביום 24.2.08, ולפי עדות המפקח במועד זה כבר הושלמה בנייתו של המבנה והוא שימש את הנאשמים כחלק מעסק המאפיה המנוהל על ידם במקרקעין. ממצאי הביקורת הנל תועדו בדו"ח מצב הבניה מהמועד דלעיל שנערך על ידי המפקח, ובתמונה של המבנה שצורפה לו.

המפקח התבקש על ידי התביעה להבהיר אם המבנה דהיום הוקם תחת המבנה הישן, האם באותם מימדים, והאם מדובר בשיפוץ או בבניה מחדש. במענה, נשלח על ידו המסמך ת/8 בו נאמר כי אין ביכולתו לומר אם מדובר באותם מימדים, תוך שהוא מציין כי המבנה הישן היה ישן, וגם הוא נבנה ללא היתר. לתשובה דלעיל צורפו תמונות של המבנה הישן, אשר על פי הכיתוב שעליהן צולמו ביום 24.10.07. במהלך עדותו העיד המפקח כי מהשוואת התמונות ת/8 של המבנה הישן עם תמונות המבנה ב-ת/1 ו-ת/2 ניתן ללמוד על כך שמדובר במבנה חדש, וזאת הן בשים לב לחומרים מהם בנויים שני המבנים הנ"ל , והן בשים לב למימדיהם השונים.

4. בסמוך לגילויו של המבנה בפברואר 2008 הוצא כנגד המבנה דהיום צו הריסה מנהלי (להלן: "צו ההריסה המנהלי"). הנאשמים עתרו לביטולו של צו ההריסה המנהלי או עיכוב ביצועו. בית משפט זה דחה את אותה בקשה, הנאשמים ערערו על כך, ובפסק דינו של בית המשפט המחוזי בערעור בוטל צו ההריסה המנהלי (להלן: "פסק הדין בערעור").

כתבי בית הדין השונים בהליכים הנ"ל, פרוטוקול הדין בבית משפט זה בבקשה לביטולו של צו ההריסה המנהלי, וההחלטות שניתנו בעניין זה בשתי הערכאות הוגשו וסומנו ת/3 עד ת/7.

5. מטעם הנאשמים העידו הנאשם 3 (להלן: "הנאשם") ומר אהרון זנזורי (להלן: "השכן") אשר משמש כועד הבית של הבנין המצוי במקרקעין. הן הנאשם והן השכן העידו כי המבנה דהיום והמבנה הישן חד הם, וכי בפברואר 2008 לא בוצעו אלא עבודות שיפוץ לתחזוקת המבנה, שקיר שלו נפל בסערה באותו חורף, ולשיפור חזותו.

6. בסיכומי הטענות מטעם המאשימה נטען כי יש להעדיף את גרסת המפקח על בנייתו של המבנה מחדש, תחת המבנה הקיים, וזאת בהיותה נתמכת בראיות חיצוניות כבדות משקל הבאות לידי ביטוי בתמונות שצורפו לדו"חות הביקורת המנויים בסעיף 3 לעיל, ובשים לב לחוסר המהימנות שנגלה בעדויותיהם של עדי ההגנה.

עוד נטען כי קביעותיו של בית המשפט המחוזי בפסק הדין בערעור אינן רלוונטיות להכרעה העובדתית דלעיל, וזאת נוכח הקביעה המפורשת שנכללה שם על פיה דינה של הפלוגתה נשוא הדין כאן להיות מוכרע בהליך של שמיעת ראיות בעקבות הגשתו של כתב אישום המייחס לנאשמים את עבודות הבניה של המבנה.

7. בסיכומי הטענות מטעם הנאשמים נטען כי יש להעדיף את גרסת הנאשמים וזאת בשים לב לכך שהמפקח לא ראה את ביצוע עבודות הבניה שבמחלוקת ועדותו הינה מסקנה מראיות נסיבתיות, בעוד שהעובדות לאשורן מצויות בידיעתם של עדי ההגנה והן משיקולי מהימנות נוספים.

עוד נטען בסיכומי הטענות כי אפילו הוחלף גג המבנה אין בכך משום בניה חדשה הטעונה היתר בניה, וכי בית המשפט המחוזי בפסק הדין בערעור היה נכון להניח כי מבחינה עובדתית הוחלף הפח של הקיר החיצוני וחרף זאת ביטל את צו ההריסה המנהלי.

8. אני מעדיפה את גרסת המאשימה כי המבנה הוקם מחדש, תחת המבנה הישן, וסבורה כי עלה בידי המאשימה להוכיח זאת מעבר לכל ספק סביר, כפי הנדרש בהליך זה, וזאת בשים לב למשקלם המצטבר של השיקולים שיפורטו להלן.

8.1 עדותו של המפקח מעוגנת במראה עיניים הבא לידי ביטוי בתמונות שהוצגו על ידי המפקח. אני סבורה כי השוואת התמונות מאוקטובר 07 (ת/8) לתמונות מפברואר 08 (ת/1 ו- ת/2) מעלה כי מדובר במבנים בעלי מימדים שונים.

על המימדים השונים של המבנה הישן והמבנה נשוא כתב האישום, ניתן ללמוד מאלה –

בתמונות מ- 2007 צולמו עגלות המאפיה משתי זוויות שונות. מהתמונה בה נראה המבנה הישן ניתן לראות מתחת לקירוי, ולצד קיר המבנה הישן עגלות. אותן עגלות והקירוי שמעליהם נראים באופן חלקי בתמונה הנוספת מאותו תאריך, כשלצידן, בינן לבין מבנה קיים בעל שני חלונות שבהמשך התמונה, עגלות נוספות בחלל הפתוח. מנגד, בתמונות מפברואר, ת/1 ו-ת/2 ניתן לראות כי המבנה דהיום צמוד למבנה הקיים, בין שקיר הבנין משמש אותו ובין שקיר המבנה דהיום הוצמד לקיר המבנה הקיים, כאשר הגג דהיום אף חורג במעט מקיר המבנה הקיים.

לאותה מסקנה חיזוק בהשוואת מיקומם היחסי של החלונות שבקומה א של הבנין למבנה הישן מזה ולמבנה דהיום מזה. בתמונה ת/8 מסתיים המבנה מתחת לחלון בעל תריס עם שלבים, ובקצה התמונה, מעל העגלות נראית פינתו של חלון נוסף. בתמונות ת/1 ו-ת/2 ניתן לראות כי המבנה דהיום משתרע על פני שטח נוסף, ותחת החלון הנוסף בשלמותו, מצוי גג המבנה דהיום.

8.2 עדותו של המפקח כי המבנה הישן והמבנה דהיום עשויים מחומרים שונים נסמכת על מראה עיניים בביקורים שונים במקום, והוא הדין בהתרשמות המקצועית במועד הביקור בפברואר כי מדובר בבניה חדשה.

נדמה כי גם הדיוט יוכל להסיק מעיון בתמונות כי הגג העשוי טלאים, טלאים של המבנה הישן, המצויים בגבהים שונים, והעשויים מחתיכות של חומר גלי, איננו הגג הנראה במבנה דהיום, והוא הדין ביחס לקירות המבנה.

חיזוק לעדות המפקח בעניין זה מצוי בשאריות חומרי גלם בהם ניתן להבחין בתמונות ת/1, שם ניתן לראות על הקרקע פרופילים מהסוג המהווה את מסגרת הגג וחתיכות של פח. התמונות צולמו במהלך ביצוע עבודות במבנה (שעצם קיומן, להבדיל ממהותן וטיבן, אינו שנוי במחלוקת), כפי שעולה גם ממפתח הדלת בו טרם הותקנה הדלת הנראית בתמונה ת/2. בנסיבות אלה אני מעדיפה את עדות המפקח כי בתמונה רואים שאריות פח על פני השערתו של הנאשם כי יכול ומדובר בחתיכות בריסטול.

8.3 אינני מייחסת חשיבות לספק שעוררו הנאשמים בשאלה מי צילם את התמונה שצורפה ל-ת/2. ת/2 הינו דו"ח הביקורת מיום 24.2.13, ביקורת בה נכחו המפקח כהגדרתו לעיל (קובייסי), המפקח שבתחומי האזור עליו הוא מופקד מצויים המקרקעין, ואשר ערך את כל הביקורות וצילם את כל התמונות בכל המועדים האחרים, בלווית המהנדס ודים טיבורסקי, גם הוא מפקח על הבניה (להלן: "טיבורסקי"). טיבורסקי נכח בביקורת הנ"ל משום שבעקבותיה הוצא צו ההריסה המנהלי, והוא המהנדס החחתום על תצהיר המהנדס, המהווה תנאי להוצאתו של צו כאמור.

על פי עדותו של קובייסי סביר להניח כי התמונה צולמה על ידו משום שדרך כלל הוא זה שמצלם. אין דבר בעדותו של טיבורסקי בהליך בעניין הצו המנהלי לסתור זאת. והעיקר, אין כל חשיבות לשאלה מי צילם את התמונה כאשר קובייסי נכח במקום, ואין כל מחלוקת בעניינים טכניים הנוגעים לפעולת הצילום.

8.4 אינני מקבלת את טענת הנאשמים כי יש לזקוף את אי העדתו של טיבורסקי לחובת המאשימה.

המפקח קובייסי הינו המפקח המופקד על האזור, המפקח שנכח בכל הביקורות שבוצעו במקרקעין ואשר תוארו בראיות התביעה, כאשר רק בביקור אחד נכח טיבורסקי, גם אז בלווית קובייסי. בנסיבות אלה רשאית היתה המאשימה שלא להעיד את טיבורסקי.

ודאי שאין כל מקום להפעלתה של החזקה כי ההמנעות מהעדתו של עד פועלת לחובת הצד הנמע מכך. כלל זה אשר נטען על ידי המאשימה אינו אלא חזקה עובדתית, פרי ניסיון החיים, וודאי שאינו ישים בנסיבות המקרה שבפני. גרסתו החד משמעית של טיבורסקי - כי התרשם שמדובר בבניה חדשה - ידועה לנאשמים ולבית המשפט כאחד, לאחר שהצדדים הגישו בהסכמה את ת/9, פרוטוקול הדיון בהליך צו ההריסה המנהלי, בו העיד טיבורסקי ונחקר על פרטי הביקורת מיום 24.2.08.

8.5 אינני סבורה כי יש לייחס משקל של ממש לעדותו של השכן כהגדרתו לעיל.

-בניגוד למקובל נכח השכן באולם הדיונים במהלך שמיעת עדותו של הנאשם. אני מקבלת כי מדובר בטעות בתום לב, אולם אין בכך לשנות את השפעת מצב הדברים כאמור על מהימנותה של העדות. מהטעמים שיפורטו גם להלן, ספק רב בעיני אם לולא נכח השכן באולם במהלך עדות הנאשם, היה מעיד על נפילת קירות המבנה בחורף 2007, גרסה שנשמעה לראשונה בעדותו בהליך שבפני, ואשר עליה חזר גם השכן, וזאת ללא שמי מהם הזכיר זאת בהליך הקודם בעניין צו ההריסה המנהלי.

-השכן אמנם אינו בעל דין אולם עדותו אינה נשמעת כעדותו של עד עובדתי נייטרלי. השכן הוא שחשף כי המפקחים הוזמנו למקום בעקבות תלונה של דייר נוסף בבניין, בעקבות סכסוך שבין הנאשמים לבין הדייר הנוסף. אגב התייחסותו של השכן לאותו סכסוך טרח לציין כי גם הדייר הנוסף בנה ללא היתר, וכי הנאשמים ייפו את המקום, ומדבריו עולה נקיטת עמדה לטובת הנאשמים.

-עדותו של השכן בעניין סכסוך השכנים מחזקת דווקא את גרסת המאשימה בדבר השינוי במימדי המבנה, שכן אותה תלונה על פי עדות השכן נבעה מטענת הדייר בדבר חסימת חלון שבחלק מבנה שבשימושו, שבאה לעולם עם חילופי הדיירים במאפיה ושכירתה על ידי הנאשמים.

-לשכן גרסה מתפתחת באשר לעבודות השיפוץ שבוצעו על ידי הנאשמים.

בהליך צו ההריסה המנהלי העיד השכן: "בסה"כ מה שעשו הדיירים החדשים זה שרק צבעו אותו (את המבנה הישן – ר.צ) (ת/9, עמ 5, שורות 23-24).

וכך גם בחקירתו הראשית בהליך שבפני: "הם נכנסו בתור חדשים צבעו וסידרו אות על מנת שיראה יותר יפה (עמ _, שורות 7-8). בפתח חקירתו הנגדית חוזר העד כי הנאשמים רק צבעו וסידרו (שורה 14).

בהמשך הדברים לאחר שמעומת עם התמונות הוא מעיד: "הם עשו שפכטל וצבע שיראה יותר יפה" (שורה 17).

ואז בשורה 19: "צבע וסידר את הקירות כמו שצריך, שלא יהיה מכוער ושלא יעוף".

ובהמשך: "סידרו את המקום כמו שצריך, יישרו. תיקנו את כל הסדקים שהיו בקירות, את החיבורים שלהם, זהו, ואז עשו שפכטל וצבע שיראה יפה שלא יראו את החיבורים" (שורות 29-30).

ולבסוף: "מה שהם עשו או לא עשו אני לא יודע, אני לא נכנס לתוך החומר ולא לפרטים של העבודות. אני יודע שהיה מבנה קיים 20 שנה עוד לפני שבאתי לגור".

באמירה האחרונה דלעיל אין כל רבותא שכן לא שנוי במחלוקת כי המבנה דהיום הוקם תחת המבנה הישן. מנגד, העימות שבין האמירה האחרונה דלעיל לבין העדויות המצוטטות לעיל פוגע באופן כללי במהימנות העד, אשר לא היסס להעיד בעניינים שבהם הודה לבסוף כי אין לו ידיעה של ממש.

8.6 אינני מקבלת את גרסת הנאשם ביחס לטיב ומהות העבודות והזהות שבין המבנה הישן והמבנה דהיום. כך בעיקר בשל הנימוקים שפורטו לעיל, החיצוניים לעדות הנאשם, ובעיקר התמונות שהוצגו, שאינן יכולות לעמוד בקנה אחד עם גרסת הנאשם.

בנוסף אני סבורה כי עדות הנאשם לוקה בחוסר מהימנות הנובע מגרסאות מתפתחות ביחס למהות העבודות שבוצעו על ידי הנאשמים, באופן דומה לזה שהודגם בעדות השכן, הממשיכה גם לקימומם של קירות פח של המבנה שנפלו באותו חורף. יצויין כי הגרסה בדבר נפילתו של הקיר המצוי בחזית המבנה מצד שמאל אינה יכולה לעלות בקנה אחד עם התמונות מהן עולה כי גג המבנה הישן אינו מגיע עד המבנה הקיים הסמוך ונוכח הטענה כי לא נעשה שינוי בגג וכי זה לא הוחלף.

9. אינני סבורה כי לפסק הדין שבערעור (ת/7) השלכה על ניתוח הראיות דלעיל.

9.1 ראשית, פסק הדין שבערעור קבע מפורשות כי הכרעתו העובדתית יפה רק לצורך ההליך שבפניו, הבקשה לביטולו של צו ההריסה המנהלי, וכי "על המשיבה לברר העובדות הצריכות לעניין במסגרת כתב אישום". במלים אחרות לא רק שפסק הדין שבערעור לא קבע השתק כלשהו אלא שהוא הבהיר כי הפלוגתה שבמחלוקת תוכרע לאחר שמיעת ראיות בהליך שבפני.

9.2 שנית, לגופו של עניין, הראיות שנשמעו בשני ההליכים היו שונות והשיקולים שהביאו להכרעה שהתקבלה בפסק הדין שבערעור אינם חלים עוד היום. בכלל זה:

- תמונות המבנה הישן (ת/8) להן משקל מכריע בהכרעתי לא היו מונחות בפני בית המשפט.

- בהליך צו ההפסקה המנהלי לא התקיימה חקירה נגדית של ממש של השכן ומשכך עדותו לא נסתרה. בשים לב לעובדה זאת ולכך שהשכן אינו לכאורה צד מעוניין מצא בית המשפט כי קיים ספק שפועלו לטובת המבקשים. בהליך שבפני התקיימה חקירה נגדית כאמור, ומהטעמים שפורטו בהרחבה בסעיף 8.5 לעיל אני סבורה כי בעדות הנ"ל התגלו פגמי מהימנות וכי אין בה לעורר ספק סביר במסקנה העולה מראיות התביעה.

10. לאחר שמצאתי כי כעניין שבעובדה מדובר בהקמתו של המבנה דהיום תחת המבנה הישן, או למצער בשינוי מימדיו ושינויים מהותיים בגג ובחזיתות המבנה, אינני סבורה כי יכולה להיות קיימת מחלוקת של ממש בטענה כי עבודות כאמור טעונות היתר בניה בהתאם להוראת סעיף 145 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה- 1965 ויישומו בהלכה הפסוקה. אין מחלוקת כי היתר כאמור לא התבקש ולא ניתן.

על אחת כמה וכמה שכך הוא כאשר גם למבנה הישן לא היה היתר בניה. כך כפי עדותו של המפקח שלא נעשה כל ניסיון לסתרה על ידי הנאשמים, שכל שהעידו בעניין זה הינו כי בשל גילו של המבנה לא מצאו לנכון לבדוק את שאלת קיומו של היתר לבנייתו, ואין בכך די על מנת לסתור את עדות המפקח בעניין זה.

11. סוף דבר, מכל הטעמים דלעיל אני מרשיעה את הנאשמים 3 ו- 4 בעבירה המיוחסת להם על פי כתב האישום.

המזכירות תעביר העתק של הכרעת הדין לצדדים.

ניתנה היום, כ"ח אדר תשע"ג , 10 מרץ 2013, במעמד הצדדים