1. בעקבות קבלת הערעור שהגיש המבקש-התובע לבית המשפט העליון, ביקש הוא לסגור את התיק, לבטל את הדיון, להשיב הערבות הבנקאית שהופקדה בהתאם להחלטה מיום 3.5.2015 להורות על השבת ההוצאות ששולמו עפ"י פסק הדין, ועל השבת האגרה אשר שולמה בגין הסעד החלופי שנתבע עפ"י כתב התביעה. זאת, לאחר שלא התקיים דיון כלשהו בתביעה בבית משפט זה.

2. המשיבים 8 ו- 9 הגישו תגובה. הם הסכימו לסגור את התיק ע"י דחיית הבקשה לסעד כספי. אולם לטענתם, משבוטלו ההוצאות, אין מקום להורות על השבתן מאחר ופסק הדין של בית המשפט העליון מדבר בעד עצמו.

3. עפ"י ההודעה המוסכמת בין התובע לבין הנתבע עו"ד חיים מלכא, חזר בו התובע מן הבקשה להורות על השבת סכומי ההוצאות, כאשר גם עו"ד מלכא מוחק בקשתו לפסוק הוצאות לטובתו (שהוגשה במסגרת תגובתו).

4. לאחר עיון בבקשה, בתגובות ובהודעה המוסכמת בין התובע לבין עו"ד מלכא, אני מורה כדלקמן:

א) באשר לסעד הכספי, שנתבע כסעד חלופי למקרה ולא תתקבל טענת המבקש לבעלותו בזכויות מושא התביעה (ראו סעיף 77 לכתב התביעה המתוקן); הרי סעד זה נדחה ממילא כאשר התקבל הסעד העיקרי עפ"י פסק דינו של בית המשפט העליון, על כן סעד זה נדחה בזאת.

ב) הדיון הקבוע ליום 4.4.2017 שעה 9:00 מבוטל בזאת.

ג) הערבות שהפקיד המבקש בתיק בית המשפט בהתאם להחלטה מיום 3.5.2015 תושב לידיו באמצעות ב"כ.

ד) משבוטלו ההוצאות ע"י בית המשפט העליון, אין מקום שבית המשפט זה יורה בשנית על השבתן והמבקש יוכל לפעול על מנת להשיבן לידיו על פי החוק.

ה. בעניין האגרה, אין מקום להשבתה. והסעד החלופי לא נפסק מאחר והסעד העיקרי התקבל. על כן דין הבקשה להשבת האגרה להידחות מאחר ולא מתקיים אף לא אחד מן התנאים האמורים בתקנה 6 לתקנות בתי המשפט (אגרות) התשס"ז- 2007.

5. המזכירות תסגור את התיק.

ניתן היום, א' ניסן תשע"ז, 28 מרץ 2017, בהעדר הצדדים.