בפני כב' השופט א' קיסרי

המבקש:

נדים כמאל

נגד

המשיבים:

1. עזבון המנוחה אניסה נחאס

2. נאהי אליאס נחאס

3. שפיקה אליאס נחאס

4. ג'ורג'ית אליאס נחאס

5. היאם אליאס נחאם

6. תמאם אליאס נחאס

7. עזבון המנוח מנסור אליאס נחאס

8. יוסף מנסור נחאס

9. עיד נחאס

10. עזבון המנוח נאסר אליאס נחאס

11. רשא מנסור נחאס

12. חליל נחאס

13. עו"ד חיים מלכה

14. מדינת ישראל - לשכת רישום המקרקעין

1. המבקש הגיש לפני קרוב לשנתיים תובענה על דרך של המרצת פתיחה למתן פסק דין הצהרתי שעניינו זכויות שהוא טוען להן בנכס מקרקעין הידוע כחלקה 24 בגוש 10259.
2. בקדם משפט שהתקיים ביום 1.5.11 הוריתי, בהסכמת הצדדים, שהדיון יועבר לבירור בדרך של תובענה רגילה, ולאחר שהושלמו ההליכים המקדמיים במסגרת דיוני קדם משפט נקבע ליום 22.10.12 דיון שנועד לשמיעת עדותו של התובע. סמוך לפני הדיון הגיש המבקש הודעה שמטעמים רפואיים אין הוא יכול להתייצב לדיון ומשום כך נדחתה הישיבה ליום 1.5.13.
3. גם בפעם הזו הגיש המבקש, סמוך מאוד למועד הדיון, הודעה שאינו יכול להתייצב לדיון ובתוך כך הוא ביקש גם שעדותו תיגבה בביתו שבדאלית אל כרמל. נוכח תוכנה של התעודה הרפואית שתמכה בבקשתו, הוריתי שהוא יגיש תעודה נוספת שתאפשר לבחון אם בנסיבות העניין מתקיים הצורך לקיים גביית עדות באמצעות שליח בהתאם להוראות תקנה 171 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד– 1984 ("התקנות").
4. ביום 3.6.13 הוגשה תעודה חתומה על ידי רופא משפחה שבה נאמר, בין היתר (ומטעמי צנעת הפרט לא ארחיב), שהתובע "אינו יכול לצאת מהבית (מרותק לבית) לא צפוי שינוי במצבו בחודשים הקרובים ובכלל". ביקשתי את התייחסות המשיבים ולאחר ששקלתי את הבקשה, ואת טענות המשיבים, החלטתי לדחותה.
5. בע"א 2931/03 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' נורד (26.5.03) נקבע שלבית המשפט שיקול דעת רחב בכל הנוגע לשימוש בסמכות לפי תקנה 171, אולם בצד זאת ניתן להסיק מן ההחלטה שעל מנת להשתמש בסמכות ולהורות על גביית עדות, בין מחוץ לתור ובין מחוץ לכותלי בית המשפט באמצעות שליח, נדרש שתהא ראיה מספיקה לצורך – שלא לומר, להכרח – לנהוג כך. בצד זכותו של המבקש שתינתן לו האפשרות להביא את דברו בהליך המשפטי עומדת גם זכותם של המשיבים שעדותו של המבקש תישמע במישרין בבית המשפט ולא בעקיפין על ידי שליח מחוץ לו. בעניין זה מצביעים המשיבים על חוסר עקביות בתוכן המסמכים הרפואיים כמו גם על כך שבאחד מהם צוין שמצבו הקוגניטיבי של המבקש מעורר ספק ביכולתו למסור עדות. מובן שאם כך הדבר, ואיני קובע זאת, כי אז יש טעם בטענת המשיבים שמסירת עדות עקיפה מקימה חשש לפגיעה בזכויותיהם הדיוניות.
6. מכל מקום, מעיון במסמכים הרפואיים שהוצגו החל מהמועד הראשון שנקבע לישיבת ההוכחות ועד עתה, נראה לי כי לא ניתן להסיק בבירור על קיומה של מניעה מן התובע להופיע בבית המשפט על מנת למסור עדות. אבהיר שמסקנה זו אינה מתיימרת להיות מבוססת על ידע או הבנה בעניינים רפואיים, אלא שהמסמכים שהוצגו הם אישורים רפואיים מן הסוג שנהוג לתת בידי מטופלים ואשר מצוינת על פניהם, כעניין שבשגרה, ההסתייגות שתוכנם אינו מהווה ראיה בהליך משפטי.
7. בנסיבות אלה היה צפוי שבתמיכה לבקשתו למסור עדות בפני שליח יגיש המבקש חוות דעת רפואית, כמשמעה בתקנה 127 לתקנות, אשר תפרט אם מצבו הרפואי מאפשר לו למסור עדות ואם כן, מהי המניעה שהוא ימסור אותה בבית המשפט. במסמכים שהוגשו עד עתה לא ניתן לראות תחליף לחוות דעת כזו, ולכן לא שוכנעתי שמתקיימות הנסיבות המצדיקות שימוש בסמכות לפי תקנה 171 ומתן הוראה לגבות את עדות המבקש באמצעות שליח, ואני דוחה את הבקשה.
8. העומס על היומן בתקופה זו של השנה אינו מאפשר קביעת מועד קרוב לשמיעת עדותו של המבקש. עם זאת, וכדי למנוע קביעת מועד שיהיה רחוק מדי, אני קובע שהדיון יתקיים ביום 29.8.13 בשעה 1100.

ניתנה היום, ט"ו תמוז תשע"ג, 23 יוני 2013, בהעדר הצדדים.

קלדנית: סיגל