זוהי תביעה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה- 1975 (להלן: חוק פלת"ד). כמומחה מטעם בית-המשפט מונה ד"ר עמרמי הוא קבע לתובעת נכות אורתופדית שרק חלקה עקב התאונה. התובעת סבורה שפציעתה מעוררת צרכי שיקום, הפנתה לד"ר עמרמי שאלות הבהרה ולאחר שהתקבלו תשובותיו היא הודיעה שאינה מבקשת לחקור אותו על חוות-דעתו, ולאור המלצתו היא שבה ומבקשת שימונה מומחה בתחום רפואת השיקום.

המשיבה מתנגדת למבוקש. לטענתה, מומחה בתחום השיקומי ימונה במשורה רק לאחר שחקירת המומחה בתחום האורתופדי תותיר את בית המשפט עם שאלות לא פתורות בנוגע לצרכיה השיקומיים של התובעת. מאחר שהמומחה לא ייחקר, נחסמה דרכה של התובעת למינוי המבוקש. לגופו של העניין מציינת המשיבה כי אף מומחה בית המשפט ציין כי למצבה של התובעת אין קשר לתאונה אלא לתחלואותיה הרבות הכוללות סכיזופרניה, סוכרת, השמנה קיצונית ויתר לחץ דם. המבקשת משיבה לטענות אלה שבנסיבות העניין יש לראות את התובעת כמי שיש לה "גולגולת דקה" ועל המזיק לקבל את הניזוק כמות שהוא.

ההלכה היא שבדרך כלל לא ימונה מומחה שיקומי כדבר שבשגרה. במקרים הרגילים ממונה מומחה שיקומי רק לאחר חקירתו של המומחה הרגיל ככל שנותרו שאלות פתוחות בנוגע לצרכי הניזוק. התובעת הודיעה שהיא מוותרת חקירת ד"ר עמרמי. נותר לבחון האם נותרו שאלות רלבנטיות שבירורן מחייב מינוי רופא שיקומי.

עפ"י חוו"ד ד"ר עמרמי נגרם לתובעת שבר פתוח בעצם השוק ובשוקית. השבר טופל כירורגית והתאחה אולם כעת אינו בעמדה אנטומית. התובעת סובלת מ- 15% נכות. התובעת אינה מובילית ומתניידת באמצעות כיסא גלגלים אלא שהסיבה לכך נעוצה בעודף משקל קיצוני שגורם לה ליפול כשהיא מנסה להלך בכוחות עצמה. התובעת סבלה מעודף משקל קיצוני עוד לפני התאונה. בעבר ביקשה התובעת שימונה לה מומחה בתחום הרפואה השיקומית. הוחלט שעליה להקדים ולשלוח שאלות הבהרה לד"ר עמרמי – וכך עשתה. ב"כ התובעת הפנה לד"ר עמרמי 6 שאלות הבהרה בתחום השיקומי. על חמש מהן קיבל תשובות מפורטות המבהירות שעניינן בבעיות שאינן נובעות מהפגיעה בתאונה. השאלה השישית שהופנתה למומחה היתה "מהם האביזרים והטיפולים השיקויים שלהם תזדקק התובעת ומה עלותם" – ועל כך השיב ד"ר עמרמי שיש להפנות שאלה זו למומחה בתחום השיקומי. מאליה, מתעוררת השאלה, האם מדובר ב"צרכי שיקום" שיש להם זיקה כלשהי לתאונה – שאז אכן יש צורך לקבל את עצתו של מומחה שיקומי - או שמדובר בצרכי שיקום כלליים, הנובעים ממצבה הרפואי הכללי של התובעת – צרכים אשר אינם מעניינו של בית-המשפט בהליך זה.

לאור זאת יפנה בית-המשפט עצמו שאלת הבהרה נוספת למומחה.

כשתתקבל, תנתן החלטה נוספת. ת"פ 21.4.13.

ניתנה היום, ב' אדר תשע"ג, 12 פברואר 2013, בהעדר הצדדים.