1. המבקשים והמשיבה הינם הבעלים של המקרקעין הידועים כגוש 7051 חלקה 143 בתל אביב. על המקרקעין בנוי בניין בן 7 קומות, מעל קומה מסחרית, ומעל 2 קומות של חניה תת קרקעית.

הזכויות במקרקעין רשומות במרשם המקרקעין במושע, והבניין טרם נרשם בפנקס בתים משותפים.

בסעיף 9 להסכם השיתוף שנחתם בין הצדדים נאמר : " גג הבניין ... מעל קומות המשרדים, וכל זכויות הבניה הנוספות בבניין מעבר לאלה שבהיתר הראשון והשני יהיו של נתנאל בלבד [ המשיבה – י.ג.] , ולאציל [ למבקשים – י.ג.] לא תהיינה כל זכויות שכאלו".

קיימת מחלוקת בין הצדדים בעניין פרשנות סעיפים 2.6, 9, 13.1, 13.2 ו-17.1 להסכם השיתוף.

1. המבקשים הגישו בקשה למתן סעד זמני, המורה למשיבה למשוך או

להקפיא את הבקשה להיתר בניה שהגישה לוועדה המקומית לתכנון ובניה ת"א - עד להכרעה בעניין הבעלות בזכויות הבניה הנוספות במקרקעין הידועים כגוש 7051 חלקה 143 בתובענה נשוא הדיון.

בבקשה הובא לידיעת ביהמ"ש, שהמשיבה הגישה ב-18.7.22 בקשה להיתר בניה, והמבקשים הגישו ב-28.8.22 התנגדות . הבקשה טרם נדונה בוועדה המקומית לתכנון ובניה ת"א.

עפ"י המובא בפני ביהמ"ש ע"י המבקשים, המשיבה ביקשה בבקשה להיתר בניה לשנות את הייעוד של הבניין מבניין משרדים לבניין מגורים, ולבנות קומות נוספות בבניין.

המחלוקת בעניין הבעלות בזכויות הבניה הנוספות במקרקעין עומדת להכרעה בתובענה זו וקבוע מועד להוכחות. המבקשים טענו לבעלות בזכויות הבנייה הנוספות עפ"י חלקם במקרקעין, ומתנגדים לקיום דיון בוועדה המקומית לתכנון ובניה כל עוד לא הוכרעה טענתם לבעלות בחלק מזכויות הבנייה הנוספות .

1. נקבע דיון בבקשה במעמד הצדדים, הצדדים סיכמו בעל פה, ועתה על ביהמ"ש ליתן את החלטתו.
2. עיקרה של התביעה שנדונה בבית משפט היא עתירה לרישום בית משותף. במסגרת הסדרת רישום הבית המשותף מונה כונס נכסים ע"י ביהמ"ש. לאור המחלוקת על נוסח תקנון הבית המשותף המוצע נקבע, שבית המשפט יכריע בעניין זכויות הבניה הנוספות, ולאחר מכן יינתן לכך ביטוי בתקנון הבית המשותף.

נקדים ונאמר, הנוסח של תקנון הבית המשותף, שיוגש במסגרת הבקשה לרשום את הבניין כבית משותף, אינו צריך להיות מושפע מבקשה להיתר בניה שהוגשה לאחרונה, וטרם נדונה בפני הועדה המקומית לתכנון ובניה .

הסעד הזמני של בקשה להורות על הקפאת הבקשה להיתר בניה, שהגישו המשיבים, אינו נגזר מהסעדים העיקריים הנתבעים בתביעה, ולענייננו הסעד בתביעה של רישום הבית המשותף.

1. ככל שהמבקשים סבורים, שיש לעכב את הדיון בבקשה להיתר בניה , שעניינה שינוי ייעוד ומימוש זכויות בניה נוספות, עד להכרעה בתובענה זו בעניין הבעלות בזכויות הבניה הנוספות - על המבקשים להגיש את הבקשה לעיכוב ההליך התכנוני בפני הועדה המקומית לתכנון ובנייה ת"א.

בעע"מ 795/19 קנרוב נ' ועדת ערר מחוזית לתכנון ובניה מחוז ת"א, אמר כב' השופט הנדל בסעיף 1 לפסק הדין :

" מוסדות התכנון רשאים יהיו לעכב את הדיון בבקשה, במקרים מתאימים, כאשר מתעוררת שאלה קניינית מהותית הדרושה הכרעה ... ולעיתים נכון יהא לעכב את ההליך כדי לתת לגורם המוסמך להחליט בדבר".

בעע"מ 2832/09 הועדה המקומית תכנון ובניה גבעתיים נ' בני אליעזר בע"מ אמר כב' השופט רובינשטיין בסעיף יג' לפסק הדין :

" ... מקום בו הועדה סבורה, שאין בידי מבקש ההיתר תימוכין קניינים לבקשה התכנונית, תעכב את הבקשה עד להכרעת הערכאה המוסמכת בסוגיה הקניינית".

ראו גם : החלטת כב' השופט פוגלמן בעע"מ 4440/21 יהלומית פרץ בע"מ נ' ועדת הערר המחוזית , והחלטת כב' השופט ריבלין בדנ"מ 668/11 בני אליעזר בע"מ נגד הועדה המקומית לתכנון ובניה גבעתיים .

על החלטת הוועדה המקומית לתכנון ובניה מוקנות למבקשים זכויות ערעור, לרבות בפני ביהמ"ש לעניינים מנהליים, במסגרת עתירה מנהלית, שבגדרה ניתן להגיש בקשה לסעדים זמניים.

בית המשפט האזרחי, הדן ברישום הבניין כבית משותף, אינו אמור להתערב בהליכים תכנוניים, המתנהלים בפני הועדה המקומית לתכנון ובניה ת"א, ואינו אמור להפעיל סמכויות שהוקנו בחוק לבית המשפט לעניינים מנהליים.

1. הבקשה למתן סעד זמני להורות למשיבה למשוך או להקפיא את הבקשה להיתר בניה שהגישה לועדה המקומית לתכנון ובניה ת"א עד להכרעה בעניין הבעלות בזכויות הבניה הנוספות – נדחית.

שמורה הזכות למבקשים להגיש בקשה לעיכוב הדיון בבקשה להיתר בניה

לוועדה המקומית לתכנון ובניה ת"א, ולמצות את זכות הערעור על החלטת הוועדה.

המבקשים ישלמו למשיבה הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 3,000 ₪, צמוד למדד ונושא ריבית מיום ההחלטה ועד התשלום בפועל.

ניתנה היום, י"א אלול תשפ"ב, 07 ספטמבר 2022, בהעדר הצדדים.