בעניין: פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש] התש"ם-1980

ובעניין: מיכאל הירשברג

ע"י ב"כ עוה"ד גולדבלט ואח'

החייב

ובעניין: אלונה בומגרטן

הנאמנת

ובעניין: כונס הנכסים הרשמי

לפני בקשה למתן הפטר לחייב מיכאל הירשברג (להלן: "החייב") שנגדו הוגשה בקשה למתן צו לכינוס נכסיו והכרזתו כפושט רגל לבקשת אחד מנושיו.

ביום 14.3.11 ניתן צו לכינוס נכסי החייב וביום 11.6.12 הוא הוכרז כפושט רגל ועו"ד אלונה בומגרטן מונתה כנאמנת לנכסיו (להלן: "הנאמנת").

מתסקיר הנאמנת שהוגש לבית המשפט במסגרת בקשת ההפטר עולים הממצאים הבאים:

החייב הוא כבן 73 גרוש, אב לשלושה ילדים וסב לנכדים. הסתבכותו הכלכלית של החייב מקורה בהידרדרות חברת "מלרג קבלנות והנדסה בע"מ" (להלן: "מלרג") שבה היה שותף עם מר יוסף מלמד (להלן: "מלמד") ושעסקה בעבודות בתחום התשתיות. החברה הפכה לציבורית ומניותיה נסחרו בורסה לניירות ערך בתל אביב. בין החייב לבין מלמד התגלעו חילוקי דעות שבעקבותיהם התקיימו בין הצדדים הליכי בוררות שבהם ניתנו הכרעות שלפיהם הושת על החייב לשלם למלמד עשרות מיליוני שקלים. בד בבד החלה הדרדרות בעסקי מלרג וביום 27.9.10 ניתן צו הקפאת הליכים בעניינה ובהמשך אושר הסדר נושים שלפיו הועברו מניותיה למשקיע ולנושי החברה.

נגד החייב הוגשו 12 תביעות חוב בסך כולל של כ-60 מיליון ₪ מהם סך של כ 31 מיליון ₪ על ידי מלמד כאשר סך של 3.1 מיליון ₪ בדין קדימה לרשויות המס בקשר לשומות שהוצאו לחייב מחמת אי הגשת דוחות. בין תביעות החוב היא תביעת אשת החייב והבנק הבינלאומי על סך של כ-20 מיליון ₪. תביעת חוב נוספת היא של עו"ד קליר בשם מחזיקי אג"ח שהגישו תביעה נגד החייב ודירקטורים אחרים של מלרג בסך של 135 מיליון ₪ שמצויה בשלב הוכחות (להלן: "תביעת מחזיקי האג"ח").

החייב היה בעל זכויות בבית ברחוב שלונסקי בהרצליה שהועברו לבנו. הבית היה משועבד לבנק לאומי שמימש את הבית והיתרה לאחר הפחתת החוב לבנק בסך של כ-900,000 ₪ מופקדת בחשבון הנאמנת. החייב היה גם בעל זכויות בבית ברחוב לוי אשכול בהרצליה שהיה משועבד לבנק הבינלאומי הראשון בע"מ. הבית נמכר ותמורתו שולמה לבנק שנותר לו חוב לאחר המימוש בסך של 6 מיליון ₪. פרט לנכסים האמורים יש בבעלות החייב קופות גמל ובטוח חיים בחברת הפניקס בסך של כ-3 מיליון ₪.

בקופת פשיטת הרגל הצטברו סכומים שונים שהצטברו מתשלומים חודשיים של החייב וממימוש ערבות בנקאית ואלה מגיעים לסך של כ -1 מיליון ₪.

החייב נחקר ממושכות על ידי הנאמנת אשר באה בדברים עם הנושים האחרים ובעיקרם מלמד. בגדר זאת בדקה הנאמנת טענות באשר לרכוש החייב במסגרת פעילות עסקית בברזיל לאור טענותיו של מלמד כמו גם באשר לחשבונות בנק בחו"ל.

יצוין שהחייב עובד כשכיר ומתגורר ביחד עם אשתו במרתף הבית של בתם.

נוכח מחלוקות תהומיות שהתעוררו בהליך פשיטת הרגל ובין אלה טענות האשה באשר לזכויותיה, טענות הבן ועוד, התקיים הליך גישור לפני כב' השופטת בדימוס אלשיך. במסגרת ההליך הגיעו הצדדים לידי הסדר מפורט שמהווה את הבסיס לבקשת ההפטר. בהתאם למוסכם מוותר הבן על זכותו ביתרת התמורה של הבית בהרצליה; האשה תוותר על תביעת החוב ועל יתר תביעותיה מכוח הנישואים למעט סך של 15% מכספי הפוליסות; הבנק הבינלאומי מוותר על יתרת הנשייה בסך של 6.3 מיליון ₪; הכספים שבקופת פשיטת הרגל יועמדו לטובת הנושים; החייב ישלם לקופת פשיטת הרגל סך של 490,000 ₪. פועל יוצא של האמור הינו שמאסת הנשייה הופחתה מכ -60 מיליון ₪ לכ-40 מיליון ₪, כאשר הסכום שיחולק לנושים הינו כ 5 מיליון ₪. עוד התחייב החייב לסייע בבדיקת תביעות החוב ובהגשת שומות למס הכנסה על מנת להפחית את הנשייה של רשויות המס, דבר שיהיה בו כדי להגדיל משמעותית את הסכום שיחולק לנושים בהינתן דין הקדימה של מס הכנסה.

הסדר הגישור היה על דעת והסכמת החייב, אשתו, בנו עומר הירשברג, והבנק הבינלאומי הראשון. לאחר הסדר הגישור הגישה הנאמנת את בקשת ההפטר. הוריתי על קבלת עמדות הנושים. הוגשו מספר התנגדויות ובהן של מלמד ובנק הפועלים בע"מ. כן הוגשה עמדה על ידי עו"ד אריה דנציגר שמייצג מחזיקי אג"ח של מלרג בתביעה שהגישו נגד נושאי משרה בחברה אך לא הגישו תביעת חוב.

קיימתי דיון במעמד הצדדים והנושים. לדאבוני עו"ד קליר שמייצג את מחזיקי האג"ח בתביעת מחזיקי האג"ח לא התייצב לדיון ואף לא הגיש עמדה. לעניין התביעה האמורה הבהיר עו"ד שובל שמייצג את מלמד שאף הוא נתבע בתביעה האמורה כי חברות הבטוח מכסות את התביעה האמורה הגם שהתנערו מהכסוי למלמד ולחייב. התביעה נגד החייב עוכבה בהינתן שהחייב מצוי בהליכי פש"ר. לדברי הנאמנת תביעת החוב של מחזיקי האג"ח תיבחן לאחר ההכרעה בתביעה וככל שהדבר יידרש.

לאחר שמיעת עמדות הצדדים, התקבלה הצעתי שלפיה הנושים שהגישו התנגדות לא יעמדו עליה וישאירו אותה לשיקול דעת בית המשפט וכאמור בדברי עו"ד שובל ובהודעת ב"כ בנק הפועלים שהוגשה לבית המשפט לאחר הדיון.

הכנ"ר תומך בבקשה וכאמור בתסקיר המפורט שהוגש על ידו.

לאחר שנתתי דעתי למכלול העניינים הדרושים למתן הפטר הגעתי לידי מסקנה שדין הבקשה להתקבל. לעניין זה אציין בין היתר: ההליך נמשך כארבע שנים שהינו פרק זמן סביר ומקובל להבאת הליך פשיטת רגל לידי סיום; העדר חשד באשר לחוסר תום לבו של החייב באשר לנסיבות היקלעותו של החייב לקשיים; גילו המתבגר של החייב; העדר סיכוי ממשי להעשיר את קופת פשיטת הרגל; העדר תועלת ותוחלת לברר את פעילותו העסקית של החייב בברזיל ולהוציא הוצאות מיותרות לצורך האמור; העדר התנגדות של הנושים; התרומה של החייב לקופת הנשייה המגלמת הוון של שנים רבות; ויתור של האשה, של הבן ושל הבנק הבינלאומי על נשייה בהיקף ניכר; התחייבות החייב לסייע בבדיקת תביעות החוב ובגדר זאת בהגשת שומות למס הכנסה לשם הקטנת החוב; תמיכה של הנאמנת ושל הכנ"ר בבקשה. לכל אלה יש להוסיף את הסכם הגישור שהוא תולדה של ישיבות ממושכות עם הצדדים, בחינה ממושכת של הדרוש, ואיזון בין האינטרסים השונים.

משכך, אני נעתר לבקשה וניתן בזאת הפטר מותנה לחייב. ההפטר יהפוך לחלוט היה והחייב יפקיד עד ליום 1.11.15 את הסך 490,000 ₪. עם זאת וכתנאי למתן ההפטר שעל החייב לסייע בהגשת הדוחות לרשויות המס לשנים החסרות וכאשר על הנאמנת לפעול בעניין ולשכור שירותי רואה חשבון שיגיש את הדוחות. החייב מוזהר שככל שלא ישתף פעולה הוא צפוי לביטול ההפטר כאשר יוער שבהקשר זה נקבע בסעיף א1.ג. בהסדר הגישור שהאמור מהווה תנאי יסודי להסדר.

עוד נקבע בזאת סעיף אי התעשרות למשך 5 שנים מהיום ובהתאם לסעיף 96 לפקודה ושלפיו ככל שיתברר שלחייב נכסים שהוסתרו ניתן יהיה לבקש לבטל את ההפטר.

הנאמנת תואיל לבדוק את תביעות החוב ולסיים את הבדיקה עד ליום 15.11.15 וסמוך לאחר מכן תעתור לחלוקת הדיבידנד לנושים.

הנאמנת תשכור שירותי רואה חשבון שיגיש את הדוחות החסרים עד ליום 15.11.15 כאשר על החייב לשתף פעולה כאמור עם הנאמנת ורו"ח שימונה על ידה. להסרת ספק ככל שרו"ח יתקל בקשיים תיפנה הנאמנת לבית המשפט.

ניתנה היום, כ"ו תמוז תשע"ה, 13 יולי 2015.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים.