באמצעות ב"כ עו"ד כץ

נגד

הצד השלישי 1 סמדר אביסרור

באמצעות ב"כ עו"ד פופר

הצד השלישי 2 דניאל מולוקנדוב

1. כללי
2. עניינו של הליך זה תביעה על סך 396,135 ₪, להשבת כספים ופסיקת פיצויים בגין פעילות בשוק ההון שביצעה הנתבעת עבור התובעת במשך כחודש ימים.
3. תצהירי עדות ראשית הוגשו מטעם התובעת, הנתבעת והצד השלישי 1. כן נמסרה מטעם התובעת עדותו של מר זיו פניני, מי שמשמש כמנהל חדר המסחר ומבקר הסיכונים של הלקוחות בשוק הנגזרים של חברת מגדל (להלן: "פניני").
4. ההדגשות בציטוטים לאורך פסק הדין הוספו על ידי הח"מ.
5. רקע עובדתי
6. ביום 7.2.10 חתמו התובעת והנתבעת על הסכם לפיו הנתבעת תנהל עבור התובעת את תיק ההשקעות שלה (להלן: "ההסכם", נספח 1 לתצהיר התובעת).
7. עם חתימת הצדדים על ההסכם, פתחה התובעת חשבון השקעה בחברת מגדל שוקי הון בע"מ (להלן: "מגדל") והעבירה אליו סך של 200,000 ₪. כן העניקה התובעת לנתבעת ייפוי כוח לפעול בנאמנות עבורה לשם השקעת הכספים בחשבון.
8. ביום 9.3.10 ומשיחה שערכה עם נציגי מגדל, נוכחה התובעת לגלות, כי בחשבונה נצברו הפסדים כבדים וכי בחשבון אין כל פוזיציה או אסטרטגיה אשר צפויה להניב תשואה עתידית.
9. ביום 10.3.10 הודיעה התובעת למגדל על ביטול ייפוי הכוח שניתן לנתבעת לפעול בחשבונה.
10. מכאן ההליך שלפני, בו עתרה התובעת להשבת כספי השקעתה, השבת העמלות אשר שולמו לנתבעת, וכן לקבלת פיצויים בגין עוגמת נפש בגין התנהלות הנתבעת.
11. טענות התובעת
12. במהלך שנת 2009, לאחר שהתובעת סיימה את עבודתה בחברת "כתר פלסטיק", היא החלה להתעניין באפיקי השקעה מחוץ למסגרת הבנקאית במטרה לייצר לעצמה הכנסה נוספת אשר תבטיח לה תשואה חודשית קבועה בסך של כ- 15,000-20,000 ₪ למחייתה. לטענתה, עד לאירוע דנן, היא השקיעה את כספה בפיקדונות בבנקים ולא נטלה סיכונים בהשקעותיה.
13. באחת משיחותיה עם חברתה סמדר אביסרור (להלן: "סמדר"), סיפרה התובעת לסמדר על רצונה למצוא אפיק השקעה מתאים וסמדר המליצה לה להיפגש עם אדם בשם דניאל מולוקנדוב (להלן: "דניאל") אשר לדבריה נחשב לאדם בעל ניסיון רב בתחום ההשקעות המצליח להשיג תשואות יפות ללקוחותיו.
14. בהתאם להמלצתה של סמדר, יזמה סמדר פגישה בביתה, בה השתתפו התובעת, הנתבעת ודניאל אשר הציגו עצמם כמומחים בשוק ההון, וציינו, כי ניהול תיק ההשקעות ייעשה בפועל על ידי הנתבעת ואילו דניאל ישמש על תקן יועץ. זאת, מאחר ודניאל עמוס בעבודה ואינו בקו הבריאות.
15. באותה פגישה לא צוין בפניה של התובעת, כי רישיון הייעוץ של דניאל הותלה וכי נאסר עליו לנהל תיקי השקעות ולעסוק בתחום מול חברי בורסה שונים. אף לא נמסר לה, כי כנגד דניאל מתנהלים הליכים פליליים בגין עבירות של תרמית בניירות ערך. הנתבעת אף לא יידעה את התובעת, כי היא עצמה חסרת כל ניסיון בתחום שוק ההון. עובדות אלו כולן נודעו לתובעת, לטענתה, רק בדיעבד.
16. התובעת טענה, כי לו ידעה, שכנגד דניאל מנוהלים הליכים פליליים בגין תרמית בניירות ערך, לא הייתה מוכנה לכך שהוא ישמש כיועץ בניהול תיק ההשקעות עבורה, ולו הייתה מודעת לכך שהנתבעת חסרת ניסיון וידע, לא הייתה מפקידה את חסכונותיה בידיה.
17. לטענת התובעת, היה על הנתבעת למסור לה את המידע הנ"ל בטרם חתימת הצדדים על ההסכם.
18. התובעת אישרה, כי הנתבעת אמנם מסרה לה כי אינה מחזיקה ברישיון לניהול תיקי השקעות, אך הצהירה בפניה, כי למרות העדר הרישיון היא בעלת ניסיון וידע רב בתחום, כי סיימה הכשרה ממושכת, כי ניהלה באופן אישי תיקי השקעות רבים וכי הינה מקבלת ליווי צמוד מדניאל בניהול תיקי ההשקעות.
19. לטענת התובעת, הנתבעת הסבירה לה, כי כספה מובטח, כי התשואה הצפויה להתקבל מההשקעה הינה בשיעור של כ- 5% לחודש, כי אין כל סיכון לסכומי הקרן וכי התיק ינוהל באופן אשר יניב פירות. כן הבטיחה לה הנתבעת, כי יבוצע מעקב אישי יומיומי, צמוד ורצוף, אחר מצב תיק השקעות שלה ומצב התשואות הצפויות להתקבל, והבהירה לתובעת כי עקרונות ההשקעה אשר פיתחה מגנים על כספי השקעתה.
20. הגם שהתובעת אינה קוראת עברית על בוריה, היא חתמה על ההסכם מתוך אמון שנתנה בדברי הנתבעת. לטענתה, הנתבעת הבהירה לה, כי ההסכם הינו הסכם בנוסח סטנדרטי המקובל בבתי השקעות בישראל.
21. באשר לאופן ניהול התיק על ידי הנתבעת טענה התובעת, כי בשיחה עם נציגי מגדל התחוור לה, כי הנתבעת ביצעה פעולות רבות בתיק ההשקעות ללא כל הסבר או הגיון כלכלי וכי השקעותיה הועמדו על ידי הנתבעת בסיכון העולה על ערכי הקרן. כן הסתבר לה, כי בזמן אמת פנו נציגי מגדל אל הנתבעת, התריעו בפניה על הסיכונים ועל חוסר הסבירות וההיגיון בפעולותיה בתיק ההשקעות של התובעת והזהירו אותה, כי היא גורמת לחריגה מהביטחונות הנדרשים ומעמידה את תיק ההשקעות ואת התובעת בפני סיכון קיצוני. ואולם, הנתבעת לא שעתה להתרעות נציגי מגדל ואף לא העבירה מידע זה אל התובעת בניגוד לחובתה על פי דין.
22. הנתבעת פעלה מתוך אינטרס לקבל עמלות, תוך התעלמות ואדישות למצב תיק ההשקעות עצמו ולגורל כספה של התובעת. לטענתה, מבדיקת דפי החשבון עולה, כי מרבית הפעילות בתיק נעשתה שלא לצורך, ללא כל היגיון כלכלי ובניגוד לטובת הלקוחה – התובעת.
23. הנתבעת הציגה בפני התובעת מצגי שווא ומרמה, לא ניהלה את כספיה בצורה סבירה וראויה, לא בנתה אסטרטגיית השקעה סבירה המתאימה את דרישותיה, ניהלה את תיק ההשקעות ללא כל ידע וניסיון או יכולת בסיסית, מבלי להעמיד את התובעת על הסיכונים שבתיק ומבלי לשעות לאזהרות שקיבלה מנציגי מגדל. היא אף לא פעלה כפי שמנהל השקעות סביר היה פועל בנסיבות העניין.
24. משכך טענה התובעת, כי התנהלות הנתבעת עולה לכדי הטעיה, הפרת אמונים, מרמה, גזל, רשלנות והפרת הוראות חוק השליחות. מעשי הנתבעת אף עולים לכדי הפרת הוראות חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות שיווק השקעות וניהול תיקי השקעות 1995, וכן יש בהם משום עשיית עושר ולא במשפט.
25. במישור הנזק עתרה התובעת להשבת כספי הקרן של השקעתה בסך 216,266 ₪, בצירוף ריבית חודשית בשיעור 5% עד לסיומה של ההשקעה ובסך הכל – 227,079 ₪. סכום זה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית חוקית מסתכם בסך של 236,135 ₪. כן עתרה התובעת להשבת העמלות אשר שולמו לנתבעת בתקופת הפעילות בסך כולל של 60,000 ₪ ולפסיקת פיצויים בגין עוגמת הנפש בסך 100,000 ₪.
26. טענות הנתבעת
27. מנגד טענה הנתבעת, כי היא הועסקה כשכירה בבית ההשקעות " מולקנדוב שוקי הון" אשר היה בבעלותו ובניהולו של דניאל ובמסגרת עבודתה העבירה הוראות מסחר בהתאם להוראותיו של דניאל. לטענתה, הייתה זו סמדר אשר שידלה מעת לעת לקוחות פוטנציאליים, לרבות התובעת, לקבל את שירותיו של דניאל.
28. סמדר הכירה את התובעת על רקע חברתי ועסקי ועל רקע קשר זה, כשבועיים לפני חתימת הצדדים על ההסכם, התקיימה פגישה אצל סמדר בה נכחו התובעת, סמדר, דניאל והנתבעת. עד למועד הפגישה האמורה, לא הכירה את התובעת או את סמדר.
29. במהלך הפגישה הנ"ל, דניאל וסמדר ציינו בפני התובעת, כי דניאל אינו יכול לנהל בפועל תיקי השקעות אלא רק לשמש כיועץ חיצוני. משכך, הציע דניאל, כי סמדר והנתבעת יבצעו פעולות בתיק ההשקעות של התובעת בהתאם להוראותיו, תוך שהוסבר לתובעת, כי לנתבעת אין השכלה כלשהי בתחום המסחר בניירות ערך ואף אין לה רישיון לעסוק בכך, וכי כל ניסיונה בא מתקופת העסקתה אצל דניאל.
30. כן טענה הנתבעת, כי לתובעת נאמר מפורשות, לרבות על ידה, כי תיק ההשקעות אשר ינוהל עבורה הינו תיק ספקולטיבי מסוכן ביותר, ברמת מינוף גבוהה וכי כפועל יוצא מכך, ההשקעה עשויה להניב תשואה גדולה תוך זמן קצר אך מנגד עלולה להימחק במלואה בתוך זמן קצר. התובעת, ביודעה כל זאת, החליטה בדעה צלולה ומשיקוליה, להיכנס להשקעה מסוג זה.
31. בגדר המסמכים עליהם חתמה התובעת, היא חתמה על מסמך הנושא כותרת "אזהרה מפני הסיכון הכרוך בהשקעה בנגזרים" בו אישרה, כי היא מודעת לכך שההשקעה בנגזרים עלולה להיות כרוכה בסיכון גבוה עד כדי אובדן השקעתה במלואה ואף לחשיפה להפסד מעבר לגובה ההשקעה. כן חתמה התובעת על הצהרה לפיה התייעצה עם דניאל לפני שחתמה על ההסכם, הבינה כי תיק ההשקעות שלה ינוהל על ידי גורם שאין לו כל רישיון ניהול תיקי השקעות וייעוץ השקעות, כי אין כל ביטוח או הון עצמי וכי הגורם שבפועל ייעץ בעניינה הוא דניאל, כאשר פקודות המסחר עצמן יבוצעו על ידי הנתבעת.
32. במעמד פתיחת החשבון במגדל, התובעת אף חתמה על אישור בלתי חוזר לטובת מגדל במסגרתו אישרה, כי ידוע לה שהנתבעת אינה בעלת רישיון ניהול תיקים ומהווה מיופת כוח לביצוע פקודות מסחר, וכי פעילות באופציות ובחוזים עתידיים הינה פעילות מסוכנת ביותר, העשויה להניב לה הפסדים ניכרים תוך פרק זמן קצר ביותר, עד כדי מחיקת כל תיק ההשקעות שלה בתוך ימים ספורים. למרות זאת החליטה לאפשר למיופת הכוח שלה לקנות, ליצור או למכור אופציות וחוזים עתידיים (נספח נ/7 לתצהיר הנתבעת).
33. אף בהסכם עצמו אישרה התובעת, כי הנתבעת אינה מחזיקה ברישיון כלשהו לעסוק בייעוץ השקעות או בניהול תיקי השקעות, כי ידוע לה שתיק ההשקעות שלה אינו מגובה בהון עצמי או בביטוח וכי הנתבעת תבצע פעולות על פי הוראותיו הישירות של דניאל.
34. התובעת הסמיכה את סמדר לצפות בתיק ההשקעות שלה ואף מינתה אותה כמיופת כוח לבצע פעולות בחשבונה, ובתקופה שבין 10-22.2.10, עת הנתבעת שהתה בחו"ל, כל פקודות המסחר אשר בוצעו בחשבון ההשקעות של התובעת בוצעו על ידי סמדר ביחד עם דניאל ובהתאם להוראותיו. סמדר אף המשיכה לבצע פעולות בחשבון גם לאחר ה- 22.2.10 עת שבה הנתבעת ארצה.
35. בהקשר זה הוסיפה הנתבעת וטענה, כי האסטרטגיה אשר נבנתה בתיק ההשקעות של התובעת נבנתה בהתאם לשיקול הדעת של דניאל וסמדר וכי הייעוץ נעשה על ידם בידיעתה ובהסכמתה של התובעת. לטענתה, היא לא הבטיחה כל אסטרטגיה, לא יצרה כל אסטרטגיה ולא הבטיחה תוצאה כלשהי בדבר התשואה הצפויה בתיק.
36. הנתבעת טענה, כי אף בפועל היא לא ניהלה ואף לא התיימרה לנהל את כספי התובעת. תפקידה התמצה במתן פקודות מסחר, בידיעתה של התובעת ובהסכמתה. היא לא הפעילה שיקול דעת, לא התחייבה להפעיל שיקול דעת, ולא צריכה הייתה להפעיל שיקול דעת בביצוע פקודות המסחר בהתאם לייפוי הכוח שלה, הואיל והוסכם על התובעת, כי כל פעולה שתבוצע בחשבון ההשקעות תבוצע אך ורק בהתאם להוראותיו של דניאל.
37. היקף הפעילות בחשבון הוסבר לתובעת עוד לפני תחילת הפעילות והיה מוסכם עליה, כאשר לאורך כל תקופת ניהול תיק ההשקעות של התובעת, הייתה התובעת בקשר רציף עם סמדר ודניאל וקיבלה מהם הסברים, הן בקשר עם אסטרטגיית ההשקעה שנבנתה בתיק ההשקעות של התובעת והן בכל עניין אחר הקשור בתיק ההשקעות.
38. משכך טענה הנתבעת, כי ככל שהייתה הפרת אמונים, מרמה או גזל כלפי התובעת אשר בגינם נגרמו לה נזקים, הרי שאלו בוצעו על ידי סמדר ודניאל, וכי ככל שיוכח על ידי התובעת, כי ניהול חשבון ההשקעות שלה נעשה ברשלנות, בחוסר זהירות ולא כפי שמנהל השקעות סביר ונבון היה פועל בנסיבות העניין, הרי שזה נעשה באחריות סמדר ודניאל. באשר לסוגיית העמלות טענה הנתבעת, כי העמלות האמורות התקבלו אצל דניאל וסמדר.
39. נוכח טענותיה הנ"ל טענה הנתבעת, כי ככל שלתובעת נגרמו נזקים, הרי שהיא תרמה בהתנהלותה תרומה מכרעת לגרימתם של נזקים אלו, עת נטלה על עצמה מרצונה החופשי את הסיכון הכרוך בהתרחשותם.
40. נוכח טענותיה האמורות של הנתבעת כנגד סמדר ודניאל, שלחה הנתבעת הודעה לצד שלישי כנגד סמדר ודניאל. באשר לדניאל, כתב הגנה כנגד ההודעה לצד שלישי לא הוגש על ידו והוא אף לא השתתף בדיונים אשר התקיימו בגדר ההליך דנן. יצוין, כי ההודעה לצד שלישי הוגשה תחילה אף כנגד מגדל ואולם, בפסק הדין אשר ניתן ביום 21.9.11 נדחתה בהסכמה.
41. טענות הצד השלישי 1 - סמדר
42. הצד השלישי 1, סמדר טענה, כי ההודעה לצד שלישי מהווה ניסיון מצד הנתבעת להתנער מאחריותה האישית לנזקי התובעת. סמדר הכחישה את טענות הנתבעת וטענה, כי בגדר המידע שהוצג לה נמסר, כי הנתבעת מיומנת בניהול תיק השקעות על רקע עבודתה אצל דניאל. לטענה, הנתבעת כינתה והציגה את עצמה כסמנכ"לית "מולוקנדוב שוקי הון", תוך ציון הגדרה זו אף במסמכים רשמיים.
43. סמדר אף הכחישה, כי בינה לבין דניאל התקיימו עסקים משותפים וטענה, כי הכירה את דניאל בעבר במסגרת עסקה שיזמה בשוק ההון. היא לא ידעה אודות הסתבכותו של דניאל והדבר נודע לה רק זמן רב לאחר ההפסדים שנגרמו לתובעת.
44. סמדר אישרה את היכרותה האישית עם התובעת וציינה, כי הינן חברות קרובות. כן אישרה, כי היא זו שיצרה את ההיכרות בין התובעת לדניאל מתוך רצון לעזור לתובעת ובהקשר זה טענה, כי מעולם לא קיבלה עמלה או תשלום כלשהו בקשר להיכרות זו.
45. באשר לנסיבות שקדמו לכריתת ההסכם בין התובעת לנתבעת טענה סמדר, כי כאשר נוצרה היכרות בין התובעת לדניאל הודיע דניאל, כי בשל מחלתו הוא אינו מעוניין לנהל את תיק ההשקעות של התובעת והציעה לתובעת לקבל את שירותי הנתבעת. הוא טען לגבי הנתבעת, כי היא משמשת כיד ימינו וסמנכ"ל בית ההשקעות שבבעלותו, כי היא מיומנת בתחום ניהול ההשקעות ומכירה אותו היטב נוכח עבודתה במשך 7 שנים לצדו, וכי תיק ההשקעות של התובעת ינוהל תחת פיקוחו, הנחייתו, ייעוצו ועזרתו השוטפים. אף הנתבעת עצמה ציינה, כי היא משמשת כסמנכ"ל בית ההשקעות שבבעלות דניאל, וכי היא ודניאל ניהלו בעבר קרנות הנאמנות מהמובילות בתשואות השוק .
46. באשר לחלקה בניהול תיק ההשקעות של התובעת טענה סמדר, כי הסיכום המפורש היה, כי הנתבעת היא זו שתנהל את תיק ההשקעות תחת פיקוחו וניהולו של דניאל, תוך שסמדר תהא מוסמכת לבצע פעולות בתיק ההשקעות של התובעת בתקופה בה שהתה הנתבעת בחו"ל עד לשובה ארצה. לטענתה, היא אינה בעלת ניסיון בניהול תיקי השקעות בנגזרים באופן ישיר, ומשכך סוכם בין הצדדים, כי היא רק תשמור על תיק ההשקעות ועל הרצף הניהולי שלו עד לשובה של הנתבעת ארצה. עת שהתה הנתבעת בחו"ל, ניהלה את תיק ההשקעות של התובעת במסירות, אחריות ונאמנות ולטובת התובעת, בהתאם להוראותיו של דניאל, כאשר במהלך תקופה זו צבר התיק תשואה בסך 15,000 ₪ וזאת מבלי שקיבלה תמורה כלשהי לידיה ובשם חברותה עם התובעת. העמלות בגין ניהול תיק ההשקעות בתקופה האמורה הועברו לחשבון הנתבעת.
47. לטענתה של סמדר, לאורך כל מעורבותה בפרשה, היא לא התרשלה ולא פעלה בחוסר זהירות או בחוסר מיומנות בקשר לניהול תיק ההשקעות של התובעת וניהול תיק ההשקעות על ידי הנתבעת עם שובה מחו"ל ניתק כל קשר סיבתי אפשרי בין פעולות שבוצעו על ידה בתיק ההשקעות לבין הנזקים אשר נגרמו לתובעת.
48. דיון והכרעה

הטעיה ותרמית בשלב הטרום חוזי

1. מן הראיות שהוצגו לפני עולה, כי התובעת הייתה מודעת לעובדה, כי הנתבעת אינה בעלת רישיון לניהול תיקי השקעות. מסקנה זו נלמדת הן מעיון בסעיף 8 לכתב התביעה, והן מעיון בסעיף 3.1 להסכם בו צוין, כי הנתבעת הינה מנהלת אשר פועלת ללא רישיון.
2. עיון במסמכים השונים עליהם חתמה התובעת כחלק מן ההתקשרות העסקית בין הצדדים מלמד, כי התובעת אף היתה ערה לכך, שמדובר בהשקעה ספקולטיבית עתירת סיכון. כך למשל, ליד סעיף 9.1 הדן בסוגיית דמי הניהול להם תהיה הנתבעת זכאית, צוין מפורשות בכתב יד, כי דמי הניהול יעמוד על סך השווה ל- 1% + מע"מ כיוון ש"זה תיק ספקולטיבי". עיון בנספח ב' להסכם מלמד, כי תחת הכותרת של מטרות ההשקעה צוין בכתב יד, כי מדובר ב"תיק אופציות עם חשיפות גדולות לצורך מינוף לרווחים גדולים". אף בסעיף 3 למסמך הנושא את הכותרת "כתב ההתקשרות לביצוע עסקאות באופציות ובחוזים עתידיים הנסחרים בבורסה לניירות ערך בתל אביב בע"מ" עליו חתמה התובעת אל מול מגדל, תחת הכותרת "ידיעת סיכוני העסקה" הצהירה התובעת, כי ידוע לה, כי הפעולות הכרוכות במסחר באופציות ובחוזים עתידיים יש בהן דרגת סיכון גבוהה וכי היא מודעת לסיכון הרב הכרוך בהן, כי היא עלולה להפסיד השקעתה, כי היא עלולה להיחשף לסיכון כספי בלתי מוגבל, וכי היא עלולה להפסיק גם מעבר לסכומים אשר הפקידה (נספח 2 לתצהיר התובעת).
3. אף התובעת עצמה העידה, כי הוסבר לה שמדובר בפעילות בנגזרים אשר הינה השקעה בעלת אופי ספקולטיבי (סעיף 18 לתצהיר התובעת). התובעת אף העידה בחקירתה הנגדית בעניין זה כדלקמן:

"ש. מעולם לא שמעת אני מניח שיש פרופורציה בין התשואה לבין הסיכון, שכשרוצים תשואה גבוהה זה כרוך בסיכום גבוה?

ת. זה נכון. וזה מוכר לי. אני ידעתי שאני פונה לאפיק השקעה שכרוך בסיכון. יש גם סיכוי להצליח.

ש. כשהחלטת שאת משקיעה 200,000 ₪ ידעת היטב שאת נכנסת להשקעה מסוכנת אבל קיווית שבגלל איזשהן סיבות את תרוויחי?

ת. לא רק קיוויתי, נאמר לי על ידי מנהלת התיק שלי בפועל – הילה , שאני אזכה לתשואות יפות על סמך ניסיון עבר. גם כשהסברתי שאין לי הכנסה כרגע, נאמר לי שהם ידאגו לי לתשואות שבין 4-5 אחוז ואני סיכמתי איתם בפגישה שכל חודש אצטרך למשוך 15,000 ₪ למחייתי ללא קשר למצב התיק והאם הוא מרוויח או מפסיד.

א למדתי שיווק שזה לא כלכלה באוניברסיטת מידלסקס באנגליה. אני הייתי ערה לכך שיש סיכון בהשקעה וגם חתמתי על מסמך שאומר זאת. לכל סיכון יש סיכוי להרוויח. לפי מה שלמדתי אח"כ הפוזיציה הזו נועדה להפסד מלכתחילה".

(עמ' 24, ש' 7-19 לפרוטוקול)

1. עם זאת, מעדות התובעת עולה, כי לא סברה, כי במשך 10 ימים תפסיד את מלוא כספי השקעתה (סעיף 32 לתצהיר התובעת). התובעת אף העידה על עצמה, כי עד לאירוע דנן, השקיעה את כספה בפיקדונות בבנקים ולא נטלה סיכונים בהשקעותיה אשר היוו את עיקר חסכונותיה (סעיף 4 לתצהיר התובעת).
2. בעניין זה טענה הנתבעת, כי בפגישת ההיכרות אשר נערכה בין הצדדים, התובעת לא ציינה, כי הכספים אשר הושקעו על ידה מהווים את מרבית חסכונותיה או כי מדובר בכספים הנחוצים לה לצרכים שוטפים (סעיף 21.9 לתצהיר הנתבעת). ואולם טענתה זו של הנתבעת עומדת בסתירה לעדותן של התובעת וסמדר בעניין זה אשר העידו, כי במהלך הפגישות אשר התקיימו בין הצדדים, ציינה התובעת, כי מדובר בכספי חסכונותיה (סעיפים 13 ו- 16 לתצהיר סמדר). מכל מקום, אני סבורה, כי התובעת לא נדרשה להסביר את נחיצותם של הכספים שהשקיעה בכדי לגרוע מאחריות הנתבעת לנהל את כספי התובעת באחריות ונאמנות.
3. עיון בראיות אשר הונחו לפני בית המשפט אף מלמד, כי התובעת לא הייתה אדישה להפסדים הגדולים שהצטברו בחשבונה, וכי ברגע שגילתה זאת ניסתה ליצור קשר עם הנתבעת בכל דרך אפשרית, ואף ביטלה את ייפוי הכוח שנתנה לנתבעת (סעיפים 27 ו- 33-34 לתצהיר התובעת), אלא שהנתבעת מצידה התעלמה מפניות אלו ורק לאחר ביטול ייפוי הכוח, יצרה קשר עם התובעת וציינה בפניה, כי כספה בטוח, וכי הכל מנוהל בקפידה ומצוי במעקב שלה ושל דניאל ולפיכך בפועל לא קיים כל סיכון בניהול, כך שהתובעת יכולה להסיר דאגה מעל ליבה (סעיפים 18-19 ו- 29 לתצהיר התובעת).
4. הנתבעת אמנם טענה, כי בניגוד לגרסת התובעת, היא מעולם לא סירבה לשוחח עמה או התחמקה משיחותיה (סעיף 32 לתצהיר הנתבעת), ואולם גרסתה זו סותרת את עדויות התובעת וסמדר בעניין זה, אשר העידו שתיהן, כי משלב מסוים ניתקה הנתבעת את הקשר עם התובעת וסירבה לענות לפניותיהן של התובעת וסמדר. כן העידה סמדר בעניין זה, כי משיחה שערכה עם נציג מגדל, מר פניני, גילתה, כי הנתבעת אף אינה משיבה לפניותיו שלו (סעיפים 39-43, 47-48, 50-51 ו- 63-64 לתצהיר סמדר).
5. עדויות אלו של התובעת וסמדר נתמכות בעדות פניני עצמו, אשר העיד לעניין התנהלות הנתבעת בטיפולה בתיק התובעת, כדלקמן:

"ש. האם מיופת הכוח שיתפה פעולה כשפנית אליה בעניין הביטחונות ?

ת. לנו יש כ- 5,000 לקוחות, מתוכם כ- 3,500 לקוחות עם פוזיציה. אין לי קשר עם הלקוחות כשהם פותחים את החשבון. עם רוב הלקוחות אין לי קשר כשהם פותחים פוזיציה. הלקוחות יכולים לנהל את הפוזיציה או דרך האינטרנט – עצמאית, או דרך תוכנה ייעודית בצורה עצמאית, או דרך חדר המסחר בטלפון. כשהלקוחות נכנסים לחריגה בד"כ בצורה פאסיבית, אנחנו יוצרים איתם קשר. לשאלתך, בהתחלה מיופת הכוח שיתפה פעולה, ולאחר מכן הפסיקה. זה בא לידי ביטוי כשאני יצרתי קשר ואמרתי שיש חריגה, היא הייתה צריכה לטפל בסגירת הפוזיציה. בהתחלה היא טיפלה ובהמשך נוצרה בעיה גדולה, היא לא טיפלה בחריגה. אוסיף כי כשלקוח נמצא בפוזיציה שחורגת ויכולה להפסיד יותר מההון שלו, ולמרות בקשתנו הוא לא מוסיף הון ולא משנה את הפוזיציה, נוצר מצב שבו הסיטואציה תמיד פועלת לרעת הברוקר, כלומר מגדל. אם נסגור פוזיציות חד צדדית וזה יפקע בתרחיש החיובי, נשאל למה סגרנו את הפוזיציה על ידי הלקוח. אבל אם לא נסגור וזה יפקע בתרחיש שלילי, הלקוח יפסיד יותר מההון בחשבון ונאלץ להתחיל לגבות את זה ממנו ואז יהיו לו טענות מדוע הפוזיציה לא נסגרה. במקרה הזה עצם סגירת פוזיציה, זה פעל לפי התרחיש שהסגירה חסכה הפסד נוסף ללקוח שהיה נגרם אם הפוזיציה לא הייתה נסגרת".

(עמ' 11, ש' 13-27 לפרוטוקול)

1. אני סבורה, כי בנסיבות אלו, הנתבעת התרשלה בתפקידה כלפי התובעת ולא פעלה כפי שמנהל תיקי השקעות סביר היה פועל בנסיבות אלה. אכן, בעניין זה העידה הנתבעת, כי היא פעלה בהתאם להוראותיו של דניאל, וכי לא הייתה לה סמכות להפעיל שיקול דעת בעניין ניהול התיק של התובעת, ואולם, אני סבורה, כי אין בכך כדי לשחרר את הנתבעת מאחריותה כלפי התובעת.
2. מכל מקום, הקביעה הנ"ל בדבר רשלנות הנתבעת הינה למעלה מן הצורך, נוכח טענות הנתבעת עצמה בעניין זה, באשר בהליך זה עתרה התובעת לביטול ההסכם מכוח סעיף 15 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973 (להלן: "חוק החוזים") עקב מצגי השווא אשר לטענתה, כמפורט לעיל, נמסרו לה בשלב הטרום חוזי (סעיפים 2 ו- 51 לסיכומי התובעת). טענות התובעת ביחס לשלב הטרום חוזי התמקדו בהצהרות נטענות של הנתבעת בדבר ניסיונה העשיר בתחום שוק ההון, הסתרת העובדה כי הינה חסרת ניסיון והסתרת עובדת קיומם של הליכים פליליים כנגד דניאל בגין אישומים בעבירות תרמית בניירות ערך.
3. סעיף 15 לחוק החוזים מעניק ברירת ביטול למי שהתקשר בחוזה עקב הטעיה על ידי הצד השני או מי מטעמו:

" 15. מי שהתקשר בחוזה עקב טעות שהיא תוצאת הטעיה שהטעהו הצד השני או אחר מטעמו, רשאי לבטל את החוזה; לענין זה, "הטעיה" - לרבות אי-גילוין של עובדות אשר לפי דין, לפי נוהג או לפי הנסיבות היה על הצד השני לגלותן".

1. מצג שווא משמעו הצגה לא נכונה של המציאות (ראה: פרידמן בספרו חוזים כרך ב', בעמ' 787). בנסיבות המקרה דנן אני סבורה, כי התובעת הוכיחה את טענותיה בדבר מצגי השווא אשר נמסרו לה על ידי הנתבעת ודניאל בשלב הטרום חוזי, וכי מתקיימים התנאים הנדרשים לתחולתו של סעיף 15 לחוק החוזים המקימים לה את זכות ביטול ההסכם. טעמי יפורטו להלן.
2. עיון בנספח 14 לתצהיר התובעת מלמד, כי רישיונו של דניאל לניהול תיקים הותלה על ידי הרשות לניירות ערך ביום 29.6.06. ההסכם בין הצדדים נחתם ביום 7.2.10. קרי, אין חולק, כי במועד זה לא היה רשאי דניאל לנהל את תיק ההשקעות של התובעת. כאמור לעיל, התובעת טענה, כי עובדה זו לא הובאה לידיעתה.
3. עדותה של הנתבעת בעניין זה לא הייתה עקבית. תחילה, בגדר כתב ההגנה אשר הוגש מטעמה לא העלתה טענה לפיה נאמר לתובעת מפורשות, כי אין באפשרות דניאל לנהל את תיק ההשקעות של התובעת נוכח הליך פלילי המתנהל נגדו. בהמשך טענה, בסעיף 4 לתצהירה, כי רק בדיעבד נודע לה, כי נגד דניאל הוגש כתב אישום שעניינו תרמית בניירות ערך והוא אף הורשע ונידון לעונש מאסר בפועל. בעדותה הנ"ל, הנתבעת נמנעה מלציין מהו המועד המדויק בו נודע על הגשת כתב האישום נגד דניאל. בהמשך התצהיר מופיעה גרסה נוספת, בסעיף 14 לתצהירה, כי בפגישת ההיכרות שנערכה בין הצדדים ציין דניאל מפורשות, כי אין באפשרותו לנהל את תיק ההשקעות של הנתבעת נוכח הליך המתנהל נגדו ברשות לניירות ערך, וכי מרצונו החליט להתלות את רישיונו.
4. יודגש כי הנתבעת לא ביקשה לזמן את דניאל למתן עדות, למרות עבודתם המשותפת בעבר ולמרות נחיצות עדותו לתמיכה בגרסתה. אני סבורה, כי מדובר בחסר ראייתי הנזקף, בנסיבות העניין ונוכח טענות הצדדים באשר לשלב הטרום חוזי, לחובתה.

הנתבעת נשאלה בעניין זה על ידי בית המשפט בגדר חקירתה הנגדית והשיבה כדלקמן:

"לשאלת בית המשפט מדוע דניאל לא הוזמן למסירת עדות, אני אומרת שצריך לבדוק זאת עם עורך הדין שלי". (עמ' 36, ש' 15-16 לפרוטוקול)

1. בהמשך, בחקירתה הנגדית בעניין זה העידה הנתבעת, כי היא האמינה לדבריו של דניאל אשר אמר לה, כי הינו חף מפשע, כדלקמן:

"ש: האם לא היה נראה לך מוזר, את לא עובדת שם אין לך ניסיון בשוק ההון, שמנהל תיקים בא ואומר לך שהוא לא יכול לנהל תיקים בפועל והוא מבקש שאת תהיי בפרונט, האם זה לא הדליק אצלך נורה אדומה ?

ת: הוא לא יכול היה לספק חשבוניות למגדל כי החברות שלו נסגרו, זה לא היה נראה לי תמוה שהוא פונה אלי כי היו ביני לבינו שיחות במהלך החודשים מאז שהפסקתי לעבוד אצלו ועד נפגשנו שוב לעבוד במשותף על התיק הזה, רוב השיחות נוהלו על כך שהוא מקווה שהוא בקרוב יחזיר לי את הכסף שהוא חייב לי.

זה נכון שלדניאל הותלה, לטענתו בהסכמתו הרישיון לנהל תיקים, בתקופה שעבדתי אצלו הוא ייעץ לקרנות נאמנות.

הייתי אז צעירה אחרי צבא, לצערי זה היה נשמע לי הגיוני. בתקופה שבה עבדתי איתו הוא ייעץ לקרנות נאמנות והיה להם הצלחה רבה. הוא טען שהוא חף מפשע, אני יודעת עד שאדם לא מורשע הוא אכן חף מפשע. אז לא הייתי נשואה ולא היתה לי פרנסה אחרת.

היתה לי חברת הפקות אך לא היתה הכנסה סדירה".

(עמ' 36, ש' 19-31 לפרוטוקול)

1. הנתבעת אף העידה, כי הואיל ובאותה העת לא הייתה לדניאל חברה בבעלותו והוא היה זקוק לגורם אשר ייתן באופן רשמי את השירות, יקבל את העמלות, וינפיק חשבוניות והואיל ובאותה העת היה על שמה תיק עוסק מורשה בגין עסק ליחסי ציבור והפקות שהקימה, ונוכח ההיכרות ביניהם, הוחלט, כי תהא זו הנתבעת אשר תספק פורמאלית את השירות, בהתאם להוראות אשר יינתנו על ידי דניאל לעניין ניהול תיק ההשקעות של התובעת (סעיפים 14-15 לתצהיר הנתבעת).
2. אני סבורה, כי ממכלול הראיות הנ"ל ניתן להסיק ולקבוע, כי בטרם חתימת הצדדים על ההסכם, הנתבעת הייתה בהחלט מודעת למצבו של דניאל ולהליכים הפליליים המתנהלים נגדו, גם אם לא הייתה מצויה עד תום בפרטי ההליכים המשפטיים ומצבו האישי. היא בחרה לשתף עמו פעולה ולא לחשוף מידע זה, אשר ברור לכל בר דעת כי הינו רלבנטי בעת פתיחת תיק השקעות והפקדת כספים בסכום גבוה לניהול בחשבון, לידי התובעת או סמדר.
3. יוזכר ויודגש, כי כנגד עדות בלתי עקבית זו של הנתבעת, התובעת וסמדר העידו, כי המידע בדבר ההליך המתנהל נגד דניאל מעולם לא הובא לידיעתן במהלך הפגישות השונות אשר נערכו בין הצדדים, וכי כל שנמסר להן הוא, כי נוכח מצבו הרפואי של דניאל, הוא אינו מקבל תיקים וכי הנתבעת, אשר מנוסה ומעולה בתחום, תנהל את תיק ההשקעות של התובעת תוך שדניאל ינהל ויפקח על התיק (סעיפים 19-20 לתצהיר סמדר).

התובעת אף העידה בחקירתה הנגדית בעניין זה כדלקמן:

"ש. אבל את בוודאי מבינה שכאשר הכסף מושקע באופן הזה ומכיוון שיש סיכון, ההשקעה יכולה לרדת לטמיון או לשאת הפסדים ולא רווחים?

ת. אז במקרה הזה אני אצטרך לעשות את מה שעשיתי – לקחת הלוואה מהבנק. אני לא מאשימה אותם. הכוונה שלי היא שאני משכתי את הסכום למחייתי של 15,000 ₪. אני מבקשת לומר שהמילים "אני לא מאשימה אותם" הם לא התיאור הנכון. אני לא המתנתי לאישור שלהם כדי למשוך את הכסף. במהלך חתימת החוזה וגם אחר כך לא נאמר לי שליועץ בתיק יש לו הליכים פליליים. ממנהלת התיק אני מצפה שתהיה גלויה איתי ותספר לי על כך".

(עמ' 25, ש' 16-23 לפרוטוקול)

וכדלקמן:

"ש. יש לי תחושה שאת מנסה לאחוז במקל משני קצותיו. כשנוח לך את מפנה להילה ואומרת שהיא מנהלת התיק והיועצת ואת מכירה רק אותה. מצד שני כשיש איזו בעיה עם דניאל זה חמור בעינייך. למה זה רלוונטי הרי אם הילה מנהלת את התיק באופן בלעדי, אז זה כך עד סוף כלומר היא יכולה להתייעץ עם מי שהיא רוצה והיא נמצאת מולך. ואם את רואה את הדברים אחרת למה לא תבעת גם את דניאל וגם את סמדר?

ת. במעמד הפגישות דניאל נכח בהן והביא את הילה איתו. הוא אמר שהיא יד ימינו ואני בחרתי להאמין לו. לא נאמר לי בפגישה וגם לא אח"כ שהיועץ הנבחר בתיק יש לו הליכים בפליליים. אני יצרתי קשר ראשון עם דניאל והוא הביא את הילה. סמדר עשתה לי רק את ההצגה ואת החיבור להילה ודניאל. אין לי טענות לסמדר. לגבי דניאל, הוא אמר שהוא יהיה היועץ. יש לי טענות בעיקר אל מנהלת התיק. היא הייתה צריכה לנהוג כלפי בגילוי".

(עמ' 25, ש' 26 – עמ' 26, ש' 3 לפרוטוקול)

1. כאמור, אף סבירה לטעמי טענת התובעת, לפיה המידע הנ"ל שלא נמסר לידיה בשלב הטרום חוזי הינו מידע מהותי ובעל חשיבות גבוהה בעת קבלת החלטות השקעה בניירות ערך וכי לו הייתה מודעת להליכים הפליליים המתנהלים כנגד דניאל, לא הייתה משקיעה את כספה אצל הנתבעת ודניאל. אף סמדר העידה, כי לו הייתה יודעת את דבר ההליכים המתנהלים נגד דניאל, הרי שלא הייתה עורכת את ההיכרות בין התובעת לבין דניאל (סעיף 10 לתצהיר סמדר), והתובעת אף לא הייתה מתקשרת בהסכם עם הנתבעת (סעיף 68 לתצהיר סמדר). סמדר אף העידה בחקירתה הנגדית בעניין זה כדלקמן:

"ש: פה את אומרת כי אילו ידעת שיש לו עבר כזה או אחר לא היית נותנת לגלית לשים אגורה שחוקה.

ת: נכון.

ש: את מרגישה לא נוח שנתת לה להתקשר עם אדם כזה.

ת: אני מרגישה נוח, אם הייתי יודעת שיש נגדו הליכים פליליים ואפילו התליית רישיון לא הייתי נותנת לה להשקיע אצלו".

(עמ' 51, ש' 27-32 לפרוטוקול)

1. אני מודעת לעובדה, כי התובעת וסמדר הינן חברות טובות (סעיף 5 לתצהיר סמדר), ואולם נוכח עדותה הבלתי עקבית של הנתבעת, חסרון עדותו של דניאל, תמיכת פניני בחלקים מגרסת התובעת המקרינה לטובה על מהימנות גרסתה, וכן התרשמותי הכללית מהעדויות והעדים שנשמעו לפני אני מעדיפה את עדותן של התובעת וסמדר בעניינים שפורטו לעיל, על פני עדות הנתבעת.
2. עיון בעדותה של הנתבעת מלמד, כי לנתבעת לא היה הניסיון הנדרש בניהול תיק ההשקעות של התובעת, וכי מדובר במידע בסיסי אשר היה מצוי בידה. בעניין זה טענה הנתבעת, כי לתובעת הובהר מפורשות, כי אין לה רישיון לעסוק בייעוץ השקעות או בניהול תיקי השקעות, וכי היה מובן מאליו לצדדים, כי אין באפשרותה לקבל החלטות או להפעיל שיקול דעת הנוגע לניהול תיק ההשקעות של התובעת מאחר ואין לה את הידע הדרוש לכך, תוך שהוסבר לתובעת, כי לנתבעת אין כל השכלה בתחום המסחר וניירות הערך או רישיון לעסוק בכך וכי כל ניסיונה בתחום נבע מתקופת העסקתה אצל דניאל (סעיפים 16 ו- 21.3 לתצהיר הנתבעת).
3. הנתבעת אף העידה, כי חלקה בניהול תיק ההשקעות של התובעת הסתכם במתן הוראות מסחר בהתאם להוראותיו של דניאל, וכי מעולם לא הייתה בעלת סמכות להפעיל שיקול דעת בכל הקשור לניהול תיק ההשקעות של התובעת (סעיף 2 לתצהיר התובעת). הנתבעת אף שבה על גרסתה זו בחקירתה הנגדית, כדלקמן:

"ש: מצד שני את מצינת כי לא את עבדת בפועל ?

ת: אני ניהלתי את התיק פורמאלית בלבד כצינור להעברת פקודות שמסר דניאל וזה מופיע בנספח להסכם".

(עמ' 35, ש' 19-21 לפרוטוקול)

וכדלקמן:

"ש: היה לך שיקול דעת בניהול התיק ?

ת: היה אסור לי להפעיל שיקול דעת".

(עמ' 41, ש' 29-30 לפרוטוקול)

וכדלקמן:

"ש: את מספרת סיפור מעניין שאת בסה"כ היית צינור.

ת: נכון".

(עמ' 44, ש' 32 – עמ' 45, ש' 1 לפרוטוקול)

1. מעבר לעובדה, כי עדות הנתבעת בעניין זה סותרת את האמור בהסכם, אני אף סבורה, כי לא די בגרסתה הנ"ל כדי לשחרר אותה מאחריותה להציג לתובעת את מלוא המידע אשר היה מצוי בידה טרם חתימת הצדדים על ההסכם. יצוין, כי טענות הנתבעת בעניין זה הינן טענות בעל פה הסותרות את נוסח ההסכם בין הצדדים, לרבות סעיף 4 להערות אשר התווספו בכתב יד בתחתית ההסכם במסגרתו צוין מפורשות, כי הנחיות הקשורות לביצוע פעולות של קניה ומכירה יינתנו על ידי הנתבעת ודניאל (צורף כנספח נ/5 לתצהיר הנתבעת).
2. בחקירתה הנגדית הנתבעת אכן אישרה, כי הוראות ההסכם מטילות עליה את תפקיד ניהול תיק ההשקעות של התובעת, אולם טענה, כי ישנו נספח להסכם אשר מתנה את האמור בהסכם, כדלקמן:

"ש: חתמת על הסכם התקשרות בינך לבין התובעת. מפנה לסעיף 8.2. להסכם נספח 5 לתצהירך וסעיף 9.2 להסכם.

שם מצוין כי שיקול הדעת לפי מנהל התיקים בלבד.

ת: נכון.

ש: את היית מנהלת התיקים?

ת: כן.

ש: חתמת על ההסכם?

ת: כן. אבל יש נספח. אני לא מיופת כוח.

יש נספח להסכם שמתנה את כל ההסכם במשהו אחר".

(עמ' 41, ש' 31 – עמ' 42, ש' 7 לפרוטוקול)

1. עיינתי בהסכם ונספחיו שוב ושוב ולא מצאתי סעיף המעניק לנתבעת פטור מאחריות לנזקי התובעת. אכן, בסעיף 3 להערות אשר התווספו בכתב יד בתחתית ההסכם במסגרתו צוין, כי ידוע לתובעת, כי הנתבעת משתמשת בייעוץ של דניאל בניהול תיק ההשקעות של התובעת, וכי במסמך נוסף עליו חתמו הצדדים צוין, כי "ההסכם מותנה בכך שמר דניאל מולקנדוב הוא היועץ היחידי לניהול של התיק וכי החוזה (הסכם ההתקשרות) מותנה בייעוצו בלבד. בפועל ינוהל התיק על ידי הילה מזוז בהתאם להסכם ניהול התיקים שנחתם" (עותק מהמסמך צורף כנספח נ/6 לתצהיר הנתבעת). ואולם, מהטעמים שפורטו לעיל, אני סבורה, כי אין בסעיפים אלו כדי לפטור את הנתבעת מאחריותה כלפי התובעת ביחס למצגים אשר ניתנו על ידה בשלב הטרום חוזי וניהול התיק.
2. בהמשך עדותה בחקירתה הנגדית העידה הנתבעת, כי מדובר בהסכם אשר נוסח על ידי דניאל, ואולם אני סבורה, כי אין אף בכך כדי לגרוע מאחריותה החוזית של הנתבעת כלפי התובעת, כדלקמן:

"ש: מציג את ההסכם ומקריא. אם את צינור בדיוק כמוה למה את צריכה לתת לה הוראות?

ת: לצערי הרב אני לא ניסחתי את זה. דניאל ניסח. לא היה לי שום חלק בזה. הייתי צעירה וחתמתי על זה. לא היה לי ניסיון בחוזים. אבל היה ברור שהחוזה הזה מותנה בקבלת הוראות מדניאל והעניין מופיע בנספח.

ש: את אומרת כי בדף הבא שגם נכתב בכתב יד, שם כתוב שהתיק ינוהל על ידך. גם זה בגלל שהיית צעירה ולא הבנת?

ת: הסברתי, אני הייתי פורמלית מנהלת את התיק אך היה ברור לכולם שהייתי רק צינור.

אני לא ניסחתי את ההסכם".

(עמ' 46, ש' 24-31 לפרוטוקול)

1. מנגד העידו התובעת וסמדר, כי הגם שלתובעת היה ידוע, כי הנתבעת אינה בעלת רישיון לניהול תיקי השקעות, הרי שהנתבעת לא טרחה ליידען, כי היא חסרת כל ניסיון בתחום שוק ההון (סעיפים 6-8 לתצהיר התובעת, וכן סעיפים 14-15 ו- 73 לתצהיר סמדר). התובעת את העידה בחקירתה הנגדית כדלקמן:

"ש. סמכת עליה ולא על דניאל?

ת. דניאל הוא יועץ בתיק. כשאני פגשתי אותם הם באו לי כמקשה אחת והם ציינו זאת. דניאל ציין שהילה היא יד ימינו והצליחה בעבר, למדה את המקצוע ואוכל לסמוך עליה. הוא אמר שהוא מחלים כרגע מסרטן והיא מנהלת התיקים שלי בפועל ויש לי על מי לסמוך. וזה מה שהיה. אני שמחתי שהילה היא המנהלת בפועל. הוא ציין שהוא יועץ."

(עמ' 22, ש' 26-30 לפרוטוקול)

1. אין חולק, כי הנתבעת הציגה עצמה כסמנכ"לית השיווק של בית ההשקעות אשר היה מצוי בבעלות דניאל. הנתבעת אף אישרה עובדה זו בחקירתה הנגדית כדלקמן:

"ש: פורומים באינטרנט שם נתת סקירות ותחזיות.

ת: מה שאני עשיתי במסגרת תפקידי, הייתי אחראית על נושא השיווקי. לדניאל היה אתר באינטרנט שבו הוא מעלה תחזיות של השוק לדעתו לפי ניתול טכני שהוא היה עושה. אני הייתי מעבירה את זה ומעלה בפורומים שונים כגון דה מרקר.

אני עבדתי כסמנכ"לית שיווק.

ש: בגיל 23?

ת: כן".

(עמ' 33, ש' 24 – עמ' 34, ש' 6 לפרוטוקול)

1. משכך אני סבורה, כי הנתבעת ודניאל הציגו מצג שווא מטעה בפני התובעת וסמדר בכל הקשור לניסיונה של הנתבעת בתחום שוק ההון וניהול תיקי השקעות, ובעניין זה מקובלת עלי עדות התובעת לפיה לו הייתה מודעת לכך שהנתבעת חסרת ניסיון וידע, תוך הסתרת מידע חיוני ובסיסי אודות דניאל, הרי שלא הייתה מפקידה את חסכונותיה בידיהם (סעיפים 9-10 לתצהיר התובעת).
2. בעניין זה יצוין, כי בנסיבות המקרה דנן ובכל הקשור לניסיונה של הנתבעת בתחום שוק ההון, אין מדובר אך באי גילוי מידע מהותי, כי אם בהצגת מידע מוטעה מתוך כוונה לשכנע את התובעת להתקשר בהסכם ולהשקיע את כספה באמצעות הנתבעת ודניאל.
3. מסקנה זו נלמדת מעדות התובעת אשר העידה בחקירתה הנגדית כדלקמן:

"ש. הילה אומרת שהיא כלי "איש קש", צינור בלבד להעברת הוראות של דניאל. את כופרת בגרסה זו?

ת. אני לא רק כופרת. עם הילה ניהלתי שתי פגישות לפני שחתמתי על ההסכם. הילה הצטיירה וגם אמרה לי שמניסיונה היא יודעת לנהל את התיק בפועל, עשתה זאת בהצלחה בעבר והיא תעשה זאת גם כאן".

(עמ' 22, ש' 18-22 לפרוטוקול)

וכדלקמן:

"ש. לא היה לך ברור שלאישה ילידת 87' לא יכול להיות שיש לה כזה ניסיון גם אם לא חישבת בדיוק את גילה?

ת. אני לא ציינתי את המילה מופלג. פגשתי שני אנשים שאמרו לי שיש להם עבר מקצועי ואני לא חקרתי בדבר. הם הציגו עצמם כבעלי ניסיון בניהול תיקים".

(עמ' 27, ש' 20-23 לפרוטוקול)

1. אני אף סבורה, כי לו מידע זה אכן נמסר לידי התובעת כטענת הנתבעת, הרי שעל הצדדים היה לעגן זאת בגדר ההסכם ביניהם ולסייג את אחריותה של הנתבעת לכספי התובעת. הצדדים לא עשו כן ועיון בנוסח ההסכם מלמד, כי מלאכת ניהול תיק ההשקעות של התובעת הוטלה על הנתבעת. משכך הם פני הדברים, אשר שיש להטיל את האחריות בגין נזקי התובעת על כתפי הנתבעת.
2. אני ערה לטענת הנתבעת לפיה, על מנת לבטל חוזה בעילה של הטעיה לפי סעיף 15 לחוק החוזים, הרי שעל התובעת היה למסור הודעת ביטול (סעיף 7 לסיכומי הנתבעת). לטענתה, התובעת לא עשתה כן ובכך כשלה. כן טענה הנתבעת, כי אין לראות בביטול ייפוי הכוח שנתנה התובעת למגדל ביחס לנתבעת כדי להוות הודעת ביטול וכי טענתה זו של התובעת מהווה הרחבת חזית באשר לא נטענה בכתב התביעה אשר הוגש מטעמה. ואולם, בהתאם לעמדת המלומדים, אף הגשת תביעה עשויה לשמש הודעת ביטול אם הביטול משתמש מן התביעה, כאשר התביעה הינה להשבה (ראה: פרידמן בספרו חוזים כרך ב', בעמ' 1087). משכך, יש לראות בהגשת התביעה כהודעת ביטול אשר נמסרה כדין מטעם התובעת.
3. משכך אני קובעת, כי התובעת הרימה את הנטל להוכחת טענת הטעייתה בשלב הטרום חוזי והיא זכאית לבטל את ההסכם ועקב כך אף להשבת הכספים אשר העבירה לחשבון ההשקעות בהתאם להסכם זה.
4. יצוין, כי בגדר תביעתה עתרה התובעת לחיוב הנתבעת אף מכוח עוולת התרמית הקבועה בסעיף 56 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש) (סעיף 31 לסיכומי התובעת). יצוין, כי הנתבעת מצידה לא טענה בסיכומיה כנגד חיובה מכוח סעיף החוק הנ"ל. בסעיף 56 לפקודת הנזיקין הדנה בעוולת התרמית נקבע כדלקמן:

"תרמית היא הצג כוזב של עובדה, בידיעה שהיא כוזבת או באין אמונה באמיתותה או מתוך קלות ראש, כשלא איכפת למציג אם אמת היא או כזב, ובכוונה שהמוטעה על ידי ההיצג יפעל על פיו; אולם אין להגיש תובענה על היצג כאמור, אלא אם היה מכוון להטעות את התובע, אף הטעה אותו, והתובע פעל על פיו וסבל על ידי כך נזק ממון".

1. מהטעמים אשר פורטו לעיל אני סבורה, כי יש לחייב את הנתבעת בפיצוי התובעת בגין הכספים אשר הושקעו על ידה אף מכוח עוולת התרמית. כפי שפורט לעיל, הנתבעת הייתה מודעת להליך המתנהל נגד דניאל, אולם בחרה, ביחד עם דניאל, להציג לתובעת מצג לפיו אין באפשרותו של דניאל לנהל את תיק ההשקעות של התובעת נוכח מצבו הרפואי. כמו כן, וכפי שפורט לעיל, הנתבעת אף מסרה מצג כוזב של עובדה בכל הקשור לניסיונה המקצועי בתחום שוק ההון.

השבה

1. בגדר תביעתה, עתרה התובעת להשבת הכספים אשר השקיעה בסך 216,266 ₪ ובצירוף ריבית חודשית בשיעור 5% עד לסיומה של ההשקעה ובסך הכל – 227,079 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית חוקית – 236,135 ₪. כן עתרה להשבת העמלות אשר שולמו לנתבעת בסך 60,000 ₪ ולפיצוי בגין עוגמת הנפש אשר נגרמה לה בסך 100,000 ₪.
2. באשר לסכום ההשקעה – התובעת כאמור עתרה להשבת סך 216,266 ₪ ובצירוף ריבית חודשית בשיעור 5% עד לסיומה של ההשקעה ובסך הכל – 227,079 ₪ יצוין, כי התובעת לא פירטה מדוע עתרה להשבת סך של 216,266 ₪ ולא לסך של 200,000 ₪ כפי שהשקיעה (אישור בדבר סכום ההשקעה צורף כנספח 4 לתצהיר התובעת).
3. בנוסף, התובעת לא הבהירה בתביעתה ובראיותיה מדוע על בית המשפט להורות לנתבעת להשיב את הכספים בצירוף ריבית חודשית בשיעור 5% עד לסיומה של ההשקעה. ייתכן, כי התובעת סבורה, כי מדובר בפיצויים המגיעים לה נוכח ביטול ההסכם. ואולם, בהיעדר טיעון בעניין זה ובהיעדר הוכחה לעניין גובה הנזק הנטען, הרי שיש לדחות את תביעתה בעניין מרכיב זה.
4. אני סבורה, כי אף דין תביעתה של התובעת לקבלת סך 60,000 ₪ להשבת העמלות אשר שולמו לנתבעת להידחות. בסעיף 27 לכתב התביעה, טענה התובעת, כי על הנתבעת להשיב לידיה את העמלות אשר נגבו על ידה שלא כדין, מאחר ובהשבת עמלות אלו יש משום מניעת עשיית עושר ולא במשפט ומניעת התעשרות שלא כדין ממעשים הנוגעים בפלילים במרמה. ראשית יצוין, עיון בנספח 7 לתצהיר התובעת מלמד, כי סך העמלות מסתכם בסך של 66,989 ₪ ולא בסכום לו עתרה התובעת יצוין, כי טענות התובעת בעניין זה נטענו הן בכתב תביעתה והן בסיכומים אשר הוגשו מטעמה בשפה רפה.

1. מכל מקום, גרסת הנתבעת בעניין זה הינה, כי למעט סכום זניח, מרבית כספי העמלות הועברו על ידה לדניאל, כדלקמן:

"ש: בתקופה ששהית בחו"ל גם קיבלת עמלות עבור הפעילות שבוצעה כשלא היית ?

ת: כן. כל מה שהיה אמור להתקבל, התקבל. הכסף אח"כ עבר לדניאל, הכסף לא נשאר אצלי".

(עמ' 35, ש' 32 – עמ' 36, ש' 1 לפרוטוקול)

וכדלקמן:

"ש: במה הוא סיבך אותך ? הרי עד אותה עת קיבלת למעלה מ- 20000 ₪ שהוא חייב לך לדברייך באמצעות תשלום העמלות. למה המשכת לדרוש עמלות אם כבר קיבלת את הסך הנ"ל?

ת: אחרי התיק הזה קיבלתי סכום של 19,000 ₪ מזה צריך לשלם מיסים, מע"מ, מתוך זה העברתי 11,000 ₪ לדניאל, נשארתי עם אולי 3,000 ₪".

(עמ' 39, ש' 1-5 לפרוטוקול)

1. גרסה זו של הנתבעת, לפיה כספי העמלות הועברו לדניאל, לא נסתרה על ידי התובעת. משכך, ובשים לב לקביעתי לעיל בדבר השבת מלוא סכום ההשקעה עקב ביטול ההסכם, לא הורם הנטל לפסיקת סכום נוסף לתובעת בגין תשלום עמלות לנתבעת מכוח דיני עשיית עושר ולא במשפט.
2. נוכח הקביעות לעיל ובהתחשב במכלול נסיבות הפרשה, אף איני סבורה כי יש מקום לפסוק פיצויים לתובעת בגין עוגמת נפש. אציין בהקשר זה, כי טענות התובעת בעניין זה נטענו בעלמא מבלי שהתובעת פירטה מהי עוגמת הנפש אשר נגרמה לה ומהו הבסיס לסכום הנתבע על ידה בהקשר זה. אין ספק, כי לאדם אשר נגרמו לו הפסדים כספיים כה רבים במשך תקופה קצרה אכן נגרמה עוגמת נפש, ואולם אני סבורה, כי לא די בכך כדי לפסוק לתובעת פיצויים בגין כך, לא כל שכן בסך של 100,000 ₪, ובפרט נוכח חיוב הנתבעת לעיל, בהשבה מלאה של סכום ההשקעה.

ההודעה כנגד הצדדים השלישיים

1. בהמשך לטעמים והקביעות שפורטו לעיל, וכמפורט להלן, אני סבורה, כי דין ההודעה לצד שלישי כנגד הצד השלישי 1 – סמדר, להידחות.
2. אין חולק, כי בתקופה שבין 10-21.2.10, עת שהתה הנתבעת בחו"ל, ניהלה סמדר את תיק ההשקעות עבור התובעת בהתאם להוראות שקיבלה מדניאל.
3. טענות הנתבעת בעניין זה הינן, כי במהלך התקופה האמורה בוצעו בחשבון התובעת מאות רבות של פעולות ללא מעורבותה, וכי בתקופה זו נבנתה האסטרטגיה בתיק ההשקעות של התובעת בהתאם לשיקול דעתו של דניאל אשר בוצע על ידי סמדר, וכי עת שבה ארצה כבר הייתה בתיק ההשקעות של התובעת פוזיציה קיימת אשר נבנתה על ידי סמדר ודניאל וללא מעורבותה, תוך שמעת חזרתה ארצה החלה לבצע עבור התובעת פעולות בחשבון ההשקעות שלה בהתאם להוראותיו של דניאל ותחת פיקוחה של סמדר (סעיפים 26-28 לתצהיר הנתבעת).
4. לטענתה, לאורך כל תקופת ניהול תיק ההשקעות של התובעת, הייתה התובעת בקשר רציף עם דניאל וסמדר וקיבלה מהם הסברים הן בקשר עם אסטרטגיית ההשקעה שנבנתה והן בכל עניין הקשור בתיק ההשקעות של התובעת (סעיף 31 לתצהיר הנתבעת).
5. הנתבעת אף הוסיפה וטענה, כי למיטב ידיעתה סמדר קיבלה מדניאל או מהתובעת עמלה בגין התיווך בין התובעת לדניאל. הנתבעת טענה, כי דברים אלו ידועים לה נוכח העובדה, כי דניאל ציין מפורשות, כי סמדר תקבל עמלות בגין לקוחות שתגייס עבורו (סעיף 10 לתצהיר הנתבעת). ואולם, מנגד העידה בחקירתה הנגדית, כי היא אינה מודעת לתשלום כאמור, כדלקמן:

"ש: אני מבין שאת לא יודעת אם בכלל סמדר קיבלה כספים כלשהם ?

ת: אני יודעת שהיתה כוונה לשלם לה ע"י דניאל אבל אני לא יודעת אם הועברו בפועל".

(עמ' 43, ש' 29-30 לפרוטוקול)

1. מעבר לטענות אלו אשר נטענו על ידי הנתבעת, הנתבעת לא הביאה ראיה כלשהי אשר יש בה לתמוך בטענותיה אלו. בעניין זה תוזכר שוב בחירתה של הנתבעת שלא להעיד את דניאל מטעמה.
2. מנגד העידו התובעת וסמדר, כי מעורבותה של סמדר הסתכמה בהיכרות שערכה בין התובעת לדניאל ובניהול תיק ההשקעות בתקופה שבה שהתה הנתבעת בחו"ל, תוך שלסמדר לא שולמה תמורה כלשהי בגין כך (סעיפים 5 ו- 35 לתצהיר סמדר). בעניין זה העידה התובעת בחקירתה הנגדית כדלקמן:

"ש. אומרת הילה בתצהירה, שדניאל אמר בשיחה שגב' אביסרור, תקבל עמלות עבור לקוחות שתגייס. בשיחות שנכחת שמעת דבר כזה?

ת. חד משמעית לא. סמדר היא חברה. היא לא דיברה על תשלום של עמלות. היא לא מנהלת את התיק בפועל, החוזה שלי עם הילה. היא קיבלה העמלות".

(עמ' 31, ש' 2-5 לפרוטוקול)

1. יוזכר, כי סמדר אינה מהווה צד להסכם אשר נחתם בין הצדדים, היא לא חתומה עליו ושמה אף אינו נזכר בו. אני סבורה, כי לו אכן היה ממש בטענות הנתבעת בדבר אחריותה של סמדר או תפקידה בניהול תיק ההשקעות של התובעת, הרי כי אז היה ניתן היה למצוא לכך ביטוי בהסכם.
2. עיון בראיות אשר הונחו לפני מלמד, כי סמדר ניהלה את תיק ההשקעות עבור התובעת בתקופה בה שהתה הנתבעת בחו"ל, וכי בתקופה האמורה שימרה סמדר את הקיים בתיק בהתאם להוראותיו של דניאל, ומבלי שקיבלה תמורה כלשהי בגין כך (סעיפים 24 ו- 34 לתצהיר סמדר). סמדר אף העידה בחקירתה הנגדית בעניין זה כדלקמן:

"ש: בימים שסחרת אמרת שהיית צמודה למסך באותם ימים.

ת: כן. ועשיתי פעולות.

ש: למרות שאין לך ידע בתחום.

ת: שום דבר.

ש: איך ידעת מה לעשות?

ת: דניאל אמר לי ועשיתי מה שהוא אמר לי".

(עמ' 57, ש' 25-30 לפרוטוקול)

1. אכן, בעניין זה טענה הנתבעת, כי סמדר אף המשיכה לבצע פעולות בחשבון גם לאחר ה- 22.2.10 עת שבה ארצה (סעיף 21.6 לתצהיר הנתבעת), ואולם, מעבר לטענה כללית זו אשר נטענה בעלמא, לא הביאה הנתבעת ראיה כלשהי המעידה על ניהול תיק ההשקעות של התובעת על ידי סמדר אף לאחר שובה של הנתבעת ארצה.
2. כפי שפורט לעיל, סמדר העידה, כי עת שערכה את ההיכרות בין התובעת לנתבעת, לא ידעה על עברו של דניאל, כי במהלך הפגישות שנערכו בין הצדדים לא נמסר דבר בדבר ההליך המתנהל נגד דניאל על ידי הרשות לרשות לניירות ערך ובדבר התליית רישיונו לנהל תיקי השקעות, וכי מידע זה הובא לידיעתה רק לאחר שכספי התובעת ירדו לטמיון (סעיפים 4, 9-10, ו- 19 לתצהיר סמדר).
3. הנתבעת אף טענה, כי הייתה זו סמדר אשר שידלה מעת לעת לקוחות פוטנציאליים, לרבות התובעת, לקבל את שירותיו של דניאל (סעיף 7 לתצהיר הנתבעת). הנתבעת אף חזרה על טענתה זו בגדר חקירתה הנגדית, ואולם יחד עם זאת, כאשר נשאלה בעניין זה, לא היה בידה להצביע על לקוחות נוספים אשר לכאורה שודלו על ידי הנתבעת, כדלקמן:

"ש: מדוע סמדר לא היתה יכולה להיות אותו גורם ?

ת: כי התפקיד שלה היה לגייס לקוחות.

ש: את מכירה עוד לקוחות שהיא גייסה?

ת: כשאני פעם ראשונה דיברתי עם דניאל, הוא אמר לי שהוא סוף סוף יכול .....

לשאלתך, התובעת היתה הלקוחה הראשונה למיטב ידיעתי שסמדר גייסה".

(עמ' 35, ש' 7-11 לפרוטוקול)

1. בהיעדר קשר בין סמדר ודניאל מעבר להיכרות עבר מסוימת, בהיעדר תמורה אשר שולמה לסמדר נוכח ההיכרות אשר ערכה בין התובעת לדניאל, הרי שאין מקום להטיל את האחריות בגין נזקי התובעת על כתפי סמדר.
2. אף העובדה, כי סמדר ניהלה בפועל את תיק ההשקעות בתקופה בה שהתה הנתבעת בחו"ל, אינה מבססת הטלת אחריות על סמדר. מסקנה זו אף מתחזקת נוכח העובדה, כי במהלך התקופה בה ניהלה סמדר את תיק ההשקעות עבור התובעת, עת שהתה הנתבעת בחו"ל, צבר תיק ההשקעות של התובעת רווחים בסך של 15,000 ₪. אף התובעת העידה בעניין זה בחקירתה הנגדית כדלקמן:

"ש: אני אומר לך שהיה אפילו רווח מסוים והתיק עמד על 207,000 ₪.

ת: כן".

(עמ' 42, ש' 28-29 לפרוטוקול)

1. משכך אני קובעת, כי ההודעה לצד שלישי כנגד הצד השלישי 1 – סמדר, נדחית.
2. ואולם, לא כך הם פני הדברים ביחס לצד השלישי 2 – דניאל.
3. אין חולק, כי דניאל לא חתם על ההסכם בין הצדדים. ואולם, יחד עם זאת מעורבותו של דניאל הן במצגים שנמסרו לתובעת בשלב הטרום חוזי והן בניהול תיק ההשקעות של התובעת נלמדת הן מנוסח ההסכם והן מהעדויות אשר נמסרו על ידי התובעת, הנתבעת וסמדר, והכל כפי שפורט לעיל.
4. יוזכר, כי דניאל בחר שלא להתגונן מפני ההודעה לצד שלישי ואף בחר שלא לפרוס את גרסתו לפני בית המשפט. משכך הם פני הדברים, בהיעדר גרסה מצד דניאל באשר לאירועים נשוא ההליך דנן, וכן נוכח הגרסאות שנשמעו בפני והתמונה הכוללת המתקבלת מהן, הרי שיש לקבל את עדויות התובעת, הנתבעת וסמדר בדבר מעורבותו ואחריותו כלפי התובעת ומכאן את ההודעה לצד ג' אשר הוגשה כנגדו.
5. בהעדר הגנה או גרסה מצד דניאל אף אין בפני בית המשפט כלים להכריע באופן אחר כלשהו באשר למערכת היחסים ושאלת חלוקת האחריות בין הנתבעת לבין דניאל, ומכל מקום התמונה הכוללת הינה, כי מדובר בבעל דין שהינו גורם משמעותי בפרשה.
6. מכאן קביעתי, כי ההודעה לצד שלישי כנגד הצד השלישי 2 – דניאל, מתקבלת במלואה.
7. סיכום
8. נוכח האמור לעיל, תוצאת ההליך הינה, כי התביעה מתקבלת בחלקה, כך שעל הנתבעת לשלם לתובעת סך של 200,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד העברת סכום זה לחברת מגדל, קרי מיום 9.2.10, ועד לתשלומו של סכום זה בפועל.
9. כן תישא הנתבעת בהוצאות התובעת בגין ניהול ההליך בסך של 10,000 ₪ וכן בשכר טרחת עו"ד בסך 15,000 ₪ בצירוף מע"מ כדין. סכומים אלו יישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום פסק הדין ועד התשלום בפועל.
10. ההודעה לצד שלישי כנגד הצד השלישי 1 – סמדר, נדחית. הנתבעת תישא בהוצאות הצד השלישי 1 בגין ניהול ההליך ובשכר טרחת עו"ד, בסך כולל של 10,000 ₪.
11. ההודעה לצד שלישי כנגד הצד השלישי 2 – דניאל, מתקבלת במלואה. הצד השלישי 2 יישא בהוצאות הנתבעת בגין ניהול ההליך ובשכר טרחת עו"ד בגובה הסכומים שנפסקו כנגדה לעיל לטובת התובעת בתיק העיקרי.

המזכירות תשלח את פסק-הדין לב"כ התובעת, הנתבעת וצד ג' 1, וכן לצד השלישי 2.

ניתן היום, י"ט תמוז תשע"ה, 06 יולי 2015, בהעדר הצדדים.