08 יולי 2015

לפני:

כב' הסגנית נשיא איטה קציר

נציג ציבור (עובדים) מר מאיר בוחבוט

נציגת ציבור (מעסיקים) גב' אילנה מיכלסון

החלטה

זוהי בקשה לדחות על הסף את סעיפי התביעה בכתב התביעה המתוקן בגין "מענק פיצול" בשל התיישנות עילת התביעה הנ"ל.

להלן העובדות הרלבנטיות:

1. כתב התביעה הראשון שהוגש בתיק זה לבית הדין היה בתאריך 23.2.11 כשעיקר טענת ב"כ התובעים היתה כי התקיימו יחסי עובד מעביד בין התובעים לבין הנתבעת, ולכן חלים עליהם ההסכמים הקיבוציים הקיימים בנתבעת והזכויות הכספיות הנגזרות מהם (להלן – "כתב התביעה הראשון").

2. בכתב התביעה הראשון פורטו עילות התביעה הכספיות בסעיף 20 וזאת בהתאמה לכל תובע בנפרד בהתאם לתקופת עבודתו בנתבעת.

להלן העילות הכספיות שפורטו:

1. מענק הפרטה.

2. מענק כרמל אולפינים.

3. אי-תשלום בגין עבודה בזמן המלחמה בשנת 2006.

4. הטבות שהוענקו לעובדי הנתבעת בגין המלחמה שהיו 7 ימי חופשה נוספים ו-7 ימים חופשה בבית מלון.

5. פיטורים שלא כדין.

6. תוספת ביגוד.

7. תוספת תרבות.

8. תוספת ימי חופשה מחלקתית.

9. שי לחג.

10. יום גיבוש מפעלי.

11. תלושי גז.

12. העלאת שכר.

13. מענק התמדה חודשי

14. מענק רווחים.

15. הפרשי פיצויים פיטורים.

16. פיצויי פיטורים מוגדלים.

17. הודעה מוקדמת.

18. עוגמת נפש.

מן הראוי לציין, כי עילת התביעה בגין הפרשי הודעה מוקדמת מופיעה בתביעה הכספית רק של תובע מס' 1 – יוסף נחמן ואיננה אצל 20 התובעים הנוספים.

3. התביעה הכספית בכתב התביעה הראשון מסתכמת בסך של 2,453,331 ₪.

4. בכתב התביעה הראשון בעיקרי העובדות בפרק 9 הדן בהסכמים הקיבוציים הרלוונטיים בסעיף 9.11 קיים הסבר כי בשנת 2006 במהלך תהליך פיצול בתי הזיקוק באשדוד ובחיפה נחתם הסכם קיבוצי חדש שמספרו 252/2006 (להלן: "הסכם 2006") הנוגע לעובדי הנתבעת.

בסעיף 9.16 ניתן הסבר ביחס למענק הפיצול בזו הלשון:-

"במהלך תהליך הפיצול, על מנת להסדיר את הפיצול מחברה אחת לשתי חברות נפרדות – נחתם הסכם קיבוצי נוסף 253/06 (להלן – "הסכם הפיצול"). הסכם הפיצול קבע מפורשות כי כל עובד ותיק יהיה זכאי במועד הפיצול למענק מיוחד בסך של 70,000 ₪ (להלן – "מענק הפיצול") (ההדגשה לא במקור – א.ק).

5. בסעיף 9.18 נטען כדלקמן:-

"ברי כי כל מטרת הנתבעת ב"התעלמותה" מהעובדים הזמניים בהגדרת "עובד ותיק" היתה על מנת להתחמק מלשלם להם את מענק הפיצול וכן הטבות נוספות שהיו לעובדי הנתבעת..."

6. לאחר מכן בפרק הדן בסעדים המבוקשים בסעיף 11 לכתב התביעה הראשון היתה דרישה לסעד הצהרתי כי התובעים שמספריהם: 1, 3, 4, 6, 9, 11, 12, 14, 18, ו-19 יהיו זכאים להחשב כעובדים קבועים בנתבעת, וכן נוספה עילת תביעה נוספת בסעיף 11.2.6 בגין "מתנה ליום ההולדת מההנהלה – 150 ₪".

7. בסעיף 13 לכתב התביעה הראשון הוקדש פרק לתשלום מענק ההפרטה עם הסברים למהות המענק וזאת בסעיפים 13.1 עד 13.5.

8. בסעיף 14 לכתב התביעה הראשון רשומים רק המילים "מענק פיצול" ללא כל הסבר לבסיס המשפטי לתביעה זו וגם לא מצוינים סכומי הכסף הנתבעים ביחס לכל אחד מהתובעים וזאת בניגוד לשאר הסעיפים ועילות התביעה השונות שפורטו בהרחבה בכתב התביעה הראשון.

9. בנוסף, אין כל תביעה כספית בכתב התביעה הראשון בסעיפים 20-21, שהינם פירוט סכומי הכסף הנתבעים בהתאמה לכל תובע בנפרד, וזאת בגין מענק פיצול לכל 21 התובעים בתיק זה.

10. גם בתצהירים שהגישו כל 21 התובעים לבית הדין, אין כל תביעה כספית בגין מענק הפיצול, אך לעומת זאת פורטו כל שאר רכיבי התביעות הכספיות.

11. לאחר שהעידו חלק מעדי התביעה בתיק התברר, כי שישה מבין עדי התביעה לא הגישו תצהירים והם נדרשו להגיש תצהירים עד ליום 30.11.13, על מנת שיוכלו להעיד. עדי ההגנה נדרשו להגיש תצהירי תגובה עד ליום 30.1.14 וזאת על פי החלטת בית הדין מיום 21.11.13.

12. בתאריך 12.11.13 ניתן פסק דין בתיק תע"א 3408/07 דביאן ואח' נגד בתיק זיקוק לנפט בע"מ על ידי כב' השופטת אביטל רימון-קפלן מבית הדין האזורי בחיפה. פסק הדין הנ"ל קבע את זכאות כל התובעים שעבדו כמאבטחים בנתבעת בתיק הנ"ל למענק הפרטה ולמענק פיצול ממועד הגשת התביעה לבית הדין ביום 8.10.07 (להלן – "תיק דביאן").

13. בעקבות פסק דין דביאן, באי כח הצדדים הגישו לבית הדין בקשה מוסכמת לדחיית הדיון ביום 22.5.14 בתיק זה ולעיכוב הליכים בטענה, כי בתאריך 31.12.13 הוגש ערעור על פסק הדין הנ"ל לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בתיק ע"ע 16484/12/13 והחלטת בית הדין הארצי בערעור תשליך גם על המחלוקות שבין הצדדים בתיק זה, וכי דחיית המועד ימנע בזבוז זמן שיפוטי וכן ייעל ויקצר את ההליכים.

14. בתאריך 22.12.14 נדחתה הבקשה והתיק נדחה להמשך הוכחות ל-12.3.15.

15. בתאריך 26.2.15 הגיש ב"כ התובע בקשה לתיקון כתב התביעה.

16. בתאריך 3.3.15 התרתי לבא כח התובע לתקן את כתב התביעה וגם לנתבעת התרתי להגיש כתב הגנה מתוקן.

ישיבת ההוכחות שנקבעה בוטלה והתיק נדחה להוכחות לתאריך 26.5.15.

17. בכתב התביעה המתוקן שהוגש לבית הדין ביום 1.4.15, ביקש בא כח התובע פיצול סעדים אך ויתר על כך במהלך הדיון בבית הדין ביום 26.5.15.

18. בא כח הנתבעת הגישה לבית הדין כתב הגנה מתוקן וטענה להתיישנות עילת התביעה בגין "מענק הפיצול".

19. בינתיים בתאריך 11.5.15 פסק בית הדין הארצי לעבודה בירושלים בע"ע 16484/12/13 על ביטול פסק הדין שניתן על ידי כב' השופטת אביטל רימון-קפלן בתיק דביאן וב"כ הצדדים הגיעו ביניהם לפשרה כספית מחוץ לכותלי בית הדין.

לאור האמור לעיל אנו קובעים כדלקמן:

20. בבקשה לתיקון כתב התביעה נטען בסעיף 2 לבקשה כדלקמן:-

"בכתב התביעה שהוגש במסגרת התיק הנדון בפברואר 2011, לא נכללו מלוא הסעדים (או לפחות סכומם) שלהכללתם בכתב התביעה המתוקן עותרים המבקשים. המבקשים בחרו להמנע מלכלול בכתב התביעה המקורי סעדים אלה, עקב הספק שעפף את זכאותם להן" (ההדגשה לא במקור – א.ק).

21. ההבדל העיקרי בין כתב התביעה הראשון לכתב התביעה המתוקן הינו הוספת רכיב התביעה בגין "מענק פיצול" ע"ס 70,000 ₪ לכל אחד מהתובעים.

בעקבות הוספת רכיב זה הסכום הנתבע בתיק גדל מסך של 2,453,331 ₪ לסך של 4,616,045.81 ₪.

22. רכיב התביעה בגין "מענק הפיצול" מצוין בכתב התביעה הראשון במפורש בסעיפים 9.14 עד 9.18 כולל וכן בסעיף 14.

כך גם נתבעו מענקים נוספים שפורטו בהרחבה כגון: "מענק הפרטה" המפורט בסעיף 13 עם תת סעיפים 13.1 עד 13.5 כולל.

כך גם "מענק כרמל אולפינים" בסעיף 15 עם תתי סעיפים 15.1 – 15.4 כולל.

הן ביחס למענק ההפרטה והן ביחס למענק כרמל אולפינים צוינו במפורש הסכומים הכספיים הנתבעים ביחס לכל אחד מהתובעים.

כל המענקים הללו נובעים משאלת חלות ההסכמים הקיבוציים השונים על התובעים וכולם נמצאים במצב של "ספק שעופף את זכאותם..." כטענת ב"כ התובעים, כך שבפועל אין כל הבדל מבחינה משפטית בין מענק הפיצול לבין שאר המענקים והסעדים הכספיים השונים הנתבעים בתיק.

23. על כן אנו קובעים, כי הטענה של "הספק" אינה מדויקת בלשון המעטה אלא מדובר כאן למעשה "בשכחה" בעת הכנת כתב התביעה הראשון ובהשמטת אחד מרכיבי התביעה העיקריים והגדולים ביותר מבחינה כספית בתיק זה, בסך של 70,000 ₪ הנתבעים עבור כל אחד מהתובעים , וכך גם היה בתצהירי התובעים עצמם.

24. מועד היווצרות עילת התביעה בגין מענק הפיצול היה בשנת 2006.

בתאריך 14.6.06 נחתם ההסכם הקיבוצי שמספרו 253/06 , אשר בו נכללו כל העובדים הוותיקים הזכאים במועד הפיצול למענק מיוחד בסך של 70,000 ₪.

"היום הקובע" על פי ההסכם הקיבוצי הנ"ל לצרכי קביעת הזכאות למענקים השונים נקבע ליום 28.9.06 ומועד התשלום של מענק הפיצול נקבע ליום 28.11.06.

כל התובעים לא נכללו ברשימת העובדים הזכאים למענק הפיצול.

בנסיבות אלה מועד היווצרות עילת תביעה הינו למעשה מועד חתימת ההסכם הקיבוצי ביום 14.6.06, או לכל המאוחר בתאריכים 28.9.06 או 28.11.06 כאמור לעיל.

אין חשיבות בשלב זה, מבחינת בית הדין, מהו המועד המדויק בשנת 2006 שבו נוצרה עילת התביעה מאחר וברור הוא, כי עילת התביעה בגין מענק הפיצול "נולדה" בשנת 2006 ולא במועד מאוחר יותר.

25. טענת ב"כ התובעים, כי עילת התביעה נוצרה ביום מתן פסה"ד דביאן ב – 12.11.13 אין לה כל בסיס משפטי, שכן הזכאות למענק הפיצול על פי הוראות ההסכם הקיבוצי מס' 253/06 , הינה מיום 14.6.06.

26. אמנם, כלל הוא כי רואים את כתב התביעה המתוקן כאילו הוגש במועד הגשתו של כתב התביעה המקורי, אולם, כאשר מתן הרשות לתיקון כתב תביעה ישלול מהנתבע הגנה בה היה יכול להתגונן מפני התביעה המתוקנת אילו התביעה המקורית הוגשה לראשונה בעת שהוגשה הבקשה לתיקון כתב התביעה, לא יתיר בית המשפט את תיקון כתב התביעה.

בגדרו של כלל זה נפסק כי, כאשר יש בתיקון כתב התביעה משום הוספת עילה חדשה, שלא הייתה כלולה בכתב התביעה המקורי, עילה שבינתיים התיישנה, לא יותר תיקון כתב התביעה.

(ראה – ע"א 728/79 קירור - אגודה שיתופית חקלאית מרכזית למשקי עמק חפר והשומרון בע"מ נ' זייד, פ"ד לד(4) 126).

27. היות ומועד היווצרות עילת התביעה בגין מענק פיצול הינו על פי ההסכם הקיבוצי שנחתם ביום 14.6.06, התובעים היו מודעים היטב או אמורים להיות מודעים לעובדות המהוות את עילת התובענה לתשלום מענק פיצול כבר בשנת 2006, ורכיב התביעה הנ"ל לא נכלל בכתב התביעה המקורי, על כן הגשת התביעה המתוקנת בגין עילה זו בתאריך 1.4.15 – התיישנה.

28. בנסיבות אלה אנו מוחקים על הסף את התביעה למענק פיצול ביחס לכל התובעים בתביעה זו, מחמת התיישנות.

29. הוצאות בגין בקשה זו ייפסקו רק בסיום ההליכים בתיק.

30. הדיונים הקבועים לתאריכים 16/7/2015 ו-20/7/2015 – נשארים בעינם.

ניתנה היום, כ"א תמוז תשע"ה, (08 יולי 2015), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.