נימוקי פסק הדין

בתאריך 29.12.13 אושר הסכם פשרה מתוקן אליו הגיעו הצדדים בעניין התובענה הייצוגית שהוגשה, ולהלן הנימוקים לאישור.

יצוין, שהסכם הפשרה המקורי אליו הגיעו הצדדים תוקן פעמיים:

• התיקון הראשון נערך בעקבות הערותיו של היועץ המשפטי לממשלה, כאשר גם לאחר התיקון, עמדת היועמ"ש היתה שיש לבצע תיקונים נוספים בהסדר הפשרה.
• התיקון השני נערך בעקבות החלטתי מתאריך 5.12.13, בה נדונו הערותיו של היועמ"ש.

מאחר שהשתלשלות העניינים העובדתית והעילות המשפטיות בבסיס בקשת האישור, לרבות הוראות הסדר הפשרה, נפרשו בפירוט רב בהחלטתי מתאריך 5.12.13, אין צורך לחזור על הדברים, והם מהווים חלק מהנימוקים כאן.

להלן פירוט הנימוקים לאישור הסדר הפשרה המתוקן:

א. הגדרת הקבוצה עליה חל הסדר הפשרה

חברי הקבוצה הינם מטופלים מושתלי ASR אשר המשתל הושתל בגופם בישראל, הנחלקים לשלוש

תתי-קבוצות, כמפורט בסעיף 9 להסדר הפשרה.

ב. קיומן של שאלות עובדתיות או משפטיות משותפות לכלל חברי הקבוצה

במקרה דנן, אותן שאלות של משפט ועובדה רלבנטיות לכלל חברי קבוצת המטופלים שבגופם הושתל מפרק ירך מסדרת ASR, נשוא התובענה.

ג. האם הסדר הפשרה ראוי, הוגן וסביר והאם זו הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת?

הסדר הפשרה שהושג מבטיח סעד כספי מיידי ומשמעותי לכל אחד מחברי הקבוצה, בנוסף להקמת מנגנון החזר הוצאות ואני מפנה בהקשר זה לסעיפים ג' ו-ד' בעמודים 10-9 להחלטתי מתאריך 5.12.13.

כמו כן הריני מאמצת את נימוקיהם המפורטים של באי כוח המבקש בסעיפים 15-8 לתגובתם מתאריך 24.11.13.

ד. סיכויי התביעה והפער בין הסעד המוצע לבין הסעד שחברי הקבוצה היו עשויים לקבל

גם אם אצא מנקודת הנחה כי קיימת אפשרות סבירה שהשאלות השנויות במחלוקת היו מוכרעות לטובת חברי הקבוצה, ספק אם היה עולה בידם לזכות בסכום הפיצוי הגבוה לו עתר המבקש, בסך 48,750,000 ₪. עפ"י תחשיב שערך היועמ"ש סה"כ הפיצוי האפשרי הוא 7,404,000 ₪ (סעיף 8(ו) להערות).

בהחלטתי (עמ. 2) מניתי את רשימת הדרישות וחישובן ע"י המבקש. מסתבר שהסכם הפשרה נסוג מחלק מהתביעות שהופיעו בבקשה המקורית, בסכום של כ-18,000,000 ₪ (כשיש אפשרויות תביעה עצמאיות לנפגעים אפשריים).

חלק מהסעד המקורי המבוקש הוא עקב פגיעה באוטונומיה וסעד לעתיד, כשאין מחלוקת שסכומים אלה הינם בשיקול דעת ביהמ"ש, ויש לציין שהמבקש נקב בהם על דרך ההרחבה.

לכך יש להוסיף גם את השיקול של הזמן הרב שנחסך בגין ניהול תביעה שכרוכים בה אלמנטים רפואיים ומשפטיים מורכבים, כשמנגד זקוקים המטופלים חברי הקבוצה לסיוע מיידי.

מכאן הגעתי למסקנה, שהסכם זה טוב לקבוצה.

ה. השלב בו נמצא ההליך

בתאריך 7.3.11 הוגשה הבקשה לאישור התובענה כייצוגית.

בתאריך 4.4.12 השיבה המשיבה לבקשת האישור.

התיק נקבע לראיות הצדדים לתאריך 10.1.13, ובתאריך 6.1.13 הודיעו הצדדים לביהמ"ש כי הם מנהלים משא ומתן לפשרה.

בתאריך 27.1.13 הוגשה לביהמ"ש בקשה לאישור הסדר הפשרה.

בתאריך 12.2.13 אושר ההסדר לפרסום ולמתן אפשרות להגשת התנגדויות.

בתאריך 17.6.13 הוגשה לביהמ"ש עמדת היועמ"ש.

לאחר דיונים שהתקיימו במעמד הצדדים בתאריכים 10.7.13, 2.10.13, 31.10.13, 10.11.13, ובעקבות נוסח מתוקן של הסדר הפשרה שהוגש לביהמ"ש, ניתנה החלטתי מתאריך 5.12.13 בה נדונו הערות היועמ"ש.

בתאריך 18.12.13 הוגש בשנית הסדר הפשרה המתוקן שקיבל תוקף של פסק-דין בתאריך 29.12.13.

ו. אי מינוי בודק

סעיף 19(ב)(1) לחוק תובענות ייצוגיות מחייב מינוי בודק לצורך אישור הסדר פשרה, אלא אם כן ישנם טעמים מיוחדים שיירשמו שלא למנות בודק.

בפסק דינו של מותב זה ב-ת.א. (ת"א) 1668/06 בנק נ' ליימן שליסל בע"מ, [פורסם בנבו (2008)], הובעה עמדתי לפיה כאשר מוצגים לפני ביהמ"ש נתונים מוסכמים לעניין הנזק והמחלוקת נוגעת לסיכויי הצלחת התביעה, יכול גם השופט להכריע בעניין; אך במידה ועל הפרק עולות שאלות כלכליות המצריכות בדיקה של נתונים ושל כדאיות, ימנה ביהמ"ש בודק.

בנסיבות המקרה דנן סבורתני שאין צורך למנות בודק, מאחר שהנתונים עליהם מבוסס הסדר הפשרה אינם מצריכים מומחיות מיוחדת ו/או הערכה כלכלית מורכבת. מדובר בחישוב המבוסס על מספר המטופלים שבגופם הושתל משתל ASR ולצורך כך אין צורך במינוי בודק.

כמו כן, מינוי בודק לצורך הערכת הסדר פשרה, כרוך בעלות כספית נכבדה אשר תוטל על הצדדים. בנסיבות בהן לא נדרשת בחינה כלכלית מורכבת, אין הצדקה להשית נטל כלכלי כבד מעין זה על הצדדים.

ז. גמול לתובע הייצוגי ושכר טרחה לבא כוחו

בהתחשב במהות התובענה ובמאמץ שהושקע בניהולה, אני מאשרת את הסכומים שהוצעו בהסדר הפשרה כדלקמן:

סכום בסך של 75,000 ₪ ישולם כגמול לתובע הייצוגי;

סכום בסך של 500,000 ₪ + מע"מ ישולם לבא כוח התובע הייצוגי כשכ"ט על חשבון שכר הטרחה המקסימאלי בסך של 683,500 ₪ + מע"מ.

כל זאת על-פי המתווה המפורט בסעיף 23 להסדר הפשרה המתוקן.

לאור כל האמור לעיל, אישרתי את הסדר הפשרה, נתתי לו תוקף של פסק דין והחלטתי על פרסומו.

ניתן היום 1.1.2014, בהיעדר הצדדים.

המזכירות תמציא עותק לב"כ הצדדים וכן ליועץ המשפטי לממשלה ולמנהל בתי-המשפט, בפקס וכדין.