1. לפניי בקשת התובעת, לזימון מומחה בית המשפט- פרופ' אבינועם רכס (להלן:"המומחה"), לחקירה נוספת בבית המשפט.

לטענת התובעת, מחקירת המומחה מיום 9.5.16 עולות סתירות מהותיות ואמירות שאינן עולות בקנה אחד עם המציאות הספרותית, ולפיה ישנם מאמרים רבים ומעודכנים, על פיהם,בניגוד לדעת המומחה,קיים קשר סיבתי בין סטרס, או חבלת ראש, להתפרצות טרשת נפוצה.

1. הנתבעים 1-2 התנגדו לבקשה וטענו כי,התובעת כלל לא טענה שנפגעה בראשה בתאונה וכל תלונותינ היו ביחס לפגיעה בגב,וכי אילו היה בטענה ממש, הייתה פונה למוסד לביטוח לאומי גם בעניין הקשר הסיבתי בעניין. כן טענו הנתבעים 1-2 כי דיעה רפואית נוגדת אינה מצדיקה חקירה נוספת ולא התגלתה לתובעת כל עובדה חדשה שלא הייתה ידועה לה בעת חקירת המומחה והמצדיקה חקירה נוספת.

3. בהתאם להוראתי,הגיב גם המומחה לבקשה והבהיר כי הוא עומד על דעתו על פיה אין הוכחה מדעית לכך שדחק נפשי, או חבלה גופנית, יכולים לגרום להופעת טרשת נפוצה וכי אצל התובעת דובר אף בחבלה גופנית קלה. המומחה הפנה לכך שניירות העמדה של האקדמיה האמריקאית לנירולוגיה הם ה"אורים ותומים", לפיהם נוהגת קהילת הרופאים הנרולוגים בכל העולם. המומחה הפנה לכך שגם בעיתון המקוון אליו הפנה והמהווה כיום מקור הידע הרפואי המקובל והאמין ביותר,אין כל אזכור לחבלה או מתח נפשי כגרומים למחלה.

המומחה התייחס לציטוטים אליהם הפנתה התובעת בבקשתה והבהיר באופן מפורט מדוע אין לקבלם כתומכים בעמדת התובעת ומדוע אינם מפריכים את עמדתו ביחס לתובעת.

דיון והכרעה:

4. ככלל בית המשפט רשאי לקרוא לעד שכבר נחקר, בחזרה לדוכן העדים. תקנה 166 לתקנות סדר הדין האזרחי,תשמ"ד-1984 קובעת כי: "בכל שלב משלבי הדיון רשאי בית המשפט להציג לעד כל שאלה שתיראה לו, ורשאי הוא בכל עת לשוב ולקרוא עד שכבר נחקר".

בפסיקה נקבע כי הדבר ייעשה בנסיבות חריגות בלבד, ראו ת"א (ירושלים) 455/94 הכשרת הישוב נ' רשת שוקן בע"מ, תק-מח 96(3), 844:

"ב"כ הנתבעים מתנגד לבקשה, ואני סבור כי הצדק עימו. אין חולק על כך כי לבית המשפט סמכות לזמן עד להיחקר בשנית, אולם הדבר ייעשה רק בנסיבות חריגות (אורי גורן: סוגיות בסדר דין אזרחי, עמ' 255 וכן: ע"א 538/82 נצראל נ' רג'ואן, פ"ד לז(722 (2)." (שם, עמ' 860)

בית המשפט יעשה שימוש בסמכותו זו,רק במקום בו דרושה הבהרה, באופן שאי קבלת אותה הבהרה תפגע בזכותו של בעל דין.

ראו תא (מחוזי- ת"א) 23536-12-12 ערן בר נ' המוסד לביטוח לאומי ירושלים סניף ויצמן:

"סמכות זו אמנם אינה מסויגת, אך נדמה כי יש לסייגה לאותם נושאים ובהם קם צורך בחקירת העד פעם נוספת בעניינים המחייבים הבהרה ושבאי הבהרתם יהא כדי לפגוע בחקר האמת. פרמטר נוסף אותו יש לקחת בחשבון הינו היות הסוגיה המחייבת הבהרה מהותית להליך, ובעלת משקל להכרעה בו."

5. לא מצאתי כי במקרה דנן נותרו חוסר בהירות, או אי הבנה,העולים מדברי המומחה. המומחה נחקר ע"י ב"כ התובעת חקירה ארוכה ומקיפה, ולא הוצג כל טעם מדוע לא נשאל עוד בחקירתו שאלות ביחס למאמרים הנוספים אליהם הפנתה התובעת עתה. הרי אילו תתקבל הבקשה,יוכל לטעון צד, בכל פעם לאחר חקירת מומחה, כי התגלה לו מאמר נוסף שטרם הוצג למומחה ולהזמינו שוב לחקירה ולאחר מכן כי נתגלה לו מאמר נוסף ולעתור להזמנתו בשלישית וכך שוב ושוב. ברי כי כבר לחקירת המומחה הראשונה,היה על התובעת להגיע כשהיא מוכנה לחקירת המומחה ביחס לכל החומר הרפואי הספרותי הרלוונטי לטענתה. בפסיקה נקבע אין להתיר עדות נוספת שכל מטרתה אינה אלא לחקור את העד מחדש ולהצליח להוציא מפיו דברים שישפרו את עדותו הקודמת.

ראו ע"א 538/82 נצראל נ' רג'ואן, פ"ד לז(2) 722 ( : " במלים אחרות: ה"עילה" להשמעת העד מחדש נולדה בעקבות פסק הדין, אשר דחה את טיעוני המבקשת, ומטרתה היא חיפושי דרך לפרשנות חדשה. אין זו עילה, שבעטיה יש מקום להרשות שמיעת עדות חדשה או חקירה חוזרת של עד.

6. אם לא די באמור,בתגובתו כבר התייחס המומחה באופן פרטני למאמרים אליהם הפנתה התובעת והבהיר באופן ספציפי מדוע אין לקבלם כתומכים בעמדת התובעת ומדוע אף הם אינם מפריכים את עמדתו ביחס לתובעת. המומחה הבהיר כי אין במאמרים הללו כדי לשנות את מסקנתו בעניינה של התובעת. במצב דברים זה ממילא אין נושא הטעון הבהרה או לחלופין, נסיבה חריגה שמצדיקה זימון המומחה בשנית.

7. לאור כל האמור,וככל שלא תוגש הודעה, או בקשה אחרת, מטעם הצדדים עד ליום 26.8.16,תינתן הוראה להפרדת התביעות, הגשת תחשיבים בתיק הפלת"ד וקביעת המשך התנהלות בתיק הנזיקין.

לתזכורת פנימית,בהתאם.

ניתנה היום, כ' תמוז תשע"ו, 26 יולי 2016, בהעדר הצדדים.