בהתאם להחלטת כב' השופטת צ'רניאק נדונה בשנית בקשת הצדדים.

התובעת חוזרת על טיעוניה שאין כל בסיס משפטי לעמדת הנתבעת, לפיה לא ניתן לנהל את ההליך עד שיוכרע עניינו של נתבע 1 בביה"ד לעבודה. לגרסתה, הכרעה בעניינו של נתבע 1, בהליך שמתנהל בבית הדין לעבודה, לא תהווה מעשה בית דין ביחס לנתבעים 2-3, כיוון שהקביעות שינתנו בהליך שמתנהל בבית הדין לעבודה, אינן רלוונטיות ואינן מחייבות את נתבעים 2-3.

טוענת התובעת, שעיכוב הליכים ינתן רק במקרה שכנגד אותו בעל דין תלויות ועומדות תביעות שונות, באותו עניין, שאז לשיטתה אפשר לטעון כי מדובר בהליך תלוי ועומד וניתן לעכב תביעה אחת מבין השתיים.

נתבע 2 טוען, כי אין מקום לנהל הליך עד שיוכרע עניינו של נתבע 1 בבית הדין לעבודה. לשיטתו ניהול ההליך כנגדו כאשר נתבע 1 נמחק בהסכמת התובעת, נעדר כל היגיון משפטי כהגדרתו, שכן התובעת היא שמצאה לנכון לכרוך את התביעה כנגד שלושת הנתבעים יחד לפי עובדות אותן הציגה בכתב התביעה.

לטענתו, מדובר במסכת ראייתית זהה, שאלות משפטיות זהות, העדים זהות וגם התצהירים והאסמכתאות שיוגשו , מצב שבו יכולות להנתן הכרעות סותרות. נתבע 2 טוען, שעיקר טיעוני התובעת הן כנגד נתבע 1 ולכן לא ניתן לנהל תביעה ללא נתבע 1 כצד להליך. מדובר בתביעה בגין עוולה מסחרית שבוצעה לטענת התובעת ע"י הנתבע 1, כך שלב התביעה הוא מעשיו של נתבע 1.

לדבריו, נתבע 1 הוא הגורם המרכזי ובלעדיו אין. כתב התביעה כולל שרשרת עובדות שקשורות בהתנהלות של נתבע 1 לאורך השנים כמפורט בתביעה. לכן לטענתו, ניהול התביעה ללא נתבע 1 כאשר התובעת מוחקת אותו מכתב התביעה שומטת את הקרקע כהגדרתו תחת התביעה מהווה התנהלות לא יעילה ומהווה בזבוז זמן משווע כהגדרתו.

נתבעת 3 בחרה שלא להגיש להשלים טיעוניה.

דיון:

במסגרת השלמת הטיעונים טוען נתבע 2 לעיכוב הליכים וזאת לאור העובדה כי מדובר במסכת עובדתית אחת, בשאלות משפטיות זהות, זהות העדים שיתכן ויובילו להכרעה סותרת.

התובעת מתנגדת לעיכוב הליכים שכן אין זהות בין בעלי הדין בשני ההליכים ולכן לא ניתן לעכב את ההליכים בתיק.

ברע"א 8901/06 ברוך ובר ואח' נ' הר נשגב השקעות בניה ופיתוח בע"מ תק-על 2006(4), 4918 נקבע כי: "לבית המשפט הדן בעניין מסויים מוקנה שיקול דעת אם להורות על עיכוב הליכים לאור קיומו של הליך אחר המתנהל ביחס לאותו עניין."

בהמשך ההחלטה נקבע כי בעת הפעלת שיקול דעתו נדרש בית המשפט לשקול "שיקולים שונים, ובהם שיקולים של יעילות הדיון, יעילות המערכת השיפוטית, חסכון במשאבי זמן והוצאות, מניעת הכרעות סותרות, נוחות בעלי הדין, הכרעה מהירה, מאזן הנוחות וכו'..."

במקרה דנן , כאשר מדובר מחד, בתביעה בגין הפרת סוד מסחרי וגזל מידע מסחרי הדורשת הכרעה מהירה ומאידך קיים חשש אליבא דהנתבע 2 כי דיון והכרעה בעניינו של נתבע 2 בטרם הוכרע עניינו של נתבע 1 תביא לבזבוז זמן שיפוטי והוצאות מיותרות וחשש להכרעה סותרת יש לפעול לפי מאזן הנוחות. בחינת מאזן הנוחות במקרה זה דורשת איזון בין טיעונים כבדי משקל , של שני הצדדים.

בחינת השיקולים מלמד כי התוצאה האפשרית של עיכוב ההכרעה עד למתן הכרעה בהליך המתנהל בבית הדין לעבודה , מלמד שהנזק הפוטנציאלי שעלול להגרם מעיכוב ההליך גבוה מהנזק שעלול להגרם מבזבוז זמנו של בית המשפט וגרימת הוצאות גבוהות יותר במקרה של הכרעה לאחר סיום ההליך בבית הדין לעבודה.

לפיכך , מאזן הנוחות במקרה זה נוטה לטובת התובעת.

לאור האמור, אני מורה על המשך ההליך המשפטי .

קדם משפט יתקיים ביום 15.1.14 שעה 08:30.

ניתנה היום, כ"ט כסלו תשע"ד, 02 דצמבר 2013, בהעדר הצדדים.