רקע

1. התובעת הינה חברה העוסקת בתחום מיזוג אוויר, הגישה את תביעה כספית ע"ס 961,000 שבמקור הוגשה נגד שלושה:

נתבע 1 (להלן: "כרמלי") שהעניק לתובעת שירותים למיזוג אוויר, לטענת התובעת כקבלן עצמאי ולטענתו כעובד שכיר, והתביעה בעניינו הועברה לדיון בבית הדין לאזורי לעבודה,

נתבע 2 (להלן: "יחיאלי") מהנדס שמשמש כמנהל אגף בינוי בויצ"ו וגיסו של כרמלי,

נתבעת 3 חברה העוסקת בעבודות מיזוג אויר, (להלן: "חברת ערד")

ביום 12.1.11 פנתה ויצ"ו בהליך של מתן הצעות אל 7 גופים, לקבלת הצעה לביצוע עבודות מיזוג אויר באולם ספורט בניר העמק (להלן: "ההצעה/העבודה"). בסיום הליך בחינת ההצעות זכתה בביצוע העבודה חברת ערד

תמצית טענות התביעה:

2. כרמלי כקבלן עצמאי, נתן לתובעת שירותים של בדיקת מכרזים והגשת הצעות למזמינים. התובעת פנתה אליו כדי שיבחן את המפרט הטכני, כתב הכמויות ותוכניות העבודה, כדי שיתמחר עם התובעת את ההצעה שתגיש לויצ"ו לביצוע העבודה.

כרמלי ביחד עם מנהל הפרויקטים של התובעת, השתתף בסיור קבלנים שערכה ויצ"ו כדי לבחון את היקף העבודה. על בסיס ניתוח מסמכי המכרז ותמחור העבודות, הגישה התובעת הצעתה ביחד עם ערבות בנקאית ע"ס 5% מהיקף ההצעה וכל אלה מהווים סוד מסחרי של התובעת.

3. בשלב תמחור העבודות שביצע כרמלי עבור התובעת, הוא הדגיש בפני מנהל התובעת, שהינו קרוב משפחה של מנהל אגף הבינוי בויצ"ו, עובדה שהייתה ידועה לתובעת עוד קודם לכן. כרמלי גם טען בפני התובעת, שעל בסיס קשריו הטובים בויצ"ו תקבל התובעת את העבודה ולכן אין לה צורך לתת מחיר אטרקטיבי .

ההצעה הראשונה של התובעת עמדה על 821,000 ₪ +מע"מ וביום 6.2.11 ביצעה ויצ"ו הליך פתיחת מעטפות המציעים, בו השתתף גם יחיאלי שהינו גיסו של כרמלי. בפרוטוקול הישיבה צוין שויצ"ו תיכנס למו"מ עם המציעים לקבלת מחיר אופטימלי לביצוע.

4. לאחר הגשת ההצעות, פנה ביום 7.2.11 עובד ויצ"ו בשם אילן וקסלברג , מהנדס במחלקת הבינוי של ויצ"ו, אל מנהל התובעת וביקש שהתובעת תפחית את סכום ההצעה. באותה שיחה וקסלברג גם אמר למנהל התובעת שכרמלי רכש את מסמכי ההצעה גם עבור חברת ערד. מנהל תובעת פנה אל כרמלי אשר אישר שאכן עשה זאת כטובה לשכנו – גלעד ארגמן שהוא מנהל בחברת ערד.

לאחר שהתובעת נועצה בכרמלי הוא אמר לה שבדק עם קרוב משפחתו -יחיאלי, מה גובה ההצעה שתשביע את רצונה של ויצ"ו, והאחרון אמר לתובעת שעליה להפחית את ההצעה לסך 740,000 ₪, וכך עשתה התובעת ומסרה את ההצעה המתוקנת לכרמלי כדי שיעבירה לויצ"ו.

5. טוענת התובעת, שבמקביל להליכי הגשת ההצעה לויצ"ו, פנה כרמלי אל מנהל התובעת דני מליכס וביקש להשתלב כבעל מניות בתובעת על בסיס השירותים שהעניק לה שנים רבות. מנהל התובעת התמהמה בתשובתו ואז הודיע לו כרמלי, שהוא אינו קבלן עצמאי של התובעת, אלא עובד שלה מן המניין, שזכויותיו קופחו וככל שלא יוקצו לו מניות בתובעת הוא יתבע אותה בגין הפרת זכויות סוציאליות בסכום של 700,000 ₪. דרישה זו של כרמלי עמדה בניגוד לכל ההסכמות שהיו לו עם התובעת ולעובדה שהתשלום החודשי ששולם לו היה גבוה בהרבה מזה שהתובעת שילמה לעובדיה השכירים.

מנהל התובעת הודיע לו שהוא דוחה את בקשתו ובתגובה שלח כרמלי מכתב בו טען שהוא עובד שכיר ודרש לקבל 475,000 ₪ ובעקבות סירוב התובעת הודיע כרמלי ביום 30.3.11 לתובעת שהוא מתפטר מעבודתו.

6. ביום 10.3.11 הודיעה ויצ"ו שהחליטה שלא למסור את העבודה לתובעת והסתבר שהעבודה נמסרה לחברת ערד, שהצעתה הפכה לזולה ביותר והצעת התובעת ליקרה ביותר. לטענת התובעת, כרמלי עשה יד אחת עם יחיאלי וחברת ערד, כדי להגיש את ההצעה של חברת ערד הלויצ"ו, כאשר כרמלי ויחיאלי הינם קרובי משפחה ויחיאלי עובד בויצ"ו. לטענתה, חברת ערד הגישה את הצעתה כאשר היו חשופים בפניה, באמצעות הנתבעים כרמלי ויחיאלי מלוא פרטי הצעת התובעת, בעוד שהתובעת הסתמכה בהצעתה על התמחור שביצע כרמלי, שבדיעבד הסתבר שפעל נגדה וכך גולו לחברת ערד סודותיה המסחריים של התובעת.

7. בדיקות נוספות שנעשו מול אילן וקסלברג העלו, שהעבודה נמסרה לחברת ערד שמהנדס המיזוג מטעמה הוא כרמלי, אשר תמחר את ההצעה שהגישה התובעת. חברת ערד הגישה את הצעתה לויצ"ו לביצוע העבודות, כאשר מלא פרטי ההצעה של התובעת היו חשופים בפניה, באמצעות כרמלי כך שהיה באפשרותה לתמחר הצעה זולה מזו של התובעת. בכך כרמלי גרם שהתובעת תפסיד את העבודה. לטענתה, משיחות שערך חוקר מטעמה, בשם קובי רווח ממשרד חקירות "מורטל" ביום 27.3.11 (טרם שכרמלי הפסיק את עבודתו אצל התובעת), אמר אילן וקסלברג לחוקר שכרמלי עבד עבור חברת ערד, עוד טרם הפסיק את עבודתו אצל התובעת. כן עלה בשיחה שכרמלי בשיתוף עם יחיאלי פעלו כדי לגרום לחברת ערד לזכות בעבודה.

8. לטענת התובעת, יחיאלי ידע על קשריו של כרמלי עם התובעת ושהוא מתמחר עבורה את ההצעה ושבמקביל, קשר כרמלי קשר עם חברת ערד ופעל גם מטעמה בהגשת ההצעה, ובניגוד לחובת הנאמנות של יחיאלי לויצ"ו, הוא שיתף פעולה עם כרמלי בהגשת ההצעה מטעם חברת ערד.

הצעת התובעת היא סוד מסחרי שלה מכח חוק עוולות מסחריות, חברת ערד פעלה עם כרמלי כדי לזכות בביצוע העבודות, לאחר שקיבלה ממנו סודות מסחריים של התובעת והשתמשה בהם ללא הסכמתה. לכן עותרת התובעת לחייב את חברת ערד בפיצוי סטטוטורי בסך של 100,000 ₪.

טוענת התובעת שנזקיה הם כדלקמן :

250,000 ₪ מניעת רווח קבלני.

100,000 ₪ פיצוי ללא הוכחת נזק.

טענות ההגנה של יחיאלי:

9. התובעת הינה זכיינית לתפעול מערכות המזוג האוויר במשרדי המטה של ויצ"ו בת"א מזה שנים.

לצורך ביצוע עבודות מיזוג אוויר באולם ספורט, פנתה ויצ"ו ל-7 חברות קבלניות כדי שיגישו הצעות לביצוע העבודות וביניהן התובעת . ויצ"ו פעלה כך כדי לקבל את המחיר הטוב ביותר והעבודה הטובה ביותר. 5 חברות הגישו הצעות לביצוע עבודה וביניהן התובעת וחברת ערד.

ביום 6.2.11 התכנסה הועדה לבדיקת הצעות והחליטה להיכנס למו"מ עם חמשת המציעים, כדי שיגישו הצעות שוב. כיוון שכרמלי הוא גיסו של יחיאלי, ביקש האחרון מאילן וקסלברג להיות אמון על הקשר עם החברות המציעות לקבלת ההצעות המשופרות, וכך היה, למעט למקרה חריג בו ביקש אילן וקסלברג מיחיאלי להיות בקשר עם חברת אלקטרה שהיא חברה גדולה.

כל חמשת המציעים בסבב הראשון הגישו הצעות נוספות בסבב נוסף. בסבב הראשון הצעת התובעת הייתה השלישית היקרה ביותר ובסבב הנוסף, הצעתה הייתה היקרה ביותר.

10. ביום 20.2.11 סיכם וקסלברג את תוצאות המו"מ עם כל המציעים, שלח לוועדה וביקש אישור להתקשר עם המציעה הטובה ביותר – חברת ערד. הוועדה אישרה את ההתקשרות, ביום 2.3.11 נחתם בין ויצ"ו לחברת ערד הסכם לביצוע העבודות וביום 17.3.11 חתם יחיאלי על צו התחלת לנתבעת 3 תחת פיקוחו של וקסלברג.

טוען יחיאלי שלעובדת היותו קרוב משפחה של כרמלי אין כל קשר להליך בחינת ההצעות ולא היה כל שיתוף פעולה ביניהם בקשר עם ההצעות שהתקבלו ונבחנו.

תמצית טענות ההגנה של חברת ערד

11. עד להגשת התביעה דנן, לא הייתה לחברת ערד כל ידיעה ביחס להצעה ו/או המחיר שנתנה התובעת ו/או כל מציע אחר. טרם הגשת ההצעה לויצ"ו לא היה לחברת ערד כל קשר לכרמלי והיא לא קיבלה ממנו כל מידע לגבי הצעת התובעת. הקשר עם כרמלי היה בהקשר לעבודות שונות שביצעה חברת ערד בשיתוף פעולה עם התובעת, בעת שכרמלי עדיין עבד אצל התובעת, ואין בכך כד להעיד על כל קשר אסור או הדלפת מידע לחברת ערד. בנוסף, כרמלי הינו שכנו של גלעד ארגמן המשמש כמנהל בחברת ערד. שירותיו של כרמלי כמנהל פרויקט וכעצמאי, נשכרו ע"י חברת ערד לאחר קבלת העבודה מויצ"ו ולאחר שהובהר לה שאינו מועסק עוד אצל התובעת.

12. הצעתה הראשונה של חברת ערד עמדה על 925,079 ₪ ובדיעבד הסתבר שהצעת התובעת הייתה 953,019 ₪. הצעת חברת ערד הייתה השנייה בסדרי העדיפויות מבחינת המחיר ושל התובעת הייתה השלישית. ביום 13.2.11 שלחה ויצ"ו למציעות בקשה להציע הצעה משופרת לביצוע העבודה באופן "פאושלי". חברת ערד שלחה הצעה על סך 777,000 ₪ -הזולה ביותר והצעת התובעת הייתה 858,000 ₪- היקרה ביותר.

דיון

השאלה הצריכה הכרעה הינה, האם יחיאלי וחברת ערד, שיתפו פעולה ביניהם ביחד עם כרמלי, כדי שחברת ערד תזכה בעבודה, והאם יחיאלי בעצמו ו/או באמצעות ו/או ביחד עם כרמלי מסר את סודותיה המסחריים של התובעת לחברת ערד.

עדויות:

13. מנהל התובעת דן מלכיס העיד, שכרמלי תמחר את המחירים להצעות עבודה שהגישה התובעת, אשר ביצעה בויצ"ו מספר פרויקטים, כולל הסכם שירות למיזוג אויר שנמשך מספר שנים. להסכם זה הגיעה התובעת באמצעות כרמלי ויחיאלי, כאשר יחיאלי נהג להסדיר את כל הנושאים מול ויצ"ו. בהצעת העבודה נשוא תביעה זו, כרמלי אמר מפורשות "שהוא יסגור את הפרויקט" ו"יביא את העבודה" נוכח קשריו .

מנהל התובעת העיד שלא הודע לו שיש מועד השלישי להגשת הצעות -27.2.11, ואילו נציג ויצ"ו היה מודיע לו על כך הוא היה מתקן את ההצעה. לגרסתו, כיוון שלא ביקשו ממנו להגיש הצעה לסיבוב השלישי- הצעתו נשארה על סך 740,00 ₪, כאשר התובעת בתמחיר ההצעות שלה, לוקחת בחשבון רווח בשיעור 30%. לדבריו, חברת ערד הייתה בעבר קבלן משנה של התובעת בשני פרויקטים, כאשר כרמלי היה מנהל הפרויקטים.

14. אילן וקסלברג- מנהל פרויקטים בויצ"ו, נתבקש ע"י יחיאלי לאחר שלב פתיחת ההצעות, להיות בקשר מטעם ויצ"ו עם המציעים השונים, כיוון שהינו גיסו של כרמלי. כן ביקש שהקשר עם התובעת יהיה באמצעות מנהלה ולא באמצעות כרמלי ולכן, ליחיאלי לא הייתה כל נגיעה לנושא. יחיאלי אף הנחה את וקסלברג שההצעות הסופיות תשלחנה למשרד בשעות שיחיאלי אינו נוכח שם. המועד להגשת הצעות נוספות היה 16.2.11 ולאח ר שוקסלברג סבר שניתן לשפר את ההצעות נקבע מועד נוסף ליום 27.2.11 וחברת ערד שלחה הצעתה הסופית באותו מועד בשעה 18:52.

אילן וקסלברג ריכז את ההצעות הסופיות וביקש את אישור הועדה להתקשרות. הצעת התובעת הייתה היקרה ביותר והצעת חברת ערד הייתה הזולה ביותר. לדבריו, יחיאלי יכול היה לראות את ההצעות רק ביום 28.2.11 ולטענתו, בכל מקרה ויצ"ו לא הייתה מתקשרת עם התובעת שהצעתה הייתה הגבוהה ביותר.

15. בחקירתו העיד, שהיו 3 מהלכים בבחינת ההצעות: ה שלב הראשון, בו הוגשו 5 הצעות ולאחר מכן שלב פתיחת המעטפות. לאחר מכן הגישו המצעים הצעה משופרת לשלב המו"מ, התנהל מו"מ ובסבב האחרון נבחנו ההצעות הסופיות.

לדבריו, ויצ"ו מתייחסת לשלב הראשון של פתיחת המעטפות ולתוצאה הסופית שלאחר המו"מ.

שניים מתוך המציעים לא הגישו הצעה מתוקנת אך כולם השתתפו בסבב השלישי. לדבריו, בויצ"ו לא שמרה את הצעות הביניים שהגישו 3 מהחברות אלא את המסמכים הסופיים ובפעם השלישית פנה אל כל המציעים בטלפון ולא בכתב.

16. יחיאלי מנהל האגף הבינוי בויצ"ו- גיסו של כרמלי - דוחה את הטענה שהוא סייע לכרמלי ולחברת ערד לזכות בעבודה. לטענתו, הוא כלל לא שוחח עם כרמלי בנוגע להליך שקיימה ויצ"ו לבחירת מבצע העבודה. לאור הקשר המשפחתי עם כרמלי הוא לא היה בקשר עם המציעים לביצוע עבודה ולא ניהל את הליך בדיקת ההצעות, הוא נכח בשלב פתיחת המעטפות ובישיבת הועדה, מבלי שניתנה לו זכות השפעה או החלטה ובכל מקרה הצעת התובעת הייתה הגבוהה ביותר.

17. מנכל חברת ערד גלעד ארגמן: הצהיר שלחברת ערד לא היה קשר לכרמלי טרם הגשת הצעתה לביצוע עבודה, אלא בהקשרים של ביצוע עבודה ושירותיו של כרמלי נשכרו על ידה לאחר זכייתה בעבודה, כעצמאי, ולאחר שכרמלי סיפר לו שעזב את התובעת ואין מדובר בקשירת קשר נגד התובעת. הוא מכיר את כרמלי מביצוע פרויקטים משותפים של התובעת וחברת ערד ובהיותם שכנים. חברת ערד מעולם לא נחשפה להצעת המחיר של התובעת ותמחור ההצעה שלה היה בהתאם לכתב הכמויות והנתונים שנתנה ויצ"ו.

מהעדויות והראיות עולה כדלקמן:

18. בהמשך לפניית ויצו אל 7 מציעים, הוגשו 5 הצעות לביצוע עבודה, שהובאו על ידי וקסלברג בפני הועדה בויצ"ו ביום 6.2.11. וקסלברג כפוף במסגרת עבודתו ליחיאלי ומונה או התבקש ע"י יחיאלי לשמש בוועדה במקומו. בישיבה זו של הועדה ישב גם יחיאלי אשר לגרסתו, דיווח לחבריה שכרמלי הוא גיסו ועובד אצל אחת המציעות, אך אין לכך זכר בפרוטוקול הישיבה. ביום 13.2.2011 כתב וקסלברג למציעים שישפרו את הצעתם עד יום 16.2.2011 בשעות הערב. עד ליום 16.2.11 הוגשו חמש הצעות שרק שתיים מהן מצורפות לתצהיריו של יחיאלי, של התובעת וחברת צ.צ. קירור.

19. מחקירת יחיאלי ווקסלברג עלה, שהיה סבב נוסף של הצעות, השלישי, בו הוגשו 3 הצעות: של נתבעת 3, של אלקטרה ושל סקאיי, שמהחותמת "נתקבל" שהוטבעה עליהן עולה שהוגשו ביום 27.2.11. במועד זה לא הוגשו הצעות של חברת צ.צ. קירור ושל התובעת. לטענת התובעת היא כלל לא ידעה אודות המועד השלישי, ולדברי מנהלה אילו ידעה זו – הייתה מגישה הצעה מתוקנת. גלעד ארגמן, מנהל חברת ערד, העיד שהיה שוני בין העבודה שלביצועה, הוגשה ההצעה בסבב השני לבין זו שלביצוע הוגשה הצעה בסבב השלישי. כך שככל שלתובעת לא הודע על שלב נוסף זה בהגשת ההצעות, לא היה באפשרותה להתמודד מול הצעות אחרות, כאשר 3 המציעים בסבב השלישי הגישו הצעות לעבודה שהיקפה שונה (עפ"י עדות ארגמן) והתובעת לא ידעה זאת.

20. טוענת התובעת שלא היה באפשרותה להתמודד מול ההצעות האחרות כראוי, לאור העובדה, שמעדות מנהל ערד 2000 עולה שאילן וקסלברג שינה את היקף העבודה בין הסבב השני לשלישי מבלי שהתובעת ידעה על כך, ומבלי שידעה שעליה להגיש הצעה נוספת/ מתוקנת ובכך בעצם "הוצאה מהמשחק". טענות אלה, על התובעת לטעון כנגד ויצ"ו או וקסלברג, שאינם צד לתביעה דנן.

וקסלברג לא הציג כל ראיה לטענה שהודיע לתובעת על הסבב השלישי טלפונית, טענות שכאמור יש להפנותן כלפי ויצ"ו ו/או וקסלברג שאינם צד לתיק זה. מעדויות וקסלברג ויחיאלי, שלא נסתרו, עולה שוקסלברג הוא שניהל את בחירת ההצעה הזוכה ולא יחיאלי, גם אם לטענת התובעת הוא היה מעורב בהליכי בחירת ההצעה. מנהל התובעת העיד, כי מי שניהל מולו את נושא ההצעה היה וקסלברג, (ס' 15 לתצהירו ועדותו בע' 19 שורה 5 לפרוטוקול). כך גם העיד וקסלברג "ס' 6- 8 לתצהירו ועדותו בע' 20 שורות 1-2).

21. לא הוכח שיחיאלי ביצע את בדיקת ההצעות וההתנהלות מול המציעים, גם אם השתתף בחלק מישיבות הוועדה בויצ"ו.

גם מעדות מנהל התובעת עולה, שוקסלברג ניהל את הליכי בחירת ההצעה הזוכה ולא יחיאלי. התובעת לא הוכיחה שיחיאלי היה מעורב בהליכי בחירת ההצעה הזוכה, הוכח שאת בדיקת ההצעות וההתנהלות מול המציעים ביצע מטעם ויצ"ו וקסלברג,

22. למעלה מן הצורך, אדון בטענות התובעת להתנהלות וקסלברג, שכאמור אינו צד לתביעה. התובעת לא הוכיחה שוקסלברג לא פנה אליה לשפר את הצעתה בסבב הנוסף ואפרט.

בסעיפים 17-19 לתצהירו של מנהל חברת ערד, דובר על שני סבבים של הצעות בלבד, כאשר בסבב השני הצעת חברת ערד הייתה הזולה ביותר ושל התובעת יקרה ביותר, אך בפועל היו 3 סבבים. כאמור לעיל, יחיאלי ווקסלברג, הציגו בפני בית המשפט את ההצעות שהוגשו בשני סבבים, והסבב בו הוגשו 3 הצעות בלבד לא הוצג בפני בית המשפט. לטענת יחיאלי לא הושמט כל מסמך, אך אינו יודע היכן החומר של 3 ההצעות שהוגשו בשלב הביניים ווקסלברג טען בעדותו שלא נמצאו בויצ"ו ההצעות שהוגשו בסבב זה.

23. לטענת וקסלברג, הוא פנה אל התובעת בשיחת טלפון, טענתו זו לא נסתרה, מה עוד שמנהל התובעת עצמו העיד שוקסלברג שוחח עמו טלפונית ביום 17.2.11 וביקש ממנו להגיש הצעה משופרת (ס' 15 לתצהיר מנהל התובעת). מה שתומך בגרסת וקסלברג שהוא פנה אל המציעים טלפונית, כולל אל התובעת, גם לגבי סבב הנוסף.

מכיוון שההתנהלות בין וקסלברג והתובעת הייתה טלפונית, התובעת לא הוכיחה שוקסלברג לא פנה אליה לגבי הסבב הנוסף.

24. מעדות מנהל התובעת בתביעה דנן עולה, שהתובעת הגישה את הצעתה מתוך הנחה, שכרמלי יעשה למענה "יד אחת" עם יחיאלי כדי שהיא תזכה בביצוע העבודה, (עדותו בע' 15 שורה 1). עדותו זו, מצביעה על כוונת התובעת לקבל את העבודה בזכות קשריו של כרמלי, טענה שהיא מעלה עתה כנגד חברת ערד. אין בציון עובדה זו בפסק הדין, כדי להכשיר שימוש בקשרים כדי לזכות בעבודה.

מנהל התובעת טען שכרמלי ציין בפניו שבזכות קשריו עם יחיאלי התובעת תקבל את העבודה, אל אין טענה שיחיאלי אמר לו זאת. וכרמלי לא העיד בתביעה דנן.

וכבר נקבע כי "אי הבאת עד רלוונטי מעוררת, מדרך הטבע, את החשד, כי יש דברים בגו וכי בעל הדין, שנמנע מהבאתו, חושש מעדותו מחשיפתו לחקירה שכנגד... ככלל,אי העדת עד רלוונטי "יוצרת הנחה לרעת הצד שאמור היה להזמינו...". (ע"א 641/87 קלוגר נ' החברה הישראלית לטרקטורים וציון בע"מ פד"י (1) 239 בע"מ 245. ת.א. (ראשון לציון) 4712/01 ב.ג. את א. נ' צ'רבוס ניהול, תק-של 2002 (2) 650, עמ' 655.

25. כך העיד יחיאלי:

אתה הקפדת מלכתחילה לא להיות מעורב הליך הצעת ההצעות זה נכון?

ת. תדייק. אני בשלב פתיחת המעטפות הראשון הודעתי לועדת הצעות שמאחר ויש לי כלפי עובד התובע ולא התובע, יש לי קשר משפחתי שאנו גיסים ואני מבקש להוציאני מכל ההליך וההליך נוהל כולו ללא מעורבותי אלא על ידי אילן וקסלברג וכך היה

ש. וזה הודעת מתי?

ת. ביום פתיחת המעטפות הראשון

ש. זה בפני ועדת ההתקשרות?

ת. ועדה להציע הצעות

ש. אתה בטוח שאתה זוכר שהודעת זאת?

ת. בטוח שהודעתי

ש. מפנה אותך לשאלה ששאלתי אותך בבית הדין לעבודה, לפרוטוקול מתאריך 22/10/13 –עמוד 8 שורה 5 ומצטט, שכרמלי הוא קרוב משפחה בישיבה הזו?.....

ש. ביום 1/3 הסבת את תשומת לב הועדה, לגבי זה שאתם גיסים?

ת. לא הייתי צריך להגיד פעם נוספת. בוועדה הזו אין דיון שאני מפריע או תורם, לא היה שום דבר ולא זכור לי גם שאמרתי

ש. מה ההבדל בין הועדה הראשונה לשניה?

ת. יש הבדל אחד, שהועדה הראשונה פותחת מעטפות ללא שום החלטה ורושמים מה שכתוב בהצעות ונותנים הנחיה להמשיך במו"מ להגיע להצעה אולטימטיבית ובהליך של 1/3 – הם מקבלים את מכתב הסיכום של מי שטיפל במו"מ ועל סמך מסמך זה ואם אין שיקולים שעולים בפני הועדה הם מחליטים לרוב הקבלן הזול אלא יכול לבוא לוועדה מנהל הכפר שבאותו מקום אנו עושים את העבודה

ש. נאמר שהייתי חבר בועדה – סה"כ 3 חברים, ומפנה אותך לפרוטוקול, ביום 6/2/11 יושבים 3 חברים , נספח 2, כמה יושבים בתוך הועדה והמשקיפים ?

ת. 5 חברי ועדה ומשקיפים ואני השישי.......

ש. כל האנשים יודעים בועדה הראשונה שגיסך עובד אצל התובעת?

ת. כן

ש. ביום 11/3 בועדה הראשונה, כמה אנשים נכחו?

ת. כולל אותי , עוד 4 אנשים

ש. מלבדך 3 האנשים שנכחו הם שלושת האנשים שהיו בישיבה הראשונה?

ת. כן

ש. 3 האנשים האלו ידעו שההצעה הזוכה היא לא של החברה שגיסך עובד בה, כי בישיבה זו לא הודעת על הקשר בין גיסך כרמלי לנתבעת 3 ?

ת. זה מגוחך כי אני העדתי שלא ידעתי על הקשר בין גיסי לנתבעת 3 אז יכולתי להגיד להם דבר כזה ומה עוד שזה לא רלוונטי. בישיבה הזו היא עם סיכום מסודר עם אילן וקסלברג על הקבלן הזול ואין שינוי בנתוני המכרז .........

ש. את ההצעות הסופיות בסעיף 15 לתצהירך, ואני מצטט, זה הליך שנעשה לגבי ההצעות הסופיות ולגבי הצעות הביניים היה אותו הליך של פקס או ששם היה הליך אחר?

ת. זו היתה החלטה של אילן ולא הייתי מעורב בה וזה מה שהוא החליט ואין לי נגיעה לעניין

כרמלי לא הובא לעדות ע"י הנתבע, כדי להוכיח את טענת התובעת שהוא זה שמסר לחברת ערד את סודה המסחרי של התובעת, ושיחיאלי ידע על כך.

26. התובעת מפנה לממצאי פסק הדין בביה"ד לעבודה, אלא שעל פסה"ד הוגש ערעור, כך שאין להתייחס אליו כפס"ד חלוט, מה עוד שלגבי יחיאלי וחברת ערד נקבע בפסה"ד מפורשות "קביעה זו אינה מתייחסת למידת האחריות של מר יחיאלי וערד 2000 באותו עניין, משאינם בעלי דין בתביעה זו. (הדגשה של א.פ.)

בפועל, הצעת התובעת הייתה היקרה ביותר מבין כל ההצעות, ולא רק יותר יקרה מזו של חברת ערד.

ויצ"ו שהיא מזמינת העבודה והייתה אחראית על בחנת ההצעות, אינה צד לתביעה דנן, אלא רק יחיאלי באופן אישי, כמי שלטענת התובעת, עשה יד אחת עם כרמלי וחברת ערד.

לא הובא בפני ולו בדל של ראיה שיחיאלי פעל לבחירתה של חברת ערד בזוכה בביצוע העבודה, והצעתה הייתה הזולה מבין כל ההצעות.

27. לא הובאה ראיה לכך, שחברת ערד ידעה את פרטי הצעת התובעת. כאמור, כרמלי לא הובא לעדות, כדי להיחקר בשאלה אם מסר את פרטי הצעת התובעת לחברת ערד.

טענת התובעת לפיה לא ידעה על סבב הצעות סופי לא הוכחה, למרות שוקסלברג לא הציג כל פניה אל התובעת לסבב הצעות זה, אך כאמור, טענתו שהודיע זאת למנהל התובעת טלפונית, נתמכה בעדות מנהל התובעת לפיה, וקסלברג פנה אליו טלפונית בעניין הצעת התובעת. כאמור, וקסלברג ו/או ויצ"ו אינם נתבעים בתביעה דנן ווקסלברג פעל בשם ויצ"ו ולא בשם יחיאלי או חברת ערד.

אמנם עולות תמיהות מעדות יחיאלי, לפיה השתתף בישיבה הראשונה של הוועדה לבחינת ההצעות, והודיע שעובד התובעת הינו גיסו, טענה שאינה מצוינת בפרוטוקול, אך התובעת לא הרימה את הנטל להוכיח, שכרמלי מסר סודות מסחריים שלה לחברת ערד, לא הוכיחה שיחיאלי ידע על כך ואף לא הוכיחה, כי הייתה יכולה לזכות בעבודה אילו חברת ערד לא הייתה זוכה, מה עוד שהצעתה הייתה היקרה ביותר.

טענותיה כי לא ידעה אודות סבב ההצעות השלישי, כאמור לא הוכחו והן מופנות נגד ויצ"ו – מזמינת ההצעות, שכאמור אינה צד לתביעה.

29. מהמפורט בפסק דיני זה עולה:

התובעת היא שנסמכה על קשרי המשפחה בין כרמלי ויחיאלי והיא שהייתה בטוחה שתזכה בעקבות קשרים אלה בביצוע העבודה.

וקסלברג, ולא יחיאלי, ניהל את בדיקת הצעות המציעים לביצוע העבודה מטעם ויצ"ו. אם כי כאמור עולות תמיהות מעדויותיהם לגבי העלמות או אי העלמות מסמכים לגבי סבב ההצעות הנוסף .

התובעת לא הוכיחה שחברת ערד קיבלה סודות מסחריים שלה באמצעות כרמלי וכרמלי לא הובא לעדות להיחקר בעניין זה.

לא הוכח כל קשר בין יחיאלי לערד, למעט העובדה שכרמלי החל לעבוד בחברת ערד והינו גיסו של יחיאלי.

30. התובעת לא הוכיחה תביעתה ודין התביעה להידחות על כל רכיביה.

התובעת תשלם לכל אחד מנתבעים 2 ו- 3 הוצאות שכר טרחה 12,000 ₪.

ניתן היום, ה' ניסן תשע"ה, 25 מרץ 2015, בהעדר הצדדים.