|
|
בפני כב' השופטת נאוה בכור | |||
המאשימה | מדינת ישראל | ||
נגד | |||
הנאשם | מאיר אדרי |
<#2#>
נוכחים:
ב"כ המאשימה מתמחה מר ארז אליהו
הנאשם וב"כ עו"ד ענת קירשנברג
פרוטוקול
ב"כ המאשימה טוען לעונש:
הנאשם יליד 1968 נעדר עבר פלילי, הודה והורשע ביום 20.2.13 במסגרת הסדר טיעון בשלושה כתבי אישום שהוגשו נגדו. מדובר בשלושה אירועים בין נובמבר 2010 עד מרץ 2012, בעבירות של איומים, תקיפת בת זוג והפרת הוראה חוקית.
עת הודה הנאשם בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום, הוסכם על הצדדים כי הנאשם ישלח לתסקיר שירות מבחן, וזאת כדי לבחון את היחסים כיום עם המתלוננת וכן את עמדתה.
עוד הוסכם כי במידה ושירות המבחן יתן המלצה חיובית בעניינו של הנאשם, תסתפק המאשימה בענישה הצופה פני עתיד בדמות מאסר על תנאי, כאשר התביעה עותרת לשל"צ.
כמו כן, הוסכם בין הצדדים על פיצוי למתלוננת על פי שיקול דעת ביהמ"ש.
בתאריך 27.5.13 התקבל תסקיר שירות המבחן בעניינו של הנאשם. מהתסקיר עולה כי הנאשם סירב קבלת עזרה מקצועית וכן טשטש את חומרת מעשיו תוך שהוא מצמצם את חומרת העבירות שביצע.
שירות המבחן שוחח אף עם גורמי הרווחה שטיפלו במשפחה על רקע בעיות שונות, מפנה לתסקיר עמ' 2 פיסקה 2 שורה אחרונה, הנאשם סירב לעזרה מקצועית למרות הצורך בכך.
שירות המבחן התרשם מאדם בעל דפוס התנהגות בעייתית במגוון תחומים וצורך ממשי בטיפול ואף קבע מפורשות כי קיים סיכוי להישנות עבירה במידה והמשיב לא ישתלב בטיפול.
בסיכומו של יום, הנאשם לא השתלב בטיפול ואף נמצא כאינו מתאים לביצוע של"צ.
לאור האמור בתסקיר, בדיון שהתקיים ביום 18.6.13, עתר ב"כ המאשימה למאסר שירוצה בעבודות שירות. הנאשם נשלח לחוו"ד ממונה על עבודות השירות ובחווה"ד שהתקבלה כאמור המליץ הממונה על שילוב הנאשם בעבודות שירות.
עקרון ההלימה הינו מנחה. על ביהמ"ש לבטא בעונש את אינטרס הגמול בו יבוא לביטוי היחס ההולם בין העבירה ונסיבותיה ומידת אשמתו של הנאשם.
בתיקים שלפנינו הערך החברתי הנפגע הינו זכותו של אדם לביטחון ולשלמות גופו, תחושת הביטחון וכבודן של נשים.
מדובר בנאשם שהילך אימים על המתלוננת במשך תקופה ארוכה, נקט כלפיה אלימות פיזית ומילולית ואיים לפגוע בחייה. כל זאת משום שביקשה לעזוב אותו.
לחומרא אדגיש את ריבוי אירועי האלימות על פני תקופה ארוכה. מדובר באירועים ברף העליון באירוע השני ובאירוע האחרון מבחינה כרונולוגית.
לא רק שתוכן האיומים ברף העליון, הנאשם ביצע את מעשיו תוך שהוא מפר ברגל גסה הוראה חוקית. הנאשם שבפנינו אינו מכיר בחומרת העבירות בהן הורשע ואינו מגלה רצון לקבל טיפול בבעיותיו, דבר שיכול להוביל להישנות עבירות.
לאור האמור, המאשימה מבקשת לגזור על הנאשם עונש ברף העליון, כפי שנקבע על ידי בית המשפט לאור תיקון 113, דהיינו, מאסר של 6 חודשים שירוצו בעבודות שירות וכן מאסר על תנאי צופה פני העתיד ופיצוי כספי למתלוננת כפי שיראה לנכון בית המשפט.
ב"כ הנאשם טוענת לעונש:
ראשית, נעלמו מטיעוני חברי אודות כתבי האישום המתוקנים.
ראשית, מפנה תשומת לב ביהמ"ש לכתב האישום שכרונולוגית הוא הראשון מבחינת מועד ביצוע העבירה 23034-05-11 זהו התיק העיקרי. בכתב אישום זה נמחק האישום השני.
באישום הראשון חלו תיקונים. האיומים המופיעים באישום הנ"ל הינם איום בדבר ניסיון אובדני של הנאשם עצמו וזריקת הטלפון לעבר המתלוננת כאשר אין מחלוקת שהטלפון לא פגע בה.
כתב אישום מתוקן נוסף אף הוא תוקן, מיוחסת לנאשם האמירה שבאישום הראשון "תיזהרי ממני, אני אעשה לך סוף". 22718-11-12, שהוא כתב אישום אירוע מיולי 2011.
כתב אישום כרונולוגית האחרון הוא אירוע ממרץ 2012. חברי כינה אותו ברף העליון.
היזק במזיד לענין תבנית הביצים. גם מחומר החקירה בתיק עולה כי הוא זה שניקה את אותם ביצים.
מדובר בנאשם נעדר עבר פלילי מכל מין וסוג שהוא, ללא תיקים נוספים לאחר ביצוע העבירה הכרונולוגית האחרונה ממרץ 2013. לא שמעתי בטיעוניו של חברי את העובדה כי הנאשם היה מצוי בתנאים מגבילים עד ינואר 2013. רק בינואר 2013 הוסרו מרבית התנאים המגבילים, למעט ההרחקה מן המתלוננת וממקום מגורי המתלוננת.
ב- 20.2.13 הופנה הנאשם לקבלת תסקיר, שבין היתר, על פי הסכמה עם התביעה שירות מבחן נדרש לבחון את מצב היחסים כיום ועמדת המתלוננת.
על פי התסקיר המצוי כיום שסוקר את מערכת היחסים בין הצדדים, בעבר וכיום, עולה שמצב היחסים בין המתלוננת לבין הנאשם הינו תקין וטוב. כך מדברי המתלוננת על פי שיחה שהיתה עם קצינת המבחן, כך גם לגבי הקשר בין הנאשם לבין הילדים.
נעדר מתסקיר שירות מבחן עמדת המתלוננת למרות שבית המשפט הורה לשירות מבחן לבחון את הדברים, אך מקריאת התסקיר ועל פי עמדתה של המתלוננת לפיה מערכת היחסים ביניהם לא היתה בבסיסה קשורה באלימות מצד הנאשם כי אם בקשר של קשיים כאמור בסוף העמוד השני, ועובדה כי כיום מערכת היחסים ביניהם תקינה, בשני הפרמטרים האלה, מדובר בתסקיר חיובי.
אני ערה לכך ששירות מבחן כמו בכל אירוע של אדם שמורשע בעבירת אלמ"ב מפנה הנשים להליך טיפולי.
אני ערה לכך שהנאשם סבור כי אין צורך בנסיבותיו שלו להשתלב בהליך הטיפולי.
אך יחד עם זאת, האם זו האינדיקציה לנטילת אחריות, לעובדה שכיום מצב היחסים בין הצדדים, על אף התקופה הממושכת שחלפה מהאירוע האחרון היא תקינה.
הנאשם והמתלוננת חגגו בר מצווה לבנם, כאשר כל אחד מן הצדדים מצוי במערכת זוגית חדשה.
היחסים כיום הם טובים. גם באספקטים הנוספים שקשורים במתלוננת והנאשם, לרבות הקשר עם הילדים, תשלומים עבור מזונות הילדים וכיו"ב.
חברי הפנה לתיקון 113 לחוק וגם אני מפנה לתיקון. הוא דיבר על הערך המוגן אך לא ציין מהו אותו ערך מוגן המצדיק עבודות שירות, כאשר מדובר בנאשם נעדר עבר פלילי.
הרשעה בפלילים לכשעצמה הינה ענישה ממשית ודווקא במקרה של הנאשם, כאשר מדובר על פי שירות המבחן, בנאשם שאינו בעל דפוסי אלימות אלא ההתנהגות שלו היא כתוצאה מקשיים והפרדות וכיו"ב, מלמדת שבעניינו של הנאשם ההליכים עד היום היוו את אותה הרתעה לה מכוון חברי, ולענין הגמול, הרי שברור לאור תקינות היחסים עם המתלוננת כיום, והקשר התקין בינה לבין הנאשם ובין הנאשם לילדיו, מבחינתה של המתלוננת האינטרס שלה שהתיק הזה לא יסתיים בעבודות שירות.
אני רוצה להדגיש שחברי לא הגיש פסיקה, אבל אני רוצה להפנות את ביהמ"ש לאמירתו של ביהמ"ש העליון כב' השופט שוהם ברע"פ 4088/13 שקביעת מתחם הענישה נקבע על פי נסיבות ספציפיות. אני מצטטת.
רוצה לומר, שבמקרה שלפנינו לאור התיקונים המשמעותים בשלושת כתביה אישום, נוכח עמדת המתלוננת כיום ונוכח שני הפרמטרים שנבדקו בתסקיר הן לגבי מצב היחסים כיום בין הנאשם למתלוננת ועמדת המתלוננת, בשני פרמטרים הללו, הרי שעמדתה של המתלוננת אינה עולה בקנה אחד עם עמדת התביעה, והתביעה ביקשה במסגרת שליחתו לתסקיר שתבחן עמדת המתלוננת ומצב היחסים כיום.
לאור האמור לעיל, וגם בשים לב לתקופה הממושכת בה שהה הנאשם בתנאים מגבילים והפגיעה הכלכלית שהיתה מנת חלקו, והעובדה שכיום שליחתו לעבודות שירות לא תטיב עם המתלוננת, אני אבקש מבימ"ש לא להשית על הנאשם עבודות שירות ולהורות על ענישה הרתעתית צופה פני עתיד ופיצוי למתלוננת.
לחילופין, אם ביהמ"ש יקבל עמדת המאשימה בדבר עבודות שירות, אבקש שלא להשית על הנאשם את התקופה המתבקשת שהינה המקסימלית שניתן לעתור לה ואבקש להסתפק בתקופה מצומצמת.
הנאשם לעונש:
אין לי הרבה מה להוסיף. מה שהסניגורית אמרה נכון. היום הקשרים ביני לבינה ובין הילדים, מצב שונה לגמרי. אנו מבלים הרבה ביחד, אני בקשר איתה ועם הילדים ובתי הספר וזה רק לטובת הילדים. היום אני עובד בחברה מאד מסודרת. אני עובד שם מעל שנה. אם אני אצא לעבודות שירות זה בטוח יפגע בי.
קיבלתם חוו"ד גם מהמעסיק שלי ואני חושב שזה יפגע בי מאד מאד קשה אם אצטרך לעזוב את העבודה ולשלם מזונות, זה יפגע בי מאד מאד קשה.
העמדה שלי לגבי עבודות שירות – זה יפגע בי. אם החלופה היא למאסר, אז אני מסכים לעבודות שירות.
<#3#>
החלטה
נדחה למתן גז"ד ליום 9.10.13 שעה 13:00.
בהמשך לחוו"ד הממונה שהוגשה בתיק ואינה עוד רלבנטית מבחינת המועדים הנקובים בה, ובלא שיהיה בכך כדי להצביע על נטיית ליבו של ביהמ"ש – תעביר מזכירות ביהמ"ש פרוטוקול הדיון לממונה לצורך עריכת חוו"ד מעודכנת בנוגע לנאשם.
הנאשם מוזהר בדבר חובת התייצבותו.
<#4#>
ניתנה והודעה היום ו' תשרי תשע"ד, 10/09/2013 במעמד הנוכחים.
נאוה בכור, שופטת |
תאריך | כותרת | שופט | צפייה |
---|---|---|---|
23/09/2012 | החלטה מתאריך 23/09/12 שניתנה ע"י נאוה בכור | נאוה בכור | לא זמין |
10/09/2013 | הוראה לממונה על עבודות שירות בשירות בתי הסוהר להגיש חוות דעת ממונה | נאוה בכור | צפייה |
09/10/2013 | גזר דין מתאריך 09/10/13 שניתנה ע"י נאוה בכור | נאוה בכור | צפייה |
04/03/2014 | החלטה על ביטול קנס פיגורים 04/03/14 | נאוה בכור | צפייה |
תפקיד | שם | בא כוח |
---|---|---|
מאשימה 1 | מדינת ישראל | דפנה ינוביץ, רונית עמיאל |
נאשם 2 | מאיר אדרי | ענת קירשנברג |