1. הנאשם הורשע על פי הודאתו ובמסגרת הסדר טיעון בשלושה כתבי אישום מתוקנים - בתיק שבכותרת, וכן בצירוף ת"פ 34966-03-12 ות"פ 22718-11-12, בעבירות של תקיפה בנסיבות מחמירות לפי סעיפים 379+ 382(ב)(1) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "החוק") ; בעבירת איומים לפי סעיף 192 לחוק (2 אישומים); בהפרת הוראה חוקית לפי סעיף 287 (א) לחוק; והיזק במזיד לפי סעיף 452 לחוק.

על פי המפורט בכתב האישום המתוקן בת"פ 23034-05-11, ביום 5.11.10 בשעה 23:11 בביתם ברחוב שד' השרון 28 בבת חפר (להלן: "הבית"), על רקע רצונה להתגרש ממנו, משך הנאשם בשיערה של אשתו איילת יעקבי (להלן: "המתלוננת") ואמר לה שאוהב אותה, והוא יתאבד, ושזה לא יגמר בטוב.

משהתקשרה אל אמה וביקשה שתדבר עמו, זרק הנאשם את הטלפון במזיד ושלא כדין לעבר המתלוננת.

במעשיו המתוארים תקף הנאשם את המתלוננת ואיים עליה.

על פי המפורט בכתב האישום המתוקן בת"פ 22718-11-12, במועד הרלוונטי לכתב האישום היו הנאשם והמתלוננת גרושים מזה כ-7 חודשים והתגוררו בנפרד.

ביום 27.7.11 בשעה 20:30 איים הנאשם על המתלוננת בבית ואמר לה "תזהרי ממני אעשה לך סוף".

על פי המפורט בכתב האישום המתוקן בת"פ 34966-03-12, במעוד הרלוונטי לכתב האישום היו הנאשם והמתלוננת בני זוג גרושים כשנה ושלושה חודשים ומתגוררים בנפרד.

ביום 2.8.11 בבימ"ש לענייני משפחה בכפר סבא, הורתה השופטת מרים קראוס במסגרת ה"ט 50920-07-11 על איסור כניסת הנאשם לבית (להלן:" ההוראה החוקית").

ביום 17.3.12 בשעה 17:30 שהה הנאשם בתוך הבית בניגוד להוראה החוקית.

בנסיבות אלה הגיעה המתלוננת לבית וביקשה מהנאשם שיצא מהבית. בתגובה אמר לה הנאשם "יש לך התנהגות מגעילה, את זבל".

בסמיכות לאמור לעיל סירב הנאשם לצאת מהבית, ודרש המתלוננת שתחצה את הבית ושגם הוא יגור בו.

מיד ובסמוך לכך, ניגש הנאשם למקרר הבית הוציא משם תבנית ביצים ושבר את הביצים בפתח הבית. בהמשך, טרק הנאשם את דלת הבית ואמר שיצא ויכנס מתי שהוא רוצה.

2. הצדדים הגיעו להסדר טיעון לפיו יודה הנאשם בכתבי האישום המתוקנים בת"פ 23034-05-11, בת"פ 34966-03-12 ובת"פ 22718-11-12 כנ"ל, ויורשע בגינם.

לעניין העונש- יתקבל תסקיר בעניינו שיבחן את מצב היחסים בינו לבין המתלוננת כיום, כמו גם את עמדת המתלוננת.

ככל שהתסקיר יהיה חיובי -יעתרו הצדדים לענישה צופה פני עתיד של מאסר מותנה ופיצוי למתלוננת (בשיעור שייקבע ע"י בית המשפט), כאשר התביעה תעתור גם להטלת של"צ, וב"כ הנאשם יטען באופן פתוח.

3. מתסקיר שירות המבחן מיום 27.5.13 עולה כי השירות נפגש עמו ועם המתלוננת (גרושתו). הנאשם מוכר לשירות מאבחון מעצר שנערך לו וכן ממידע שהתקבל מהלשכה לשירותים חברתיים בבת חפר.

הנאשם גרוש, כבן 45, אב לשני בנים בגילאי 9 ו-13 ומתגורר כיום עם בת זוגו הנוכחית בבת ים. מעיון בגיליון רישומו הפלילי עולה כי אין לו הרשעות קודמות, וכי תלוי ועומד נגדו תיק פתוח.

הנאשם הינו הצעיר מבין ששת ילדי משפחת מוצאו, כולם בעלי משפחות המתגוררים במרכז הארץ. אחד מאחיו מדריך בקהילה טיפולית, מכור ונקי מסמי רחוב.

תאר את ילדותו והתבגרותו כתקינות ונורמטיביות, יש לו קשר טוב עם אחיו, מלבד אחת מאחיותיו עמה מתנהל סכסוך מתמשך סביב ענייני רכוש.

סיים 11 שנות לימוד, שירת שירות צבאי מלא. לאחר שחרורו מצה"ל- החל עובד כצלם אירועים, תחום בו עובד עד היום. בנוסף, בשנת 2012 החל לעבוד כנהג משאית של בגדים לחניות.

הציג תלושי שכר וחוות דעת ממעסיקיו, מהן עולה כי הוא אחראי, מפגין חריצות, יעילות, מקצוענות, ואכפתיות.

עם המתלוננת התחתן בשנת 1998, והם התגרשו לפני כשנתיים.

מהמתלוננת הובן כי החל לשלם מזונות באופן מסודר לפני כחודש.

את הוויכוחים בינו לבין המתלוננת הסביר על רקע חשדותיה כי הוא מנהל קשרים רומנטיים מחוץ לנישואין במסגרת עבודתו כצלם אירועים. תאר כי היחסים הוחמרו תקופה קצרה עובר לגירושין.

השירות התרשם כי הנאשם חש שהמתלוננת מתנשאת מעליו, הביעה חוסר שביעות רצון מתפקודו בעבודה ובזוגיות, ולפי הערכה- הנאשם חווה תחושות דחייה והשפלה מצידה.

תחילה מסר כי לא רצה להיפרד ממנה, והתעקש על המשך קיום חיי המשפחה, ולאחר הגירושין ועל רקע עבירות האלימות - הופנתה המתלוננת לגורמי הרווחה וניסתה להניעו להשתלב בתהליך טיפולי, אך הנאשם סרב מאחר ולא סבר כי קיימת חשיבות לכך.

בשיחה עדכנית עם גורמי הרווחה של עיריית בת חפר על כי המתלוננת פנתה אליהם לפני שנתיים על רקע האלימות כלפיה. בשיחה עמה עלו חשדות בגין ביצוע עבירות של הנאשם כלפי בן משפחה.

העובדת הסוציאלית מסרה כי באותה עת ערכו אבחון פסיכולוגי לקורבן הנטען והממצאים ממצאים אשר לא מעידים על פגיעה קונקרטית מצד הנאשם, אך עלה חשד לגבי בעייתיות ביחסים על רקע תכנים מיניים לא מותאמים. הנאשם הכחיש כל בעייתיות בתחום זה.

הוצע לנאשם כי ייפגש עם הילדים במרכז הקשר אך המתלוננת העדיפה לקיים מפגשים רגילים. כיום אין מניעה כי ייפגש עם הילדים.

בנוסף, על רקע איומיו כי יבצע ניסיון אובדני, הופנה הנאשם לפסיכיאטר, אך מהבדיקה לא עלתה בעייתיות מיוחדת או צורך בטיפול. המתלוננת ובנה השתלבו בטיפול ברווחה, ולאחרונה הסתיים הטיפול במסגרתם. העו"ס תיארה ניסיונות לגייס את הנאשם להליך טיפולי, סביב בעייתיות בתפקודו, אולם הנאשם סרב לכל עזרה מקצועית.

אחייניתה של המתלוננת הגישה לאחרונה תלונה בגין פגיעה מינית לפני 4 שנים של הנאשם כלפיה, בהיותה בת 12, והנאשם התקשה להתייחס לבעייתיות בתחום זה.

לגבי עבירות נשוא התיק-תאר את הרקע לבעיות בזוגיות. להערכת השירות, טשטש וצמצם מחומרת העבירות, אולם לא הכחיש את התנהגותו במהלך ביצוען.

אינו מעריך את התנהגותו כבעייתית או אלימה, ולכן מתקשה, כיום כמו בעבר, להבין את הצורך שלו בהליך טיפולי, הואיל וסבור כי מדובר באירועים נקודתיים.

בשיחה עם המתלוננת, בת 39 עובדת כמנהלת חשבונות ומצויה בזוגיות חדשה, תארה יחס שאופיין בעיקר בקנאה והשתלטנות מצד הנאשם כלפיה, אך לא באלימות פיזית. השירות התרשם כי הנאשם התקשה להתמודד עם הידיעה כי היא מעוניינת להתגרש, דבר שהחמיר את יחסו כלפיה.

לפי ההערכה - גם לאחר הגירושין הנאשם התקשה להתמודד עם המרחק, ולכן נהג כלפיה באלימות המתוארת בכתבי האישום.

המתלוננת מסרה כי בחצי שנה האחרונה חל שינוי ביחסו של הנאשם אליה ולילדיהם, בחודש האחרון החל לשלם מזונות, והילדים מגיעים לבקרו בקביעות.

השירות התרשם כי כיום חל שינוי לטובה ביחסי הנאשם והמתלוננת ולכן סבורים כי המתלוננת התקשתה להיכנס לתכנים בעייתיים ביחסו של הנאשם, מנסה לשמור על תקינות ביחסיה עם הנאשם והעדיפה לא להיכנס לפרטי הבעייתיות בדפוסי התנהגותו בעבר.

עם זאת, הרושם הוא כי כיום חלה רגיעה ביחסיהם, ונראה כי הנאשם מצליח להתנהל באופן תקין עם ילדיו והמתלוננת.

בשיחה עם בת זוגו הנוכחית של הנאשם מזה כשנתיים, עולה כי הינה בת 35 אם לתאומים בגיל 6, המודעת לעברו של הנאשם ותארה אותו כאדם ואב חיובי, שעוזר לה בגידול ילדיה, ושללה בעייתיות או חשש מפניו.

השירות התרשם כי הנאשם מגיע מרקע משפחתי בו שימש אביו כדמות דומיננטית וסמכותית בחייו. הנאשם הפנים בערכיו מודל בו לגבר תפקיד מרכזי ודומיננטי בחיי הזוגיות, ועל כן סוברים כי במערכת הזוגית שלו התקשה להתמודד עם דומיננטיות של המתלוננת והיותה חזקה יותר. כמו כן לנאשם דפוסי אישיות תלותיים וקשיי נפרדות, הבאים לידי ביטוי גם בהתנהגותו הקנאית וחוסר יכולתו להיפרד מהמתלוננת.

הערכת השירות היא כי ייתכן ולנאשם דפוסי התנהגות בעייתיים הנוגעים להתנהגות מינית בלתי הולמת, וכי כיום לא קיימת לו כל מודעות בצורך בטיפול, דבר שהתבטא גם בניסיון שילובו בטיפול בהליך הגירושין.

ללא השתלבות בתהליך טיפולי שייבחן את דפוסי התנהגותו האלימים בתחום הזוגיות - קיים סיכון להישנות העבירות. השתלבות במסגרת טיפולית מצריכה לקיחת אחריות ומודעות ראשונית בקשיים ובצורך בשינוי בדפוסי התנהגות.

לאור האמור, אין השירות בא בהמלצה בעניינו של הנאשם, ולאור עמדותיו ומצבו - אינו מתאים לביצוע של"צ.

לאחר קבלת התסקיר עתרה המאשימה למאסר שירוצה בעבודות שירות.

מחוות דעת הממונה על עבודות השירות מיום 15.7.13 עולה כי הנאשם, בן 45, סובל ממחלת לב איסכמית, 7 שנים לאחר דמם מוחי, אך ללא מגבלות גופניות. לא מטופל בתרופות באופן קבוע. שולל שימוש בסמים ואלכוהול, בעל רקע פסיכיאטרי. נמצא כשיר לביצוע עבודות שירות עם מגבלות, ללא הרמת משאות כבדים, ומאמץ פיזי מוגבל.

לא העלה בעיות מיוחדות, והביע רצונו לביצוע עבודות שירות.

הוצעה השמתו בבי"ח וולפסון בחולון.

בחוות דעת ממונה מעודכנת מיום 12.9.13 עולה כי תחילת ריצוי העבודות בבי"ח וולפסון מוצע החל מיום 28.10.13.

4. בטיעוניו לעונש טען ב"כ המאשימה כי הנאשם ילדי 1968, ונעדר עבר פלילי.

במסגרת הסדר הטיעון הורשע בשלושה אירועים בין נובמבר 2010- מרץ 2012.

מהתסקיר בעניינו עולה כי הנאשם סרב לקבל עזרה מקצועית, טשטש את חומרת מעשיו - תוך צמצום חומרת העבירות.

השירות התרשם כי לנאשם דפוסי התנהגות בעייתיים במגוון תחומים, וקיים במפורש סיכוי להישנות העבירה במידה ולא ישתלב בטיפול. בסופו של יום, לא השתלב בטיפול, ולא נמצא מתאים לביצוע של"צ.

עם זאת, בחו"ד הממונה על עבודות השירות- נמצא הנאשם מתאים לביצוע עבודות שירות.

עקרון ההלימה הינו עקרון מנחה, לפיו על בימ"ש לבטא את אינטרס הגמול בהתאם לעבירה ונסיבותיה כמו גם מידת אשמתו של הנאשם.

הערך החברתי שנפגע בתיקים אלה הינו זכותו של אדם לביטחון ושלמות גופו, תחושת ביטחונו, וכבוד כלפי נשים.

הנאשם הילך אימים על המתלוננת במשך תקופה ארוכה, נקט כלפיה באלימות פיזית ומילולית ואיים לפגוע בחייה, כל זאת- משום שביקשה לעזוב אותו.

לגבי עבירת האיומים- הרי שמדובר בתוכן איומים ברף העליון של העבירה, ותוך הפרת הוראה חוקית ברגל גסה.

לאור האמור, מתבקש בית משפט להשית על הנאשם עונש מאסר של 6 חודשים שירוצה בעבודות שירות, לצד מע"ת ופיצוי למתלוננת.

ב"כ הנאשם טענה לעונש כי כתבי האישום תוקנו לקולא בעניינו של הנאשם.

כך, ההיזק במזיד מתייחס לתבנית ביצים אותן שבר הנאשם, והוא זה שניקה אותן לאחר מכן. הטלפון שזרק כלפי המתלוננת –לא פגע בה, וחלק מאיומיו הינם על ניסיון אובדני שלו.

הנאשם נעדר עבר פלילי, לא נפתחו לו תיקים נוספים לאחר מרץ 2012, וכן הוא שהה בתנאים מגבילים עד לינואר 2013.

מהתסקיר בעניינו עולה כי מצב היחסים בינו לבין המתלוננת ולילדים כיום הינו טוב ותקין, מדברי המתלוננת לשירות עולה כי בבסיס מערכת היחסים בינה לבין הנאשם לא הייתה אלימות.

כיום כל אחד מן הצדדים מצוי במערכת יחסים חדשה, והנאשם משלם מזונות לילדים.

מדובר בנאשם שאינו בעל דפוסי אלימות, אלא כי התנהגותו נבעה מקשיי הפרדות מהמתלוננת. לאור תקינות היחסים ביניהם כיום, ואינטרס המתלוננת- אין להשית עליו עבודות שירות.

ברע"פ 4088/13 נקבע כי מתחם הענישה נקבע על פי נסיבות ספציפיות.

לאור האמור מתבקש בימ"ש שלא להשית על הנאשם עבודות שירות, ולהסתפק בעונש צופה פני עתיד בלבד, ולחילופין להשית עבודות שירות לתקופה מצומצמת.

הנאשם הוסיף כי היום קשריו עם המתלוננת וילדיו הינם שונים, הם מבלים ביחד. הוא עובד בחברה מסודרת מעל לשנה, באופן לפיו ביצוע עבודות שירות ייפגע במקום עבודתו ובתשלום המזונות לילדיו.

אם החלופה הינה שליחתו למאסר בפועל - אז מעדיף לבצע עבודות שירות.

5. הכרעה

לאחר שנדרשתי למכלול השיקולים והנסיבות, כמו גם לטיעוני הצדדים, החלטתי לכבד את הסדר הטיעון בעניינו של הנאשם, על פי הרף שהציגה התביעה.

הערכים החברתיים המוגנים במקרה זה, עניינם הגנה על שלמות גופו, חייו וכבודו של אדם, קל וחומר מקום בו מדובר במסגרת התא המשפחתי, כמו גם הגנה על שלוות נפשו.

בנוסף, מדובר בשמירה על שלומם של העושים מלאכתם במסגרת רשויות אכיפת החוק במסגרת מילוי תפקידם, ושמירה על הסדר הציבורי.

בנסיבות אלה, מדובר אמנם בשלושה אירועים נפרדים, אולם במסכת אחת מתמשכת, כלפי אותה מתלוננת, על רקע הליך גירושין ביניהם, ועל כן על מתחם הענישה להיקבע באופן כולל למכלול האירועים דנן, בהתאם לסעיף 40 יג(א) לחוק.

בהתאם לתיקון 113 לחוק מתווה סעיף 40ב בו את עיקרון ההלימה לפיו על העונש להלום את חומרת המעשה בנסיבותיו.

מתחם הענישה לעבירת תקיפה בנסיבות מחמירות נע בין מאסר מותנה לבין מאסר בפועל לצד ענישה נלווית, בהתאם לנסיבות הספציפיות כל מקרה ומקרה (ראה החלטתי בת"פ57418-11-11 מדינת ישראל נגד דראגמה; וגם: ת"פ (ב"ש) 48462-09-11 מדינת ישראל נ' אחמד אמטיראת; ת"פ 3493-04-09 מדינת ישראל נ' מוחמד תורקמן ואח').

לגבי עבירת האיומים נע המתחם בין מאסר מותנה לשנת מאסר (רע"פ 1293/08 אלכסנדר קורניק נגד מדינת ישראל).

מתחם הענישה בעבירת הפרה הוראה חוקית נע בין בין מאסר מותנה לבין מאסר לתקופה קצרה. כפי שנקבע לעניין זה בת"פ (י-ם) 1461-08-12 מדינת ישראל נ' סאמר מחמד (טרם פורסם, 21.2.13)-

"קיימת חשיבות גדולה בכל חברה, לערך של קיום וכיבוד החלטות וצווים הניתנים על ידי רשות מוסמכת. הטעם העומד בבסיס הוראה חוקית, הינו שמירה על שלטון החוק והסדר הציבורי, אכיפתו, וכן הגנה על הציבור מפני אלה המפרים אותו ועלולים להביא במעשיהם לפגיעה בסדר הציבורי... מדיניות הענישה הנוהגת בעבירות של הפרת הוראה חוקית, נעה בין מאסר מותנה לבין מאסר לתקופה קצרה. הנסיבות בהן יהא כדי להשפיע על מתחם הענישה בעבירת הפרת הוראה חוקית הינן מהותו של הצו והעומד ביסודו: אין דינה של הפרת הוראה אשר ניתנה לצורך הפקדת ערבות, כדינה של הוראה אשר ניתנה לצורך הגנה על חיי אדם."

בכל הנוגע לעבירות הפרת הוראה חוקית ואיומים, הרי שמדובר בפגיעה חמורה בערכים המוגנים, מקום בו איים הנאשם על חייה של המתלוננת, ובהתאבדות. איומים אלה מצויים ברף הגבוה, המביאים את המתלוננת בנסיבות אלה, על רקע הליך הגירושין, לכדי מצוקה אמיתית.

כך גם הפרת צו בימ"ש המרחיק את הנאשם מהבית בו התגוררה המתלוננת- אותו הפר באופן בוטה, תוך שהוא נכנס, מסרב לצאת חרף בקשותיה של המתלוננת, דורש לשוב ולהתגורר בבית, ואף מגדיל לעשות ושובר תבנית ביצים בפתח הבית, וטורק את הדלת תוך התרסה כלפי המתלוננת כי יכנס ויצא מתי שהוא רוצה.

התנהגותו האמורה של הנאשם מציבה את מעשיו ברף הגבוה של מתחמי הענישה הרלוונטיים.

בכל הנוגע לעבירת התקיפה- אמנם מדובר בתקיפת המתלוננת תוך זריקת טלפון לעברה, אולם בנסיבות אלה לא נפגעה המתלוננת, ולא נגרם לה נזק.

במצב דברים זה, ומבלי להקל ראש בהתנהלותו של הנאשם ובחומרת העבירה, הרי שמדובר ברף הנמוך של מתחם הענישה בעבירה מסוג זה.

יובהר כי עבירת ההיזק בזדון בנסיבות אלה, הינה מינורית, , וממילא מצויה ברף הנמוך של עבירות מסוג זה ועל כן "נבלעת" במתחמי הענישה האמורים.

הנאשם הינו כבן 45, אב לשני בנים בגילאי 9 ו-13, הנעדר עבר פלילי, למעט התיקים נשוא הדיון הנוכחי, כאשר העבירות בהן הורשע בוצעו בין נובמבר 2010 ועד למרץ 2012.

מהתסקיר עולה כי העבירות בוצעו על רקע הליך הגירושין בינו לבין המתלוננת, ורצונה לעזוב אותו, והתרשמותו של השירות היא כי לנאשם דפוסי אישיות תלותיים וקשיי נפרדות, הבאים לידי ביטוי גם בהתנהגותו הקנאית וחוסר יכולתו להיפרד מהמתלוננת. כך, התקשה להתמודד עם המרחק ועם קשיי ההיפרדות, ולכן נהג כלפיה באלימות המתוארת בכתב האישום.

בנוסף, הנאשם טשטש וצמצם מחומרת העבירות בהן הורשע, אולם לא הכחיש את התנהגותו במהלך ביצוען, אינו מעריך את התנהגותו כבעייתית או אלימה, ולכן מתקשה, כיום כמו בעבר, להבין את הצורך שלו בהליך טיפולי, הואיל וסבור כי מדובר באירועים נקודתיים.

עם זאת, מהתסקיר עולה כי בשנת 2012 החל לעבוד כנהג משאית של בגדים לחנויות. הציג תלושי שכר וחוות דעת ממעסיקיו, מהן עולה כי הוא אחראי, מפגין חריצות, יעילות, מקצוענות, ואכפתיות. כמו כן לאחרונה החל לשלם מזונות לילדיו באופן מסודר.

בשיחה עם המתלוננת, תארה יחס שאופיין בעיקר בקנאה והשתלטנות מצד הנאשם כלפיה, אך לא באלימות פיזית, והשירות התרשם כי הנאשם התקשה להתמודד עם הידיעה כי היא מעוניינת להתגרש, דבר שהחמיר את יחסו כלפיה.

מהתסקיר אף עולה כי לאחרונה חל שינוי ביחסו של הנאשם אליה ולילדיהם, הוא החל לשלם מזונות, והילדים מגיעים לבקרו בקביעות.

בת זוגו הנוכחית של הנאשם מזה כשנתיים תארה אותו כאדם ואב חיובי, שעוזר לה בגידול ילדיה, ושללה בעייתיות או חשש מפניו.

לאור האמור, ניכר כי כיום חלה רגיעה ביחסיהם של הנאשם והמתלוננת, וכי הוא מתנהל באופן תקין עם אף עם ילדיו, עובד בעבודה מסודרת ומשלם מזונות, באופן העולה בקנה אחד עם אינטרס השיקומי שלו, כמו גם של המתלוננת.

מאידך גיסא, העובדה לפיה מסרב הנאשם להשתלב בהליך טיפולי שייבחן וישנה את דפוסי התנהגותו האלימים בתחום הזוגיות, מעיד כי חרף הודייתו במסגרת הסדר הטיעון- עדיין אין הוא מפנים את חומרת מעשיו ואת הפסול שבהם, באופן המקים סיכון להישנות העבירות.

בעטיה של גישה זו- שולל השירות אף אפשרות לביצוע של"צ.

דברים אלה נוגדים את האינטרס הציבורי לפיו יש למגר את דפוסיו האלימים של הנאשם, כל שכן- במסגרת תאו המשפחתי.

בנסיבות אלה, אין למצות את הדין עם הנאשם לאור העדר עברו הפלילי, הודאתו וחיסכון בזמן שיפוטי, ולאור יחסיו הטובים עם המתלוננת, שאלמלא אלה- היה עונשו חמור באופן משמעותי. ואולם - מקום בו מסרב הנאשם לטפל בבעיותיו ולהשתלב בהליך טיפולי מתאים –באופן המסכן את האינטרס הציבורי - אין כל הצדקה להקל עמו הקלה נוספת, ולהימנע מהטלת עונש ממשי לצד ענישה צופה פני עתיד.

אשר על כן, מצאתי כי ענישתו של הנאשם אינה מצויה ברף הנמוך של המתחם, אך גם לא ברף הגבוה של עבירות אלה, ועל כן- עתירת המאשימה במסגרת ההסדר להטלת מאסר על דרך של עבודות שירות –הינה ראויה ומאוזנת בנסיבות אלה.

6. לפיכך, הריני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

א. 6 חודשי מאסר בפועל – שיומרו וירוצו בעבודות שירות – כמפורט בחוו"ד הממונה על עבודות השירות.

על הנאשם להתייצב בפני המפקח על עבודות השרות לצורך קליטה והצבה בתאריך 28.10.13 בשעה 08:00 במשרדי הממונה על עבודות השירות שב"ס/ מפקדת מחוז מרכז, יחידת עבודות שירות ת.ד. 81 רמלה 72100.

הובהר לנאשם כי הוא מחויב לעדכן את משרד הממונה בכל שינוי, אם יחול, בכתובת מגוריו ועליו לעמוד בתנאי הפיקוח וביקורות הפתע, וכי כל הפרה בעבודות השרות עלולה להביא להפסקה מנהלית שלהן ולריצוי העונש במאסר בפועל.

משום עיכוב ביצוע המאסר בפועל, יהא כפוף זה לחתימתו של הנאשם על ערבות עצמית בסך 5,000 ₪, וכן להוצאת צו עיכוב יציאה מן הארץ נגדו והפקדת דרכון – וזאת על מנת להבטיח את התייצבותו לריצוי המאסר, והשלמת ריצויו (בעבודות שירות).

ב. מאסר מותנה בן 12 חודשים, למשך 3 שנים מהיום, ובלבד שלא יעבור על כל עבירת אלימות ואיומים לרבות העבירות בהן הורשע.

ג. פיצוי למתלוננת ע"ס 2,500 ₪ שישולם עד ליום 1.2.14.

7. זכות ערעור תוך 45 יום.

עותק גזר הדיון ישלח לממונה על עבודות השירות.

ניתן היום, 9 לאוקטובר 2013, ה' בחשוון התשע"ד, במעמד הצדדים.