לפניי בקשת התובעים למתן פסק דין חלקי בתובענה שהגישו נגד הנתבעים.

הנתבעת 1 (להלן: "הנתבעת") הינה עמותה העוסקת במתן הסברים על יהדות, קבלה, חינוך ועוד. הנתבעים 2 ו - 3 הינם חברי ועד העמותה (להלן: "הנתבעים").

1. על פי הנטען בכתב התביעה, ערכה הנתבעת הגרלה בין רוכשי כרטיסים שעל גבם נרשם "תרומה". הפרס הראשון המובטח בהגרלה שהתקיימה ביום 12.10.10 הייתה דירה, אשר במסגרת הפרסומים שקדמו להגרלה הוגדרה כ"דירת פאר בת 3 חדרים ברח' תכלת מרדכי 21, ירושלים". על פי הפרסום הדירה הייתה אמורה לכלול מיזוג אויר ומוצרי חשמל (להלן: "הדירה").

2. התובעים רכשו מספר כרטיסים ואחד מהם עלה בגורל והתובעים הוכרזו כזוכים בדירה.

3. בכתב התביעה נטען, כי לאחר הזכייה נערכה פגישה בין התובעים לבין הנתבע 2 (להלן: "הנתבע") והוצע להם לקבל סכום של 880,000 ₪ במקום הדירה בה זכו. לטענת התובעים, באותו מעמד הובהר להם כי אינם זכאים לקבל את הדירה, שכן זו מיועדת לרוכשים תושבי חו"ל בלבד.

4. התובעים פנו בפניות חוזרות ונשנות אל הנתבעת, על מנת להעביר את הדירה על שמם, אולם לא זכו למענה. לאחר זמן נמסר להם על ידי הנתבע כי אינם זכאים לקבל את הדירה ואם יבקשו לקבל את שוויה, כי אז יצטרכו לחכות עד שזו תימכר, ומתוך כספי התמורה תימסר להם התמורה עבור הדירה בה זכו. פניות נוספות של התובעים לא הועילו, ובפגישה שהתקיימה בשלב מאוחר יותר, הוצע לתובעים לקבל סכום של 620,000 ₪ בשיק דחוי וסכום נוסף של 260,000 ₪ שמונה חודשים מאוחר יותר ולאחר התקיימותם של תנאים רבים. התובעים לא נענו להצעה זו והתעקשו לקבל את הדירה ותכולתה.

5. הדירה ותכולתה לא נמסרה לתובעים, ועל כן הגישו תובענה זו נגד הנתבעת ונגד הנתבעים. בגדרה של התובענה בקשו לאכוף את זכייתם בדירה, וכן ביקשו לחייב את הנתבעים לפצותם בסכום של 100,000 ₪. סכום זה נקבע על ידי התובעים לאור הדוחק הכלכלי בו הם מצויים ולצרכי אגרה בלבד.

6. הנתבעים ביקשו לסלק את התביעה על הסף נגד הנתבעים 3-2 בטענה שלא קמה עילת תביעה אישית נגד חברי הועד של העמותה. לגופו של עניין לא הכחישו הנתבעים כי התובעים אכן זכו בהגרלה, אולם הוסיפו וטענו, כי לתובעים היה האינטרס לקבל את שוויה של הדירה בכסף ועל פי זאת הוצעו הסכומים אותם נקבו התובעים בכתב התביעה.

7. בדיון שהתקיים ביום 23.4.12 הוסכם בין הצדדים כי התובעים מוותרים על הסעד של אכיפת ההסכם למסירת הדירה בפועל לחזקתם, וכי יסתפקו בפיצוי כספי, וזאת לאחר שימונה שמאי מוסכם אשר יגיש חוות דעת לשוויה של הדירה בה זכו התובעים. אחר זאת הסכימו הצדדים לפנות להליך של גישור.

8. לאחר שב"כ הצדדים לא השכילו להגיע להסכמה לזהותו של שמאי מוסכם מונה כשמאי מטעם בית המשפט השמאי מר יעקב תמוז.

בחוות דעת מיום 3.12.12 קבע את שוויה של הדירה על סך של 1,100,000 ₪.

ב"כ הצדדים שיגרו לשמאי שאלות הבהרה שלהן השיב השמאי ולא היה שינוי במסקנתו בחוות דעתו.

על פי הודעה שהוגשה, הליך הגישור בין הצדדים לא עלה יפה.

9. ביום 10.7.13 הגיש ב"כ התובעים בקשה לעיקול זמני על הדירה וכן לעיקול מקרקעין, מיטלטלין וכספים של הנתבעים.

ביום 14.7.13 נענה בית המשפט (הרשם ר' שמיע) לבקשה להטיל עיקול זמני ברישום על הדירה ועל המיטלטלין הנמצאים בה.

בהודעה שהוגשה בהתייחס לרישום העיקול הזמני על הדירה, התברר כי הדירה נמכרה לצד ג', נוכח הודעת התובעים כי אינם מעוניינים בדירה.

10. ביום 28.7.13 הגישו התובעים בקשה למתן פסק דין חלקי. הנתבעים השיבו לבקשה ומצד התובעים הוגשה תגובה לתשובה זו. ביום 2.9.13 התקיים דיון בבקשה, בניסיון להביא את הצדדים לידי הסכמה ביחס לפסק הדין החלקי ובכלל. דא עקא, לצערי, הסכמה לא הסתייעה ועל כן יש להחליט בבקשה.

11. בבקשתם ציינו התובעים, כי משלא הכחישו הנתבעים שהתובעים זכו בדירה בהגרלה, ומשהסתבר כי הדירה נמכרה לאחר ולנתבעים אין זכויות בדירה, מבוקש ליתן פסק דין חלקי בגובה הסכום שבו העריך השמאי את ערכה של הדירה.

הנתבעים מתנגדים לבקשה. טענתם המרכזית היא, כי בקשו לזמן את המומחה להיחקר על חוות דעתו, ואין מקום להיעתר לבקשה בסכום שקבע המומחה בחוות דעתו, בטרם תיערך חקירה זו.

12. מסקנתי היא, כי יש להיעתר לבקשה ולו בחלקה.

כאמור, אין מחלוקת בין הצדדים כי התובעים זכו בהגרלה בדירה וכי הדירה לא נמסרה להם בסופו של יום, מסיבות שונות שאין כאן המקום לעמוד עליהן. הצדדים הסכימו כי התובענה תוסב לתביעה כספית. מונה מומחה מטעם בית המשפט שהעריך את שוויה של הדירה בסך של 1.1 מיליון ₪. לנתבעים הזכות לחקור את המומחה על חוות דעתו וכבר נקבע מועד לחקירתו (3.11.13). המחלוקת בין הצדדים מתמצית בקביעת הסכום שישולם בסופו של יום לתובעים, כלשונו של ב"כ הנתבעים (סעיף 24 לתשובה).

על פי ב"כ הנתבעים בדיון מיום 2.9.13 (פרו' עמ' 5, ש' 19) - "אם מדובר בפסק דין חלקי, הסכום שאינו שנוי במחלוקת הוא לפי שווי הדירה, 800,000 ₪". במילים אחרות: לדעת ב"כ הנתבעים עצמו הסכום הכספי אשר מגיע לתובעים הוא 800,000 ₪. היינו, הפער בין הצדדים הוא בין הסכום שנקב ב"כ הנתבעים בדיון לבין שווי הדירה על פי קביעת השמאי. יצויין, כי לדעת ב"כ התובעים וכפי שנתבע בכתב התביעה זכאים התובעים לפיצוי גם בגין תכולת הדירה.

13. מכיוון שהמדובר בפסק דין חלקי ובשים לב לעמדת ב"כ הנתבעים, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעים סך של 900,000 ₪.

בשלב זה, משלא נשמעו טענות הצדדים לחיובם של הנתבעים לא מצאתי לנכון לחייבם אלא רק את הנתבעת, שכן היא זו שערכה את ההגרלה ועליה הייתה מוטלת החובה למסור את הדירה בה זכו התובעים ולא עשתה כן.

מכיוון שפסק הדין החלקי אינו ניתן במסגרת הסכמה בין הצדדים, לא ראיתי להידרש לבקשת הנתבעים להורות על תשלום הסכום האמור בתשלומים.

14. כן תישא הנתבעת בשכר טרחת עו"ד כולל מע"מ בסך של 20,000 ש"ח.

המזכירות תשלח העתקים לבאי כוח הצדדים.

ניתן היום, ז' תשרי תשע"ד, 11 ספטמבר 2013, בהעדר הצדדים.