השתהות התובע בניהול תביעתו והפסדו של זמן שיפוטי בתיק זה מצאו ביטוי כבר בהחלטת בית המשפט מיום 16.12.12 המדברת בעד עצמה.

בהמשך לכך, ניתנות הנחיות לענין הידברות הצדדים ואף אם אביא בחשבון הבהרת ב"כ התובע עתה כי ביום 10.7.13 שלח הודעתו לתיק, הרי שבכך אין כדי ליתן מענה להמשך השתלשלות הדברים:

ביום 8.8.13 נדרשו הצדדים למסור הודעה עד ליום 18.8.13 תוך שהובהר מפורשות כי בהעדר מעש תופק התראת מחיקה.

ביום 20.8.13 הופקה התראת מחיקה ובעקבות המצאתה של זו למשרד ב"כ התובע ביום 8.9.13 ואי מענה לה - נמחקה התובענה ביום 25.11.13 וכדין.

במצב דברים זה, הגשתה של הבקשה לביטול מחיקה אך ביום 5.1.14 משמעותה מחדל נוסף שטיבו שיהוי בהגשת הבקשה.

בנסיבות הענין משמוצא עצמו בית המשפט מול הסברים שאינם מניחים את הדעת ולצד זאת התעלמות מהזדמנות שניתנה לתובע להסביר פשר השיהוי מצידו הרי שאז וכמבואר בהחלטה מיום 5.1.14, דין הבקשה להידחות.

בית המשפט ער לכך שאף הנתבעת לא מסרה הודעה, אולם וכעולה מההחלטות ומהגיונם של דברים, על התובע דווקא מוטלת בראש ובראשונה החובה לוודא מעש כפי הנדרש לקידום תביעתו ואין סביר הדבר כי בית המשפט יתעלם מהפסדו של זמן שיפוטי אך מפאת העובדה שאף לנתבעת מחדל.

לאמור משנה תוקף עת בית המשפט מפנה התראתו לתובע דווקא ותובע מעש ממנו.

כנגד רצונו של התובע בקבלת יומו ניצבת חובת בית המשפט לאפשר ניצולו היעיל של המשאב השיפוטי וקידום עניינם של מתדיינים נוספים הממתינים לתורם הם.

יתרה מכך, טיבה של המחלוקת נראה כי מאפשר ומצדיק מו"מ ענייני וסיום מחוץ לכתלי בית המשפט ומומלץ כי ב"כ הצדדים יתכבדו לעשות כן על מנת לחסוך הצורך בתביעה נוספת.

אפשרות נתונה וריאלית זו לצד קביעתי לפיה בנסיבות הענין פטור התובע מתשלום אגרה נוספת ובשלב בו טרח השקיע התובע מרצו בהכנת עדויותיו, סבורתני כי יש בה משום מענה מידתי למצב דברים זה.

הבקשה לביטול המחיקה נדחית לפיכך.

העתק מהחלטתי ישלח לצדדים.

ניתנה היום, ט"ו שבט תשע"ד, 16 ינואר 2014, בהעדר הצדדים.