24 ספטמבר 2015

1. התובע הגיש תביעה להכיר בפגיעה מיום 21.2.10 כפגיעה בעבודה כמשמעה בחוק.

2. הצדדים הסכימו למינוי מומחה רפואי על פי העובדות כדלקמן:

א. התובע יליד 1950, עוסק בתחום החקלאות מזה כ-40 שנה.

ב. במסגרת עבודתו ברפת, סדר יומו מידי יום ביומו, 7 ימים בשבוע, היה זהה.

ג. ביום 21/2/10 בעודו צועד לכיוון השער הפנימי של הרפת על מנת לפותחו, חש כי קרסול רגל שמאל מסתובב ומתעקם.

ד. התובע הזעיק עזרה.

ה. מאותו יום התובע לא עבד ברפת כפי שעבד קודם לכן. חבריו סייעו לו וכן פועל שעבד במקום.

ו. התובע פנה לטיפול רפואי לראשונה ביום 14/3/10 וזאת לאחר שראה שהכאבים הולכים ומתעצמים עד כדי מצב של אי יכולת דריכה על הרגל.

ז. מצבו של התובע כמתועד בתיק הרפואי.

3. בית הדין מינה כמומחה יועץ רפואי את פרופ' גרשון וולפין.

אלה השאלות שהופנו למומחה:

א. מהו ליקויו של התובע כעולה מהחומר הרפואי שלפניך?

ב. האם קיים קשר סיבתי, לרבות על דרך של החמרה, בין הליקוי ממנו סובל התובע לבין האירוע בעבודה מיום 21/2/10, כמתואר בעובדות המקרה?

4. ביום 25.12.13 ניתנה חוות דעת המומחה.

המומחה ערך דיון מקיף בחומר הרפואי שהועבר לעיונו.

בתשובה לשאלות בית הדין השיב:

"שאלה 5 א': התבוע סבל משבר תלישה ללא תזוזה של בסיס עצם המסרק החמישית בכף רגל שמאל לאחר חבלה סיבובית של קרסול שמאל עם מתיחת רצועות הקרסול בצד החיצוני, שקרה לדבריו ביום 21.2.10.

שאלה 5 ב': הרישום הראשון על ארוע זה ועל התעצמות הכאבים בקרסול שמאל מופיע לראשונה ב-14.3.10, דהיינו כ-3 שבועות לאחר האירוע הראשון. ברוב המקרים הפניה לרופא עקב ארוע כזה נעשית מיידית או תוך מספר ימים ולא אחרי 3 שבועות, כך שאין לדעתי קשר בין השבר בבסיס עצם מסרק 5 לאירוע הנטען.

הערה: לפי פרוטקול ישיבת בית המשפט מ-31.10.13, מצויין שהיו עמו חברים ופועל שסייעו לו מיד לאחר מכן, ואם אכן יש תצהירים או עדויות של אנשים אלה שיתקבלו ע"י כב' בית המשפט כנכונים, הרי רק אז יש להכיר באירוע מ-21.2.10 כתאונת עבודה.

עם זאת, יש לזכור שהוא סבל ממספר אירועים של חבלות סיבוביות עם מתיחת רצועות קרסול שמאל (ANKLE SPRAIN) ב-1.2.74, ב-15.7.98, 8.11.98, וכבר בצילומי קרסול שמאל מ-8.5.00 נמצאו שינויים ניווניים של קרסול שמאל. כלומר לא ניתן לשלול האפשרות שבארוע הנטען יתכן וחלה החמרה במצב הקרסול לעומת מצבו קודם כמתואר בחוות הדעת.

לכן רק אם יתקבלו תצהירי עדים (חברים ופועל שהיו איתו אז) שאכן ביום האירוע אכן נפל ונחבל בקרסול שמאל, יהיה מקום להכרה בקשר של החמרה, ויש אז מקום לדעתי לזקוף חלק קטן ממצבו, להערכתי שליש, ע"ח הארוע הנטען ושני שלישים ע"ח מצב קודם".

5. בעקבות האמור בסוף חוות הדעת, הגיש התובע הודעה בה הפנה לתצהירים מטעם התובע, שהוגשו יחד עם תצהיר העדות הראשית מטעמו. על יסוד תצהירים אלה והאמור בחוות הדעת, ביקש לקבל את התביעה.

6. ביום 24.4.14 ניתנה החלטה:

"2. המומחה קובע מחד שאין קשר סיבתי בין הפגיעה לבין מחלת התובע ברגל.

3. מאידך, המומחה מציין עובדות שלא היו ולא נבראו – נפילה, חבלה.

4. על פי תצהיר התובע, בעת הירידה מהטרקטור, חש שהרגל מסתובבת. הא ותו לא. כך נרשם בעובדות שהופנו למומחה.

5. לאור כל אלה, בית הדין שוקל למנות מומחה אחר.

6. כל אחד מהצדדים רשאי להגיש התיחסות לכך, עד ליום 20/5/14".

7. הצדדים הגישו תגובות בכתב.

בהחלטה מיום 8.6.14 נקבע כי יש מחלוקת בין הצדדים בשאלה מהי "חבלה" והאם סיבוב קרסול נכלל בגדר "חבלה". לפיכך, נקבע כי אין צורך למנות מומחה רפואי נוסף אלא, למומחה תועבר שאלת הבהרה בעניין זה.

8. בעקבות משלוח שאלות הבהרה תוך הפניה לתצהיר התובע ותצהירי העדים, השיב במומחה ביום 3/7/14:

"סעיף 3 – בתצהיר התובע מדובר שסבל מחבלה סיבובית והתעקמות קרסולו השמאלי. ביום 21.2.10 בשעה 07:30 בבוקר ליד הרפת. בתצהיר של שני חבריו מ-21.2.10 נאמר שהתובע מסר להם שבאותו בוקר במהלך ביצוע עבודה שגרתית ברפת חש בהתעקמות קרסולו השמאלי.

סעיף 4 – בחוות דעתי מיום 25.12.13 נרשם בתשובה מס' 5 הערה לפי האם אכן יש תצהירים או עדויות של בחרים שהתקבלו ע"י כב' בית המשפט כנכונים, הרי ששי להכיר באירוע מ-21.2.10 כתאונת עבודה.

לכן, במידה וכב' בית המשפט יכיר בתצהירים הללו כמהימנים הרי יש מקום להכרה באירוע זה כתאונת עבודה.

עם זאת, לאור האירועים הקודמים של חבלות סיבוביות לקרסול שמאל עם מתיחת רצועות הקרסול ובהימצאות שינויים ניווניים בקרסול שמאל, המלצתי בחוות דעתי (פסקה אחרונה בעמ' 2) שאם אכן התצהירים הללו של העדים יתקבלו, אזי יש מקום להכרה בקשר מסוג של "החמרה" ולזקוף 1/3 ממצבו כיום על חשבון האירוע הנטען, ו-2/3 על חשבון מצב קודם".

8. ביום 8/12/14 הועברו שאלות הבהרה נוספות כדלקמן:

"הנך מופנה לאמור בחוות דעתך המקורית מיום 25/12/13 בפסקה האחרונה: "רק אם יתקבלו תצהירי עדים ... שאכן ביום הארוע אכן נפל ונחבל בקרסול שמאל, יהיה מקום להכרה בקשר של החמרה ...".

הנך מופנה לכך שבאף אחד מהתצהירים בתיק – לא של התובע, לא של עד הראיה ולא של עדי השמיעה – לא נאמר כי התובע נפל.

לאור האמור לעיל, נא הסבר כיצד הנך קושר בין הארוע לבין מצב הקרסול, כאשר מלכתחילה קבעת שקשר כזה אפשרי רק במקרה של נפילה".

9. ביום 4/1/15 נשלחה הבהרה כדלקמן:

"בהמשך להחלטתי מיום 8/12/14, המומחה מופנה לאמור בתצהיר התובע לגבי האירוע בעבודה:

"ביום התאונה 21/2/10 בשעה 7:30 בבוקר, הגעתי באמצעות טרקטור מביתי לרפת ... ירדתי מהטרקטור, פתחתי את שער הכניסה החיצוני, ניגשתי לפתוח את השער הפנימי הראשון ... ובעודני צועד חשתי כי קרסול רגלי השמאלית הסתובבה והתעקמה והדבר היה מלווה בכאב חד ועז למדי. מן הראוי להדגיש כי הקרקע בתוך שטח הרפת הינה כצפוי יבשה ורכה, כתוצאה מפעולת המקלטרת המתבצעת על בסיס יומיומי בשעה הנקובה".

המומחה מתבקש להתייחס בתשובותיו לשאלות, לעובדות הנ"ל".

10. להלן תשובות המומחה מיום 11.1.15:

הערה 1 מ-8.12.14: בחוות הדעת ותשובות ההבהרה נרשם שמנגנון החבלה היה של חבלה סיבובית של הקרסול כאמור ב"תיאור העובדות בתיק זה" (עמ' 1, עמ' 2) ובתשובות ההבהרה מיום 3.7.14.

אכן בטעות נרשם על ידי (טעות סופר) בהערה בפיסקה האחרונה של חוות הדעת ש"אם יתקבלו תצהירי עדות ... שאכן ביום האירוע נפל ונחבל בקרסול שמאל".

לכן צריך להיות שם: "רק עם יתקבלו תצהירי עדים שאכן ביום הארוע סבל מחבלה סיבובית של קרסול שמאל, יהיה מקום להכרה בקשר של החמרה...".

הערה 2 מ-4.1.15: הנני מודה לכב' בית המשפט על תיקון הטעות וכמובן שיש צורך להתייחסות לתצהירי העדים של חבלה סיבובית לקרסול ולא על נפילה".

11. ב"כ הנתבע ביקש להחליף את המומחה הרפואי.

בהחלטה מיום 17.5.15, הבקשה נדחתה.

12. הצדדים הגישו סיכומים בכתב.

13. לאחר עיון בכל החומר שבתיק, להלן פסק הדין.

14. בתיק זה הסכים הנתבע למנות מומחה רפואי משמע, הסכים לכך שביום 21.2.10, בעת שהתובע צעד לשער הפנימי של הרפת "חש כי קרסול שמאל מסתובב ומתעקם".

15. הסכמה זו באה, מן הסתם, בעקבות תצהירו של התובע ותצהירים של שני עדים, שהצהירו כי התובע סיפר להם, ביום האירוע, שמוקדם יותר באותו יום "חש כי קרסול רגלו השמאלית התעקמה".

16. בחוות הדעת המומחה, ביקש לוודא שיש תצהירים שתומכים בכך שהתובע "נפל ונחבל בקרסול שמאל" ביום האירוע.

17. בתשובות לשאלות הבהרה, המומחה לא דרש עדות ל"נפילה וחבלה" אלא עדות ל"התעקמות קרסולו השמאלי".

בתשובות האחרונות השיב, כי בחוות הדעת המקורית נפלה טעות וכי כאשר נכתב "נפל ונחבל" הכוונה היתה ל"סבל מחבלה סיבובית של קרסול שמאל".

18. סיכומו של דבר, מחוות דעת המומחה ניתן להסיק אלה:

א. המומחה רואה בסיבוב של קרסול שמאל, כחבלה וכדברי המומחה "חבלה סיבובית של קרסול שמאל".

ב. לדעת המומחה, יש להכיר בחבלה סיבובית כקרסול שמאל כפגיעה בעבודה, בתנאי שאכן יש עדים לכך שהיתה חבלה בעבודה.

ג. משהובהר למומחה שקיימים שני עדים התומכים בגירסת התובע, השיב כי יש להכיר בחבלה בקרסול שמאל כפגיעה בעבודה.

19. חוות הדעת של המומחה , לרבות התיקון בחוות הדעת, תומכים בטענת התובע לקיומו של קשר סיבתי בין הפגיעה בקרסול שמאל לבין אירוע בעבודה מיום 21.2.10.

כאמור, הנתבע הסכים למעשה לקיומו של אירוע. על בסיס הסכמתו והעובדות המוסכמות שגובשו, מונה מומחה רפואי.

20. סיכומו של דבר, על פי חוות דעת המומחה, יש להכיר בחבלה סיבובית בקרסול שמאל, שאירעה ביום 21.2.10, כפגיעה בעבודה כמשמעה בחוק.

21. הנתבע ישא בהוצאות שכ"ט עו"ד בסך 3,000 ₪.

ניתן היום, 24/9/15 , בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.