לפני

כב' השופט קובי ורדי, סגן נשיא

המבקשת:

לים בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד גיורא אונגר

נגד

המשיבים:

1. JAMES RICHARDSON PROPRIETARY LTD.

ע"י ב"כ עוה"ד הלנה ביילין, אלעד גריינר ועדי שוחט

2. ג'יימס ריצ'רדסון - אמ.ג'י.אס שותפות מוגבלת

3. רשות שדות התעופה

ע"י ב"כ עו"ד אסף שובינסקי

החלטה

1. לפניי בקשה לעיין בתיקים שבכותרת: עת"מ 20790-08-11 ג'יימס ריצ'רדסון – אמ.ג'י.אס, שותפות מוגבלת נ' רשות שדות התעופה ועת"מ 51698-05-13 James Richardson proprietary נ' רשות שדות התעופה.
2. בפתח הדברים יש לציין כי תחילה הוגשו שתי בקשות עיון נפרדות בכל אחד מן התיקים, אולם, לאור זהותן הכמעט מוחלטת של הבקשות (למעט השינויים המחויבים) והדמיון הרב בתגובות הצדדים להליך, מצאתי לנכון לדון בבקשות במאוחד.
3. ענייננו בבקשה שהוגשה על ידי חברת לים בע"מ (להלן: "המבקשת"), אשר הגישה עתירה מנהלית (עת"מ 53189-07-18), כנגד רשות שדות התעופה (להלן: "רש"ת"), James Richardson proprietary LTD (להלן: "ג'יימס ריצ'רדסון" או "המשיבה") וכנגד Heineman Airport Beteiligungs GMBH (להלן: "Heineman").
4. עניינה של העתירה הוא מכרז פומבי שפרסמה רש"ת לקבלת הרשאה להתאמה והפעלה של חנויות ודלפק להחסנה ומכירה של דברי מתיקה, חטיפים ומוצרי מעדניה ארוזים, בטרמינל 3 שבנמל תעופה בן גוריון (להלן: "העתירה","המכרז"). במסגרת העתירה מבוקש להורות על ביטול ו\או שינוי ו\או תיקון תנאי המכרז, באופן שלא יאפשר לג'יימס ריצ'רדסון ול- Heineman להשתתף במישרין או בעקיפין במכרז.
5. כנטען בעתירה, החלטת רש"ת לאפשר לג'יימס ריצ'רדסון להשתתף במכרז, תביא, באופן כמעט ודאי, לזכייתה, ובכך תימנע תחרות בתחום מוצרי המתיקה (המוצרים מושא המכרז) בשטח שדה התעופה, בו מחזיקה ג'יימס ריצ'רדסון במונופולין.
6. זה המקום לציין כי ביום 14.5.18 ניתנה החלטת כבוד השופט (ס"נ) חגי ברנר בה הותר לעותר בתובענה ייצוגית (ת"צ 65717-02-18 לבל נ' רשות שדות התעופה (להלן: "עניין לבל")) לעיין בתיקים שבכותרת, כאשר העיון בחוות דעת כלכליות הקיימות בתיקים אלו (להלן: "חוות הדעת הכלכליות") הותנה בחתימה על כתב התחייבות לשמירת סודיות לפיו לא יעשה שימוש בחוות הדעת אלא לצרכי ההליך המשפטי, כך גם נקבע כי חוות הדעת הכלכליות אינן כוללות סודות מסחריים כלשהם או נתונים שלא נזכרים ממילא בגוף העתירות שג'יימס ריצ'רדסון לא התנגדה לאפשר עיון בהן.

טענות הצדדים

1. לטענת המבקשת, המסמכים והטענות שהוגשו בעתירות אלה הם בעלי רלוונטיות רבה לעתירה שהוגשה מטעמה, שאף היא תקפה מכרז שפורסם על ידי רש"ת ובקשר עם מניעה מג'יימס ריצ'רדסון להשתתף בו. לאור האמור טוענת המבקשת כי העיון בתיק דרוש לה לצורך הליך משפטי שהיא מנהלת כנגד רש"ת וכנגד ג'יימס ריצ'רדסון, כאשר לשיטתה די בטעם זה כדי להתיר את העיון המבוקש.
2. עוד טוענת המבקשת כי בנוסף לכך שרש"ת וג'יימס ריצ'רדסון הן צדדים לשני ההליכים (הן בתיקים שבכותרת והן בעתירה שהגישה נגדן מבקשת העיון) כך גם קיים קשר בין ההליכים מפני שבשניהם נתקף מכרז של רש"ת בנתב"ג. מכאן שישנה רלוונטיות לטענות שנטענו על ידי רש"ת וג'יימס ריצ'רדסון בהליכים שבכותרת, לעתירה שהגישה נגדן מבקשת העיון, ואשר רש"ת וג'יימס ריצ'רדסון משיבות לה.
3. לטענת המבקשת, קיים אינטרס ציבורי בבירור הטענות שבעתירה, ולצורך ירידה לחקר האמת ראוי וצודק שכלל המידע הרלוונטי יונח בפני בית המשפט הדן בעתירה. מימד ציבורי זה, טוענת המבקשת, מחזק את הצורך להיעתר לבקשה דנא.
4. המבקשת מפנה להחלטה בעניין לבל וטוענת כי במסגרתה לא התנגדה רש"ת לאפשר עיון בתיקים שבכותרת, ומשכך אין לרש"ת סיבה להתנגד גם לבקשה דנא. באשר לג'יימס ריצ'רדסון טוענת המבקשת כי מאחר וזו הותירה את ההחלטה בעניין לבל לשיקול דעת בית המשפט (למעט חוות הדעת הכלכליות), הרי שבשני התיקים שבכותרת לא הייתה לה כל טענה לסוד מסחרי, ובנסיבות אלה טוענת המבקשת כי לא יכולה לעמוד לג'יימס ריצ'רדסון גם במקרה דנן טענה כלשהי לאי חשיפת המידע.
5. בהתייחס לחוות הדעת הכלכליות טוענת המבקשת שמדובר בחוות דעת שניתנו לפני שנים רבות ועל כן המידע שבהן לא מהווה כיום סוד מסחרי. יחד עם זאת מסכימה המבקשת לכך שחוות הדעת הכלכליות יועברו לעיונה תוך השחרת נתונים מסחריים סודיים ספציפיים שנכללו בהן, ושמירת זכותה לפנות לבית המשפט בבקשה לגילוי המידע שהושחר.
6. בתשובתה לבקשת העיון הודיעה רש"ת כי היא אינה מתנגדת לבקשה.
7. מנגד, ג'יימס ריצ'רדסון (המשיבה) טוענת כי יש לדחות את בקשת העיון תוך חיוב המבקשת בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד.
8. לטענתה, למבקשת אין כל עניין אמיתי בהליך שבכותרת ואין בהליך זה שום מידע רלוונטי הנוגע לעתירת המבקשת. כך טוענת המשיבה כי העובדות העומדות במוקד עתירת המבקשת שונות בתכלית מן העובדות העומדות במוקד העתירה בהליך שבכותרת וכי לא נמצא בבקשת העיון הסבר ממשי המצדיק את חשיפת המסמכים בפני המבקשת.
9. כמו כן טוענת המשיבה כי המבקשת הסתירה מבית המשפט את אשר ציינה בבקשה אחרת למתן הוראות וגילוי מסמכים שהגישה במסגרת העתירה, שם ניתן טעם יחיד לגבי הצורך בגילוי מסמכים לפיו מטרת הגילוי הינו ביסוס טענות כגון השתק שיפוטי. לטענת המשיבה, טעם זה הושמט בבקשה הנוכחית בשל הבנת המבקשת כי אין בו ממש.
10. לטענת המשיבה, בכתבי הטענות בהליך שבכותרת שזורים נתונים כספיים ומסחריים הנוגעים לפעילותה המסחרית ומהווים סוד מסחרי, ובין היתר נתונים מתוך הדו"חות הכספיים אודות עלויות ופדיון, נתונים כספיים פנימיים של המשיבה, נתונים ביחס להיקף הפעילות והמדיניות של המשיבה, נוסחאות חישוב העומדות בלב פעילותה המסחרית, ועוד. לטענתה, המבקשת היא מתחרה עסקית שלה, המתמודדת מולה פעם אחר פעם במכרזים המפורסמים בשוק, ומתמחה בהפעלת חנויות דיוטי פרי. לאור האמור טוענת המשיבה, כי אין תועלת בכך שהמבקשת תחתום במקרה זה על כתב התחייבות לשמירת סודיות כאשר מטרת ההתחייבות היא למנוע מהמידע להגיע למתחרות, לרבות המבקשת עצמה, וכל זאת כאשר הן המבקשת והן המשיבה הן משתתפות פוטנציאליות במכרז והן עדיין לא הגישו הצעתן למכרז.
11. לטענת המשיבה, המבקשת אינה זכאית לקבל מסמכים בגין העתירה המנהלית שהגישה וזאת מאחר והמשיבה הינה גוף פרטי וצורפה לעתירה רק בשל היותה בעלת עניין בתיק וכמי שעלולה להיפגע מהחלטת בית המשפט, ולפיכך לא מוטלת עליה החובה לחשוף מסמכים כלשהם לעיון המבקשת.
12. לטענת המשיבה, אין דחיפות למסור את המסמכים המבוקשים מתוך ההליכים שבכותרת בטרם הדיון הקבוע בעתירה, וזאת מכיוון שמדובר בדיון בבקשה לצו ביניים, כאשר לשיטת המשיבה יש לדון בבקשה זו על סמך הבקשה עצמה והראיות המצורפות לה והמבקשת אינה זכאית לנסות "לדוג" מסמכים נוספים ולבצע מקצה שיפורים על מנת להוכיח טענותיה.
13. לטענת המשיבה, בקשת העיון בעניין לבל שונה בתכלית מהבקשה הנוכחית, וזאת מפני שבעניין לבל לא מדובר במתחרה עסקי של המשיבה, בניגוד למבקשת המהווה כאמור מתחרה עסקית, ובנוסף מפני שההליך בעניין לבל הינו הליך אזרחי בו הוגשה תובענה ייצוגית ובמקרה הנוכחי מדובר בעתירה מינהלית בשלב של בקשה לצו ביניים.
14. כמו כן נטען כי בקשת העיון אינה נתמכת בתצהיר לאימות העובדות.
15. בתגובת המבקשת לתשובת המשיבות מפנה המבקשת לכך שנטל השכנוע בבקשה לעיון בתיק מוטל על בעל הדין המתנגד ולא על מבקש העיון עצמו. בהקשר זה טוענת המבקשת כי המניע להתנגדותה של המשיבה הינו מניע זר ופסול והוא הרצון להקשות על המבקשת בהתדיינות הקיימת ביניהן, התדיינות אשר בגינה נדרש הגילוי.
16. לגבי טענת המשיבה לקיומם של סודות מסחריים טוענת המבקשת כי טענה זו סותרת את הנטען בעניין לבל, בו לא הועלתה טענה לסוד מסחרי פרט לחוות הדעת הכלכליות, והפרטים נחשפו במלואם. כך טוענת המבקשת כי מדובר בטענה שמועלית בחוסר תום לב והמשיבה מושתקת מלהעלותה וכי מדובר בטענה שהועלתה בכלליות ובסתמיות, בניגוד לדרישות הדין.
17. בהתייחס לטענה לפיה המשיבה היא גוף פרטי שאינו מחויב לחשוף מסמכים לעיון, טוענת המבקשת כי מדובר בטענה מוזרה ושגויה בבסיסה שאין לה תקדים משפטי ולא נתמכה בפסיקה.
18. באשר לכך שבקשת העיון לא נתמכה בתצהיר טוענת המבקשת שכלל העובדות הנטענות עולות מכתבי בית דין ומכל מקום תצרף המבקשת תצהיר ככל שתידרש לכך.
19. המשיבה 2, ג''ימס ריצ'רדסון – אם.ג'י.אס שותפות מוגבלת, לא הגיבה לבקשה.

דיון והכרעה

1. לאחר שעיינתי בבקשה ובעמדות הצדדים, כמו גם בעתירות, אני סבור כי בנסיבות העניין דין הבקשה להתקבל, בכפוף לחתימה על כתב התחייבות והשחרת פרטים כפי שיפורט להלן.
2. ראשית, לעניין אי צירופו של תצהיר התומך בבקשות העיון, מקובלת עליי טענת המבקשת לפיה לא היה מקום לצירוף תצהיר כאמור. זאת, לאור כך שהטענות ה"עובדתיות" הנטענות בבקשות העיון הינן באשר לקיומם של הליכים משפטיים - הא ותו לא.
3. לגופו של עניין - תקנה 4 לתקנות בתי המשפט לבתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), תשס"ג-2003 (להלן: "תקנות העיון") עוסקת בזכות העיון של מי שאינו בעל דין. תקנה זו קובעת מסלול תלת שלבי לבחינת בקשה לעיון בתיק (ראה לעניין זה ע"א 8849/01 עו"ד צבי סבוב נ' פז-גז חברה לשווק בע"מ (פורסם בנבו, 15.2.05), בג"ץ 10003/08 עו"ד תומר לוי נ' מדינת ישראל – משרד החקלאות ופיתוח הכפר (5.4.12)). ראשית, יש לבחון האם קיים איסור בדין לעיון בחומר המבוקש; שנית, ככל שלא קיים איסור כאמור, יש לבחון האם העיון מוצדק. זאת, כאשר נקודת המוצא היא שיש לאפשר את העיון לאור זכות העיון הנגזרת מעיקרון פומביות הדיון. עם זאת, זכות העיון אינה זכות מוחלטת ולעיתים יש להגבילה לאור אינטרסים נוגדים כגון הזכות לפרטיות של בעלי הדין והגנה על סודות מסחריים. כלומר, ההכרעה בשאלה זו מבוססת על איזון בין האינטרסים השונים; שלישית, ככל שנמצא כי העיון מוצדק אולם תיתכן פגיעה בזכויות ובאינטרסים של בעלי הדין שהתנגדו לעיון, יש לבחון כיצד ניתן להגשים את מטרת העיון תוך פגיעה מידתית.
4. בענייננו, אין כל איסור שבדין לעיון בחומר המבוקש. זאת ועוד, בחינת מטרת העיון מלמדת כי העיון מוצדק שעה שמדובר בעתירות שבמרכזן עומדים מכרזים שנערכו על ידי רש"ת להפעלת דוכנים וחנויות. כידוע, בחינת חומר בשל הליך משפטי אחר צולח בקלות את דרישת ההנמקה החלה בעניין ואף אין הכרח כי מבקש עיון יסביר כיצד העיון יועיל לו להתדיינות משפטית אחרת (דנפ 7005/12 מי ק.גת (2008) בע"מ נ' הוועדה המרחבית לתכנון ולבניה שקמים (14.4.2006)), בנסיבות אלה, ניתן להבחין בקשר שבין ההליכים ואני סבור כי די בכך כדי להצדיק את העיון המבוקש.
5. אכן, לטענת המשיבה היתר העיון עלול לפגוע בפרטיותה העסקית ובסודותיה המסחריים, כפי שעולה מטענותיה, מספר החברות המתמחות בהפעלת חנויות דיוטי פרי הפועלות בשוק הינו מצומצם, החברות מתמודדות באותם המכרזים, ולכן הן מתחרות עסקית ביניהן (השוו: תא (ת"א) 21449-09-14 שקל סוכנות לביטוח (2008) בע"מ נ' כלל פנסיה וגמל בע"מ (12.7.2017)). עם זאת, כפי שזכות העיון של המבקשת איננה זכות מוחלטת, כך גם זכויותיה של המשיבה. לפיכך, יש לבחון האם האיזון שבין זכות העיון של המבקשים לבין זכותה של המשיבה להגנה על סודותיה המסחריים מוביל למסקנה לפיה יש להעדיף את זכות העיון.
6. אולם, כאמור, יש תחילה להיזקק לשאלה האם בתיקי בית המשפט אכן קיים מידע עסקי העולה כדי סודות מסחריים אשר חשיפתו עלולה לגרום נזק למשיבות או להקנות להן יתרון כמתחריהן. בהקשר זה לא ניתן להתעלם מכך שהמשיבה העלתה טענה זו באופן לקוני וכללי, לא הפנתה למקום אזכורו של המידע הנטען, לא נימקה מדוע אכן מדובר בסוד מסחרי או לכל הפחות במידע אשר חשיפתו עלולה לגרום לה לנזק, ואף לא פירטה מהו הנזק העלול להיגרם לה (ראה לעניין זה בג"ץ 1836/14 אופיר נאור נ' הוועדה לחלוקת מכסות לייבוא בפטור ממכס (16.11.14)).
7. זאת, כאשר נטל ההנמקה המוטל על מבקש העיון הינו קל יחסית נוכח מעמדו וחשיבותו של עקרון פומביות הדיון, ועל המתנגד לבקשת עיון רובץ הנטל לשכנע כי אין להתירו, תוך שהוא מספק טעם ממדי וכבד משקל המצדיק את שלילת העיון והסבר קונקרטי באשר לפגיעה העלולה להיגרם כתוצאה מהתרת העיון (ראה לעניין זה בג"צ 5917/97 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' שר המשפטים (8.10.09)).
8. בנסיבות אלו, אני נעתר לבקשה. יחד עם זאת, ועל מנת לצמצם ככל האפשר את פוטנציאל הפגיעה באינטרסים השונים של המשיבה, יחתמו המבקשת ובא כוחה על כתב התחייבות לפיו הם מנועים מלעשות שימוש במידע המצוי בעתירות אלא לצרכי ההליך המשפטי בעתירה המנהלית - עת"מ 53189-07-18.
9. בנוסף, ונוכח הסכמת המבקשת, חוות הדעת הכלכליות יועברו לעיונה תוך השחרת נתונים מסחריים שנכללו בהן ושמירת זכותה של מבקשת העיון לפנות לבית המשפט (הדן בעתירה הנוכחית) בבקשה לגילוי המידע שהושחר.
10. לאור כל האמור אני מתיר למבקשת לעיין בתיקים שבכותרת (עת"מ 51698-05-13 ועת"מ 20790-08-11) באמצעות מזכירות בית המשפט ולא באמצעות מערכת "נט המשפט", כאשר העיון מוגבל ואינו חל על חוות הדעת הכלכליות. במעמד העיון, המזכירות תוודא אי העברת חוות הדעת הכלכליות כאמור (בעתירה 51698-05-13: עמ' 25-41 לעתירה ועמ' 31-46 בבקשה לצו ביניים שהוגשו ביום 5.6.13, בעתירה 20790-08-11: עמ' 215-232 לעתירה ועמ' 219-237 לבקשה לצו ביניים שהוגשו ביום 22.8.11).
11. חוות הדעת הכלכליות יועברו לעיונה של המבקשת, לאחר השחרת המידע המהווה לכאורה סודות מסחריים, על ידי המשיבה וזאת לכל המאוחר עד ליום 9.9.18 בשעה 13:00. מנגד, המבקשת תעביר למשיבה עד לאותו המועד, כתב התחייבות כאמור לעיל.
12. אין צו להוצאות.
13. המזכירות תודיע לצדדים.