בפניי בקשת התובע לקבל לעיונו עותק מתיקו האישי של נתבע מס' 1 (להלן: "הנתבע") בחברת דן חברה לתחבורה ציבורית בע"מ (להלן: "החברה") שבה הוא עובד כנהג אוטובוס, וכן עותק מן המרשם התעבורתי על שם הנתבע המתנהל במשטרת ישראל.

אציין כי בבקשה שהגיש ביקש התובע לקבל לעיונו "את תיקו הפלילי לרבות התיק התעבורתי" של הנתבע. משנדרש התובע להבהיר בקשתו זו, הודיע בדיון שהתקיים ביום 23.9.12 כי הוא ממקד בקשתו למרשם התעבורתי בלבד.

מדובר בתביעה לפיצוי בגין נזקי גוף שלטענת התובע נגרמו בתאונת דרכים שבה נפגע מאוטובוס שבו נהג הנתבע. הנתבע מכחיש כי פגע בתובע.

הנתבעים מתנגדים לבקשה. לטענתם העברת החומר לעיון התובע תפגע בפרטיותו של הנתבע, וזאת ללא כל הצדקה שכן אין מדובר בחומר רלבנטי לתביעה זו.

בתשובתו לטענות הנתבעים גורס התובע כי מדובר בחומר שעשוי להיות רלבנטי לגבי מהימנותו של הנתבע.

בהחלטתי מיום 22.4.12 הוריתי לחברה ולמשטרת ישראל להעביר לעיוני עותק מן החומר נשוא הבקשה.

לאחר שעיינתי בחומר מצאתי כי יש מקום להעביר לעיון התובע חלק מן המסמכים מן התיק האישי שהתקבל מהחברה, וכן את המרשם התעבורתי.

באשר לתיק האישי – חלק מן המסמכים המצויים בתיק האישי הם מסמכים הנוגעים להעסקתו של הנתבע בחברה ואינם רלבנטיים לתביעה זו, ועל כן לא ימסרו לעיון התובע. עם זאת, חלק מן המסמכים עשויים להיות רלבנטיים לדיון בתביעה זו, שכן עולה מהם מניע אפשרי לכך שהנתבע יכחיש את התרחשות התאונה. אדגיש כי אינני קובעת כי מן המסמכים עולה בהכרח מניע כאמור. מדובר בדברים המחייבים בדיקה. עם זאת יש לאפשר לתובע למצות הבדיקה בנושא זה, ועל כן יש מקום להעביר מסמכים אלה לרשותו.

באשר למרשם הפלילי – נושא גילויו מוסדר בחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א-1981 (להלן: "חוק המרשם הפלילי").

סעיף 3 לחוק המרשם הפלילי קובע, כי המרשם הפלילי הינו חסוי, ומידע ממנו לא ימסר אלא בהתאם להוראות אותו חוק. החיסיון שהעניק חוק המרשם הפלילי למידע הכלול במרשם הינו, איפוא, חיסיון יחסי.

בהתאם לסעיף 5(א) לחוק המרשם הפלילי ולסעיף י' לתוספת הראשונה, מוסמך בית המשפט להורות למשטרת ישראל למסור מידע מן המרשם הפלילי, אם גילוי המידע הוא מהותי לנושא הדיון, או אם הגילוי נדרש לבירור מהימנותו של עד, ובעל דין ביקש את הגילוי. בענייננו ביקש התובע את הרישום הפלילי של הנתבע, שהינו עד במשפט, לשם בירור מהימנותו.

כאמור, לבית המשפט סמכות להורות על גילוי הרישום הפלילי. ואולם תנאי לעשיית שימוש בסמכות זו הוא שבית המשפט ימצא כי המידע הכלול במרשם הפלילי הינו רלבנטי לנושא הדיון. לענין זה קבע בית המשפט המחוזי בחיפה, מפי כב' השופט עמית, בהחלטתו בת"א (מחוזי חי') 688/02 (בש"א 15520/02) החסוי משה בן הרואה נ' טארק בדיר (10.12.02) כי:

"למען הסר ספק, נדגיש, כי חשיפת הרישום הפלילי של בעל דין, אינה מהווה אינדיקציה בלעדיה אין, למהימנותו או אי מהימנותו של בעל הדין. שאם לא כן, יבקשו בעלי דין, כעניין שבשגרה, את הרישום הפלילי של בעל הדין שכנגד. גילוי הרישום הפלילי יהא מוצדק, אך ורק אם יש לו קשר לתביעה גופא. במקרה שלפנינו, נוכח הטענות הגובלות בפלילים, ולאור התשתית הלכאורית שהניח המבקש, יש רלוונטיות למרשם הפלילי. מדובר בדיג במימי התביעה גופא, להבדיל מדיג ב"מים הטריטוריאליים" של המשיבים 1 ו- 7" (פסקה 11 להחלטה).

במקרה זה אני סבורה כי הרשעותיו הקודמות של הנתבע בעבירות תעבורה הינן רלבנטיות מאותו טעם שפורט לגבי המסמכים מן התיק האישי שאותם אני מורה להעביר לעיון התובע. המרשם התעבורתי משלים את התמונה העולה מאותם מסמכים מן התיק האישי.

התוצאה היא כי אני מורה למזכירות להעביר לצדדים עותק ממספר מסמכים מן התיק האישי, אשר מוספרו על ידי כעמ' 1-11, וכן עותק מן המרשם התעבורתי הכולל את הרשעותיו הקודמות של הנתבע בעבירות תעבורה.

על מנת לאפשר לצדדים לבחון את החלטתי טרם העברת החומר, אני מורה למזכירות להעביר את החומר האמור תוך 7 ימים מהיום.

המזכירות תמציא החלטה זו לצדדים בדחיפות.

ניתנה היום, כ"ג תשרי תשע"ג, 09 אוקטובר 2012, בהעדר הצדדים.