המבקש הוא הנתבע 2 הגיש בקשה לזימון עד ללא תצהיר.

העד הוא ניר קליין מי שהיה מנכ"ל חברת הארגז מבנים בזמנים הרלוונטיים לתובענה.

תחילה הבקשה נדחתה משום שהמבקש לא צירף לבקשתו את תמצית עדותו ולא ציין מה מנע מאותו עד למסור תצהיר עדות ראשית.

לאחר מכן הגיש המבקש בקשה נוספת לזימון העד בה הוא טוען כי העד מסר תצהיר עדות ראשית מיום 20.9.11 אלא שבטעות לא צורף התצהיר יחד עם תצהירו של המבקש.

בתגובה טוענת המשיבה כי אין לקבל את הבקשה החוזרת, משום שבבקשה המקורית לא ציין המבקש כי העד מסר תצהיר עדות ראשית. כן לא ברור באילו נסיבות נערך התצהיר של העד שכן התצהיר נערך ביום 20.9.11, סמוך לאחר הגשת כתב ההגנה ולפני שנקבעו מועדים להגשת תצהירי עדות ראשית.

לפיכך טוענת המשיבה, בין היתר, כי הבקשה נגועה בחוסר תום לב, ומטרתה ליצור יתרון דיוני ימים אחדים לפני ישיבת ההוכחות ולזמן בהפתעה עד שתצהירו הוסתר מידיעת המשיבה ועל מנת למנוע ממנה להגיש תצהירי הזמה.

כמו כן, טוענת המשיבה כי היה על המבקש להגיש ערעור על החלטה מיום 5.11.13 ולא להגיש בקשה חוזרת.

בתשובתו טוען המבקש כי שמיעת עדותו של העד, שהיה אורגן ראשי מטעמה של המשיבה, חיונית לבירור האמת. כמו כן, טוען המבקש, העד הוא מי שיזם את ההתקשרות עם חברת אגמנס הוא האיש שניהל את המו"מ בין הצדדים עד לחתימת ההסכם וכד', הכל בלי לתמוך את הטענה בתצהיר.

לטענת המבקש בתשובה, המשיבה מבקשת להסתיר את עדותו של מר קליין שהיה מנכ"ל מטעמה והיה מעורה בכל פרטי ההתקשרות נשוא התובענה.

המבקש לא פעל על פי ההחלטות שניתנו על ידי לזימון עדים ללא תצהיר, וכן השתהה עם הגשת הבקשה עד סמוך למועד ההוכחות.

מבין השיטין של תגובת המשיבה עולה כי ייתכן ותרצה להגיש עדות הזמה. לכאורה החלטה בעניין זה הייתה אמורה להתגבש אצל המשיבה שכן תצהירו של העד מצוי לפניה.

לאור טענת המבקש לפיה עדותו של העד נחוצה לבירור הפלוגתאות נשוא התביעה, מתקבלת הבקשה לזימונו בתנאי שהמבקש יבצע לעד מסירה אישית של ההזמנה עד יום 27.11.13 (כולל), יפקיד הוצאות העד בגזברות בסך 300 ₪, וכן ישלם למשיבה הוצאות ללא קשר לתוצאות התובענה בסך 1,000 ₪ עד ליום 24.11.13 (כולל).

ניתנה היום, ט"ו כסלו תשע"ד, 18 נובמבר 2013, בהעדר הצדדים.