בפני בקשת התובעים למנות להם מומחים רפואיים בתחום הנוירולוגי והפסיכיאטרי, על מנת שאלו יחווה דעתם בשאלה באם נותרה להם נכות בתחומים אלו בעקבות פגיעתם בתאונת דרכים מיום 27.2.10.

בהסכמת הצדדים מונו, עוד לפני הגשת התביעה, מומחה בתחום האורטופדי, ד"ר נורמן, אשר קבע כי לתובעת נותרה נכות בשיעור 19% בעקבות פגיעתה בתאונה, ואילו לתובע נותרה נכות בשיעור 9.75%.

כמו כן מונה בהסכמה ד"ר ברק כמומחה בתחום פה ולסת, לבדיקת התובעת, אשר קבע כי נותרה לה נכות בתחום זה בשיעור משוקלל של 41% בגין פגימות שונות.

אין מחלוקת, לאור העולה מהתיעוד הרפואי, כי התובעים נפגעו קשה בתאונה נשוא התביעה ואף היו מאושפזים תקופה ארוכה לרבות לצורך שיקום.

לטענת התובעים לאור פגיעתם הקשה לרבות העובדה כי בתאונה נהרגה אחותה של התובעת, וכן לאור העולה מהמסמכים הרפואיים, קיימה ראשית ראיה למינוי המומחים הנוספים.

לעומתם טוענת הנתבעת כי לאור העובדה שהתיעוד המתיחס לתלונות בתחומים הפסיכיאטרי והנוירולוגי הינו דל ביותר (למעשה רישום רפואי אחד או שניים בכל אחד מהתחומים בסמוך לאחר התאונה) ובהעדר תלונות נמשכות ו/או קבלת טיפול רפואי בתחומים אלו, לא קיימת ראשית ראיה לקיומה של נכות באיזה מהתחומים המבוקשים, ואין די בחומרת הפגיעה כדי להצדיק את המינויים המבוקשים.

לאחר עיון בטיעוני הצדדים ובמסמכים הרפואיים, אני סבורה כי יש למנות מומחה בתחום הפסיכיאטרי בלבד וזאת ביחס לתובעת בלבד. מהתיעוד הרפואי עולה כי ביחס לתובעת אובחן במהלך אשפוזה כי סבלה מדכאון ואף קיבלה טיפול תרופתי מתאים, ובעת שחרורה הומלץ לה להמשיך ולקבל טיפול נפשי. יתירה מכך, בבדיקת פסיכיאטר לאחר שחרורה, בחודש 8/10 צויין כי קיים קושי שלה להשלים עם נכותה והומלץ על המשך טיפול תרופתי. אמנם נכון כי מאז לא קיים רישום רפואי נוסף בדבר קבלת טיפול, אולם לאור חומרת הפגיעה ממנה סבלה התובעת, אשר הותירה בה נכות משמעותית, לרבות נכות פלסטית מכערת בפניה כקביעת ד"ר ברק, אני סבורה כי מתקיימת ראשית ראיה לקיומה של נכות, המצדיקה מינוי מומחה בתחום זה.

לעומת זאת, ביחס לתובע, אין כל תיעוד רפואי המעיד על קיומה של תגובה נפשית חריגה (בסיכום האשפוז בשיקום צויין כי תגובתו תואמת את הסיטואציה) וגם פגיעתו הגופנית היתה קלה בהרבה מזו של התובעת.

באשר לתחום הנוירולוגי, אמנם בתחילת האשפוז השיקומי צויינה ירידה בתחום קשב וזכרון אולם בעת השחרור צויין כי אלו השתפרו בהדרגה ובעת השחרור אין כל ממצא בתחום זה. ביחס לתובע גם באשפוז לא היה כל ממצא, אם כי צויין כי היתה נפילה עקב סחרחורת במהלך האשפוז.

מאז השחרור משיקום (התובעת בחודש 4/10 והתובע בחודש 6/10) למעט רישום בודד (באותו המועד לשני התובעים) בדבר תלונות על סחרחורות בחודש 3/11 לא קיים רישום נוסף כלשהו בדבר תלונות נמשכות (אף לא אלו שאובחנו במהלך השיקום), והתובע אף לא פנה לביצוע הבדיקה אליה הופנה לבירור תלונותיו, דבר התומך בכך שהתסמינים עליהם התלוננו התובעים אינם קיימים עוד.

לאור כל האמור לעיל, אני מורה על מינויה של ד"ר שינקמן מרחוב אבא חושי 20 ,חיפה, טל: 8254116 לצורך בדיקת התובעת בלבד ומתן חוות דעת בשאלה באם נותרה לה נכות בתחום הפסיכיאטרי כתוצאה מפגיעתה בתאונה מיום 27.2.10.

הצדדים ימציאו למומחית כל חומר רפואי רלבנטי, למעט חוות דעת.

ב"כ התובעים יקבע מועד לבדיקת התובעת ויודיע לב"כ הנתבעת המועד שנקבע לפחות 20 יום לפניו.

הנתבעת תישא בשכר טרחת המומחית, בשלב זה.

החלטה זו לא תומצא למומחית, אלא הודעה על המינוי בלבד.

התיק יעלה לעיוני עם קבלת חוות הדעת ולכל המאוחר בעוד 90 יום.

ניתנה היום, ד' טבת תשע"ג, 17 דצמבר 2012, בהעדר הצדדים.